מצפה לכם שיחה קשה? שמונה שאלות שיעזרו לכם להפוך אותה לקשה פחות... - שבוע ישראלי
Connect with us

טוב לדעת

מצפה לכם שיחה קשה? שמונה שאלות שיעזרו לכם להפוך אותה לקשה פחות…

Published

on

מדי פעם אנחנו חייבים לנהל שיחה קשה עם אנשים קרובים לנו – בשביל שלא נצא ממנה בלי הישגים כדאי להתכונן מראש – טיפים שכדאי להכניס לראש

מאת: יהודית כץ

בספר "ימי שלישי עם מורי" מיץ' אלבום מספר על גם אם לא יצא לכם לראות את הסרט שובר הקופות "אפולו 13" תוכלו כנראה לצטט את השורה המפורסמת שאמר ג'יימס לוול (טום הנקס בסרט): "יוסטון, יש לנו בעיה". הציטוט הקליט נכנס לרשימת 100 הציטוטים הזכורים ביותר בקולנוע האמריקאי בדירוג שנעשה על ידי מכון הסרטים האמריקאי. מאז ועד היום אפשר לשמוע אנשים שונים מחייכים ומבשרים לקרובים להם שיש בעיה שצריך לבדוק.

פעמים רבות קורה שגם כשכבר החלטנו שיש בעיה במערכת היחסים שלנו עם החברה הטובה, בן הזוג, הבוס או אימא אנחנו דוחים עוד ועוד את ההודעה הדרמטית ואת השיחה שתבוא אחריה. אנשים לא אוהבים לנהל שיחות שיש בהן קונפליקט, מידה של האשמה או בירור. אף אחד מאיתנו לא אוהב שיחות קשות. אנחנו חוששים להחמיר את המצב, לפגוע ביחסים שנרקמו ולהביך את עצמנו. כשאנו דוחים שיחות קשות אנו פוגעים במערכות היחסים ובדימוי העצמי שלנו, וחיים זמן לא מבוטל במציאות שאינה מקובלת עלינו. כמו מבחן מאתגר במיוחד, או פרזנטציה חשובה, אם נהיה מוכנים מספיק נגיע כשאנחנו רגועים ונינוחים נוכל לצלוח שיחות קשות ואפילו ללמוד מהן.

שילה הין, ברוס פטון ודגלס סטון מאוניברסיטת הרוורד חקרו את המכנה המשותף לכל השיחות והגיעו למסקנה שכל שיחה מורכבת משלושה דברים: החלק העובדתי, הממד הרגשי, ומרכיב הזהות. בחלק העובדתי אנו מספרים לאדם שמולנו מה שקרה במציאות כפי שחווינו אותה. מרכיב זה מכונה נקרא גם ממד ה"מה קרה?": מי אמר למי, מי עשה מה, מי הבטיח ולא קיים. שיחה קשה מתחילה כשהממד העובדתי מקבל עליו מעטפת רגשית. הדברים שנאמרים מעוררים בנו כעס, אכזבה, קנאה או עלבון עמוק הרבה יותר מאשר החלפת מסרים. השיחה נעשית קשה במיוחד כשנכנס לתמונה גם רכיב הזהות, המכיל את כל מה שאנחנו מאמינים לגבי עצמנו ואת האופן שבו אנחנו מגדירים מי אנחנו. כשמישהו מערער על היותנו בני זוג טובים, הורים תומכים, עובדים מוצלחים או בני אנוש איכפתיים all hell breaks loose.

שיחה קשה באמת תתחיל ברגע שאחד המשתתפים יאמר בעוקצנות: "אתה תמיד מאחר ומזלזל בזמנם של אחרים". כשמישהו נוגע בממד הזהות שלנו, בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו, אנו חשים צורך להתגונן והשיחה נעשית נעימה הרבה פחות. מובן שלא כל פגיעה בממד הזהות תהיה קטלנית.

שמונה שלבים לניהול שיחה קשה. הדבר החשוב ביותר הוא ההכנה לשיחה; יש דו שיח שאנחנו מנהלים עם עצמנו הרבה לפני שאנחנו שמים את הדברים על השולחן. יש שמונה שאלות שעוזרות לנו להתכונן לשיחה כדי לסיים אותה במקום טוב יותר ממה שהתחלנו ולהשיג את היעדים שהצבנו לעצמנו לפניה:

1. למה אנחנו פה? בדקו עם עצמכם: מהי מטרת השיחה? מדוע התכנסנו כאן? למה חשוב לכם לנהל את השיחה הזאת? מה אני מנסה להשיג בשיחה הזאת, העלאה בשכר? עזרה בעבודות הבית? אל תחכו ימים ארוכים שבהם אתם חווים התנהגות לא הולמת, איחורים או זלזול כדי ליזום שיחה. ככל שתאריכו את השהות במרחב הלא נעים, כך יצופו יותר רגשות ואמוציות במהלך השיחה, הטונים יעלו ואתם תעברו במהירות לקווים מאשימים שיפגעו בממד הזהות של הצד השני אחרי הכול, הוא לא איחר רק פעם אחת, זה ממש דפוס).

2. מהי התרומה שלי למצב הזה? אנשים מגיעים לשיחות קשות עם ֵקייס שבנו תקופה ארוכה וטיעונים מנצחים לכך שהם קורבן מסכן של הנסיבות ושל הצד הפוגע. שנו את אופן החשיבה שלכם וחשבו על "תרומה" במקום על "האשמה". מהי התרומה שלכם לעניין? האם עשיתם משהו שיכול היה להוביל אתכם לכאן? צריך לזכור שאתם נמצאים במערכת היחסים הזו מבחירה. כשיש לנו תרומה ואחריות המוטיבציה לשינוי באה גם מאתנו, מפני שאנחנו רוצים לעשות את זה טוב יותר. כשאנחנו מסבים את ממד הבחירה והאחריות האישית אל עצמנו אנחנו יכולים לראות שכשהשיחה מגיעה להצפת הבעיות היא נעשית להוטה ומתלהמת פחות.

3. אילו הייתי בנעליו, מה הייתי אומר? אנחנו רואים את העולם דרך משקפת שמתאימה באופן מושלם לזוג העיניים שלנו. משחק התפקידים שבו בודקים "איך הייתי מגיב לו הייתי במקומו?" מאפשר לנו לעזוב מנטלית את הטיעונים שלנו ולהתחבר לטיעוניו של אדם אחר. בעזרת התרגיל הזה אפשר לקבל תמונה כוללת יותר של הדברים ולעבור לגישה מורכבת יותר לגבי הבעיה. פעמים רבות נגלה שאין כאן מניע אישי להרע לנו, או כוונת תחילה. הסתכלות כזו מאפשרת לנו לגשת לבעיה מנקודת מבט של למידה משותפת ולא של ויכוח נצחני.

4. אילו רגשות עלולים לעלות בי לקראת השיחה ובזמן שהיא מתקיימת? שיחה קשה מערבת רגשות תמיד. הוא אמר לי, אני אמרתי לו ואיך זה גרם לי להרגיש. אם אני יודעת מראש שאחווה עצב, תסכול או כעס יהיה לי הרבה יותר קל להתמודד איתם כשהם מגיעים. אפשר אפילו לציין בפני האדם שמולנו: "הנושא הזה גורם לי עצב", או זה מכעיס אותי מאוד". הרגשות יהיו שם בכל מקרה, אז תנו להם את המקום  שמגיע להם.

5. מהו הכפתור האדום מבחינתך? אסטרטגיה טובה היא להתכונן לגרוע מכול עוד לפני שהקטסטרופה מופיעה. מהו הדבר הנורא ביותר שיוכל להיאמר על ידי הצד השני, מה הדבר שיגרום לכם לומר "שוברים את הכלים ולא משחקים"? האם זה המשפט "אני לא אוהבת אותך יותר?", או "תצטרכי ללמוד לחיות עם זה?". התכוננות לדבר שיקפיץ אתכם וידחוף אתכם לעזוב את השיחה תעניק לכם עוד שתי שניות של מרווח נשימה. התכוננתם לנורא מכול, חשבתם מה תעשו כשהוא מגיע, והנה הוא מאיים קצת פחות.

6. מה פתאו"ם? פורום, תזמון אווירה ומקום הם ארבעה דברים שצריך לחשוב עליהם לפני שמנהלים שיחה קשה. פורום – מי האנשים שצריכים להיות בשיחה, אווירה – כיצד נייצג אווירה נעימה ונינוחה, תזמון – מתי נכון יהיה לקיים את השיחה ומקום – היכן.

7. איך פותחים את השיחה? שיחה קשה אינה מאפשרת אלתור. חשוב לפתוח קודם כול בגישה סקרנית ולאסוף מידע על האופן שבו הצד השני חווה את הסיטואציה. "מה שלומך?", "איך אתה חווה את מערכת היחסים שלנו?", "מה את חושבת על העבודה שאני עושה כאן?". התחילו בשימוש במילה "אנחנו" וציינו עובדה שאין עליה מחלוקת: "אנחנו עובדים יחד כבר תקופה ארוכה", והכי חשוב – הקשיבו באמת. אם תעניקו לאדם שמולכם מרחב דיבור הוא יעשה זאת גם כשאתם תדברו. יכול להיות שהמידע ישנה את מה שחשבתם, או שתשים את המחדל הגדול בפרופורציה.

8. מה המטרה שלנו כעת, אחרי שדיברנו? יכול להיות שהגענו לשיחה עם מטרה ברורה ותוך כדי הדיבור והבנת הצד השני החלטנו שישנה מטרה אחרת. ייתכן גם שנקודת יעד נותרה זהה עבורנו אך הבנו שהיעד הזה אינו מוסכם על הצד השני. עשינו את ההכנה לפני שקיבלנו הצצה לעולמו של הצד השני, וכעת יש מקום לבחון את המטרות יחד איתו. אחרי שפרשנו את משנתנו צריך לשאול: איך ממשיכים מכאן הלאה, מה אנחנו עושים אחרת. שאלה טובה היא: "מה אתה מציע?"; אנחנו פותחים את הדיון ומאפשרים מציאת פתרון מוסכם ומתאים לשני הצדדים.

טוב לדעת

דחיינות 2.0: הרוצח השקט של הזמן שלכם

Published

on

הדרך לביצוע משימה היא לעתים ארוכה ומפותלת –  יש בה הררי משימות לא מתוכננות ש"פשוט חייבים להשלים עכשיו" –  זה סוג של דחיינות שצריך להתמודד איתה עוד לפני שהיא מתחילה

מאת: יהודית כץ

"איך אמרת שזה קרה?", שאל הרופא את המטופל המשונה שלו בזהירות. "אמרתי לך, דוקטור", השיב מנשה הפצוע מתוך פנים חבושות וידיים מגובסות, "היאק השעיר בעט בי כשניסיתי לגלח אותו". "אהה", מלמל הד"ר המבוגר, "ולמה עשית את זה?", המשיך, מנסה לא לפגוע ברגשותיו של החבול. "כי הייתי צריך לשלם לבנק הדואר כמובן", הסביר האיש בקוצר רוח. "הייתי חייב לשלם!".

מנשה החבול בסך הכול רצה לשלם את הקנס שקיבל בבנק הדואר. יש לו אחר צהריים פנוי, והדוח הישן כבר עוד רגע צובר ריבית. אך אבוי, הוא גילה שהוא צריך לתדלק את המכונית. "בסדר", מחליט מנשה, "אלך לתחנת הדלק הקרובה ברגל ואקנה כמה ליטרים". הוא כבר מתחיל בצעידה כשמחשבה מטרידה עולה בראשו: בתחנת הדלק יש הנחות לחברי מועדון, ותוקף הכרטיס שלו בדיוק פג. מזל שלשכנו הטוב, גדעון, יש כרטיס כזה בדיוק.

הוא משנה כיוון ומתקדם אל עבר גינתו המטופחת של גדעון, אבל אז חוזר על צעדיו. לעזאזל!", הוא מסנן בשקט, "אני לא יכול לבקש טובה בלי להחזיר לו את השמיכה!", פניו מחווירים. "זאת השמיכה הממולאת בפרוות יאק שהרסתי". עכשיו מנשה כבר יודע מה עליו לעשות לכן הוא שולף את הטלפון הנייד ומזמין מונית. "לגן החיות!", הוא מודיע לנהג ברוב רשמיות. "אני צריך למצוא איזה יאק לגלח", הוא אומר לעצמו בשקט.

סיפור חמוד, נכון? ומה אם אומר שגם לכם יוצא להוציא סכין גילוח ולענות יאק מסכן מדי פעם? אנלוגיית גילוח היאק (Yak Shaving) נשאלה מעולם המחשבים והוצגה לראשונה על ידי קרלין וירי ( Vieri) בהיותו סטודנט במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית ב-MIT. זהו ביטוי שמתאר מה שנראה כמו אינסוף פעולות קטנות שצריך להשלים לפני שהצעד הבא של פרויקט כלשהו יוכל להתבצע. וכשחושבים על זה, כולנו יודעים על מה מדובר.

לנקות את שולחן העבודה

עולם המטלות מתחלק לשניים: דברים שאנחנו משתוקקים לעשות ושעושים לנו נעים בלב, ודברים שממש לא מתחשק לנו לעשות. יכולות להיות 101 סיבות לחוסר המוטיבציה לעשייה – אלה יכולות להיות משימות מסובכות או מאיימות, דברים שיש בהם אי ודאות או פוטנציאל לכישלון. מה עושים אנשים שלא רוצים להתמודד עם משימה סוררת? דוחים אותה לאחר כך. ואז שוב, למחר ולמחרתיים. זו הדחיינות המסורתית והרגילה. בהתחלה היא עובדת אך בהמשך מותירה טעם רע בפה. מה עושים אנשים שמאסו בדרך המסורתית להתחמק ממטלות לא רצויות? הם עוברים לדחיינות 2.0 היא הדחיינות השקטה.

לנקות את שולחן העבודה

דחיינות שקטה מספקת לבעליה כל מה שדחיין צריך. היא מאפשרת לו לא לבצע את המטלה, מפוצצת את היומן שלו בדברים חשובים אחרים, מתישה אותו בסוף היום ואפילו מעלימה את כתמי האשמה. כל זה במחיר מצחיק של גניבת הזמן והמשאבים שלכם. אתם דוחים בשקט בכל פעם שאתם מוצאים את עצמכם מסדרים לחלוטין את המקרר כשרציתם רק לנקות טיפת חלב שנשפכה, או מסיימים מחדש ספר אהוב רק כדי לאתר ציטוט שהופיע בתחילתו. בכל פעם שאתם עושים מיליון סידורים קטנים שרק לכאורה קשורים למשימות שלכם, או מבזבזים זמן שבו אתם חדים ואפקטיביים על זוטות, הדחיינות השקטה מנצחת.

כדי להתמודד עם האויבת הדוממת צריך כמה דברים. קודם כול, לדעת שהיא קיימת (אם הגעתם עד כאן תנו לעצמכם כוכב מוזהב) ולחשוב כמו מומחה. מומחה הוא אדם שיכול להגיד בכל רגע נתון מה הוא עושה ולמה. הוא יודע למפות את הקשב ואת המשאבים שלו ולדעת מתי הוא חד ומרוכז, ואז לעשות משימות חשובות בדיוק בזמן הזה.

כדי להיות מומחים צריך להתאמן. קבעו לכם בתחילת היום זמן שבו אתם יושבים עם עצמכם ושואלים "מהו ה-MIT שלי?", כלומר מהי ה-Most Important Task, המשימה החשובה ביותר היום. תוכלו לעשות זאת גם לפני השינה ולשאול: "מה תהיה המשימה החשובה ביותר שלי מחר?".

חשוב להבין מהי המשימה דבר ראשון בבוקר או בלילה הקודם מכיוון שהבקרים מביאים איתם שלל כלים מועילים לביצוע משימות: אתם ערניים, מרוכזים ומלאי משאבים אחרי שנת לילה, בעוד שהסחות הדעת עדיין לא התעוררו.

אחרי שמצאתם את המשימה החשובה, התחילו לבצע. איך תדעו מהי משימת הזהב שלכם? לשאלה זו אין תשובה מוחצת והיא דורשת תרגול, ניסוי וטעייה. אפשר להשתמש בכלל האצבע ולשאול: "לאיזו משימה יש את ההשפעה הגדולה ביותר על חיי?".

אחרי שקיבלתם החלטה, רוצו איתה. תוכלו לשנות אותה בימים הבאים, אבל היום המשימה החשובה שלכם תתבצע ללא מטלות שואבות זמן. אל תגלחו יאקים בדרך לבנק הדואר, להר הכביסה או להכנת הפרזנטציה. אתם תרגישו הרבה יותר טוב אחר כך.

המשך לקרוא

טוב לדעת

איך זה קרה וכמה זה יעלה

Published

on

ההרס שגרמו השריפות לקליפורניה שווה ערך לזה של הוריקן מייקל בפלורידה בתחילת השנה – העלות: 19 מיליארד דולר וצפונה – שלא לדבר על מחירי הביטוח

ישראלים-אנג׳לוסים שהתגייסו השבוע לתמוך בשירותי החירום, הכיבוי וההצלה

מאת: גל שור

גל השריפות בקליפורניה הוא לא רק הקטלני ביותר בתולדותיה, לאחר שגבה את חייהם של עשרות תושבים, הוא גם מסתמן כיקר ביותר. הנזקים מהשריפות יעלו למדינת קליפורניה, לחברות הביטוח ולבעלי בתים 19 מיליארד דולר, לפי הערכות מינימליות.

ההרס שגרמו השריפות מצפון לסן פרנסיסקו ובסמוך ללוס אנג'לס שווה ערך להרס שזרע הוריקן מייקל בפלורידה בתחילת השנה, לדברי צ'אק ווטסון, מומחה להערכת נזקים מאסונות טבע בחברת אנקי ריסרץ', שמעריך את הנזקים מההוריקן ב-25 מיליארד דולר. לדברי שריף מחוז סונומה, רוברט ג'ורדנו, השריפות "קמפ פייר" בצפון קליפורניה ו"וולסי פייר" בפרברי וס אנג'לס כילו יותר מ-6,700 מבנים. 149 אלף בני אדם נותרו השבוע מפונים מבתיהם, לברי מארק גילרדוצ'י, מנהל שירותי החירום של מדינת קליפורניה.

מושל קליפורניה ג'רי בראון ביקש מנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להעניק סיוע פדרלי נוסף למדינה. דבריו נאמרו לאחר שטראמפ איים קודם לכן להשעות חלק מהמימון לקליפורניה בשל מה שכינה "ניהול כללי כושל של היערות". בציוצים שהעלה טראמפ בהמשך הוא נשמע מרוכך יותר, וכתב כי "לבנו עם מי שנאבקים בשריפות". הוא גם קרא ל"ניהול ראוי שיפסיק את ההרס שמתרחש כל הזמן בקליפורניה".

האש התפשטה על פני שטח של יותר מ-800 אלף דונם ופגעה בעשרות אלפי מבנים, לפי מחלקת היערות וכיבוי האש של קליפורניה. כ-50 אלף בתים ועסקים נותקו מחשמל, ו-8,000 לוחמי אש עדיין מנסים להשתלט על האש.

הרשויות בודקות חשד לכך שתקלה אצל חברת החשמל PG&E היתה אחד הגורמים לשריפה בצפון קליפורניה. קווי המתח של PG&E נפלו 15 דקות לפני שהשריפה דווחה לראשונה, לפי מסמכים שהגישה החברה לרגולטורים. החברה גם דיווחה על תקלה בעמוד חשמל בסמוך למקום שבו לדברי החוקרים השריפה החלה.

זו אינה הפעם הראשונה שבה נחשדת PG&E בקשר לשריפות בקליפורניה. בשנה שעברה מצאו חוקרים קשר בין ציוד של החברה לבין 17 שריפות במדינה. מניית החברה, צנחה ביותר מ-16% מאז 9 בנובמבר – הירידה החדה ביותר מאז 2002.

מניית אדיסון אינטרנשיונל, שמספקת את רוב החשמל לחלק הדרומי של קליפורניה, צנחה ב-12%. אדיסון דיווחה ביום שישי שעבר על הפסקת חשמל בסמוך למקום שבו פרצה ככל הנראה השריפה השניה: חיישן זיהה תקלה בציוד שלה שתי דקות לפני שהשריפה דווחה לראשונה. עם זאת, לטענת החברה מקור השריפה או הסיבות שגרמו לה עדיין לא ידועים, והיא תשתף פעולה עם החקירה.

ויש גם את האשם תמיד: סנטה אנה. במחקר מ-2015 נמצא שרוחות סנטה אנה גרמו 80% מהנזק הכלכלי בשני העשורים האחרונים. הן נוטות להתפשט פי שלושה מהר יותר ולבעור קרוב יותר לאזורים עירוניים. הרוחות לא רק מייבשות את הצמחייה עוד יותר, אלא גם נושאות עמן גחלים המרחיבים את שטח השריפות. אם הגשם, שמתחיל בדרך כלל באוקטובר, לא מגיע בעתו, כפי שקרה השנה, הרוחות עלולות לגרום לתנאי יובש חמורים עוד יותר. בחודש אוקטובר יורדים בממוצע בצפון קליפורניה כחמישה סנטימטרים של גשם. השנה ירדה בדרום המדינה פחות ממחצית מכמות זו.

במקביל, שריפות הענק שמשתוללות בדרום קליפורניה הביאו בעלי בתים רבים המתגוררים בשכנות לבתים שנפגעו בשריפות לחשוש מעליית מחירי הביטוח לדירות בשל נזקי האש. מומחי ביטוח בקליפורניה מעריכים, כי קיימת אפשרות לעליית מחירי ביטוח הדירות באזור מוכה השריפות, אולם עליית המחירים אינה אמורה להתבצע באופן מיידי ללא בדיקה. נציגי חברות הביטוח יבחנו את נזקי האש לדירות באזור על פני תקופה של חמש עד עשר השנים האחרונות ולאחר מכן יגבשו את מדיניות התימחור על עלויות ביטוח הדירות באזור. בנוסף לסיכון הגיאוגרפי מניחים, כי המבטחים ייקחו בחשבון גורמים נוספים כמו קיומן של מערכות אתראה מפני אש וכיבוי אש בתוך הבתים או בסמוך להם. גורם נוסף שיילקח בחשבון הוא קיומם של שבילים נקיים מצמחיה בסמוך לבתים, אשר אמורים להקשות על האש מהשדות להגיע לבתים.

בכל מקרה, כדאי לדעת שעליה במחירי ביטוח הרכוש בקליפורניה מחייבת קבלת אישור מראש מהרגולטורים בתחום הביטוח מטעם המדינה. כלומר, חברות הביטוח יצטרכו להוכיח לשלטונות את הבסיס האקטוארי לדרישתם להעלות את מחירי הביטוח. חברות ביטוח בקליפורניה עושות שימוש במערכת בשם פיירליין שמנתחת את סיכון האש הפוטנציאלי של נכסים מבוטחים לפי שלושה משתנים, שהם:

דלק – דשא, עצים או צמחיה צפופה שיכולים לגרום לאש להתפשט כבשדה קוצים.

מדרון – מדרונות תלולים יותר עשויים להגביר את המהירות ואת העוצמה של התפשטות האש.

גישה – גישה מוגבלת וכבישים המובילים למבוי סתום העשויים לעכב את כוחות ההצלה והכיבוי להגיע ולפעול לכיבוי האש.

המשך לקרוא

גוף ונפש

לחפור זה מדכא: נשים לוקות בדיכאון יותר מגברים בגלל חשיבת יתר…

Published

on

חלק ניכר מהנשים נוטות לנתח מצבים שונים, להסביר את ההתרחשויות לעצמן ולאחרים, לעבד את החוויות ולמסגר אותן – לכן הן חשופות לדיכאון הרבה יותר מאשר גברים – ראו הוזהרתן

מאת: יהודית כץ

ג'ייסון הידלי, במאי ומפיק של סרטים קצרים, יצר עם חברתו השחקנית מוניקה ברברו סרטון שרבים מכם יוכלו להזדהות איתו. "אני לא יכולה להתמודד יותר עם כל הלחץ הזה", אומרת מוניקה במבט מיוסר. אני מרגישה שזה כאב פיזי שמשתלט עלי", היא ממשיכה, "אני פוחדת שזה לא ייפסק לעולם". ג'ייסון מביט בה, תוהה מה עליו לומר ולבסוף מציע בשקט :"את ודעת שיש לך מסמר במצח, נכון?".

״זה לא קשור למסמר!", כועסת מוניקה. "את בטוחה?", הוא מנסה, "אני בטוח שאם נוציא אותו…". "תפסיק לנסות לתקן אותי!", פניה נעשים כעוסים. "אני לא מנסה לתקן אותך", מתגונן ג'ייסון, "אבל אולי המסמר הוא מה שגורם לך להרגיש רע". "אתה תמיד עושה את זה", רוטנת מוניקה, "מנסה לתקן דברים כשכל מה שאני צריכה זה שתקשיב לי", היא כמעט צועקת. "יש לי תחושה לא נעימה, אני לא מצליחה להירדם וכל הסוודרים שלי קרועים. כולם!", היא מתייפחת. ג'ייסון ממלמל: "כן, זה נורא", אבל מביט בה במבט של "לעזאזל איתך, אישה! יש לך מסמר במצח!".

אם תזינו בשורת החיפוש של גוגל את המשפט באנגלית מדוע נשים מדברות כל כך הרבה" תקבלו 17.2 מיליון תוצאות. מסרים כמו "אנחנו צריכים לדבר על זה", "למה זה קרה לי?", "מה זה אומר עלי?", "איך היה נכון להגיב?", והמסר הפופולרי מכולם, "אני פשוט חייבת לעבד את החוויה" נאמרים על ידי המין היפה הרבה יותר מאשר על ידי בני המין בעל הטסטוסטרון.

זו לא רק סטיגמה שנשים חופרות: מתברר ש-57% מהן עסוקות בחשיבת יתר, בניסיון להבין, לבאר, לעבד ולמסגר. הנטייה הגברית כמעט הפוכה ובמקום מלל רב וניסיונות עיבוד מסוגים שונים גברים נוטים למנות את כל הצעדים האסטרטגיים לפתרון הבעיה. נראה שהגישה השונה של נשים ושל גברים לפתרון בעיות ותחלואי העולם טובה לא רק כדי ליצור סרטים וספרים טובים, אלא גם בשביל להסביר משהו על דיכאון. או כפי שאני אוהבת לכנות את זה: "מה בין חפירה לעצבות, על פי פרופ' סוזן נולן-הוקסמה".

נשים מנוגה גברים ממאדים

לנשים יש שפע רחב של יכולות. הן ניחנו ביכולת רגשית מפותחת, בכישרון ורבלי מרשים, באמפתיה, באינטליגנציה רגשית, במולטי-טאסקינג ולרוב גם בחוש אסתטי מפותח. לכל אישה יש עוד נתון שמגיע אליה עם היוולדה למין הנשי והוא הסיכוי הגבוה לסבול מדיכאון.

כמה גבוה? פי שניים יותר מכל גבר אחר שתפגוש.

במשך שנים ניסה עולם המחקר להבין מה יש בנשים שעושה אותן פגיעות כל כך לדיכאונות. הועלו שלל הצעות לתעלומה הזו, למשל שנשים מפתחות תלות בקלות, כלומר הן אינן שולטות בחייהן ומגלות חוסר אונים, מה שמוביל בהמשך לדיכאון. מאוחר יותר הציעו חוקרים שתהליכים חברתיים הם אלה שמובילים לדכדוך הנשי אפליה, מודלים נשיים בלתי אפשריים והלחץ הבלתי פוסק להיות אמהות אוהבות ונשות קריירה גם יחד.

פרופ' נולן-הוקסמה (Nolen-Hoeksema), שהייתה ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל שבארצות הברית, חשבה שמעבר לסיבות החיצוניות, הסביבתיות והחברתיות ישנו גם משהו קוגניטיבי עמוק יותר שגורם לכך שנשים לוקות בדיכאון הרבה יותר מגברים. היא גילתה את הקשר שבין חשיבה ועיבוד יתר של חוויות דיכאון, ומאוחר יותר היא גם מצאה קשר סיבתי בין השניים, כלומר ישנה סיבה לכך שהעלאה רגשית של מחשבות וחזרה שוב ושוב על מידע ללא פתרון מעשי מובילים לדיכאון. בעגה הפסיכולוגית התנהגות כזו מכונה "רומינציה" (Rumination). היא כתבה על כך גם בספרה "נשים חושבות יותר מדי".

במחקריה התמקדה פרופ' נולן-הוקסמה באסטרטגיות הוויסות הרגשי של נשים וגילתה שהנטייה הוורבלית המפותחת של נשים נכנסת לפעולה גם כשהן מנסות להתמודד עם בעיה. רומינציה יוצרת תחושת שליטה עצמית נמוכה ומעוררת סימפטומים דיכאוניים שמעודדים את ההתמקדות החוזרת ונשנית בחוויות עבר.

מדוע רומינציה מסוכנת כל כך?

ישנם כמה סוגים של דאגות: דאגות הקשורות לעתיד, כלומר למה שעשוי להתרחש ולמה ראוי לצפות, ודאגות הקשורות בעבר. דאגה מכל סוג במינונים גבוהים מדי עלולה לפגום באיכות חיינו, אבל הבעיה היא שרומינציה מתחילה מניסיון לפתור משהו ולשפר אותו ובסופו של דבר ממש פוגעת בנו.

נולן-הוקסמה ועמיתיה מאוניברסיטת ייל הסבירו מה בעייתי העלאת המחשבות שוב ושוב: בהתחלה מחשבות שליליות הן כמו הודעה על מבצע באחת מרשתות השיווק סיפרתן לחברה טובה אחת על הסייל, והנה חצי עיר הגיעה כדי לקנות. כשאנו חושבים על משהו שלילי שקרה בעבר קל לנו מאוד למנות ולערום תילי תילים של סיפורים ומצבים שבהם נכשלנו, התאכזבנו, פגענו והרסנו. בהמשך, רומינציה מעודדת פסיביות. אם אנחנו עסוקות בניסיון להבין למה זה קרה?", ו"האם אני משוגעת?"

ומחליטות לא לפעול עד שתתקבל תשובה אנחנו כנראה לא נפעל במשך זמן רב. לבסוף, רומינציה מוודאת שלא יישארו לנו חברים. אחרי הכול, בפעם ה-308 שנדבר על אותו עניין גם הטובה שבחברותינו תרים דגל ותאמר "לא עוד".

אז מה אפשר לעשות עם ההרגשה שאנחנו פשוט חייבות להבין, לעבד ולחוות מחדש? לסוזן נולן-הוקסמה יש כמה הצעות:

1. עברו לפעולה: במקום לדוש ולדוש בבעיה, בגורמים לה, במה היה קורה אילו, נסו למצוא דברים שאתן יכולות לשנות ולפתור. זאת לא חייבת להיות תשובת מחץ או פתרון כולל, גם צעדים שיהפכו את המצב לנעים יותר יקדמו אתכן. ברגע שתתחילו לעשות זאת יהיה קל יותר להמשיך.

2. קדמו את החיובי: עסקו בפעולות שמקדמות חיוביות בחייכן. נהלו "יומן תודה", עשו ספורט, פתחו תחביבים, תרגלו מדיטציה והתפללו.

3. ותרו על הצורך "להבין את זה לעומק": הניסיון להגיע לשורש הבעיה הוא לעתים קרובות חסר משמעות מפני שלא לכל בעיה יש היסטוריה ארוכה, בעיות תקשורת נלוות או מתודולוגיה אופטימלית להתנהגות. בניגוד למחשבות אובססיביות, שקשה מאוד להתנתק מהן, ברומינציה יש מרחב בחירה גדול יותר. אלה שבוחרות להעלות באוב מחשבות ולמצוא בהן היגיון עושות זאת מכיוון שהן חושבות שזה יוביל להיכרות טובה יותר עם עצמן או עם סביבתן. הן בטוחות שאם רק יפענחו את החלק החסר בתעלומה דברים יסתדרו. ההכרה בכך שרומינציה אינה עוזרת תאפשר לכן להגיע אליה בתדירות נמוכה יותר.

4. עקבו אחר החפירה: קרה שבזבזתן שעה בניסיון להבין נקודה? יופי, סמנו לכם מתי זה קרה, מה עורר את זה ובאילו סיטואציות יש סיכוי גבוה יותר לחשיבה מעגלית שוב ושוב. ניטור הטריגרים לרומינציה יעזור לכן להתכונן לקראתה ולמנוע אותה.

*כל ההמלצות האלה תקפות גם לגבי גברים שמגיעים למצב של רומינציה ומתקשים להתמודד איתה…

המשך לקרוא

אירועים קרובים

נוב
16
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
נוב 16 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
22:00 Tiesto @ Academy
Tiesto @ Academy
נוב 16 @ 22:00 – 23:00
Tiesto @ Academy
Doors open at 10pm. 21 & over. About this Event Friday, November 16th Insomniac presents Tiesto Dress code strictly enforced. No sandals or flip-flops. No shorts, baggy jeans or tank tops with sleeveless shirts. Tennis[...]
נוב
17
ש
19:00 Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
נוב 17 @ 19:00 – 22:30
Taste Buds  Hummus & Hashish Night @ Rita House
Hummus & Hashish is coming back by popular demand! We're going to focus on our favorite Mediterranean dish & feature Hummus creations by 5 different chefs. Each guest will receive a mini Hummus dish from each chef, and[...]
20:00 מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואל... @ וואלי בית שלום
מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואל... @ וואלי בית שלום
נוב 17 @ 20:00 – 23:00
מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואלי בית שלום @ וואלי בית שלום
הזמר הבינלאומי יבגני שפובלוב, המוכר לכולנו בעיקר מאז הופעתו המשותפת והנפלאה דואט" עם שלומית אהרון, מארח את האומנים המפורסמים אלכסנדר גונקו – טנור, אולנה גליטסקה – פסנתר וסוזנה פורטסקי – מצו סופרן, בערב שכולו מוסיקה[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות