Connect with us

Israel-LA Magazine

מצחיקולה: ראיון עם הקומיקאית איריס בר

Published

on

 

 

IMG_1011 קטן

 

 

יום אחד מיהרה איריס הביתה על אופניה החלודות כולה

 נסערת ממהופעתה בסוהו בניו יורק. בדרך בפינת רחובות

 ארבעים ושתיים והשדרה החמישית דרסה אותה

 משאית גדולה ומחצה את גופה. למקום הגיע אמבולנס 

והביא את הנערה הפצועה קשה לחדר ניתוח הקרוב 

ביותרהפציעה החמורה הותירה אותה מגובסת

 מספר חודשיםללא הכנסה מינימאלית ובמצב 

נפשי ירוד.

כמו תמידבנקודת מפנה גורלית, החליטה לשים את נפשה בכפה ולתפוס טרמפים ללוס אנג'לס.

 בעקבות הבטחות חברים לקריירה בטוחה ולקורת גג שמה הנערה פעמיה לבירת תעשיית 

הסרטים העולמיתבתקווה שיהיה לה קל יותר למצוא שם עבודה כשחקנית

היא השאירה את החפצים בניו יורק ולקחה רק את החתול. בלוס אנג'לס התפרנסה 

מעבודות מזדמנות ובין השאר העלתה הצגת יחיד על חוויותיהם של מהגרים 

באמריקה אותה עיבדה מאוחר יותר לסידרת הטלויזיה המצליחה 'סבטלנה'.

היא שיחקה דמויות של איטלקייהערבייה וישראליתהיא גם הופיעה 

בתפקידי אורח ב"חברים", "מלך השכונה", "סוכנות הביון"  ועוד עשרות סרטים 

ותוכניות טלויזיהאולם ללא ספק גולת הכותרת היא הסידרה המשעשעת  "סבטלנה". 

"אהבתי לשחק את הדמות כבר לפני שנים", היא מספרת,

"אהבתי לשחק זונות ברחוב,תמיד היה לי קסם לזונות רוסיותעוד לפני 'בוראט'

הדמות התיישבה עלי יופי'סבטלנה'הייתה סדרה אחרת לגמרימאולתרת יותר

ויותר פרועההיא גם לא אופיינית לשום דבר אחרזה מה שהיה מיוחד בה".

svetlana_index

בשנה שעברה פנה אל בר הסוכן הישראלי שלה לאחר שסיפר ליוצרת הישראלית הידועה

 סיגל אבין על הסדרה שלה "סבטלנה". סיגל בדיוק  חיפשה שחקנים שמאלתריםעבור 

סידרה קומית חדשה ומטורפת "בלתי הפיך". הם כבר הכירו את בר כי היא היתה מדלגת 

לארץ מדי פעם, לכתוב איזה שורה או שתיים.

"סיגל ראתה את 'סבטלנה'מספרת לי בר, "ומאוד אהבה את זה ויצרה איתי קשר 

ואמרה: 'אני רוצה אותך לתפקיד של עינת'הוזמנתי לארץ ועשיתי כל מיני אודישנים

 עם שחקנים אחרים לראות מי תהיה מתאימהאז כמובן עדי אשכנזי הצטרפה 

ושמוליק וילוז'ני ומולי שולמן וזהו, נבחרתי."

 

מה המיוחד במשחק אימפרוביזציה?

 

בר:" זה ממש כיףאני אוהבת אימפרוביזציהאתה מקבל חופש מהבמאי לאלתר.

זה בדיוק כמו המשחק שלי ב'תרגיע' של לארי דויד שכתב גם את 'סיינפלד'. 

סיגל ראתה את החומר שלי ב'תרגיע'ונדלקהככה אילתרנו ועבדנו

אתה מקבל את העלילה אבל ללא דיאלוגים.השחקנים צריכים לאלתר

הם מצלמים בארץ בצורה מאוד אינטנסיביתכמו שצילמתי את 'סבטלנה'מאוד דומה

מצלמים את כל הסדרה באיזה חודש.

"אימפרוביזציה היא ממש כישרון מאוד ספציפיקשה למצוא שחקנים מתאימים

גם פה.למרות שפה יש קצת יותר תרבות של אימפרוביזציהיש פה שחקנים 

שעושים את זה וישנם בתי ספר שמתמחים בזה.

"כמובן בארץ יש גםאבל אין אותה כמות של שחקניםיש שחקנים מעולים בארץ , 

אבל זה לא קשוראתה גם יכול להיות שחקן מעולהבמיוחד בקומדיה של אימפרוביזציה

אתה מנסה להיות מצחיקוזה לא עובדואם אתה לא שחקן מצחיק בכללאתה בצרות

זה קשה לגרום לזה להראות אמין.

"אני זוכרת שהמלהקתלפני שנכנסתי לאודישנים של 'תרגיע', אמרה לי: 'ש לי  עצה: 

אחת  בשבילך: אל תנסי להיות מצחיקה'ממש ככהוככה אתה צריך לעבודאחרת רואים את זה".

a_DAI_new

איך הסתדרת עם המשחק  וההריון שלך בשנה 

שעברה?

"נכון,הייתי בהיריון אזוהיינו צריכים להסתיר את ההיריוןגם נראיתי שמנה

אז כל מי שרואה את זה אומר שאני שמנה ואני אומרת לו שהייתי בהיריוןתודה

הייתי גדולהלא הייתי שמנהכן, שמו עלי הרבה מעיליםהרבה צעיפיםהרבה לשבת

ככה שכאילו לא רואים.

"הייתה רק סצנה אחת שזה כבר היה בסוף ההריוןשצילמנו השלמות

אז כבר עמדתי להתפוצץאז כבר הפנים שלי נראו כמו בלוןפתאום סצנה אחת אני נראית נורמלי

ובסצנה אחרת אני נראית כאילו הכניסו לי סטרואידים לפרצוף".

תארי לנו את הדמות שלך בסידרה.

בר: "הדמות שלי בעצםבניגוד לעדי אשכנזי ולמולי שמשחקים זוג  נשוי שמתנהל 

בשנה הראשונה ליחסיהם ושיש להם תינוקתאני האחות של עדי אשכנזי,  הבת 

השרלילתית ששכבה עם כל תל אביבקצת לוזרית. אני לא טובה בזוגיות

אני שוכבת עם כל בנאדם תוך ארבע דקותאני לא אוהבת ילדים.

סווטלאנה נותנת את הכל

svet

"אז משם התחלתי לפתח את הדמות והפכתי אותה לאיזה כלב פגוע 

כזה, ברוב הסצנות, זה עבד. אין איזשהו תהליך, כשאתה שחקן 

שמשחק הרבה שנים אתה פשוט נכנס לתוך הדמות, אתה רוצה 

משהו שמתחבר אליו ואתה עובד עם עוד אנשים ואתה נכנס 

לסיטואציה, פשוט נכנס לזה. אני איתם וגם הם מתהוללים באימפרוביזציה".

תני דוגמאות של משחק האימפרוביזציה בסידרה.

"טוב אתה רוצה את לשמוע על כל הסיפור עכשיובאימפרוביזציה

אתה חייב להיות מחובר לדמות כי אתה חייב ליצור משפט שאמיתי לסצנה

אתה חייב גם לעבוד קשהלהיות אמיתי ואמיןזה היתרון של אימפרוביזציה

אתה לא יכול שלא להקשיב לשחקנים ולמה שמתהווה.

"יש שחקנים שיש להם את השורה שלהם והם לא מקשיבים לעמיתיהם על הסט

אולי זה יעבודזה לא יהיה מעולה אבל זה יעבודבאימפרוביזציה אין מה לעשות

אתה חייב להיות בסינק ברמות וקשוב אחרת זה לא עובר ולא עובד

החופש שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

"למשל, היה איזה קטע שאני לוקחת את הכלב והוא עושה קקי באמצע הרחוב

 והפקח אומר לי תאספי את זה. אני אומרת לו שזה נוזליושאני לא יכולה לאסוף את זה

אנחנו נכנסים לוויכוח ומפה זה הופך לכל מיני חוקי פיזיקהבסוף הוא עוקב אחרי

ומכריח אותי לקושש את השלולית החומה.

"יש סצנות שהן יותר ברורות וסגורות ויש סצנות שהן יותר פתוחותכמו  למשל שאנחנו בדייט

ובאמצע נאמר שהדייט צריך להשתין מרוב צחוקאז באמצע הדייט הוא פתאום באמת משתין במכנסיים

אז עד לנקודה הזאת אפשר לעשות הכלאבל שאנחנו משחקים זה כיףאבל הוא באמת 

עושה פיפי וכמובן זה יוצא מה זה מביך"בסצינה אחרת רואים אותי עובדת במספרת כלבים

עם כל מיני כלבים. רחצתי וחפפתי אותם על באמתזה היה מצחיקכי הכלבים שהיו צריכים להיות

מאולפיםאבל זה לא קרההם לא הגיבו למאמן ועשו מה בראש שלהםהיה קושי

הכלב  למשל היה אמור לאכול את הצעצוע והוא לא רצהזו היה הרפתקאהממש הרפתקאה

הייתי צריכה להוליך כלב שנאבק איתיהוא רץ אחרי וגרר אותי ולא אני גררתי אותוזה היה מצחיק.

Sammeat

"היה גם פרק אחד עם הבוטוקסאני מנסה לקנות אוטו מהרופא של הבוטוקס ואני בסוף 

דופקת לו את האוטוואני לא רוצה לקנות את האוטו ממנואמרתי לו שאני לא אקנה אותו אחרי תאונה".

איך מסתדרות שתי קומיקאיות מוטרפות כמו עדי ואת על הסט?

"אנחנו מאוד דומות באנרגיותאני ועדי אשכנזיהיא גם גאוןראיתי אותה מופיעה בסטנדאפ והיא פשוט גאוניתהייתי בשוק

היא מופיעה בצורה מדהימההיא בקצב אחר לגמריהדרך שבה היא חושבת ואני חושבת זה די דומההיא מה זה מעולה 

בסדרהסך הכל זה משחק ראשון שלה ממש בסידרהלמרות שהיה לה סדרה משלה וזה היה יותר ריאליטי מאשר משחק.

כאן בבלתי הפיךהיא עושה עם הדמות עבודה מעולה.

"על הסט , הסתדרנו מעולהאני באה לסצנות שלי והולכת הביתה לגדל את הבטן שלי בשקטזה לא שאנחנו ביחד 

חצי שנה 

בהודואין פה אינטריגות, אין אורגיות פרועות כאילודופקים שעון, באים לעבוד והולכים הביתה".

הפכת לסלבריטית בישראל בעקבות הסידרה?

 בר: "עזבתי את ישראל איך שהסדרה עלתה. באתי לאל.איי גשהיא תפסה תאוצה ופופולריות בארץאז לא הספיקו 

ממש להכיר אותי.

"אימא שלי עובדת באונברסיטה הפתוחה ויש לה כמובן מיליון תמונות שליאז אמרו לה, 'אה זאת מ"בלתי הפיך'.

מזהים אותיזאת מדינה קטנהערוץ 2אתה יודע".IMG_2215

מה את עושה מאז שחזרת ללוס אנג'לס?

"חוץ מלגדל ילדגם כתבתי לכמה סדרותהיו לי כמה דילים עם פיתוחעם 'הוט'  וערוץ עשרעכשיו כתבתי לאיזה סדרה 

עם יובל סמו שנקראת 'זנזורי"'כתבתי יחד עם בחור מאוד מוכשר יובל פרידמן.

"גם פה צילמתי כמה פרסומותאני מלמדת קורס משחקאני בפגישותיש לי גם את הספר שלי,  שאני מנסה להרים כפיטשר.

"Dork whore" זה על החיים שלי זה מאוד מצחיקככה זה גם החיים שליאתה יודעזה בתהליכיםיש את זה באיטלקית

גרמנית ופורטוגזיתזה היה ממש רב מכר בגרמניהאז כנראה שאני אעבוד עם חברת הפקה גרמנית.

"כבר עיבדתי את זה לתסריט ובאתי עם לדין ודברים עם חברת הפקהאבל עכשיו אני צריכה לעבוד על התסריטאני לא 

מרוצה ממנוזה נורא קשה להפוך את זה לסרטנורא קשהבמיוחד שזה ספר שמתעסק בטיול. בטיול יש פרטים כאלה 

קטנים ובסרט אתה צריך מסע יחסית ברורלגבי הספר שלי כותבים לי קוראים מכל העולםשקראו את זה וזה ריגש אנשים

זה הכי כיף שיש בעולם.

18605_10151224600234706_1429224556_n

"זה בא ממקום שאם תקרא את הספר היית יודעאבל אני חושבת שאיבדתי את הבתולין יחסית מאוחררק אחרי הצבא

שזה יחסית מאוחרפחד מאינטימיותכל הדברים שאני מדברת עליהםפחד מאינטימיותחרדת נטישהכל זה הפחיד 

אותיאז כשזה כן קרה אז כמובן פיציתי על הזמן שעבראבל זה לא בספרזה בספר השני.

"כמה שהתייחסתי לסקס ברצינות אז כשהייתי צעירהאז אני מתייחסת לזה לא ברצינות מהבחינה שזה מצחיקשלוקחים 

את זה יותר מידי ברצינותבמיוחד בתרבות האמריקאיתגם הצרפתים מתייחסים לזה יותר מידי ברצינותיש המון הומור 

בזהאני לוקחת את זה בהומורהכל בהומור.

"זה משעשעאני חושבת שיש לי גישה לזהאני מאוד פתוחה לדבר על זה וזה הכיףבמיוחד בתור בחורהזה לא וולגארי

את הספר הזה ילדה בת שתיים עשרה יכולה לקרואזה לא ספר וולגאריכבר לא מתרגשים מזהברגע שאני באה עם סיפורים 

אישיים זה מה שאני מביאה לשולחןאני לא חושבת שאני מחדשת לאף אחד שום דבראין לי אגוכל מה שאתה עושה זה 

לכתוב משהו שאמיתי לך ואם זה משעשע אנשים אז יופי.

IMG_5848

"בתחילה זה נמכר כאן כסדרה לטלוויזיה ויום אחרי זה הבחור שקנה את זה מהסטודיופיטרו אותו כי הוא היה מסומם

היתה לי תחושה בפגישה האחרונה שלנו כשהוא לא הפסיק לדברלמחרת שמענו שפיטרו אותוככה זה הוליוודמה לעשות.

"גם יש לי את 'די', שזו הצגת יחיד שאני גם רוצה להרים את זה לסרטכתבתי תסריטהוא צריך הרבה עבודהנפגשתי 

כבר עם כמה חברות הפקהלמרות שאני בטח צריכה ללכת למפיקים הישראלים כי סך הכל זה סרט על הארץ אבל ללכת 

דרך הקרנות בארץ זה לוקח שנים. זה נורא תחרותי ואני מעדיפה למצוא פה איזה מפיקעוד לא יצרתי קשרים עם האנשים 

האלהאני צריכה לעשות את זה עם הזמן".

מה התוכנית לקראת השלב הבא בחייך?

בר: "כמו כל אמןאם הוא אמן אמיתי או מוצלח הוא חייב להביא משהו אותנטי לדברים שלוברור שככל שאתה יותר 'דפוק' 

אתה יותר אמנותי אין מה לעשותאני לא מכירה הרבה אמנים נורמאלים לחלוטיןלא מכירה הרבהאולי כן , אבל בדרך כלל

 החומר שלהם פרווה. אפילו אם אתה נורמאלידברים שמפחידים אנשים אחריםאו שמביכיםמשם מגיעה הקומדיהקוראים 

לזה מבוכה הריהיכולות זה הדברים הדפוקים בבנאדםמשהו משעשעבגלל זה אנשים נהנים מזהזה מרגיע אותם.

"אני חושבת שאני גם מביאה מעצמי את הקטע שגדלתי בשתי תרבויות שונותשאני לא פה ולא שםגם אמריקאית וגם ישראלית

הייתי בבית ספר דתי אבל בעצם הייתי חילוניתכל הקונפליקטים האלההפנימייםהם המון חומרלמה אני משחקת אחת עשרה 

דמויות בהצגהכי אני מזדהה עם כל מיני אנשים שונים וזה הכיף שלי להיכנס לדמות שגם לא קשורה אלי בכללזה גם אתגר

אני יוצרת דמות שאני לא מתחברת אליה בכלל ואני לא מכירה אותה והיא כל כך רחוקה ממני אבל אז אני צריכה להיכנס בה וזה 

האתגר וזה עוד יותר משתלם ואתה עושה את זה בכיףבמיוחד כשאתה כותב את החומר של עצמךלא ילהקו אותי הרי כגנרלית

 ישראלית בשנות השישיםאני יכולה לשלוט בזה לבדי.

"עבדתי פה יותר מידי שנים ויותר מידי קשה כדי לשרוף את הכל ולהגיד יאללההיום זה סיפור במיוחד עם ילדטיסה שש 

עשרה שעותזה די סיוט אבל זה אפשרי; במיוחד כתיבה שאתה עושה בכל מקוםאני צריכה להיות בעירלעשות פגישות

להתחבר שוב. לא הייתי בלוס אנג'לס כבר שנה וחצי. ואני תמיד אוכל לחזור לישראלבאיזשהו שלב"  .

 

 

 

 

 

Iris_Bahr_001_full_res

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Israel-LA Magazine

ליקטוטים 7 מאת אודו קשטן

Published

on

מתרגש. מחר יוצא לאור הספר החדש שלי "עשרה שיטות לשיפור העברית"

אני כל כך לא בכושר שאני מתנשף במעלית.

בטח בחדר של בר רפאלי תלוי לוח שנה עם תמונות של מוסכניקים.

sb10064404bp-001c

המוסד עושה מבצעים רק כדי שלרונן ברגמן יהיה במה למלא עיתוני חג.

<במיטה>
היא: איפה הזוגיות של פעם, שהיינו מדברים שעות אל תוך הלילה, אותה חברות נפש עמוקה ואמיתית, של תשוקה והקשבה
אני: גם אני מותק, לילה טוב.

עוד סמס אחד של שנה טובה ואני כפיי ארימה.

כשהוורד מסמן לך טקסט בקו ירוק הוא כאילו אומר לך "תשמע, אין לי סיבה מיוחדת למה עשיתי את זה, אבל אם אפשר לעצבן אותך אז למה לא?".

אין לי בעיה עם סופר פארם למעט חוסר העקביות שלהם. בשמים אין להם בעיה שאני בודק, אבל דיאודורנט סטיק, או הו.
מכירים את הרגע הזה שאתם קולטים כמה הבית מטונף ומבולגן, מקבלים עצבים, מפשילים שרוולים ויוצאים מהבית?

 

אין ילד מתוסכל מילד שאוכל ארטיק ואבא שלו אומר "זה מטפטף לך, תביא אני אעזור לך מהצד" ומשאיר אותו עם מקל.

-הגבינה הזאת רזה?
-כן
-אתה בטוח?
-כן, 5%
-אז כשתהיה בטוח ב-100% אני אקנה

 

-תחשוב על מספר כלשהו ואל תגיד לי אותו
-אוקיי, חשבתי
-זהו, אל תגיד לי אותו. כזה אני, לא צריך לדעת הכל.

 
יום כיפור יוצא השנה על שישי שבת, זו הפעם הראשונה שאלוהים יצטרך לבקש סליחה מאיתנו.
הרגע הזה שאתה קולט שיש במטבח תבנית עם עוגת שטרודל, ואתה עושה קפה, חותך פרוסה ונותן ביס בקיש בצל.

 

 
נשיאים אמריקאים תמיד הופכים בסוף למוצרים: לינקולן מכונית, קנדי מוצרי חשמל, ואובאמה נקניק.

 

– בוס, אל תשאל, היתה תקלה בפס הייצור, וכל חפיסות השוקולד יצאו עם חורים
– עזוב, תשאיר את זה ככה, נקרא לזה "שוקולד אוורירי"
– אתה גאון!!

 

פררו רושה זה הבר רפאלי של השוקולדים.

חלום שלי לראות ערס מסובב מעל הראש איזו פריחה וצועק "זו כפרתי".

גם אם פרויקט הדיור הזה הוא בפפואה־גינאה החדשה, תהיה שם הנחה לעמיתי חבר.

 

הקטע הזה שמישהו שלמד איתך בכיתה ב' מציע לך חברות בפייסבוק אז לפני שאתה מאשר אותו אתה מגשש עליו קצת כדי לראות לאן הוא הגיע בחיים ביחס אליך ומגלה שיש לו עבודה טובה יותר משלך ותפקיד בכיר עם שלוש אותיות כאלה באנגלית, יש לו תואר שני בטכניון, פנטהאוז ענק בתל אביב, שלו, לא שכור, יש לו שני ילדים, הוא המון בחו"ל, הוא נוסע על אאודי ספורט, שיניים מושלמות, הוא כתב כבר שני ספרים, הוא מתנדב בסיוע לניצולי שואה, צמחוני, יש לו על היד שעון ששווה 5 משכורות שלך. יששששש אשתו מכוערת. מאשר.

 

מנהרות הכרמל נחסמו עקב ״תקלה״, ושני כבישי היציאה האחרים מחיפה נחסמו גם הם על ידי ״רכבים תקועים״, במה שנראה כרגע כמו מזימה של יונה יהב למנוע מאנשים צעירים לברוח מאזור חיפה.

תן לאדם דג, והשבעת אותו ליום. תן לו גפילטע פיש, והרסת לו את היום

המשך לקרוא

Israel-LA Magazine

הצביעו רוגעלך מאת יאיר ניצני

Published

on

העיקר שיש כיבוד

אחרי שהמתח סביב סוריה התפוגג והחגים הגיעו לסיומם החד משמעי, הבחירות המוניציפאליות הולכים להיות הדבר הגדול הבא.  הפעילים מתנפלים עלינו מכל עבר חמושים בשלטים ופליירים, הקמפיינים רוויים אמוציות והמועמדים משמיצים אחד את השני כמיטב המסורת.  בעיר נשר שני אחים רצים אחד מול השני, בלוד מועמד אחד הוכרז כ"אויב האיסלאם", בתל אביב רץ הומו מוצהר, וברמת השרון ראש העיר נחשד בשחיתות ואולץ להתפטר אבל…סורפרייז! הוא ירוץ כרגיל. בקיצור אסקימו לימון החגיגה נמשכת.

 

מה שיפה במוניציפאליות היא שבניגוד לבחירות לכנסת כאן אתה באמת יכול להשפיע, ואם המועמד שלך, שעד אתמול ניהל פיצרייה ביישוב,  לא יעמוד בציפיות, לא צריך לחכות ארבע שנים כדי להעניש אותו. תוכל פשוט להגיד לו את זה בפנים ביום שישי כשתפגוש אותו בסופר.
בלחץ הסביבה מצאתי את עצמי לאחרונה נדחק לחוג בית של אחד המועמדים. היו בורקסים, חצילים בטחינה,  עגבניות שרי ואצבעות גזר, קפה ומיץ חופשי וכמובן הפחמימות ששום חוג בית לא שלם בלעדיהן- רוגעלך. פטפטתי עם חברים, העברתי את הזמן בסבבה ולכל מי ששאל אמרתי שאני שוקל ברצינות להצביע עבור המארח. העסקה נראתה לי הוגנת . תמורת שעה לא יקרה מזמני במהלכה נמנמתי ובהיתי לסירוגין במועמד,  קיבלתי ארוחת ערב , כסא די נח והמון תשומת לב. הרבה יותר ממה שאני מקבל בבית.

 

כשחזרתי  שאלה אותי הגברת הראשונה מה חשבתי על האיש וחזונו . אמרתי לה שטרם גיבשתי דעה על המועמד ואולי זה יקרה כשאזכר בשמו, אבל בעודי מגמגם נפל לי האסימון : זה היה ערב נפלא ומזין , למה שלא אלך ואקשיב גם לכל שאר המועמדים?  ומה בעצם מונע ממני וללכת לשמוע מועמדים בערים שכנות? המדינה קטנה, הערים מתקרבות, וברור שיום אחד כולנו נהיה מועצה אחת גדולה ומאושרת.  הסברתי לאשתי שלמען עתיד ילדינו אני חייב ללמוד ברצינות את כל הבעיות ברדיוס של עשרים קילומטרים, ולכן אני מתכוון להפוך את חוגי הבית להרגל של קבע. שחררתי אותה מהעניין כדי שיהיה לה יותר זמן איכות לעצמה והבטחתי שלקראת הבחירות אגיש לה דוח ובו יפורטו מסקנותיי.

 

נרשמתי לאתרי המועמדים ,הזמנתי את עצמי לחוגי בית ויצאתי לבלות.  כל ערב הקפדתי לשאול את המועמד אותה שאלה : ,מה החזון של כבודו לשנים הבאות ?"  ועד שהוא ענה כבר אכלתי חצי מהבופה. כשהוא התחיל לדבר בסיסמאות על  דיור בר השגה, מיגור הפקקים, ריאות ירוקות, חינוך לילדינו ותאגידי מים כבר הייתי בדרך לאוטו.  כדי לא לצאת לגמרי מניאק עשיתי לכולם לייק בפייסבוק איך שנכנסתי הביתה.

 

את המסרים של המועמדים השונים אני לא זוכר כי לא ממש הקשבתי, אבל למדתי שיש כל מיני סוגים.

 

הצבאי. אם הייתה לך קריירה צבאית ציין שהיית סגן אלוף וניהלת מערכות גדולות, גם אם פיקדת על שלושה חיילים בשלישות והיית אחראי על קלסר ומרקר.  גם לעובדה שהיית מח"ט אין שום רלבנטיות. להזיז חטיבת טנקים זה הרבה יותר פשוט מלהזיז את עובדי הקבלן של המועצה. מועמדים  שהשתחררו בדרגת חוגר מדגישים את היותם עורכי דין, אנשי עסקים או רואי חשבון. מסתבר שבערים מסוימות מקצועות אלה עדיין נחשבים יוקרתיים ובעלי תדמית חיובית. מקצועות אחרים כמו פסיכולוג, כבאי או נהג מונית לא מתקבלים טוב ולכן אין טעם לציין אותם. אם כי בעיניי דווקא רב גונדר שניהל קודם בית כלא יכול לעבוד מצוין. הוא יודע מה זה סדר וניקיון.
יש את "האישה". ההצלחה של מרים פיירברג בנתניה ויעל גרמן בהרצליה עודדה נשים להיכנס לפוליטיקה המקומית. לא ברור עדיין אם הן באמת יותר טובות מהגברים אבל מה שכן הן נראות יותר טוב ויכניסו לישיבות המועצה שיק שבוודאי חסר בהם.   ויש את "הקבלן". שמוכר את עצמו כמי שיודע להרים פרוייקטים אבל בעצם הגיע כדי לתקתק לעצמו הפשרות בניה על חשבונכם. אל תתפלאו אם דקה אחרי הבחירות הוא ירים  לכם רב קומות במקום גינה ציבורית.

 

אני מוקסם במיוחד מ"האינטלקטואל". לקראת הבחירות המועמד העממי והפשוט שאתם מכירים מהשכונה, זה שהיה מסתובב כל ערב בכפכפי טשטש ומסתחבק עם כולם , עבר שינוי תדמית ועכשיו הוא מרכיב משקפיים דקות שמשוות לו מראה של פרופסור. הרציניים גם מחזיקים עט כאילו אמרו "תתפלאו אבל אני  גם יודע לכתוב."  או לחילופין "לא באתי לדבר באתי לעבוד , ואם לא לעבוד אז לצייר.."

 

אגב, אפשר לדעת המון על מצב היישוב לפי תמונת המועמד . בערים הגדולות וביישובים המבוססים המועמדים מצטלמים בסטודיו מקצועי ותמונתם משודרגת פלאים באמצעות הפוטושופ, בישובים הקטנים המועמדים נראים מרושלים, לא מעודכנים, מטושטשים ובאופן כללי נראים כאילו צולמו בטלפון נייד על ידי עובר אורח. משהו בסגנון "אחי אכפת לך לתת פה תמונה? יש לי בחירות בעוד חודש ולא הספקתי".

 

גם סיסמאות הבחירות צפויות למדי. ראש עיר מכהן יבחר תמיד בסיסמה שמרמזת להמשכיות : " אוהבים את רמת אשבול ממשיכים עם קלמנוביץ'! , "את ההצלחה הזאת אסור להפסיק" או " משהו טוב קורא בקריית  מלכישוע ".

 

האופוזיציה תמחזר ביטויים המעודדים שינוי כמו "כי הגיע הזמן לשנות" "משהו חדש קורה בנווה שבלול" "עולים על דרך חדשה עם ג'קי" וכיו"ב. לעיתים היא אף תרמוז לצל פלילי שנח על ראש הרשות המכהן, בסיסמאות כמו " כי צריך פוליטיקה נקייה" "הפעם בלי קומבינות" ו"ראש בריא לעיר חולה".

 

מועמד צעיר יכוון לצעירים עם סיסמאות שנעות בטווח שבין  "ראש צעיר לעיר" ועד  " חייבים להעיר את העיר". אם כי  במקרה של פתח תקווה זו יכולה להיות משימה קשה עד בלתי אפשרית.

 

לסיכום אני ממליץ לא לקחת החלטה ולא להתחייב לאיש כל עוד לא ראיתם את כל המועמדים ולא פגשתם אותם בחוג בית. אתם לא חייבים באמת לשמוע אותם אבל לא כדאי לוותר על הקפה והרוגעלך.  כי בנפשנו הדבר.

 

 

 

About the Author

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל היום. חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי, מגיש ברדיו ובטלויזיה, מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. המשרד 035617711 הרצאות קרן אלוף : http://www.kerenalouf.co.il/ ייצוג נברו : http://www.navaro.co.il/ תיסלם: http://www.t-slam.com/

המשך לקרוא

Israel-LA Magazine

לדבר ולא לאמר דבר מאת אריאל בלומנטל

Published

on

לדבר ולא לאמר דבר

 
בראיון לסי-אן-אן ביום שלישי שעבר, נשיא איראן חסן רוחני נתן לכריסטיאן אמאנפור שעור באיך לדבר ולא לאמר דבר: "איזה פשע שהוא אשר הם [הנאצים] ביצעו כנגד היהודים – אנו מגנים" הוא אמר.
יום קודם לכן הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ביצע "גינוי מבלי לגנות" כשנשאל על שתי תקריות הטרור האחרונות בגדה שהביאו למותם של שני חיילי צה"ל, באומרו כי הוא "מגנה כל אלימות כנגד אזרחים". למישהו יש בעיה עם גינוי כל אלימות נגד אזרחים? ודאי שלא. כמה קל.
עבאס המשיך והשווה את רצח שני החיילים, האחד נורה על ידי צלף בחברון והשני פותה אל מותו בקלקיליה, להרג של שלושה צעירים פלסטיניים בקלאנדיה ב-26 באוגוסט.
אני מסכים עם אבו מאזן שהאובדן, הדמעות והכאב שווים במותו של כל אדם באשר הוא. הכוח היחיד שיש בידינו, בני האנוש, הוא יכולתנו ורצוננו למנוע מקרי מוות אלימים שכאלה. בראיה זו, המקרים המדוברים אינם דומים כלל וכלל: שלושת הנערים הפלסטיניים נהרגו כתוצאה מתקרית אלימה שבה לא פחות מ-1,500 פלסטינים צרו על כוח מסתערבים, ואילו הישראלים מתו בעקבות מכוונת מכוון ליצור ארועים אלימים.
נושא הכוונה אינו נמצא בלקסיקון הפלסטיני, ומכאן הקושי שלהם להבין את משמעות הטרור ואת הפגם המוסרי האיום שבשמוש בו במשך יותר משמונה עשורים.
ובנושא הכוונה, ברצוני להסב את תשומת ליבו של הנשיא רוחאני: מי שמפתח פצצה גרעינית תוך התרברבות בכוונתו למחוק את ישראל מהמפה, זוועה שנשק גרעיני יכול להשיג, לא יכול לקרוא מעל דוכן המליאה הכללית של האו"ם לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. ידרשו לך יותר מ-3 ימי מתקפת-קסם (המהדורה הפרסית) בכדי להעפיל לגבהים המוסריים הנדרשים לשם כך. בתור התחלה, על כוונות השלום (לכאורה) שלך, להיות מפורשות ובוטות לפחות כמו רטוריקת השנאה והאלימות הרגילה היוצאת תדיר מטהרן.
אחת הסיבות מדוע ישראל (כמו ארה"ב ומדינות אחרות) יכולה להחזיק בנשק גרעיני ואיראן לא, שווה לסיבה מדוע לי מותר להשתמש במספריים ואילו לבני בן השלוש אסור. אך אלגוריה זו לא מספקת את מלוא התמונה, מכיוון שהיא איננה מתיחסת לסוגיית הכוונה. ואכן, ראוי שעל הבריון הכיתתי שמתכוון לפגוע בילדים אחרים יוטלו מגבלות שאינן מוטלות על הילדים הטובים בכיתה.
הבריון הכיתתי בשאר אסד שובר עכשיו שיאי חוצפה בהתעלמותו מנושא הכוונה: לאחר שכבר דקר תלמיד בכיתה, הוא דורש עתה שכל הילדים כולם – כולל אלה שעד שהוא הגיע כל מה שהיה בילקוטיהם זה ספרים, מחברות וסנדוויץ לארוחת 10, ימסרו את סכיניהם שלהם, אם הוא נדרש לעשות זאת.
הסיבה היחידה שיש לישראל להחזיק נשק גרעיני היא למנוע מאסד ודומיו, שמזה דורות מבהירים מעבר לכל ספק את כוונתם לחסל את ישראל על תושביה היהודים, מלהשתמש בנשק שכזה כדי להשיג את מטרתם. השילוב הרעיל של כוונות זדון, שנאה בלתי שפויה וסטנדרטים מוסריים של ימי הביניים פוסלים אותך, אסד, ואותך, רוחאני, מרשיון להחזיק רובה אויר, קל וחומר נשק להשמדה המונית.
גינוי "כל פשע שהנאצים בצעו כנגד היהודים", גינוי "כל אלימות נגד אזרחים" וקריאה למזרח תיכון מפורז מנשק גרעיני: כולן אמירות קלות וערמומיות המוסוות כמאנטרות פרוגרסיביות של שלום, אך נאמרות על ידי אנשים שרחוקים מפרוגרסיביות או שלום מרחק מזרח ומערב, מונעות על ידי שנאה, ומכוונות לעוד אלימות.
בואו נראה אתכם רודפים שלום באמת, כמו הנשיא סאדאת. אז אפשר יהיה לדבר.
א.

 

ARIEL A. BLUMENTHAL
Sentient Music for Media
Composer, Music Producer

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות