מס עיזבון (Estate Tax) הוא מס המוטל על העברת נכסים שהיו בבעלות הנפטר בעת פטירתו, לפני חלוקתם ליורשים. מס ירושה (Inhabitance Tax) הוא מס המוטל על היורשים בעת שהם מקבלים חלקים מן העיזבון.

מעת שבוטל בשנת 1981, לא חל עוד בישראל מס עזבון (או ירושה). לעומת זאת, בארה"ב חל מס עיזבון פדראלי על אזרחי המדינה ותושביה (גם במידה ובבעלותם אזרחות אחרת) ולעיתים אף על נכסים המצויים בגבולות המדינה, אף שהינם בבעלות תושבים ואזרחים זרים.  כמו-כן, בחלקן של המדינות בארה"ב ישנו מס עיזבון נוסף מקומי.

"שווי השוק ההוגן"

באופן כללי, תחולת דיני המס נקבעת באופן הבא: במקרקעין בהתאם למיקומו של הנכס ובמיטלטלין (לרבות, בזכויות) בהתאם למקום מושבו של בעליהם (הנפטר). יחד עם זאת, גם על מניות של חברה אמריקאית (אף במידה והוחזקו בידי נפטר תושב זר) יחול מס העיזבון הפדראלי האמריקאי.

מכאן שתושב ארה"ב בעל אזרחות ישראלית, למשל, חייב במס עזבון גם על חשבונות הבנק שהוא מחזיק בבנקים בישראל. מאידך, אזרח ותושב ישראל המחזיק, כהשקעה, נכס נדל"ן בארה"ב או מניות של פייסבוק, יהיה חייב במס עיזבון בגינם בעת פטירתו. מס העיזבון הפדראלי נקבע בהתאם להיקף העיזבון ועשוי להגיע עד לשיעור מקסימלי של 35%.

חשוב להדגיש כי לצורך קביעת מס העיזבון, בוחנת רשות המיסים האמריקאית (ה-IRS) מהו "שווי השוק ההוגן" של הנכסים שהיו בבעלות המנוח ואינה קובעת את המס בהתאם למחיר בו הם נקנו או למחיר שווים בעת שנרכשו בעבר. בנוסף לכך, כאמור, יש לקחת בחשבון את מס העיזבון המדינתי, העשוי להגיע לעיתים לשיעור של עד כ-20% נוספים (אם פטורים מסוימים, למשל, לסכומים מתחת לרף מסוים).

יחד עם זאת, חשוב לציין כי לאזרחים ותושבים אמריקאים נקבע פטור בחוק, בשנים 2011-2012, ממס על עיזבון בהיקף של עד 5 מיליון דולר. לעומת זאת, התושבים הזרים המחזיקים נכס נדל"ן בארה"ב או במניות של חברה אמריקאית זכאים לפטור ממס על עיזבון בהיקף של עד 60 אלף דולר בלבד.

באשר למס העיזבון הפדראלי לשנת 2013 מתנהל ויכוח פוליטי נרחב בארה"ב. האפשרויות העומדות כיום על שולחן הדיונים נעות בין הותרת המצב על כנו (פטור עד 5 מיליון דולר ו-35% שיעור מס מקסימלי), דרך פטור לעיזבונות עד שלושה מיליון דולר ושיעור מס מקסימלי של 45% (גישת הנשיא אובמה) ועד  פטור לעיזבונות עד מיליון דולר בלבד ושיעור מס מקסימלי של 55%.

תכנוני מס אפשריים

ישנן מספר דרכים חוקיות בהן ניתן להתמודד עם תחולת מס העיזבון האמריקאי. ראשית, ניתן (בעוד בעל הממון בחיים) להקים חברה זרה (שלא הוקמה בארה"ב) ולהעביר לידיה את הרכוש. בעת הפטירה תחולת המס נקבעת, כאמור, בהתאם למקום מושבו של "בעל הנכסים". אולם, הבעלים במקרה זה הינו התאגיד ולא המנוח (בעל המניות בחברה). יחד עם זאת, החיסרון בדרך פעולה זו הוא שבמקרה של מכירת הנכסים תחויב החברה במס רווחי הון בארה"ב בשיעור של 35%, במקום 15% מס רווחי הון החלים על יחיד. 

כמו-כן, במקרה של תושב ישראל, המחזיק באמצעות חברה נכס נדל"ן או מניות בארה"ב, על כל משיכת דיבידנד מן החברה (שהוא, למעשה, דמי השכירות שקיבל מנכס המקרקעין או הרווח שהפיק מהמניה) יהיה חייב בעל החברה על מס בשיעור של 30% בישראל. דרך פעולה נוספת, היא העברת הנכסים לנאמנות שאינה אמריקאית, בטרם הפטירה.

יחד עם זאת, בדרך זו יש להקפיד על כך שהנאמנות תהיה בלתי-חוזרת (קרי, שיוצר הנאמנות אינו יכול לבטלה) ולטובת צד שלישי בלבד (קרי, שיוצר הנאמנות לא נהנה ממנה עצמו). נאמנות זרה בתנאים אלו (בלבד) אינה כפופה למס העיזבון האמריקאי הפדראלי.

סוגיות מיסי העיזבונות בארה"ב, אפוא, הינה מורכבת למדי. יחד עם זאת, תכנון מס חכם בסיוע של עו"ד מנוסה, יסייע להתמודד עם הבעיה ולהימנע מתשלום מיסים בשיעורים גבוהים למדי.