בית הנבחרים קצב לנשיא90 יום למנות שגריר במחלקת המדינה לניטור ולמאבק באנטישמיות • החקיקה אושרה בתמיכת שתי המפלגות ברוב של411-1

צלב קרס בחזית בית הכנסת "בית תורה" בוונטורה, השבוע

בית הנבחרים של ארה"ב העביר חקיקה שנותנת לנשיא 90 יום למנות שגריר במחלקת המדינה לניטור ולמאבק באנטישמיות. מאז 2004 ועד  היה במחלקת המדינה שליח מיוחד לנושא המאבק באנטישמיות בעולם. ואולם, מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, המשרה אינה מאויישת. החוק החדש דורש כאמור את איוש המשרה ומשדרג אותה ממעמד של שליח למעמד של שגריר.

את החוק הגיש חבר הקונגרס הרפובליקני מניו ג'רזי, קריס סמית, שעמד מאחורי החוק המקורי שיצר את משרת השליח ב-2004. הוא אושר בשבוע שעבר עם תמיכת שתי המפלגות ברוב של 411-1, כאשר המתנגד היחיד היה ג'סטין אמאש, רפובליקני ממישיגן. חוק דומה עבר בספטמבר האחרון, אולם הסנאט לא ערך הצבעה לגביו ולכן תוקפו פג עם סיום מושב הקונגרס הקודם בדצמבר.

מנהיגים יהודיים וחברי קונגרס מתחו בשנתיים האחרונות ביקורת על העובדה שטראמפ לא מינה שליח לנושא האנטישמיות, וטענו שחלה עלייה ניכרת ברמת האנטישמיות בעולם.

החוק, שאושר בקריאה ראשונה, נועד לגרוע עשרות מיליוני פאונד מהסיוע לרשות • יוזמות ההצעה: חברות פרלמנט אוהדות ישראל


הפרלמנט הבריטי אישר שלשום בקריאה ראשונה חוק המאיים לקצץ משמעותית מכספי התמיכה של ממשלת בריטניה ברשות הפלשתינית.

את החוק יזמו והובילו חברות הפרלמנט מטעם הלייבור, ג'ואן ראין ודיים לואיס־אלמן, העומדות בראש ארגון "ידידי ישראל בלייבור" (Labour Friends of Israel – LFI). נאמר בו כי המשרד הבריטי לפיתוח בינלאומי, המחלק את כספי הסיוע הבינלאומי של הממלכה, יקזז את התמיכה במערכת החינוך של הרשות הפלשתינית אם לא תעמוד בסטנדרטים של אונסק"ו. מדובר בקיצוץ של עשרות מיליוני פאונד מכלל הסיוע הבריטי לפלשתינים.

שתי חברות הלייבור יזמו את החוק על סמך דו"חות של מכון אימפקט־ס"א, החוקר כבר שנים את התכנים של 173 ספרי הלימוד הרשמיים ברשות הפלשתינית. על פי הממצאים, הספרים לא מחנכים את הדור הבא של הפלשתינים לשלום, אלא לשנאה ולהקצנה. המכון הציג תחילה את מסקנותיו למשרד הסיוע הבריטי בראשות השר אליסטר ברת', אך זכה להתעלמות. בעקבות זאת יזמו שתי חברות הפרלמנט את החוק שיכריח את הממשלה לפעול, תוך שהן סופגות איומים והתקפות מצד גורמים קיצוניים במפלגה. ההערכה היא כי הליכי החקיקה יושלמו עד סוף חודש מארס. על פי המנגנון שנקבע בחוק, ממשלת בריטניה תחויב לפרסם בכל שנה דו"ח הבוחן אם ספרי הלימוד הפלשתיניים עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים של חינוך לשלום וסובלנות.

חברת הפרלמנט לואיס־אלמן אמרה בנאומה כי "אין (בספרי הלימוד) שום הצעה או שאיפה לשלום עם ישראל. כל אזכור להסכמי שלום נמחק. ילדים בני 5 לומדים בשיעור הראשון שלהם בערבית שעליהם להיות שאהידים ושג'יהאד הוא הדבר הכי חשוב בחיים".

"אין בדו"חות שלנו שום דבר שאינו מוכר לממשלת בריטניה", אומר מרכוס שף, מנכ"ל מכון המחקר אימפקט־ס"א היושב באוניברסיטה העברית. "החוק של הפרלמנט נולד מכיוון שממשלת בריטניה תודרכה בנושא, אך התשובות שלה היו בלתי מספקות". יצוין כי יוזמה דומה נמצאת בהליכי חקיקה בקונגרס האמריקני, וכי גם הפרלמנט האירופי אימץ הצהרה ברוח זו בשנה שעברה.

בשיחה עם "ישראל היום" אמרה חברת הפרלמנט דיים לואיס־אלמן כי מטרתה "ללחוץ על הרשות הפלשתינית להפסיק את החינוך לשנאה. אני בעד חינוך, לא בעד הסתה. מכיוון שמדובר בהצעת חוק פרטית יהיה מסובך להשלים את ההליך, אך אני מקווה שעצם הדיון בחוק יפעיל את הלחץ הנדרש על הממשלה על מנת לשנות את גישתה".

באשר להתקפות עליה מתוך גורמים אנטישמיים במפלגתה, אמרה "אני מדברת נגד אנטישמיות ומבקרת את העמדות של המפלגה כאשר איני מסכימה להן ואמשיך לעשות זאת. חשוב לציין שחוג ידידי ישראל בלייבור מאוד מחזק אותי".

למה הקדים רה"מ את הבחירות לכנסת ל-9 באפריל (בתקווה שטראמפ ישב בשקט)

מנדלבליט ונתניהו. הרבה שאלות פתוחות

הפרשנים הפוליטיים בארץ מציגים אחדות דעות לפחות בנושא מרכזי אחד: הקדמת הבחירות בישראל באה במטרה אחת: להפוך את האירוע למשאל עם על "בנימין נתניהו, כן או לא". זה הקרב האחרון של נתניהו במאמץ להמיר את המשפט הפלילי שכנראה צפוי לו, במשפט העם.

התוכנית היא למקד את מסע הבחירות של הליכוד בחקירות נגדו, לשכנע את ציבור הבוחרים ש"תופרים לראש הממשלה תיק", ולהשיג ניצחון אלקטורלי מהדהד שיוצב כמחסום אל מול היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדיוק כשהוא מתיישב ונערך להכרעת גורלו של ראש הממשלה. בדיוק כמו בבחירות הקודמות ב-2015, נתניהו יחזיק במושכות הקמפיין, יחלוק אותן רק עם בני משפחה וקומץ מקורבים וימקד את המסרים בחפותו של ביבי, מלך ישראל.

לא כולם בליכוד מאושרים מהפיכתה של מפלגת השלטון לשכפ"ץ אנושי של ראש הממשלה. בצמרת הליכוד לא כולם משוכנעים שנכון לצאת בעוצמה נגד המשטרה, שומרי הסף והרגולטורים, כולל הפרקליטות, במקום להתמקד בהישגי הממשלה בתחומי הביטחון, הכלכלה ומדיניות החוץ. "הבעיה היא, שלמעט רמזים חלושים פה ושם מפיו של גדעון סער, הנתפס בבית ראש הממשלה כ"ראש הנחש", כל השאר מתיישרים על פי המשרוקית של בלפור. 29 חברי הכנסת של הליכוד, בנוסף לכמה מיועדים, מאיינים את עצמם לחלוטין אל מול משפחת נתניהו וצרכיה המשפטיים. דבר כזה מעולם לא היה כאן", כותב בן כספית באתר אל-מוניטור.

ישראל מעולם לא הלכה לבחירות כשכל כך הרבה שאלות מהותיות עדיין פתוחות. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק אומר שהבחירות הקרובות הן החשובות ביותר מאז רצח רבין]. תאריך כבר יש (9 באפריל 2019 רשימת מועמדים מסודרת עוד אין. ח"כ ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה, קראה לאחד את גוש המרכז-שמאל כדי להביא "מהפך". האם המהלך יצליח? האם יסכימו האדונים גבאי, לפיד, גנץ, לבני, ברק ואולי גם גבי אשכנזי ומצטרפים נוספים, לרבע את המעגל, לאפסן את האגו ולהחליט להילחם עבור המדינה ולא למען עצמם?

זאת, ועוד: האם ייתכן מפץ גם בגוש הימין? האם יכין נתניהו תכנית חירום לרגע האחרון, כתגובת בזק לאיחוד פוטנציאלי בגוש שמנגד? הכוונה היא לאיחוד בין הליכוד לישראל ביתנו ואולי גם לבית היהודי ברשימה אחת, שתפקידו יהיה להבטיח ניצחון של נתניהו גם אל מול איחוד כוחות בשמאל? האם יהדות התורה החרדית תתפצל לשתי מפלגות? האם תהיה סולחה היסטורית בש"ס בין אריה דרעי לאלי ישי?

ושאלת השאלות: מה יעשה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט? הוא הפך לדמות הטראגית של האירוע כולו. גורלו של נתניהו ועתידה של ישראל מוטלים על כתפיו, ארוזים בעשרות קלסרים מתפקעים של חומרי חקירה, עדויות והקלטות המתקתקים על שולחנו כפצצה גרעינית.

עורך "הארץ" אלוף בן מציין עוד שתי סיבות מהותיות להקדמת הבחירות: הבית הלבן מבטיח כבר שנתיים להציג את "עסקת המאה" לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נתניהו לא מתלהב, מחשש שמה שייכתב שם – אפילו אם יתקרב לעמדת הימין הישראלי יותר מתוכניות שלום אמריקאיות בעבר – ימוטט את השותפות הפוליטית שלו עם המתנחלים ויחולל קרע בליכוד. הקדמת הבחירות תקל עליו להגיד לנשיא דונלד טראמפ, שעמו ייפגש בסוף מארס, שיניח לו עם זה עד להקמת הממשלה הבאה. כך גם ייעלם הנושא המדיני מהקמפיין, בהיעדר עוגן כמו תוכנית שלום שסביבו יתפתח דיון.

בנוסף, נתניהו משתבח בנתוני הצמיחה הכלכלית, האבטלה הנמוכה ושכר המינימום הגבוה שמהם נהנתה ישראל מאז שחזר לשלטון. אבל הרוח הכלכלית התחלפה, הבורסות בעולם צוללות, המחירים בארץ עולים, ועדיף ללכת לקלפי לפני שהמשבר יורגש במלוא עוצמתו. מצביעי הליכוד רגישים במיוחד לשפל כלכלי, וחבל שיברחו מנתניהו לזרועות יריביו אם המדדים יעברו מירוק לאדום.

אביחי מנדלבליט כבר החל בדיונים הסופיים לקראת החלטתו הגורלית, האם להעמיד לדין את נתניהו ובאילו עבירות. כוונתו המקורית הייתה לסיים את הדיונים עד פברואר-מארס 2019 ולפרסם את החלטתו. אבל ביום ראשון שעבר הכל קרס. נתניהו הסתער על הקדמת הבחירות וסגר עניין תוך יומיים. כל הקלפים נטרפו.

מנדלבליט לא ירצה להיתפס כמי שהכריע גורל של בחירות בישראל. בשלב הזה, רב הנסתר על הגלוי. איש עוד לא יודע מי נגד מי, מה על סדר היום ואיך ייראה הקמפיין, למעט ההערכה הרווחת כי יהיה זה קמפיין אלים, גס, ירוד, עמוס פייק ניוז, גידופים והשמצות כמיטב מסורת הבוטים, הרובוטים והמהומות ברשתות החברתיות. לדעת כספית ההשראה של נתניהו היא קמפיין טראמפ, ושומרי נפשם אמורים עכשיו לרדת למחתרת.

אבל השאלה המכריעה באמת היא העיתוי: האם מנדלבליט יתעשת ויפרסם את החלטתו לפני הבחירות, נניח בפברואר, או ידחה אותה לאחריהן? האם נתניהו ינצח את הבחירות, ירכיב ממשלה ויחטוף כתב אישום, או ישמע את ההחלטה על כתב האישום (בכפוף לשימוע) עוד בטרם ההליכה לקלפי? ואם כן, מה יהיה האפקט של הדרמה הזו על הבוחר?