Connect with us

תרבות ובידור

מלון מומבאיי

Published

on

סרט שמספר על מציאות שעלתה על כל דמיון

את הסרט החדש "מלון מומבtיי" היה לי חשוב לראות; איך יבחרו לספר מה קרה שם, האמת שלא התאכזבתי, היו ביקורות שדיברו על כך שלא הזכירו מספיק את המקרה הטראגי בבית חב"ד, אבל ההמחשה הייתה מאוד טובה, והסרט מומלץ. אחד השחקנים הראשיים הוא לא אחר "מנער החידות מממוביי", ותפקיד נוסף ניתן לשחקן הנאה הרמי אמר, שכיכב בלא מעט שוברי קופות לאחרונה. הסרט מוקרן באותם ימים מתבצע אירוע טרור אכזרי ומזעזע בסרי לנקה, בלתי נתפס, איזה נס צריך לקרוא שהשנאה הקשה והאכזריות של הטרור תפסיק, זאת ההרגשה הקשה שחוויתי במהלך הצפייה. חיכיתי בסבלנות לאיזכור של הרצח בבית חב"ד וזה באמת הגיע בכמה מילים בתסריט, אבל כאמור המסר עובר לצופה והאכזריות על המסך חגגה.

הוטל מומבtיי הוא מותחן אקשן ריאליסטי המבוסס על מתקפת הטרור הגדולה גדוש רגעי מתח וחרדה, ויש בו שחזור מדויק יחסית של אתרים שבהם התרחשו האירועים האמיתיים. במרכז העלילה יש גם סיפור משפחתי מטלטל – אלא שדווקא פה הבמאי האוסטרלי הרשה לעצמו לא להיצמד לעובדות: המאבק להישרדות תחת אש של משפחת תיירים אמריקנית דומה מאוד לסיפור האמיתי של משפחת הולצברג הישראלית.

מתחילתו ועד אורכו "הוטל מומבאי" מגולל את מהלך מתקפת הטירור המתואמת של המחבלים האיסלמים ברחבי העיר מומבאי ובעיקר במלון טאג' מהאל המפואר, אך כמעט ומתעלם לחלוטין מהזירה של בית חב"ד. זאת למרות שעל פי הערכות כוחות הביטחון ההודים מדובר במטרה המרכזית של הטרוריסטים. כזכור, שני חמושים שפרצו לבית נרימאן החזיקו בשישה ישראלים (בהם בני הזוג גבריאל ורבקה הולצברג שניהלו את האתר), שנרצחו בדם קר. למעט איזכור מותו של "רב יהודי אמריקני" בדיווח שנשמע ברקע מהרדיו אין התייחסות לקורבנות הישראלים.

"הוטל מומבאי" ממחיש היטב את תחושת החרדה והפחד תחת אש המחבלים במלון, ולפני כן בקפה ליאופולד הסמוך שם נפתחה המתקפה. עם זאת, צורם מאוד העיבוד של חלקה של משפחת התיירים שההשראה לו לקוחה באופן ברור מסיפור הצלתו של התינוק מוישי, בנם של בני הזוג הולצברג, על ידי המטפלת שלו. המקרה שזכה לתהודה בתקשורת העולמית, הילל את גבורת המטפלת ההודית סנדרה סמואל, שהתחבאה בחדר ארונות כששני המחבלים פרצו פנימה. אחרי שגילתה את מוישי בוכה בסמוך לגופות הוריו, אספה אותו ונמלטה איתו מהמבנה הנצור.

על אף העיבוד החופשי למתקפת הטרור במומבאי, שעלול לצרום לצופים ישראלים, "הוטל מומבאי" הינו סרט אקשן מותח, מטלטל, ואפקטיבי במיוחד גם בהפצת המסר שלו נגד הטרור האיסלמי. האכזריות והאלימות של המחבלים כפי שמתגלה על המסך לא מותירה הרבה מקום להזדהות עם התוקפים. מן הצד השני, המצוקה הבלתי נתפסת של אורחי המלון, שכוללת בין השאר את המשפחה האמריקנית, זוג אוסטרלי וגבר רוסי קשוח (בגילומו של ג'ייסון אייזקס), מומחשת בכל עוצמתה על המסך. כך גם גבורתם של חברי צוות המלון ההודים, בראשות הטבח הראשי המאנט אברוי (בגילומו של אנופם חר) ועובד המטבח הסיקי ארג'ון (דב פל). אלו ואחרים מקבלים עיתור עוז ממאראס ואנשי ההפקה. חבל שביטוי גבורה קולנועי זה נשלל מהמטפלת סנדרה סמואל, כפי שהטרגדיה המשפחתית נשללה ממשפחת הולצברג בסרט.

שרון היא מפיקה וקופירטיירית בשאולינה הפקות. ליצירת קשר שרון טלפון:310-770-6423 אימייל: shaulina7@gmail.com
אתר אינטרנט :www.shaulina.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

״שמירת שבת נתנה משמעות לחיים שלי"

Published

on

בראיון ל"ווג" מספרת דוגמנית-העל קרלי קלוס על כך שבתהליך הגיור היא הכירה את הקסם שבשמירת השבת • "זה לא נתפס כוויתור אלא כהעצמה אישית" • ברוכה הבאה למשפחה

דוגמנית העל קרלי קלוס בת ה-27 שנשואה לאחיו הצעיר של ג'ארד קושנר איש העסקים האמריקאי-יהודי ג'ושוע קושנר, התראיינה למגזין ווג וסיפרה על תהליך הגיור שעברה לפני החתונה.

קלוס מספרת כי מבחינתה קבלת התורה והמצוות לא נתפס כוויתור אלא דווקא כהעצמה אישית. "אומרים שאישה שמשנה את עצמה עבור בעלה היא אישה חלשה, אבל זה לא המצב שלי. לא הלכתי אחרי ג'ושוע בעיניים עצומות ולא היו לי חיבוטי נפש. בדקתי הרבה וחקרתי הרבה עד שקיבלתי על עצמי את הרצון להתגייר", מספרת קלוס למגזין.

עסקתי הרבה מאד בלימודים וכזכור בשנת 2015 עשיתי פסק זמן מדוגמנות והלכתי ללמוד בבית הספר גלאטין של אוניברסיטת ניו יורק, שם הפכתי לפמינסטית, זו גם הסיבה שהפסקתי לדגמן בויקטוריה'ס סיקרט. שאלתי את עצמי האם זה המסר שאני רוצה להעביר לצעירות אחרות בעולם. הרגע בו הפסקתי לדגמן הלבשה תחתונה היה רגע מכונן בשבילי", אמרה קלוס.

כשהיא נשאלה על שמירת שבת היא אמרה, "החיים מאד אינטנסיביים ומאד מפתים להמשיך בלי סוף, אבל הרבה אנשים עושים הפסקה באמצע, בין אם זה במדיטציה או ספורט, ועבורי זה שמירת שבת, משישי כשהשמש יורדת ועד שבת כשיורד הערב. השבת נתנה משמעות חדשה לחיים שלי, גרמה לי להתחבר לעצמי ולחיים".

מעניין לציין כי ג'ושוע וקרלי הם דמוקרטים נלהבים ואינם נמנים על המפלגה הרפובליקנית אליה משתייך הנשיא דונלד טראמפ, לו מייעץ אחיו הגדול של ג'ושוע, ג'ארד קושנר. על כך היא אומרת, "זה היה קשה, אני וג'ושוע חולקים את אותם ערכים ליברליים שהם שונים לגמרי, אבל אני מתמקדת בבניית הבית שלי. אנשים צריכים לזכור גם שהקשר שלי עם ג'ושוע התחיל כשהייתי בת 19ואז אף אחד לא חלם שדונלד יהיה נשיא".

בסיכום דבריה אומרת קלוס כי חשוב לה להעביר לצעירות האמריקאיות שיממשו את עצמן וישמרו על קולן ולא ייכנעו לתכתיבים לא פמיניסטים. "כשהייתי צעירה מאד חששתי שאאבד עבודות או לא אצליח אם אשמור על הקול שלי אבל זה לא נכון, להיפך".

קלוס השלימה כאמור את תהליך הגיור כצעד ראשון לקראת החתונה. "היא בילתה זמן רב בלימוד היהדות מתוך רצון כן ואמיתי", אמר מקורב לקלוס בשיחה עם מגזין פיפל.

קלוס היא בין הדוגמניות הפופולאריות ביותר בעולם. מאז התגלתה בגיל 13 בתצוגת אופנה בעיר מגוריה סנט לואיס, מיזורי, היא לא הפסיקה לעבוד ולהיראות בקמפיינים ועל מסלולי התצוגות החשובות בעולם. עד לאחרונה שימשה כמלאכית של ויקטוריה'ס סיקרט, וכיום היא פרזנטורית של מותגי האופנה והקוסמטיקה אדידס, סברובסקי, לוריאל, קלוויין קליין ואחרים. במקביל, הופיעה על שערי המגזינים הגדולים בעולם, ונודעה גם כחברתה הטובה של טיילור סוויפט, עד שהזמרת רבה עם כל העולם והעיפה את כנופיית הדוגמניות סביבה לכל הרוחות.

קלוס היא גם אחת הדוגמניות הרווחיות בענף, ובשנת 2017 דורגה במגזין פורבס במקום ה-7 ברשימת הדוגמניות הרווחיות ביותר, עם הכנסות של 9 מיליון דולר. הונה הכולל מוערך בכ-20 מיליון דולר, ועל פי ההערכות החתונה עם קושנר צפויה לסייע לה להגדיל משמעותית את הפרסום ואת הכנסותיה. מצד שני, ייתכן כי קלוס תחליט לוותר על קריירת הדוגמנות ולהתרכז בעסקיה הכוללים קוסמטיקה ובריאות.

המשך לקרוא

במה וקולנוע

Stuber : פרסומת גסה לאובר

Published

on

ב-Stuber אמנם קטעי הפעולה טובים, אך לגבי בדיחות – רק לפעמים זה מצליח

Dave Bautista as Vic, Pico the Pibble, and Kumail Nanjiani as Stu in “Stuber.”

כאחד מהסרטים הרבים שנרכשו על ידי חברת דיסני – בעסקה שבה חברת העכבר המונפש המפורסם בולע את אולפני פוקס, Stuber הוא האחרון בשורה ארוכה של קומדיות זוגות באדי'ז) – למרות שזהו הסרט הראשון המיועד לקהל בוגר שמופץ על ידי דיסני מאז שנת 2013. בסרט הבמאי מיכאל דאוס והתסריטאי טריפר קלאנסי, מצוותים יחדיו בלש משטרתי מלוס אנג'לס, ויק מאנינג בגילומו של דייב בטיסטה) עם נהג אובר אדיב, סטו (קומייל נאנג'יאני). הצמד כריזמטי וחביב, נשען על ההיבט הזוגי וחוסר ההתאמה בין הדמויות, אולם נוטה להומור זול, גס וקללות – יותר מכל דבר אחר. לכן מדובר בקומדיה לא אחידה באיכותה, עם קטעי פעולה טובים, ולגבי בדיחות – רק לפעמים זה מצליח.

התסריט אינו מצליח להחליט אם הוא רוצה לגלם את אחד מצוותי זוגות השוטרים שהופיעו בקומדיות הקלאסיות של שנות השמונים או חלק מהגיבורים המאצ'ואיסטים של השנים האחרונות. במקרה של ויק, בטיסטה מציג את שניהם באופן סטריאוטיפי – יורה בכל הרעים על אף ראייתו הלקויה, וגם מקבל מטח ביקורת מ-סטו על שאינו מסוגל לבטא את רגשותיו. באופן דומה, סטו נלכד כאנטי-תזה לגיבור הפעולה – צועק, בוכה ומקיא במהלך קרב יריות, עד שמקבל קצת אומץ.

לסרט יש זרעים של קומדיית פעולה שרוצה להשתמש ברגישות מודרנית, אבל לעתים קרובות יותר מנציחה סטריאוטיפים מאשר מתנגדת להם. התוצאה היא בלגן לא אחיד, שמרגיש כאילו יש לו משהו להגיד על סרטי פעולה, קומדיות באדי'ז ואפילו גיבורים, אבל הסרט גם מוסח מעצם קטעי הפעולה והקטעים הקומיים כל הזמן.

יש מגוון סוגים של הומור בסרט – החל מסלפסטיק זול (בזכות הראייה הלקויה של ויק) ועד שורות שנונות ביותר של סטו. עם זאת, לא כל הבדיחות מצליחות, וזה מרגיש יותר ויותר כי היוצרים ניסו לכסות ולהגיע לכל סוגי הקהל במקום ליצור רעיון קומי עקבי. חשוב לציין, כי בטיסטה ונאנג'יאני מביאים את כל-כולם בכל בדיחה, וזה עוזר לכסות על פני אופי הדמויות הדל והשטוח של שאר הדמויות בסרט.

בסופו של דבר, הסרט נראה כפרסומת ארוכה למדי עבור חברת אובר מאשר סרט קומי זוגי, אם כי הדינמיקה בין בטיסטה לנאנג'יאני כיפית, כשחלק מהבדיחות עובדות. אבל ככל שמחירי כרטיסי הקולנוע נוסקים ועונת הקיץ מציעה מגוון גדול של סרטים למסך הגדול, יש לחשוב לצפות בסרט זה רק כשהוא מגיע למסך הטלוויזיה הביתית.

המשך לקרוא

במה וקולנוע

"יסטרדיי": חיפושיות חצי אפויות

Published

on

סרט שמנסה לשאול 'מה היה קורה אם', אך לא ממש עונה על זה, בפנטזיה שנהנית מאסופת אירועים משעשעים וגם כמה שחקנים איכותיים

יסטרדיי" הוא סרט מוזר, עת הוא שואל שאלה מסקרנת למדי – מה אם להקת החיפושיות לא הייתה קיימת? אבל הסרט גם לא ממש בוחן את ההשלכות של הנחת יסוד זו. באופן דומה, על הנייר, הסרט עצמו הוא תערובת של ריאליזם קסום וקומדיה רומנטית, עם קורטוב של מוזיקה כייפית. ברם, למעשה, הסרט פורט על סיפור מוכר אודות אמן הנאבק להכרה ואשר מקבל את הזדמנות חייו. "יסטרדיי" הוא סרט חצי אפוי, שמנסה לשאול 'מה היה קורה אם', אך לא ממש עונה על זה, בפנטזיה שנהנית מאסופת אירועים משעשעים וגם כמה שחקנים איכותיים.

בתמצית העלילה, הימיש פאטל מגלם את ג'ק מאליק, זמר וכותב שירים שאפתן מעיירה אנגלית קטנה הסמוכה לחוף הים, ולמרות תמיכתה הבלתי מתפשרת של המנהלת שלו וחברתו הטובה ביותר מאז ילדותו, אלי אפלטון (לילי ג'יימס) – הוא מחליט לוותר על החלום שלו. רק כאשר הוא עושה זאת, הוא נפגע על ידי אוטובוס במהלך האפלה מסתורית ברחבי העולם, ומתעורר לגלות כי הוא לכאורה האדם היחיד על כדור הארץ שזוכר את הביטלס ואת המוזיקה שלהם.

זמן קצר לאחר מכן, ג'ק מחליט להתחיל לנגן שירים של הלהקה ולהכתיר אותם כשלו, ובמהירות נוסק לכוכב עולמי, לאחר שהוא מושך את תשומת הלב של אד שירן (המגלם את עצמו) וסוכנת המוזיקה דברה האמר (קייט מקינון). אבל כאשר אלי חושפת את רגשותיה האמיתיים כלפיו, ג'ק מבין שהוא מסתכן לאבד את האדם היחיד שתמיד אהב.

חלק מהסיבה ש-"יסטרדיי" לא ממש ממריא, כמו הדמות הראשית בסרט, הוא כי התסריטאי ריצ'רד קרטיס נוטה לזלזל בחשיפת המציאות החלופית של הסרט. הסרט לוקח את זה כמובן מאליו, כי שירים לא מוכרים של החיפושיות יהיו פופולריים בטירוף היום, כפי שהיו בשנות השישים של המאה הקודמת. כתוצאה מכך, לסרט אין הסבר כיצד המוזיקה הפופולרית התפתחה במאה ה-20 בלי השראה מהחיפושיות, או כיצד השתרבבו מילות השירים לשפה שכולנו מדברים כיום – וגם בסרט. במקום זאת, הוא מסתפק בבדיחות חלשות על מנהלי פרסום מודרניים שלא 'מבינים' את המוזיקה של הלהקה, וחושף שיצירות פופ גדולות אחרות אינן קיימות.

הנושא הגדול השני ב-"יסטרדיי" הוא האלמנט הרומנטי. הסרט מציג את ג'ק כאדם שחייב לאהוב את אלי בחזרה, כאשר היא חושפת את האמת על איך היא מרגישה כלפיו, והוא מיד נפטר מערך היחסים שלהם כידידות אפלטונית. עם זאת, פאטל וג'יימס מביאים הרבה קסם מחמם לב לתפקידים שלהם כאן – מספיק כדי להתמודד (במידת מה) בהשלכות המסובכות של הרומנטיקה שלהם. שאר שחקני המשנה כריזמטיים, כמו חבריו ובני משפחתו החצופים של ג'ק ואלי למעט שירן – שמגלם גרסה בדיונית יחסית של עצמו – ומקינון, שאיכות המשחק הקומית שלה הופכת אותה לדמות 'הנבל' האמינה ביותר שנראתה לאחרונה בקולנוע.

מאחורי המצלמה, דני בויל עוזר להחיות את המוטיבים כבמאי. והוא מצליח להביא חזות נאה לאוסף של סצינות אנרגטיות (הן של המוזיקה והן של פעילות היומיום), כמו גם קטעי מעבר ציוריים ושובבים, ברגע שג'ק מתחיל לקפץ להצלחתו. יחד עם זאת, אמנם הסרט מבריק ומלוטש תחת ידיו המיומנות של בויל, הסגנון שלו לא בהכרח מוסיף לעלילה המחוררת. בסך הכל, ניתן להשוות את יסטרדיי" לעטיפת אלבום של החיפושיות – אחד כזה שכולם אוהבים: נעים ואופטימי על פני השטח, אבל קצת רדוד או מתחיל להתמוטט ברגע שפורטים על כל השירים.

חובבי השירים הנוסטלגיים ומעריצי הלהקה בוודאי ימצאו עצמם נסחפים בעלילת הסרט המשלבת בין קומדיה רומנטית למוזיקה, בעוד אחרים עשויים ליהנות מהמסע של הגיבור. עם זאת, אלו שמגיעים לקולנוע עם ציפייה רבה מהכישרונות המעורבים בהפקה (הבמאי זוכה האוסקר, השחקנים המשעשעים והמוזיקה), עשויים להתאכזב מעט מהשוואה בין הקונספט המרתק לבין התוצאה הסופית.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות