מלאכים בשמי אל-איי - שבוע ישראלי
Connect with us

גוף ונפש

מלאכים בשמי אל-איי

Published

on

מאת: מיכה קינן

באחד האמשים, בדרך לפגישת תקשור בוואלי, שמתי לב שהירח מלא. תהיתי האם זה מסר קוסמי או סתם צירוף מיקרים.

שכן, לאחרונה עובר עלי מהפך נפשי, התחלתי להימשך לתחום הרוחניות, הספיריטואליות אם תרצו. חיפשתי אצל כל מיני בעלי אוב ואצטגנין. הייתי אצל פסיכולוג לעשר פגישות, כלום. 2000 פחות בחשבון הבנק שלי וההיפך אצלם.

משם הלכתי לקואצ׳ינג וסדנאות רוחניות ומאטפיזיות עם כל מיני טכניקות; רק בוקה ומבלוקה, בלבול ומבוכה. לבסוף, החלטתי להתעמק בכמה דיס־ציפלינות רוחניות: ראשית הלכתי לתקשור כשהלבנה השלימה את המסלול סביבנו. זה סיקרן אותי במיוחד. אמא שלי, מכשפה חובבת ויודעת לחש, מתהדרת בהצלחות ביתיות רבות, במיוחד בהחזרת אהבות אבודות. היא מזמנת את רוחות אבותיה ומשתעשעת בנשמות של בני משפחתי כאלו עולם הרוחות אינו אלא סטודיו סרטים הוליוודי. מזה עידנים התיחסנו לתחזיותיה בסקפטיות עליזה. הפעם רציתי להוכיח לעצמי, אחת לתמיד, האם זה עובד? האם זה אמיתי? האם יש כאן אחיזת עיניים?

משום מה התחום הזה, רב הנסתר על הגלוי, וכדי להפיג קצת את הערפלת ולרדת לשורשם של חזיונות, וחרף דברי ההזהרה החמורים שהיו מנת חלקי מכל סובבי ורוצי טובתי, עמדתי לצאת לדרך. אבל תחילה הצטיידתי בכל הנדרש ממסע אל הלא נודע, רשמתי לי כל מיני מילות אנטי כישוף על פתק שהיה לילה שלם בבית הכנסת השכונתי. לאחר מכן הזמנתי קמע מרב בקי שמבטיח משלוח מיידי באינטרנט. ולבסוף בדקתי שוב אצל הידעונית המשפחתית שהשיתה ברכה על ראשי וחיזקה את ליבי בח״י ברכות. רק אז שינסתי מתניים ואזרתי עוז , עדין בחיל ורעדה לפגוש ולראיין את המתקשרות גלית קליימן, עדינה לביא, הקורא בקפה משה בן יוסף והאסטרולוגית נוריאל בהיר ארבע האושיות המובילות בעיר המלאכים ששמען הגיע עד אלי:

******

גלית קליימן: כל אחד והמלאך שלו

את הדלת פתחה לי אישה צעירה יפה וחייכנית, שערה גלי ונהרה שפוכה על פניה.

אפשר לדבר עם גלית?

אני מבקש ורעד קל מורגש בקולי

"אני גלית, נעים מאוד, שכחת את האור הפנימי  דולק באוטו "

….איך היא יודעת?

אני תוהה, יש לה בוודאי עין שלישית…
״אני יכולה לראות את זה מכאן״

היא אומרת כאילו שמעה את מחשבותי.

אנחנו נכנסים לחדר מאוד נעים וחמים. התריסים מוגפים כדי חרכים צרים. מוזיקה חרישית מתבקשת ורוגעת ברקע. ריח קליל של קטורת והמון נרות צבעוניים מהבהבים בכל פינה. על הקיר תמונות טבע שקטות, שלפתע אני שומע קולות משק כנפיים, אני פונה בבעטה אחורה ובחטף מרים ידי כמתגונן מפחד הבבא-יאגה, המכשפה של ילדותי אבל זה היה המאוורר. אני נסב על הכורסא ומביט נכחה לפני, דרוך לבאות. ממולי מתישבת לה גלית שפניה נינוחות ושלווה עצומה נסוכה על פניה, היא רגועה ושקטה ומחייכת.

״אתה רוצה כוס תה צמחים או לגשת לשרותים?״, היא שואלת.

איך מתחיל התהליך של התקשור?

אני מגשש שאלה ראשונה והדיגיטלי מתחיל לחרוק לאיטו.

״בוא אספר לך איך אני רואה ומתקשרת״, פותחת גלית את הראיון בסבלנות עדינה כמסבירה לילד קטן וחסר דעת, ״הבן אדם מגיע בעשר בבוקר. כבר בתשע וחצי אני נכנסת לחדר הזה בו אני מתקשרת, אני מציפה את החדר באור טבעי עמום ורך שנכנס דרך חריצי התריסים. אני מדליקה הרבה נרות ריחניים, שמה מוזיקה חרישית, החדר מלא בארומה נקיה. אני מטהרת את החדר, לוקחת נשימות עמוקות, ועושה מדיטציה״.

מה פירוש את מטהרת את החדר? מדוע

 עשן מטהר את החדר?
למה לא ספריי ריחני של השרותים?

אני יורה שאלה פרובוקטיבית חצופה, נראה שהתאוששתי ואני חוזר לעצמי.

״אני מטהרת עם קטורת של מרווה ריחנית, ומפנה את החדר מהישויות שהיו בו לפני כן״ ״היא מסבירה בניחותא,״ אנשים שנכנסים מביאים איתם את האנרגיה שלהם, את הספיריטס (הרוחות) שלהם, של שפחתם או מדריכים רוחניים אחרים, אני רואה אותם ומרגישה אותם״.

גלית: ״את רוב האנשים שבאים אלי אני לא מכירה והם אומרים לי בטלפון, קוראים לי כך וכך, קיבלתי את הטלפון שלך מזה או זה, והם קובעים אתי פגישה וחוץ מהשם שמסרו לי אין לי מושג מי הם. אני לא יודעת בני כמה הם, מי הם, היכן הם גרים, כלום״.

אבל את שואלת אותם משהו לפני הפגישה, לא?

״בדרך כלל לא, אם כבר, אז הם שואלים אותי: ‘מה את עושה וכמה זמן?׳

״אז מה שקורה, שהאדם מגיע לפעמים, אני כבר רואה אצל האדם את הישות המלווה שלו עוד לפני שהוא מגיע, כלומר הוא מעביר לי את שמו והקשר שלו לקלינט ואומר: ‘קוראים לי יצחק ואני אבא של הבחורה שמגיעה עכשיו׳.

איך הוא אומר לך, את שומעת אותה במו אוזניך?
איך את רואה אותו?

״ישנן ישויות שונות. יש כאלו שאני רואה ממש כמו בני אדם, אבל קצת יותר מופשטות, אלה ישויות שנפטרו לא מזמן, כלומר הם מאוד טריים, חדשים, ככה אני קוראת לזה. יש ישויות שאני רואה כמו אור גדול ואני יודעת שהם נפטרו לפני המון המון זמן. יש כאלו שאני לא ממש רואה, אם כי הם מדביקים לי פרצוף שאראה איך הם נראו פעם. למשל היתה לי סבתא שהלכה עם מטפחות מסביב לראש, עם פרחים כאלה שבישלה בסירים גדולים, אז זה היה הסימן שהיא נתנה לי. יש רוח של מישהו שאהב לנסוע באופנוע ואז אני פתאום רואה אותו רוכב על אופנוע, יש מישהו שעישן אז אני משתעלת, ממש מרגישה את העשן אצלי בריאות״.

זה לא מפחיד אותך, הקטע הזה?

״זה כל כך טבעי לי שאין פה שום מקום של פחד״ כל שאלה שאני שואל היא יודעת מראש). היישויות הם במקום מאוד מאוד גבוה, כאשר בני אדם הם במקום יותר נמוך. אני צריכה לעלות אליהם, אני לא שומעת אותם, כמו שאני שומעת אותך, אבל לפעמים אני שומעת אותם בפנים (כלומר בתוך ראשי) ולפעמים אני רואה סצינות ואני צריכה לתרגם אותם (עבור הקליינט). הם עוברים דרכי בצורה מאוד מהירה, לפעמים הם נותנים סימנים לאדם שיושב כאן, סימני היכר. בחורה שהיתה כאן הבוקר, היא בת 30, אביה נפטר לפני שמונה שנים. הוא נתן לי סימן היכר: ראיתי שמקשקשים לו על הפנים בצבע, מאפרים אותו. עד אז היא עדין היתה מעט סקפטית. אני לא מזמינה את זה, אני מקבלת תמונות, אני מתרגמת בצורה חופשית את אשר אני רואה. סיפרתי לה את זה, והיא התחילה לבכות. כי זה מה שהיא ואחותה היו עושות. היו מציירות לאבא שלה על הפרצוף כילדות בתור משחק. ומאותה דקה, כל האינפורמציה נכנסה ממנו, היא שאלה שאלות, ‘מה היה? איך לעשות? מה לעשות?׳ וברגע זה הבחורה הבינה שזה אכן אביה ולא אחר!

״אם באה לקוחה שיש לה בעיה בזוגיות. אני רואה את זה דרך המדריכים. הם מצביעים על הבעיה, נותנים כלים ומציעים פתרון. ישנם אנשים שזקוק

ים ליותר זמן לעבד את האינפורמציה ולהטמיע אותה, כל אחד בקצב שלו״.

מדוע לישויות יש ענין לעזור לנו? גם בחיים אנשים לא כל כך עוזרים. לא מצלצל אלי כל יום מישהו ואומר – אפשר לעזור לך? גם קרובי משפחה לא רצים לעזור. אז מה קורה שאחרי שהם מתים, הם בעניין של עזרה לזולת?

״זו שאלה נפלאה״ מתלהבת גלית, ״אנשים לא יודעים איך היקום העצום והאדיר שלנו עובד? מה זאת אומרת, המדריכים שעובדים איתנו מלמעלה? הם קבעו איתנו כשאנחנו בני אנוש יורדים למטה, הם יעזרו לנו לבצע תיקון? כן, כמו אבא ואמא ששומרים עליך ודואגים לך מלמעלה. אני מאמינה שהמטרה שלהם היא שתחיה כאן בכדי לעשות תיקון. אתה לא יורד הנה ועובר כברת חיים שלמה כדי להתברבר. יש סיבה לכך שאתה חי כאן. אם אתה פשוט לא עושה כלום בכל ימי חייך ורק מיבב ובוכה, ‘יאללה החיים שלי קשים׳, ואתה לא זז לא ימינה ולא שמאלה,ולא מנסה לשפר משהו בעולם או בחיים הפרטיים שלך, אתה בעצם מבזבז חיים שלמים ואת העבודה שלהם למעלה. המדריכים נותנים לך סימנים כל החיים, בכדי לעזור לנו להתקדם. אף אחד ביקום הזה לא יושב בחוסר מעש כל הזמן״.

את מתקשרת גם עם קרובי משפחה שלך?

״קרה לי שלא הרגשתי טוב פיזית, והנה אני מרגישה את סבא יוסף שנפטר לפני עשרים שנה, אני רואה אותו, והוא מסביר מה יש לי. הוא עבד בתור אח בבית חולים. יום אחד, נסענו בכביש המהיר ופתאום התחלתי להרגיש רע, אז בעלי אומר, ‘תשעיני את הכיסא אחורנית, נגיע הביתה עוד רגע, ותשכבי במיטה. פתאום אני רואה את סבא שלי, ומה הוא עושה? בודק לי לחץ דם, כי זה מה שהוא היה עושה בבית החולים. והוא אומר לי, ‘תקשיבי הלחץ דם שלך מאוד מאוד נמוך, את לא אכלת, את צריכה לאכול משהו, ואת תרגישי בסדר גמור, תעצרי ביציאה הבאה, תבקשי מבעלך, תאכלי משהו ותהיי בסדר. כי אם לא זה ידרדר, את פשוט מאוד חלשה׳, אמרתי לבעלי נעצור נאכל משהו – וכך היה״.

את יכולה לזמן ישויות במקרה הצורך?

״הנורמה שלי היא אף פעם לא להפריע לנשמות, אבל אף פעם! מי שיאמר לי שהוא רוצה להוריד או לזמן מישהי שנפטרה, זה לא יקרה! אם היא תבוא? בסדר, אם מישהו אחר יבוא? זה גם בסדר. לנשמות אסור להפריע, נקודה. אני פשוט משמשת כצינור, אין לי שליטה על זה, אני לא אבוא ואקרא לסבתא שלי כי בא לי לדבר אתה, אם אני צריכה אותה עכשיו, אני עוצמת את העיניים ונושמת. אם היא רוצה לבוא, היא תבוא, אם מישהו אחר יבוא, הוא יבוא. אני מרגישה שתמיד יש איתי מישהו, אני אף פעם לא לבד. אז לפעמים זו הסבתא ולפעמים זה מגיע מ׳נו וור׳, זו אינפורמציה שעוזרת לי. לא תמיד אני מבינה את האינפורמציה באותו רגע, ורק אחר-כך ״איט מייקס סנס״.

******

משה בן יוסף: מה קורה בקפה?

בהתחלה זה לא היה קפה. משה בן יוסף צעיר מחיפה, הרגיש שהוא נמצא בעצ ם בעולם שהוא לא עולם כמו שאנחנו, בני אנוש רגילים, רואים אותו. הרבה דברים מעניינים קרו בילדות שלו. הוא היה פרחח, ילד שהיה מאוד מחוץ לקופסא, היה כל הזמן מאוהב, כל יום היה מבקש חברות מילדה אחרת. הוא היה החלק הפופולארי בכיתה. ואז פרצה בו הידיעה שהעולם הוא יותר מורכב ויותר מעניין ממה שהוא באמת. הוא יותר אופטימי, יותר טוב ממה שהרבה אנשים אומרים. הוא התחיל להסתכל על סיטואציות בחיים ולתת להן פירושים משלו. לקרוא בקפה התחיל בגיל מאוחר יותר, אבל על זה נספר עוד מעט.

״ההורים שלי נולדו במרוקו״, מספר לי בן יוסף, ״הם הגיעו בהתחלה לקריית חיים, אז עברו לחיפה. אני תמיד הרגשתי קשר מיוחד ליקום, לא ידעתי איך זה יבוא לידי ביטוי, לא חיפשתי איזושהי דרך שזה יבוא, ידעתי שזה יבוא באיזשהו שלב. הייתי אופטימיסט אקטיבי.

״כשהגעתי לאל-איי, לפני עשרים שנה, הכול התחיל להתקדם לכיוון הזה. הגעתי לפה לטיול ונשארתי, באתי לבד. יש לי פה משפחה. זה היה קצת אחרי גיל שמונה עשרה. באתי לטיול, הייתי עצמאי מאוד. הרגשתי נוח פה. החברה בהתחלה הייתה מאוד מצומצמת, הייתי יותר מרוכז בעבודה, בפרנסה, מעבודה לעבודה, כמו רוב הישראלים שמגיעים לפה, שתיים עשרה שעות ביום״.

מתי התחלת את התהליך הרוחני שלך?

״לקח זמן, לא דבר שקורה תוך יום. הקפה היה רק חלק מהשינוי, לא הדבר העיקרי. בשנת 2004 פגשתי בחורה שהציגה בפניי את הספר KYRON שזה בעצם פמליית אושיות שבאה לפה לסדר את כדור הארץ לקראת השינויים במגמה המגנטית של כדור הארץ. הספר הזה קנה אותי והתחיל לפתוח בפניי דברים. הוא עזר לי לעבור הרבה שינויים. זה עזר לי בעצם להבין מאיפה, לאן, מי אנחנו. הספר נתן את המילים מאחורי ההרגשה שהייתה לי. אם זה הדי.אן.איי שלנו, אם זה הגוף שלנו, השינויים בכדור הארץ, במערכת השמש, הכוכבים, הרבה שינויים שאנחנו עוברים. התחלתי את זה עוד עם אימא שלי, את הנושא של הקפה. היא התחילה להאיר בי את הנושא הזה, היא לא קוראת גדולה, היא קוראת פה ושם לאנשים, זה התפתח אתה, אמרתי לה: ״אימא תראי לי, מה את רואה?״.

״היא קראה לי, ביקשתי שהיא תדריך אותי, מה היא עושה, בהתחלה לא חשבתי שזה משהו שאני הולך לעשות, גם עכשיו זה לא משהו שאני מסתכל עליו בתור ביזנס או משהו, בשבילי בעצם זה שאני עוזר לבן אדם להעצים את עצמו, כי זו כל המטרה, לעזור לאנשים למצוא את הדרך הכי טובה לחיות את החיים שלהם. אני לא בא לאמר לך לפתוח עסק ולעשות מיליונים, זה לא עובד ככה, אני מביא אותך לנקודה, להאיר לך דברים של העבר הווה ועתיד שלך, כדי שתהייה מודע להם ותוכל לפעול ולטפל בעצמך בדרך הכי טובה שיש, מהנקודה הכי טובה שיש בשבילך״.

מהי בעצם התמצית של הקליטה העל אנושית שלך?

״יש נקודה בגוף שלנו שנקראת ״בלוטת האורנית״ היא נמצאת בתוך המוח, ״העין השלישית״ קוראים לזה, זה מעין אנטנה, רדיו, דרכו אנחנו בעצם מקשרים או מתחברים עם כל האינפורמציה בצד השני. אנחנו בתור בני אדם, מורכבים מגוף האדם והמוח, מעבר לנו יש את החלק שזה הרבה יותר גדול. הצד השני שקוראים לזה ״האני הגדול״. הקשר בינך לבין ״האני הגדול״ שלך מועבר דרך הנקודה הזאת, דרך הבלוטה הזאת. הבלוטה היא כמו שריר, כי כמו שריר שאתה מתאמן אתו ואתה מפתח אותו. אותו דבר, זה לקחת את הנקודה הזאת ולפתח אותה, לגדל אותה, כל התהליך שהרבה אנשים עוברים כרגע זה האימון של הנקודה הזאת.

״בערך שמונים אחוז מהאנשים בעולם מאמינים בחיים אחרי. זה לא רק תקווה, זה ידיעה פנימית, זה הכול בתאים שלך, הכול בדי אן אי. כל החיים הקודמים שלך טמונים בדי.אן.איי שלך.

״אנחנו משתמשים בהיגיון, ההיגיון שלנו מאוד מוגבל, הוא מוגבל בדרכים שאנחנו לא רוצים להכיר כי יש דרך אחרת לחשוב, שזה דרך הלב. ודרך הקשר שיש לנו מהצד השני מחזיר אותנו לנקודת האורנית במוח, הקשר בין הנקודה הזאת לבין הלב בעצם מביאה אותך למקום שאתה יכול לשאוב את כל האינפורמציה מגלגולים קודמים״.

אז מה הסוד של קריאה בקפה?

״זה מאוד טריקי, זה כמו לנסות להסתכל במראה, בפרופיל שלך, יש מצבים שאני יכול לקרוא בקפה שהוא בעצם מהווה אלמנט שנותן לי רמזים לגבי הבנאדם. אם אתה רואה תמונות מסוימות או רואה אותיות או מספרים זה בעצם הרמז למה שהבנאדם חווה.

״הרמזים שאנחנו רואים בקפה עושים טריגר לרגשות ולדברים שבאים מהאינטואיציה שלך, ויוצרים מעין תמונות של סרט, כשאני מקבל איזה מסר לגבי בנאדם זה בא בהבזקים של תמונות וזה מאוד זריז ומאוד מהיר. כל העניין זה, שאתה מפתח את השריר הזה בראש, איך לזהות את מה שאתה מקבל. התמונות הם לפעמים כמו פרקי וידאו. אני יכול לשייך את הדברים שאני חווה אותם בעצמי, לגבי מה שהם חווים. קודם הדברים שלי יתחילו לעלות, ככה שאני יכול לדבר על משהו שאני חווה, זה בעצם אותו דבר. בהתחלה זה מבלבל, יש הרבה נקודות של בלבול, זה הרבה אימונים. יש אנשים שזה בא להם יותר קל ויש כאלה שזה טיפה יותר קשה. בגלל שאני משתמש בקפה אז יש הרבה צורות, כמו שאני רואה פלמינגו, מה זה צב? מה זה שפן? מה זה הצורות האלה? למרות שכל אחד מהם יכול לתת תמונה של כמה מצבים. יש את האלמנט העיקרי לכל חיה, אות, שם, שמות של אנשים באים די הרבה, מספרים באים די הרבה, כל דבר ביחס לסיפור של הבן אדם. (בן יוסף שופך והופך ספל קפה על פיו להדגמה) כשאני מתחיל לקרוא אז אנחנו מתחילים לפתוח פאזל, אני מתחיל לעלות דברים. אתה יכול להגיד לי ״לא זה לא מתקשר אלי״ זה קורה הרבה, זה די נורמלי. יש קשר בין כל הדברים, בהרבה מאוד מקרים גם קורה שאדם מנטרל את מה שאני אומר לו והוא אומר שזה לא יכול להיות, אחרי זה כשאנחנו ממשיכים לדבר והוא מתרכך קצת יותר, הוא אומר: ״אתה יודע מה, אני באמת מרגיש ככה, באמת, אימא שלי הייתה מאוד שתלטנית עליי וזה הפריע״ דברים מאוד מעניינים״.

״אני מכליל את כל הנושא הזה לקטגוריה שקוראים לה טכנולוגיה רוחנית, זה לא רק בקפה, אפשר להשתמש בחול, כל דבר אחר שהוא יכול להביא לנו צורות מסוימות כתוצאה מתנועת היד הרנדומלית של הנבחן, הקפה נדבק בצורה שהוא נדבק על הדפנות של הכוס. על בסיס המסר שאתה אמור לקבל מהצד השני, מה״אני״ הגבוה שלך, כי הוא רוצה לעזור לך וזה נטבע על הדפנות של הכוס בעזרת כוח עליון אם אתה רוצה לקורא לזה, הכוח שהוא סביבנו, בתוכנו, מעלינו, מתחתנו וכל האזורים האחרים.״

ידידי שותה ספל קפה שחור והופך את שארית תוכנו לתחתית ,אחרי כמה דקות משייבש הקפה, בן יוסף נוטל אותו לידו ומתחיל להתבונן ממושכות ופותח:

״יש עליך לחץ שהוא מתמיד, אין לו כל כך עליות וירידות חדות, אתה די אוהב את זה ברמה מסוימת, יש לך איזשהו סיפוק מהלחץ הזה כי האגו אצלך עובד רוב הזמן. יש בך את הרצון לעשות דברים והדברים שאתה רוצה לעשות הם למען אלו שסובבים אותך ובשביל להיכנס בדלתות ולעזור לאנשים ולהראות להם את הפאן השני או האחר שלהם ברמה מסוימת. האגו זה בעצם מי שדופק על הדלת ועוזר לך להיכנס לשם, דבר שהוא יתגלה לך לאט במשך הזמן.

אני רואה N בכוס שלך. כשאני אומר N בשם, זה או מתחיל בN או שהN היא דומיננטית בשם, היא מאוד יצירתית, הN הזאת.

יש לה את היכו לת לעשות דברים מתוך אהבה, היא משתמשת הרבה באהבה והידיים שלה, יש משהו בידיים שלה שהיא משתמשת בהם, היא יוצרת? ארטיסטית? משהו מאוד מיוחד בה, השם שלה מעל הראש שלה, היא מעל גיל עשרים. יש לה יכולות מדהימות. אני לא חושב שזאת אשתך, יש לה אנרגיה מאוד צעירה, הרבה יותר צעירה.

למה היא עולה פה? בוא נראה למה היא עולה לך בכוס. יש איזשהו משהו שהיא רוצה לעשות, איזשהו פרויקט, איזושהי שאיפה מסוימת שיש לה בחיים שזה נראה כמו טווס, זה מאוד יפה, הטווס הזה הוא מוכן לפעולה. הוא נמצא במקום שהיא רק צריכה לתת את הצעד ולעשות אותו, יש לה פחדים בעניין. יש פה איזשהו פחד שהיא שואבת ממנו, לקחת צעדים קדימה. התמיכה שלך בה יכולה לעזור לפריצה שלה, כי מה שיש ליכולות שלה, אם היא תגיע לנקודה שבה היא יכולה להוריד את הפחדים, להתקדם קדימה, יפתח עולם אחר לגמרי בשבילה. הפחדים באים מהאימא, זה מספיק שלאימא יש איזושהי אנרגיה מסוימת לגבי החיים שלה ,או אומרת משהו שלילי במשך החיים, זה מספיק. היא מגיבה לסיטואציות מסוימות בחיים והילדה שואבת את זה, זה נטבע, זה שמה, עד שמנטרלים את זה.

בשלב זה אני מקפל זנב כי הראש כבר מסוחרר וסוחב את ידידי משם לפני שיהיה מאוחר מידי והולך לפגישה הבאה.

******

עדינה לביא: כל אחד והתיקון שלו

עכשיו, שכבר צברתי קצת רקע וידע אני שם פעמי לעדינה לביא, גם היא מתקשרת ששולטת ברזי האוב ויודעת דבר או שניים על נפשי הסוררת, מבלי שפציתי את פי היא כבר מקדימה: ״אתה יושב יותר מדי זמן ליד המחשב ולכן כואב לך הגב״, ומלטפת שתי חתולות, אחת שחורה ואחת ג׳ינג׳ית. ״הן המדיומים שלי״ היא צוחקת בשיניים צחורות ועיניים כחולות צלולות. עדינה מתחילה לתאר מראות מילדותי, סיפורים ואירועים שצרבו בנפשי אך נדחקו לתת מרתפי השכחה. מהיכן זה בא לה? מי מגלה באוזניה את צפונותיי? את מחשכי ההכרה התחתית הסבוכה והמפותלת? את הכאב החבוי והסוד הכמוס שנכמר בליבי שישים ותשע שנים? עדינה קיבלה מתנה מופלאה, שהוענקה לה ביד רחבה ואוהבת. היא נבחרה לשליחות הנאצלת, היא מעבירה לי מידע מדויק וטהור. עצות רגישות מלאות חכמת חיים, מהיקום האין סופי, בכדי לעזור לי להתמודד עם העתיד. אני נפעם לקבל את היד המושטת לתמוך, לעודד, לחזק ולכוון את עגלת החיים עם משאה הכבד בדרך חתחתים משובשת במסע אל העתיד הלא נודע….

למדתי כי הסיבה לכך שהמדריכים באים לעזור לנו היא שגם הם זקוקים לתיקון לא רק אנחנו.

עדינה: ״לכל אחד יש את התיקון שלו, אם זה בזוגיות (שהיתה דפוקה בגילגול הקודם ונותנים לך הזדמנות נוספת), באהבה, בכסף, או בסגירת מעגל של גילגול קודם. הורים שלא העריכו את הילדים שלהם או שיש להם קושי להביא ילדים, אם זה מישהו שהתעלל בהורים שלו ועכשיו זה הפוך. יש פה סגירות או מגילגולים קודמים או תיקונים שהם חדשים. מתוך כל העניין הזה, יש לנו את הבחירה החופשית לעשות משהו בקשר לזה או לא לעשות. כשאנחנו מגיעים למקום של קושי, צומחים דברים טובים. יש לנו שתי אפשרויות, לשבת ולבכות ‘קשה לי׳ או לקום ולחפש איזשהו פתרון. כך גם מוסבר רעיון הלימון החמוץ או הלימונדה הטעימה.

״ראיתי אנשים שעושים את השינוי בצורה כל כך מהירה; אותנו לימדו שכל שינוי לוקח המון זמן, בצורה קשה עם חבלות מאוד טראומטיות. אני רואה פה אנשים, שעברו שנים של טראומה, והם פשוט צומחים ומתעוררים לתוך חיים חדשים בתוך שבועות: שבוע, שבועיים, רק בשביל להבין איזה כלי לקחת קודם. הכלי החשוב ביותר הוא ההבנה, מהי הבעיה? עם מה אני צריך להתמודד? וברגע שאנחנו מבינים, זה חמישים אחוז מהדרך. יש אנשים שצריכים יותר זמן ויש אנשים שצריכים פחות זמן.

לכל אחד יש קצב משלו וזה בסדר. יכול לבוא הנה אדם פעם, פעמיים וזהו. הוא כבר במקום אחר, הוא לא פתר את הבעיה עדיין, אבל הוא בדרך חדשה, הוא כבר יודע מה לעשות, הוא כבר אנרגטי ובתוך התהליך, והוא מתקדם הלאה.

״כשאישה אחת באה אלי והיא בבעיה, אני חווה איתה את הכאב, וכשאני עולה למעלה ומקבלת את ההדרכה אין שום דבר בפיתרון שקשור אלי או אל הידע האישי שלי לגבי הבעיה של האישה. זה לא ממקום רגשי שלי, זה בא ממקום גבוה, אני מקבלת את ההגדרות המדויקות לבעיה ולפתרונה. יש המון דברים שאני אף פעם לא הייתי מגיעה אליהם בעצמי.

״בשנים האחרונות, אני משפרת את התהליכים ואת עצמי. נהייתי ממש טובה בזה. המידע זורם אלי. גם אם אני לא פוגשת את הקלינטים פנים מול פנים, אני מתקשרת עם אנשים שלא יכולים להגיע דרך הטלפון. אתן לך דוגמא, מישהי שעבדתי איתה, מחוץ לעיר, סיפרה לי, בטלפון, שאמא שלה נסעה לישראל בכדי למכור נכס בארץ. אני ראיתי שאפשר לקבל על הנכס הזה הרבה יותר כסף ממה שהיא ציפתה לקבל. האמא נסעה לארץ ושחזרה סיפרה לי שקרה משהו, משהו השתנה. ובאמת היא יכלה לקבל הרבה יותר כסף על הנכס״.

איך את מפרידה בין חייך הפרטיים ועבודתך?

״אני חווה הרבה חוויות גם כאלה שאני לא מזמנת, למשל במסיבה או אירוע, כשהצינור הזה נפתח בצורה אוטומטית, כי אני צריכה לעזור למישהו, ואני רואה המדריכים שלהם לידם. קורה גם שאני נכנסת לביתי והבית מלא אקשן, ואני מרגישה שיש פה הרבה אנשים׳. קרה לי שאני הולכת לישון ופתאום אני שומעת קולות או רואה נראות וקשה לי להירדם, מכיוון שהם החליטו שהם רוצים העביר לי מסר.

״לפעמים, אני רוצה שקט לעצמי, אני אוהבת להיות לבדי ומסתדרת יופי עם זה, ויש לי את ההתמודדויות שלי כמו כל בן אדם אחר.

״למדתי עם השנים שהקליינט יוצא מהדלת, אני צריכה לסגור את הצינור, ולחיות את החיים שלי״

הגעתי הביתה לאחר הריאיון עם עדינה והראש חישב להתפוצץ. באי ביתי שייכו את מדוויי לשיגרה המעצבנת של קצב החיים המתוגבר שלי. בעודי נערך לתפוס שקט ושלווה בחדרי המוחשך, תרגיל ידוע לכל סובלי מיגרנה באשר הם שם, נשמע הצילצול המוקצה של הטלפון המטריד מנוחת סובלים. על הקו הייתה מיכל׳ בוגרת אוניברסיטת תל אביב במדעי הרוח, בת 39, נשואה. הבחורה שהומלצה על-ידי עדינה להביא בפני הוכחות על קיום העולם הבא.

״עברתי תקופה קשה מאוד,הייתי מבולבלת,וחיפשתי עזרה״, היא מספרת בקול חלוש ומצטדק, ״הסתובבתי באינטרנט התייעצתי עם קרובים, ויום אחד פגשתי ידידה שסיפרתי לה על לבטיי היא המליצה על עדינה. כשהתקשרתי והצגתי את שמי היא כבר ידעה במה מדובר אבל הייתי סקפטית. בפגישה הראשונה היא מיד נגעה בנקודות הכי עמוקות והצביעה על הבעיות העיקריות והחשובות. היא נתנה לי שמות של אנשים מהמשפחה שלי ושל בעלי שאני לא מכירה בכלל, כמו הסבתא של בעלי שלא הכרתי. התקשרתי לאבא שלי בישראל, לשאול לגבי הקרובים המתים שלנו והוא חשב שהשתגעתי.

״סבתא נתנה לי הכי הרבה הכוונה ועזרה, אבל בלי העזרה של עדינה הייתי היום אישה גרושה. היו לי הרבה מאוד סיוטים ונדודי שינה שלא הצלחתי להתגבר עליהם. בעבר הלכתי למתקשרים שלא עזרו לי בכלל. עדינה הגיעה מיד למקומות הספציפיים ולא קשקשה מסביב. היא לא הכניסה אותי לפחדים אלא הוציאה אותי. אני מגיעה מעולם פתוח וארטיסטי, היא החזירה אותי למקומי הטבעי ועזרה לי להבין שהייתי במקום של לרצות אחרים. היא עזרה לי לעמוד על הקרקע עם שתי רגליים. היא גם יעצה לי בתחומים המקצועיים שלי. התקשור גם העביר לי מידע והכוונה באמצעות המדריכים שיעצו לי איך לממש את עצמי ולהגיע ליעד שלי״.

******

נוריאל בהיר: ים של כוכבים

הירח עדיין מלא ואני בוהה ותוהה על היקום הנהדר והנורא הזה שיש בו ביליונים כוכבים, ורק אני מיקרוב קטן וזב מילים משוטט בנבכי הקוסמוס הפיזי והאנושי מחפש תשובות לקושיות נשגבות. שורשיה של האסטרולוגיה בבבל, באלף השלישי לפנה״ס: הבבלים הם אלו שהמציאו את מושג גלגל המזלות ה׳זודיאק׳ – שהוא חלוקה דמיונית של השמיים לשניים עשר מערכי כוכבים: תאומים, שור, טלה וכו׳׳.

אסטרולוגים מצרים הוסיפו את הרעיון לפיו למזל שעולה באופק בדיוק ברגע לידתו של אדם יש חשיבות קריטית למהלך חייו. מאוחר יותר נוספו לאסטרולו־גיה אלמנטים מהתרבות היוונית, כגון הקישור בין האלים וכוכבי הלכת, והתייחסות לארבעת היסודות  אדמה, אוויר, מים ואש.

המילה ‘הורוסקופ׳ מציינת מפה המייצגת את מצב השמיים ברגע הלידה. מקור המילה ‘הורוסקופ׳ הוא מהמילה הלטינית ״הורה״. זמן׳ או ‘שעה׳, שבתורה לקוחה מיוונית ושפות קדומות יותר, וקשורה גם באנגלית. לשם בניית ההורוסקופ יש לדעת את תאריך הלידה, שעת הלידה ומקום הלידה המדויקים. במפה מסומנים שתיים עשרה המזלות לפי מיקומם ביחס לאופק, וכל אחד מהם מציין תכונות אופי שונות. 12 אזורים נוספים, המכונים ‘בתים׳, מייצגים כל אחד תחום חיים שונה. השמש, הירח וכוכבי הלכת מסומנים גם הם לפי מיקומם ברגע הלידה, ולכל אחד מהם מיוחסות תכונות מיוחדות. מיקום גרמי השמים במזלות ובבתים השונים וכן הזוויות שביניהם, הם גורמים בעלי חשיבות רבה בניתוח מפת הלידה. המזל האישי שלנו הוא המזל שבו נמצאת השמש ברגע הלידה: דמיינו לעצמכם גלגל רולטה בעל שניים עשר חריצים, כאשר השמש היא בתפקיד הכדור הנוחת בחריץ מסוים אחד ברגע הלידה. המזל האישי מהווה רק מרכיב אחד מתוך עשרות רבות של גורמים שנלקחים בחשבון בעת ניתוח מפה אסטרולוגית מלאה. גורמים אחרים משתנים בטווח של ימים, שעות ואף דקות, כמו למשל ״המזל העולה״ – המזל שזורח באופק בעת הלידה – המתחלף אחת לשעתיים. והנה נפלה בידי הזדמנות נדירה לראיין את האסטרו־לוגית הנפלאה, אישה יפה ובהירת שער ועור ובכלל בהירה, נוריאל בהיר.

איך התוודעת לעולם האסטרולוגיה?

״יום אחד כשנה אחרי שהשתחררתי מהצבא, עברתי בכיכר אתרים ואני רואה אישה מיוחדת וזוהרת וסביבה מקובצים עשרות אנשים היא מחזיקה ספר מעיינת בו ומדברת אל הקהל שלה. שהתקרבתי ראיתי ששם הספר הוא ‘אסטרולוגיה וההורוסקופ שלך׳, והיא הייתה לא אחרת אלא האסטרולוגית המפורסמת טלילה סטן. היא הביטה בי ואמרה :׳את מזל דלי׳, אמרתי לה ‘לא׳, אימא שלי היא מזל דלי, את רואה גנים באסטרולוגיה? היא נדהמה ופתחה את הספר שלה ובדקה ואז התברר שאורנוס שליט מזל דלי הוא צמוד לשמש שלי שנמצאת במזל אריה. המשכנו בקריאה ואז היא חתמה על הספר ונתנה לי במתנה, ויש לי אותו עד היום.

״לקחתי את הספר וקראתי אותו ולמדתי אותו על בוריו והתחלתי לעשות מפות לידה לאנשים מסביבי. לקחתי קורסים וסדנאות, בינתיים גם התחתנתי עם האבא של הילדים שלי, הייתי בת 23 והתחילו החיים ושמתי את האסטרולוגיה בצד. לאחר כמה שנים וכמה ילדים נשאבתי לנושא של הילינג (ריפוי) והתחלתי ללמוד עשיתי גם תואר שני ברייקי ועבדתי עם הרבה מאוד דברים קשורים בריפוי אבל הייתי צריכה משהו שגם ירפא את התודעה ואסטרולוגיה היא מאוד עוצמתי ת לעזור לאדם לרפא את התודעה שלו. כל השאלות על, מהיכן מגיע הטראומה שמשוחזרת עד עצם היום הזה. מה שאני עושה היום זה איבחון דרך האסטרולוגיה ואני מלמדת את האנשים לנקות בתת התודעה שלהם את הכתם או את האירוע שמשפיע על תפקודם ובריאותם. ״לכולנו יש זיכרונות בתת הכרה שתקועים לנו ומפריעים לנו בחשיבה ובחיי היום יום. אני עובדת עם שיטת ״האו-או-נו-פונו-פונו״ אני מעבירה סמינרים וגם עובדת באופן פרטי עם אנשים. זו שיטה שיש בה כמו להוציא את הדיסק הפגום מהמחשב ולהכניס דיסק ניקוי. ישנם משפטים שהם כמו מנטרה שעובדים על המערכת הרגשית והתודעתית והם עוזרים לקחת את המשפט ‘הכל צפוי והרשות נתונה׳, הם עוזרים לקחת את ה׳רשות נתונה׳ לפלוס ולא למינוס״.

איך האסטרולוגיה משפיעה על החיים האישיים שלנו?

״קודם כל שלבן האדם קוראים דברים ויש התרחשויות אצלו וסביבו, יש לו שאלות והאסטרולו־גיה היא כמו הג׳י.פי.אס, הוא נמצא במסע עם מפה או בלי מפה. אתה יכול להתברבר בדרך כשיש לך מפה הדרך יותר ברורה ואתה מכיר את האופציות שיש לך ברמת הבחירה אותה מכירה מה עובד עבורך יותר נכון או פחות נכון. אתה יודע ממה אתה צריך להיפרד ומאיזה קדימה צריך ללכת. זה חוסך המון זמן אנרגיה עוגמת נפש וכסף. אתה מקבל תשובות על דברים שמתרחשים בחיים שלך אתה רואה את המקומות שהגעת מהם ואתה מקבל שיעורי בית מושכלים יותר ותיקונים, כי באנו לפה לעשות את האבולוציה של ההתפתחות, לתקן את הקארמה שלנו ולהתפתח להיות לימי התום והפשטות שנולדנו איתם״.

איך האסטרולוגיה עוזרת לך באופן אישי?

״האמת שבדרך כלל הסנדלר הולך יחף אבל במקרה הזה אני עוזרת כמה שאני יכולה לבאי משפחתי. בשנה האחרונה עזרתי לבן שלי עם שאלות שעד שחזרתי אליו עם התשובות הוא הגיע בדיוק אליהם לבדו. אנשים מחליטים משהו ויש להם ספקות או שמחליטים משהו אבל לא בטוחים כי יש הרבה מהמורות בדרך והמפה נותנת את המוצא או האופציה הכי טובה״.

מה תחום ההתמחות שלך?

״אני עובדת הרבה עם מערכות יחסים אצל אנשים, בכל דבר במהלך חייו: הכסף שלו, מנהל הבנק שלו, הבית שלו האבא והאח שלו, המשפחה וכו׳. גם במערכות יחסים של הבן אדם עם עצמו ועם אחרים. הכל מסביב זה השתקפויות של המגנטים הפנימיים. אם רוצים לתקן מערכות יחסים צריכים לתקן את המגנטים הפנימיים שהם כל הדברים הללו שיושבים לך בפנים ולא פתרת אותם עדיין. ברגע שאתה מנקה ממך את הדבר הזה הפנימי שתקוע לך המציאות החיצונית משתנה. זו עבודה מאוד מרתקת ומספקת מכיוון שרואים את השינויים הפנימיים במערכות של האנשים המטופלים.

מה זה אומר שאת אסטרולוגית מקצועית?

״ללמוד וללמוד ולא להפסיק ללמוד. מכל לקוח, מכל תלמיד, מכל ספר, מכל מקור. תמיד יש עוד מה לגלות ולדעת. זה מה שכל כך מרתק במקצוע הזה. לבחון את עצמי כל פעם מחדש, אף פעם לא להרגיש יודעת. ובצד אסטרולוגיה, ללמוד פסיכולוגיה. חיוני״.

יש אסטרולוגים ידועים שאת מתחברת אליהם?

״כן, ליז גרין, קייפצ׳ה מהוואי וריק לוין. את כולם פגשתי ולמדתי מהם המון. יש לי הרבה תמונות איתם״.

מה התחזית שלך למדינת ישראל?

״אני מאמינה שיהיו שני ליקויים באוגוסט-ספטמבר. יהיה מבצע מלחמתי גדול; וביבי לא יחזיק מעמד אחרי חודש מרץ 2019 ״.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

אני רוצה לרדת (רק) חמישה קילוגרם

Published

on

היא אמנם גרה באטלנטה, אבל זה לא עצר את הגר סידס לגלות את המתכון הבטוח להרזייה של קרן אדוני בן דוד בלוס אנג׳לס עכשיו היא בוחרת לשתף את המסע שלה על מנת להעביר מסר של מחויבות למטרה ואהבה עצמית

מאת: הגר סידס

״אני רוצה לרדת רק חמישה קילוגרם״, אמרתי לשירן לפני כשנה, בעודנו מסתובבות ברחובות במנהטן. ״אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מתאמנת, לא יכולה לראות יותר חזה עוף, יאוש״. התבכיינתי.

״ברור שמשהו לא עובד לך, אני לא אגיד לך מה, כי אני לא יודעת, אבל דברי עם קארין בן דוד בלוס אנג׳לס. תראי מה היא אומרת״, שירן ענתה.

הייתי צריכה להתבשל ולקבל החלטה, וכעבור כמה ימים שלחתי מייל לקארין עם הבדיקות הרפואיות שלי, והחלטנו יחד שאני מצטרפת לתוכנית ״21 יום״.

לפני שאני כותבת על התהליך שעברתי, אני מבקשת להבהיר שאין לי שום עניין להפוך להיות גורו תזונה וחיים בריאים. אני לא חושבת שמישהו שלא עבר הכשרה מקצועית בנושא יכול ללמד אחרים על תזונה ועל בריאות. אם יש משהו אחד שלמדתי בתהליך הזה, הוא שכל אחד ואחת מאיתנו שונה מהאחר, ומה שעובד לי, לא עובד בהכרח לאחרים ולהיפך.

אני כן בוחרת לשתף את המסע שלי על מנת להעביר מסר של מחויבות למטרה, ואהבה עצמית.

***

מי שעוקב אחריי במדיות השונות (פייסבוק, אינסטגרם, בלוג) יודע שאני אוהבת אוכל. לא פעם כתבתי שאוכל עבורי זאת מסורת, תרבות, אהבה, ותשוקה. אני אוהבת לגלות אוכל, במיוחד כשאני נמצאת בחורים הנידחים שאני מבקרת בהם בארצות הברית ומחוצה לה.

אני בוגרת קורס קונדיטוריה, מתמחה בעוגות שמרים, והחולשה הכי גדולה שלי היא חטיפים מהסוג הזול ביותר (תודה, אבא). תנו לי להיכנס לתחנת דלק באמצע טקסס, ולהעמיס צ׳יטוס, פריטוס, דוריטוס, תפוצ׳יפס, במבה, וביסלי. תוסיפו לזה צ׳יפס של מקדונלדס או פייב גייז, ואני המאושרת באדם.

התחלתי את התוכנית של קארין כשלא היו לי נסיעות קרובות מהעבודה ויכולתי להתמסר לתוכנית ולשינוי שאני הולכת לחוות. אני לא ארד לפרטי התוכנית, אלא אשים פה לינק שתוכלו לקרוא, להבין ולשאול את קארין והצוות שלה שאלות: https://www.sugarfreequeendetox.com

אני כן אספר שקארין לימדה אותי מה קורה לי בגוף בזמן שאני אוכלת סוכר, שומן וכל דבר אחר. היא שברה לי מיתוסים של תזונה, היא לימדה אותי לבשל אוכל בריא וטעים שלא מסתכם בחזה עוף מכובס ועייף. למדתי לקרוא תוויות של אוכל, דבר שלא עשיתי מעולם. למדתי שהמספר על המשקל פחות משנה אם ההיקפים שלי יורדים, שאין קיצורי דרך מלבד התמדה, ויותר מהכל למדתי להיות מודעת לגוף שלי ולמה שאני מכניסה אליו גם אם אני אוכלת מחוץ לבית. התמונות מטה, הם מנות מהתוכנית של קארין ומלבד לזה שהן מצטלמות מאוד יפה, הן גם טעימות.

בתום התוכנית של קארין השלתי שלושה קילו־גרמים ממשקל הגוף שלי והצרתי היקפים, מה שלא התרחש במשך שנים. מתום התוכנית ועד לרגע זה, אני נמצאת בתוכנית שנקראת Keep On Track שמספקת לי מסגרת לירידה מתונה במשקל, מעקב, מתכונים נוספים ועוד.

***

עד לפני שנה וחצי, הייתי מתאמנת משהו כמו פעמיים בשבוע, מידי פעם יוגה, זומבה וחדר כושר. בראיה לאחור, אני לא באמת חושבת שללכת פעמיים בשבוע לחדר כושר או לחוג נקרא להתאמן, לפחות לא עבורי. אם הייתם אומרים לי לפני שנתיים שאני אהפוך להיות אחת מהבנות המעצבנות האלה בפארק שרצות ונראות כמו פרסומת לנייק הייתי צוחקת לכם בפנים.

כיום, אני משתדלת להתאמן בין ארבע לחמש פעמים בשבוע. הכל טוב ויפה כשאני בבית, באטלנטה, החיים הם בועה. האתגר הגדול היה בנסיעות מהעבודה. אני לא יודעת אם אתם מבינים מזה אומר להכין אוכל לשלושה ימים, לטוס עם צידנית, לחפש טריידר ג׳ו, לארוז בגדי ספורט, להתאמן בכל מלון (גם אם אין להם חדר כושר), ולחפש בגוגל ״אוכל בריא״ בחורים

בפלורידה או טנסי.

***

״יקיר, אכלתי דג בכנס, אני מרגישה נפוחה״, אני מודיעה.

״לכי תעשי 25 דקות קרדיו, יעבור״. הוא ענה.

״מה עכשיו קרדיו, אין לי זמן״, אני מתמרמרת.

״דברי איתי שתסיימי״. אמר וניתק.

יקיר (ספורטאי מצטיין, שחיין מקצועי לשעבר), הוא בין האנשים היחידים שיכולים לצוות עליי ללכת לחדר כושר ולתת לו דיווח בסיום המשימה.

״את בבית? הולכים לחדר כושר״, הוא מודיע.

״תעלי על מתקן המדרגות״, דברי איתי עוד רבע שעה, אם תצליחי לסיים אותה״, הוא מתגרה בי.

״הגרטל, אם את לא מזיעה, לא התאמנת״. ממשיך.

לפני כשנתיים, הייתי בגאלה, ולבשתי שמלת ערב שאני מאוד אוהבת, כמה ימים לאחר מכן ראיתי את התמונות מהאירוע ולא ממש הייתי מרוצה ממה שעייני ראו. הראיתי ליקיר את התמונות, והוא הראשון לומר לי בלי עכבות שאני צריכה להפסיק למרוח אותו שקשה לי בגלל שאני עדיין בשיקום מתאונת דרכים (שהייתה שנה קודם) ולכן אני עושה יוגה, והוא זה ששלח אותי לדבר עם ענבר על תוכנית אימונים מסודרת.

״ענבר, היום אנחנו עושות אימון קריעה , תביאי אלונקה״, כתבתי לה לפני שבוע.

לא הייתי צריכה אלונקה בתום האימון, אבל יום לאחר מכן התהלכתי באטלנטה בקושי רב כששרירים שלא ידעתי על קיומם נמצאים לי בישבן ואין לי את מי להאשים מלבד את עצמי. בכל זאת ביקשתי ממנה.

ענבר היא בשלנית מעולה (של אוכל בריא!), חובבת יין ואשת מקצוע בתחום הספורט, בעלת תארים מתקדמים, כזאת שמשקמת פציעות ספורט לספו־רטאים. תוכנית האימונים שלי בנויה מרמת קושי ״ענבר 1״ (הכי קשה) – ״ענבר5 ״ (קשה מינוס).

אתמול, בעודי עושה אימון בחדר כושר, לבד, חשבתי לעצמי מה יקרה אם אפסיק לעשות כושר, ואז מיד עניתי לעצמי , שזאת בכלל לא אפשרות.

***

אני אדם שיודע לשים לעצמו מטרות ולעמוד בהן. אני מאוד עקשנית, מאוד מחוברת לעצמי ומה עושה לי טוב או לא. יחד עם זאת, אני לא יכולה לדמיין את התהליך שעברתי בלי שירן, קארין, ענבר ויקיר, שהצליחו להעמיד אותי במקום כשהיה צריך ופירגנו כשהגיע ועל זה אני אסירת תודה.

זוכרים את החולשה שלי, זאת עם הצ׳יפס? באוקטובר האחרון ביקרתי בקליפורניה, ומה עושים בקליפורניה? הולכים לרשת In and Out ומזמינים ארוחת Animal Style – המבורגר כפול, עם גבינה, צ׳יפס, ומילקשייק תות-שוקו-וניל.

כמה חיכיתי לרגע הזה.

קיבלתי את המנה האגדית, אכלתי שני ביסים וזרקתי אותה. בשביל שאני אזרוק לפח ארוחה כזאת, צריך לקרות נס.

חיכיתי שעה ועשיתי אימון אינטרוולים רק כדי להוציא את שני הביסים האלה מהגוף שלי ולא בגלל שאכפת לי מהקלוריות, אלא בגלל שהרגשתי פיסית כל כך רע.

״נו איך היה?״ קארין שאלה.

״אני לא יודעת מה קרה לי, לקחתי שני ביסים והרגשתי שאני סובלת״, עניתי.

״לא מפתיע. ברגע ששינית את אורח חייך לבריא, ואת לא נוגעת באוכל הזה על בסיס קבוע, הגוף שלך מתקשה לעכל זאת שוב״. קארין הסבירה.

זה היה היום שהבנתי שחיי השתנו.

  • החיים ללא ג׳אנק פוד (אלא אם כן זה פיצה טישוק בשלוש בבוקר).
  • החיים שאני מרימה בהם משקולות.
  • החיים שאני מוצאת מקום להתאמן בו גם אם אין בו חדר כושר.
  • החיים שאני לוקחת איתי אוכל לכל מקום.
  • החיים בלי מיגרנות.
  • החיים עם שינה ארוכה וטובה בלילה.
  • החיים עצמם.

לא ירדתי לפרטי התוכנית, אבל אשים פה לינק שתוכלו לקרוא, להבין ולשאול את קארין והצוות שלה שאלות: www.sugarfreequeendetox.com

המשך לקרוא

גוף ונפש

לסגור את המינוס הנפשי

Published

on

5 דרכים שיעזרו לכם להתגבר על הטיית השליליות ולראות את החיים באור חיובי

מאת: יהודית כץ

״משחקי מוח״ היא סדרה דוקומנטרית בערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק, שבה מוצגים ניסויים אינ־טראקטיביים, אשליות חזותיות ופעלולי מוח אחרים החושפים את האופן שבו פועל המוח. באחת התוכניות הצליח המנחה למכור שטר רגיל לחלוטין של 20 דולר במחיר מופקע של 40 דולר (כלומר כפול ממה שרשום עליו).

איך זה קרה? הוא הציג בפני המשתתפים את השטר והכריז על מכירה פומבית שמתחילה בדולר אחד. למנחה הערמומי היה עוד שפן בכובע: נוסף על כללי המכירה הפומבית הרגילה, גם מי שיציע את הסכום השני בגודלו יצטרך לשלם את הסכום שהיה מוכן לשלם אם היה זוכה. מספרם של המשתתפים במכירה הצטמצם ככל שהמשחק התקדם עד שנותרו שניים, אחד מהם הציע 20 דולר והאחר 19 דולר. אף אחד לא רצה להפסיד, וכך ההצעות עלו ועלו עד שהגיעו ל-40 דולר! המשמעות היא שהזוכה קנה לעצמו שטר של 20 דולר במחיר מציאה של 40 דולר, והמפסיד תרם 39 דולר. הוגה הניסוי האכזרי הזה הוא פרופ׳ מרטין שוביק, כלכלן מאוניברסיטת ייל, שרצה להראות כיצד שרשרת פעולות רציונליות יכולה להוביל לתוצאות לא רציונליות.

אם תשאלו את אליסון לדג׳רווד, פסיכולוגית חברתית מאוניברסיטת ניו יורק, היא תגיד לכם שזה ממש הגיוני: ״אנשים נוטים לשליליות. הם שונאים הפסדים יותר משהם אוהבים להרוויח, ונותנים יותר תשומת לב לאירועים שליליים בחייהם. הטיית השליליות הזאת נדבקת אלינו וקשה לנו להתנער ממנה״, היא מספרת בהרצאת הטד שלה.

״שמתי לב שבכל פעם שמאמר שלי מתפרסם שביעות הרצון שלי עולה מעט ואז חוזרת במהירות לנקודת המוצא. לעומת זאת, אחרי שמאמר נדחה רמת האושר שלי צונחת והרבה יותר קשה לי לחזור חזרה. גם אחרי שמאמר אחר יתפרסם אני אזכר בדחייה וארגיש רע״. הטיית השליליות הזאת עניינה מאוד את לדג׳רווד ואת עמיתיה, והם יצרו מערך מחקרי כדי לבחון את התופעה.

המוח שלנו טוב בללמוד מהרע ורע בללמוד מהטוב

בכל שפה כמעט אפשר למצוא את אנלוגיית חצי הכוס המלאה, או חצי הכוס הריקה. בני אדם יכולים למסגר כל מציאות על ידי היתרונות הגלומים בה, או להגדיר אותה באמצעות חסרונותיה. כשמציגים לאנשים בניסוי כוס ואומרים להם: ״הביטו לכאן, הנה כוס חצי מלאה״, הם אוהבים אותה הרבה יותר מאשר כוס זהה עם אותה כמות נוזל שעליה מכריזים: ״היא חצי ריקה״.

לדג׳רווד ועמיתיה רצו לבדוק אם אפשר לשנות את צורת החשיבה ולהחליף את נקודת המבט של משתתפי המחקר. לשם כך חולקו המשתתפים לשתי קבוצות ועורכי הניסוי סיפרו להם על הליך כירורגי חדש. לקבוצה אחת נאמר: ״הניתוח מצליח ב-70 אחוז מהמקרים״, ולקבוצה השנייה סיפרו: ״30 אחוז מהטיפולים בהליך זה נכשלים״. המשתתפים ששמעו על הצלחה תמכו בניתוח המומצא, ואלה ששמעו על כישלון התכווצו בכיסאותיהם וביקשו לנוס על נפשם.

בחלקו השני של הניסוי נכנס לחדר נסיין שפנה אל המשתתפים ואמר: ״אתם יודעים מה? אפשר לחשוב על זה אחרת״. לקבוצת ההצלחה אמר: ״אלה יכולים להיות גם 30 אחוזי כישלון״, ולקבוצת הכישלון אמר: ״אלה למעשה 70 אחוזי הצלחה״. אחרי ההתערבות מקרית כביכול שאלו את הנבדקים שוב מה דעתם על הניתוח המדובר.

האנשים בקבוצה שתמכה בניתוח בזכות סיכויי ההצלחה הגבוהים שלו ואז חשבה על הצד השני של המטבע, כלומר על אחוזי הכישלון, כבר לא חיבבה את ההליך הכירורגי. הקבוצה ששמעה על כישלון צפוי של 70 אחוזים ואז קיבלה טיפ על ההצלחה, עדיין שנאה את רעיון הניתוח המפוקפק. ״קשה לנו לראות את הצד החיובי של הדברים, בעיקר אחרי שחשבנו על צדם השלילי״, מסבירה לדג׳רווד, ״צריך לעשות עבודה רצינית כדי לחשוב אחרת״.

אפשר לאתר את הטיית השליליות הזאת בקלות בחיי היומיום שלנו. אנחנו זוכרים את הטעויות שלנו הרבה יותר מאשר את ההצלחות הכבירות, מתעכבים על ביקורת שלילית יותר מאשר על חיובית, נפגעים מאובדן כסף הרבה יותר מאשר שמחים על שהרווחנו אותו, ובטוחים כמו מרפי שאם משהו יכול להשתבש הוא ככל הנראה ייגמר בפרוסת לחם מרוחה בחמאה על הרצפה.

זה נוגע לכל תחום בחיינו. אנחנו צריכים לקבל חמש מחמאות על כל ביקורת כדי להרגיש מוערכים, ולחוות שלושה רגעי אושר על כל רגע של דכדוך בשביל להיות במערכת יחסים טובה. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, זוכי פרס נובל בכלכלה, הראו שאנחנו שונאים להפסיד פי שניים יותר משאנחנו אוהבים להרוויח. התופעה הזאת אפילו קיבלה שם שנאת ההפסד.

נשאלת השאלה למה. הרי הנטייה המעצבנת הזאת משבשת לנו המון דברים במהלך החיים. היא גורמת לנו להיות אנשים ממורמרים, מתלוננים ולא נעימים שהודפים מחמאות, חופרים באירועים שליליים שנגמרו מזמן, נעלבים וחוששים מהעולם החיצון. היא גם מושכת אותנו לרכילות ונותנת זמן מסך רב יותר לפיגועים והרבה פחות לפעולות התנדבות הרואיות. אז למה, בשם כל הרוחות, לא ציידה אותנו האבולוציה בנטייה מחשבתית אדפטיבית יותר?

ניסיון כושל מוביל לזהירות בסיטואציות עתידיות. ריק הנסון, חוקר מוח ופסיכולוג, מסביר בספרו שאבותינו למדו עם הזמן שעדיף להיזהר ממלתעות נמר ולא לחפש איזו פטרייה טעימה לנשנש. מאז ועד היום אנחנו נוטים להתמקד במה שלא עובד ולא במה שיכול להסתדר.

פרופ׳ ג׳ון קסיופו מאוניברסיטת אוהיו הראה במחקר שהמוח שלנו מגיב אחרת לגירויים חיוביים, שליליים ונייטרליים. הוא הציג בפני הנבדקים תמונות חיוביות (שוקולד וחתלתולים מתוקים), שליליות (אנשים פצועים, בעלי חיים מתים) ונייטרליות (צלחת, כיסא ושולחן) ובחן את הפעילות החשמלית במוחם. פעילות חשמלית מוגברת מעידה על עיבוד מעמיק שמתבצע אל מול הגירוי. הוא מצא פעילות מוגברת במיוחד כשהוצגו תמונות גרפיות מזוויעות, ופעילות פחותה כשהוצגו תמונות נעימות, או תמונות נייטרליות.

היום אנחנו כבר לא גרים באחו, במערה או בשפכי נחלים. אין לנו צורך להתגונן, ויותר מזה, מציאות החיים שלנו מעודדת אומץ, העזה ויצירתיות. בעולם שבו אנחנו חיים, דפוסי החשיבה הישנים שלנו כבר לא משרתים אותנו. הם מונעים מאיתנו לחוות את החיים בצורה מלאה, ונוגסים בשביעות הרצון שלנו ממה שכבר הצלחנו להשיג.

אפשר להתמרמר, לקלל את אימא טבע ואת הקדמונים, או לזכור שבמהלך ההיסטוריה קיבלנו עוד תכונות. אחת מהן היא האפשרות להשתנות, או הפלסטיות של המוח שלנו. תרגול, שינוי והחלפה של דפוסים קיימים מאפשרים לשנות בהדרגה את ההתייחסות האוטומטית שלנו לאירועים בחיינו. ריק הנסון קורא לתהליך שבו אנחנו יוצרים את האיזון הזה מחדש ״להכניס את הטוב פנימה״. הוא מציע בספרו תהליך שצריך לחזור עליו שוב ושוב כדי להגדיל את חלקו של החיובי בחיינו:

1. הפכו את העובדות החיוביות לחוויות: עשו מאמץ מודע לחפש את הממד החיובי בכל חוויה. במקום לדעת שקיבלתם במבחן ציון מעולה, הפכו את רגע פרסום הציונים לחוויה שתוכלו להתענג עליה. כשאתם מחפשים ומוצאים נקודות אור, שימו לב לניסיונות שלכם לבטל, להפחית או להכחיש את הרגשות החיוביים. אל תנסו להילחם, לבטל או לשנות את ההתנגדויות הללו, רק רשמו לעצמכם: ״היום ניסיתי להשתמש בציניות כדי לצנן את ההתלהבות מהחברה החדשה״. ככל שתעשו זאת יותר, זה יהפוך להרגל.

2. היו נוכחים ברגעים החיוביים: תנו לעצמכם מספיק זמן (30 שניות לפחות) כדי ליהנות באמת מהרגע הזה. כשהרשתות העצביות שלנו פועלות בתגובה לגירוי מסוים, הרבה פעמים הן נקשרות לגירוי הזה ועובדות בעוצמה כתגובה אליו. כשנראה בפעם הבאה גירוי חיובי המוח שלנו יגיב בעצימות מוגברת ואנחנו נרגיש אושר ושמחה. כשהחוויות הטובות מעוגנות בזיכרונות עמוקים אנחנו זקוקים לפחות גירויים חיצוניים כדי להרגיש אושר.

3. הרגישו איך החוויה החיובית נספגת בכם: שימו לב לאופנים השונים שבהם חוויות חיוביות משפיעות עליכם. נסו לדמיין את החיוביות מתפשטת ברחבי הגוף שלכם. דמיינו את המוח שלכם משתנה ואת הנוירונים פועלים יחד.

4. שימו לב לתשומת הלב: עצרו רגע וחשבו: ״למה מוקדשת תשומת הלב שלי?״. התבוננו והבחינו במחשבות שעולות במהלך היום. כדי להתגבר על הנטייה השלילית אנחנו צריכים להבין מאיזה זוג עדשות אנחנו מסתכלים על העולם. כשתבינו איך אתם מפרשים את הסיטואציה תוכלו לאתגר את הפרשנות ולשאול: ״האם זו האפשרות היחידה להבין את המצב?״.

יחד עם התרגול וחיפוש החיוביות הרשו לעצמכם להרגיש עצב, כעס או תסכול. הם חלק ממכלול הרגשות שלכם, וגם להם יש מקום בחייכם. הסוד הוא לראות אילו רגשות ופרשנויות שולטים בחייכם, ואם הם אלה שאתם רוצים לחוות את העולם דרכם.

 

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, היא מלווה אנשים באופן אישי ועוזרת להם ליישם כלים פרקטיים מתוך המחקר הפסיכולוגי בחייהם האישיים. יהודית גם מייעצת לישראלים בארה״ב באמצעות סקייפ. לאתר האישי:www.judithkatz.me

המשך לקרוא

Featured

הגירסה הכי טובה של עצמה

Published

on

 

מאת: אלעד מסורי

אוסנת שבתאי היא מאמנת כושר ותזונה מצליחה, מרצה מבוקשת, נשואה באושר ודי בעושר ואם לשלושה * עכשיו היא מוציאה ספר על חייה בו היא מספקת טיפים להצלחה בכל מישורי החיים

אני יושב בסטודיו של אוסנת שבתאי שברחוב וונטורה המרכזי באנסינו. נפגשנו מספר ימים לאחר שהעבירה בהצלחה מרשימה הרצאה במרכז שפר של IAC מול קהל של 250 איש.

לאחר שערכה לי סיור קצר בסטודיו שלה, LUV 2 TRAIN, היא ניגשה ללוח המחיק שתלוי על הקיר, לקחה טוש שחור ושאלה אותי: ״אלעד, מה עשרת הדברים הכי חשובים לך בחיים?” ללא כל הכנה מראש מצאתי עצמי לפתע חובש את כובע המרואיין, זה שצריך לדבר ולספר על עצמו. שבתאי, באסרטיביות הכל כך מוכרת שלה, מילאה את הלוח בתשובותיי. ״אלעד, אין פלא שאתה רווק, תראה איך מיקמת את 'הזוגיות', כמעט בתחתית הרשימה. גם אם תמצא מחר את אהבת חייך אתה לא תזהה אותה, ואם תצא איתה אתה תשקיע קודם כל בקריירה שלך ולכן גם הקשר הזה עלול להיגמר כי אתה לא תהיה ממש שם עבורה״, אמרה, וכנראה צדקה.

אוסנת (מישל) שבתאי היא דמות מוכרת בלוס אנג׳לס הישראלית. במשך שנים היא נחשבת למאמנת כושר אישית מצליחה, הבעלים של LUV 2 TRAIN, תזונאית וקואצ׳רית מוסמכת עם מאסטר בשיטת ה-NLP שכבר הוכיחה עצמה בכל רחבי העולם.

לאחרונה היא הוציאה ספר ראשון בו היא מגוללת לא רק את סיפור חייה, אלא גם משתפת בסודות ההצלחה שלה והטיפים לחיים טובים יותר. לספר בחרה לקרוא ״הגירסה הכי טובה של עצמך״.

שבתאי או בשמה המלא אוסנת מישל שבתאי, מעבירה בספרה מסר כיצד לבצע  שינויים כבר ברמת התת מודע. כאשר היא מתמקדת בתחומים רבים בחיי היום יום של כולנו: דיאטה, זוגיות, כסף מימוש עצמי והגשמת יעדים.

היא אישה מרשימה מכל הבחינות, על זה אין ויכוח: אמא לשלושה שנראית צעירה לגילה, מתחזקת זוגיות פורה עם שחר שבתאי – איש העסקים מצליח. את חייה היא מנהלת בצורה מאוד ממושמעת: מציבה לעצמה לוחות זמנים, יעדיים ומטרות.

כתיבת ״הגירסה הכי טובה של עצמך״, היא מספרת, היה חלום ענקי עבורה, והטריגר עבורי לשבת עימה לשיחה אישת להבין יותר לעומק את האישה שצוברת אהדה רבה בקרב לקוחותיה וסביבתה.

אוסנת את נוגעת לאנשים בחיים, מה האתגר הכי גדול בעבודה שלך? 

״לשים את המחסומים בצד. לפעמים אני רוצה שהם יצליחו יותר ממה שהם רוצים. אם הלקוח שלי לא ממוקד ונמצא שם כל הדרך כמוני אז זו בעיה. אני מאוד מעורבת עם הלקוחות שלי והמטרה שלהם הופכת להיות המטרה שלי. בגלל זה אני בוחרת את הלקוחות שלי ועובדת עם אנשים שאני מרגישה שהם רוצים לעשות שינוי אמיתי. לכן אני לא יכולה לרצות שהם יצליחו יותר מהם, אני צריכה אותם ON לאורך כל הדרך".

איך נראה היום שלך מבחינת בריאות ותזונה? 

״אני מקפידה על מינימום 7 שעות שינה. כל אחד צריך כמות שעות שינה אחרות,  איך בודקים את זה? למשל בסופ״ש כשלא שמים שעון מעורר בדרך כלל, אז אפשר לקום באופן טבעי ולראות אם מרגישים רעננים ו״שבעים״וכך מבינים כמה שעות שינה באמת צריכים.  חשוב לישון טוב כי בזמן הזה נשרף 90 אחוז מהשומן בגוף. יש לנו 6 הורמונים שהתפקיד שלהם זה לשרוף שומן וכמעט כולם מופרשים לפעולה על ידי שינה עמוקה. אם בן אדם ישן 4 שעות בלילה יהיה לו קשה לשרוף שומן. בנוסף, במקרה של חוסר שינה אנחנו נפריש הורמון שנקרא קורטיזון שמופרש במהלך של סטרס והתפקיד שלו הוא למעשה לאגור שומן בגוף.

"אני קמה בחמש בבוקר, שותה כוס מים עם לימון והולכת לחדר כושר. אני חייבת לטפל קודם כל בעצמי לפני שאני מטפלת באחרים וזה לא ממקום אגואיסטי, אלא כדי שאני אהיה 100 אחוז ואתן מעצמי לבעלי, לילדים שלי

 וללקוחות שלי. אני באופן אישי מתעמלת על בטן ריקה, זה עובד לי נהדר ולמעשה ממשיכה את הצום של הלילה. אני מאמינה שאנשים מצליחים מתכננים את היום שלהם וכך אני משתדלת לעשות.

"אני מגיעה לעבודה עם תיק אוכל. כמו שאני שולחת את הילדים שלי לבית הספר עם אוכל כך גם אני. לא רוצה להגיע למצב שאני רעבה ומחפשת מה לאכול.

אחרי אימון אשתה שייק, משהו נוזלי ונספג ולפעמים זה יכול להיות קערה של פירות. אחרי כמה שעות אוכל סלט ועדשים וחצי אבוקדו, אני לא נוגעת בעוף או בבשר, אבל כן אוכלת דגים וביצים.  בהמשך היום אני אוכל דג עם קינואה ואחר הצהרים איזה יוגורט קטן. בערב אוכל סלט טונה או ביצים. אני לא נוגעת בפחמימות בערב.

"במהלך היום יש לי אימונים אישיים, בערבים יש לי לפעמים NLP ואני מעבירה הרצאות במקומות שונים וסמינרים וגם עושה הרצאות קטנות בבית של עד 15 משתתפים. רוב ההרצאות עוסקות באיך לעשות שינויים בחיים, אורח חיים בריא ואיך לרדת במשקל".

להרבה אנשים שאני מכיר יש בעיות שינה:  חלקם לוקחים כדורי שינה, עושים יוגה או מעשנים גראס, הכל כדי ללכת לישון. מאיפה זה מגיע? 

״זה סטרס. אנשים נמצאים בלחץ,הם נכנסים למיטה ופתאום המוח לא עסוק: יש פחות גירויים ואז מתחילות המחשבות וזה מונע מהם להירדם. במקרים כאלו אני מייעצת ללקוחות שלי לקום ולכתוב על דף את כל הדאגות והמחשבות שלהם. לשים את זה בצד או בתוך קופסא ולהגיד לעצמם: ׳זה לא הולך לאיבוד הנה זה כאן, אני אקום בבוקר ואתמודד עם זה׳ ואז ללכת לישון. תנסו, זה עובד כמו כמו קסם".

מה הסוד בלהיות הגירסה הכי טובה של עצמך? 

״פשוט, לאהוב את עצמך. הכל מתחיל מהמקום הזה. כאני שואלת בנות ׳את אוהבת את עצמך?׳ הן עונות לי: ׳ברור, תראי אני מטפחת את עצמי, עושה תספורות, מניקור  מסאג׳ והכל.׳ אמרתי להן אתן אולי אומרת את זה, אבל אם היית אוהבת את עצמך לא היית מרשה לעצמך להיות עם משקל עודף. בן אדם שאוהב עצמו זה אחד שלא נותן לעצמו לאבד את זה, זה אחד שיושב ומכין לעצמו את האוכל ולא מנשנש מהצלחות של הילדים שלו.

"אני אומרת להן – תאהבו את עצמכן. כשאני הולכת לחדר כושר אני לא קוראת לזה ללכת לג׳ים, אני אומרת זה ME TIME. איזו פריבילגיה זו לקחת שעה שבה את שמה את כל העולם 'על הולד' ופשוט מקדישה אותה לעצמך.״

את נשמעת כמו בחורה חזקה ועצמאית. איזה תפקיד יש לבעלך בחייך?

״שחר הוא איש העסקים, הוא ההיגיון ואני הרגש. אבל הרבה ממי שאני וממה שאני זה בזכותו. למרות שהוא גדול ממני רק בשנה הוא למעשה גידל אותי. כשאני ושחר התחלנו לצאת הייתי ילדה די ממוקדת בעצמה ולא היכן שאני היום. שחר טיפח אותי, לימד אותי לאהוב את עצמי ולדעת מה אני שווה, הוא חיזק אותי ולמעשה הוא הרוח שמאחורי"

מה גרם לך לכתוב ספר? 

"זה היה אחת המטרות שלי מגיל 20. התבשלתי עם המחשבה שאני לא שווה כסופרת,לא ידעתי איך לגשת לזה. לפני כשנה חשבתי שהגיע הזמן לכתוב את הספר. לקחתי 'סופרת צלילים', בחורה מקסימה, אבל אחרי יותר מ-8 חודשים כשקיבלתי את הקובץ של

 הספר והתיישבתי לקרוא אותו, כלום לא קרה. לא התחברתי, סגרתי ושמתי את זה בצד. כשחזרתי לזה הבנתי שזה אומנם הסיפור שלי, אבל אין שם את החלומות שלי את הרגש או את הכאב שלי, לא מצאתי את עצמי בתוך הסיפור. הבנתי שאם זה לא נגע בי זה כנראה לא ייגע באנשים זרים. לא הלכתי לחפש סופר אחר והחלטתי שאני אשב ואכתוב את הספר בעצמי. זה היה מסע מדהים של תראפיה כי הרגשתי שאני מעבדת את כל התהליכים של הילדות הלא פשוטה שלי עם הגירושים הקשים של אבי מאמא שלי. לכן הכתיבה הייתה מלווה בבכי, בכעס אבל גם בצחוק".

אני מבין שזו הייתה תקופה לא פשוטה עבורך כילדה. 

״זה עשה אותי מי שאני היום. אני מאוד רגישה לילדים ומשפחתיות זה ערך עליון בשבילי. אני מאוד מעריכה את אמא שלי על החוזק והעוצמה שלה. "אבא שלי רצה להתגרש, לפרק את המשפחה ולשים את הילדים בפנימיה. אמא אמרה לו ׳אין מצב, אני אגדל אותם לבד׳ וכך עשתה. היא גידלה אותנו בעצמה: אחותי הייתה בת תשע, אני בת שש והיא הייתה בהריון עם אחי, היא גידלה אותנו בשיניים. לא היה לה מקצוע, היא הייתה בלי השכלה, עזבה את בית הספר בכיתה ט' ובקושי ידעה לכתוב. היא הייתה מנקה בתים למחייתה, רק אלוהים ואנשים טובים בדרך היו עוזרים לה. גם אנחנו הילדים עזרנו. הייתי עושה ביבי סיטר, מוציאה את הכלבים של השכנים ונותנת לאמא שלי את הכסף. לא באתי ממקום של כסף, והיום תודה לאל אני חיה ברווחה כלכלית, אבל אני לא שוכחת מי אני ומאיפה באתי. היום אני עוזרת לאמא שלי ומרוממת אותה".

כיצד אמא שלך הגיבה לספר? 

״היה לה מאוד קשה לקרוא אותו, כי זו הייתה הפעם הראשונה שהיא חוותה את הגירושים שלה וההתפרקות של המשפחה דרך העיניים שלי. היא הייתה קוראת פרק, לוקחת הפסקה ושמה את הספר בצד. רק לאחרונה היא סיימה לקרואאת הספר. יש לה שכנה טובה שהקריאה לה את הספר. זה קשה לה מאוד. ( אוסנת מראה לי צמידים מרוקאים מסורתיים שהיא עונדת על פרק ידה.

״פעם הייתי מתביישת בזהות שלי, כי היינו גרים בכרמל (שכונה יוקרתית בחיפה) זה גם היה בטעות כי אמא שלי עברה תאונה עם אוטובוס אגד, היא קיבלה פיצויים ואז קנתה דירה קטנה בכרמל. אז גרנו במקום שלא היינו שייכים אליו מבחינה סוציו -אקונומית. הייתי אולי המרוקאית היחידה בכיתה (צוחקת). בתור ילדה התביישתי  באמא שלי כי היה לה מבטא מרוקאי כבד והצמידים המסורתיים שלה על היד הביכו אותי. כשגדלתי הבנתי כמה המסורת וההרגשה של הבית חשובה. אחר כך  למדתי ב-NLP שהצמידים האלו הם העוגן שלי, והיום אני מסתובבת איתם על היד בכל מקום. מספיק לי להרגיש אותם או לשמוע את הצילצול שלהם וזה מזכיר לי מי אני ומה אני"

מה האתגר הכי גדול שאת רואה אצל נשים בקהילה הישראלית בלוס אנג'לס?  

״אני רואה אצל הנשים שמגיעות אליי את הקושי לשים את עצמם בפרונט. נשים הולכות  לאיבוד ברכבת המטורפת הזו שנקראת חיים. את  דוהרת ב- 120 קמ״ש ולפני שאת פותחת את העיניים הילדה שלך בת 18, גם אני מרגישה את זה. דיברתי על זה בהרצאה; האתגר הכי גדול שלנו כנשים זה שאת ׳מחנה את עצמך בצד הדרך׳ והחיים עוברים להם ואת פותחת את העיניים ומבינה שחלפו להם 20 שנה. בינתיים, הילדים עוזבים את הבית ואת חושבת פתאום שאת לא שווה.

"לכן האתגר הוא למצוא זמן למימוש עצמי. כן, להיות רעיה טובה ואמא טובה אבל לפני הכל להיות מי שאת ולמצוא את הזמן לעצמך.

 כשאנשים לומדים לעשות את זה הם אנשים טובים יותר ומלאים יותר״

מה החלום שלך? 

״להיות 'מוטביישן ספיקר'. אם היום אני מרצה מול  250 איש, אני רוצה לעמוד מול קהל גדול של 1000 איש ויותר, לעורר ולתת להם השראה. אני חולמת לעבוד עם בני נוער, כי אם מישהו היה רק מלמד אותי את הדברים האלו כשהייתי קטנה כשבאמת העזתי לחלום החיים שלי היו משתנים.

"המסר שלי הוא: נכון, החיים קשים, אבל הם גם יפים ושום דבר שהוא שווה באמת לא יבוא לכם בקלות".

הלינק להורדת הספר בגירסה האלקטרונית בחינם:  Luv2train.com/book 

מדיה חברתית: פייסבוק- דף עסקי luv2train פייסבוק קבוצה סגורה “הגירסה הכי טובה של עצמך” לינק להצטרפות: https://www.facebook.com/groups/751983618328032/

אינסטגרם- luv2train22. מייל- michelle@luv2train.com. טל': 818-915-5666.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

טוב לדעת

לוס אנג'לס

חדשות ואקטואליה

Featuredיום 1 ago

סן פרנסיסקו: מס על חברות הטכנולוגיה – שיממן סיוע להומלסים

המס מגוגל, אפל, טוויטר ואובר צפוי להכניס 300 מיליון דולר בשנה – כפליים מתקציב הסיוע לחסרי בית בעיר ■ הצעה...

חדשות ואקטואליה2 שבועות ago

ארה״ב בת 242: בדרך למלחמת אזרחים?

לפי סקר דעת קהל מקיף שנערך השבוע, רבים מתושבי ארצות הברית של אמריקה, שחגגה ביום רביעי 242 שנות קיום, חוששים מהסלמה...

ארה"ב-ישראלחודש 1 ago

אנחנו על המפה

לראשונה – לע״מ מעדכנת את הליסט שלה וכוללת אותנו כחברים מן השורה תודה ללשכת העיתונות הממשלתית בירושלים, ולניצן חן העומד...

Featuredחודש 1 ago

הוליווד הצדיעה לישראל

בילי קריסטל, קלסי קרמר, מים ביאליק וליאור רז, לצד ספורטאי העבר אריק דיקרסון, דיוויד בלו ומטא וורלד-פיס, השתתפו בערב סיום...

גוף ונפשחודש 1 ago

12 סימנים שאתם צריכים להפסיק לאכול גלוטן

לא רק כאבי בטן ושלשולים: כיבים בפה, בחילות, נשירת שיער או ירידה פתאומית במשקל – כל הסימנים והרמזים לכך שהגוף...

ארה"ב-ישראלחודש 1 ago

הוליווד כחול־לבן: אירוע הוליוודי עם טאצ' ישראלי

פסטיבל הסרטים הישראלי ה־32 בארה"ב יוצא לדרך • המייסד והמנכ"ל, מאיר פנינגשטיין, דואג לארח את תומכיו בלאנצ'ן אלגנטי במלון ארבע...

תרבות ובידור

ספורטיום 1 ago

סשה כהן ברון שואל: ״מי זו אמריקה?״ והתשובות שלו די משעשעות

סשה ברון כהן חוזר להתל בארה״ב, כולל דמות מאצ׳ו ישראלית בלתי נשכחת מאת: גל שור כבר מאז ראשית דרכו הפליא...

במה וקולנועשבוע 1 ago

חדשות חמות מעולם הסרטים

סאטירה על מלחמת העולם השניה בכיכובה של סקארלט ג׳והנסון תציג גרסה דמיונית של הדיקטטור; וליאו דיקפריו חושף תמונה ראשונה מסרטו...

במה וקולנוע3 שבועות ago

בין סיקאריו, משימה בלתי אפשרית וכריסטופר רובין

עולם היורה: נפילת הממלכה /6.7 האיתחול של עולם היורה מ־2015 היה אחת ההצלחות הגדולות בהיסטוריה של הקולנוע. מי היה מאמין?...

הורים וילדים3 שבועות ago

סרט חמוד, אבל מיושן :The Incredibles 2

הסרט החדש של חברת פיקסאר הוא כייפי, מצחיק ומתוק, אולם מרגיש עלילתית מעט מיושן, ביחס לסרטים המונפשים שיצאו בשנים האחרונות...

ארה"ב-ישראל4 שבועות ago

הבכורה של PAPA: מבט אוהב ב׳יום האב׳

כוכבי הסרט PAPA , היוצרים דני וזהבה ישראלי והמפיק אמיליו רוסו השתתפו בפרימיירה של הסרט הישראלי-הוליוודי בווסטווד • רוצו לראות...

לוס אנג'לס4 שבועות ago

קדחת ריקודי העם בלוס אנג׳לס: ״כאן זה גן עדן וחווה רוקדת עם התפוח״

ריקוד הוא חלקיק אטומי תזזיתי הנע במעגלים במולקולת התרבות האנושית מאז שההומוספיאנס החל מזיז את אגן הירכיים שלו שלא למטרת...

כתבות שבועיות