Connect with us

גוף ונפש

מלאכים בשמי אל-איי

Published

on

מאת: מיכה קינן

באחד האמשים, בדרך לפגישת תקשור בוואלי, שמתי לב שהירח מלא. תהיתי האם זה מסר קוסמי או סתם צירוף מיקרים.

שכן, לאחרונה עובר עלי מהפך נפשי, התחלתי להימשך לתחום הרוחניות, הספיריטואליות אם תרצו. חיפשתי אצל כל מיני בעלי אוב ואצטגנין. הייתי אצל פסיכולוג לעשר פגישות, כלום. 2000 פחות בחשבון הבנק שלי וההיפך אצלם.

משם הלכתי לקואצ׳ינג וסדנאות רוחניות ומאטפיזיות עם כל מיני טכניקות; רק בוקה ומבלוקה, בלבול ומבוכה. לבסוף, החלטתי להתעמק בכמה דיס־ציפלינות רוחניות: ראשית הלכתי לתקשור כשהלבנה השלימה את המסלול סביבנו. זה סיקרן אותי במיוחד. אמא שלי, מכשפה חובבת ויודעת לחש, מתהדרת בהצלחות ביתיות רבות, במיוחד בהחזרת אהבות אבודות. היא מזמנת את רוחות אבותיה ומשתעשעת בנשמות של בני משפחתי כאלו עולם הרוחות אינו אלא סטודיו סרטים הוליוודי. מזה עידנים התיחסנו לתחזיותיה בסקפטיות עליזה. הפעם רציתי להוכיח לעצמי, אחת לתמיד, האם זה עובד? האם זה אמיתי? האם יש כאן אחיזת עיניים?

משום מה התחום הזה, רב הנסתר על הגלוי, וכדי להפיג קצת את הערפלת ולרדת לשורשם של חזיונות, וחרף דברי ההזהרה החמורים שהיו מנת חלקי מכל סובבי ורוצי טובתי, עמדתי לצאת לדרך. אבל תחילה הצטיידתי בכל הנדרש ממסע אל הלא נודע, רשמתי לי כל מיני מילות אנטי כישוף על פתק שהיה לילה שלם בבית הכנסת השכונתי. לאחר מכן הזמנתי קמע מרב בקי שמבטיח משלוח מיידי באינטרנט. ולבסוף בדקתי שוב אצל הידעונית המשפחתית שהשיתה ברכה על ראשי וחיזקה את ליבי בח״י ברכות. רק אז שינסתי מתניים ואזרתי עוז , עדין בחיל ורעדה לפגוש ולראיין את המתקשרות גלית קליימן, עדינה לביא, הקורא בקפה משה בן יוסף והאסטרולוגית נוריאל בהיר ארבע האושיות המובילות בעיר המלאכים ששמען הגיע עד אלי:

******

גלית קליימן: כל אחד והמלאך שלו

את הדלת פתחה לי אישה צעירה יפה וחייכנית, שערה גלי ונהרה שפוכה על פניה.

אפשר לדבר עם גלית?

אני מבקש ורעד קל מורגש בקולי

"אני גלית, נעים מאוד, שכחת את האור הפנימי  דולק באוטו "

….איך היא יודעת?

אני תוהה, יש לה בוודאי עין שלישית…
״אני יכולה לראות את זה מכאן״

היא אומרת כאילו שמעה את מחשבותי.

אנחנו נכנסים לחדר מאוד נעים וחמים. התריסים מוגפים כדי חרכים צרים. מוזיקה חרישית מתבקשת ורוגעת ברקע. ריח קליל של קטורת והמון נרות צבעוניים מהבהבים בכל פינה. על הקיר תמונות טבע שקטות, שלפתע אני שומע קולות משק כנפיים, אני פונה בבעטה אחורה ובחטף מרים ידי כמתגונן מפחד הבבא-יאגה, המכשפה של ילדותי אבל זה היה המאוורר. אני נסב על הכורסא ומביט נכחה לפני, דרוך לבאות. ממולי מתישבת לה גלית שפניה נינוחות ושלווה עצומה נסוכה על פניה, היא רגועה ושקטה ומחייכת.

״אתה רוצה כוס תה צמחים או לגשת לשרותים?״, היא שואלת.

איך מתחיל התהליך של התקשור?

אני מגשש שאלה ראשונה והדיגיטלי מתחיל לחרוק לאיטו.

״בוא אספר לך איך אני רואה ומתקשרת״, פותחת גלית את הראיון בסבלנות עדינה כמסבירה לילד קטן וחסר דעת, ״הבן אדם מגיע בעשר בבוקר. כבר בתשע וחצי אני נכנסת לחדר הזה בו אני מתקשרת, אני מציפה את החדר באור טבעי עמום ורך שנכנס דרך חריצי התריסים. אני מדליקה הרבה נרות ריחניים, שמה מוזיקה חרישית, החדר מלא בארומה נקיה. אני מטהרת את החדר, לוקחת נשימות עמוקות, ועושה מדיטציה״.

מה פירוש את מטהרת את החדר? מדוע

 עשן מטהר את החדר?
למה לא ספריי ריחני של השרותים?

אני יורה שאלה פרובוקטיבית חצופה, נראה שהתאוששתי ואני חוזר לעצמי.

״אני מטהרת עם קטורת של מרווה ריחנית, ומפנה את החדר מהישויות שהיו בו לפני כן״ ״היא מסבירה בניחותא,״ אנשים שנכנסים מביאים איתם את האנרגיה שלהם, את הספיריטס (הרוחות) שלהם, של שפחתם או מדריכים רוחניים אחרים, אני רואה אותם ומרגישה אותם״.

גלית: ״את רוב האנשים שבאים אלי אני לא מכירה והם אומרים לי בטלפון, קוראים לי כך וכך, קיבלתי את הטלפון שלך מזה או זה, והם קובעים אתי פגישה וחוץ מהשם שמסרו לי אין לי מושג מי הם. אני לא יודעת בני כמה הם, מי הם, היכן הם גרים, כלום״.

אבל את שואלת אותם משהו לפני הפגישה, לא?

״בדרך כלל לא, אם כבר, אז הם שואלים אותי: ‘מה את עושה וכמה זמן?׳

״אז מה שקורה, שהאדם מגיע לפעמים, אני כבר רואה אצל האדם את הישות המלווה שלו עוד לפני שהוא מגיע, כלומר הוא מעביר לי את שמו והקשר שלו לקלינט ואומר: ‘קוראים לי יצחק ואני אבא של הבחורה שמגיעה עכשיו׳.

איך הוא אומר לך, את שומעת אותה במו אוזניך?
איך את רואה אותו?

״ישנן ישויות שונות. יש כאלו שאני רואה ממש כמו בני אדם, אבל קצת יותר מופשטות, אלה ישויות שנפטרו לא מזמן, כלומר הם מאוד טריים, חדשים, ככה אני קוראת לזה. יש ישויות שאני רואה כמו אור גדול ואני יודעת שהם נפטרו לפני המון המון זמן. יש כאלו שאני לא ממש רואה, אם כי הם מדביקים לי פרצוף שאראה איך הם נראו פעם. למשל היתה לי סבתא שהלכה עם מטפחות מסביב לראש, עם פרחים כאלה שבישלה בסירים גדולים, אז זה היה הסימן שהיא נתנה לי. יש רוח של מישהו שאהב לנסוע באופנוע ואז אני פתאום רואה אותו רוכב על אופנוע, יש מישהו שעישן אז אני משתעלת, ממש מרגישה את העשן אצלי בריאות״.

זה לא מפחיד אותך, הקטע הזה?

״זה כל כך טבעי לי שאין פה שום מקום של פחד״ כל שאלה שאני שואל היא יודעת מראש). היישויות הם במקום מאוד מאוד גבוה, כאשר בני אדם הם במקום יותר נמוך. אני צריכה לעלות אליהם, אני לא שומעת אותם, כמו שאני שומעת אותך, אבל לפעמים אני שומעת אותם בפנים (כלומר בתוך ראשי) ולפעמים אני רואה סצינות ואני צריכה לתרגם אותם (עבור הקליינט). הם עוברים דרכי בצורה מאוד מהירה, לפעמים הם נותנים סימנים לאדם שיושב כאן, סימני היכר. בחורה שהיתה כאן הבוקר, היא בת 30, אביה נפטר לפני שמונה שנים. הוא נתן לי סימן היכר: ראיתי שמקשקשים לו על הפנים בצבע, מאפרים אותו. עד אז היא עדין היתה מעט סקפטית. אני לא מזמינה את זה, אני מקבלת תמונות, אני מתרגמת בצורה חופשית את אשר אני רואה. סיפרתי לה את זה, והיא התחילה לבכות. כי זה מה שהיא ואחותה היו עושות. היו מציירות לאבא שלה על הפרצוף כילדות בתור משחק. ומאותה דקה, כל האינפורמציה נכנסה ממנו, היא שאלה שאלות, ‘מה היה? איך לעשות? מה לעשות?׳ וברגע זה הבחורה הבינה שזה אכן אביה ולא אחר!

״אם באה לקוחה שיש לה בעיה בזוגיות. אני רואה את זה דרך המדריכים. הם מצביעים על הבעיה, נותנים כלים ומציעים פתרון. ישנם אנשים שזקוק

ים ליותר זמן לעבד את האינפורמציה ולהטמיע אותה, כל אחד בקצב שלו״.

מדוע לישויות יש ענין לעזור לנו? גם בחיים אנשים לא כל כך עוזרים. לא מצלצל אלי כל יום מישהו ואומר – אפשר לעזור לך? גם קרובי משפחה לא רצים לעזור. אז מה קורה שאחרי שהם מתים, הם בעניין של עזרה לזולת?

״זו שאלה נפלאה״ מתלהבת גלית, ״אנשים לא יודעים איך היקום העצום והאדיר שלנו עובד? מה זאת אומרת, המדריכים שעובדים איתנו מלמעלה? הם קבעו איתנו כשאנחנו בני אנוש יורדים למטה, הם יעזרו לנו לבצע תיקון? כן, כמו אבא ואמא ששומרים עליך ודואגים לך מלמעלה. אני מאמינה שהמטרה שלהם היא שתחיה כאן בכדי לעשות תיקון. אתה לא יורד הנה ועובר כברת חיים שלמה כדי להתברבר. יש סיבה לכך שאתה חי כאן. אם אתה פשוט לא עושה כלום בכל ימי חייך ורק מיבב ובוכה, ‘יאללה החיים שלי קשים׳, ואתה לא זז לא ימינה ולא שמאלה,ולא מנסה לשפר משהו בעולם או בחיים הפרטיים שלך, אתה בעצם מבזבז חיים שלמים ואת העבודה שלהם למעלה. המדריכים נותנים לך סימנים כל החיים, בכדי לעזור לנו להתקדם. אף אחד ביקום הזה לא יושב בחוסר מעש כל הזמן״.

את מתקשרת גם עם קרובי משפחה שלך?

״קרה לי שלא הרגשתי טוב פיזית, והנה אני מרגישה את סבא יוסף שנפטר לפני עשרים שנה, אני רואה אותו, והוא מסביר מה יש לי. הוא עבד בתור אח בבית חולים. יום אחד, נסענו בכביש המהיר ופתאום התחלתי להרגיש רע, אז בעלי אומר, ‘תשעיני את הכיסא אחורנית, נגיע הביתה עוד רגע, ותשכבי במיטה. פתאום אני רואה את סבא שלי, ומה הוא עושה? בודק לי לחץ דם, כי זה מה שהוא היה עושה בבית החולים. והוא אומר לי, ‘תקשיבי הלחץ דם שלך מאוד מאוד נמוך, את לא אכלת, את צריכה לאכול משהו, ואת תרגישי בסדר גמור, תעצרי ביציאה הבאה, תבקשי מבעלך, תאכלי משהו ותהיי בסדר. כי אם לא זה ידרדר, את פשוט מאוד חלשה׳, אמרתי לבעלי נעצור נאכל משהו – וכך היה״.

את יכולה לזמן ישויות במקרה הצורך?

״הנורמה שלי היא אף פעם לא להפריע לנשמות, אבל אף פעם! מי שיאמר לי שהוא רוצה להוריד או לזמן מישהי שנפטרה, זה לא יקרה! אם היא תבוא? בסדר, אם מישהו אחר יבוא? זה גם בסדר. לנשמות אסור להפריע, נקודה. אני פשוט משמשת כצינור, אין לי שליטה על זה, אני לא אבוא ואקרא לסבתא שלי כי בא לי לדבר אתה, אם אני צריכה אותה עכשיו, אני עוצמת את העיניים ונושמת. אם היא רוצה לבוא, היא תבוא, אם מישהו אחר יבוא, הוא יבוא. אני מרגישה שתמיד יש איתי מישהו, אני אף פעם לא לבד. אז לפעמים זו הסבתא ולפעמים זה מגיע מ׳נו וור׳, זו אינפורמציה שעוזרת לי. לא תמיד אני מבינה את האינפורמציה באותו רגע, ורק אחר-כך ״איט מייקס סנס״.

******

משה בן יוסף: מה קורה בקפה?

בהתחלה זה לא היה קפה. משה בן יוסף צעיר מחיפה, הרגיש שהוא נמצא בעצ ם בעולם שהוא לא עולם כמו שאנחנו, בני אנוש רגילים, רואים אותו. הרבה דברים מעניינים קרו בילדות שלו. הוא היה פרחח, ילד שהיה מאוד מחוץ לקופסא, היה כל הזמן מאוהב, כל יום היה מבקש חברות מילדה אחרת. הוא היה החלק הפופולארי בכיתה. ואז פרצה בו הידיעה שהעולם הוא יותר מורכב ויותר מעניין ממה שהוא באמת. הוא יותר אופטימי, יותר טוב ממה שהרבה אנשים אומרים. הוא התחיל להסתכל על סיטואציות בחיים ולתת להן פירושים משלו. לקרוא בקפה התחיל בגיל מאוחר יותר, אבל על זה נספר עוד מעט.

״ההורים שלי נולדו במרוקו״, מספר לי בן יוסף, ״הם הגיעו בהתחלה לקריית חיים, אז עברו לחיפה. אני תמיד הרגשתי קשר מיוחד ליקום, לא ידעתי איך זה יבוא לידי ביטוי, לא חיפשתי איזושהי דרך שזה יבוא, ידעתי שזה יבוא באיזשהו שלב. הייתי אופטימיסט אקטיבי.

״כשהגעתי לאל-איי, לפני עשרים שנה, הכול התחיל להתקדם לכיוון הזה. הגעתי לפה לטיול ונשארתי, באתי לבד. יש לי פה משפחה. זה היה קצת אחרי גיל שמונה עשרה. באתי לטיול, הייתי עצמאי מאוד. הרגשתי נוח פה. החברה בהתחלה הייתה מאוד מצומצמת, הייתי יותר מרוכז בעבודה, בפרנסה, מעבודה לעבודה, כמו רוב הישראלים שמגיעים לפה, שתיים עשרה שעות ביום״.

מתי התחלת את התהליך הרוחני שלך?

״לקח זמן, לא דבר שקורה תוך יום. הקפה היה רק חלק מהשינוי, לא הדבר העיקרי. בשנת 2004 פגשתי בחורה שהציגה בפניי את הספר KYRON שזה בעצם פמליית אושיות שבאה לפה לסדר את כדור הארץ לקראת השינויים במגמה המגנטית של כדור הארץ. הספר הזה קנה אותי והתחיל לפתוח בפניי דברים. הוא עזר לי לעבור הרבה שינויים. זה עזר לי בעצם להבין מאיפה, לאן, מי אנחנו. הספר נתן את המילים מאחורי ההרגשה שהייתה לי. אם זה הדי.אן.איי שלנו, אם זה הגוף שלנו, השינויים בכדור הארץ, במערכת השמש, הכוכבים, הרבה שינויים שאנחנו עוברים. התחלתי את זה עוד עם אימא שלי, את הנושא של הקפה. היא התחילה להאיר בי את הנושא הזה, היא לא קוראת גדולה, היא קוראת פה ושם לאנשים, זה התפתח אתה, אמרתי לה: ״אימא תראי לי, מה את רואה?״.

״היא קראה לי, ביקשתי שהיא תדריך אותי, מה היא עושה, בהתחלה לא חשבתי שזה משהו שאני הולך לעשות, גם עכשיו זה לא משהו שאני מסתכל עליו בתור ביזנס או משהו, בשבילי בעצם זה שאני עוזר לבן אדם להעצים את עצמו, כי זו כל המטרה, לעזור לאנשים למצוא את הדרך הכי טובה לחיות את החיים שלהם. אני לא בא לאמר לך לפתוח עסק ולעשות מיליונים, זה לא עובד ככה, אני מביא אותך לנקודה, להאיר לך דברים של העבר הווה ועתיד שלך, כדי שתהייה מודע להם ותוכל לפעול ולטפל בעצמך בדרך הכי טובה שיש, מהנקודה הכי טובה שיש בשבילך״.

מהי בעצם התמצית של הקליטה העל אנושית שלך?

״יש נקודה בגוף שלנו שנקראת ״בלוטת האורנית״ היא נמצאת בתוך המוח, ״העין השלישית״ קוראים לזה, זה מעין אנטנה, רדיו, דרכו אנחנו בעצם מקשרים או מתחברים עם כל האינפורמציה בצד השני. אנחנו בתור בני אדם, מורכבים מגוף האדם והמוח, מעבר לנו יש את החלק שזה הרבה יותר גדול. הצד השני שקוראים לזה ״האני הגדול״. הקשר בינך לבין ״האני הגדול״ שלך מועבר דרך הנקודה הזאת, דרך הבלוטה הזאת. הבלוטה היא כמו שריר, כי כמו שריר שאתה מתאמן אתו ואתה מפתח אותו. אותו דבר, זה לקחת את הנקודה הזאת ולפתח אותה, לגדל אותה, כל התהליך שהרבה אנשים עוברים כרגע זה האימון של הנקודה הזאת.

״בערך שמונים אחוז מהאנשים בעולם מאמינים בחיים אחרי. זה לא רק תקווה, זה ידיעה פנימית, זה הכול בתאים שלך, הכול בדי אן אי. כל החיים הקודמים שלך טמונים בדי.אן.איי שלך.

״אנחנו משתמשים בהיגיון, ההיגיון שלנו מאוד מוגבל, הוא מוגבל בדרכים שאנחנו לא רוצים להכיר כי יש דרך אחרת לחשוב, שזה דרך הלב. ודרך הקשר שיש לנו מהצד השני מחזיר אותנו לנקודת האורנית במוח, הקשר בין הנקודה הזאת לבין הלב בעצם מביאה אותך למקום שאתה יכול לשאוב את כל האינפורמציה מגלגולים קודמים״.

אז מה הסוד של קריאה בקפה?

״זה מאוד טריקי, זה כמו לנסות להסתכל במראה, בפרופיל שלך, יש מצבים שאני יכול לקרוא בקפה שהוא בעצם מהווה אלמנט שנותן לי רמזים לגבי הבנאדם. אם אתה רואה תמונות מסוימות או רואה אותיות או מספרים זה בעצם הרמז למה שהבנאדם חווה.

״הרמזים שאנחנו רואים בקפה עושים טריגר לרגשות ולדברים שבאים מהאינטואיציה שלך, ויוצרים מעין תמונות של סרט, כשאני מקבל איזה מסר לגבי בנאדם זה בא בהבזקים של תמונות וזה מאוד זריז ומאוד מהיר. כל העניין זה, שאתה מפתח את השריר הזה בראש, איך לזהות את מה שאתה מקבל. התמונות הם לפעמים כמו פרקי וידאו. אני יכול לשייך את הדברים שאני חווה אותם בעצמי, לגבי מה שהם חווים. קודם הדברים שלי יתחילו לעלות, ככה שאני יכול לדבר על משהו שאני חווה, זה בעצם אותו דבר. בהתחלה זה מבלבל, יש הרבה נקודות של בלבול, זה הרבה אימונים. יש אנשים שזה בא להם יותר קל ויש כאלה שזה טיפה יותר קשה. בגלל שאני משתמש בקפה אז יש הרבה צורות, כמו שאני רואה פלמינגו, מה זה צב? מה זה שפן? מה זה הצורות האלה? למרות שכל אחד מהם יכול לתת תמונה של כמה מצבים. יש את האלמנט העיקרי לכל חיה, אות, שם, שמות של אנשים באים די הרבה, מספרים באים די הרבה, כל דבר ביחס לסיפור של הבן אדם. (בן יוסף שופך והופך ספל קפה על פיו להדגמה) כשאני מתחיל לקרוא אז אנחנו מתחילים לפתוח פאזל, אני מתחיל לעלות דברים. אתה יכול להגיד לי ״לא זה לא מתקשר אלי״ זה קורה הרבה, זה די נורמלי. יש קשר בין כל הדברים, בהרבה מאוד מקרים גם קורה שאדם מנטרל את מה שאני אומר לו והוא אומר שזה לא יכול להיות, אחרי זה כשאנחנו ממשיכים לדבר והוא מתרכך קצת יותר, הוא אומר: ״אתה יודע מה, אני באמת מרגיש ככה, באמת, אימא שלי הייתה מאוד שתלטנית עליי וזה הפריע״ דברים מאוד מעניינים״.

״אני מכליל את כל הנושא הזה לקטגוריה שקוראים לה טכנולוגיה רוחנית, זה לא רק בקפה, אפשר להשתמש בחול, כל דבר אחר שהוא יכול להביא לנו צורות מסוימות כתוצאה מתנועת היד הרנדומלית של הנבחן, הקפה נדבק בצורה שהוא נדבק על הדפנות של הכוס. על בסיס המסר שאתה אמור לקבל מהצד השני, מה״אני״ הגבוה שלך, כי הוא רוצה לעזור לך וזה נטבע על הדפנות של הכוס בעזרת כוח עליון אם אתה רוצה לקורא לזה, הכוח שהוא סביבנו, בתוכנו, מעלינו, מתחתנו וכל האזורים האחרים.״

ידידי שותה ספל קפה שחור והופך את שארית תוכנו לתחתית ,אחרי כמה דקות משייבש הקפה, בן יוסף נוטל אותו לידו ומתחיל להתבונן ממושכות ופותח:

״יש עליך לחץ שהוא מתמיד, אין לו כל כך עליות וירידות חדות, אתה די אוהב את זה ברמה מסוימת, יש לך איזשהו סיפוק מהלחץ הזה כי האגו אצלך עובד רוב הזמן. יש בך את הרצון לעשות דברים והדברים שאתה רוצה לעשות הם למען אלו שסובבים אותך ובשביל להיכנס בדלתות ולעזור לאנשים ולהראות להם את הפאן השני או האחר שלהם ברמה מסוימת. האגו זה בעצם מי שדופק על הדלת ועוזר לך להיכנס לשם, דבר שהוא יתגלה לך לאט במשך הזמן.

אני רואה N בכוס שלך. כשאני אומר N בשם, זה או מתחיל בN או שהN היא דומיננטית בשם, היא מאוד יצירתית, הN הזאת.

יש לה את היכו לת לעשות דברים מתוך אהבה, היא משתמשת הרבה באהבה והידיים שלה, יש משהו בידיים שלה שהיא משתמשת בהם, היא יוצרת? ארטיסטית? משהו מאוד מיוחד בה, השם שלה מעל הראש שלה, היא מעל גיל עשרים. יש לה יכולות מדהימות. אני לא חושב שזאת אשתך, יש לה אנרגיה מאוד צעירה, הרבה יותר צעירה.

למה היא עולה פה? בוא נראה למה היא עולה לך בכוס. יש איזשהו משהו שהיא רוצה לעשות, איזשהו פרויקט, איזושהי שאיפה מסוימת שיש לה בחיים שזה נראה כמו טווס, זה מאוד יפה, הטווס הזה הוא מוכן לפעולה. הוא נמצא במקום שהיא רק צריכה לתת את הצעד ולעשות אותו, יש לה פחדים בעניין. יש פה איזשהו פחד שהיא שואבת ממנו, לקחת צעדים קדימה. התמיכה שלך בה יכולה לעזור לפריצה שלה, כי מה שיש ליכולות שלה, אם היא תגיע לנקודה שבה היא יכולה להוריד את הפחדים, להתקדם קדימה, יפתח עולם אחר לגמרי בשבילה. הפחדים באים מהאימא, זה מספיק שלאימא יש איזושהי אנרגיה מסוימת לגבי החיים שלה ,או אומרת משהו שלילי במשך החיים, זה מספיק. היא מגיבה לסיטואציות מסוימות בחיים והילדה שואבת את זה, זה נטבע, זה שמה, עד שמנטרלים את זה.

בשלב זה אני מקפל זנב כי הראש כבר מסוחרר וסוחב את ידידי משם לפני שיהיה מאוחר מידי והולך לפגישה הבאה.

******

עדינה לביא: כל אחד והתיקון שלו

עכשיו, שכבר צברתי קצת רקע וידע אני שם פעמי לעדינה לביא, גם היא מתקשרת ששולטת ברזי האוב ויודעת דבר או שניים על נפשי הסוררת, מבלי שפציתי את פי היא כבר מקדימה: ״אתה יושב יותר מדי זמן ליד המחשב ולכן כואב לך הגב״, ומלטפת שתי חתולות, אחת שחורה ואחת ג׳ינג׳ית. ״הן המדיומים שלי״ היא צוחקת בשיניים צחורות ועיניים כחולות צלולות. עדינה מתחילה לתאר מראות מילדותי, סיפורים ואירועים שצרבו בנפשי אך נדחקו לתת מרתפי השכחה. מהיכן זה בא לה? מי מגלה באוזניה את צפונותיי? את מחשכי ההכרה התחתית הסבוכה והמפותלת? את הכאב החבוי והסוד הכמוס שנכמר בליבי שישים ותשע שנים? עדינה קיבלה מתנה מופלאה, שהוענקה לה ביד רחבה ואוהבת. היא נבחרה לשליחות הנאצלת, היא מעבירה לי מידע מדויק וטהור. עצות רגישות מלאות חכמת חיים, מהיקום האין סופי, בכדי לעזור לי להתמודד עם העתיד. אני נפעם לקבל את היד המושטת לתמוך, לעודד, לחזק ולכוון את עגלת החיים עם משאה הכבד בדרך חתחתים משובשת במסע אל העתיד הלא נודע….

למדתי כי הסיבה לכך שהמדריכים באים לעזור לנו היא שגם הם זקוקים לתיקון לא רק אנחנו.

עדינה: ״לכל אחד יש את התיקון שלו, אם זה בזוגיות (שהיתה דפוקה בגילגול הקודם ונותנים לך הזדמנות נוספת), באהבה, בכסף, או בסגירת מעגל של גילגול קודם. הורים שלא העריכו את הילדים שלהם או שיש להם קושי להביא ילדים, אם זה מישהו שהתעלל בהורים שלו ועכשיו זה הפוך. יש פה סגירות או מגילגולים קודמים או תיקונים שהם חדשים. מתוך כל העניין הזה, יש לנו את הבחירה החופשית לעשות משהו בקשר לזה או לא לעשות. כשאנחנו מגיעים למקום של קושי, צומחים דברים טובים. יש לנו שתי אפשרויות, לשבת ולבכות ‘קשה לי׳ או לקום ולחפש איזשהו פתרון. כך גם מוסבר רעיון הלימון החמוץ או הלימונדה הטעימה.

״ראיתי אנשים שעושים את השינוי בצורה כל כך מהירה; אותנו לימדו שכל שינוי לוקח המון זמן, בצורה קשה עם חבלות מאוד טראומטיות. אני רואה פה אנשים, שעברו שנים של טראומה, והם פשוט צומחים ומתעוררים לתוך חיים חדשים בתוך שבועות: שבוע, שבועיים, רק בשביל להבין איזה כלי לקחת קודם. הכלי החשוב ביותר הוא ההבנה, מהי הבעיה? עם מה אני צריך להתמודד? וברגע שאנחנו מבינים, זה חמישים אחוז מהדרך. יש אנשים שצריכים יותר זמן ויש אנשים שצריכים פחות זמן.

לכל אחד יש קצב משלו וזה בסדר. יכול לבוא הנה אדם פעם, פעמיים וזהו. הוא כבר במקום אחר, הוא לא פתר את הבעיה עדיין, אבל הוא בדרך חדשה, הוא כבר יודע מה לעשות, הוא כבר אנרגטי ובתוך התהליך, והוא מתקדם הלאה.

״כשאישה אחת באה אלי והיא בבעיה, אני חווה איתה את הכאב, וכשאני עולה למעלה ומקבלת את ההדרכה אין שום דבר בפיתרון שקשור אלי או אל הידע האישי שלי לגבי הבעיה של האישה. זה לא ממקום רגשי שלי, זה בא ממקום גבוה, אני מקבלת את ההגדרות המדויקות לבעיה ולפתרונה. יש המון דברים שאני אף פעם לא הייתי מגיעה אליהם בעצמי.

״בשנים האחרונות, אני משפרת את התהליכים ואת עצמי. נהייתי ממש טובה בזה. המידע זורם אלי. גם אם אני לא פוגשת את הקלינטים פנים מול פנים, אני מתקשרת עם אנשים שלא יכולים להגיע דרך הטלפון. אתן לך דוגמא, מישהי שעבדתי איתה, מחוץ לעיר, סיפרה לי, בטלפון, שאמא שלה נסעה לישראל בכדי למכור נכס בארץ. אני ראיתי שאפשר לקבל על הנכס הזה הרבה יותר כסף ממה שהיא ציפתה לקבל. האמא נסעה לארץ ושחזרה סיפרה לי שקרה משהו, משהו השתנה. ובאמת היא יכלה לקבל הרבה יותר כסף על הנכס״.

איך את מפרידה בין חייך הפרטיים ועבודתך?

״אני חווה הרבה חוויות גם כאלה שאני לא מזמנת, למשל במסיבה או אירוע, כשהצינור הזה נפתח בצורה אוטומטית, כי אני צריכה לעזור למישהו, ואני רואה המדריכים שלהם לידם. קורה גם שאני נכנסת לביתי והבית מלא אקשן, ואני מרגישה שיש פה הרבה אנשים׳. קרה לי שאני הולכת לישון ופתאום אני שומעת קולות או רואה נראות וקשה לי להירדם, מכיוון שהם החליטו שהם רוצים העביר לי מסר.

״לפעמים, אני רוצה שקט לעצמי, אני אוהבת להיות לבדי ומסתדרת יופי עם זה, ויש לי את ההתמודדויות שלי כמו כל בן אדם אחר.

״למדתי עם השנים שהקליינט יוצא מהדלת, אני צריכה לסגור את הצינור, ולחיות את החיים שלי״

הגעתי הביתה לאחר הריאיון עם עדינה והראש חישב להתפוצץ. באי ביתי שייכו את מדוויי לשיגרה המעצבנת של קצב החיים המתוגבר שלי. בעודי נערך לתפוס שקט ושלווה בחדרי המוחשך, תרגיל ידוע לכל סובלי מיגרנה באשר הם שם, נשמע הצילצול המוקצה של הטלפון המטריד מנוחת סובלים. על הקו הייתה מיכל׳ בוגרת אוניברסיטת תל אביב במדעי הרוח, בת 39, נשואה. הבחורה שהומלצה על-ידי עדינה להביא בפני הוכחות על קיום העולם הבא.

״עברתי תקופה קשה מאוד,הייתי מבולבלת,וחיפשתי עזרה״, היא מספרת בקול חלוש ומצטדק, ״הסתובבתי באינטרנט התייעצתי עם קרובים, ויום אחד פגשתי ידידה שסיפרתי לה על לבטיי היא המליצה על עדינה. כשהתקשרתי והצגתי את שמי היא כבר ידעה במה מדובר אבל הייתי סקפטית. בפגישה הראשונה היא מיד נגעה בנקודות הכי עמוקות והצביעה על הבעיות העיקריות והחשובות. היא נתנה לי שמות של אנשים מהמשפחה שלי ושל בעלי שאני לא מכירה בכלל, כמו הסבתא של בעלי שלא הכרתי. התקשרתי לאבא שלי בישראל, לשאול לגבי הקרובים המתים שלנו והוא חשב שהשתגעתי.

״סבתא נתנה לי הכי הרבה הכוונה ועזרה, אבל בלי העזרה של עדינה הייתי היום אישה גרושה. היו לי הרבה מאוד סיוטים ונדודי שינה שלא הצלחתי להתגבר עליהם. בעבר הלכתי למתקשרים שלא עזרו לי בכלל. עדינה הגיעה מיד למקומות הספציפיים ולא קשקשה מסביב. היא לא הכניסה אותי לפחדים אלא הוציאה אותי. אני מגיעה מעולם פתוח וארטיסטי, היא החזירה אותי למקומי הטבעי ועזרה לי להבין שהייתי במקום של לרצות אחרים. היא עזרה לי לעמוד על הקרקע עם שתי רגליים. היא גם יעצה לי בתחומים המקצועיים שלי. התקשור גם העביר לי מידע והכוונה באמצעות המדריכים שיעצו לי איך לממש את עצמי ולהגיע ליעד שלי״.

******

נוריאל בהיר: ים של כוכבים

הירח עדיין מלא ואני בוהה ותוהה על היקום הנהדר והנורא הזה שיש בו ביליונים כוכבים, ורק אני מיקרוב קטן וזב מילים משוטט בנבכי הקוסמוס הפיזי והאנושי מחפש תשובות לקושיות נשגבות. שורשיה של האסטרולוגיה בבבל, באלף השלישי לפנה״ס: הבבלים הם אלו שהמציאו את מושג גלגל המזלות ה׳זודיאק׳ – שהוא חלוקה דמיונית של השמיים לשניים עשר מערכי כוכבים: תאומים, שור, טלה וכו׳׳.

אסטרולוגים מצרים הוסיפו את הרעיון לפיו למזל שעולה באופק בדיוק ברגע לידתו של אדם יש חשיבות קריטית למהלך חייו. מאוחר יותר נוספו לאסטרולו־גיה אלמנטים מהתרבות היוונית, כגון הקישור בין האלים וכוכבי הלכת, והתייחסות לארבעת היסודות  אדמה, אוויר, מים ואש.

המילה ‘הורוסקופ׳ מציינת מפה המייצגת את מצב השמיים ברגע הלידה. מקור המילה ‘הורוסקופ׳ הוא מהמילה הלטינית ״הורה״. זמן׳ או ‘שעה׳, שבתורה לקוחה מיוונית ושפות קדומות יותר, וקשורה גם באנגלית. לשם בניית ההורוסקופ יש לדעת את תאריך הלידה, שעת הלידה ומקום הלידה המדויקים. במפה מסומנים שתיים עשרה המזלות לפי מיקומם ביחס לאופק, וכל אחד מהם מציין תכונות אופי שונות. 12 אזורים נוספים, המכונים ‘בתים׳, מייצגים כל אחד תחום חיים שונה. השמש, הירח וכוכבי הלכת מסומנים גם הם לפי מיקומם ברגע הלידה, ולכל אחד מהם מיוחסות תכונות מיוחדות. מיקום גרמי השמים במזלות ובבתים השונים וכן הזוויות שביניהם, הם גורמים בעלי חשיבות רבה בניתוח מפת הלידה. המזל האישי שלנו הוא המזל שבו נמצאת השמש ברגע הלידה: דמיינו לעצמכם גלגל רולטה בעל שניים עשר חריצים, כאשר השמש היא בתפקיד הכדור הנוחת בחריץ מסוים אחד ברגע הלידה. המזל האישי מהווה רק מרכיב אחד מתוך עשרות רבות של גורמים שנלקחים בחשבון בעת ניתוח מפה אסטרולוגית מלאה. גורמים אחרים משתנים בטווח של ימים, שעות ואף דקות, כמו למשל ״המזל העולה״ – המזל שזורח באופק בעת הלידה – המתחלף אחת לשעתיים. והנה נפלה בידי הזדמנות נדירה לראיין את האסטרו־לוגית הנפלאה, אישה יפה ובהירת שער ועור ובכלל בהירה, נוריאל בהיר.

איך התוודעת לעולם האסטרולוגיה?

״יום אחד כשנה אחרי שהשתחררתי מהצבא, עברתי בכיכר אתרים ואני רואה אישה מיוחדת וזוהרת וסביבה מקובצים עשרות אנשים היא מחזיקה ספר מעיינת בו ומדברת אל הקהל שלה. שהתקרבתי ראיתי ששם הספר הוא ‘אסטרולוגיה וההורוסקופ שלך׳, והיא הייתה לא אחרת אלא האסטרולוגית המפורסמת טלילה סטן. היא הביטה בי ואמרה :׳את מזל דלי׳, אמרתי לה ‘לא׳, אימא שלי היא מזל דלי, את רואה גנים באסטרולוגיה? היא נדהמה ופתחה את הספר שלה ובדקה ואז התברר שאורנוס שליט מזל דלי הוא צמוד לשמש שלי שנמצאת במזל אריה. המשכנו בקריאה ואז היא חתמה על הספר ונתנה לי במתנה, ויש לי אותו עד היום.

״לקחתי את הספר וקראתי אותו ולמדתי אותו על בוריו והתחלתי לעשות מפות לידה לאנשים מסביבי. לקחתי קורסים וסדנאות, בינתיים גם התחתנתי עם האבא של הילדים שלי, הייתי בת 23 והתחילו החיים ושמתי את האסטרולוגיה בצד. לאחר כמה שנים וכמה ילדים נשאבתי לנושא של הילינג (ריפוי) והתחלתי ללמוד עשיתי גם תואר שני ברייקי ועבדתי עם הרבה מאוד דברים קשורים בריפוי אבל הייתי צריכה משהו שגם ירפא את התודעה ואסטרולוגיה היא מאוד עוצמתי ת לעזור לאדם לרפא את התודעה שלו. כל השאלות על, מהיכן מגיע הטראומה שמשוחזרת עד עצם היום הזה. מה שאני עושה היום זה איבחון דרך האסטרולוגיה ואני מלמדת את האנשים לנקות בתת התודעה שלהם את הכתם או את האירוע שמשפיע על תפקודם ובריאותם. ״לכולנו יש זיכרונות בתת הכרה שתקועים לנו ומפריעים לנו בחשיבה ובחיי היום יום. אני עובדת עם שיטת ״האו-או-נו-פונו-פונו״ אני מעבירה סמינרים וגם עובדת באופן פרטי עם אנשים. זו שיטה שיש בה כמו להוציא את הדיסק הפגום מהמחשב ולהכניס דיסק ניקוי. ישנם משפטים שהם כמו מנטרה שעובדים על המערכת הרגשית והתודעתית והם עוזרים לקחת את המשפט ‘הכל צפוי והרשות נתונה׳, הם עוזרים לקחת את ה׳רשות נתונה׳ לפלוס ולא למינוס״.

איך האסטרולוגיה משפיעה על החיים האישיים שלנו?

״קודם כל שלבן האדם קוראים דברים ויש התרחשויות אצלו וסביבו, יש לו שאלות והאסטרולו־גיה היא כמו הג׳י.פי.אס, הוא נמצא במסע עם מפה או בלי מפה. אתה יכול להתברבר בדרך כשיש לך מפה הדרך יותר ברורה ואתה מכיר את האופציות שיש לך ברמת הבחירה אותה מכירה מה עובד עבורך יותר נכון או פחות נכון. אתה יודע ממה אתה צריך להיפרד ומאיזה קדימה צריך ללכת. זה חוסך המון זמן אנרגיה עוגמת נפש וכסף. אתה מקבל תשובות על דברים שמתרחשים בחיים שלך אתה רואה את המקומות שהגעת מהם ואתה מקבל שיעורי בית מושכלים יותר ותיקונים, כי באנו לפה לעשות את האבולוציה של ההתפתחות, לתקן את הקארמה שלנו ולהתפתח להיות לימי התום והפשטות שנולדנו איתם״.

איך האסטרולוגיה עוזרת לך באופן אישי?

״האמת שבדרך כלל הסנדלר הולך יחף אבל במקרה הזה אני עוזרת כמה שאני יכולה לבאי משפחתי. בשנה האחרונה עזרתי לבן שלי עם שאלות שעד שחזרתי אליו עם התשובות הוא הגיע בדיוק אליהם לבדו. אנשים מחליטים משהו ויש להם ספקות או שמחליטים משהו אבל לא בטוחים כי יש הרבה מהמורות בדרך והמפה נותנת את המוצא או האופציה הכי טובה״.

מה תחום ההתמחות שלך?

״אני עובדת הרבה עם מערכות יחסים אצל אנשים, בכל דבר במהלך חייו: הכסף שלו, מנהל הבנק שלו, הבית שלו האבא והאח שלו, המשפחה וכו׳. גם במערכות יחסים של הבן אדם עם עצמו ועם אחרים. הכל מסביב זה השתקפויות של המגנטים הפנימיים. אם רוצים לתקן מערכות יחסים צריכים לתקן את המגנטים הפנימיים שהם כל הדברים הללו שיושבים לך בפנים ולא פתרת אותם עדיין. ברגע שאתה מנקה ממך את הדבר הזה הפנימי שתקוע לך המציאות החיצונית משתנה. זו עבודה מאוד מרתקת ומספקת מכיוון שרואים את השינויים הפנימיים במערכות של האנשים המטופלים.

מה זה אומר שאת אסטרולוגית מקצועית?

״ללמוד וללמוד ולא להפסיק ללמוד. מכל לקוח, מכל תלמיד, מכל ספר, מכל מקור. תמיד יש עוד מה לגלות ולדעת. זה מה שכל כך מרתק במקצוע הזה. לבחון את עצמי כל פעם מחדש, אף פעם לא להרגיש יודעת. ובצד אסטרולוגיה, ללמוד פסיכולוגיה. חיוני״.

יש אסטרולוגים ידועים שאת מתחברת אליהם?

״כן, ליז גרין, קייפצ׳ה מהוואי וריק לוין. את כולם פגשתי ולמדתי מהם המון. יש לי הרבה תמונות איתם״.

מה התחזית שלך למדינת ישראל?

״אני מאמינה שיהיו שני ליקויים באוגוסט-ספטמבר. יהיה מבצע מלחמתי גדול; וביבי לא יחזיק מעמד אחרי חודש מרץ 2019 ״.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

לפני שפותחים את המקרר

Published

on

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מכניסים עוד עוגייה או קוביית שוקולד לפה בזמן שיחת טלפון לא נעימה או בזמן מצבי לחץ? • טיפים ושיטות כיצד לשלוט בעצמכם ולהימנע מאכילה לא מבוקרת

Young beautiful woman eating unhealthy food from the fridge at night

בולמוסי אכילה או אכילה לא מבוקרת זה אחד הנושאים הכי פחות מדוברים בתחום הירידה במשקל. אנחנו עסוקים בעליה וירידה במשקל וחיפוש אחר הדיאטה הבאה שתוביל אותנו לתוצאה הרצויה בדרך המהירה ביותר, אבל לא מעט פעמים זה אחות הפחות ״סקסית״ המונעת מאיתנו התקדמות, אכילה לא מבוקרת בכמויות, בלי שום גורם של הנאה אמיתית מהאוכל אלא אקט של אכילה של אלפי קלוריות בזמן קצר.

לחץ יכול לגרום לבולמוסי אכילה, להרגשה רעה פיזית ונפשית ובעיקר תחושה של בושה. רגע לפני שאתם מתנפלים על המקרר, הנה כמה שיטות כיצד לשלוט בעצמכם ובעיקר להבין שזה יכול לקרות לכולם, אבל בהחלט אפשר להתמודד עם זה.

מי מאיתנו לא עבר את זה לפחות פעם בחייו? ריב נוראי עם בן הזוג, שיחה שלילית עם הבוס שהוציאה אותנו מאיזון, או סתם יום מעצבן ששום דבר לא הלך בצורה שבה ציפנו או רצינו. ישנן אינסוף סיטואציות ומצבים כאלו השולחים אותנו היישר אל המקרר, המזווה וגם לארונות המטבח המכילים עוגיות ישנות מלפני שבועיים. מדובר בצורת אכילה שאינה קשורה כלל למנגנון רעב או שובע ואינה באה להשקיט רעב פיזי, אלא רעב נפשי.

אכילה מתוך סטרס היא אחת מסוגי האכילה הנפוצים ביותר, כמה פעמים מצאתם את עצמכם מכניסים עוד עוגייה או קוביית שוקולד לפה בזמן שיחת טלפון לא נעימה או בזמן מצבי לחץ? בד"כ המשיכה הראשונית שלנו תהיה לעבר המתוקים או הפחמימות הפשוטות.

למרות מירב המאמצים, לפעמים קשה מאוד לשלוט ולווסת אכילה רגשית, על מנת להתגבר על הלחץ בחיי היומיום יש לחפש דרכים להירגע, אם ע״י פעילות גופנית ואם על ידי תרגולי נשימה, אבל מה אם כל אלו לא עוזרים ובכל זאת אנו מוצאים את עצמנו שוב מול המקרר? ישנם מספר כלים בהם אפשר להשתמש על מנת להשתלט על האכילה הלא מבוקרת הזו:

1. אל תוציאו שום מזון באופן מוחלט מהתפריט ושמרו על תפריט מאוזן במשך היום

לאורך זמן הוצאה מוחלטת של מזונות מסוימים יכולים לגרום לתחושה של קיפוח, ושקיקה למזונות האלה בצורה מוגברת, אנחנו בהחלט יודעים שאנשים במצבי לחץ או ברגעי משבר נוטים לפנות לסוכר ופחמימות פשוטות, יחד עם זאת המנעות מוחלטת גורמת לרוב האנשים לרצות את זה יותר. השתדלו לאמץ צורת אכילה שנוחה לכם ליישום לאורך זמן מבלי להרגיש שאתם מקופחים או מרגישים מנועים ממזונות שאהובים עליכם במיוחד. כמובן הכל במידה וצריך להכנס לתוך השקלול היומי על מנת להמשיך לקדם את תהליך הירידה במשקל.

2. אל תגיעו למצבי רעב קיצוניים ואל תחפשו קיצורי דרך

לא מעט פעמים כאשר אנחנו מדלגים על ארוחות ומגיעים למצבי רעב קיצוניים, אנחנו נוטים לצרוך ולנשנש מכל הבא ליד, במקום לשבת לאכול ארוחה מסודרת ומשביעה, מצב אשר יכול לפתוח צוהר להתחלה של אכילה לא מבוקרת של מזונות לא משביעים העושים לא מעט פעמים טריגר להמשך אכילה לא מבוקרת. מצב זה מביא לצריכה קלורית גבוהה משמעותית הרבה יותר. כאשר אוכלים לעיתים תכופות יותר או ארוחות משביעות ושומרים על מצב שובע קבוע, יהיה לנו קל יותר להתמודד מול הדחפים ולעמוד יותר טוב באכילה תחת מצבי לחץ ורגש.

3. למדו לזהות את רגעי המשבר ולמדו לנהל אותם

כשאתם מזהים סיטואציה מלחיצה התרחקו מהמקרר או המטבח. צאו לטיול בשכונה , תכנסו למקלחת טובה וארוכה או קחו את הכלב להליכה בפארק הקרוב. סביר להניח שעד שתחזרו הביתה, תשכחו מהגורם המלחיץ או לפחות להתמודד איתו מבלי להשתמש באוכל כגורם מרגיע.

4. זכרו אתם מנהלים את האוכל ולא הוא מנהל אתכם:

הוציאו מהבית דברים אשר אתם יודעים שקשה לכם לסרב להם, אם עוגות זאת נקודת החולשה לא הייתי אופה עוגת שוקולד ומניחה אותה על במרכז המטבח, אמנם לא מעט פעמים יש לנו דרישה לא מציאותית מעצמנו לעמוד בפני כל הפיתויים כל הזמן, אך במציאות זה לא תופס, ואנחנו צריכים להכין את עצמנו להצלחה ולא לכשלון ובכך זה אומר שתנהלו נכון יותר את בחירות המזון אשר נכנסות אליכם הביתה, בטח כל עוד אתם בתקופה שבה אתם מרגישים שקשה לכם לסרב לאותה העוגה.

5. גם למצב של אכילה לא מבוקרת הדבר הכי חשוב זה למחרת לחזור לשגרה

לא מעט פעמים כאשר אנחנו מגיעים למצבים של בולמוסים ואכילה לא מבוקרת בצורה כמעט אוטומטית קורים לנו שני מצבים:

  1. להמשיך לאכול ללא הרף בימים הבאים – אחד הדברים החשובים ביותר זה לחזור חזרה לשגרה, לקום בבוקר ולא משנה כמה התחושה הפיזית או הנפשית מעיקה, לאכול כמו שצריך במשך היום, לשתות הרבה מים ולא לגרור את זה לימים נוספים.
  2. במצב השני יהיה לנו את הצורך לפצות – לדלג על ארוחות למחרת, לעסוק בפעילות גופנית אינטנסיבית ולא מעט פעמים לעבור שעות רבות ללא אוכל, מצב העלול להביא אותנו שוב למצב של רעב קיצוני ושוב אותו מדרוןן תלול היכול להביא אותנו בדיוק לאותו המצב שבו היינו יום לפני. גם אם אתם מרגישים מלאים פיזית נסו לא להגיע למצב של רעב קיצוני יום למחרת על מנת לשבור את מעגל הקסמים הזה ולחזור לאיזון הכי מהר שניתן.

6. איכלו בישיבה וליד שולחן

נכון שבזמן לחץ קשה לשבת לאכול ליד שולחן, הילדים צועקים ברקע, יש המון משימות לסיים והראש עובד שעות נוספות. חלק במנגנון הרעב והשובע תלוי במערכת הראיה. בתהליך הישיבה מול השולחן וכאשר מתרכזים בארוחה בלבד יותר סביר להניח שנצרוך את מה שהגוף שלנו זקוק לו ולא נעבור כל רגע ליד דלפק המטבח או נפתח ונסגור את דלתות המקרר ללא הפסקה. יש חשיבות גדולה להגיע למצב של שובע פיזי על מנת לעזור להתחיל להתמודד עם הקושי של אכילה לא מבוקרת הן בפן הפיזי והן בפן הרגשי.

7. תאכלו אוכל שאתם אוהבים!

אין סיבה לחיות על מזונות לא טעימים, מזונות דיאטה למינם אשר יגרמו לכם להרגיש אומללים, מקפוחים ומסכנים. אל תקטלגו את כל האוכל ״כמותר או אסור״, ״רע או טוב״ – אוכל הוא אוכל ובשורה התחתונה התזונה הכללית היא זו שמשפיעה על המשקל שלנו ועל הבריאות הכללית שלנו. לא מעט פעמים יש לנו נטייה לחבר מזונות לטוב או רע ובכך כאשר אנחנו מרגישים רע עם עצמנו אנחנו ״מענישים״ את עצמנו עם המזון ״הרע״, כל עוד יודעים לשלב אותו בתזונה מדי פעם בצורה מאוזנת כלום לא יקרה כלום, ותוכלו להנות גם ממזונות אהובים מבלי להרגיש רגשות אשם.

חשבו להבין שכל תהליך של שינוי לוקח זמן, התמדה וסבלנות. אל תרגישו מובכים, לכולם יש את רגעי המשבר הללו, פשוט רובנו נוטים לחלוק יותר הצלחות ולא קשיים. חלק נורמלי מהתהליך הוא לחוות קשיים, החשיבות היא לא לתת לקשיים הללו לעצור אתכם בדרך להגיע למטרה של אורח חיים מאוזן, צמצום בולמסי האכילה והכי חשוב קבלה ואהבה עצמית.

המשך לקרוא

גוף ונפש

איפה עובר הגבול במערכת היחסים שלכם?

Published

on

הפתגם האמריקאי "Good Fences Make Good Neighbors", מצא את דרכו לנאומים של מנהיגים רבים ושונים • אבל כשאנו צריכים להציב גבולות בחיים האישיים שלנו, עם החברים הטובים, ההורים ובני הזוג, הגבולות מטשטשים

שני חקלאים הבחינו כי החומה בין חלקות האדמה שלהם ניזוקה. הם לא אמרו נואש והתחילו לתקן אותה, איש איש מהצד שלו.

יחד עבדו בשמחה, עד אשר שאל אחד מהם: "למה אנחנו בכלל צריכים חומה?". "זה משפט ששמעתי מאבי," ענה השכן, "גדרות טובות עושות שכנים טובים".

הפתגם האמריקאי (שתורגם והוטמע גם בעברית), "Good Fences Make Good Neighbors", מצא את דרכו לנאומים של מנהיגים רבים ושונים. את הצורך בטריטוריות מוגדרות הבינו אנשים עוד בהתעוררות הלאומית במאה הקודמת. כשאנו צריכים להציב גבולות בחיים האישיים שלנו, עם החברים הטובים, ההורים ובני הזוג, הגבולות מטשטשים.

כשאנו בוחרים לנהל מערכת יחסים חברית או זוגית, אנחנו מאפשרים לאנשים אחרים להיכנס לתחומה של המדינה שלנו. הם מקבלים כיסא בשולחן מקבלי ההחלטות, זכות ווטו בעניינים אסטרטגיים, יחסי מסחר פתוחים ושימוש באוצרות הטבע שלנו. הם אפילו מקבלים את מה שרק יחידי סגולה זוכים לו – גישה לארכיון הסודי שלנו.

הסימביוזה עם אנשים אחרים מביאה איתה המון דברים טובים; העשרה של ידע, תחושת שייכות, עזרה הדדית, הכלה, תמיכה, אתגר וראייה רחבה יותר של העולם. עם כל הטוב הזה עשויים להגיע גם מצבים בהם פרטיותנו נפרצה, ערכים שחשובים לנו לא קיבלו מענה, או שהמשאבים שלנו נבזזו. אתם יודעים, כל אותם הפעמים שהגענו למסיבה לא רצויה, חשפו סוד שלא רצינו לשתף, או נדבו את כספנו למטרה שאנחנו לא מאמינים בה.

להסיג גבול במערכות יחסים

אנחנו מגלים את קיומו של גבול בעיקר כשהוא נחצה. למה אנחנו לא מגדירים מראש "אין כניסה", לתחומים חשובים בחיינו? יכולות להיות לכך כמה סיבות. אנחנו פוחדים לפגוע ברגשותיו של הצד השני, או לפגום במערכת היחסים. אנחנו לא חושבים שיש לנו זכות לבוא בדרישות ולהציב גבולות מחשש שיעזבו אותנו. כשאנחנו כבר מציבים הסתייגות, אנחנו תוהים האם היא אינה מוגזמת או קטנונית. אנחנו לא רוצים להצטייר כאנוכיים ומרוחקים, או שאנחנו מנסים לרצות את כל העולם ופמליית החברים שלו. לרוע המזל, כשאנו מקפידים שלא להציב גבולות החששות החמורים שלנו עשויים להתממש.

אנשים סביבנו עשויים לחצות עוד ועוד קווים אדומים, פשוט כי הם לא יודעים היכן מסתיים תחום סמכותם. אנחנו נבזבז זמן ומשאבים על דברים שמדכאים אותנו, האנרגיה שלנו תתרוקן, התקשורת תיהרס, המרמור והכעס ימלאו כל חלקה טובה.

תוהים האם מערכת היחסים שלכם מכילה גבולות בריאים?

ענו בכנות על השאלות הבאות:

  1. האם אתם מסכימים להצעות ובקשות למרות שהן מזיקות לכם?
  2. האם אתם עושים דברים כיוון שאתם חוששים שהצד השני יכעס או ייעלב?
  3. האם אתם כועסים, מאוכזבים או לא מרוצים כשאתם מסכימים לבקשתו של הצד השני?
  4. האם אתם מרגישים שאתם מוותרים על אספקטים בחייכם לטובת מישהו אחר?

אם עניתם "כן" לחלק מהשאלות הנ"ל, יכול להיות שיש לכם פרצה רצינית בגדר המערכת.

כך תייצרו גבולות של שלום

  1. דע את עצמך

כשאנחנו מציבים גבולות אנחנו אומרים לאחרים איך אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו, מגדירים מי יכול להיכנס למרחב שלנו ומה מצופה ממנו. אבל איך תוכלו לדעת את זה בלי להכיר את עצמכם? כדי להציב גבולות בצורה אפקטיבית, אנחנו צריכים להבין מה אנחנו מרגישים. האם התגובה של הצד השני גרמה לי אי נוחות? האם המגע הזה נעים לי? מה אני מרגיש? מה חשוב לי?

אפשר להיעזר בתהליכים של כתיבה או מדיטציה כדי לחדד את הבנתכם. ככל שתכירו את הגבולות שלכם תוכלו לתקשר אותם טוב יותר לצד השני, למצוא אנשים מתאימים לכם, וגם להשתחרר מהטינה שעולה כשהגבולות נחצים.

2. דאגו לעצמכם

כשאנחנו מציבים גבולות פעמים רבות עולה קול ששואל "האם זה מוגזם?" או "איך יגיב הצד השני?". יש לכם זכות לבקש, והבקשות שלכם תקפות וחשובות. אין לכם דרך לעצב התנהגות או לצפות את תגובתו של אדם אחר לבקשות שלכם.

דבר אחד בטוח – אם תסבלו מתחושת ניצול וחוסר התחשבות, תהיו בני זוג, וחברים לא נעימים. הגנו על טובתכם האישית כדי להיות האנשים המדהימים שאתם יכולים להיות עבור הקרובים אליכם.

3 חשבו על הצבת גבולות מחדש:

אם חשבתם שוויתור על הערכים שלכם, וריצוי תמידי אומרים חוסר אנוכיות מקסים, חשבו שוב. אף אחד לא היה רוצה לדעת שאתם סובלים כדי לשמח אותו.

הצבת גבולות תוכל לגרום לאנשים סביבכם לדעת מה עושה לכם טוב ותיתן להם הזדמנות לעזור ולדאוג לכם. כשתציבו גבולות יקרה עוד דבר נפלא – אנשים סביבכם ירגישו בנוח לומר זה לא מתאים לי", כי המרחב שייווצר יאפשר זאת.

אין צורך להגיע לפיצוץ, אפשר לזהות בעייתיות במערכת היחסים וגבולות מטושטשים עוד לפני. האם החברים שלכם מרגישים בנוח להתקשר בשעות לא הגיוניות? לדרוש דברים מוגזמים? לדבר אליכם בצורה שלא נעימה לכם? עשו סוף להתנהגות לא הולמת כבר בהתחלה, והיו עקביים בתגובות לכך.

5. הכילו בהבנה את הקושי בתהליך

אנשים לא אוהבים שמגבילים את צעדיהם, ולכן הגיוני לצפות לריקושטים מהצד השני. כשתגובות כאלה מגיעות מאוד קל להרגיש אשם ולחזור לגישת "הכל מותר".

הפנימו שהצבת גבולות היא תהליך ארוך שאתם זכאים לו, גם אם הוא אינו מתכתב עם תכניתו של אדם אחר. אינכם אנוכיים, רעים או חסרי רגישות כי ביקשתם אוטונומיה. עם הזמן ייעשו הגבולות שלכם ברורים, מובנים וטבעיים גם לסביבה.

6. היו ישירים

אל תצפו שמישהו יבין שאתם לא אוהבים מסיבות רועשות, שחדירה לפרטיות עושה לכם גרדת, ודגדוגים מעוררים בכם בחילה. אמרו זאת בקול רם בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. "אני לא יכולה לעשות את זה", "מצטער, אבל זה לא מתאים לי", עדיפים על אמרות חלולות, תירוצים ורמזים.

תוכלו לפתוח את השיחה ולומר שהקשר ביניכם חשוב ויקר ללבכם. בגלל הקרבה, חשוב לכם להיות פתוחים לגבי העקרונות והערכים שחשובים לכם.

הפרד ומשול

כדי לתקשר גבולות, העדפות, צרכים, רצונות ועקרונות, אתם צריכים להאמין שהם מגיעים לכם. מתוך האמונה בגבולותיכם תוכלו להציב גבולות מבלי להרגיש אשמה וגם לכבד גבולות של אחרים. לכל אחד מאיתנו יש מרחב פסיכולוגי בו הוא מתנהל בצורה הטובה ביותר. בסיטואציות בהן הוא מרגיש בטוח, אהוב ומוכל. כשהשליטה על תחומים בחייו נתונה לו, והוא אינו פועל נגד רצונו. ביסוס קשר טוב שיש הכלה והבנה של גבולות, הוא לא תהליך קל. אך סיומו בהצלחה תביא לביטחון, מחויבות, כנות ורווחה לכולם.

המשך לקרוא

גוף ונפש

ככה תוכלו לשפר את יכולת התפקוד של ילדכם

Published

on

ריפוי בעיסוק לילדים מתמקד בהתערבות טיפולית המאפשר לילד לפתח עצמאות ויכולות התואמות את גילו • מומחית ישראלית בתחום מסבירה ומספקת טיפים

עד לא מזמן, צמד המילים ריפוי בעיסוק היה מעלה קונוטציות של השחלת חרוזים, מקרמה, ופעילויות שונות המתרגלות מוטוריקה עדינה. כל זה השתנה כאשר שיעור הילדים המאובחנים באוטיזם ובעיות בתפקוד הוויסות החושי עלה, ואיתו גם המקצועות הפרא-רפואיים, כמו ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.

מהו ריפוי בעיסוק לילדים?

ריפוי בעיסוק לילדים מתמקד בהתערבות טיפולית המאפשר לילד לפתח עצמאות ויכולות התואמות את גילו כך שיוכל למצות את הפוטנציאל התפקודי שלו ולהשתתף בפעילויות המקנות לו משמעות.

מה זה אומר לגבי היותם ילדים? היכולת לטפס על מתקן המשחקים ללא פחד, להעתיק משפטים מהלוח ללא כאבים או קושי, להשתתף במשחקי כדור, ובקיצור להיות ילד! הקושי עולה כאשר לילד יש מגבלה כלשהי המונעת ממנו לקחת חלק מהפעילויות הנ״ל, מה שיוצר בהרבה מקרים התעכבות התפתחותית בבית הספר ובחיי היום-יום. הילד מצידו מרגיש פחד, תסכול, עצב, וחוסר ביטחון לגבי יכולותיו. כאן מגיע תפקיד המורה, ההורים, וכל מי שמגיע במגע עם הילד על בסיס יומיומי לזהות את הקושי ולפנות לעזרה של מרפאה בעיסוק.

תפקידה של המרב״ע (occupational therapist) הוא לפצח את החידה ולקבוע איזה תחום התפתחותי מסתתר מאחורי קשייו של הילד אותו היא רואה: האם הוא חושש לעלות למתקן מתוך פחד מאי יציבות? האם הוא אינו בטוח איך לבצע את פעולת הטיפוס מבחינה מוטורית? או שמא שניהם?

מתי ילדכם צריך לפנות לאבחון אצל מרפאה בעיסוק?

כאשר ילדכם מראים את אחד או יותר מהתסמינים הבאים, כך שתסמינים אלו מונעים מהם לתפקד בצורה אופטימלית.

ליקויים בוויסות תחושת המגע:

זהו אחד מתחומי המומחיות של ריפוי בעיסוק, הקיים בשיעור גבוה – אך לא אקסקלוסיבי לילדים על הרצף האוטיסטי.

  • ילדים הנמנעים ממגע פיזי, או מחפשים מגע תמיד.
  • ילדים הנבחנים ממגע פיזי לא צפוי.

ליקויים במוטוריקה גסה:

  • תנועות גוף מסורבלות, נפילות תכופות.
  • הימנעות מטיפוס על מתקני משחקים, נדנוד, קפיצה.
  • חוסר תיאום בין שני צידי הגוף.
  • קושי בחיקוי תנועות גוף ותכנון תנועות גוף לביצוע פעולות חדשות ולא מוכרות.
  • ישיבה לקויה, כיפוף הגב, חוסר יכולת לשבת במקום. הישענות על הרצפה/ חפצים כדי לשבת.

ליקויים במוטוריקה עדינה:

  • מאמץ מוגבר בזמן הכתיבה.
  • יותר מידי או מעט מידי לחץ בזמן כתיבה.
  • אחיזת עיפרון לא תקנית.
  • הימנעות מפעולות הדורשות מוטוריקה עדינה כגון:
    חריזה, גזירה, צביעה, וכו׳

במידה וזיהיתם איזור/ים אשר מצביעים על קושי שחל אצל ילדכם, סביר שריפוי בעיסוק יוכל לעזור לילדכם לשפר את תפקודו. התהליך מתחיל עם אבחון אצל מרפאה בעיסוק (occupational therapist), ובמידת הצורך – התחלה בתהליך טיפולי. במהלך הטיפול מתקיימת עבודה עם הילד, כמו כן גם עם הוריו, ובמידת הצורך – גם הסביבה החינוכית מעורבת ומקבלת הדרכה מתאימה.הטיפול נעשה בדרך משחק כך שהילד נהנה ומאתגר את עצמו בו זמנית.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות