Connect with us

תרבות ובידור

מותו הטראגי של הפנתר השחור

Published

on

מאחורי החיוך המפורסם והכריזמה השלווה של לצ׳דוויק בוזמן הסתתרו ארבע שנות מאבק בסרטן שלבסוף הכניע אותו בגיל 43 בלבד * הוא הסתיר את מחלתו לא רק מהמעריצים והרכילאים, אלא גם מהקולגות שלו * פרידה מקולנוען בעל לב ענק

באפריל האחרון, כשהעולם היה כבר שרוי עמוק בתוך בהלת הקורונה, העלה צ׳דוויק בוזמן סטורי לאינסטגרם. בסרטון מדבר כוכב "הפנתר השחור" על פרויקט תרומות לבתי חולים הקורסים תחת עומס המגפה, כאלה המשרתים בעיקר אוכלוסיות אפריקאיות־אמריקאיות. אך מה שהטריד את המגיבים היה המשקל של כוכב הקולנוע — שנראה כחוש מאוד. היו מי שדאגו וחששו לשלומו, היו גם נשמות טובות שאיבחנו אותו כמכור לסמים. אתרי חדשות הבידור המשיכו לעסוק בסוגיה שבועות לאחר מכן, כולל כתבות וסרטונים המנסים לנתח את אובדן המשקל המסתורי. הועלו סיבות כמו הכנה לתפקיד הבא שלו, או אולי זה הנוכחי בסרטו של ספייק לי, "הזהב של נורמן". בסרט הזה בוזמן אכן נטול השרירים שאפיינו את תקופת "הפנתר השחור", הדמות והסרט שהפכו אותו לכוכב קולנוע בינלאומי. כולם טעו. בוזמן שמר לעצמו את דבר מחלתו — הוא נאבק בסרטן המעי הגס מאז 2016, שנת הפריחה שלו אחרי שפרץ בהוליווד בתחילת העשור הקודם.

אפשר רק לקוות שמי שמיהרו ללעוג לכוכב על מראהו מרגישים כעת נורא עם עצמם, אחרי שבסוף השבוע הלך בוזמן לעולמו. אפשר גם להפנות אצבע מאשימה לכל מי שמתעסקים באופן כפייתי וחולני במראה החיצוני המשתנה של אושיות מסך. אפשר גם להיזכר, בפעם המי יודע כמה, שאנחנו לא באמת מכירים את האנשים שמאחורי הכוכבים, גם אם נהוג לחשוב שאנחנו יודעים לא מעט על כוכבי קולנוע — בטח שבעידן הרשתות החברתיות. אחרי הכל, הם מולנו על המסך, מתראיינים ללא הרף, נרדפים על ידי צלמים בכל סיטואציה, מעלים סטוריז לאינסטגרם ואף פותחים ברצון את בתיהם להפקות מגזין או שיחה בזום. אבל פעם אחר פעם מתברר שאנחנו לא יודעים דבר מלבד מה שהם בוחרים להציג. ברגעים כאלה הם פתאום פחות "שלנו", יותר בני אדם מפרסונות. זה נכון בכל פעם שכוכב או כוכבת יוצאים מהארון או מתחילים זוגיות חדשה. זה יכול לקרות כאשר מתגלה שהגיבורים על המסך הם גם אנשים נפלאים בחיים הפרטיים, או להבדיל, כשהם מואשמים בעבירות מין מחליאות. לעתים ההלם פוגש צירוף נסיבות נורא כמו מוות בטרם עת, ומתגלה כסיומו של מאבק ממושך, למשל במקרה של רונית אלקבץ, פצע שעדיין מדמם בליבו של הקולנוע הישראלי.

בשנים האחרונות גילם בוזמן כמעט רק גיבורים של התרבות השחורה: שחקן הבייסבול ג'קי רובינסון, ג'יימס בראון ושופט בית המשפט העליון תורגוד מרשל

מאחורי החיוך המפורסם והכריזמה השלווה של בוזמן הסתתרו ארבע שנות מאבק בסרטן שלבסוף הכניע אותו בגיל 43 בלבד. הוא הסתיר את מחלתו לא רק מהמעריצים והרכילאים, אלא גם מהקולגות שלו, רובם ככולם היו המומים כמו כולנו למשמע הידיעה המטלטלת על מותו של מי שנראה כאדם צעיר ובריא. אחד ההספדים המרגשים והכנים שנכתבו על הכוכב הוא זה של ריאן קוגלר, במאי "הפנתר השחור", שהתוודה שלא ידע על דבר המחלה והוכה בתדהמה כשהבין שבמשך כל זמן היכרותם — בוזמן בעצם נלחם בשקט בסרטן.

האבל על מותו של בוזמן, שמוכר בעיקר הודות לדמותו של גיבור־העל האפריקאי טצ'אלה/הפנתר השחור, התבטא בימים האחרונים בצורות שונות. אולפני מארוול מיהרו לערוך לו מחווה, וביום ראשון שודר ברשת ABC (של דיסני, הבעלים של מארוול) ספיישל תחת הכותרת "צ'דוויק בוזמן — מחווה למלך". המשדר הורכב משלל התגובות וההספדים שמילאו את הרשת בסוף השבוע, כולל של טאלנטים של מארוול, ששיחקו לצידו של בוזמן מבלי לדעת מה עובר עליו. אם יש תרבות שאין לה מתחרות בתחום תעשיית השכול, אפילו לא ישראל, זו ארצות הברית.

לא רק מעולם הקולנוע ולא רק בארה"ב כאבו את מותו הפתאומי של הכוכב. שני ספורטאים הקדישו ניצחונות לזכרו: הכדורגלן הגאבוני פייר־אמריק אובמיאנג מ"ארסנל" האנגלית, וגם לואיס המילטון הבריטי, נהג פורמולה 1 המייצג את קבוצת מרצדס. שני הספורטאים השחורים הצליבו ידיים על החזה כסימן "ואקאנדה לנצח" של הפנתר השחור, שהפך לאייקון של תרבות שחורה ברחבי תבל. שותפו של בוזמן לסרטי "הנוקמים", מארק ראפלו, צייץ תמונה של שני ילדים המתאבלים בדרכם — עם בובות של דמויות היקום המארוולי — תוך שהם מסמנים בידיהם את סמל ואקאנדה שלמדו מהסרט.

הציוץ האחרון בחשבון הטוויטר הרשמי של בוזמן, זה המאשר את מותו, הפך תוך יממה לאהוב ביותר בתולדות הרשת החברתית עם יותר משבעה מיליון לייקים. גם בפייסבוק ובאינסטגרם התגובה העולמית היתה דומה, אבל בטוויטר יש סיפור נוסף — הציוץ הקודם שהחזיק בשיא הפופולריות היה זה של הנשיא לשעבר ברק אובמה, שגינה את אירועי שרלוטסוויל ב–2017. אמריקה, המשוועת לגיבורים שחורים שיצילו אותה, הגיבה למותו של בוזמן כפי שמגיבים ללכתו של מלך כל־יכול, כמו זה שהוא מגלם בסרטי מארוול.

"הפנתר השחור" לא רק היה שובר קופות, הוא הפך לתופעה תרבותית של ממש. הוא שבר שיאים נוספים כשהיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, וזכה באחרים. הפנתר השחור הוא אמנם לא גיבור־העל השחור הראשון בקולנוע — ל"בלייד" בכיכובו של וסלי סנייפס היו שלושה סרטים משלו עוד לפני שהיקום הקולנועי של מארוול בכלל הושק — אבל זה לא הפריע להרבה מספידים ואתרי חדשות לטעון זאת. זו כבר לא טעות שנגררת שנתיים, אלא הודאה בכך שההיסטריה שיכתבה את ההיסטוריה.

בוזמן מונצח כעת בזיכרון הקולקטיבי בתור הדמות הבדיונית של הפנתר השחור, מלך אפריקאי ולוחם אלמותי, אבל בשנים האחרונות הוא גילם כמעט רק גיבורים בשר ודם של התרבות השחורה: שחקן הבייסבול ג'קי רובינסון ב"42" (מ–2013), המוזיקאי ג'יימס בראון ב–Get On Up (מ–2014) ושופט בית המשפט העליון תורגוד מרשל ב"מרשל" (מ–2017).

למרות המחלה, הוא לא הפסיק לעבוד ולתכנן קדימה. בפרויקט שאותו הפיק ובו יועד לככב, Yasuke, אמור היה לגלם את הסמוראי האפריקאי היחיד המוכר בהיסטוריה. בנוסף, הבמאי הישראלי־הוליוודי גיא נתיב סיפר בפוסט בפייסבוק כי הם עבדו בשנה האחרונה על סרט המשך ל"סקין", שבוזמן היה מיועד להפיק: "הלם ועצב עצום. צ'דוויק בוזמן (43) האגדי נפטר הערב. שחקן, תסריטאי, מחזאי, שחקן, מפיק המבריק (הפנתר השחור) והאיש מלא הנשמה הזה היה אמור להפיק את סרט ההמשך שלנו לסקין מנקודת מבטו של דריל ג׳נקינס האקטיביסט האפרו אמריקאי", כתב נתיב. "נפגשנו איתו ושותפו מספר פעמים השנה ולא ידענו דבר על מחלתו, הוא המשיך להפיק ולעבוד כרגיל בין טיפולים וניתוחים ללא הפסקה. צ׳דוויק היה אחד מהאנשים הכי מקסימים שפגשנו בהוליווד. הוא שחקן נשמה ואיש עם ערכים וכך הוא גם בחר את הפרויקטים שלו. יהי זכרו ברוך של הסופר הירו הכי אנושי שיש".

בכל זאת, עוד נזכה לראותו שוב על המסך פעם אחת נוספת, בסרט שכבר צולם אך טרם הוקרן, Ma Rainey's Black Bottom. בוזמן משחק לצד ויולה דייוויס בעיבוד זה למחזה של אוגוסט וילסון על חלוצת הבלוז השחורה מא רייני. הסרט מיועד לעלות בנטפליקס עד סוף השנה.

מלבד סטטוס הכוכבות ההוליוודית שאליו הגיע בעשור החולף, בוזמן גם היה במאי ומחזאי תיאטרון, ובקולנוע רשומים לזכותו גם פרויקטים שהפיק, כתב, ביים וערך. חשוב אף יותר, מאחורי הקלעים הוא היה גיבור גדול יותר מכל דמות קומיקס. לא רק כי השיג את מה שהשיג בארבע השנים האחרונות תוך כדי מאבק דיסקרטי בסרטן, אלא כי עשה זאת גם בזמן פעילות הומניטרית מעוררת השראה. בין אם ריגש את בוגרי אוניברסיטת הווארד בוושינגטון שבה למד, או שימח ילדים חולי סרטן בזמן שהוא עצמו נאבק בו מבלי לספר כמעט לאיש.

המודעות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס הוא אחד המוטיבים החוזרים בחלק מן ההספדים. בשבועות הקרובים, ואולי גם בשנים הבאות, יצוצו ודאי עוד סיפורים על האדם שמאחורי הכוכב. מותג "הפנתר השחור" אולי ימשיך בלעדיו, ככה זה בהוליווד, אבל בכל מקרה מגיע לצ'דוויק בוזמן להיזכר בתור מי שהיה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

תרבות ובידור

״משחק יכול להיגמר בשוויון? זה כבר הופך את העבודה שלי לקלה יותר״

Published

on

ל"טד לאסו" יש לב, נשמה ואמון במין האנושי, וזו ממש לא סדרה רק על כדורגל

ג׳ייסון סודייקיס היה אמור להיות כוכב. בוודאי גדול יותר מכפי שהוא היום. במשך שבע שנים היה הקומיקאי האמריקאי חבר משמעותי באנסמבל של ״סאטרדיי נייט לייב״ וגילם דמויות כמו הנשיא ג׳ורג׳ W בוש, ג׳ו ביידן, מיט רומני, השטן והרקדן ״ואנס״ במערכון הפולחן What's Up with That. בנוסף למנעד רחב, תזמון מדויק ויכולת תגובה מהירה, סודייקיס התברך גם בפרצוף סימטרי, מה שהגדיל את סיכוייו ללכת בעקבות ביל מארי, אדם סנדלר, ויל פארל וטינה פיי ולחצות את הקווים מהלייט נייט אל המיינסטרים.

בתחילת העשור הקודם, כששיחק בשובר הקופות ״בוסים איומים״ – אחת הקומדיות המוצלחות על התעמרויות במקום העבודה – ו״אנחנו המילרים״ החביב, והתארס לשחקנית והבמאית אוליביה וילד, נדמה היה שהוא אכן בדרך לשם. ובדיוק אז, הקריירה שלו נעצרה. הוא עוד הופיע מדי פעם בקומדיות זניחות כמו ״יום האם״  ודיבב סרטי אנימציה, אולם נאלץ לראות קולגות בדימוס כמו קריסטן ויג, אנדי סאמברג וביל היידר עושים חיל, בעוד הוא מתקשה להרשים מלהקים. בחמש השנים האחרונות התפקיד המשמעותי ביותר שלו היה כשהבליח להופעת אורח כמנהל בית הספר ב״בוקסמארט״, קומדיית התיכון הנהדרת שביימה זוגתו.

סודייקיס, שברא את לאסו, הקשיב לווילד והציע לאפל+ להפיק סדרה שלמה סביב דמותו. התוצאה היא ״טד לאסו״, אחת הסדרות הכי מרוממות רוח שאפשר למצוא כיום בטלוויזיה. למרות כמה בדיחות ששועתקו היישר מהפרסומות ההן לסדרה הנוכחית (״משחק יכול להיגמר בשוויון? זה כבר הופך את העבודה שלי לקלה יותר״) ונקודת המוצא הבסיסית שנותרה זהה, ״טד לאסו״ מרחיבה באלגנטיות, חן וחוכמה את עולמו של גיבורה והופכת אותו מגימיק שיווקי לאדם בשר ודם. חשוב מכך – היא ממש לא סדרה על כדורגל; ״טד לאסו״ היא קודם כל סדרה עם לב, נשמה ואמון במין האנושי, מצרך די נדיר בימים אלה.

הסיפור הוא כזה: לאסו, מאמן פוטבול אמריקאי שהתפרסם בזכות הקשר האמיץ שהוא יוצר עם שחקניו וריקודיו הסוערים בחדר ההלבשה, ממונה על ידי ההנהלה החדשה של קבוצת הכדורגל הפיקטיבית ריצ׳מונד באנגליה (שנותנת החסות שלה, אגב, היא חברת התעופה של דובאי) למנג׳ר שלה. הסיבה היא שיושבת הראש הנוכחית (האנה ודינגהם, ״משחקי הכס״), שקיבלה את הקבוצה בהסכם הגירושין עם בעלה הבוגדני, מעוניינת לחסל את הקבוצה היקרה לו מכל כדי לנקום בו. 

התוכנית המושלמת שלה מתעלמת מפרט אחד: לאסו הוא האיש הכי חמוד בעולם. הוא טוב מזג, אינטליגנטי, עניו, מצחיק, מכיל ואופה מוכשר שמכין לבוסית עוגיות שהיא לא מסוגלת לעמוד בפניהן. האישיות שלו שלו כל כך כובשת, שהיא, השחקנים והצופים – הן במשחקי הכדורגל והן בסדרה – מתאהבים בו למרות כל המכשולים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות