Connect with us

טוב לדעת

מה שקורה בווגאס נשאר שם, וטוב שכך

Published

on

כתבה וצילמה: הגר סידס

 

בחודש אוקטובר האחרון החלטתי לבקר בלאס ווגאס ולוס אנג׳לס. התחלתי לכתוב את הפוסט על ווגאס לפני חצי שנה אבל לא הצלחתי לסיים אותו. לפני כמה חודשים יצא לי לבקר באטלנטיק סיטי, שזה ניסיון חיקוי של ווגאס לטובת אנשים שגרים באזור בכדי שלא יצטרכו לנסוע לווגאס. בגדול זה מקום מדכא. בקטן גם, וזה עשה לי פלאשבק לווגאס, אולי מה שהייתי צריכה בכדי להצליח לכתוב את הפוסט הזה.

זאת הייתה הפעם הראשונה שביקרתי בווגאס, ואם תשאלו אותי זאת ככל הנראה גם תהייה הפעם האחרונה. ״מה שקורה בווגאס נשאר שם״, אומרים באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב), ואחרי הביקור שלי, אני לגמרי מבינה אותו. זה לא בגלל שזה סוד כזה גדול מה שעושים שם, זה פשוט בגלל שלא זוכרים מה עושים שם.

למה לא זוכרים? כי מסממים אותך שם בכל דרך אפשרית.

לא, הם לא מחלקים הירואין וקוקאין (בטוח אפשר להשיג), אבל בואו נהייה כנים, הימורים זה סם לכל דבר ועניין. תוסיפו לזה אלכוהול, סיגריות, מלונות פאר, הרבה אורות מנצנצים, מגדל אייפל, קיסר, מצודה ומזרקה אחת שרוקדת כל חצי שעה לשיר טיטניק או כל שיר אגדי אחר והרי לכם הזייה בלתי פוסקת, תלוי כמה ימים אתם שם.

לצערי הרב הגעתי לווגאס יומיים לאחר הטבח הנוראי שהתרחש שם, כבר קיבלתי הודעה בנייד שג׳ניפר לופז ביטלה את ההופעה שלה. הופעה שחיכיתי לה חודשיים. למזלי בארה״ב אפשר לראות אותם כל הזמן, אז לא התרגשתי , אלא יותר החמצתי פנים.

״הסטריפ סגור לתנועה בגלל הירי, אז אני אצטרך לקחת אותך מסביב״, אמרה נהגת האובר.

״איך האווירה בעיר?״ שאלתי
״החיים נמשכים, אנחנו לא ניתן לאף אחד לעצור אותם, את מבינה?״
היא ענתה ״כן, אני מאוד מבינה״, עניתי.
וחשבתי לעצמי בלב שאנחנו הישראלים יכולים לתת קורס מזורז ב״החיים ממשיכים״.

הגעתי למלון ה-Encore שהוא האח התאום של ה-Wynn שמתי את המזוודה בחדר וירדתי למטה לפגוש את ידיד שלי בלובי, שזאת מילה נרדפת לבווגאס.

״בואי נזרוק קצת קוביה״, ידיד שלי מציע. ״אני הולכת להביא לי משהו לשתות, רוצה משהו?״, שאלתי ״תיכף המלצרית תגיע, ותביא לך מה שאת רוצה בחינם״, הוא ענה והדליק סיגריה ״מה אתה מעשן פה, זה ארה״ב, אתה חייב לצאת החוצה״. רטנתי.
״חחחח מותר לעשן בקזינו״, הוא צחק עליי וזרק את הקוביות.

זה הרגע שבו חשבתי שאני אשכרה ביקום מקביל מושלם לארצות הברית. אני בפאקינג גן עדן. מלון פאר, בריכה מפנקת, קזינו, אלכוהול חינם, מותר לעשן, ולא צריך ללכת להתחבא באזור מעשנים עם עוד כמה הזויים. התחלה אדירה לחופשה.

אחרי שעה שבהיתי באנשים מפסידים 100 דולר, 10 אלף דולר ואפילו יותר, הלכנו להסתובב, אומר לעבור לקזינו אחר.

אנחנו חוצים את המעבר של המלון לאח התאום שלו ה-Wynn, והכל נוצץ וכל כך יפה. שאנל, ברברי, פראדה, קרטייה, פנדי, הרמס ועוד כמה חברים, כולם נמצאים יחד איתי בחופשה בווגאס, מה יכולה עוד בחורה לרצות. אחרי משחק קצר ברולטה חזרנו למלון שלנו ועליתי לחדר לישון. לפחות ככה תכננתי לעשות.

״בווגאס לא ישנים״

נרדמתי, אבל לא באמת. זה לא באמת שינה. הנחתי שזה הגט לג, בכל זאת הגעתי מהצד השני של היבשת, אז הלכתי לחדר כושר בבוקר, יותר נכון לפנות בוקר, בכדי להחזיר לעצמי קצת איזון.

בעודנו מתקדמים לעבר הבופה המהולל שכל ישראלי שהיה בווגאס אמר לי שאני ״חייבת״ לנסות, אני מספרת לידיד שלי שלא ישנתי כל כך טוב ונראה לי שיש לי ג׳ט לג. ״בווגאס לא ישנים, הם שמים משהו באויר בחדרים שלא נירדם, הם רוצים רק שתהמרי״, הוא הסביר לי, ואני למשמע דבריו רק חשבתי לעצמי שהגן עדן מתחיל להישמע כמו גיהינום במסווה של גן עדן.

את היום השני והשלישי העברנו בין קזינו לקזינו, ובין מלון למלון. הייתי בבלז׳יו, ובארמון של הקיסר, בצרפת ואפילו בניו יורק. אנשים מתהלכים ברחובות עם אלכוהול (מותר לשתות ברחוב), מתפעלים מהארכיטקטורה, ילדים רצים בין מבוגרים, ואני מסתובבת לראות את הסטריפ והכל נראה מזוייף.

זה העניין של ווגאס. שום דבר לא שלך, שום דבר לא אמיתי והכל אחיזת עיניים.

במקום לקנות כרטיס טיסה לפריז ובאמת לראות את האייפל, האמריקאים לוקחים טיסה מוזלת או נכנסים לרכב ומקבלים אייפל מקרטון. כמה טראגי.

ארבעה ימים לא ישנתי, לא אכלתי כמו שצריך, ויותר מהכל לא הבנתי איך הורים מביאים את הילדים שלהם לעיר הנוראית הזאת, שלא סתם קוראים לה ״עיר החטאים״.

אין ולא תהיה שום הצדקה בעולם להביא ילדים לווגאס, שיראו אנשים מהמרים, שותים, מעשנים, ונערות ליווי, וכל מה שיש לעיר הזאת להציע ולא מעניין אותי איזה חבילת נופש הם השיגו וכמה זולה היא הייתה. כאדם מבוגר התקשיתי לשאת את הכובד של העיר הזאת, אז ילדים. אין פה בכלל שאלה. לא.

נקודות אור בווגאס

ידיד שלי רצה לקנות מזוודה. הצעתי לו ללכת ל-Ross ובטוח נמצא שם משהו. בדרך לשם קלטתי מסעדה מקסיקנית וליבי התמלא תקווה שיש אור בקצה המנהרה. אם יש סיבה אחת לבקר בווגאס זה הטאקוס של El-Gordo. הם לא יודעים מילה באנגלית, נקודה לזכותם, ואוכלים שם רק מקסיקנים, או אנשים הזויים כמוני שלא אוהבים את הבופה (המגוחך) במלון. הכל נעשה שם, הבשר, הטאקוס, הסלטים, אכלתי שניים אבל רציתי לאכול עוד עשרה. מעולה!

במסגרת ההכנות שלי לנסיעה לווגאס, צפיתי בתוכנית של השף אנטוני בורדיין. אני מאוד אוהבת אותו, ולצערי הרב הוא לא איתנו יותר, מה שהו

פך את הביקור בווגאס עבורי לחיבור

ממשי לבורדיין, כזה שלא אשכח לעולם. ״הוא הציל לי את הביקור בווגאס״, אמרתי לחברים שלי בהישמע הודעות על מותו.

ההמלצות שלו היו בדיוק מה שאני מחפשת בכל עיר, והוא לא אכזב אותי. המקום הראשון שבו ביקרתי בהמלצתו היה Oscars בדאונטאון ווגאס.

Oscars היה ראש העיר של ווגאס, מאוד מוערך בתקופתו והוא סוג של אגדה בעיר. המסעדה נמצאת איפה שהכל התחיל ולמעשה הסטריפ המקורי של ווגאס. מקום שבלי קשר לאוסקר, אתם צריכים לבקר בו, אם אתם רוצים להבין את העיר הזאת קצת יותר לעומק. המסעדה של אוסקר גם כיכבה בסרט ״קזינו״, והיא מוסד לכל דבר ועניין. היא מסעדת בשרים מצויינת ואם בא לכם להתפנק באולדסקול ווגאס ובסטייק (יקר) זה המקום.

המקום השני שביקרתי בו בעקבות בורדיין היה Sushi Roku הסושי הזה מפורסם לאור העובדה שכל המוצרים מגיעים הישר מיפן, עם דגש על דג הטונה המשובח שהם מציעים. מכיוון שהייתי לבד לא יכולתי לאכול כל כך הרבה אבל מה שיצא לי היה מצויין ואולי בין הארוחות הבודדות המוצלחות שהיו לי בווגאס מלבד הטאקוס.

לסיום, החוויה שלי:

בווגאס לא ישנים.
אם אתה לא מהמר, אז תשתכר.
אם אתה לא משתכר, תלך לראות קרקס.
אם אתה לא הולך לראות קרקס, תלך לאווטלט.

ולכל הישראלים שמגיעים לארצות הברית, מבזבזים את הכסף שלהם על חופשה בווגאס וחושבים שזה ״אמריקה״. זו אולי החצר האחורית של אמריקה. זה גם לא הסרט Hangover. תעשו לעצמכם טובה ותזמינו חופשה לפאריז ותלכו לראות את האייפל, ולא מקרטון.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

נמצא הגורם למחלת הריאות המסתורית מסיגריה אלקטרונית

Published

on

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות חשף את הרעלן הגורם למחלת הריאות הקטלנית שהרגה עשרות והביאה לאשפוזם של למעלה מ-2,000 איש

מחלת הריאות המסתורית הנגרמת כתוצאה מעישון סיגריות אלקטרוניות ממשיכה לגבות קורבנות, וכעת זוהה הרעלן החשוד המחולל אותה. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, CDC, הודיע השבוע כי מדובר בוויטמין E המצוי במוצרי האידוי שנמצאו אצל הלוקים בתחלואה המסתורית. זהו במרכיב תזונה המשפיע על מערכות רבות בגוף ובעיקר על העור.

הוא מצוי בירקות עליים, שמן זית, אגוזים, ומוצרי חלב. בטוח להשתמש בו באמצעות המזון או בתוספים מורשים. עם זאת, התמונה שונה לחלוטין כאשר שואפים אותו לריאות: מדובר במרכיב דביק, ובמגע עם הריאות הוא גורם ככל הנראה לפגיעה קשה. התוצאה היא אותם תסמינים שנצפו אצל החולים: שיעול חמור, קוצר נשימה, חום גבוה, ובמקרים חמורים – אי ספיקת ריאות.

בינתיים ממשיכות הסיגריות האלקטרוניות לגבות קורבנות: עד כה אושפזו לפחות 2,051 חולים בארה"ב, ו-39 מתו ממחלת הריאות. בתוך כך, חברת הסיגריות האלקטרוניות ג'ול הודיעה השבוע כי תפסיק לשווק סיגריות אלקטרוניות בטעם מנטה, הפופולרי במיוחד בקרב צעירים, במטרה למנוע מהצעירים להתמכר לעישון.

המשך לקרוא

טוב לדעת

קליפורניה תאסור על עישון בפארקים ובחופים

Published

on

החוק יאסור על השלכת בדלי ואפר סיגריות ומתייחס גם לסיגריות אלקטרוניות. הקנס: 25 דולר

קליפורניה תאסור על העישון בפארקים ובחופים החל מתחילת השנה הבאה, לפי חוק שנחתם על ידי מושל המדינה, גווין ניוסום.

החוק יאסור גם על השלכת בדלי ואפר סיגריות וסיגרים באזורים אלו. מי שיפר את החוק יסתכן בקבלת קנס של עד 25 דולר.

החוק מתייחס לסיגריות רגילות ולסיגריות אלקטרוניות. עם זאת, עדיין יהיה מותר לעשן במגרשי חניה של חופים ופארקים. אנשים יוכלו להמשיך לעשן גם בהפקות סרטים וסדרות טלוויזיה, כל עוד אלה יעשו זאת במקומות השייכים למדינת קליפורניה ואם אותן הפקות יקבלו לכך את הרישיונות המתאימים.

קליפורניה כבר אוסרת על עישון במרכזים לטיפול בילדים, במרחק של פחות מ–25 רגל, בבנייני ממשל ובתחבורה הציבורית. ערים ומחוזות בקליפורניה יכולות לאמץ לעצמן חוקי עישון משלהן. בקליפורניה יש כ–280 פארקים השייכים למדינה, ואורך קו החוף שלה הוא למעלה מ-300 מיילים.

לפי הערכות, עלות הצבתם של יותר מ–5,000 שלטים שיזהירו את הציבור מפני האיסור ואכיפתו עשויה לעלות לרשות הפארקים של קליפורניה כשני מיליון דולר. ארגונים סביבתיים ורפואיים רבים תומכים בחוק, וכך גם עיריות האנטינגטון ביץ', מנהטן ביץ' וסנטה מוניקה.

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

מסעדת:Cafe Lowell הקנאביס הראשונה בארה"ב נפתחה בווסט הוליווד

Published

on

בית הקפה-קנאביס הראשון בארצות הברית נפתח החודש רשמית בלוס אנג'לס. cafe Lowell בשדירות לה בראה בווסט הוליווד פתח את דלתותיו לקהל שהשתרך בתור ארוך ביום הראשון לפעילות. "אנו מסתירים את משתמשי הקנאביס מהציבור כבר למעלה ממאה שנה, אך הזמן הזה נגמר", נכתב באתר של קפה לואל.

בית הקפה-קנאביס הראשון של אמריקה, המכיל כ-220 מושבים, מגיש אוכל טרי, קפה, מיץ וקנאביס בצורות שונות מדי יום. מדובר בלאונג' ומסעדה היברידית שבה תוכלו להזמין קנאביס בארוחה. במתחם יש גם 'דאב בר' לצרכן הקנאביס המנוסה יותר ו'בית הפרחים' עם מארחים שיכולים לעזור ללקוחות, כולל מתחילים, לבחור את 'הפרח המושלם' שלהם.

״כמה שאלות שאנחנו שואלים בהתחלה הן: מהי רמת הסובלנות שלך והאם אתה עם מישהו בטוח או שיש לך דרך בטוחה להגיע הביתה", אומרת המארחת, אריקה סוטו. ניתן לרכוש במקום ג'וינט מוכן ב-18 דולר אבל מכירת משקאות אלכוהוליים אסורה לפי החוק הקליפורני האוסר על מכירת אלכוהול ומריחואנה בו זמנית.

הגבלת הגיל: אף צעיר מ- 21 ומטה לא יכול להיכנס, גם לא עם כרטיס מריחואנה רפואית. מריחואנה נעשתה חוקית בקליפורניה ב- 2016 . כל מבוגר רשאי, במגבלות מסוימות, לגדל באופן חוקי, להחזיק ולהשתמש בקנאביס למטרות שאינן רפואיות. ב-2018 הפך לחוקי למכור ולהפיץ קנאביס באמצעות חברה מוסדרת במדינה.

יש כיום יותר מ-10.000 חברות קנאביס עם רישיון בקליפורניה. השימוש למטרות פנאי במריחואנה מורשה בכתריסר מדינות ולפי סקרים, 65% מהאמריקאים תומכים בלגליזציה. רובם רואים במריחואנה פחות מזיקה מאלכוהול ומאמינים שהיא פחות מסוכנת מסמים אחרים. עם זאת, רבים ממתנגדי הלגליזציה סבורים כי הדבר מוביל לעלייה בפשיעה והתמכרות של בני נוער מגיל צעיר.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות