מה שקורה בווגאס נשאר שם, וטוב שכך - שבוע ישראלי
Connect with us

טוב לדעת

מה שקורה בווגאס נשאר שם, וטוב שכך

Published

on

כתבה וצילמה: הגר סידס

 

בחודש אוקטובר האחרון החלטתי לבקר בלאס ווגאס ולוס אנג׳לס. התחלתי לכתוב את הפוסט על ווגאס לפני חצי שנה אבל לא הצלחתי לסיים אותו. לפני כמה חודשים יצא לי לבקר באטלנטיק סיטי, שזה ניסיון חיקוי של ווגאס לטובת אנשים שגרים באזור בכדי שלא יצטרכו לנסוע לווגאס. בגדול זה מקום מדכא. בקטן גם, וזה עשה לי פלאשבק לווגאס, אולי מה שהייתי צריכה בכדי להצליח לכתוב את הפוסט הזה.

זאת הייתה הפעם הראשונה שביקרתי בווגאס, ואם תשאלו אותי זאת ככל הנראה גם תהייה הפעם האחרונה. ״מה שקורה בווגאס נשאר שם״, אומרים באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב), ואחרי הביקור שלי, אני לגמרי מבינה אותו. זה לא בגלל שזה סוד כזה גדול מה שעושים שם, זה פשוט בגלל שלא זוכרים מה עושים שם.

למה לא זוכרים? כי מסממים אותך שם בכל דרך אפשרית.

לא, הם לא מחלקים הירואין וקוקאין (בטוח אפשר להשיג), אבל בואו נהייה כנים, הימורים זה סם לכל דבר ועניין. תוסיפו לזה אלכוהול, סיגריות, מלונות פאר, הרבה אורות מנצנצים, מגדל אייפל, קיסר, מצודה ומזרקה אחת שרוקדת כל חצי שעה לשיר טיטניק או כל שיר אגדי אחר והרי לכם הזייה בלתי פוסקת, תלוי כמה ימים אתם שם.

לצערי הרב הגעתי לווגאס יומיים לאחר הטבח הנוראי שהתרחש שם, כבר קיבלתי הודעה בנייד שג׳ניפר לופז ביטלה את ההופעה שלה. הופעה שחיכיתי לה חודשיים. למזלי בארה״ב אפשר לראות אותם כל הזמן, אז לא התרגשתי , אלא יותר החמצתי פנים.

״הסטריפ סגור לתנועה בגלל הירי, אז אני אצטרך לקחת אותך מסביב״, אמרה נהגת האובר.

״איך האווירה בעיר?״ שאלתי
״החיים נמשכים, אנחנו לא ניתן לאף אחד לעצור אותם, את מבינה?״
היא ענתה ״כן, אני מאוד מבינה״, עניתי.
וחשבתי לעצמי בלב שאנחנו הישראלים יכולים לתת קורס מזורז ב״החיים ממשיכים״.

הגעתי למלון ה-Encore שהוא האח התאום של ה-Wynn שמתי את המזוודה בחדר וירדתי למטה לפגוש את ידיד שלי בלובי, שזאת מילה נרדפת לבווגאס.

״בואי נזרוק קצת קוביה״, ידיד שלי מציע. ״אני הולכת להביא לי משהו לשתות, רוצה משהו?״, שאלתי ״תיכף המלצרית תגיע, ותביא לך מה שאת רוצה בחינם״, הוא ענה והדליק סיגריה ״מה אתה מעשן פה, זה ארה״ב, אתה חייב לצאת החוצה״. רטנתי.
״חחחח מותר לעשן בקזינו״, הוא צחק עליי וזרק את הקוביות.

זה הרגע שבו חשבתי שאני אשכרה ביקום מקביל מושלם לארצות הברית. אני בפאקינג גן עדן. מלון פאר, בריכה מפנקת, קזינו, אלכוהול חינם, מותר לעשן, ולא צריך ללכת להתחבא באזור מעשנים עם עוד כמה הזויים. התחלה אדירה לחופשה.

אחרי שעה שבהיתי באנשים מפסידים 100 דולר, 10 אלף דולר ואפילו יותר, הלכנו להסתובב, אומר לעבור לקזינו אחר.

אנחנו חוצים את המעבר של המלון לאח התאום שלו ה-Wynn, והכל נוצץ וכל כך יפה. שאנל, ברברי, פראדה, קרטייה, פנדי, הרמס ועוד כמה חברים, כולם נמצאים יחד איתי בחופשה בווגאס, מה יכולה עוד בחורה לרצות. אחרי משחק קצר ברולטה חזרנו למלון שלנו ועליתי לחדר לישון. לפחות ככה תכננתי לעשות.

״בווגאס לא ישנים״

נרדמתי, אבל לא באמת. זה לא באמת שינה. הנחתי שזה הגט לג, בכל זאת הגעתי מהצד השני של היבשת, אז הלכתי לחדר כושר בבוקר, יותר נכון לפנות בוקר, בכדי להחזיר לעצמי קצת איזון.

בעודנו מתקדמים לעבר הבופה המהולל שכל ישראלי שהיה בווגאס אמר לי שאני ״חייבת״ לנסות, אני מספרת לידיד שלי שלא ישנתי כל כך טוב ונראה לי שיש לי ג׳ט לג. ״בווגאס לא ישנים, הם שמים משהו באויר בחדרים שלא נירדם, הם רוצים רק שתהמרי״, הוא הסביר לי, ואני למשמע דבריו רק חשבתי לעצמי שהגן עדן מתחיל להישמע כמו גיהינום במסווה של גן עדן.

את היום השני והשלישי העברנו בין קזינו לקזינו, ובין מלון למלון. הייתי בבלז׳יו, ובארמון של הקיסר, בצרפת ואפילו בניו יורק. אנשים מתהלכים ברחובות עם אלכוהול (מותר לשתות ברחוב), מתפעלים מהארכיטקטורה, ילדים רצים בין מבוגרים, ואני מסתובבת לראות את הסטריפ והכל נראה מזוייף.

זה העניין של ווגאס. שום דבר לא שלך, שום דבר לא אמיתי והכל אחיזת עיניים.

במקום לקנות כרטיס טיסה לפריז ובאמת לראות את האייפל, האמריקאים לוקחים טיסה מוזלת או נכנסים לרכב ומקבלים אייפל מקרטון. כמה טראגי.

ארבעה ימים לא ישנתי, לא אכלתי כמו שצריך, ויותר מהכל לא הבנתי איך הורים מביאים את הילדים שלהם לעיר הנוראית הזאת, שלא סתם קוראים לה ״עיר החטאים״.

אין ולא תהיה שום הצדקה בעולם להביא ילדים לווגאס, שיראו אנשים מהמרים, שותים, מעשנים, ונערות ליווי, וכל מה שיש לעיר הזאת להציע ולא מעניין אותי איזה חבילת נופש הם השיגו וכמה זולה היא הייתה. כאדם מבוגר התקשיתי לשאת את הכובד של העיר הזאת, אז ילדים. אין פה בכלל שאלה. לא.

נקודות אור בווגאס

ידיד שלי רצה לקנות מזוודה. הצעתי לו ללכת ל-Ross ובטוח נמצא שם משהו. בדרך לשם קלטתי מסעדה מקסיקנית וליבי התמלא תקווה שיש אור בקצה המנהרה. אם יש סיבה אחת לבקר בווגאס זה הטאקוס של El-Gordo. הם לא יודעים מילה באנגלית, נקודה לזכותם, ואוכלים שם רק מקסיקנים, או אנשים הזויים כמוני שלא אוהבים את הבופה (המגוחך) במלון. הכל נעשה שם, הבשר, הטאקוס, הסלטים, אכלתי שניים אבל רציתי לאכול עוד עשרה. מעולה!

במסגרת ההכנות שלי לנסיעה לווגאס, צפיתי בתוכנית של השף אנטוני בורדיין. אני מאוד אוהבת אותו, ולצערי הרב הוא לא איתנו יותר, מה שהו

פך את הביקור בווגאס עבורי לחיבור

ממשי לבורדיין, כזה שלא אשכח לעולם. ״הוא הציל לי את הביקור בווגאס״, אמרתי לחברים שלי בהישמע הודעות על מותו.

ההמלצות שלו היו בדיוק מה שאני מחפשת בכל עיר, והוא לא אכזב אותי. המקום הראשון שבו ביקרתי בהמלצתו היה Oscars בדאונטאון ווגאס.

Oscars היה ראש העיר של ווגאס, מאוד מוערך בתקופתו והוא סוג של אגדה בעיר. המסעדה נמצאת איפה שהכל התחיל ולמעשה הסטריפ המקורי של ווגאס. מקום שבלי קשר לאוסקר, אתם צריכים לבקר בו, אם אתם רוצים להבין את העיר הזאת קצת יותר לעומק. המסעדה של אוסקר גם כיכבה בסרט ״קזינו״, והיא מוסד לכל דבר ועניין. היא מסעדת בשרים מצויינת ואם בא לכם להתפנק באולדסקול ווגאס ובסטייק (יקר) זה המקום.

המקום השני שביקרתי בו בעקבות בורדיין היה Sushi Roku הסושי הזה מפורסם לאור העובדה שכל המוצרים מגיעים הישר מיפן, עם דגש על דג הטונה המשובח שהם מציעים. מכיוון שהייתי לבד לא יכולתי לאכול כל כך הרבה אבל מה שיצא לי היה מצויין ואולי בין הארוחות הבודדות המוצלחות שהיו לי בווגאס מלבד הטאקוס.

לסיום, החוויה שלי:

בווגאס לא ישנים.
אם אתה לא מהמר, אז תשתכר.
אם אתה לא משתכר, תלך לראות קרקס.
אם אתה לא הולך לראות קרקס, תלך לאווטלט.

ולכל הישראלים שמגיעים לארצות הברית, מבזבזים את הכסף שלהם על חופשה בווגאס וחושבים שזה ״אמריקה״. זו אולי החצר האחורית של אמריקה. זה גם לא הסרט Hangover. תעשו לעצמכם טובה ותזמינו חופשה לפאריז ותלכו לראות את האייפל, ולא מקרטון.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

איך זה קרה וכמה זה יעלה

Published

on

ההרס שגרמו השריפות לקליפורניה שווה ערך לזה של הוריקן מייקל בפלורידה בתחילת השנה – העלות: 19 מיליארד דולר וצפונה – שלא לדבר על מחירי הביטוח

ישראלים-אנג׳לוסים שהתגייסו השבוע לתמוך בשירותי החירום, הכיבוי וההצלה

מאת: גל שור

גל השריפות בקליפורניה הוא לא רק הקטלני ביותר בתולדותיה, לאחר שגבה את חייהם של עשרות תושבים, הוא גם מסתמן כיקר ביותר. הנזקים מהשריפות יעלו למדינת קליפורניה, לחברות הביטוח ולבעלי בתים 19 מיליארד דולר, לפי הערכות מינימליות.

ההרס שגרמו השריפות מצפון לסן פרנסיסקו ובסמוך ללוס אנג'לס שווה ערך להרס שזרע הוריקן מייקל בפלורידה בתחילת השנה, לדברי צ'אק ווטסון, מומחה להערכת נזקים מאסונות טבע בחברת אנקי ריסרץ', שמעריך את הנזקים מההוריקן ב-25 מיליארד דולר. לדברי שריף מחוז סונומה, רוברט ג'ורדנו, השריפות "קמפ פייר" בצפון קליפורניה ו"וולסי פייר" בפרברי וס אנג'לס כילו יותר מ-6,700 מבנים. 149 אלף בני אדם נותרו השבוע מפונים מבתיהם, לברי מארק גילרדוצ'י, מנהל שירותי החירום של מדינת קליפורניה.

מושל קליפורניה ג'רי בראון ביקש מנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להעניק סיוע פדרלי נוסף למדינה. דבריו נאמרו לאחר שטראמפ איים קודם לכן להשעות חלק מהמימון לקליפורניה בשל מה שכינה "ניהול כללי כושל של היערות". בציוצים שהעלה טראמפ בהמשך הוא נשמע מרוכך יותר, וכתב כי "לבנו עם מי שנאבקים בשריפות". הוא גם קרא ל"ניהול ראוי שיפסיק את ההרס שמתרחש כל הזמן בקליפורניה".

האש התפשטה על פני שטח של יותר מ-800 אלף דונם ופגעה בעשרות אלפי מבנים, לפי מחלקת היערות וכיבוי האש של קליפורניה. כ-50 אלף בתים ועסקים נותקו מחשמל, ו-8,000 לוחמי אש עדיין מנסים להשתלט על האש.

הרשויות בודקות חשד לכך שתקלה אצל חברת החשמל PG&E היתה אחד הגורמים לשריפה בצפון קליפורניה. קווי המתח של PG&E נפלו 15 דקות לפני שהשריפה דווחה לראשונה, לפי מסמכים שהגישה החברה לרגולטורים. החברה גם דיווחה על תקלה בעמוד חשמל בסמוך למקום שבו לדברי החוקרים השריפה החלה.

זו אינה הפעם הראשונה שבה נחשדת PG&E בקשר לשריפות בקליפורניה. בשנה שעברה מצאו חוקרים קשר בין ציוד של החברה לבין 17 שריפות במדינה. מניית החברה, צנחה ביותר מ-16% מאז 9 בנובמבר – הירידה החדה ביותר מאז 2002.

מניית אדיסון אינטרנשיונל, שמספקת את רוב החשמל לחלק הדרומי של קליפורניה, צנחה ב-12%. אדיסון דיווחה ביום שישי שעבר על הפסקת חשמל בסמוך למקום שבו פרצה ככל הנראה השריפה השניה: חיישן זיהה תקלה בציוד שלה שתי דקות לפני שהשריפה דווחה לראשונה. עם זאת, לטענת החברה מקור השריפה או הסיבות שגרמו לה עדיין לא ידועים, והיא תשתף פעולה עם החקירה.

ויש גם את האשם תמיד: סנטה אנה. במחקר מ-2015 נמצא שרוחות סנטה אנה גרמו 80% מהנזק הכלכלי בשני העשורים האחרונים. הן נוטות להתפשט פי שלושה מהר יותר ולבעור קרוב יותר לאזורים עירוניים. הרוחות לא רק מייבשות את הצמחייה עוד יותר, אלא גם נושאות עמן גחלים המרחיבים את שטח השריפות. אם הגשם, שמתחיל בדרך כלל באוקטובר, לא מגיע בעתו, כפי שקרה השנה, הרוחות עלולות לגרום לתנאי יובש חמורים עוד יותר. בחודש אוקטובר יורדים בממוצע בצפון קליפורניה כחמישה סנטימטרים של גשם. השנה ירדה בדרום המדינה פחות ממחצית מכמות זו.

במקביל, שריפות הענק שמשתוללות בדרום קליפורניה הביאו בעלי בתים רבים המתגוררים בשכנות לבתים שנפגעו בשריפות לחשוש מעליית מחירי הביטוח לדירות בשל נזקי האש. מומחי ביטוח בקליפורניה מעריכים, כי קיימת אפשרות לעליית מחירי ביטוח הדירות באזור מוכה השריפות, אולם עליית המחירים אינה אמורה להתבצע באופן מיידי ללא בדיקה. נציגי חברות הביטוח יבחנו את נזקי האש לדירות באזור על פני תקופה של חמש עד עשר השנים האחרונות ולאחר מכן יגבשו את מדיניות התימחור על עלויות ביטוח הדירות באזור. בנוסף לסיכון הגיאוגרפי מניחים, כי המבטחים ייקחו בחשבון גורמים נוספים כמו קיומן של מערכות אתראה מפני אש וכיבוי אש בתוך הבתים או בסמוך להם. גורם נוסף שיילקח בחשבון הוא קיומם של שבילים נקיים מצמחיה בסמוך לבתים, אשר אמורים להקשות על האש מהשדות להגיע לבתים.

בכל מקרה, כדאי לדעת שעליה במחירי ביטוח הרכוש בקליפורניה מחייבת קבלת אישור מראש מהרגולטורים בתחום הביטוח מטעם המדינה. כלומר, חברות הביטוח יצטרכו להוכיח לשלטונות את הבסיס האקטוארי לדרישתם להעלות את מחירי הביטוח. חברות ביטוח בקליפורניה עושות שימוש במערכת בשם פיירליין שמנתחת את סיכון האש הפוטנציאלי של נכסים מבוטחים לפי שלושה משתנים, שהם:

דלק – דשא, עצים או צמחיה צפופה שיכולים לגרום לאש להתפשט כבשדה קוצים.

מדרון – מדרונות תלולים יותר עשויים להגביר את המהירות ואת העוצמה של התפשטות האש.

גישה – גישה מוגבלת וכבישים המובילים למבוי סתום העשויים לעכב את כוחות ההצלה והכיבוי להגיע ולפעול לכיבוי האש.

המשך לקרוא

גוף ונפש

לחפור זה מדכא: נשים לוקות בדיכאון יותר מגברים בגלל חשיבת יתר…

Published

on

חלק ניכר מהנשים נוטות לנתח מצבים שונים, להסביר את ההתרחשויות לעצמן ולאחרים, לעבד את החוויות ולמסגר אותן – לכן הן חשופות לדיכאון הרבה יותר מאשר גברים – ראו הוזהרתן

מאת: יהודית כץ

ג'ייסון הידלי, במאי ומפיק של סרטים קצרים, יצר עם חברתו השחקנית מוניקה ברברו סרטון שרבים מכם יוכלו להזדהות איתו. "אני לא יכולה להתמודד יותר עם כל הלחץ הזה", אומרת מוניקה במבט מיוסר. אני מרגישה שזה כאב פיזי שמשתלט עלי", היא ממשיכה, "אני פוחדת שזה לא ייפסק לעולם". ג'ייסון מביט בה, תוהה מה עליו לומר ולבסוף מציע בשקט :"את ודעת שיש לך מסמר במצח, נכון?".

״זה לא קשור למסמר!", כועסת מוניקה. "את בטוחה?", הוא מנסה, "אני בטוח שאם נוציא אותו…". "תפסיק לנסות לתקן אותי!", פניה נעשים כעוסים. "אני לא מנסה לתקן אותך", מתגונן ג'ייסון, "אבל אולי המסמר הוא מה שגורם לך להרגיש רע". "אתה תמיד עושה את זה", רוטנת מוניקה, "מנסה לתקן דברים כשכל מה שאני צריכה זה שתקשיב לי", היא כמעט צועקת. "יש לי תחושה לא נעימה, אני לא מצליחה להירדם וכל הסוודרים שלי קרועים. כולם!", היא מתייפחת. ג'ייסון ממלמל: "כן, זה נורא", אבל מביט בה במבט של "לעזאזל איתך, אישה! יש לך מסמר במצח!".

אם תזינו בשורת החיפוש של גוגל את המשפט באנגלית מדוע נשים מדברות כל כך הרבה" תקבלו 17.2 מיליון תוצאות. מסרים כמו "אנחנו צריכים לדבר על זה", "למה זה קרה לי?", "מה זה אומר עלי?", "איך היה נכון להגיב?", והמסר הפופולרי מכולם, "אני פשוט חייבת לעבד את החוויה" נאמרים על ידי המין היפה הרבה יותר מאשר על ידי בני המין בעל הטסטוסטרון.

זו לא רק סטיגמה שנשים חופרות: מתברר ש-57% מהן עסוקות בחשיבת יתר, בניסיון להבין, לבאר, לעבד ולמסגר. הנטייה הגברית כמעט הפוכה ובמקום מלל רב וניסיונות עיבוד מסוגים שונים גברים נוטים למנות את כל הצעדים האסטרטגיים לפתרון הבעיה. נראה שהגישה השונה של נשים ושל גברים לפתרון בעיות ותחלואי העולם טובה לא רק כדי ליצור סרטים וספרים טובים, אלא גם בשביל להסביר משהו על דיכאון. או כפי שאני אוהבת לכנות את זה: "מה בין חפירה לעצבות, על פי פרופ' סוזן נולן-הוקסמה".

נשים מנוגה גברים ממאדים

לנשים יש שפע רחב של יכולות. הן ניחנו ביכולת רגשית מפותחת, בכישרון ורבלי מרשים, באמפתיה, באינטליגנציה רגשית, במולטי-טאסקינג ולרוב גם בחוש אסתטי מפותח. לכל אישה יש עוד נתון שמגיע אליה עם היוולדה למין הנשי והוא הסיכוי הגבוה לסבול מדיכאון.

כמה גבוה? פי שניים יותר מכל גבר אחר שתפגוש.

במשך שנים ניסה עולם המחקר להבין מה יש בנשים שעושה אותן פגיעות כל כך לדיכאונות. הועלו שלל הצעות לתעלומה הזו, למשל שנשים מפתחות תלות בקלות, כלומר הן אינן שולטות בחייהן ומגלות חוסר אונים, מה שמוביל בהמשך לדיכאון. מאוחר יותר הציעו חוקרים שתהליכים חברתיים הם אלה שמובילים לדכדוך הנשי אפליה, מודלים נשיים בלתי אפשריים והלחץ הבלתי פוסק להיות אמהות אוהבות ונשות קריירה גם יחד.

פרופ' נולן-הוקסמה (Nolen-Hoeksema), שהייתה ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל שבארצות הברית, חשבה שמעבר לסיבות החיצוניות, הסביבתיות והחברתיות ישנו גם משהו קוגניטיבי עמוק יותר שגורם לכך שנשים לוקות בדיכאון הרבה יותר מגברים. היא גילתה את הקשר שבין חשיבה ועיבוד יתר של חוויות דיכאון, ומאוחר יותר היא גם מצאה קשר סיבתי בין השניים, כלומר ישנה סיבה לכך שהעלאה רגשית של מחשבות וחזרה שוב ושוב על מידע ללא פתרון מעשי מובילים לדיכאון. בעגה הפסיכולוגית התנהגות כזו מכונה "רומינציה" (Rumination). היא כתבה על כך גם בספרה "נשים חושבות יותר מדי".

במחקריה התמקדה פרופ' נולן-הוקסמה באסטרטגיות הוויסות הרגשי של נשים וגילתה שהנטייה הוורבלית המפותחת של נשים נכנסת לפעולה גם כשהן מנסות להתמודד עם בעיה. רומינציה יוצרת תחושת שליטה עצמית נמוכה ומעוררת סימפטומים דיכאוניים שמעודדים את ההתמקדות החוזרת ונשנית בחוויות עבר.

מדוע רומינציה מסוכנת כל כך?

ישנם כמה סוגים של דאגות: דאגות הקשורות לעתיד, כלומר למה שעשוי להתרחש ולמה ראוי לצפות, ודאגות הקשורות בעבר. דאגה מכל סוג במינונים גבוהים מדי עלולה לפגום באיכות חיינו, אבל הבעיה היא שרומינציה מתחילה מניסיון לפתור משהו ולשפר אותו ובסופו של דבר ממש פוגעת בנו.

נולן-הוקסמה ועמיתיה מאוניברסיטת ייל הסבירו מה בעייתי העלאת המחשבות שוב ושוב: בהתחלה מחשבות שליליות הן כמו הודעה על מבצע באחת מרשתות השיווק סיפרתן לחברה טובה אחת על הסייל, והנה חצי עיר הגיעה כדי לקנות. כשאנו חושבים על משהו שלילי שקרה בעבר קל לנו מאוד למנות ולערום תילי תילים של סיפורים ומצבים שבהם נכשלנו, התאכזבנו, פגענו והרסנו. בהמשך, רומינציה מעודדת פסיביות. אם אנחנו עסוקות בניסיון להבין למה זה קרה?", ו"האם אני משוגעת?"

ומחליטות לא לפעול עד שתתקבל תשובה אנחנו כנראה לא נפעל במשך זמן רב. לבסוף, רומינציה מוודאת שלא יישארו לנו חברים. אחרי הכול, בפעם ה-308 שנדבר על אותו עניין גם הטובה שבחברותינו תרים דגל ותאמר "לא עוד".

אז מה אפשר לעשות עם ההרגשה שאנחנו פשוט חייבות להבין, לעבד ולחוות מחדש? לסוזן נולן-הוקסמה יש כמה הצעות:

1. עברו לפעולה: במקום לדוש ולדוש בבעיה, בגורמים לה, במה היה קורה אילו, נסו למצוא דברים שאתן יכולות לשנות ולפתור. זאת לא חייבת להיות תשובת מחץ או פתרון כולל, גם צעדים שיהפכו את המצב לנעים יותר יקדמו אתכן. ברגע שתתחילו לעשות זאת יהיה קל יותר להמשיך.

2. קדמו את החיובי: עסקו בפעולות שמקדמות חיוביות בחייכן. נהלו "יומן תודה", עשו ספורט, פתחו תחביבים, תרגלו מדיטציה והתפללו.

3. ותרו על הצורך "להבין את זה לעומק": הניסיון להגיע לשורש הבעיה הוא לעתים קרובות חסר משמעות מפני שלא לכל בעיה יש היסטוריה ארוכה, בעיות תקשורת נלוות או מתודולוגיה אופטימלית להתנהגות. בניגוד למחשבות אובססיביות, שקשה מאוד להתנתק מהן, ברומינציה יש מרחב בחירה גדול יותר. אלה שבוחרות להעלות באוב מחשבות ולמצוא בהן היגיון עושות זאת מכיוון שהן חושבות שזה יוביל להיכרות טובה יותר עם עצמן או עם סביבתן. הן בטוחות שאם רק יפענחו את החלק החסר בתעלומה דברים יסתדרו. ההכרה בכך שרומינציה אינה עוזרת תאפשר לכן להגיע אליה בתדירות נמוכה יותר.

4. עקבו אחר החפירה: קרה שבזבזתן שעה בניסיון להבין נקודה? יופי, סמנו לכם מתי זה קרה, מה עורר את זה ובאילו סיטואציות יש סיכוי גבוה יותר לחשיבה מעגלית שוב ושוב. ניטור הטריגרים לרומינציה יעזור לכן להתכונן לקראתה ולמנוע אותה.

*כל ההמלצות האלה תקפות גם לגבי גברים שמגיעים למצב של רומינציה ומתקשים להתמודד איתה…

המשך לקרוא

טוב לדעת

מרכז החיים של טיליז

Published

on

מרכז החיים של טיליז

החלום שלי להגיע לכמה שיותר בני נוער". טילי ובוגרי תוכנית Tilly‘s Life Center

מאת: מיכה קינן

טילי (טללית) לוין, היא המייסדת והבעלים של Tilly's, אחת החברות הגדולות והמוכרות בתחום הספורט הקמעונאי בארה"ב. טילי  – TLC( Tilly‘s Life Center(הקימה את ארגון עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה בארצות הברית ופועלת בישראל תחת השם "קווים ומחשבות". המטרה: לסייע לבני נוער במצוקה להתמודד עם הקשיים והמגבלות שבחייהם.

טילי, אישה נמרצת עם דיבור קולח, מקרינה עוצמה וחייכנית כשהיא פוגשת אותי באולם ריקודי העם בווסטווד. היא לא מפסידה אף דמנות לרקוד ריקודי עם ישראלים למרות זמנה המצומצם ומגוריה באורנג' קאונטי. במקום מבנה "השאלות והתשובות" השגרתי, בחרתי לתת את רשות הדיבור לטילי:

מחשבות חיוביות

טילי: "אני מאמינה שהגישה שלי והחשיבה החיובית הן מה שגרמו לי להגיע למקום שבו אני היום. המחשבות שלנו מעצבות את הדרך בה אנו רואים את העולם ואת האופן שבו העולם רואה אותנו. לכל מחשבה שיש לך מופיעה בדרך כלל תחושה. מחשבות חיוביות באות עם רגשות חיוביים. מחשבות שליליות באות עם רגשות שליליים. למדתי את זה מניסיון אישי בגיל צעיר… הייתי בערך בת 12 כאשר נודע לי כי חיובי הוא הרבה יותר חזק מאשר שלילי ושאני יכולה להשיג ככה את מה שאני רוצה בצורה הטובה ביותר לעומת פגיעה באחרים.

״זה שימש אותי בצעירותי, במיוחד כשהיגרתי לארצות הברית עם בעלי לשעבר, חזי שקד. הייתי אז בת 23. לא הייתה לנו משפחה באמריקה. כל מה שהיה לנו נכנס במזוודה אחת. לא היה לנו כסף בכיסים ולא היה מקום לגור בו. בקושי דיברנו אנגלית, אבל היה לנו כלים רבי עוצמה בארגז הכלים שלנו – היה לנו חזון וכמובן לחשוב בצורה חיובית ולעבוד קשה מאוד.

״נולדתי בקבוצת כנרת תחת השם טללית, אבל כולם קראו לי טילי. את הקיבוץ הקימו סבא וסבתא שלי והם קבורים שם. בשנות ילדותי הוריי עברו לקריית אונו. שם ביליתי ילדות טובה, הייתי בנוער העובד ושימשתי גם כמדריכה. כתבתי בהרבה עיתוני נוער ונבחרתי להיות נשיאת כתבי הנוער בישראל.

טילי לוין

״אחרי השירות הצבאי של חברי דאז, חזי שקד, התחתנו ויצאנו לטיול בחו"ל. לימים, כשהתמקמנו בארה"ב, למרות שהיה לי תואר אקדמי בחינוך מאוניברסיטת בר אילן ניקיתי בתים. הייתי מוכרת בחנות תכשיטים. לא לקחתי יום חופש במשך שבע שנים. הייתי כה אסירת תודה, משום שהייתי בארצות הברית של אמריקה. הייתי בטוחה שהארץ הזאת תיתן לי הזדמנות להצטיין.

״בעלי ואני גרנו בדירת סטודיו. חזי למד בקולג' מקומי בשביל ויזת הסטודנט. בסופי שבוע מכרנו צעצועים, מראות ובגדים ב"סוואפ מיט". לאחר זמן קצר היו לנו שני דוכנים, כל אחד מאתנו ניהל דוכן אחד. בסופו של דבר, הצלחנו מספיק כדי לפתוח את החנות הראשונה של Tilly's יחד עם שותף שהייתה לו חנות בוואלי, בלוס אלמיטוס באורנג' קאונטי. זה היה בשנת 1982. שנה אחר כך קנינו חזרה את השותף ונותרנו לבד עם החנות. לא לקחנו הלוואות וכל פעם שהיה כסף הוספנו חנות נוספת. כעבור כמה שנים העברנו את החנויות מאזור תעשייה למולים גדולים. גודל החנויות בין 5,000  ל10,000- סקוור פוט. עקבנו אחרי הרגלי האופנה של הנוער וגם אביזרים נילווים. היינו הראשונים עם טייפ אוזניות כי ראינו שזה מה שהנוער דורש. יצרנו אמון בחנויות להורים ולכל המשפחה. בנינו לעצמינו שם ומותג חזק אמין ומוכר מאוד. כיום יש מעל 226 חנויות של Tilly'sברחבי ארה"ב.

ההצלחה הביאה לי גם מעורבות עם ארגוני צדקה רבים שעושים עבודה נהדרת, אבל שמתי לב שיש צורך בתוכנית העצמה – צריך ללמד את הנוער שלנו איך להשתלט על חייהם ולבצע שינויים חיוביים עבור עצמם.

״לפני חמש שנים, הקמתי ארגון בשם 'מרכז החיים של טילי' כדי להפיץ את הערך של חשיבה חיובית לצעירים. אנו מציעים תוכנית שנתית בבתי ספר תיכוניים שנותנת לבני הנוער כלים לפתח חשיבה חיובית, להתגבר על מצוקות, ולמצוא אושר והצלחה. החלום שלי הוא שתוכנית זו תהפוך לכיתה נדרשת, כמו מתמטיקה או אנגלית… בכל תיכון בארה"ב ועכשיו גם בישראל.

מאבקים ואתגרים בדרך

״היו לי בהחלט מאבקים ואתגרים לאורך הדרך בחיי האישיים, ב'טיליז', ועכשיו ב'מרכז החיים של טילי'. עם זאת, למדתי כי כאשר אתה לא יכול לשלוט על דברים רבים בחיים, אתה יכול לשלוט על הדרך שבה הם משפיעים עליך, ואת הדרך שבה אתה מגיב אליהם

״למדתי את זה בדרך הקשה. אחרי 12 שנות נישואים – אפילו עם הרבה מפגשים טיפוליים היחסים שלי עם בעלי הראשון שלי התפרקו. התשוקה דהתה. הרומנטיקה מתה. רציתי שהוא יהיה משהו שהוא לא. רציתי שהנישואים יהיו שונים ממה שהיו. במילים אחרות – רציתי לשנות את זה ולא היה אפשרי. לא רציתי להרפות מהעבר ולקבל זהות חדשה כגרושה ואם חד-הורית. הייתי מבולבלת. הרגשתי מאוכזבת וכועסת. ואז הבנתי: הייתה לי ברירה. יכולתי להישאר מוטרדת או להרפות ולהמשיך הלאה. הפעם קיבלתי כי הנישואים שלי הסתיימו, זה היה קל יותר. זה לא היה קל אבל זה היה קל יותר. סוף סוף יכולתי לשחרר את הרגשות השליליים. הפסקתי להאשים את בעלי ובחרתי לסלוח לעצמי, מה שחשוב באותה מידה.

״כשהתגרשו, חזי ואני לא שכרנו עורכי דין. היו לנו אז 6 חנויות. נשארנו שותפים לעסקים ולגידול ילדינו. עד היום, אנחנו עדיין חברים הכי טובים. אפילו יש לנו חשבון בנק משותף לילדים. אנו ממשיכים לחגוג את החגים ואת ההצלחות שלנו יחד.

התשקיף העסקי של Tilly's:

40%מהחברה בידי שני הילדים

מותגיה הפרטיים של הרשת מהווים כ־29% ממכירותיה

רשת האופנה לנוער של בני הזוג טילי לוין וחזי שקד נסחרת כיום בוול סטריט בהצלחה מרובה. השניים עזבו את ישראל לפני 25שנה, וכיום הם חולשים על אימפריה של מאות חנויות.

לפני שש שנים הוגש לרשות ניירות ערך האמריקאית תשקיף לקראת גיוס של 100 מיליון דולר על ידי חברת טילי'ז, כאשר ההערכות בשוק הן כי הגיוס יתבצע לפי שווי של כ־500–600 מיליון דולר בהנפקה ראשונית לציבור.

טילי לוין, המכהנת כמנהלת הקשר עם הספקים, וחזי שקד, המכהן כמנכ"ל החברה, עזבו את ישראל לפני כ־25 שנה, כאשר לוין למדה בתיכון בגבעתיים ובהמשך אף השלימה לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר־אילן. שקד עצמו נולד בעכו.

רשת טילי'ז עוסקת במכירת פריטי אופנה, אקססוריז ומוזיקה, ופונה לצעירים. בין המותגים הנמכרים ברשת נמצאים בילבונג, נייקי, אוניל, סקאל קנדי, קוויקסילבר ועוד. מותגיה הפרטיים של הרשת מהווים כ־29% ממכירותיה. מחזיקי המניות הגדולים בחברה הם שקד (48%), לוין (29%) ושני ילדיהם (20%), נטע שורר־ שקד ועמי שקד.

בבעלות הרשת אתר אינטרנט שבו היא מציעה למכירה את המוצרים הנמכרים בחנויותיה. החברה מאמינה כי היא יכולה להגיע עד ל-500 חנויות בארה"ב, ולטענתה ההשקעה בכל חנות מחזירה את עצמה בתוך שנה וחצי מהקמתה.

הרשת תומכת באירגוני צדקה ומוסדות נוער, כמו הקמת שני בתי תינוקות לילדים שנלקחו מהוריהם מסיבות שונות. הרשת גם מעורבת מאוד בקהילה באירועי ספורט לנוער.

״מהו הלקח כאן? דגש על הדברים שאתה אוהב, ולא להתעכב על הדברים שאתה לא אוהב. אחרי שאתה מקבל את מה שאתה לא יכול לשנות, זה הופך להיות הרבה יותר קל להמשיך את החלומות שלך.

״מרכז החיים של טילי" היא קרן צדקה ממוקדת נוער, עסק שלא למטרות רווח, שמטרתה להעצים את כל בני הנוער עם חשיבה חיובית ומאפשרת להם להתמודד בצורה יעילה עם משבר, מצוקות והחלטות קשות. המשימה שלנו היא לעורר את הנוער של היום כדי להגיע הפוטנציאל המלא שלהם כמו אנשים פרודוקטיביים, אדיבים, מאושרים ואחראים.

״כאמור, החלום שלי להגיע לכמה שיותר בני נוער ככל האפשר וכמו עמותות רבות, המימון הוא אתגר. אנו מסתמכים בעיקר על תרומות מהציבור כדי להטמיע את תוכנית הלימודים שלנו בבתי ספר ולשותפים אחרים של צד שלישי, כגון תוכניות אחרי שעות הלימודים, פעילויות נוער ובתי חולים. יש צורך ודרישה לתוכנית שלנו, אבל אנחנו זקוקים למימון נוסף כדי להרחיב את התפוצה של התוכנית.

הנוער הוא העתיד

״התוכנית TLC מעצימה בני נוער על ידי לימוד כישורי חיים הבונים אמון, לעורר חמלה, ומעודד אותם להציב מטרות, להמשיך את החינוך שלהם, לבנות קריירה עתידית להמשיך את החלומות שלהם. באמצעות למידה חווייתית, כולל כתיבת יומן, דיונים פתוחים ופעילויות. 36 הכיתות שלנו מקדמות את הגילוי העצמי ואת הכיסוי הרלוונטי. אני מאמינה שהנוער הוא העתיד שלנו והשינוי של העולם תלוי בו ויבוא רק ממנו.

״לכן, חשוב לתת לנוער את הכלים הנחוצים לניהול חיים חיוביים ומאושרים. התוכניות שלנו נותנות לאדם כלים להתחבר עם עצמו, להכיר, לאהוב ולהבין שהוא חלק מסביבה וקהילה ויש לו את הכוחות לקחת אחריות על חייו וסביבתו. המטרות של התוכנית הן פיתוח חשיבה חיובית, ביטחון עצמי, אינטליגנציה רגשית, תקשורת בין אישית ומנהיגות אישית וחברתית

״אני ממשיכה לפתח תוכניות TLC כדי להעניק לנוער כלים שימנעו אלימות, התעללות ומחשבות שליליות. מה שאנחנו מעניקים לנוער בבתי הספר זה נהדר אך לא מספיק. חשוב שבני הנוער ירכשו גם כלים חברתיים ורגשיים".

המשך לקרוא

אירועים קרובים

נוב
14
ד
20:00 An Evening with Tom Hanks @ Aratani Theater
An Evening with Tom Hanks @ Aratani Theater
נוב 14 @ 20:00 – 21:00
An Evening with Tom Hanks @ Aratani Theater
An Evening with TOM HANKS discussing his bestselling collection of stories,  Uncommon Type Tom Hanks is an actor, screenwriter, director and producer. His writing has appeared in The New York Times, Vanity Fair, and The New Yorker. This is his first[...]
נוב
16
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
נוב 16 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
22:00 Tiesto @ Academy
Tiesto @ Academy
נוב 16 @ 22:00 – 23:00
Tiesto @ Academy
Doors open at 10pm. 21 & over. About this Event Friday, November 16th Insomniac presents Tiesto Dress code strictly enforced. No sandals or flip-flops. No shorts, baggy jeans or tank tops with sleeveless shirts. Tennis[...]
נוב
17
ש
19:00 Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
נוב 17 @ 19:00 – 22:30
Taste Buds  Hummus & Hashish Night @ Rita House
Hummus & Hashish is coming back by popular demand! We're going to focus on our favorite Mediterranean dish & feature Hummus creations by 5 different chefs. Each guest will receive a mini Hummus dish from each chef, and[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות