מה קורה כשרוקדים בין שתי חתונות - שבוע ישראלי
Connect with us

ארה"ב-ישראל

מה קורה כשרוקדים בין שתי חתונות

Published

on

ערב ראש השנה תשע״ט, הוזמנתי לשתי שמחות בה קשרו שני בני זוג מקומיים את גורלם זה עם זו • וגיליתי מה ההבדל הגדול בין מה שקורה כאן לתהליך החופה והקידושין בישראל על רומנטיקה, התבוללות ומה שביניהם

מאת: ארי בוסל

חודש אלול, שתיבותיו הן ״אני לדודי ודודי לי,״ משופע בחתונות. בנו הבכור של חברי הטוב, רוני וייס, קצין ששרתי אתו לפני עשורים מספר ונשארנו בקשר, מתחתן, אך לא אגיע ארצה בזמן לחתונה זו. בארץ, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לאו, החתונה היא חתונה יהודית ״כשרה״, לפי דת משה וישראל גם אם צד אחד או שני הצדדים חילוניים, החתונה, כמו גם שאר הארועים המשמעו־תיים בחיים (ובמוות), הם לפי המסורת האורתודו קסית.

כיוון שליהודים טוב מדי, קל לנחש שגם אופציה זו, להיות עם יהודי חופשי בארצו, לא מקובלת עלינו, וכך רבים הריבים והסכסוכים על עצם החתונה, כמו גם על כל מה שקשור לדת. אך לא בענייני הארץ אעסוק הפעם, כי אם בחתונות ״יהודיות״ בגלות.

השבוע אספר על שתי חתונות, של ילדי חברים טובים.

הכלה קתולית

חבר אחד הוא יהודי חם, המאמין באמונה שלמה שישראלי הוא בהכרח ״סופרמן״ או ״סופרוומן״. אותו חבר גם משוכנע שאני איש המוסד. הוא עוד חי באופוריה של הניצחון ההירואי במלחמת ששת הימים (למרות שמאז עברו למעלה מחמישה עשורים, וכבר הספקנו כמעט להכחד במלחמת יום הכיפורים ומאז בכלל אבדנו את הרצון לנצח או את ההבנה מה פירוש לנצח).

שני בנים לו. אחד, הצעיר, מוכשר מאוד במוזיקה כמו גם בהופעה מול קהל. אחיו הבכור התאהב בבחורה מקומית, מהאצולה של בוורלי הילס. בשדרות ברטון וויי ישנה מסעדה מאד ידועה בשם ״איל צ׳יילו״. המסעדה בבית פרטי ובחצרו, וכבר התפשטה לבית הסמוך מחד והיא מוגנת ע״י הבית הסמוך מאידך, ומאמצע אותו נווה מופלא מזדקר לו תמר לגובה של כעשרים מטרים. הרבה ארועים פרטיים חשובים מתקיימים שם במסעדה, בבעלות המשפחה. אלא שבנו של בראד מגיע ממשפחה יהודית חמה, שמחציתה אורתודוקסית, בעוד שבחירת לבו, למגינת לב המשפחה, ממשפחה איטלקית קתולית אדוקה. אמריקאים, תושבים מקומיים בעיר קטנה, אך בכל זאת, לא יהודים!

הרבה זמן התחבטו בראד ואשתו דבי מה לעשות. חצי משפחתם החרים את החתונה, אך נגד אהבה אסור ואי אפשר להתייצב.

כך נקרא חזן אמריקאי-איטלקי שניהל את החתונה, ולצידו – שומו שמיים – כומר קתולי, ראש הכנסיה הקתולית ״הרועה הטוב״ של בוורלי הילס.

לכל הקרואים לאחוזת גרייסטון בבוורלי הילס חולקו שמשיות ומניפות, בקבוקי מים שהוכנו במיוחד למאורע, וכיפות כנהוג בחגיגות יהודיות. וכך, יהודים וקתולים כאחד, היו עם כיפות. החזן שילב את כל האלמנטים המוכרים, למרות שהפירוש שנתן לחלק מהם צרם קצת לאוזני. אך מה שהפריע לי ביותר היה שבמקום להצהיר שהחתונה היא לפי ״דת משה וישראל,״ הוא הודיע שהחתונה היא ״לפי המסורת״. ניחא, כשהלכנו מאזור הטקס לאזור קבלת הפנים, צעד לידינו האב הקתולי אד כשבידו הכתובה. טוב לפחות שאנחנו יוצרים קשרים בין יהודים לבין נוצרים, והקורא מתאר לעצמו שניצלתי הזדמנות זאת לדבר על ישראל ועלינו, היהודים, שכן לפספס הזדמנות פז כזו אסור וחבל.

נצר לאמא יהודיה

החתונה השניה נחוגה שבוע אחר כך בדיוק. הבת היחידה של חברים, זוג פילנתרופים, התחתנה סוף-כל-סוף עם חברה, איתו היא חיה מזה מספר שנים כזוג נשוי לכל דבר (וכבר התלוננה שהיא ממילא מכבסת ומבשלת ומנקה ודואגת, הכל למעט להיות נשואים באופן רשמי).

גם כאן, כמו אצל בראד ודבי, חצי משפחה אורתודוקסי-פרום, מאותם אזורים בניו יורק או בניו ג׳רזי שם מחמירים ביותר. אך כאן, הגיעה המשפחה בהרכב מלא, למעט הדור שכבר הלך ואיננו (ורק יוצג ע״י הטלית שהוותה חלק מהחופה ממעל והטבעת של הכלה).

בעת קבלת הפנים שקדמה לטקס עצמו הוגשו שרימפים גדולים משום מה החלטתי שהם לא כשרים, וכך הייתי צריך לדלג על האוכל הקוריאני והישראלי וכל אותם מתאבנים שהובאו על מגשים ע״י צוות מלצרים מקצועי). אך במהלך החתונה עצמה, מספר עשרות אורחים קיבלו אוכל כשר למהדרין, חתום, כאילו שהם בטיסה במחלקה ראשונה, מהמסעדה הכשרה המפורסמת ביותר בלוס אנג׳לס.

שני כיורים במטבח

חבר קרוב ושכן של הורי הכלה הציג לי את אשתו. שני הוריו נפטרו לפני מספר חודשים, אחד אחרי השני, ומאז הוא מגיע מדי שבת לבית הכנסת. הוריו, שניצלו מתופת השואה, הגיעו לארה״ב וגרו בניו יורק/ניו ג׳רזי, היו אדוקים ושרידי אותו חינוך ניכרים בבן רופא ידוע ומוכר). כשהוא קורא את ההפטרה, עם כל הטעמים, אין צורך לתקנו, למרות שעבורו עברית היא שפה זרה!

מסתבר שאשתו… קתולית, אך כיוון שמצד אמה לפני 16 דורות היתה מישהי יהודיה, הכשרות היהודית עברה מאם לבת עד שהגיעה גם אליה, וכך הוחלט שחתונתם (כבר יש להם בנות המסיימות תואר ראשון) היא חתונה יהודית כשרה למהדרין!

הרב שחיתן את הזוג הטרי (שכזכור כבר גר זה עם זו משך שנים הרבה) לא היה רב המשפחה הרגיל, רב חב״ד של בל אייר (אחד האזורים היוקרתיים ביותר בלוס אנג׳לס), כי אם רב-חזן-מזמר, צעיר ויותר קרוב לדור הבא. הוא, לפחות, ניהל את החתונה ״לפי דת משה וישראל״ ולא שינה את הטקסט ל״לפי המסורת״. אך גם אצלו צרם לי דבר אחד במיוחד, שהוא המהות. סיפר הרב, בדרשתו או כפי שהוא אמר ״דבר תורה״), על מגילות שהתגלו בירושלים בשנות החמישים או השישים של המאה שעברה, ובהם מגילה אחת בת2,700 שנים ובה כתובה הברכה הבאה:

יברכך השם וישמרך
יאר ה׳ פניו אליך ויחונך
ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום

הברכה מופיעה בספר במדבר פרק ו׳ פסוקים 24-26 ואני משוכנע שהרב-חזן-הצעיר ודאי ידע זאת. מדוע הסיפור על תגלית המגילה או תגלית ארכיאולוגית אחרת בירושלים בשנות החמישים או השישים של המאה שעברה (ואיני חושב שהוא חשב על מגילות ים המלח), זאת איני יודע. קשה למצוא ברכה מפורסמת יותר מברכת הכהנים (למעט ״שמע ישראל ה׳ אלוהינו ה׳ אחד״), ואין צורך ליצור סיפורים כשהמקור בידינו, אותו ספר הספרים הנצחי.

ישבנו בשולחן עם בני זוג. היא אמריקאית (שהתגיירה), הוא ישראלי (לשעבר) שמשפחתו במקורה מעיראק דרך סינגפור, והוא סיפר לנו שבביתו שני כיורים נפרדים, אחד לבשרי, אחד לחלבי, ושלוש בנות להם, שהם שולחים (בעלות רבה מאד) לבתי ספר יהודים פרטיים, אך בעוד האחת מדברת עברית, השנייה קצת מבינה והשלישית כלל לא.

וכך העם היהודי, שכבר יש לו ארץ חלב ודבש, ובה טוב עד מאד, פזור הוא בכל רחבי תבל. הדור הצעיר, כשכבר מחליט להתחתן, עושה זאת לאו דוקא עם בן או בת זוג יהודים, ואפילו כששני בני הזוג יהודים, מי מבטיח שדור ההמשך יחונך על ברכי היהדות? הלא רק פירורים מהדור הצעיר יודע ומכיר מהיהדות, ומה יעבירו לצאצאיהם? פלא שאנחנו עם הולך לאיבוד?

לתגובות: bussel@me.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

אילת – אחד מ- 52היעדים המומלצים לטיול השנה על ידי ניו יורק טיימס

Published

on

ניצבת במקום השישי ברשימה היוקרתית, לפני סנטה ברברה של קליפורניה

אילת. פתיחת שדה התעופה תחולל שינוי דרמטי

לפעמים צריך שעין חיצונית תראה ותתלהב ממה שעבורנו נראה כמו חדשות של אתמול: אילת נבחרה לאחד מ-52 היעדים המומלצים לנסוע אליהם השנה על ידי ניו יורק טיימס. העיר הדרומית ממוקמת במקום השישי. בדברי ההסבר לבחירה באילת כאחד מהיעדים החמים והבולטים של 2019, מציינים העורכים את ריף הדולפינים המפורסם ואת מספר המלונות הנוצצים, אבל עיקר תשומת הלב מופנית לפתיחת שדה התעופה החדש בתמנע. "כדי להגיע לאילת, נאלצו המבקרים לתפוס טיסת המשך מתל-אביב או לנסוע בדרך המאובקת דרך הנגב העצום. פתיחת נמל התעופה רמון בתחילת השנה תחולל שינוי דרמטי כי הוא יוכל לטפל בארבעה מיליון נוסעים בינלאומיים בשנה", נכתב.

העורכים צופים לעבר עתיד התיירות בעיר הקצה הדרומית של ישראל. "עם השדה החדש יגיעו גם טיסות ישירות ממינכן ופרנקפורט בלופטהנזה, וטיסות לואו קוסט מפראג, מלונדון ומרחבי אירופה. הכל בדיוק בזמן לאירוח אירוויזיון 2019, שייערך בישראל".

פרט לאילת, הרשימה שהרכיב ניו יורק טיימס מורכבת מיעדים מסקרנים ורעננים יחסית על פני מפת התיירות, כמו האמפי ההודית (מקום 2), זאדאר שבקרואטיה מקום 11) או טוניס (מקום 27). את העשירייה הראשונה משלימות סנטה ברברה בקליפורניה, שהפכה למוקד קולינרי, מינכן הבירה התרבותית של אירופה, איי סטוצ'י ביפן שעברו מתיחת פנים בהשקעה כלכלית גדולה, אולבורג שבדנמרק בזכות שוק אוכל תוסס ובריכת שחייה שפוגשת את הים, האיים האזוריים שקוסמים לאמריקאים עם ארבע שעות טיסה בלבד מניו יורק; ומערות הקרח של אונטריו בהן ניתן לראות גלים שקפאו והפכו למגנט תיירים.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

רוברט קראפט – חתן פרס בראשית לשנת2019

Published

on

איש העסקים והפילנתרופ והבעלים של קבוצת הפוטבול הניו אינגלנד פטריוטס, נבחר בשל מחויבתו למאבק באנטישמיות והקשר ההדוק עם ישראל

רוברט קראפט. פוטבול וכדורגל, חינוך ובריאות

קרן פרס בראשית הודיעה כי חתן פרס בראשית השישי ל-2019 הוא איש העסקים והפילנתרופ היהודי-אמריקאי, רוברט קראפט, הבעלים של קבוצת הניו אינגלנד פטריוטס (NFL). קראפט נבחר בשל מחויבותו למאבק באנטישמיות, הקשר ההדוק שלו לשורשיו היהודיים ולמדינת ישראל, ותרומותיו הרבות בתחומי הבריאות, ההשכלה והספורט. הפרס יוענק לו בטקס שיתקיים בירושלים ביוני 2019. כחלק מתהליך הזכייה יעניק קרפאט את כספי הזכייה של הפרס, מיליון דולר, לטובת נושא פילנתרופי שעומד על סדר היום של הקהילה היהודית העולמית כולה – התמודדות ומיגור תופעות אנטישמיות ברחבי העולם.

קראפט ייסד יוזמות ותוכניות ביקור בישראל לחיזוק ועידוד הקשר בין יהודים צעירים אמריקאים למדינת ישראל ולזהותם היהודית, בצד תרומה לקידום תוכניות חינוך ומחקר עם מוזיאון השואה בארה"ב. לאורך השנים תרם קראפט למעלה מ-400 מיליון דולר למגוון יוזמות בתחום החינוך והבריאות.

כאמור, קראפט הוא יו"ר ומנכ"ל קבוצת קראפט, והבעלים של קבוצת הפוטבול ניו איגנלנד פטריוטס, אחת הקבוצות המצליחות בליגת הפוטבול האמריקאית (ה -NFL), והוא חתן פרס בראשית הראשון שמגיע מתחום הספורט. קבוצת הכדורגל שבבעלותו The New -England Revolution תארח את מועדון הכדורגל צ'לסי למשחק ידידותי במאי הקרוב, כשכל ההכנסות, כמו גם תוספת נוספת של מיליון דולר מקראפט, יוקדשו למאבק באנטישמיות.

פרס בראשית מעלה על נס אנשים בהתאם לערכים שהם פועלים לפיהם וההישגים שלהם. זוכי הפרס בוחרים מדי שנה רעיון פילנתרופי בעל משמעות אישית שחשובה להם ומעבירים בהתאמה מענקים לארגונים הפועלים בתחום. בחמש השנים האחרונות זוכי קרן פרס בראשית ושותפיה השקיעו מעל ל-11 מיליון דולר ביוזמות פילנתרופיות מגוונות, כגון העצמת נשים, קידום שוויון הזדמנויות ומיגור תופעת האלימות כנגדן (רות ביידר-גינזבורג), תמיכה ביזמות חברתית (מייקל בלומברג), שילוב "משפחות-מעורבות" בקרב הקהילה היהודית (מייקל דגלאס), שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בלימודי מוסיקה ותרבות ברחבי ישראל והעולם (יצחק פרלמן), ומתן סיוע להתמודדות עם משבר הפליטים העולמי (אניש קאפור).

עם זאת, זכורה השערורייה סביב הפרס שעוררה נטלי פורטמן בשנה שעברה. השחקנית הודיעה כי לא תגיע לטקס פרס בראשית, בשל האירועים האחרונים בארץ, שלטענתה "הטרידו אותה באופן קיצוני וגרמו לה לאי נוחות לקחת חלק בכל אירוע פומבי בישראל". הצהרתה גררה את ביטולו של הטקס, שעמד להתקיים ביוני שנה שעברה, ואת ביטול הפרס עבורה.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

נינט טייב תככב בסרט אינדי על טבח בבית ספר בסן דייגו

Published

on

השחקנית הישראלית תשתתף בסרט "Tell Me Why I Don't Like Mondays", ששואב השראה ממקרה אמיתי מ–1979

נינט טייב. תפקיד ראשון בהפקה אמריקאית

נינט טייב לוהקה לסרט אמריקאי עצמאי בשם "Tell  בבימויו של "Me Why I Don't Like Mondays מרקוס תומפסון, שגם השתתף בכתיבת התסריט. עלילת הסרט שאבה השראה מפרשת הטבח בבית ספר אמריקאי בסן דייגו בשנת 1979 שביצעה ברנדה אן ספנסר, נערה אמריקאית בת 16 מבית הרוס. כשספנסר נשאלה מדוע ביצעה את הפשע הנורא, שבו נהרגו שני בני אדם ונפצעו עוד שמונה, ענתה: "אני לא אוהבת את ימי שני".

טייב, שזה תפקיד ראשון עבורה בסרט אמריקאי, תגלם בו את ג'ני, בת הזוג של אבי הגיבורה. את הדמות הראשית בסרט תגלם מדליין ארתור שהשתתפה בעבר בקומדיה הרומנטית "לכל הנערים שאהבתי" של נטפליקס. אחד ממפיקי הסרט הוא הישראלי עדי כהן, שהפיק בעבר סרטים ישראליים דוגמת "שבלולים בגשם" ואמריקאיים כמו "סנודן" עם ג'וזף גורדון לויט, ו"תוצרת אמריקה" בכיכובו של טום קרוז.

שמו של הסרט לקוח מהלהיט "I Don't Like Mondays" של להקת "The Boomtown Rats" מיוני 1979, שעוסק בטבח בסן דייגו. טייב, שעברה ללוס אנג'לס לפני מספר שנים כדי לקדם את הקריירה המוזיקלית שלה יחד עם בעלה, הגיטריסט והמפיק המוזיקלי יוסי מזרחי, גילמה מספר תפקידים בעבר בקולנוע ובטלוויזיה. היא כיכבה בסדרה "השיר שלנו" וגילמה תפקיד מרכזי בסרטו של דני לרנר, "קירות". בהמשך שיחקה בסדרה "זגורי אימפריה" של "הוט" ובסדרת הדרמה של "קשת", "בשבילה גיבורים עפים", שם גילמה את תפקידה של יעלי, אשה צעירה שנעלמה במעבה הג'ונגלים של קולומביה.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
21
ב
19:00 שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
ינו 21 @ 19:00 – 20:00
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן קהאן @ עדת ישורון
רבנים ותושבי לוס אנג'לס מקדמים בברכה את הגיעו לעיר של הרב הצדיק המקובל יוסף יואל הכהן קהאן שליט"א מ'מבקשי אמונה'. הרב קהאן יהיה אורח בארוע מעמד שולחן לט"ו בשבט ביום שני, 21 בינואר, ב-7 בערב,[...]
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]
ינו
25
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 25 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
26
ש
20:00 גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
ינו 26 @ 20:00 – 21:00
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות"
חוגגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות" עשור למת"י בערב חגיגי בסיני טמפל. סיגל כהנא – סטנד אפ; "שני עולמות" – קטע ממופע ריקוד וחיים משותפים של שני רקדנים, האחד חרש והשנייה שומעת; מוזיקאים[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות