Connect with us

ארה"ב-ישראל

מה אמרה יעל הג'ינג'ית לפלסידו דומינגו

Published

on

דברים לזיכרה של ברברה ירוסלבסקי, רעייתו של זאב, הפוליטיקאי היהודי הידוע ביותר בלוס אנג'לס, שהלכה לעולמה בגיל 71

מימין: אלה פרומקין, ברברה (יעל) ירוסלבסקי וארי בוסל

״אם הייתי יודע שכל כך הרבה אנשים יגיעו, הרי הייתי מקדים מספר ימים״ אמר המנוח בהרהור, כשראה את ההמונים שהגיעו להלוויתו.

מכל ההלוויות בהן השתתפתי, זו היתה המרשימה ביותר מבחינת מספר האנשים והכוח הגלום בידם. שעה לפני השעה היעודה אנשים הלכו מרחק רחובות מספר, כשהם לבושים בחליפות כהות. כשהאולם התמלא בכאלף אנשים, והרב הראשי ביקש שהקהל יחזור על פרקי התהילים שקרא באנגלית, נלקחתי למקום וזמן אחרים, מקהלת גברים שקולם כמו קול תופים, הלמות צונמי מתקרב או רעידת אדמה שהרעידה את הסיפים. מארש המוות, רעש של צבא גדול גדול, כשהנוכחים ולם מלווים את המנוחה בדרכה האחרונה.

יזו עוצמה, איזה כוח! לא היה זה מסע אבל כי אם מסע שעיקרו תחילה, שכן יעל הג׳ינג׳ית עד מהרה תעשה סדר שם למעלה, ותכוון את הפעילות קדימה.

מעצורים אף פעם לא היו לה. כשהיא ובעלה הגיעו לזלצבורג, אוסטריה, להיפגש עם תורם פוטנציאלי לאולם דיסני בדאון טאון לוס אנג׳לס, הם הוזמנו לפתיחה של עונת האופרה. למרות עייפותם הרבה הם נענו בשמחה, רק שציפתה להם הפתעה: זו היתה אופרה בת חמש שעות וחצי של ווגנר. כשהסתיימה ההופעה, הם הוזמנו לחדריו של הסולן הראשי, ושם פלסידו דומינגו לא הסתיר את עייפות הרגע: ״אינכם יודעים עד כמה קשה לשיר משך חמש שעות וחצי״ הוא אמר, וברברה ענתה, ״ואתה ודאי לא יודע מה פרוש לשבת ולהאזין משך חמש שעות וחצי!״ בעלה חשב שהוא קובר את עצמו בו במקום מבושה, ושאיש לא ירצה לראותו מאותו רגע, אך פלסידו דומינגו, כך הם סיפרו, קיבל את דבריה בבת צחוק ומאז הם נהיו חברים.

יעל היא בכלל ברברה, וברברה היתה מאגר אדיר של כח ועוצמה, הן בשל העובדה שהיתה ״אשתו של״ והן בזכות עצמה. משך 47 שנים – עד יום מותה לפני שבוע בגיל 71 – היתה נשואה לבחיר לבה, היום הפוליטיקאי היהודי הידוע ביותר בלוס אנג׳לס, זאב ירוזלבסקי דובר עברית). בשנות ה-70, עת למדו ב-UCLA, זאב ירוזלבסקי חבר לסיי פרומקין, מראשי הקהילה הרוסית-יהודית בלוס אנג׳לס וביחד הם נילחמו ל״שלח את עמי״ מכבלי המשטר הסוביטי. מאז הוא מילא את כל תפקידי נבחר ציבור בלוס אנג׳לס רבתי, ומשפרש מהחיים הציבוריים הוא מבלה את עתותיו ב-UCLA.

פוליטיקאים זוכרים להדר וכבוד מיוחדים. כך כאן, כך גם בארץ, שם כה רבים משתוקקים שפוליטיקאים יגיעו לחתונת ילדיהם, למימונה או לכל חגיגה אחרת, כאילו הדבר מסב כבוד מיוחד. איני יודע מדוע אנו רוחשים כבוד ויקר לפוליטיקאים, למעט העובדה שהם חולשים על תקציבים ענקיים (הכל כספי מיסים שהוטלו עלינו) ובכוחם לאמלל את חיינו או לעשותם קלים יותר – הכל ביחס ישיר למעורבותם. האם הפוליטיקאים אנשים טובים יותר, האם הם בכלל ראויים לתשומת הלב שלנו? רובנו הלא לא טורחים בכלל ללכת ולהצביע, אך כשמגיע הזמן להתלונן, כולנו יודעים איך לנהל ולבצע יותר טוב מהם.

כשראש ממשלת ישראל הגיע ללוס אנג׳לס – דבר שאינו מה בכך, אולי בגלל הריחוק הגאוגרפי – לאחר שנתיים עבודה מאומצת של הכנת הביקור, היו מספר קבלות פנים לכבודו. באחת מהן, ב-7:30 בבוקר במרכז שמעון ויזנטל, ישבנו ברברה ואני בשורה די עליונה והסתכלנו על האולם הריק. המארגנים ביקשו שכל הנוכחים יתקדמו לשורות הקדמיות, כך שיווצר רושם שהמקום לא ריק ועלוב.

כאבתי עד מאד. מספר הפעמים שראש ממשלת ישראל ביקר בעיר המלאכים מאז קום המדינה הוא כה זעום, וביקור כזה הוא כה חשוב בשל השנאה ההולכת ומתגברת נגדנו, שפשוט לא הבנתי איך יתכן שיש ולו מקום בודד ריק באולם. ברברה, כמוני, היתה נרגשת ומרוגזת. ״בושה! שמישהו יגש ויביא את הילדים מבית הספר הסמוך (חלק מאותו קומפלקס)". כך יזכו הם לראות ולשמוע את ראש ממשלת היהודים, וראש הממשלה יזכה בקבלת פנים הראויה למעמדו – ראש וראשון הוא לכל היהודים בעולם!

יחי ההבדל הקטן – אותי פוטרים כ״עושה צרות ראשי,״ בעוד לברברה חייבים להתייחס בכובד ראש; כאמור בשל היותה גברת ירוסלבסקי מחד וברברה (ירוסלבסקי) מאידך.

הקשר בינינו הלך והתהדק עם השנים, והיה זה דבר מוזר ביותר, שכן ברברה היתה דמוקרטית ואני רפובליקני, אך כה רב היה המשותף בינינו, והעיקר – מדינת ישראל וגורל העם היהודי כמו גם הדאגה לזולת, לאחינו ואחיותנו. בבית הכנסת הרפורמי ״טמפל ישראל של הוליווד״ מצאו לנכון לציין שבין אלף הנוכחים גם רפובליקני או שניים או גוואלד, אסון של ממש, איך מעז רפובליקני להראות פניו!), ואני בגאווה רבה הודעתי, כן, אכן, זה אני; חברים טובים היינו!

וכשיצאנו לארוחת צהרים, שם התהפכו היוצרות, וברברה היתה הדמוקרטית היחידה בין שמרנים-קונסרבטיבים, עדיין הרגשנו שאנחנו אחד ולא שניים נפרדים, ממש כדברי הנביא יחזקאל: ״וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך … ועשיתם לעץ אחד, והיו אחד בידי.״ (ל״ז:17, 19).

חברים נמדדים לא רק בזמנים טובים ונהדרים, כי אם גם ובעיקר בשעת צרה וצוקה, כשכל שאר האנשים עסוקים בבעיותיהם-הם אך חבריך נמצאים לצדך. כך היה, לדוגמא, משך ששת השבועות בהם ברברה נלחמה על חייה לאחר שנעקצה ע״י יתוש שהעביר לה את וירוס הנילוס המערבי. כך גם היה כשברברה שלחה אותי לודא שאביה של חברתה (באמצע שנות התשעים לחייו) לא יושב בדד בשבת כי אם מצטרף אלינו מדי שבת בשבתו לבית הכנסת. וכך היה כשהתקשרתי לברברה ואמרתי ״אלה הזמינה שנבוא ביום שני בבוקר.״

היא לא שאלה ״למה״ ו״בשביל מה״ כי אם ״באיזו שעה״ ו״לאן להגיע". היה זה מובן מאליו.

ברברה היתה ידועה בשם ״יעל״ בקרב משפחתה בארץ, אך בשבילי היא היתה ״ברברה הג׳ינג׳ית״ – שאמרה את שעל לבה ולא הסתירה, התחברה עם אנשים שהעריכה ונמנעה מקרבתם של אנשים אותם לא סבלה.

אמר בעלה נכון: ככל שהיא ניצלה את רוחב הפס שניתן לה, כך הפס הלך והתרחב, מעשה נס של ממש, כאילו דאג הקב״ה בעצמו ששליחתו עלי אדמה לא תחסר כל כלי עזר לו תזדקק. וכך, כשאלף אנשים ליוו אותה בדרכה האחרונה, יכולים אתם להבין שהרעש לא היה מארש אבל כי אם קבלת פנים של בן חוזר שם למעלה, בת אהובה שהגיע זמנה לחזור ולהיות קרובה יותר לאבינו שבשמים.

שם מחכה לה עבודה רבה, שכן כל אותו חיל גדול מאד מאד שהופיע להלוויתה, כל בית ישראל המה, עצמות יבשות הם, וגם גידים ובשר ועור, אך רוח אין בהם, רוח שצריך שתבוא מארבע רוחות ״ופחי בהרוגים האלה ויחיו״ (שם: 9) רק שהמעבר מהשליחות עלי אדמות לחזרה לקרבת הקב״ה ניתקה ממני את הקשר לברברה, ללא כל הכנה מוקדמת, ללא שהות להפרד. ברברה, שתמיד היתה מיעצת ומכוונת ומעודדת ומנחמת ועוזרת, עזבה למשימתה הבאה, ועתה נותרתי אני רק עם הזכרון והכאב, החסר העצום ותחושת הבדידות המכה בי פעם אחר פעם מאז שנודע לי שברברה כבר איננה אתנו.

צבא של מטה וצבא של מעלה. אני אמשיך להיות ״עושה הצרות״ כאן עלי אדמות, ועכשיו ברברה-הג׳ינג׳ית לא תחדל לעשות את אותו הדבר בדיוק שם למעלה. משעמם בטוח לא יהיה, ועשיה ברוכה תהיה למכביר.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

קווין אופיר: מנהריה ללייבל של ג'יי זי

Published

on

היא מאופיינת בשואו צבעוני, פרובוקטיבי וסקסי • מאחורי האאוטפיט יש גם מסר ושירים מקוריים שהיא כותבת • עכשיו משחררת הזמרת אופיר שיר חדש על שלום ואהבה ולא מפחדת לספר שהיא חולמת בגדול

זמרת האירועים ׳קווין אופיר׳ הפכה לתופעה מוכרת בסצינת המועדונים והמסיבות באל איי. הבחורה שנולדה בצפון הרחוק של ישראל השתקעה באל-איי לפני שמונה שנים ומאז במקומות רבים ברחבי דרום קליפורניה. היא מאופיינת בשואו צבעוני, פרובקטיבי וסקסי. מאחורי האאוטפיט יש גם מסר ושירים מקוריים שהיא כותבת. עכשיו אופיר משחררת שיר חדש על שלום ואהבה מן המנון לעולם ולא מפחדת לספר שהיא חולמת בגדול.

אופיר נולדה וגדלה בנהריה, בכורה לאחותה ואחיה. לקראת שנות התיכון עברה לעמק יזרעאל.

בגיל 11, היא מספרת, החלה להתעניין במוזיקה. אופיר: ״הייתי כותבת שירה אירית כי מאוד אהבתי את זה. וגם סיפורים קצרים ותמיד השמיעו אותי בכיתה". בגיל 12 היא הופיעה בפעם הראשונה בבית ספר השיר. ״שרתי את ׳לו יהי׳ בפני כל בית הספר, ממש אחרי חזרה אחת קלילה בקושי התכוננתי. אמא שלי הייתה בקהל ובסוף כולם ניגשו אליה ואמרו לה שיש לבת שלה קול של זמיר. אני התאהבתי בקהל. הבטתי בהם והם העניקו לי אנרגיות מדהימות. זה משהו מיוחד מאוד".

מהו המסר מאחורי השירים שלך?

״תמיד היה לי מסר של קשר, קרבה והבנה. לדעת להכיל אחד את השני ולהראות אהבה אחד לשני. פעם כתבתי שיר בעברית שנקרא: ,עולמו הפנימי של האדם׳. הוא מדבר בדיוק על זה".

קווין אופיר הגיעה בפעם הראשונה לאל-איי כבר ב- 2009 והתהאבה מיידית. היא הכירה פה אנשים שעזרו לה ולאט לאט השתלבה בתעשית המוזיקה המקומית. ״רציתי לחקור מה שיש לעיר להציע. התחלתי לגלות את עצמי. ביליתי גם תקופה של כמה שנים בקנדה, למדתי מסאג׳ תראפי והיום יש לי הסמכה של מסאג׳יסטית מקצועית".

היא מספרת לי על התחלה ונחיתה רכים. במהירות של ישראלית הסתדדרה עם מקום לגור והחלה לעבוד כמעט מייד. את ההופעה הגדולה הראשונה, שלה מספרת, עשתה עבור ׳דאף ג׳אם רקורדס׳ (הלייבל של ג׳י זי) בבוורלי הילס. מאז היא שחררה דיסקים עם שירים מקוריים והיא לא מפסיקה להיות חלק מהסצ׳נה.

מה מייחד את המופע שלך?

״יש לי אאוט-פיט מקורי. אני מעצבת את הבגדים לבדי, את החגורות, הנעלים, הכובעים את כל הלוק. הכל מאוד סקסי סטייל, פאן, קול וגלאמרס. לפעמים אנשים משווים אותי למדונה.

המופע שלי הוא מאוד עוצמתי ותמיד יש את ההרגשה של בואו נרקוד ונעשה שמח.

איזה שירים את שרה?

״אני שרה שירים מקוריים שלי שאני כותבת ומלחינה- פופ, רוק, דאנס והיפ הופ. אני שרה ב 9 שפות. יש לי חוש מאוד טוב של שפות ולמדתי לשיר באנגלית, עברית, צרפתית, ספרדית, פרסית ועוד…

״בחלק מההופעות יש לי רקדנים מקצועניים הכל תלוי וג ההופעה.

אני מבין שיצאת עם שיר חדש?

״כן – FEARLESS WING OF LOVE – זה המנון אהבה לעולם. השיר הוא כאילו אני מחבקת את העולם. יש בשיר גם צד קצת פרובוקטיבי אבל בצורה טובה. עשיתי אותו ביחד עם המפיק שותף שלי Tommy Bruno. זה הולך לצאת באיי טיונז, ביו טיוב, ספוטפיי, בכל מקום אפשר להוריד את השיר.

איזו זמרת מהווה השראה עבורך?

״אני אוהבת את קייט רייאין ואת סלין דיון. אני אוהבת את כל מוזיקת שנות ה-80. אני מקבלת השראה ממדונה כמובן. וגם פינק היא אחת הזמרות האהובות עליי".

את קווין אופיר תוכלו לראות בהופעה הקרובה ב-3 באוקטובר במסעדת "פאסיפיק כושר" בוואלי ווילג׳.
For booking Queen Ofir
call 949-526-4292 or
email: queenofir@gmail.com

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

יתוש שלא מפסיק לזמזם

Published

on

לישראל יש בעיה עם המפלגה הדמוקרטית ועם רוב יהדות ארה"ב. וזוהי רק ההתחלה

חברות הקונגרס אילהן עומאר ורשידה טליב הצליחו השבוע להכניס את ישראל לסיטואציה לא נוחה. מה שלא תעשה, לא יהיה טוב. תשאיר אותן בחוץ – תחטוף ביקורת. תכניס אותן פנימה תקבל שבוע של שידורים חיים מהשטחים, ושוב תחטוף ביקורת. תשאיר אותן בחוץ תרגיז את הקונגרס. תכניס אותן – תרגיז את הנשיא. עומאר וטליב הן יריבות מעצבנות של ישראל. אומנם רק יתוש, אבל אחד שלא מפסיק לזמזם. הפעם הצליח אפילו לעקוץ.

מצד שני לא כדאי להגזים: עומאר וטליב אינן אהודות גם על מפלגתן שלהן. מדובר בחברות קונגרס רדיקליות, לעומתיות, שהמפלגה חרדה מהשפעתן. אם הן יצליחו לשכנע שהמפלגה הדמוקרטית זה הן – הבוחרים בהחלט עלולים לברוח. בדיוק בגלל זה בחר בהן הנשיא דונלד טראמפ כיריבות. בדיוק בגלל זה צייץ הנשיא טראמפ כפי שצייץ. הוא רוצה לאלץ את המפלגה הדמוקרטית להזדהות עם עומאר וטליב, הוא רוצה לאלץ את ההנהגה הדמוקרטית להגן על עומאר וטליב, כי הוא מאמין שזה יועיל לו בבחירות הבאות. שתי חברות הקונגרס עקצו את ישראל, טראמפ עקץ את המפלגה הדמוקרטית. בינתיים, אלה שתי המפסידות בסיבוב הזה.

עם זאת כדאי להפנים: לישראל יש בעיה עם המפלגה הדמוקרטית. זו לא בעיה חדשה. בוחרי המפלגה זזים שמאלה, עוד מימי הנשיא אובמה. התזוזה שמאלה מתבטאת בהרבה אופנים, ובהם תמיכה פחותה בישראל. ברור שתקרית כמו זו שאירעה בסוף השבוע תקל על הכנף השמאלית של המפלגה לנגח את ישראל עוד קצת, ותעמיד את הכנף המרכזית שלה במצב של מגננה. ברור שהתקרית תשחק עוד קצת את היכולת של ישראל לתקשר עם בוחרי, ואולי גם עם חלק מנבחרי, המפלגה הדמוקרטית.

ומצד שני לא כדאי לשגות באשליות: גם ביקור של עומאר וטליב לא בהכרח היה משפר את מצבה של ישראל. תלוי מה היה קורה בו, תלוי אילו פרובוקציות היו מצליחות לייצר, תלוי כמה סיקור תקשורתי היה מתלווה אליהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אשם במידת מה בשחיקת התמיכה בישראל. אבל הניסיונות לטעון שהוא האשם הבלעדי, או העיקרי, מגוחכים. הדמוקרטים אינם מרוצים בכל עת שראש ממשלה ישראלי מתקרב לנשיא רפובליקני. אלא שהאינטרס של ישראל הוא קירבה בין כל ראש ממשלה ישראלי לבין כל נשיא אמריקאי שתומך בישראל. כן, גם טראמפ.

איפה ישראל שגתה בבירור? בזיגזג. החליטה כך, ואז שינתה דעתה. שר החוץ ישראל כץ טען ששגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר אישר את הביקור ללא התייעצות מראש. זו טענה שמעלה חשד ששר החוץ הוא כסיל. כך או כך, לא מדובר במקרה של חוסר תיאום אלא במקרה של שינוי החלטה.

אז מה הנזק? זה תלוי בהרבה גורמים שאינם ישראל, מעריך שמואל רוזנר, פרשן בכיר ליחסי ישראל-ארה"ב: מי ייבחר למועמד הדמוקרטים לנשיאות, מה יעמוד על סדר היום האמריקאי בשנה הקרובה, האם טראמפ ינצח ב־2020 או שמא יפסיד. בנוסף, צריך לשים לב לכך שרוב היהודים באמריקה סבורים שישראל שגתה.

זה כולל הפעם את איפא"ק והליגה למניעת השמצה. הם נקלעו למצב לא נוח: הם לא סובלים את עומאר ואת טליב. הם יודעים שמדובר במחוקקות ארסיות, אנטישמיות, עוינות. ומצד שני, קשה להם להגן על העמדה הישראלית מול חבריהם לדרך במפלגה הדמוקרטית. קשה להם במיוחד משום שהעמדה הישראלית עולה בקנה אחד עם עמדתו של טראמפ, שגם אותו רובם לא סובלים וחושבים שהוא אנטישמי).

במאי האחרון פורסמו ממצאיו של סקר מאלף של מכון הסקרים Pew. התברר ממנו שהיהודים הם הקבוצה הביקורתית ביותר כלפי יחסו החיובי של טראמפ לישראל. קרוב למחציתם (42%!) סבורים שטראמפ ״יותר מדי אוהד״ את ישראל. השוו את היהודים לפרוטסטנטים 22%), לקתולים (34%), לחברי הכנסיות השחורות 33%), לאוונגליסטים (15%), וקבלו תמונה מדויקת. במילים אחרות: אין צורך להעמיד פני מופתעים כאשר מתברר שהיהודים-אמריקאים וארגוניהם לא אוהבים את החלטת ישראל. וזה רק ילך ויקצין אחרי הבחירות כאן ושם.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

בן 20 מאוהיו נעצר בחשד שאיים לתקוף מרכז יהודי

Published

on

בביתו נמצאו נשק ותחמושת • הצעיר עצר בעקבות סרטון שפורסם באינסטגרם

בן 20 מאוהיו נעצר ביום שבת האחרון בחשד שאיים לתקוף מרכז יהודי במדינה. במשטרה אמרו כי בביתו של החשוד נמצאו כלי נשק חצי-אוטומטיים, תחמושת רבה וחומרים אנטישמיים.

הצעיר, ג'יימס רירדון ג'וניור, נעצר בביתו שבעיירה ניו מידלטאון. מפקד המשטרה בעיירה, וינסנט ד'אגידיו, אמר לרשת הטלוויזיה WKBN כי רירדון ג'וניור חשוד כי פרסם באינסטגרם סרטון שבו איים על המרכז הקהילתי. בסרטון שעלה לפני כחודש נראה גבר יורה בנשק חצי-אוטומטי, לצד הכיתוב "המשטרה זיהתה את היורה במרכז הקהילתי-יהודי שבעיר יאנגסטאון כלאומן הלבן סימוס או'רירדון". בפוסט תויג המרכז הקהילתי, ובמשטרה סבורים כי חשבון האינסטגרם שייך לרירדון ג'וניור.

סגן המנהל של הפדרציה היהודית ביאנגסטאון, אנדי ליפקין, אמר כי בארגון מודעים למקרה ועומדים בקשר עם המשרה. "אני רוצה להדגיש שאיננו יודעים על אף איום נוסף לקהילה היהודית או לאנשינו בשעה זו", מסר בהודעה שפורסמה באתר של הארגון, אך הוסיף כי "הוריתי לשמר את רמת האבטחה המוגברת בעתיד הקרוב".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות