Connect with us

לוס אנג'לס

משייטת 13 לאקשן של הוליווד: אמיר פרץ חותר למגע (ומסביר איך להישאר בחיים)

Published

on

הוא כיכב 4 שנים בתוכנית  הטלויזיה הפופולרית בערוץ 'נאשיונל ג'יאוגרפיק', אימן את הלוחמים שלכדו את אוסמה בן לאדן ותרם להנחלת תורת ה'קרב מגע' ברחבי תבל * ראיון היכרות בלעדי עם אמיר פרץ, שרירן צמרת ומאצ'ו-מאצ'ו מן ישראלי-אנג'לוסי * וטיפים לגברים ונשים על איך להישאר עירניים ברחובות לוס אנג'לס המסוכנים * מאת מיכה קינן

ñ

לפני שאתן לאמיר פרץ לספר לנו על הרומן המסעיר שלו עם הוליווד ועם  אומנות הקרב מגע אני חייב לברר אחת ולתמיד למה מתכוונים במונח 'קרב מגע'? אצלי בזכרון יש רק את שיטת הקאפ"פ, תורת לחימה ללא נשק שהייתה ידועה בתקופתי, מהפלמ"ח והלאה. זה היה משהו עצבני ומוזר מלווה במכות יבשות עם חצי מקל מטאטא, יחד עם אגרופים לפנים ובעיטות לביצים שתמיד הסתיים עם סימנים כחולים ומשקפיים שבורות. לשמחתי לא יצא לי לפגוש איזה פאדיון פנים מול פנים, נאלץ להגן על המולדת בעזרת מקל של מטאטא.

אבל בשקט בשקט החלו בהפצה של דוקטרינת קרב חדשה שלימים נקראה 'קרב מגע', שם סקסי בהרבה מהקאפ"פ שמזכיר תמיד את רעש נקישות מקל במקל. זוהי שיטת הגנה עצמית ולא אמנות לחימה כפי שחושבים רבים. כלומר, שיטת לחימה שמדמה מצבים שיכולים להתרחש ב"רחוב" כשהאדם מותקף על ידי גורמים שרוצים להזיק לו או מאיימים עליו. השיטה פותחה למטרות צבאיות עלידי צה"ל והיא מפורסמת בכל העולם.

DSC00543

עם כוכב הסרט מהיר ועצבני פול ווקר

 

במשך עשרים שנה האחרונות מאמן אמיר פרץ את כוכבי האקשן ההוליודיים באומניות לחימה שונות, ולאחרונה נקשר שמו בכמה סרטי פעולה וסדרות טלויזיה בנושא. לפני שנתיים נבחר אמיר פרץ – מדריך ומומחה לאמנויות לחימה, יועץ טכני לסרטים הוליוודיים ועכשיו כבר שחקן – להצטרף להיכל התהילה האמריקאי של אמנויות הלחימה יחד עם אייקונים ידועים כגון ברוס לי וצ'אק נוריס, מועדון מכובד שכיבד המומחיות של פרץ באומנויות הלחימה, כמומחה לטקטיקות קרב. הטקסים נערכים מידי שנה וכל שנה מביאים מועמדים שמשיגים מומחיות בתחום שלהם.

לפיכך החלטתי לגשת למכון של אמיר פרץ ולשמוע מפי הגורו עצמו על מה כל הרעש.

_89B8933[1]

סמינר קרב מגע בגרמניה

כמו במרוץ של סוסים

"הכותרת הגדולה של קרב מגע שזוהי שיטה להצלת חיים, משמעת עצמית, שיפור הביטחון אישי והקניית כלים להגנה עצמית", פוצח פרץ ומקפיץ שריר. "יש  לה ארבעה מימדים; אני משווה אותם לסוסים, ארבע אלמנטים מרכיבים את הבנאדם. יש לך את האלמנט הרוחני, האלמנט הפיזי , האלמנט הרגשי ואת האלמנט המנטלי. אם הסוסים הללו לא רצים יחד, וכל אחד מהם רץ לכיוון אחר, אם אתה באמצע וסוס רץ שמאלה וסוס רץ ימינה וסוס רץ ישר וסוס רץ אחורה אז זה יקרע אותך לחתיכות. אבל אם אתה מכוון את כל הסוסים האלו ביחד לרוץ לאותו כיוון אז יש לך את כל הכוח המרוכז לאן שאתה רוצה ללכת.

פרץ: "קרב מגע הוא לא רק ספורט, קרב מגע הוא יותר שיטה להגנה עצמית. אומניות הלחימה המשולבות, של אגרוף תאילנדי, קארטה, ג'יוג'טסו, היאבקות, ג'ודו רגיל וכו'. כל אומנויות הלחימה היום נקראות: "Mix Martial Arts" שזה שילוב של אומנויות לחימה. זה דבר מאוד פופולרי היום ואני מתמחה בהן. בתחום ההגנה העצמית, אנחנו חייבים להצליח לתת מענה לכל איום אפשרי. אם לצורך ההמחשה, נתקלת במצב שבו אתה צריך להגן על עצמך ושני אנשים מנסים לתקוף אותך, אתה לא תגיד להם: 'חבר'ה מה קרה? אני רגיל להילחם נגד בנאדם אחד!'…

"אם מישהו מהם שולף עליך סכין אתה לא תגיד: 'מה זה סכין? אני רגיל להילחם בידיים!'; או אם מישהו בועט בך אז אתה תגיד לו שאתה רגיל להיאבק רק עם הידיים, או אם מישהו מפיל אותך על הרצפה אז אתה אומר שאתה לא יודע להילחם על הרצפה. המטרה היא לתת מענה הכי טוב לכל סוגי האיומים של היום, שזה אומר: מספר תוקפים, עם כלי נשק, עם אקדח, רובה, מקל, סכין. חניקה, על הקרקע, על הגב… אתה לומד לקום, אתה לומד האם יש לסגת, או להילחם להגן על עצמך. המטרה הראשית היא לא להיפגע! אם אפשר למנוע את זה אז זה מצוין, הדגש העקרי בתחום ההגנה העצמית הוא מניעה. האסטרטגיה הכללית היא מניעה, שבעים וחמש עד שמונים אחוז זה מניעת סיטואציה. רוב האימון היא היכולת לראות איום פוטנציאלי ולהימנע ממנו מלכתחילה.

RKB_5496_Copy

תרגיל בשמירת נשק אישי ליחידה משטרתית מיוחדת

"בשלב הבא אם אתה איש מאומן ואתה יכול לראות כמה צעדים קדימה, הנה אתן לך דוגמא.  נניח סיימנו פה את הראיון ועכשיו לילה, ואתה חונה במגרש החנייה מאחורי המכון ואתה הולך ואיך שאתה נכנס לסמטה אתה רואה ליד האוטו שלך שלושה ארבעה חבר'ה, עומדים עם הקפישונים האלה על הראש מדברים ביניהם. אין אף אחד לידך, אתה לבד. האוטו שלך הוא האחרון שנשאר בחניה ואתה הולך לשם ואתה אומר לעצמך: 'לא הכל בסדר, אני רק הולך לאוטו שלי'. לעומת זה, שאיך שאתה עושה את הפנייה  לתוך הסימטה, אתה מסתכל ואומר: 'זה לא נראה לי טוב'. אתה עושה פרסה מיד, חוזר חזרה, אפילו תופס אותי ואומר לי שאתה רוצה שאני אבוא איתך לרכב, אתה אומר: 'בוא תקפיץ אותי רגע לרכב אני ראיתי משהו שנראה לי חשוד'. זוהי מניעה.

"עוד דוגמה: בחורה יוצאת ממעלית בערב, סוף היום, והיא רואה שהאוטו שלה אחרון במגרש החניה ורואה כמה אנשים ליד המכונית והדלת של המעלית עדיין פתוחה. אז היא יוצאת מהמעלית והולכת לרכב ומקווה שכלום לא יקרה… או כשהיא חוזרת למעלית וניגשת לשומר ומבקשת ממנו שילווה אותה. זאת אומרת, היכולת לצפות דברים עוזרת, מניעה זה דבר מאוד חשוב. אנחנו קוראים לזה מודעות למצב, עירנות סביבתית. להיות עירני, לא רק לסיכון פוטנציאלי, אבל בכלל, להיות עירני לסביבה שלך.

_MG_1609

הדרכת קרב מגע והגנה עצמית בכל רחבי העולם

"כמו ששמת לב, אני יושב עם הפנים לרחוב, למה? לא שחס ושלום מישהו יבוא וייתן לי מכה על הראש. אני עכשיו יושב קרוב לכביש, אם חס ושלום משהו קורה, מישהו עכשיו נוהג ברכב שתוי אולי, איבד שליטה על הרכב שלו ואני יושב עם הגב לרחוב, אין לי סיכוי בכלל לזהות רבע שנייה לפני ולראות מה קורה. כשאתה יושב עם הפנים לרחוב זה נותן לך טיפ טיפה יותר סיכוי לראות מה קורה סביבך, זה לא חייב להיות דבר כל כך דרמטי. חוץ מזה שנותן לך קצת יותר ראייה מרחבית, ושזה דבר נכון לעשות, לא להיבהל, רק להיות טיפונת יותר עירני.

לבצע במאה אחוז, לחיים ולמוות

"הדבר השני בקרב מגע, בהגנה עצמית, היא המשמעת הרגשית והמנטלית. אם מישהו מותקף, נניח אם זו אישה שמותקפת, מישהו מנסה לאנוס אותה, או אם מישהו מנסה לשדוד אותך. הוכחנו ב'נאשיונאל ג'אוגרפיק', בתוכניות הטלויזיה שלי, במשך ארבע שנים ברציפות, שהטכניקות עובדות. אז מה בכל זאת הבעיה? הרי אם הטכניקות עובדות אין בעיה, יבוא עלינו איום ונפתור אותו. אבל שיש סיכון גבוה, זה עושה את כל ההבדל. מה זאת אומרת? אם אני עכשיו אלמד אותך להתגונן נגד איום באקדח ואני מביא עכשיו אקדח לא אמיתי, אתה עושה את  כל התנועות והכל מצליח לך, פתאום כשאני מביא לך אקדח אמיתי שיש בו כדור אמיתי, הסיכון הוא כל כך גבוה שאין מקום לטעויות, אבל אתה מאבד את העשתונות מרוב פחד.

"או אם אני עכשיו לוקח קרש ארוך ושם אותו  בגובה שני מטר מעל שתי נקודות ואני אומר לך ללכת בשיווי משקל, לא תהיה לך בעיה ללכת עליו. כי אין לך מה לדאוג, זה לא כזה גבוה. אתה הולך עליו מצד לצד מצחקק וגם מדלג. אם אני לוקח את אותו קרש בדיוק ושם אותו מעל שתי בניינים גבוהים, פתאום אתה משקשק מפחד ולא מוכן לעלות על הקרש. אבל אתה אומר, רגע זה אותו דבר, עשית את זה עכשיו בלי בעיה, עם חיוך. מה קרה פה?

"הסיכון כל כך גבוה שפתאום האלמנטים הנפשיים, הרגשיים והמנטליים נכנסים לתמונה, אנחנו משלבים גם את הרוחני שייתן לך את הכוח להביא את האמונה ביכולת שלך ולעשות את ההחלטה הנכונה ולתת את הפקודה לגוף, לבצע במאה אחוז, לא חצי ולא רבע ולא אולי, בלי להסס, לדעת לקבל את הפקודה, לעשות את ההחלטה הנכונה ולעשות את זה במאה אחוז. לחיים ולמוות.

RKB_5540_Copy

תמונה קבוצתית עם יחידת אנטי טרור משטרתית

"כשאתה מתעסק בהגנה עצמית ובאומנות לחימה אז באופן טבעי אתה מתעסק בטכניקות שבנויות על מנת לפגוע, אז כמובן שפציעות זה דבר שבא עם המקצוע וזה דברים שקורים, אבל אנחנו מנסים להיות מאוד מקצועיים ומשתדלים לצמצם את זה לכמה שפחות.

"אין פייר ולא פייר בניסיון להגן על עצמך, או מישהו שאתה אוהב. במצב מסוכן אתה צריך לעשות את המקסימום כדי להציל את עצמך. אם אני עכשיו נכנס אליך הביתה מהרחוב ואני יותר חזק ממך. ונגיד חס ושלום, ישבתי חמש שנים בבית סוהר, רבתי מכות,קיבלתי מכות,עשיתי פשעים,אני לא פוחד,אז אתה לא תעצור אותי עכשיו עם הידיים, אתה לא מיומן. אתה חייב להשתמש בכל כלי נשק שאתה מוצא בכדי להגן על עצמך ועל מי שבבית, אין חוקים. אתה לא יכול להיות קורבן, צריך להתגונן קצת ולהעביר את ההתקפה ליריב, חייבים להתגבר על המצב.

IMG00945

On set "Human Weapon" of National Geographic

משמעת, התמדה ועקביות

 איך הגעת לתחום הזה?

"כנער בן חמש עשרה התחלתי להתענין בכושר גופני, הגנה עצמית ואומנויות הלחימה. לקחתי קורסים והשתלמויות בקרב מגע ובאומנויות הלחימה בכלל. מגיל צעיר קסמו לי אומנויות הלחימה. זה התחיל מסרטים של ברוס לי וכל הצ'מפיונים של אז . זה היה מאוד מרתק, ג'ודו ולחימה ביד פתוחה ומגע מלא. כבר בגיל שמונה עשרה הייתי אלוף ישראל בהישרדות ובקרב מגע למשקל כבד.

"כשהתגייסתי לצבא נהייתי מדריך 'קרב מגע' לכושר קרבי, בקורסים בהכשרת מדריכים לכל יחידות הצבא. ב-1992 העבירו אותי לשייטת 13, לקומנדו הימי.  בניתי להם את תוכנית 'קרב המגע' ליחידה, תוך שבועות, השתפרו החבר'ה והרמה עלתה בצורה בלתי רגילה, והם תפקדו טוב יותר במסלולים ובקורסי טרור. כשסיימתי את השירות בשייטת, נסעתי לתאילנד להתאמן באיגרוף תאילנדי".

מה תובנות החיים שלך בעקבות מעורבותך בקרב מגע?

scan0021

יחד עם אלוף העולם בס רוטן עם זכיתו בתואר

"קרב מגע', מתפתח בצורה מדהימה וממשיך להתפתח עם השנים. ולשמחתי אני אחד מהדמויות שעזרו לפרסם את המותג. יחד עם התוכנית המצליחה שלי ב'נאשיונל ג'אורפיק', עם כל השנים שאני מדריך, לימדתי ביותר מארבעים מדינות. בצבאות, משטרות , יחידות ללוחמה בטרור , אזרחים וקורסים משולבים. אני כבר 24 שנים בתחום. אחת ההבנות שגיבשתי שזו דרך חיים והיא קשורה בבניית הרוח, בבניית המשמעת וזה יופי של מודל לחיקוי בשבילי. כל המדריכים הגדולים שלי החל מהמדריך שהדריך אותי במתנ"ס בטבריה בשם אלון תמיר, הם היו פשוט מודל לחיקוי. אני חושב שהיום מודל לחיקוי לנוער זה 'הדבר' הכי חשוב בחינוך. לתת לנוער מודל לחיקוי; איך עושים, מה עושים, ההחלטות הנכונות, על משמעת, על היכולת לקבלת החלטות, על כבוד הדדי, על התמדה, על עקביות. כל האלמנטים האלו הם אלמנטים מאוד חשובים שיכולים לשקם כל אחד לרבות נוער במצוקה או קשה חינוך. אני תמיד אומר שאומנויות הלחימה ומוזיקה הצילו לי את החיים, גם מילולית וגם מעשית.

"כל כך הרבה דברים יכלו להשתבש, כל כך הרבה דברים יכלו לקרות, אם זה פשע ואם זה בסמים, כל הדברים האלה קורצים לאורך כל הדרך, אתה יודע שההורים עובדים קשה ועסוקים ואתה ברחוב משחק ורץ ומסתובב ומתערבב וכו'. יש הרבה דברים, תמיד משהו בפנים, מנגנון פנימי שאמר לי: 'לא! לך להיכן שיותר קשה, תנסה לעקוב אחרי החלומות שלך, תנסה להגיע, תנסה להסתכל לדברים בעיניים, היישר מבט'. יש דוגמאות בחיים, אם מישהו מנסה לתת לך מכות בפנים, אם אתה עוצם את העיניים. אתה לא רואה מהיכן באות המכות בחיים. גם אם אתה חוטף, עדיף להסתכל ולראות מה מגיע, לזוז בהתאם להתחמק או להתמודד. בחיים אותו דבר, הסתכל על הפחדים, הסתכל על האתגרים ורכוש אותם אחר כך זוז איתם קדימה.

"לאורך הדרך בחיי, היה עניין של משמעת, התמדה ועקביות, אני ידעתי שהמרוץ לא בהכרח למי שהכי מהיר,  אלא למי שמתמיד.

איך הגעת לאמריקה ומה קרה לך מאז?

"אחרי השירות בקומנדו הימי, נסעתי לתאילנד להתאמן באגרוף תאילנדי, חזרתי לארץ והחלטתי לנסוע לאמריקה ולנסות את מזלי. ב-1996 טסתי לארצות הברית. הגעתי לכאן, והמשכתי לחתור לכל העניין של אומנויות הלחימה, כדי להמשיך להתקדם, ללמוד, וללמד.

"כמובן כמו כל דבר זה לוקח זמן, לא דיברתי אנגלית. למעשה גם לא ממש התחלתי להדריך מיד, קצת לקח זמן לאנשים להכיר אותי. התחלתי קצת להדריך, קצת להילחם, קצת להראות את היכולות, להראות את הכישרון. התחלתי בשכר מינימום, למזלי הרב אבא שלי היה פה באותה תקופה, אז גם עזרתי לו וככה זה עזר לי קצת לתמרן ולהמשיך לעקוב אחרי החלום שהתפתח.

DSCN0184

עם דארין לוין והיחידה למלחמה בטירור של חיל האויר האמריקאי

"התחלתי לראות אנשים שצריכים את הידע ושזה עוזר מאוד לאנשים. לאחר כמה שנים כבר פתאום הדברים התהפכו וזה כבר התחיל להיות הקטע של לעזור לאנשים, לגעת בחייהם, לתת כלים ולהתקדם קדימה, להדריך, לעבוד עם קבוצות מאוד מתקדמות. היום אני עובד בין היתר עם השייטת האמריקאית, עם יחידות עילית, יחידות לוחמה בטרור המתקדמות בעולם, אנשים שהם גם יותר מנוסים ממני בתחומם. זה כבר הפך לשלב של לחלוק את הידע שלי בכל נושא של הגנה עצמית, המעצר, בטיחות, אבטחה, וייעוץ.

"במהלך כל השנים, הרבה אנשים שעבדתי איתם שהיו מפקדים זוטרים והתקדמו להיות מפקדים יותר בכירים או חניכים שהתקדמו להיות מפקדים ועבודה רבת שנים ואתה יודע איך אמר שלמה: 'טוב שם משמן טוב'. לשמחתי הרבה ראו את ההתמדה, את הדינמיקה, את האנרגיה, את המחויבות האישית בתחום, לתחום של הצלת חיים ושל ביטחון ושל הגנה עצמית. דבר הולך לאחר, אנשים פשוט מדברים. יש גם את תוכניות הטלוויזיה או סרטים או דברים שעזרו להמשיך לגדול ולהתקדם".

בדרך לעיראק ואפגניסטן

במה מתבטאת ההדרכה המיוחדת שאתה נותן לכוחות הביטחון?

"בתור מומחה לטקטיקות הגנה והשתלטות, אני יכול ללמד את השוטר איך לשמור על הנשק שלו בצורה יותר טובה. איך להתמודד עם מישהו שמפעיל עליו כוח בצורה יותר טובה.  למשל- Arrest and Control, מה זה אומר? זו היכולת לעצור ולהשתלט בצורה מסודרת, לא להשתמש ביותר מידי כוח ולא להשתמש בפחות מידי כוח. השימוש בכוח הוא לפי מה שצריך, אלה הדברים שאני מתמחה בהם וכמובן שאתה צריך ללמוד את הכללים של כל המשטרות באופן כללי. את זה השוטר יודע כבעל מקצוע, בזה הוא משתמש. הוא לומד טכניקות, טכניקות ההגנה, לדוגמא איך להתמודד עם מישהו שמנסה לתקוף אותו עם סכין, או במצב שהוא מופל לקרקע או מנסים לקחת לו את האקדח.

"בצבא זה מגיע  למצב של להרוג או להיהרג, במשטרה זו היכולת להשתמש בכוח המתאים. אם לימדתי להתגונן נגד איום באקדח, אז אני הולך להגדיל את הסיכויים שלו מול האיום הזה, אין מאה אחוז, זה  רק מגביר את הסיכויים. אין לי מה להפסיד, זה מגדיל לי את הסיכויים אולי להצליח ולהציל את עצמי. הפילוסופיה שלי אומרת, אם נקלעת למצב ואין לך מה לעשות, אין משהו אחר, לא הצלחת לברוח, אז אם לא תעשה כלום, נכשלת מלכתחילה, אבל אם תנסה לעשות משהו, תגדיל את הסיכויים שלך להתגבר על המצב, מה תעדיף? מפה אני מתחיל.

"אנשים באים אלי לסמינרים ובצדק ואומרים לי: 'אמיר, אונס, סכין, איזה פחד!' והם פוחדים ואני אומר להם שפחד זה דבר טבעי, צריך לקבל אותו, גם אני פוחד, אתה מבין? יש הרבה מה להפסיד, יש לך חששות, אף אחד לא רוצה להיפגע. הפחד הוא דבר טבעי, צריך לקבל אותו, צריך לדעת לנהל אותו.

"זאת אומרת שאם עכשיו אני קופץ עליך עם סכין ואתה לא יודע מה לעשות, ואתה לא עושה כלום, הרמה של הפחד מגיעה למצב שאתה יכול לקפוא. דרך הבנה ובנייה נפשית, רגשית, ופיזית, אתה יכול להתמודד עם הסיטואציות האלה בצורה קצת יותר טובה, לזהות אותן קצת יותר מוקדם, אולי למנוע אותן אפילו, עוד פעם, אין מאה אחוז, אבל אתה מגדיל את הסיכויים שלך להתגבר ולמנוע את המצב, שוב, לא עשית כלום, נכשלת מלכתחילה. אז זה כבר נותר כוח לאנשים להתחיל להתמודד.

"ההדרכה שלי תלויה באופי היחידה. זאת אומרת, שאם שולחים שוטר רגיל שלא התמחה בפיזור הפגנות להתמודד מול קהל, הוא הולך להכשל עם הקהל. הוא צריך יחידה שמתמחה בהתמודדות עם הציבור כדי שבציבור יהיה מינימום נפגעים. דוגמה נוספת: יחידה מיוחדת אחרת, המומחיות שלה היא להתמודד עם אדם שיורה, מה זה אומר? אם עכשיו נכנס ילד שקיבל שיגעון לבית ספר ופותח באש, אם אני שולח שוטר רגיל שלא התאמן על מבנים של בתי ספר, שלא מכיר את השיטות של הכניסה המהירה, את הזיהוי של המטרה, הרי נשקפת לו סכנה ולחיי אדם נוספים. ואם מדובר בבני ערובה, זאת צריכה להיות יחידה שיודעת את השיטות ובקיאה בתורה הספציפית.

 "הדרכתי קורס מדריכים ליחידה של סוכנים מיוחדים  של חיל האוויר האמריקאי. הם היו בדיוק לפני היציאה לעיראק ולאפגניסטן, וכשהגעתי אליהם הם שאלו אותי את השאלה, מדובר בו באנשים מאוד מנוסים וחבר'ה ממש על הכיפאק. אמרו לי, 'אמיר, מה  אפשר ללמוד תוך  שבוע ימים?' אמרתי להם: 'הגנות עם רובים, חטיפות רובים, ואקדחים. יש לנו שבוע ימים, חבר'ה! תעשו לי טובה תשאלו אותי את אותה שאלה בסוף השבוע'.

"אלה חבר'ה מיומנים, באמת ברמה הכי גבוהה. אחרי שבוע ימים של הדרכה, ממש מהבוקר עד הלילה, בסוף השבוע כמובן שהגענו ליעדים ממש גבוהים. כיסינו את כל הנושאים וכמובן שלא הגענו למצב אופטימלי, אבל כשהשאלה עלתה שוב, אז אמרתי להם, 'עכשיו אתם תענו לי אתם! מה עדיף? שיהיו לי מדריכים כמוכם לכוחות המיוחדים ברמה שאתם נמצאים בה עכשיו, או שלא יהיה דבר?' התשובה הייתה מובנת מאליה.

IMG_0255EE

עם צוות הקומנדו סיל טים 6 , אלוף העולם בס רוטן והכוכב מייק קלארק דונקן ז"ל

"כל יחידה צריכה להתמחות בכל מיני סיכונים פוטנציאליים שעומדים לפניה, אז אנחנו עושים את האימונים בתחום שלנו בטקטיקות הגנה בהתאם למה שהיחידות עושות ולמה הם מיועדות. באופן כללי כולם עוברים את הקורס הבסיסי של היכולת בשימוש בגוף ככלי נשק, כארגז כלים, השימוש ברגליים, השימוש בידיים ככלי נשק, ובכלי הנשק האמיתיים כתוספת לאברי הגוף. האקדח או הרובה או הסכין, הם המשכיות של הגוף שלך, כל אלה כלים שאתה שם בארגז הכלים שלך ואתה תבחר את הכלי המתאים בהתאם לסיטואציה.

"אני מאמין שכדי לדעת מה הסיכויים שלך להגן נגד אקדח, אתה בהחלט צריך לדעת איך האקדח עובד, אז אתה צריך להגיע משני הכיוונים. זאת אומרת שאנחנו נמצאים במטווחים, אנחנו יורים, אנחנו מתפעלים את הנשק, עובדים תחת לחץ, אנחנו מתרכזים בפגיעות מדויקות. בנאדם צריך להכיר את האקדח, אם אתה הגעת למצב שאתה עכשיו נטרלת בנאדם עם אקדח,  אם אתה לא יודע איך להשתמש באקדח, איך תשתמש בו?  אולי זה אקדח צעצוע?

"יש דברים שצריך לדעת, ללמוד, איך להפעיל את הנשק. אולי הגעת למצב שבו ראית אקדח על הרצפה ואתה היחידי שיכול לעצור ולטפל בזה. לדוגמה נוספת היא הגנה נגד מישהו שרוצה לתת לך מכה. צריך לדעת איך לתת מכה, אז אני מאמין שצריך ידע, עוד פעם, ברמות מסוימות צריך ידע משני הכיוונים, גם בנשקים, גם ידע בסיסי, ברובה, באקדח, בסכין, בגרזן, במקל".

GTA # 4

on set of Grand Theft auto iv

משחק וידאו, סדרת טלוויזיה וסרט

על איזה פרוייקטים אתה עובד כיום?

 "יש לי אתר באינטרנט, http://amirperets.com שמתי על האתר שלי משהו שנקרא E. training. אתה יכול לקחת קורס אינטראקטיבי. אתה מוריד את כל הקורס למחשב שלך. אדם סקרן רוצה לדעת איך מתגוננים מחניקה מאחור, הוא נכנס אלי לאתר, והוא רואה שם 'איך להתגונן נגד חניקה מאחור'. מוריד את זה ישר למחשב והוא יכול לראות את כל הדינאמיקה. כמובן הוא צריך להתאמן אבל שלב-שלב, איך עומדים יציב, איך נותנים מכה ישרה, איך מבצעים הגנה, איך מתמודדים מול איום מסוכן, איך מתגוננים מול חביקה בפנים, חביקה מאחור.

"אני יכול עכשיו לשאול אותך איך מתגוננים נגד חניקה מאחורה, אז אתה תגיד, אמיר אני לא יודע, השלב הבא הוא שאני אראה לך לדוגמא את הסרט ואת ההדגמה ,מה אתה צריך לעשות? מראים לך ש- 'צריך לשים את הידיים על שורש כף היד וככה מתגוננים'. אחר כך צריך לתרגל, ושוב לתרגל תחת לחץ. אז הפילוסופיה שלי בין היתר היא, ' תראה לי מה שצריך לעשות ואני אתרגל בעצמי '.

"אני באופן אישי מאוד אוהב את המדיה ושואף להמשיך להופיע בסרטים ובתוכניות טלוויזיה. הפרוייקט על הפרק כרגע הוא PAY DAY שזה משחק וידאו, סידרת טלוויזיה ובקרוב סרט קולנוע."אימנתי גם את האקרובטים של CIRQUE DE SOLIEL למעבר מהופעה חיה להופעה בקולנוע.

IMG00004-20100304-1630EE copy

עם כוכב הסרט 'טרנספומרס' ג'וש דוהמל

מה ההבדלים בין הקומנדו הישראלי והקומנדו האמריקאי?

"SEAL TEAM 6, הם אלה ששיתפתי איתם ידע בשנים אחרונות והם היו אחראים לחיסול של בן לאדן. עבדתי  גם עם האנשים אמיתיים שעשו את המבצע וגם עם השחקנים של הסרט  ZERO DARK 30 על המבצע וגם הסרט הידוע על הנייבי סיל האמריקאי ACT OF VALOR.

 "אני עובד עם מגוון רחב של יחידות ב-20-15 שנה האחרונות, ואני מקבל את השאלה הזאת ששאלת כל הזמן. שתדע שכשהייתי בצבא היו תוכניות שת"פ באימונים בין הזרועות. החומר האנושי פה ברמה גבוהה, מאוד טובים. מהניסיון שלי עם כולם,  אתה בא ללוחם ואומר לו שנתקע או נחטף חייל באיזה מקום והם הולכים לחלץ אותו. בנאדם מן השורה יגיד לך רגע, בוא נשב, נחשוב נתכנן, נראה האם אנו עושים ההחלטות הנכונות? הלוחם אומר: !"  "roger that "         ומוכן ללכת, בוא נלך! אתה אומר לו: 'רגע תגיד לי, למה לסכן חיים ככה בקלות כזאת עבור חבר שלך ביחידה. הוא לא דופק חשבון ,זה אוטומטי אצלו, הוא הולך לחלץ, למה? ואתה יודע מה שתשובה שאתה מקבל? 'הוא היה עושה את זה גם עבורי!' או כי, 'אני אוהב אותו!'… המסר שלו, האנשים הקשוחים של הקשוחים, מה המסר? אהבת חינם, מה זו הקלות הזאת, לסכן את החיים שלך, האנשים כל כך מחויבים, לצאת לשטח ולתפוס את האנשים הרעים שפוגעים באנשים חפים מפשע ושגורמים פחד לאוכלוסייה ומאיימים על האוכלוסייה, זה פשוט מדהים.

 "ההבדל הקיים בין השייטת האמריקאית לשייטת הישראלית. באופן טבעי האופי והאופן של הפעולות של היחידות השונות. הקומנדו האמריקאי צריך להגיע מאמריקה לאיזשהו יעד רחוק מאוד מהבית. הוא צריך לקפוץ על מטוס ואז לצנוח, זאת צניחה גבוהה, סופר גבוהה מעשרת אלפים רגל  וליפול ללב ים ולדעת איך להסתדר שם, להיאסף על ידי צוללת ,שפולטת אותך במרחק רב מהחוף לנווט כמה ימים רק כדי להגיע לאיזשהו יעד בסוף העולם. זה הענין של אופי הפעולות שאני רואה.

"בנוסף יש ענין של ניסיון. למשל,  בשייטת 13, חבר'ה משכמם ומעלה,  הם היו עשר שנים יותר צעירים מהאמריקאים. אצל האמריקאים להגיע לשלב ל'Development Group' זה לוקח  יותר שנים. ליחידה המיוחדת שבמיוחדת שבשייטת האמריקאית. אתה צריך נסיון של חמש  עד לשמונה שנים. אתה צריך להפגין רמה של המקצועיות, מחויבות, משמעת, השראה, ויכולת מדהימים"

פרץ פורץ להוליווד

DSC_2048

על הסט של סידרת Car Science-Fox Sport

בגלל המוניטין שלו כמומחה ומאמן להגנה עצמית וגם  בגלל האופי  הנוח שלו הצליח פרץ להרחיב את חוג הלקוחות שלו גם למשטרות וליחידות צבאיות מכל העולם. למועדון שלו התחילו להגיע לקוחות פרטיים, ביניהם אנשי תעשיית הבידור ההוליוודיית. לפני עשר שנים פגש במכון שלו את מנהל חברת 'מנדליי אנטרטיינמנט' שהתאמן במכון וסידר לו הדגמה ואודישן אצל פיטר גובר, בעל חברת הפקות שהפיק להיטים כמו 'באטמן' ו'איש הגשם'. הוא  החתים אותו על חוזה לשלושה סרטים בשיתוף עם אולפני פרמאונט. אבל זה לא התממש.

_GLY2657

על הסט של מבחן סיבולת של נשיונל ג'יאוגרפיק

אמיר: "החלטתי לא לוותר על החלום ההוליוודי שלי והלכתי ללמוד משחק ועשיתי הרבה אודישנים. יום אחד התקשרו אלי מ'מנדליי אנטרטיינמנט' ושכרו את שירותי כמומחה. בהתחלה  התבקשתי לאמן את פול ווקר (מכוכבי "מהיר ועצבני") לקראת הופעתו בסרט האקשן Into the Blue (לצידה של ג'סיקה אלבה). בהמשך עבדתי בדרמת אמנויות הלחימה 'Never Back Down'. גם עזרתי בליהוק שני כוכבי הסרט הצעירים והאנונימיים יחסית ואימנתי אותם יחד עם דג'ימון הונסו ("לגעת ביהלום"). הוא גילם את מאמנם של שני המתאבקים, הם ביססו את הדמות שלו עלי.

אחר כך גם תרמתי את דמותי (בגרסה הדיגיטלית) למשחק הווידאו הפופלרי "4 Grand Theft Auto" ועזרתי לשחקן הישראלי יאיר לוטן, להתכונן לתפקידו בסדרה "דור מזוין" ("Generation Kill"). גם אימנתי את רמון רודריגז לסידרת טלויזיה חדשה שמצולמת כעת".

בשלב הזה התהפך עלי המזל לטובה והצלחתי להשתלב בסדרת הטלוויזיה של 'נשיונל ג'אוגרפיק', הממליצים שלי היו חברים מתחום אמנויות הלחימה, רנדי קוטור ובאס ראטן.

איך זה בדיוק קרה?  מה יש בסידרה הזאת?

"רנדי קוטור אמר למפיקים, 'אתם חייבים לעשות אודישן לאמיר', אחרי שבוע הם נתקלו בבאס רוטן וגם הוא המליץ עלי. הם החליטו ששווה להם לראות אותי ועשו לי אודישן. השכבתי את הבוחן על הרצפה, הצמדתי לו אקדח לראש ושאלתי אותו 'מה תעשה עכשיו?'. וככה קיבלתי את התפקיד.

"הפרק הראשון מסביר התגוננות מפני תוקפים ואני מופיע בו לצד מומחים אחרים, שאת חלקם אני אימנתי. בפרק השני מדובר ביחידות מיוחדות ושם אני מדגים את כושר הסיבולת שלי בתנאים קשים של חום ומאמץ. עשרות מיליונים צופים ברחבי העולם ואינספור תגובות של מעריצים הציפו את הטוקבקים של הערוץ. בפרק השלישי בסדרה, מדובר במודעות סביבתית להגנה עצמית ומדגים את השיטות שלי למניעת חטיפות ומעשי שוד. בפרק הרביעי, יש התמודדות עם אימונים וכלי רכב.

"מיד בעקבות הסדרה הגיעה אלי הצעה לשחק בקומדיה 'שומר ראש במבצע' ("Drillbit Taylor"), בה גילמתי סוכן מוסד המגיע לראיון עבודה אצל ילדים חנונים שסבלו מהטרדות.

_GLY2610

על הסט בסדרה 'לוחמי-על' של נשיונל גיאוגרפיק

 

 

"לסרט השני שלי-"Warrior" גויסתי על-ידי הבמאי גאווין אוקונור, חניך שלי לשעבר. כאן גם הייתי יועץ טכני ועזרתי בליהוק. ערכתי את אודישן פיזי לג'וש דוהמל, כוכב "רובוטריקים". עשיתי לו מבחני קואורדינציה והוא היה מצוין, . הסרט ה היה דרמת הפעולה , שעוסקת בבנו של אלכוהוליסט ומתאגרף לשעבר (ניק נולטה) ששב  הביתה כדי להשתתף בתחרות אמנויות לחימה, כשמאמנו הוא אביו ויריבו הוא אחיו. הסרט זכה להרבה תשבוחות וגם הצליח קופתית. גילמתי בו את דמות עוזר המאמן הישראלי.

DSC01376

עם כוכב הסרט 'וורייר' ו'זירו דארק '30 ג'ואל אדגרטון

 בזמן האחרון  הוא הספיק גם להופיע בתוכנית הטלוויזיה הפופלרית של ד"ר פיל וכן בתוכנית החדשות הבינלאומית INSIDE MMA על אומניות הלחימה.

פרץ מסכם: " התבקשתי להסביר בתוכנית את עיקרי תורת ההגנה העצמית שלי. אני מלמד עקרונות ולא סיטואציות. אתה לומד איך להתמודד עם  כל מצב, להגיב הכי מהר שאפשר וכמובן אני מצדד במניעה. כלומר, להשתמש במשמעת עצמית ושיקול דעת, כדי לא להיכנס בכלל לסיטואציות הללו."כמו שנאמר על ההבדל בין פיקח לחכם: פיקח יודע לצאת ממצבים שחכם נמנע מהם מלכתחילה".

scan0003

 

להלן קישוריות לאתר של אמיר פרץ וקטעי וידאו נבחרים:

 

קרב מגע: הבייבי של אימי שדה

שורשי השיטה מקורם באימי שדה אור ליכטנפלד בשנות השלושים של המאה הקודמת. ליכטנפלד שהתגורר בצ'כוסלובקיה הושפע בעיקר מאביו, שהיה בלש משטרתי בכיר ומדריך להגנה עצמית. אימי לימד לראשונה קבוצות יהודיות, טכניקות לחימה ללא נשק על פי השקפת עולמו בברטיסלאבה במטרה להגן על הקהילה היהודית מפני התקפות פשיסטיות של בריונים מקומיים.

בשלב מאוחר יותר של חייו שירת אימי בצבא הבריטי שם כנראה למד את טכניקות הלחימה ברובה מכודן וטכניקות נוספות של לחימה ללא נשק שהיו נהוגות שם. כאשר הגיע ליכטנפלד ליישוב היהודי בארץ (טרם קום המדינה), הוא החל ללמד בהגנה קרב פנים אל פנים והתבססה בעיקרה על לחימה במקל שהייתה ידועה אז בשם "קפא"פ". לאחר הקמת המדינה והקמתו של צה"ל, מונה אימי לתפקיד מדריך כושר גופני ראשי של צה"ל. עם חלוף הזמן, הבחין אימי שישנם חיילים וחיילות שאינם מסוגלים לבצע חלק מטכניקות הלחימה ללא נשק שהיו בשימוש בזמנו ולכן גרע את חלקן או התאימן ליכולתו של חייל ממוצע בצה"ל. לאחר התבססות הז'רגון הצה"לי החל השימוש במושג 'קרב מגע' כדי לתאר את תחום הלחימה הלא חמושה ובכך נדחק המושג קפא"פ אל דפי ההיסטוריה.

עם פרישתו משירות הקבע פתח אימי מכון קרב מגע "אזרחי" שם התאים את שיטת הקרב מגע לצורכי האוכלוסייה האזרחית. בתחילה ביסס אימי את הלחימה בשיטת הקרב מגע על טכניקות שונות מתחום הג'ו ג'יטסו והאגרוף המערבי, לצד אלמנטים נוספים מתחום ההיאבקות והקפא"פ.

עם גדילתו של דור המתאמנים הראשונים, החלה שיטת הקרב מגע להתבסס על טכניקות מקוריות שהתפתחו מתוך צורך לתת מענה לאיומים עכשווים ברחוב ובשטח. אימי פיתח את השיטה בהתבסס על עקרונות הפעולה הבאים: "לא להיפגע", "פעל לפי יכולתך, אך פעל נכון", "השתמש בידע לפי הצורך", "הדרך הפשוטה שהיא הדרך הקצרה ביותר והמהירה ביותר".

קרב מגע הוא קרב חופשי, הוא כולל אגרופים, בעיטות, חניקות והפלות למיניהן האפשריים והמטרה היא ניטרול היריב בזמן הקצר ביותר, וזאת על מנת לדמות כמה שיותר מצב שיכול לקרות ב"רחוב". בניגוד לאמנויות לחימה תחרותית (או בכינוי אחר לחימת זירה, ביצוע תחרות קרב מגע ללא הגבלות אלו עלול לגרום לפציעות קשות ואף מוות בקרב היריבים) בהן יש לרוב הגבלה על פגיעה ביריב באזור המפשעה, פנים וצוואר, קרב מגע עקב ייעודו, אינו כפוף להגבלות אלו ולכן גם אינו מתאפיין בתחרויות או ייצוג אולימפי.

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

קהילה

ימה וקדמה, צפונה ונגבה

Published

on

נא להכיר את שרון פרידמן, ה-National Campaign Director שלJNF בחוף המערבי • ראיון על פיתוח הנגב והגליל, הסיוע לתושבי עוטף עזה, השקעה במאגרי מים ובניית בית חולים חדש והקמת אקדמיה לבישול בקריית שמונה • זה לא הקק"ל שהכרתם

ארגון ה-Jewish National Fund הוא הוותיק והגדול ביותר בהיסטוריה היהודית-ישראלית. הוא נוסד עוד ב-1901 במהלך הקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית על ידי חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. מטרתו אז הייתה רכישת קרקעות בישראל והכשרתן להתישבות יהודית.

הציבור הישראלי הכיר את הארגון בעיקר בזכות פרוייקט נטיעת העצים ברחבי הארץ. נדמה כי אין ילד ישראלי שלא התנסה בחוויה הזו. נתונים של ה-JNF מראים שעד היום ננטעו באמצעות הארגון, שעומד לחגוג בקרוב יום הולדת 120, למעלה מ-240 מיליון עצים ברחבי המדינה.

אך JNF הוא הרבה יותר מזה. עתה, כשהאדמות הללו שלנו ועל קיומה של מדינת ישראל אין עוררין. המטרה החשובה היא ליישב אותה. 60 אחוז ממדינת ישראל הקטנה כלל אינו מיושב. כן, ישראל היא אומנם המעצמה החזקה במזרח התיכון, אימפריה טכנולוגית, היי-טק, מדע ורפואה. אך רוב המוחות הללו מתרכזים במשולש שכולל את חיפה, ירושלים, אזור תל אביב והמרכז. חלקים רבים מהמדינה אינם מיושבים או אינם מפותחים.

ה- JNF מימן בשנים האחרונות סיוע משמעותי בפיתוח הדרום ובאר שבע, שפעם הייתה בסך הכל העיר הזו שאתה עוצר בה בדרך לחופשה באילת. כיום באר שבע היא אחת הערים הצבעונייות והמשגשגות בישראל. ערך הנדל״ן בה עלה ביותר מ-30 אחוזים ( מי שקנה דירות בעיר לפני עשר שנים צוחק עכשיו כל הדרך אל הבנק). מבירת הנגב היא הפכה ל׳בירת ההיי-טק וההזדמנויות של ישראל׳. עם קריית סייבר מפוארת של חברות מובילות כמו אלביט מערכות, IBM ,NESS שהעתיקו את משרדיהן לאזור, בית ספר מצליח לרפואה, מרכז מדע ואוניברסיטה מובילה וגם האמפיתאטרון הגדול בישראל. גם בתחום הספורט העיר עושה חיל, כשקבוצת הכדורגל הפועל באר שבע זכתה באליפות המדינה שלוש שנים ברציפות. עם לא פחות מחמישה קניונים שנפתחו בעיר, ביניהם ׳הגראנד קניון', הגדול במזרח התיכון, לא פלא שהעיר הפכה לאחת התוססות בישראל.

יש לי עוד המון אנשים לפגוש, מקומות ללכת אליהם ומדינה לבנות" שרון פרידמן

JNF שם לו למטרה לפתח את אזורי הפריפריה בדרום הארץ ובצפונה, ולהעביר לשם מאות אלפי ישראלים כדי ׳להפריח את השממה׳. הארגון גם דואג לסייע לישובי עוטף עזה ועוזר למדינה להתגונן ולהתמודד עם האיומים על ביטחונה. מסיבות אלו ועוד רבות נוספות JNF הוא הגב של מדינת ישראל. יהודי ארצות הברית הם בין התורמים הגדולים לארגון ששם לו למטרה לגייס כמיליארד דולר בעשר השנים הקרובות למען ישראל. הם כבר בחצי הדרך, לאחר שגייסו עד כה 585 מיליון דולר. ישבתי לשיחה אישית עם אחת הדמויות המרכזיות בארגון, ה -National Campaign Director בחוף המערבי, שרון פרידמן. לפרידמן וותק של 20 שנים בארגון בו ביצעה תפקידים רבים. היום היא האחראית הבכירה על פיתוח, מרקטינג, החדרת מודעות וגיוס כספים.

קידמה את דילן וספרינגסטין

פרידמן נולדה במונטריאול לאב ישראלי ואמא מצ׳רנוביץ שהיגרו לקנדה. למרות שלא נולדה בארץ, היא מספרת שגדלה עם ישראל בלב כל הזמן. זאת בזכות אביה הצבר שהטמיע בה את הישראליות. היא מדברת עברית שוטפת וגם אילן היוחסין שלה ציוני ביותר פרידמן מגיעה ממשפחת אברהם שפירא (השומר של פתח תקווה) וסבתה היא רבקה שפירא. בילדותה ביקרה בישראל פעם רבות ואף עברה להתגורר בארץ בגיל 20 בעקבות רומן עם בחור ישראלי, בעלה הראשון, ונשארה בישראל 18שנים תמימות.

פרידמן החלה את הקריירה שלה דווקא בעולם המוזיקה, בחברת התקליטים CBS שנקנתה בהמשך על ידי סוני והפכה להיות NMC. היא עבדה במחלקת יחסי הציבור של החברה, בשיווק והפקות. הייתה מנהלת A&R ועבדה תחילה במחלקה הבינלאומית. היא קידמה אמנים בינלאומיים בישראל כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ׳וואם׳ ודוראן דוראן. בהמשך עברה למחלקה הישראלית: ״זה היה די מפחיד כי העברית שלי לא הייתה טובה. הרגשתי שאם אני לא מכירה ומבינה את המילים של השירים של האמנים, איך אצליח בעבודה?". אך פרידמן הצליחה להשתלב ועבדה עם אמנים כמו אריק איינשטיין, גלי עטרי, כל הבנאים לדרותיהם, דיויד ברוזה, ירמי קפלן, יהודה פוליקר, נורית גלרון, סי היימן, ועוד רבים וטובים. לקראת סוף שנות השלושים של חייה עשתה מהפך בקריירה ובחייה האישיים, עזבה את ישראל ונטשה את עולם המוזיקה.

שרון, מה הביא לשינויים הגדולים הללו בחייך?

״בישראל עבדתי 24/7. לא היה לי יום או לילה. הייתי מרוצה אבל הרגשתי באיזה שהוא שלב שאני צריכה שינוי והפסקה. דני ידין, שהיה הבוס שלי, הציע לי לקחת הפסקה של שלושה חודשים:: ׳סעי לנוח ולחפש את עצמך וכשתחזרי נמצא לך תפקיד שיתאים. אם תחליטי שאת לא רוצה להמשיך אז אני אבין'. נסעתי לחופשה אצל אחותי בסן פרנסיסקו והתאהבתי שם בבחור שאני מכירה עוד ממונטריאול. הוא עבר לבוסטון והחלטתי שאני עוברת ביחד איתו".

איך גילית את ארגון ה-JNF?

״בבוסטון אנשים שמכירים אותי אמרו לי כל הזמן׳ יש לך תשוקה כל כך גדולה לישראל, אולי תעשי משהו למען הארץ?׳ עשיתי מחקרים על ישראל וגיליתי הרבה אירגונים יהודיים נפלאים. הכרתי את ראסל רובינסון, מנכ״ל ה- JNF בארצות הברית. הוא הציג לי את האירגון, ופגשתי מקום שהוא לא פוליטי, לא דתי (למרות שאני יהודיה הכי גאה בעולם וישראלית, אני לא דתיה). זה היה מסקרן להכיר אירגון שכל מה שהוא עושה זה לבנות את הבית שלנו. ראסל לקח איתי צ׳אנס והציע לי עבודה. בהתחלה חשבתי שאעשה את זה רק כדי להיכנס לקהילה היהודית בבוסטון, ואחרי איזו תקופה אחזור לתעשיית המוזיקה בה עסקתי רוב החיים. אבל התחלתי להתקדם באירגון ולקחת אחריות על אזורים שונים. תוך כדי עבודה גיליתי שאני אוהבת לחלוק את הקסם והחשיבות של JNF, להציג איך אנחנו משנים את חייהם של ישראלים בכל יום. קודמתי לניו אינגלנד ועזרתי לפתח את הסניפים בפיטסבורג, קליבלנד, סינסנטי ועוד. שמתי לב שלמרות שגרתי בישראל כל כך הרבה שנים, למדתי יותר על הארץ דרך העבודה שלי ב JNF. לפני כמעט ארבע שנים קיבלתי טלפון מראסל שאמר לי שאנחנו נמצאים במצב מצויין ברחבי ארצות הברית אבל אנחנו צריכים עזרה בחוף המערבי. כששאלו אותי אם אני מוכנה לעבור ל- LA, אמרתי: ׳אני לא עוברת לאל-איי, אני עוברת לגן עדן׳״…

יש בלוס אנג׳לס הרבה אירגונים שמגייסים כסף למען ישראל. מה מבדיל אתJNF מהאחרים?

״ראשית, אני מצדיעה לכל ארגון שפועל למען ישראל. זו מטרה נפלאה. עם זאת, אין עוד ארגון שעושה מה שאנחנו עושים. אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה אבל אנחנו בונים את המולדת שלנו. מחוץ למשולש של תל אביב, חיפה וירושלים יש ארץ שלמה של גליל ונגב. 60% מהמדינה שלנו היום הם עדיין מדבר. פחות מ 15% מהאוכלסיה גרה בנגב ובגליל. זה מטורף.

״לדוד בן גוריון היה חלום. הוא אמר, ׳לכו דרומה׳. ושם אנחנו בונים דרכים, ערים, קהילות ומשאבי מים. בנינו יותר מ-250 מאגרי מים בארץ שמשמשים לחקלאות ולשתייה. כשאנחנו מבקרים בנגב אנחנו פוגשים אנשים, ואני לא מגזימה, עם עיניים דומעות. הם מודים לנו שיצרנו להם שם חיים שלמים. אנחנו לוקחים קהילות קיימות ומפתחים אותן. דרך העבודה שלנו נשענת על הכלכלה, אם אנחנו יכולים להציע אפשרויות עבודה שמתחברת עם הנחת העבודה והמטרות שלנו".

הכפר של דורון וערן אלמוג

הסיפור של האלוף במילואים דורון אלמוג הוא דוגמא נפלאה לסיוע לאזרחי מדינת ישראל וכתוצאה מכך בניית קהילה שמאות ואלפים יכולו להנות ממנה בעתיד. אלמוג, קצין מוערך מאוד ולשעבר אלוף פיקוד הדרום, אוחז בסיפור אישי לא פשוט. הוא ואישתו דידי גילו שבנם האמצעי ערן סובל מצירוף של אוטיזים עם פיגור שיכלי. הזוג נעזר בסיוע ממשלתי כדי לטפל בערן, אך גילו שברגע שימלאו לו 18 לא יוכלו להמשיך ולקבל את הסיוע. השניים חששו לגורל בנם לאחר לכתם מהעולם. ערן אינו עצמאי, אפילו את המילה אמא ואבא לא יכל לומר מעולם. הם בדקו היכן יוכלו למצוא לו בית ומצאו בעיקר מוסדות קרים עם אווירה של מוסד פסיכיאטרי או של בית כלא, לא מקום שמישהו ירצה לשלוח את ילדיו לשם. לבני הזוג אלמוג היה חזון: לבנות כפר ירוק נוח ונעים, שיהיה בו מקום לבנם ערן ולעוד צעירים שסובלים מאוטיזים, שם יוכלו להתבגר ולחיות בכבוד. הם הכינו תוכנית מסודרת ל'עלי נגב׳ ופנו ל-JNF לשותפות. פרידמן: ״הסיבה שהארגון נרתם לעזרתם הייתה כי 'עלה נגב' ממוקם באופקים, עיר בפריפריה שהארגון שם לו למטרה לקדם ולפתח. JNF מימנו מתקן מפואר ויפהפה שנקרא פרוייקט ׳עלה נגב׳. לקחו עיירה כמו אופקים והפכו אותה למקום במעמד גבוה יותר. יותר אנשים עברו לעיר, הכפר הטיפולי יצר מקומות עבודה וקהילה שלמה נבנתה בעקבות כך". בשנת 2007 ערן נפטר מסיבוכים של מחלתו. אך ׳עלה נגב׳ חי וקיים ומשמש בית חם למאות נערים עם לקויות ואוטיזים. פרוייקט ׳עלה נגב׳ נגע בהמון אנשים ובהמשך זיכה את דורון אלמוג בפרס ישראל.

המהפכה שעשיתם בדרום נפלאה, אבל אני למשל שירתתי בצפון והתאהבתי בו. הסיבה שלא נשארתי לגור בו היא כי אין מה לעשות שם. יש לי חברים שנולדו וגדלו במטולה והם החליטו לעזוב מפני שאין אפשרות לפתח שם קריירה

״הפכנו מחדש את באר שבע ואת הדרום ועכשיו אנחנו עושים את זה בגליל. אחת הבעיות עם הצפון הן שלמרות שהוא כל כך שונה מהנגב – ירוק, עם מים ושמיים כחולים מקום קסום לחיות, אנשים עוזבים אותו כי הם לא מוצאים פרנסה, אין אפשרויות כלכליות. אני יכולה להבטיח לך שלחברים הישראלים שלך במטולה יהיו בעוד חמש שנים הרבה יותר אפשרויות עבודה. וכן, אם אנחנו מבקשים ממשפחות לגור במקומות כמו חלוצה, ערד, ירוחם, ספיר או בעכו. אנחנו מחיים עכו מחדש. לדוגמא, בנינו מרכז מבקרים בכניסה לשוק המפורסם בעיר שמשרת אלפי ישראלים. שם ניתן ללמוד על עסקים, מסעדנות בגליל המערבי ולבצע מפגשים עסקיים. יהודים וערבים נפגשים תחת המטריה של JNF שעוזר לפתח את העסקים שלהם ולחלוק ידע, רעיונות
ולסייע אחד לשני ו'לנט וורקינג' ביניהם.

״אנחנו צריכים לוודא שיש להם אפשרויות עבודה, חינוך, מרכזיים רפואים גדולים וגם מקומות לתרבות, מוזיקה, אומנות, תיאטרון וריקודים. הפרוייקט שנקרא ׳לך צפונה׳ כולל תוכנית של פיתוח צפון הארץ. בקרוב ייבנה בית חולים גדול בקרית שמונה, שחוץ מלהעניק שירותי רפואה ברמה גבוהה הוא יספק מקורות פרנסה למאות משפחות. אנחנו גם בונים כרגע בקרית שמונה בית ספר לבישול שיהיה המוסד הקולינרי הגדול במזה"ת ושילמד בין השאר בישול, טכנולוגית מזון, עסקי מסעדנות ובישול למוסדות, עם מקומות לינה לסטודנטים שלו, מה שיאפשר הבאת תלמידים מכל חלקי הארץ והעולם. אנחנו מפתחים גם את ׳מעלות תרשיחא׳, עיר יהודית וערבית. נבנה מרכז מים גדול בצפון. בעיקרון, המטרה שלנו היא להעביר בשנים הקרובות כ-500,000 תושבים מכל רחבי הארץ לדרום וכ-300,000 תושבים לצפון״.

ואתם ממשיכים לסייע לישובים בעוטף עזה.

״התמיכה שלנו בתושבי העוטף היא תמידית, וכמובן שגם בכל פעם שיש שם מצב חרום אנחנו עוזרים. בשנה שעברה כשהיה את טרור העפיפונים, JNF מימנו בניה של מקלטים ותוספת ניידות כיבוי אש. בשדרות בנינו מתחם משחקים ענק שהוא ׳אין דורז׳ וממוגן מבחוץ כמו מקלט. הקמנו שם משחקיה לילדים עם קיר טיפוס ואטרקציות רבות. המקום יכול להכיל 500 ילדים. זה פרוייקט מרהיב שעלה 5 מיליון דולר. המקום ממוגן ככה שבמקרה של ׳צבע אדום׳ הילדים לא צריכים לברוח למקלטים והם יכולים להישאר ולהמשיך לשחק".

ציונות ומוזיקה: שרון בימים הטובים בארץ עם גלי עטרי

תיכון עם תלמידים אמריקאים

במהלך השיחה פרידמן סוקרת שורה של פרוייקטים עתידיים שחלק גדול מהם כבר יצאו לדרך. ביניהם החזון להביא ולממן את תעשיית הסרטים, תיאטרון, אומנות ומוזיקה ותרבות בפריפריה. בבורד נמצאים כבר דמויות מוכרות כמו רון רובינסון, אבי לרנר, צ׳אק מוריס ונועה תשבי.

פרוייקטים נוספים: חוגי סיירות ברחבי הארץ, שהם העתיד של המנהיגות הישראלית והזדמנות לצעירים לרכוש ערכים של מנהיגות; 'מכון ערבה' בקיבוץ קטורה, המקום היחיד בעולם בו ישראלים, ירדנים, פלסטינים וסטודנטים מכל העולם לומדים יחד לתואר באיכות הסביבה; פרוייקט ׳מיוחדים במדים׳ המאפשר קליטה של נערים ונערות בעלי צרכים מיוחדים בצה״ל; תיכון אלכסנדר MASS בהוד השרון, עם תלמידים אמריקאים לסמסטר או תוכנית קיץ בישראל, ללימודים מלאים וחוויות מהמקומות החשובים בישראל ולא רק לימודים מתוך ספר; ובנוסף, מרכז לרכיבה טיפולית על סוסים בקיבוץ גרופית. ה-JNF גם יצר כוח משימה מיוחד שמטרותו לאחד אנשים מאזורים שונים בארץ. כל אחד יכול לייצג את אזור המגורים שלו ולהתנדב שם כדי להביא לשינוי חברתי, אקולוגי, חינוכי ועוד.

לסיום, מה הכי חשוב לך באופן אישי שידעו על JNF?

״למרות שזו כבר השנה ה-20 שלי בארגון, אני מרגישה שיש לי עוד המון אנשים לפגוש, מקומות ללכת אליהם ומדינה לבנות. JNF זוכה בשנים האחרונות ב -Charity Navigator לציון 4 כוכבים, שהוא הכי גבוה שקיים. אחת המטרות שלי באופן אישי היא שגם הישראלים יבינו ש-JNF זה לא אירגון עתיק של סבתא שלנו שרק נוטע עצים, אלא אירגון חי ותוסס שפועל למען המדינה שהם הכי אוהבים בעולם".

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

מרגישים בבית

Published

on

רותם עלימה, מנהלת הקהילה של אפליקציית homeis, נחושה להפוך את הישראלים של לוס אנג'לס לשבט אחד גדול, מהוואלי עד לדאון טאון • והמייסד רן הר נבו מתכוון להגיע לרבע מיליארד מהגרים בכל העולם • שווה בדיקה

תשע בערב, מימונה בוודלנד הילס, וחבורה של ישראלים מכל הגילאים והעדות נכנסים למסיבה. מירה טל, מאפרת הוליוודית שגרה באל-איי כבר שנים; גיא ויינר, מעצב פנים מצליח מתל אביב שנחת כאן רק לפני חמישה חודשים; ורותם עלימה, מנהלת קהילת הישראלים בלוס אנג'לס של הומיז, חוגגים יחד מימונה באמצע הוואלי כאילו הם מכירים כבר שנים. "את כל האנשים שכאן הכרתי דרך הומיז", אומרת עלימה. "שנה וחצי שניסיתי בכל הכוח לייצר באל-איי חבורה של אנשים וכלום לא תפס. אני מרגישה שעכשיו סוף סוף מצאתי את האנשים שלי".

אז אם עדיין לא שמעתם על homeis, כנראה שחייתם בחודשים האחרונים מתחת לאבן, או פשוט רחוק רחוק מהקהילה הישראלית בלוס אנג'לס. האפליקציה הישראלית מתכוונת להיות אפיק תקשורת חיוני לכל מה שמעל 260 מיליון מהגרים ברחבי העולם צריכים – החל ממידע חיוני שיעזור להם להסתדר, דרך אנשי מקצוע שמדברים את השפה שלהם, ועד חברים, הזדמנויות עסקיות, ואפילו אהבה.

בינתיים, נראה שדי הולך להם. מעבר לקהילת הישראלים בלוס אנג'לס, החברה מתחזקת שבע קהילות נוספות בארצות הברית ובישראל, עם 'יוזרים' ישראלים, צרפתים, והודים – והיא מתכננת להתרחב, בחזק ובגדול. אבל הקהילות הישראליות של הומיז, בינתיים בניו יורק, סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, פילדלפיה ופורטלנד, הן עדיין הבסיס והלב של החברה. לא קשה להבין למה.

הומיז נולדה מהחוויה האישית שלי כמהגר", מספר מנכ"ל החברה, רן הר נבו, שעבר בעצמו לניו יורק לפני עשר שנים לאחר שחברת האונליין-וידאו שייסד יחד עם השותף חנן לשובר, 5min, נמכרה לענקית המדיה AOL תמורת כ-65 מיליון דולר. "הגעתי לכאן בלי רישיון, בלי יותר מדי חברים, ועם מבטא ישראלי כבד. עם כל הקשיים שברילוקיישן מצאתי את עצמי נמשך באופן טבעי לישראלים אחרים, אבל לא היה באמת מקום אחד מסודר עם כל התשובות – גם איך עושים ביטוח רפואי וגם עם מי יושבים לבירה אחרי העבודה".

למעשה, כל עובדי הומיז בארצות הברית הם מהגרים, מצרפת, מהודו, ומישראל. "בעצם כולנו עברנו את התהליך הזה על בשרנו", מוסיף הר נבו. "אנחנו מנסים להפוך את האינטרנט למה שאנחנו היינו צריכים כשהגענו לכאן".

קהילת הומיז בלוס אנג'לס נפתחה רק לפני חודשיים, אבל אין ספק שהחברה הצליחה לחדור לקהילה. עשרות אלפי אנשים הצטרפו לאפליקציה בשבועות האחרונים והמספרים רק ממשיכים לעלות. בפסח החברה הרימה את פרויקט "יהיה בסדר", שבמסגרתו אירחו עשרות משתמשים סביב שולחן הסדר משתמשים אחרים שלא היה להם איפה לעשות את החג. וחשוב לא פחות, אירועים קהילתיים קטנים אבל משמעותיים, כמו בראנץ' שישי לנשות הומיז, ופיקניק עצמאות משפחתי בסנטה מוניקה, התחילו לצוץ בכל פינה בעיר – בדרך כלל בהובלתה של עלימה.

כמהגר"ומיז נולדה מהחוויה האישית שלי

מנהלת הקהילה המקומית נחושה להפוך את הישראלים של לוס אנג'לס לשבט אחד גדול, מהוואלי עד לדאונטאון. בפגישה הראשונה שלי עם רן הוא שאל אותי מה האתגר המרכזי שלי כמהגרת. אמרתי לו שהקושי הכי גדול הוא לא להיות חלק מחבורה גדולה של אנשים. בארץ יש לי משפחה ענקית והמון חברים, אבל כאן זה פשוט לא קורה", היא מספרת. "הוא מיד אמר לי, עזבי, הומיז פותרת לך את הבעיה הזאת. חייכתי בנימוס, אבל האמת היא שלא לגמרי האמנתי בזה. ואז הגיעו כל האנשים שהצטרפו אלינו ופשוט מחממים לי את הלב בכל יום מחדש".

"לפני ליל הסדר לא נרדמתי בלילה מרוב לחץ והתרגשות בגלל כל האנשים שפשוט זרמו עם לעשות סדר יחד עם אנשים שהם אפילו לא מכירים", ממשיכה עלימה. "מאז זה רק מתעצם.

הפכנו לגרעין חזק של תמיכה ומשפחת יות . מצאתי את החבורה שלי".

אז לאן מועדות פניה של homeis? בלוס אנג'לס לבדה חיים יותר האנשים שלי"רותם עלימה. "סוף סוף מצאתי את מעשרה מיליון מהגרים, ובעולם כבר מדובר על מאות מיליונים, תופעה שמשנה את המרקם החברתי והפוליטי ברחבי העולם.

בינתיים, החברה ממשיכה את הדרך לפתיחת עשרות קהילות מהגרים נוספות מבלי מודל עסקי מוצהר או ניסיון להכניס רווחים, אלא בעיקר כדי למצוא את התשובה לשאלה שכולנו שואלים את עצמנו כמהגרים מה זה בית?

המשך לקרוא

קהילה

״לקהילה הישראלית אין גבולות של חסד"

דברי יגאל גולדשטיין, מייסד עמותת ובית 'החוט המשולש׳ בירושלים למען נוער במצוקה, בערב הגאלה השנתי שנערך בבית משפחת מני בבוורלי הילס • המראות והקולות מאחד הארועים הכי מרגשים של השנה

מימין: שיר ביליה, שרונה קופר, דותן שוהם, חנה בנרוש, אוסי אטינגר, לריסה נודלמן, אדם בר, אסנת סינדר, מתנדבי העמותה

אירוע ההתרמה השנתי של עמותת ׳החוט המשולש׳ התקיים ביום חמישי האחרון בלוס אנג׳לס וכמו תמיד – ענה על כל הציפיות. למי שהצליח לפספס את העמותה הנפלאה הזו: ׳החוט המשולש׳ הוקמה בירושלים על ידי בני הזוג יגאל ודנה גולדשטיין ושמה לה למטרה לטפל ולשקם ילדים ובני נוער שחיים ברחוב ללא בית או ללא אפשרות לאכול באופן סדיר ולחיות בבטחון. רבים מהילדים הגיעו למרכז העמותה לאחר שחיו בסביבה אלימה ועויינת או שגורשו מהבית על ידי בני משפחתם. השנה עמדה בפני העמותה באתגר נוסף: הם היו צריכים לפנות את מבנה המתחם הפתוח שלהם ששירת אותם ב-13 השנים האחרונות ולמצוא לעצמם בית חדש. לכן נזקקו הפעם לא רק לתקציב לטפל בילדים, אלא גם כדי לרכוש מבנה חדש בירושלים.

יוסי סימסולו, דניאל מני, שון אבן חיים, דודי ורד

קרוב ל-200 אורחים ותורמים מהקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס הגיעו לאירוע, שהתקיים בחצר ביתם היפהפה של ציפי ודניאל מני, העמוס במיטב יצירות אומנות, פופ ארט על הקירות. הערב נערך על ידי ארגון הידידים המקומי של העמותה בראשות דותן שוהם ואוסי אטינגר, שיר ביליה ומו״ל ׳שבוע ישראל׳ שרונה קופר; והופק במקצועיות ואלגנטיות על ידי חנה בנרוש מ- BENTOP EVENTS . כמו כל אירוע של ׳החוט המשולש׳ בששת השנים האחרונות בלוס אנג׳לס הסטייל הוא אחר – עיצוב אלגנטי, עדין ולא מתיימר. אווירה מאוד משפחתית, חמה וכמעט ירושלמית.

דותן שוהם ואדם בר

המטעמים של אורית ועינת

החצר הגדולה קושטה בחגיגיות ובעיצוב כפרי שהזכירה אירוע חג שבועות בישראל. האורחים נהנו מהופעת ג׳אז חיה של להקת LKYM (עם התאורה וסאונד של Up
Stage).

גם הצד הקולינרי של הערב היה מפנק ביותר. יינות נפלאים (תרומה של יינות קסטל), על הבר היו אחראים ׳סלוט בר׳ שהגישו משקאות לכל אורך הערב. על האוכל המעולה הופקדה אורית מסיקה מ׳כנען קייטרינג' שהגישה בין היתר ארבעה סוגי מתאבנים, שווארמה אגרול, טונה טרטר וגם דוכן של סביח וחומוס ביתי. בנוסף, מנות עיקריות של בשר ברוטב פטריות פורטבלו ויין אדם, דג מרוקאי, אורז וקינוחים. מנות נבחרות נוספות הוגשו על ידי על ידי השפית עינת אדמוני, בעלת מסעדת ׳בלבוסטה׳ בניו יורק.

משמאל: נטליה חיים ונתן קדישא עם חברים

אטרקציה נוספת – צוות C’eor שהגיעו עם טאבון ענקי והכינו במקום מבחר לחמים איכותיים ופיתות לאורחים. תמונות שחור לבן של הצלם גיא אלוני הוצגו ברחבה והוצעו למכירה עבור האורחים. בהמשך, התמונות יוצגו בתערוכה נוספת בחנות היוקרתית של ׳פרד סיגל׳ במלרוז. כל הכסף ממכירת התמונות יתרם במלאו ל׳חוט המשולש׳ בישראל.

תרומה נדיבה של חיים סבן

חשוב לציין שמרבית העוסקים במלאכה הגיעו בהתנדבות מלאה: לריסה נודלמן שעשתה את כל הטאצ׳ אפים, התאורה והשטיחים; המפיקה חנה בנרוש, שרונה קופר ואוסי אטינגר. עינת השפית הגיעה מניו יורק בהתנדבות, אברהם יוסף פאל כמו גם וידאו של טל יערי כולם נרתמו למטרה הטובה.

סלפי סלב: אלונה טל, מרק איווניר וגורי אלפי.

בין האורחים נראו חיים סבן (שהעניק תרומה נדיבה במיוחד), שרון ודורית אבן חיים, יוסי ועליזה סימסולוב, אבנר סבן וזוגתו, מוהקונסוליה הישראלית, דיויד מטלון ושריל שארק, יינון וענת קרייז, גורי אלפי, גידי רף ובן זוגו אודי, השחקן אלון אבוטבול ועוד רבים וטובים.

האירוע הונחה על ידי השחקנים הישראלים-אמריקאים המצליחים מארק איווניר ואלונה טל.

שיאו המרגש של הערב – ראיון שערך על הבמה דותן שוהם עם אדם בר, איש עסקים צעיר ומצליח בלוס אנג׳לס, שסיפר על ילדותו הלא פשוטה בירושלים ועל ההתעללות הפיזית והמינית אותה חווה.

אדם: ״זיכרון הילדות הראשון שלי הוא שאני רץ רץ בזריחה. יש שדה פתוח ואני מביט למעלה. אני רואה את אמא שלי והיא מחזיקה את אחי הקטן שהיה רק בן שנה וחצי. אני לא מבין מה קורה ואיפה אנחנו ואני לא רואה אף אחד. אני שואל את אמא שלי מה קורה למה אנחנו בורחים והיא אמרה ׳אנחנו הולכים לסבא וסבתא׳. היא לא רצתה להסביר לי בהתחלה למה אנחנו בורחים אבל הבנתי אחר כך שאבא שלי הולך לכלא אחרי שהוא שוב התעלל באמא. הפעם הוא חטף אותה, קשר אותה לעץ וניסה לחתוך את האצבעות שלה עם פלייר והשאיר אותה קשורה יומים בלי אוכל".

אלון אבוטבול, דותן שוהם, אריאל בן זקן

אדם חלק עם הקהל את מעשי ההתעללות הרבים של אביו במשפחתו, איך ימי שישי שאמורים להיות שמחים ומיוחדים בכל בית בישראל הפכו להיות סיוט עבורו: ״שבת אצלנו זה דלתות סגורות כשאמא שלי צורחת ואני הייתי מחבק אותה ואומר לה שאני אוהב אותה".

אדם גם סיפר על תהליך החזרה בתשובה שחווה כילד, ואת היציאה ממנו בעקבות התעללות מינית שעבר על ידי חבר בפנימיה וגם על ידי רב שהיה סביבו בעודו ילד קטן. למרות ההתעללות שעבר לא זכה לסיוע מהסביבה הקרובה אליו. אדם: ״ברחתי הבייתה שלא היה רחוק מהפנימיה. אני זוכר שבכיתי לאמא שלי. אמא הייתה הייתה המלאך שלי ואני הייתי ילד של אמא. סיפרתי לה על מה שעברתי שם, והיא הביטה בי ואמרה 'איך אתה יכול לומר דברים כאלו על רב?'".

מכאן אדם ברח מהבית ומהדת והתגלגל אל הרחוב. ״הגעתי לתל אביב. הסתובבתי בכיכר אתרים, ישנתי על החוף או בחדרי מדרגות. הפכתי להיות מורד. הסתובבתי עם האנשים הלא נכונים, החלפתי עשר בתי ספר שונים גורשתי מכולם ועברתי 8משפחות מאמצות".

ענת קרייז, אורית כהן, רונית בנימין ושרונה קופר

הקהילה הכי מיוחדת בעולם

הניסיון להגן על עצמו ועל משפחתו הוביל את אדם לחדר הכושר שם השקיע את כל זמנו. הוא התמסר לבודי בילדינג ובשנת 1997 זכה במקום הראשון בתחרות מר ישראל. מכאן עלה על דרך המלך והפך להיות דמות מוכרת בעולם העסקי בעיר המלאכים.

אדם: ״אני בין בני המזל האלו כי היו לי אנשים שהיו השראה עבורי. אבל יש לי חברים שהיו במצב שלי ונפלו לסמים, כמה מהם גם התאבדו בסופו של דבר כי לא היה להם מישהו שהראה להם חום, אהבה ולקח אותם תחת כנפיהם. לא היה להם כיוון והכוונה. מה שיגאל ו׳החוט המשולש׳ עושים זה פשוט בלתי יאומן. אני מודה לכם על כך מכל הלב".

מיסד האירגון יגאל גולדשטיין, שהגיע מישראל, אמר בין היתר: ״לבוא מהארץ ולפגוש את החבורה הזו שמקדישה את עצמה לאירוע, זה מדהים. אני מרגיש פה כמו בבית.

ציפי ודניאל מני, בעלי הבית

"אנחנו מנסים להביא לאירוע דוגמאות מכל מה שאנחנו עושים כל השנה בארץ. העזרה של הקהילה הישראלית פה מראה שהמרחק בין ירושלים לאל-איי הוא רק גאוגרפי ושום דבר לא מפריד ביננו באמת. האיחוד הזה נעשה למטרה טובה וזה מבחינתי חלק מהייעוד של של ׳החוט המשולש׳.

"לקהילה הישראלית אין גבולות של חסד. אני יודע שיש לכם פה הרבה אירועים ועדיין אנשים נרתמים ומגיעים בשביל לעשות עוד מעשה טוב ותמיד בחן, בנעימות ובטוב לב וזה משהו נדיר. הקהילה הישראלית באל-איי היא הכי מיוחדת שאני מכיר".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות