Connect with us

גוף ונפש

מגפת הקורונה תישאר אתנו עוד הרבה זמן. מה עושים עם זה?

Published

on

קשה להיות בבית כל כך הרבה זמן, אבל ייתכן שיהיו עוד שניים עד ארבעה סבבים של ריחוק חברתי לפני שסיפור הקורונה יגיע לסיומו. אלה הדברים שאנחנו יכולים לצפות שיקרו בתקופה הקרובה, ע"פ "הניו יורק טיימס"

בימים האחרונים עיכלו רוב האמריקאים, ואפילו הנשיא טראמפ, שהדרך הטובה ביותר לעצור את התפשטות נגיף הקורונה היא שמירה על ריחוק חברתי. לכן, גם אם הם מרגישים טוב, הם נשארים בבתיהם ומפתחים חיי שגרה חדשים שבמהלכם הם מעבירים את הזמן באפייה, בצפיית בינג' בסדרות טלוויזיה ובניסיון ללמד את ילדיהם. לאמריקאים נדרש זמן רב מדי להבין עד כמה מסוכן נגיף הקורונה. עכשיו, כשננקטו האמצעים הדרושים ונסגרו בתי ספר, משרדים, מסעדות ובתי עסק אחרים אנשים שואלים: כמה זמן זה יימשך? שבועיים? ארבעה שבועות? מתי נוכל לחזור לחיים הרגילים?

לרוע המזל, החזרה לחיים הרגילים רחוקה מאתנו מרחק רב, וכעת עלינו לחשוב במונחים של חודשים ולא של שבועות. אנחנו גם צריכים להפסיק לחשוב שנצליח לשטח את עקומת הגרף ולהתחיל לחשוב על רכבת הרים.

לריחוק החברתי יש תוצאות חיוביות: כפי שהוּכח בסין, בדרום קוריאה ובמדינות אחרות אפשר להאט את התפשטות הנגיף וגם להגביל את מספר האנשים שנדבקים בו בפרק זמן מסוים. בכך נמנע את הצפת בתי החולים במטופלים כדי שאפשר יהיה לטפל בחולים ביעילות. ההאטה גם תעניק למדענים זמן לעבוד על פיתוח חיסונים ותרופות שיקטינו את עוצמת פגיעתו של הנגיף ויצילו את חייהם של אלה שחלו בגללו.

איש אינו יודע בוודאות כמה זמן יימשך הריחוק החברתי עד שנצליח לצמצם את התפשטות הנגיף לאפס. אך אם דרום קוריאה וסין הן דוגמאות מוצלחות להצלחתה של הפעולה הזו, נצטרך להתרחק זה מזה במשך שמונה שבועות, ואולי אף יותר. סין הטילה סגר מוחלט על ווהאן ועל ערים אחרות במחוז חוביי ב-23 בינואר. בימים האחרונים אין דיווחים על מקרי הידבקות חדשים, ולפני ימים אחדים הם סגרו את האחרון מבין 16 בתי החולים המאולתרים שהקימו לטיפול בחולים. בשל כך, הם מקלים את ההגבלות. בתי ספר ומשרדים נפתחים בהדרגה ואנשים מתחילים לצאת מבתיהם ולפגוש אחרים.

לפי הדוגמה הזאת הילדים בארצות הברית לא יחזרו לבתי הספר ואתם לא תחזרו למשרד ולא תלכו לקולנוע בעתיד הקרוב. הריחוק החברתי בארצות ברית מתוכנן עד אמצע מאי לפחות. מה נוכל לראות כשהאמריקאים יתחילו לצאת   מבתיהם? איננו יכולים לדעת בוודאות, כשם שלא הרבה ידוע לנו על הנגיף הזה. אחד התרחישים האפשריים הוא שיהיו גלים חדשים של המחלה. זה מה שקרה בדנוור, קולורדו, במגפת השפעת של 1919-1918 ובטורונטו בהתפרצות ה-SARS של 2003. בחודשים הבאים יספקו סין, דרום קוריאה ומדינות אחרות עדויות אחרות, שמהן אפשר יהיה ללמוד מהן ההתפתחויות.

רבים מקווים נואשות שמזג אוויר חם ולח יותר יצמצם מאוד את העברת הנגיף, אלא שאחת הסיבות לדעיכת נגיפי השפעת ורוב נגיפי ההצטננות בקיץ היא שאנשים רבים נדבקים בהם בחורף ולכן בקיץ מערכת החיסון שלהם כבר מכירה אותם. בני האדם לא נדבקו בנגיף הקורונה מעולם ולכן לא פיתחו נגדו חסינות, ובשלב הנוכחי כמעט שאין לנו ראיות שמהן אפשר להסיק שתהיה הקלה בבוא הקיץ.

אנחנו גם מניחים שאנשים שנדבקו בנגיף והחלימו, בין אם התסמינים הופיעו אצלם ובין אם לא, יפתחו חסינות ולא יעבירו אותו בעתיד. עם זאת, ייתכן שכפי שקורה בסוגים אחרים של נגיף הקורונה, במקרים של זיהומים קלים לא תהיה חסינות מלאה בעתיד הקרוב ואולי אפילו שהאדם מת.

תוצאה אירונית אחת של הצלחת הריחוק החברתי היא שמעטים יפתחו חסינות, וכתוצאה מכך ייתכן שיהיו סבב שני של הדבקה, שלישי ואולי אף רביעי. בעקבות כל אחד מהם יוכרז על צעדים לבידוד והסגר האוכלוסייה.

הסבב הבא של הריחוק החברתי יופעל במהירות גדולה יותר, משום שהשלטונות והציבור יהיו יותר מוכנים לקראתו. הוא גם יהיה קצר יותר, כי אנחנו מניחים שרוב האנשים שנדבקו בתחילה יהיו חסינים בסבב הזה. יחד עם זאת, הוא עדיין יפגע בחיי האנשים ובכלכלה. כינוסים ואירועי ספורט יבוטלו, אנשים לא יצאו למסעדות ולא יטיילו והשירותים ייפגעו קשות. וזה יקרה שוב ושוב.

מתי נרסן את נגיף הקורונה כשם שאנחנו מרסנים את השפעת, או ננצח אותו כשם שניצחנו את האבעבועות השחורות? התשובה לכך היא שיהיה צריך לתת את החיסון ל-45%-70% מהאוכלוסייה – לפחות 145 מיליון אנשים – כדי לעצור את התפשטות הנגיף. אם יהיה לנו מזל ואם יצליחו לפתח במהירות חיסון יעיל, זה יקרה כנראה בסתיו 2021.

ייתכן אפילו שזה יקרה מוקדם יותר אם המדענים יגלו טיפול יעיל שלא רק מונע מוות אלא גם מצמצם את יכולת ההדבקה של כל אדם שיידבק בנגיף. התרופה רמדסיוויר (Remdesivir) נמצאה יעילה בטיפול בקופים שהודבקו בנגיף קורונה דומה, והיא נבדקת בבני אדם. ניסויים בתרופות נוספות יתחילו בקרוב, ואם יהיה לנו מזל אולי יתגלו בניסויים האלה טיפולים יעילים בתוך ארבעה-חמישה חודשים.

האלטרנטיבה לרכבת ההרים הדוהרת הזאת עלולה להיות חמורה אפילו יותר. נצטרך להמשיך בריחוק החברתי עד שלא יתגלה אף מקרה חדש, ולאחר מכן לסגור את הגבולות לכל הנוסעים ולנתק כל מגע עם העולם החיצון במשך שנה וחצי לפחות. אמנם ארצות הברית ומדינות רבות נוספות הטילו איסור על הנסיעות, אך הטלת סגר על מדינות שלמות במשך יותר משנה עד שיתגלה חיסון יעיל אינה מתקבלת על הדעת. אבל מי יודע? אם המצב יהיה חמור מספיק, מה שהיה עד כה בלתי אפשרי עלול להפוך לבלתי נמנע.

ובנימה חיובית יותר, בכל פעם שהנגיף יופיע מחדש אחרי הקלת הריחוק החברתי השפעתו תהיה אטית יותר. אך יישור העקומה, שכולנו מקווים שיתרחש במהרה ושחשוב כל כך לתשתיות הטיפול הרפואי בנו, לא יקרה. סביר להניח שיהיו סדרות של עליות וירידות. לכן כולנו – עובדי המגזר הרפואי, פוליטיקאים ומקבלי החלטות ואזרחים – צריכים להתכונן לנסיעה מלאת מהמורות.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

תדע כל אמא וסבתא: זה יכול לקרות לכל אחת…

Published

on

בעקבות מקרי הרצח המזעזעים של מאיה וישניאק ומיכל סלה ע"י בני זוגן, ד"ר ג'ודי כצמן מציעה לכולנו לפתוח טוב טוב את העיניים

לבתך, אימך, סבתך, נכדתך, אחותך, גיסתך, חברתך ושכנתך. אחת עשרה נשים נרצחו בישראל מתחילת השנה. שש נשים נרצחו מאז תחילת הקורונה. גם זו מגיפה. וחיסון יש לה. החיסון הוא טיפול!
אמא של מאיה וישניאק ז״ל, הבחורה שנחנקה על ידי בן זוגה, אמרה השבוע: ״אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות לכל אחד״. אחות של מיכל סלה ז״ל, שנרצחה על ידי בעלה , אב בתה, שהיה מטפל בנוער , אמרה בהלוויה: ״אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות בכל משפחה״. כי לאלימות נגד נשים ובמשפחה, מחוברת סטיגמה. זה קורה רק ״להם״ שם, בעלי רקע סוציואקונומי נמוך, ההם שגרים בשכונה שם מהעדה ההיא.
אז זהו שלא! כמו הקורונה, זה נוגע בכולם, ללא הבדל דת,צבע, מין, השכלה, קריירה ומקצוע, מקום מגורים.
והגברים? הם ניראים כמו השכן שלך. הם עובדים, לומדים, מגדלים משפחה, ומתרגשים בברית של בניהם ההבדל? הם נ ש א י ם של וירוס האלימות! כשהמערכת החיסונית הרגשית שלהם חזקה, הם שולטים בעצמם, ויודעים לעצור לפני ההתפרצות. כשהמערכת הרגשית שלהם מחוררת, הם מאבדים את זה: הפנים משתנות, הופכות ללא מוכרות, העיניים משתנות, מבט של טירוף, הפנים אדומות, מזיעות, והאדם הופך לחיה רעה.
הנשאים לעולם ישאו איתם את הוירוס. בתקופות משבר, כשהקנאה, הפחד, הכעס, חוסר האונים, התסכול והכאב ישתלטו עליהם, הוירוס יכניע את בעליו, עד איבוד שפיות רגעית. כמו שאני שומעת המון מגברים אלימים, בהם אני מטפלת באופן פרטני וקבוצתי, ״לא ראיתי כלום, היה לי שחור בעיניים, כשהן נפתחו הכל היה שבור סביבי, לא זוכר מה עשיתי, כאילו זה לא אני״.

מאיה וישניאק ז"ל. יכול לקרות לכל אחד

בפגישתנו השבועית שאלה אותי אמא מודאגת: איך אני אמורה לגדל את בנותי בעולם שכזה, בו נשים נרצחות כל יום? ואני אומרת ״ונתנו בהם סימנים״. תמיד יש סימנים. זו שפה וצריך לדעת לקרוא אותה, באולפן החיים. ישנן נורות אדומות, שהן נורות אזהרה מיד בהתחלה, כן מיד בהתחלה, בזוגיות בתקופת הנעורים ובבגרות.
אז מה נאמר לבנות שלנו שנכנסות לעולם הדייטים , ולנכדות הקטנות שלנו, שעדיין עם קוקיות שמחות וסומכות. איך נלמד אותן לראות, להבין, להגיב, וביחד עם זה לא לחיות בפחד גדול, ולאבד פרופורציות . נספר להן על הנורות האדומות. אותם רמזים שמעידים שיש כאן משהו אחר עד מסוכן. כי זה מסוכן כשהוא:
– מרחיק אותך מחברותיך,
– מרחיק אותך מבני משפחתך, כי הם חומת ההגנה שלך , הוא צריך אותך חשופה ותלויה בו, ללא קבוצת תמיכה.
– כשהוא מקסים אל אחרים ומגעיל כלפייך.
– כשהוא משפיל, מעליב, מנמיך, מבטל, מלגלג, ואת לאט לאט מאמינה לו,שאת שמנה, מכוערת, סתומה, ובכלל,״מי יקח אותך חוץ מאדיוט כמוני?״
– כשאת מצדיקה את התנהגותו האלימה, בטענה שאת צריכה לדעת מה מפריע לו, ולוותר על חברות ומשפחה , ומוסיפה ״ככה זה בזוגיות לא?״
– כשהוא מתנדב לקחת אותך לכל מקום, כדי לפנק אותך, אבל באמת כדי לראות עם מי את נפגשת.
– כשהוא עוקב אחרייך , ופתאום משום מקום מופיע כשאת עם חברים.
– כשהוא מופיע במקום עבודתך לראות ״מי הבוס הזה שלך?״
– כשמבקש ממך לא לעבוד, למרות רצונך בקריירה, כי הוא מפרנס בגדול ״ואת תהיי מלכה, גדלי ילדים״
– כשהוא בוחר לך את מקום העבודה שלך.
– כשהוא מרים את הקול ואת מתכווצת רק רוצה להעלם.
– כשהוא בוחר את בגדייך, ואוסר עלייך ללבוש פרטי לבוש שאינם לרוחו.
– כאשר לבריכה או לים את הולכת רק איתו, כי הוא צריך לשמור עלייך בעולם של זאבים.
– כשהוא אובססיבי כלפייך, מתקשר שלושים פעם ביום, רוצה לדעת היכן ועם מי את, ובעיקר מתי כבר יהיה לך זמן עבורו .
– כשהוא מקנא ומתפרץ באופן קיצוני, שובר דברים ומרים יד עלייך.
– כשהוא דורש בכח יותר ממה שאת מוכנה .
– כשכל הדרכים חסומות בפנייך למקורות הכסף שלכם, ואת מבקשת רשות להוצאת כספים ונתונה לחסדיו.
– כשאת מוענשת בכל מיני אופנים, כשאת מעצבנת״ ולא צייתנית.
– כשאת מגלה שאת פוחדת מתגובותיו, והולכת על קצות האצבעות בחייך.
– כשאת מדברת עם אחרים, צוחקת עם אחרים …והוא מתפרץ כי את … לא מכבדת אותו.
– כשהוא מפחד שתעזבי אותו , ואומר את זה בכל הזדמנות.
– כשהוא מתקדם מהר מדי ולא באופן סביר במערכת היחסים. דוגמה? מציע מגורים משותפים בשבוע הראשון.
– כאשר אחרי כל התפרצות , מתנצל, בוכה ומבטיח שהדבר לא יקרה שנית, קונה מתנות, מחזר מתחנף מפצה …. עד הפעם הבאה.
קוראים לזה מעגל האלימות . כאשר טריגר מעלה את מפלס הלחץ, גורם להתפרצות, בעקבותיה יש רגיעה, חרטה על שקרה, וקיום טקס ״ירח הדבש המדומה״, בו שניים מתפייסים מתוך הבהלה של מה שהתרחש, וחוסר יכולת לפרוץ את המעגל .
– כשאת מתגעגעת למי שהיית לפני שפגשת אותו.
– כשאת רוצה לעזוב והוא מאיים: ״מכאן את יוצאת רק בארון״.
– כשאת רוצה לעזוב ולהיפרד בטוב , כמו עוד רבים אחרים  והוא אומר כי בלעדייך חייו אינם חיים, ומאיים להתאבד. ואת מפחדת לעזוב ולהיות אחראית למעשיו שלו.

מיכל סלה ז"ל. יכול לקרות בכל משפחה

תדע כל אמא, תדע כל סבתא אף אחד לא יעשה את זה במקומך, כמו שרק את יודעת.
והמצווה היא, והגדת לבתך! והגדת לנכדתך! זו תורה שבעל פה שצריכה לעבור במעגלי הנשים. והכי הכי חשוב לייצר במערכת היחסים בבית, במשפחה, בבית הספר, מרחב המאפשר לבקש עזרה בשעות שנראה כי זה סוף העולם.
כי בשם ובחסות הבושה נשים לא מבקשות עזרה, מתביישות. נרצחות.
ואם בתך או נכדתך מתרחקת , ומשתנה מול עינייך, נמנעת מלבוא, לדבר, לשתף, אינה כתמול שלשום, נמנעת מקשר עין, מתרצת, ואת לא ישנה בלילה… גם זה סימן. כי הלב יודע לפני שהראש מבין. ️

==

ד"ר ג'ודי כצמן היא מומחית לנושא אלימות במשפחה. www.judykatzman.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות