Connect with us

טוב לדעת

מבחן דרכים:SUV עם שלוש שורות מושבים

Published

on

והפעם: השוואה בין דגמי 2019של ה-Acura MDX SH-AWD ו-VW Atlas 2/0T SE

הBest- לקח מקום ראשון בתור ה MDX- selling Three-row Luxury Crossover 750,000 עם מכירות של מעל ל of all time יחידות עד 2017. הוא גם שומר על מקום שני בתור best selling luxury crossover אחרי ה-LEXUS RX הנפוץ. ב-2017 הדגם עבר מקצה שיפוצים חיצוני ופנימי שנתנו לרכב מראה עדכני כנגד המתחרים. לקראת 2019 אקורה שידרגה את הדגם המוצלח עם גירסת ה A-Spec שמוצעת רק בגירסת All Wheel Drive, כוללת אופציות ועידכון חיצוני ופנימי נוסף, גלגלים בגודל 20 אינץ, ותיבת הילוכים בעלת 7 מהירויות. עם תג מחיר של 59,550 דולר (MSRP) ומחיר במבחן של 60,545 דולר. ה-2019 MDX Sport Hybrid SH-AWD היה הרכב השני ביוקרו בכתבה זו אולם רמת הפינוקים והטכנולגיה המצויים ברכב עולה על רוב המתחרים כך שהמחיר בהתאם.

האקורה מפנקת מאוד בעזרת טכנולגיה חדשנית גם מחת למכסה המנוע וגם בסביבת הנהג. פנים הרכב אינו מתפשר מבחינת כמות הפינוקים או מקום איכסון ולא ניתן לזהות שהרכב היברידי מכיוון שכל מכללי החשמל שהוספו לדגם הרגיל הוסתרו בצורה שאינה נגלת לעין. ה-MDX SH-AWD הגיעה עם כמות מכובדת של אופציות כיוונון נהיגה וטכנולגיה מובנת ברכב. היצרן מאפשר לנהג לברור ולבחור בין שיוב אופציות אלו ולכן כמות הכפתורים והשעונים ברכב מכובדת ביותר והזכירה לי במעט סביבת טייס. ניתן לומר בקלות שהרכב משוכלל ביותר לנהג/ת הממוצע שאינו צריך אופציות שונות לנהיגה יומיומית. רכב המבחן הגיע עם ריפודי עור בצבע שוקולד ושילוב גווני חום הפנימיים תואמים היטב את הצבע החיצוני. פנים הרכב מרוהט במגוון צבעים נעימים ושינויי חומרים בין עור, פלסטיק, כרום ודמוי עץ נעימים לעין ולמגע. סביבת הנהג מרווחת גם לאדם גבוהה ואין בעיה למצוא תנוחת ישיבה מושלמת. שיפוע מכסה המנוע מאפשר לנהגים יותר נמוכים יכולת ראיה בין סבירה לטובה מקדימה אולם קצת מוגבלת מאחור בגלל שיפוע דרמטי של הקורות האחריות.

מסך המידע הגדול במרכז הרכב מקשה מעט על ניווט בין האופציות השונות בגלל השתקפות אור במשך היום אולם רוב מידע הרכב מוצג גם על מסך קטן שממוקם במרכז לוח השעונים. כניסה ויציאה משורת המושבים השלישית ברכב די מוגבלת בגלל זווית השיפוע של משענת שורת המושבים השניה בשילוב עם תזוזה קצרה מאוד של בסיס המושב מוגבלת. רמת הפינוקים בשורה השלישית מוגבלת לשני מטעני USB ושני מחזיקי כוסות. מרווח הרגלים גם מצומצם בשורה השלישית ומבחינה ריאלית אינו מאפשר ישיבה של שני אנשים בוגרים אבל אינו מהווה בעיה לילדים קטנים. סביבת תא המנוע מופשטת ביותר בעזרת כמות מכובדת של כיסויי פלסטיק שלא מתירים ספק שטיפול ברכב צריך להעשות על ידי מוסך מורשה ולא על ידי חובב רכב בביתו. ברור לחלוטין שאקורה אינה רוצה התעסקות מיותרת של אנשים שאינם מוסמכים עם הרכב. בהתחשב בעובדה שהרכב מורכב ביותר, רצוי שכך.

בנסיעות עירוניות ובמצב Comfort הנסיעה ברכב ממש מפנקת (וחסכונית יחסית) ובכל הזדמנות שיצאתי מהעיר והעברתי למצב Sport או Sport + הרכב התאים עצמו לתנאי הכביש, נהיגה יותר אגרסיבית ובעיקרון היה ממש מהנה לנהיגה. ברוב המקרים נמנעתי ממצב נהינה Normal והתמקדתי על מצבי הנהיגה הקיצוניים יותר. ההרגשה הכללית היתה של רכב קטן מידות ורק צריכת הדלק שעלתה משמעותית בנהיגה מהירה הזכירה לי עד כמה הרכב גדול וכבד. הרכב מתאים עצמו לסטייל הנהיגה שאתה רוצה, מנהיגה עצלה בפקקים לאחיזת כביש מרשימה בפיתולי הרים. חשוב לי לציין שבכל תנאי נהיגה, הרכב תמיד הרגיש ספוrטיבי וקטן מידות ביחס לגודלו ומשקלו האמיתי. הרכב במבחן היה SPORT HYBRID שהרשים גם בנתוני תצרוכת הדלק 26 city ו 27 highway – יחסית לא רע לגודלו ומשקלו. תצרוכת הדלק הממוצאת שקיבלתי בזמן המבחן נעה בין 21.1 ל 23.3 mpg לפי נתוני המחשב הפנימי ברכב. עם טנק דלק מלא הרכב מציג 423 miles כטווח נסיעה ממוצע.

המנוע ההיברידי 3.0L VTEC V6 with Variable Cylinder Management מספק כ-312 כ״ס דרך תיבת הילוכים 7-Speed Dual Clutch Transmission נתוני צריכת הדלק מרשימים בזכות מערכת היברית מושלבת שעובדת בצורה חלקה ביותר בשני מצבי הנהיגה ועוברת בין מצבי הנהיגה בעדינות ללא שום אינדיקציה בתוך תא הנוסעים. הגירסה ההיברדית מכילה שלושה מנועים חשמליים שאחד ממוקד בתוך תיבת ההילכים והשניים האחרים בחלקו האחורי של הרכב. התוצר כוח הסופי של המערכת מגיע לכ-290 כ״ס ו-267 lb-ft ו״מיובא״ ל-MDX ול-RDX מרכב העל NSX דבר מרשים בפני עצמו והסיבה המכזית לכך שלמרות מימדיו הגדולים של הרכב, אופיו וההנאות ממנו גדולות יותר.

שנת 2019 הגיעה עלינו לטובה ועימה מבחר גדל של רכבים משפחתיים גדולים ומפנקים. בהמשך לכתבה ההשוואתית הקודמת של רכבי הSUV עם שלוש שורות מושבים. לנוכח הביקוש המתגבר לרכבים מסוג זה החלטתי להוסיף דגמים נבחרים מהקטגוריה הפופולארית להשוואה של ההיצע בשוק לשנתון הנוכחי. מכיוון שהפופולאריות של הרכבים באה לידי ביטוי בכל קבוצות מחיר בחנתי רכבים רק שהמכנה המשותף בינהם זה שלוש שורות מושבים. כל אחד מהרכבים בכל קבוצות המחירים השונות ובגדלים שונים, מציע תמורה כספית הולמת. בימינו, עם תהליך הגלובליזציה בענף ושיתוף פעולה בין יצרנים איכות הרכבים עלתה ורוב הרכבים המוצאים למכירה בארה״ב הם רכבים באיכות גבוהה יחסית לדגמים מהעבר.

רכבים באיכות ירודה, עם נתוני בטיחות נמוכים וביצועים רדודים פשוט לא נמכרים ויוצאים מהשוק יחסית מהר מאוד. קהל הקונים בימינו מתוחכם ומלומד יותר. בעזרת האינטרנט הקונה הממוצע מסוגל לבצע הבדלי שוק בין האופציות השונות בקלי קלות כך שכל קניה נעשת חכמה יותר ועל יצרני הרכב המחויבות ליצר רכבים טובים יותר.

כל הרכבים שנבחנו לכתבה היו בעצם רכבים טובים. נקודה. בימינו, הבחירה בין דגם אחד לאחר נעשת למעשה על בסיס של תמורה למחיר, אופי הרכב, נתוני ביצועים, גודל הרכב ועיצובו. מבחינה אסטטית הבחירה בין הדגמים זה ענין של ״טעם וריח״ כך שההתמקדות שלי למען כתבה רלוונטית יותר ביתר הנתונים ההשוואתיים ולא על אסטטיקה למרות הרקע שלי בעיצוב רכבים.

VW Atlas 2/0T SE 
מחיר רכב המבחן34,514 דולר

לאורך השנים היצרן הגרמני שתניד הבין את חשיבות השוק האמריקאי וחשב באהבתו, לא ממש הבין מה הצרכן האמריקאי באמת רוצה.

בדרך כלל ניתן לומר שבמשך השנים פולקסוואגן, ברוב המקרים, עידכנו דגמים אירופאים למטרות שיווק בשוק באמריקאי. למרות גודלו וחשיבותו להתפתחות היצרן מגרמניה, החשיבה (הלא רשמית) היתה שהיצרן יודע יותר טוב, מה מתאים לשוק האמריקאי ומה לא. במקרה של האטלאס, פולסוואגן ממש חרגו מהתנהלות זו ופיתחו רכב ממש מפתיע באופיו. ההפתעה בעיקר היא עד כמה האטלס לא משקף את אופיו האירופאי והשמרני של היצרן אלא את רצונו של היצרן להפוך ליצרן גלובאלי שמתאים את דגמיו לשווקים השונים. במידה מסוימת התנהלות זו מעידה על צניעות מסויימת שהיצרן לא היה מאופין לו בעבר. אולי שינוי החשיבה והצניעות המסוימת נובעת מהתפתחות פרשת הדיזל ואולי לא אבל אין ספק שהנהלת החברה הבינה שעל מנת לבסס עצמם מחדש בשוק האמריקאי, ה-SUV הגדול צריך להיות מותאם לקונה האמריקאי וצרכיו ולא להוות פשרה כלשהי על בסיס דגם אירופאי כפי שהטוראג הקודם היה. אין ספק שהטוראג היה רכב מעולה מהרבה בחינות אולם חשיבת היצרן היתה בשיווקו כדגם גלובאלי וביצירת גירסאות מקבילות למותגי הבית כגון אאודי ופורשה.

לעיתים קשה לסכם רכב במילה או שניים. במקרה של האטלס, ממש קל, ענק. ענק מבחינת גודל כמובן. ענק מבחינת תא נוסעים, ענק מבחינת מרווח רגלים, ענק מבחינת מקום למטען, ענק מבחינת תא מנוע. ענק. האטלס אינו מתבייש בגודלו והעיצוב החיצוני מדגיש זאת. עם משטחים ארוכים ושטוחים, פינות ישרות ״חדות״ וקווי אופי קיצוניים, עיצובו של האטלס שונה מעיצוב יתר דיגמי היצרן. העידון וה״תחכום״ האירופי בשאר הדגמים חסר באטלס. למרבה האירוניה המנוע יחסית קטן) בנפח 2.0 עם מגדש טורבו מוחבה היטב בתא המנוע ה…ענק ונראה ממש שקוע בתוכו. 24.3 MPG הקיצר יש הרבה מקום למנוע גדול יותר מתחת למכסה מנוע. המנוע החסכוני סיפק ממוצע צריכת דלק של נתון מכובד בהתחשב במימדיו של הרכב. בנסיעות בין עירוניות, ובזמן עקיפה, חוסר הכוח הורגש היטב וכל תאוצה ועקיפה הצריכה תיכנון, חישוב ומרחק רב להשלימה. בנסיעה עירונית, לא הורגש חיסרון הכוח אולם תיצרוכת הדלק הטובה הנפיקה מרחקים בין 360 לכ 405מיילים בין תידלוקים.

סביבת הנוסעים והנהג היתה מעוצבת היטב וביעילות גרמנית טיפוסית. כל המתגים, שעונים ומחוונים ממוקמים במקום אידיאלי לתפעול קל ויעיל. האטלס מעיד על יצרן מנוסה שפועל כמכונה מושומנת היטב ליצור רכבים פראקטיים אבל היה חסר לי משהו, היה חסר לי כוח, היה חסר לי אופי והיה חסר לי נשמה. בהתחשב במחירו הנמוך ביחס למתחרים, האטלס מספק תמורה מעולה כרכב גדול שמיועד להניע נוסעים מנקודה לנקודה וזהו. בניגוד לטוראג, קודמו בעל תג מחיר גבוה בהרבה, האטלס מספק את התמורה הבסיסית למחירו הנמוך ויפה שכך. המושבים הקדמיים והספסלים האחרויים נוקשים למדי אולם נוחים בנסיעות ארוכות. מפנוקים? לא ממש אבל בהחלט תומכים היטב. הנדסת האנוש ותכנון הפנים של היצרן מהמובילים בשוק וגם באטלס ניתן לראות זאת בבירור. למרבה האירוניה, רכב המבחן הגיע בצבע צהוב חרדל מיטאלי והזכיר מעט אוטובוס של בית ספר. אולי זה המסר שפולקסוואגן רצו, אולי, אבל בהחלט זה המסר שעבר. האטלס מיועד למי שמחפש רכב גדול, שיכול להכיל את כל המשפחה ואת כל הקניות מקוסטקו בקלות וביעילות.

• • •

בשבוע הבא, נשווה בין יפנית פופולארית נוספת, הניסאן פאט'פיינדר לבין הקיאה הקוריאנית בעלת התמורה הכספית הנדיבה עם אופי ועיצוב גרמני במהותו. הניסאן שונה מאוד מהמתחרה מבית ה-MDX והקיאה שונה מהפולקוואגן למרות ה DNA המשותף מאחורי הקלעים (מעצבי בית בעלי עבר משותף).

לתמונות ופרטים נוספים אנא עשו לייק ובקרו בעמוד הפייסבוק:
רכבים – שלמה פתאל /CARS – Shlomo Fattal 

טוב לדעת

מחקר בקליפורניה: בשר עוף זהה לבשר אדום במידת הנזק לכולסטרול

Published

on

המחקר ש הפתיע את החוקרים כשסתר את הסברה לפיה בשר ה אדום מזיק לכולסטרול הרבה יותר מבשר לבן. ראש צוות המחקר: "להגביל צריכת בשר לבן"

בשר לבן (עוף) זהה לבשר אדום במידת הנזק לכולסטרול – כך עולה ממחקר חדש שנערך בקליפורניה. תוצאות המחקר הפתיעו את החוקרים, אשר לא ציפו לגלות שאכילת כמויות גדולות של עוף תוביל לרמות גבוהות של כולסטרול בדם. מבין שלושת הדיאטות שנבדקו – עתירת בשר לבן, עתירת בשר אדום ומבוססת על חלבון מן הצומח – רק זו הצמחונית הביאה לתוצאות של רמות כולסטרול בריאות.

המחקר נערך במכון המחקר של בית החולים לילדים באוקלנד. תוצאותיו באות ב"כשתכננו את המחקר, ציפינו למצוא שלבשר אדום השפעה מזיקה יותר מלבשר לבן", ציין ראש צוות המחקר, ד"ר רונלד קראוס, חוקר בכיר בתחום טרשת העורקים."הופתענו לגלות שזה לא היה המקרה. כאשר רמות השומן הרווי זהות, מידת ההשפעה של שני סוגי הבשר זהה. לעומת זאת, חלבונים מין הצומח, כמו ירקות, מוצרי חלב וקטניות, הראו את התועלת הרבה ביותר לכולסטרול".

הפופולריות של צריכת בשר אדום הולכת ופוחתת בשנים האחרונות, בעקבות הקישור של צריכה מוגברת שלו עם מחלות לבביות. ההנחיות לציבור מעודדות צריכה מוגברת של עוף על חשבון הבשר האדום המזיק, אך לדברי פרופסור קראוס, עד כה לא נערכה השוואה מקיפה בין בשר אדום לבין בשר לבן וחלבון מין הצומח, והשפעתם על רמות הכולסטרול."תוצאות המחר שלנו מצביעות על כך שההמלצה שהייתה קיימת עד כה, להגביל צריכת בשר אדום אך לא בשר לבן, צריכה להשתנות, וצריך להגביל גם צריכת בשר לבן. יש צורך להעמיק את המחקר אודות ההשפעה של צריכת עוף על העורקים והלב, כדי להביא לשיפור במצב הבריאות
של האוכלוסייה".

המשך לקרוא

טוב לדעת

סוף לפנצ'רים: מישלן ו- GM הציגו צמיג ללא אוויר

Published

on

ענקיות הרכב הציגו במשותף צמיג הבנוי על שלדת פיברגלס שעתיד להחליף את הצמיג המסורתי במכוניות נוסעים תוך חמש שנים

בשורה משמחת לנהגים ולכלל חולי ההגה: שתי ענקיות הרכב ג'נרל מוטורס ומישלן מפתחות
במרץ צמיג ללא אוויר שככל הנראה יצא לשוק סביב 2024 . במילים אחרות, תוך חמש שנים נוכל להגיד שלום לפנצ'רים בדרך ולצמיגים מתפוצצים.

האב-טיפוס של הצמיג החדש כבר קיים, והוא ייבדק בהמשך השנה במתחם שבוחן אפשרויות נסיעה במהירויות שונות וברמות שונות של קושי. הגלגל החדש עשוי מגומי על שלדת פיברגלס פתוחה, והוא מתוכנן להתאים לכלל סוגי הרכבים המשפחתיים. אולי הוא נראה פחות חסון מצמיג רגיל, אבל עדיין מדובר במהלך חסכוני שימנע תקלות רבות במהלך נסיעות ויקטין את הזיהום הסביבתי שנוצר בעקבות ייצור המוני של צמיגי גומי שנעשה כיום.

סיבה נוספת לתכנון וייצור הצמיגים האלו היא המעבר למכוניות אוטונומיות, שינועו בדרכים 24/7 כשהן נותנות שירות לציבור הרחב שיזמין אותן כמוניות. מכונית כזו צריכה להיות אמינה, לא רק מבחינת השליטה והנהיגה בדרך, אלא גם במינימום התקלות שיתחוללו בה ותקלות צמיגים, בעקבות עלייה על מסמר, שחיקת הגומי בדרך משובשת מלאה בבורות ואובדן אוויר הן תקלות שמישלן וג'נרל מוטורס מנסים להעביר מהעולם.

מעבר לכך, צמיגים כאלו יקטינו משמעותית את משקל הרכב, שכולל היום צמיג חלופי, וכך יתהווה חיסכון בדלק ויכולת לייצר תא מטען גדול יותר. לנו כעת נותר לחכות רק להצלחת הניסויים בהמשך השנה ואז להתחיל לפנטז על נסיעות חלקות בלי הצורך לבדוק אוויר בגלגל כל פעם.

המשך לקרוא

טוב לדעת

משכילים, מוכשרים, רוצים אמריקה

Published

on

בריחת המוחות מעסיקה את הגורמים הרלוונטיים בישראל מחקר חדש מזהיר שלהגירה של עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה

הישראלים המשכילים ביותר ובעלי הכישורים החיוניים ביותר להצלחת הכלכלה הישראלים מהגרים לחו"ל בקצב גובר והולך – כך טוען הכלכלן פרופ' דן בן־דוד במסמך מטעם שורש", מוסד למחקר כלכלי־חברתי שהוא עומד בראשו. בן־דוד מזהיר כי מדיניות ממשלת ישראל מרחיקה אותם, במקום שתמריץ אותם להישאר בארץ או לחזור אליה.

בן דוד בחן את שיעורי ההגירה מישראל לחו"ל (בעיקר לאמריקה), והתמקד בשלוש אוכלוסיות: חוקרים באקדמיה, רופאים ועובדי תעשייה בתחום ההיי־טק. אלה מונים יחד פחות מ–130 אלף מתושבי ישראל – רק 1.4% מאוכלוסיית המדינה. למרות מספרם המצומצם, יתרון האיכות של המשק הישראלי נשען עליהם וממדי ההגירה לחו"ל בקרבן צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות. "בגלל גודלה השברירי של קבוצה זו, לעזיבת מסה קריטית מתוכה – גם אם מדובר בכמה עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה", אומר בן־דוד.

בן־דוד, מרצה באוניברסיטת ת"א, חוקר כבר שנים את תחום בריחת המוחות מישראל. הפעם הוא מתמקד בהגירה לארה"ב, שהאוניברסיטאות בה "נמצאות בפסגה האקדמית באופן כמעט בלעדי", לדבריו. הוא בחן את 40 המחלקות המובילות באוניברסיטאות בארה"ב בשישה תחומים: כימיה, פיזיקה, פילוסופיה, מדעי המחשב, כלכלה ומינהל עסקים. במחלקות למדעי המחשב בארה"ב, מספר אנשי הסגל הישראלים הוא 21% ממספרם בישראל, במחלקות לכלכלה 23% ובמחלקות למינהל עסקים השיעור מזנק ל-43%. "בכמה מהמחלקות המובילות למינהל עסקים בארה"ב יש מספרדו־ספרתי של אנשי סגל ישראלים", כותב בן־דוד.

ההבדל בין התחומים טמון, להערכתו, בפערי שכר. בתחומי מדעי המחשב, הכלכלה ומינהל העסקים, המשכורות במגזר הפרטי בארה"ב גבוהות יחסית, ובהתאמה לכך האוניברסיטאות האמריקאיות מציעות לחוקרים בתחומים אלה שכר גבוה. לעומת זאת, האוניברסיטאות הציבוריות בישראל משלמות שכר זהה ללא קשר לתחום. גם בקרב כלל אוכלוסיית העובדים, ולא רק בקרב חוקרים באוניברסיטאות, פער השכר לטובת ארה"ב מתרחב ככל שעולה רמת ההשכלה.

ההגירה מישראל דווקא אינה ערה במיוחד בשנים האחרונות – לפחות עד 2016, השנה האחרונה שנתוניה פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספרם של העוזבים (ישראלים שיצאו לחו"ל ושהו שם שנה ברציפות) ב-2016 היה הנמוך ביותר מאז תחילת שנות ה-90. אבל אף שבקרב כלל האוכלוסייה לא נרשם זינוק בהגירה מישראל, בן־דוד מודאג מהמצב בקרב המשכילים. שיעור העזיבה גדל ככל שהמוסד האקדמי נחשב יוקרתי יותר. למשל, מבין מי שקיבלו תואר ב–2010–1980 מהמכללות להוראה, רק 1.8% עזבו את ישראל (ושוהים בחו"ל שלוש שנים ברציפות לפחות). לעומת זאת, בקרב בוגרי האוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה והרוח, שיעור העוזבים עולה ל-6.7%; ובתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, הוא מזנק ל-9.2% – "ואלה האנשים החיוניים ביותר לעתיד המשק", טוען בן־דוד.

מקור נוסף לדאגה הוא הזליגה של רופאים ישראלים לחו"ל. המחסור במשאבים להכשרת רופאים בישראל מביא לכך שנתח גדל והולך מהישראלים המעוניינים ללמוד רפואה, עושים זאת בחו"ל – ורבים מהם אינם חוזרים לישראל לאחר לימודיהם. בארה"ב לבדה עבדו ב-2016 כ-3,500 רופאים ישראלים. כשבוחנים את מדינות המוצא של הרופאים הזרים העובדים כאן מתברר כי רק בריטניה, קנדה ומקסיקו עוברות את ישראל, בדירוג לפי מספרים מוחלטים – אלא
שאוכלוסיותיהן גדולות בהרבה מזו של ישראל.

"העדיפויות הלאומיות בישראל מובילות לשיעור עזיבה גדל והולך של הישראלים המשכילים ביותר", טוען בן־דוד. "תמריצים כאלה ואחרים אינם מספיקים כדי לשנות את זרימת המוחות ממדינה ההולכת ומתרחקת מהעולם המפותח". רשימה של גורמים התורמים, לטענתו, להגירה מישראל: השכר הנמוך, הנלווה לפריון הנמוך בישראל; יוקר המחיה הגבוה, ובייחוד יוקר הדיור; ונטל מס ההכנסה על שני העשירונים העליונים בהתפלגות ההכנסות, הגבוה בכמחצית מבארה"ב. שיעור העזיבה גבוה במיוחד, לדבריו, "בקרב אלה שישראל זקוקה להם יותר מכל, החל במהנדסים בעלי ההכשרה הטובה ביותר, דרך הרופאים, ועד החוקרים האקדמיים הנחוצים כל כך להבטיח את מקומם של המדינה – והדורות הבאים של הסטודנטים – בחוד החנית של הטכנולוגיה והידע".

מה אפשר לעשות? בן־דוד סבור כי השקעה בהשכלה ובתשתיות יכולה להוריד את שיעורי העוני בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות, לתרום לצמיחת המשק, ולעודד ישראלים להישאר בישראל. ייתכן אפילו שהיא תתחיל למשוך בחזרה את מי שעזבו את המדינה.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות