Connect with us

ספורט

מאמאנט LA נערכת לעונה החדשה

Published

on

ליגת האמהות שיובאה מישראל וכבשה את העיר מצרפת שחקניות חדשות, ב- 1 באוגוסט בצ׳סטוורת׳ • כל אחת יכולה

מאת: מרב אנקורי

 

המוטו של מאמאנט ליגת האמהות – כל אמא יכולה – מיושם בהצלחה רבה בלוס אנג׳ לס. לא להאמין שרק שנה חלפה לה מאז שהליגה הוקמה פה בעיר המלאכים. בשנה אחת בלבד הצליחו המאמאנטיות לכבוש את העיר; 17 קבוצות סיימו את העונה הראשונה והיד עוד נטויה לקראת ההרשמה לעונה השנייה.

בכל משפחה יש אמא או סבתא שמשחקת או מכירה שחקנית בליגה, האמהות שמשחקות מחויבות לקבוצה; אין ביטולים, אין איחורים. אחרי האימון לרוב הן ממשיכות את המפגש בבית הקפה או יציאות משפחתיות בסופי שבוע. והאינטראקציה עובדת שעות נוספות, מחוץ למגרש נרקמות חברויות, יוצאות לארועים משותפים, חוגגות ביחד, מסייעות זו לזו כשצריך, מקשיבות, תומכות ובעיקר מרוויחות זמן איכות לצד פעילות ספורטיבית מבורכת.

גלית פלד הגתה את הרעיון להביא את ליגת מאמנט מישראל ואחרי חודשים ותמיכה מארגון מאמאנט בארץ הליגה רקמה עור וגידים. המשחק, למי שעדין לא מכיר, מבוסס על חוקי משחק הכדורעף, אבל בכדורשת מותר לתפוס את הכדור בשתי הידיים.

מלבד הפעילות הספורטיבית העניפה שחקניות מאמאנט משלבות התנדבות בקהילה בשנה אחת בלבד. בשנה החולפת היה אפשר לראות את נשות מאמאנט באירוע ‘גם אני מודעת׳ בו אנחנו משחקות עם הכדור ולא עם החיים; מעניקות מתנות

בחנוכה לילדים ממשפחות חסרי יכולת; מתנדבות בבתי אבות; אירוע פורינט קהילתי; משחקים עם המשפחות והקהילה בפסטיבל יום העצמאות בראנצ׳ו פארק; ואפילו הכנת עוגות ביום האם לאמהות גרושות חד-הוריות. מאמאנט נגעה רגישה והעצימה כל הרבה נשים וחברים מהקהילה.

מאז סיום העונה השחקניות לא נחות, ממשיכות להתאמן והוועדות השונות נפגשות כדי לתכנן את העונה החדשה שמתחילה בסוף הקיץ.

ביום רביעי ה-1 לאוגוסט ב-8:30 בערב, מתקיים אימון נסיון לשחקניות חדשות שמעוניינות להצטרף לליגת מאמאנט ולהיות גם הן חלק מקהילת הנשים שמובילות לשינוי בקהילה שלנו. האימון יתקיים באולם הספורט 1st Plus Sport Complex שנמצא ב-Chatsworth אז אם את אמא שרוצה זמן איכות לעצמה בואי להתנסות במשחק המופלא והממכר הזה. בואי להכיר חברויות לכל החיים לתרום לקהילה ולהרגיש שגם את יכולה.

מחכים לכן אמהות יקרות – אין צורך בנסיון קודם! פשוט תגיעו ותהנו מהמשחק שכבש פה כל פינה בעיר.

לפרטים נוספים בפייסבוק: מאמאנטLA

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

יאסו יאניס

Published

on

ה"גריק פריק" מוביל את מילווקי לגמר ה-NBA אחרי ילדות לא קלה בשכונות העוני של אתונה • סיפורו של יאניס אנטטוקומפו, שחקן הכדורסל הכי מלהיב בעולם

יאניס אנטטוקומפו סיים את עונת ה־NBA הנוכחית עם שורה סטטיסטית פריקית: נקודות, 700 ריבאונדים, 434 אסיסטים, 151 חסימות, 131 חטיפות. הוא הוביל את הקבוצה שלו, מילווקי באקס, בכל הקטגוריות הללו, והוא הראשון בהיסטוריה של ליגת הכדורסל הטובה בעולם שממוקם בין 20 המובילים בכל אחת מהקטגוריות: מקום 15 במספר הנקודות, מקום 14 במספר הריבאונדים, 20 באסיסטים, חמישי בחסימות ושישי בחטיפות. לא היה כזה בעבר.

כינויו של אנטטוקומפו, The Greek Freak, הולם את תכונותיו הפיזיות, כמו גם את קורות חייו. הוא מתנשא לגובה 2.11 מטרים, עם מוטת ידיים עצומה של 2.26 מטרים, ובכל זאת משחק כרכז.

הוא יכול להטביע כשהרגליים שלו עדיין נוגעות בפרקט, וגם עשה זאת במשחק הפלייאוף הראשון בסדרה נגד דטרויט. הוא שחקן חוץ שיכול לשחק גם מתחת לסל, רכז שבקלות יכול לעבור לתפקיד של סנטר. זרועותיו הארוכות הופכות אותו למגן מצוין, וגובהו מקשה מאוד על רכזים אחרים לשמור עליו, מה שהופך אותו לשחקן חוץ כמעט בלתי ניתן לעצירה. דרוש לו כדרור אחד בלבד כדי להגיע מקו מחצית המגרש לקו העונשין, ואין לו בעיה לקפוץ מאזור העונשין כדי להטביע. לא במקרה הוא גם חמישי בליגה במספר ההטבעות העונה, רכז יחיד כשכל הארבעה שהקדימו אותו הם סנטרים.

אנטטוקומפו, שאפילו ברק אובמה כשל בניסיון לבטא כראוי את שמו, הוא רק בן 22 וגרף השיפור שלו תלול. עדיין קשה לדעת למה הוא יתפתח, קשה אפילו להגדיר את סגנון המשחק שלו. כל האפשרויות פתוחות. אבל האפשרויות לא תמיד היו פתוחות. ה"גריק פריק", בנם של מהגרים מניגריה, חי 18 מ־22 שנות חייו בשולי החברה,
אפילו ללא אזרחות. הוא נולד באתונה בדצמבר 1994 להורים שהגיעו מלאגוס ליוון שלוש שנים קודם לכן. את בנם הראשון, פרנסיס, הותירו עם הסבים והקימו משפחה חדשה ביוון. אף שאנטטוקומפו (Antetokounmpo( נולד במדינה, כבן מהגרים הוא לא היה זכאי לאזרחות יוונית. ומכיוון שלא גר בניגריה, גם אזרחות ניגרית לא ניתנה לו, והוא נותר נטול אזרחות רוב חייו. "במשך כ־20 שנה היינו לא חוקיים", סיפר בעבר בראיון למקומון בוויסקונסין על משפחתו. "זה מאוד קשה לחיות בלי הניירות המתאימים במשך 20 שנה. מאוד מאוד קשה. אתה חייב לעבוד בלי ניירות, אתה צריך לממן את הילדים שלך, למצוא להם חינוך. בכל רגע שוטרים יכולים לעצור אותך ולומר לך שהזמן שלך במדינה שלך נגמר. עבורי ההורים שלי הם הגיבורים שלי, אני חייב להם הכל".

אנטטוקומפו גדל בשכונת ספוליה באתונה, לצד מהגרים רבים. הוריו היו מובטלים רוב הזמן והוא ואחיו הגדול תאנסיס עסקו ברוכלות (אמם העניקה להם שמות יווניים ושמות אפריקאיים. השם האפריקאי של יאניס הוא אוגו). השניים גנבו או קנו ממש בזול שעונים מזויפים, משקפי שמש ובגדים ומכרו טיפה פחות בזול. לפעמים לא הצלחנו למכור את הבגדים", סיפר בראיון ל”ניו יורק טיימס”, "ואז המקרר שלנו היה ריק".

כבר בגיל 13 רצה אנטטוקומפו להיות אחד הגדולים בכדורגל. כדורסל פחות עניין אותו, ובימים מסוימים, הארוחה הבאה היתה משמעותית בהרבה משניהם. סיפורי הילדות של אנטטוקומפו כבר הפכו לאגדות, אלא שרובן קרו באמת; ההורים שהגיעו ליוון כפליטים מניגריה, העבודה בקטיף התפוזים, הבאסטות ברחובות ספוליה – שם היתה המשפחה משלימה הכנסה. ביום מכירות חלש, העמידו את יאניס הצעיר בפרונט וקיוו לטוב. ביקום מקביל הוא בכלל לא "גריק פריק", אלא איש מכירות משופשף. "מכרתי כוסות, שעונים, דיסקים, סרטי DVD", סיפר בשנה שעברה ל-"60 דקות", "הייתי איש המכירות הטוב ביותר במשפחה. בנוסף גם הייתי קטן וחמוד".

אף אחת מהתכונות הללו לא אחראית לכך שהפך אחד משחקני הכדורסל הטובים בפלנטה. אורך הגפיים, בצירוף זריזות רגליים ששייכת לענף אחר – נרטיב מהאוטוביוגרפיה של האקים אולאג'ואן – דווקא כן.

ספירוס ולנייטיס, שעבד במועדון פילאת'ליטיקוס ממזרח אתונה, היה מסייר בשכונות כדי למצוא כישרונות לקבוצות הנוער. יום אחד חזה ביאניס ואחיו משתעשעים עם כדור וסל. "הבטתי לשמיים ואמרתי 'אלוהים אדירים, איך יכול להיות שאף אחד לא הבחין ביכולות ובמתנות הפיזיות של הילד הזה'", סיפר ולנייטיס ל"VICE" היווני, ידעתי שהיקום זימן לי מפגש עם כישרון על-טבעי, ושתפקידי הקוסמי הוא לחשוף אותו בפני העולם". פילאת'לטיקוס זרמה עם הגחמה הקוסמית של ולנייטיס, והסכימה לשלם להוריו 500 יורו בחודש כדי שהאחים ישחקו בקבוצת הנוער שלה. בשנה השנייה פרש אנטטוקומפו עשר פעמים מחמת מיאוס בענף, ושוכנע לחזור בכל פעם. בשנה השלישית, כשקלע 50 נקודות במשחקו הראשון בליגת הנוער, הבין שאולי בכל זאת מדובר בכרטיס הזהב שלו. בדיעבד, היה מדובר בכרטיס זהב כפול – שלו ושל של מילווקי. אנטטוקומפו היה אמור בכלל לעבור לסראגוסה הספרדית ב-2013 אך החליט להירשם לדראפט. הבאקס, בראשות הג'נרל-מנג'ר ג'ון האמונד, היו אלה שלקחו הימור ארוך ורזה בבחירה ה-15 – כזה שקבוצות אחרות היססו לקחת.

ב־2014 מילווקי באקס בחרה בדראפט בבחור בן העשרים, והמשפחה כולה עברה בעקבותיו לארצות הברית. הוא גם זכה בסופו של דבר לקבל אזרחות יוונית בהליך מזורז, בזכות "שירותים מיוחדים שנתן למדינה". כיום כל בני משפחת אנטטוקומפו הם אזרחי יוון. יאניס עצמו נדרש לשם כך לשרת שירות צבאי של שלושה חודשים במדינה, שאותו השלים ביולי 2016, כבר כשחקן NBA.

אנטטוקומפו אולי לא יהיה ג'ורדן, אבל כבר עכשיו הוא מועמד ראוי לחמישיית "חדי הקרן" ההיסטורית. לשם אתה שייך כשביכולתך לחצות מגרש שלם, מקו חוץ לקו חוץ, בחמישה כדרורים בלבד, או להטביע כל כדור ברדיוס הקרוב של אזור הצבע. "לא ראיתי שום דבר כמוהו", אמר עליו קווין דוראנט, עוד חבר בחמישייה הזו, אם ירצה, הוא יכול להיות השחקן הטוב ביותר אי פעם. מפחיד לחשוב על זה".

זה מפחיד בעיקר כשחושבים על גרף השיפור שלו מגיל 18 עד 24. שנות השיא שלו עוד אמורות להיות לפניו, וכעת, כשקבוצתו התחילה להדביק את הפיגור מהכישרון של שחקנה הטוב ביותר, אנטטוקומפו זוכה להכרה – וכבוד.הילד שלפני עשר שנים שכנע אנשים לקנות זיופים של גוצ'י ברחוב, כבר שיכנע את כולם שהוא הדבר האמיתי. אם בעונות הראשונות עוד התקשו להגות את שמו, הרי שעכשיו לא מפסיקים להגיד אותו; הוא כבר הוביל את נבחרת המזרח השנה לאולסטאר, אחרי שקיבל הכי הרבה קולות במזרח, ואפילו עקץ את לברון בתהליך הבחירה כשהאחרון בוחר באנתוני דייויס.

"היתה תקופה שהיה ניתן לקנות את המניה שלו במחיר סביר – כשהוא עוד נחשב פוטנציאל, כשהיו ספקות בנוגע לאיי.קיו הכדורסל שלו, הקליעה שלו – אבל הזמנים הללו עברו", סיכם אנדרו שארפ מ"ספורטס אילוסטרייטד", עכשיו יאניס הוא גוגל, הוא אמזון. אנחנו לא יודעים כיצד ייראה בדיוק העתיד של ה-NBA, אבל די ברור שהמסלול הכבידתי שלו יעבור דרכו. במובנים מסוימים, אנחנו כבר שם".

המשך לקרוא

ספורט

ליגת האלופות: המגן דוד של טוטנהאם ואייאקס

Published

on

מי קבע שטוטנהאם היא מועדון יהודי? מי שמוסמך לכך יותר מכולם – האנטישמים, כמובן • גם אוהדי אייאקס אימצו לעצמם הזדהות יהודית, מניפים דגלי ישראל ושרים ביציע גירסא של "הבה נגילה" • מה הקטע?

טוטנהאם לא נוסדה כמועדון יהודי בשום צורה אבל מיקומה בצפון לונדון, בלב האזור היהודי, אכן גרם לקהל יהודי גדול לתמוך בה. לפני מלחמת העולם השנייה העריכה עיתונות לונדון שבין אוהדי טוטנהאם יש לפחות כ-10,000 יהודים – כשליש מקהל הצופים הממוצע. המושג ״מועדון יהודי״ לא קשור בתודעה הציבורית לבעלות יהודית. רק כיום מועדוני עילית בפרמייר-ליג כמו טוטנהאם, מנצ׳סטר יונייטד, ווסטהאם וצ׳לסי שייכים לבעלים יהודים. בעבר הלא רחוק, גם ארסנל.

לטוטנהאם לא היה מעולם שחקן או מאמן יהודי משמעותי (אם נשים לרגע בצד את "רוקט רוני" שלנו, רוני רוזנטל, ששיחק אצלה במשך שלוש עונות). אז מי קבע שטוטנהאם היא מועדון יהודי? מי שמוסמך לכך יותר מכולם – האנטישמים, כמובן. מנהיג הפאשיזם הבריטי, אוסוולד מוסלי, תקף את ״המנטליות הספורטיבית היהודית״ של אוהדי טוטנהאם וטען כי היא מנוגדת ל״רוח הספורט הנורדית״. מפעם לפעם נרשמים אירועים אנטישמיים בהם שולח קהל יריב, בדרך כלל אלה של צ'לסי או ווסטהאם, את אוהדי טוטנהאם למשרפות. הם מצדם מכנים עצמם YIDS ומתגאים בהקשר היהודי למרות קשר אמיתי קלוש למדי.

ליריבתה ״היהודית״ של טוטנהאם בחצי גמר ליגת האלופות השבוע, אייאקס, קשר יהודי מעט דומה. בין מייסדי המועדון ותומכיו הראשונים היו כמה יהודים, כי כדורגל היה אז ענף של המעמד הבינוני. סיפור יהודי טרגי הקשור למועדון היה של אדי המל – שחקן יהודי אמריקאי ששיחק בו בשנות השלושים – שמצא עצמו לכוד באירופה בזמן המלחמה ונרצח באושוויץ.

אבל כמו אצל טוטנהאם, גם אוהדי אייאקס היו אלה שאימצו לעצמם הזדהות יהודית. הם מניפים דגלי ישראל ומגני דויד ושרים ביציע גירסא של "הבה נגילה", בין היתר כהתרסה של אמסטרדם הליברלית לה היסטוריה יהודית משמעותית כלפי הולנד הפריפריאלית המאוד נוצרית ושמרנית. וכך שירת ״סופר יודן אולה אולה״ נשמעת ביציעים, לא פעם למורת רוחם של יהודי אמסטרדם. הקבוצה מכונה לעתים ״גאוות המוקום״. מוקום הוא שם החיבה של אמסטרדם בפי תושביה ומקורה במילה העברית ״המקום״.

המקום בו ניתן למצוא קשר יהודי נוסף הוא בסיפורם האישי של כמה מכוכבי הקבוצה. יוהאן קרויף המיתולוגי, גדול שחקני הולנד ואיאקס בכל הזמנים, עבד בנערותו אצל סוחרים יהודים – לעתים כגוי של שבת. הוא נשא לאישה את בתו של יהלומן יהודי מפורסם ובנו, ג'ורדי, ניהל במשך כמה שנים מוצלחות את מכבי תל אביב. שחקן אייאקס אחר עם מוצא יהודי מפתיע הוא אדגר דווידס – שחקן שחום עור יליד סורינאם שסבתו הייתה ממוצא יהודי. שחקנים יהודים ממש ובעלי משקל מקצועי באייאקס אחרי המלחמה היו מעטים מאד ואינם משמעותיים במיוחד בהיסטוריה של מועדון הפאר: בני מולר, ז׳אק סוורט ודניאל דה רידר, שהספיק לשחק גם בהפועל תל אביב.

המשך לקרוא

ספורט

סוף האימפריה?

Published

on

אף קבוצה ב- NBAלא הפסידה יותר משחקים ב-6 השנים האחרונות מאשר לוס אנג'לס לייקרס • מה התחרבש העונה, לאן זה הולך בעונה הבאה, והאם לברון ג'יימס באמת העלה את השווי של הסגולים- זהובים או גרם לחורבן לשנים ארוכות קדימה

לברון מבודד על הספסל. הגיל נותן את אותותיו

לוס אנג'לס לייקרס הודיעו לפני שבועיים שלברון ג'יימס לא ישחק יותר כדי "להשתקם באופן מלא מפציעה". הוא שיחק העונה 55 משחקים: הכי מעט בקריירה שלו. הפציעה המדוברת היא מתיחה חריפה במפשעה שגרמה להעדרותו מ-17 משחקים רצופים – ההעדרות הארוכה ביותר שלו בקריירה. את העונה הוא מסיים עם ממוצעים של 27.4 נקודות למשחק, 8.5 ריבאונדים ו-8.3 אסיסטים. אלו ממוצעים מעל ממוצעי הקריירה שלו ואף טובים יותר מאלו שרשם כ-MVP של הליגה בעונת 2012/13. הלייקרס איתו על
המגרש ב-10+ הפרש נקודות, ובלעדיו במינוס 14.

על פניו, אי אפשר היה לבקש יותר משחקן בן 34, במיוחד לאור העובדה שרוב השחקנים בני גילו פרשו. הנתונים האישיים בהחלט מדהימים. ואולם, בשורה התחתונה זו העונה הגרועה ביותר שלו מבחינת ניצחונות מאז התקופה הראשונה בקליבלנד קאבלירס. נקטע לו רצף של שמונה הופעות רצופות בגמר ה-NBA ורצף של 13 שנים בפלייאוף (יותר מ-95% מהשחקנים בליגה לא היו בליגה כשלברון לא הגיע לפלייאוף בפעם האחרונה). הוא גם לא יהיה בטופ 5 של ההצבעות של ה-MVP בפעם הראשונה ב-13 השנים האחרונות וזו העונה הראשונה שלו אחרי 15 שנים בה לא זכה לפחות פעם אחת בשחקן החודש.

אז מה קרה ללוס אנג'לס לייקרס העונה – שהיתה אמורה להיות העונה בה הקבוצה חוזרת לגדולתה בניצוחו של לברון ג'יימס?

בניית קבוצה בעייתית סביב לברו

לברון ג'יימס הצליח בשנים האחרונות בזכות העובדה ששיחק עם קלעים מצטיינים – בעיקר מהשלוש. סגנון המשחק שלו, שבנוי על מסירות וחדירות לסל ומציאת שחקנים על קו השלוש, מחייב שיהיו סביבו שחקנים שיודעים לקלוע טוב מהשלוש. מג'יק ג'ונסון, נשיא לוס אנג'לס לייקרס ורוב פלינקה, הג'נרל מנג'ר, כנראה לא ידעו זאת מאחר שהם בנו סביבו קבוצה של פליימייקרים וקלעים בינוניים. כתוצאה מכך לוס אנג'לס לייקרס היא אחת מהקלעיוות הגרועות ביותר מהשלוש העונה (מקום 29 מ-30 לאורך העונה) ואחת מהקבוצות הגרועות ביותר מהעונשין בליגה (מקום 29). הניסיונות להכניס קלעים טובים מהשלוש הובילו לכמה טריידים מוזרים (בלוס אנג'לס קליפרס, למשל, הופתעו ממש כשהלייקרס הציעו להם את איבקה זובאץ' המוכשר והצעיר עבור מייק מוסקלה, שכביכול היה אמור להוסיף יותר שלשות לקבוצה). כמו כן, בלייקרס, שבעונה שעברה היו בעלי הגנה קולקטיבית סבירה בהחלט, אין יותר מדי שחקני הגנה מצטיינים שיכולים לחפות על "התנועה החסכונית" של לברון ג'יימס בהגנה (הוא כבר שנים מנסה לצמצם את המאמץ שלו בהגנה כדי להמשיך לתרום את המספרים המדהימים שלו בהתקפה) וזה הוביל ללא מעט מצבים בהם לייקרס שמרה עם 4 שחקנים על המגרש (או מצבים בהם קייל קוזמה צריך לדחוף את לברון ג'יימס לכיוון השחקן שהוא שומר עליו).

בנוסף, נראה שלייקרס שיחקה משחק מהיר מדי עבור לברון בן ה-34. נראה שהגוף המזדקן של לברון, אחרי 46 אלף דקות משחק ב-NBA, פשוט לא עמד בקצב המהיר ביותר ששיחק בו במהלך הקריירה שלו – וזאת למרות שלוק וולטון, המאמן של הלייקרס, שיחק איתו לפני פציעתו רק 35.2 דקות במשחק (הכי מעט בקריירה שלו). לפני הפציעה של לברון, הלייקרס נראו בדרך לסיום בסביבות המקום הרביעי במערב – אבל נראה שהקבוצה פשוט נבנתה לא מספיק טוב בשביל להצטיין לאורך העונה.

נראה שבמהלך בניית הקבוצה, בלייקרס לא לקחו בחשבון הרבה דברים שצפויים לקרות (ולכן גם ויתרו על שחקנים שמצטיינים העונה כגון ברוק לופז, דיאנג'לו ראסל וג'וליוס רנדל). וזה לא מפתיע – בניגוד לג'נרל מנג'רים אחרים, רוב פלינקה הוא לא איש של לשבת מול אקסלים ולראות מה מתאים למה ומי מתאים למי לפי הנתונים הרבים שיש ב-NBA. מג'יק ג'ונסון, שגם כפרשן וגם כאיש מקצוע אף פעם לא חידש יותר מדי, לא הגיע כדי לקבל החלטות כדורסל אלא כדי להביא "כוכבים" וללייקרס, כארגון, אין מחלקת אנליסטים מתקדמת במיוחד. בליגה בה כולם מתחרים אחד עם השני על השגת המספרים "הנכונים" שאין לאף אחד אחר ויעזרו בבניית הקבוצות, לוס אנג'לס לייקרס פשוט לא היתה בתחרות הזו והקבוצה שנבנתה סביב לברון ג'יימס נראית כאילו נבנתה על ידי אנשים שלא כל כך הבינו לאן המשחק הולך. בתחילת העונה וולטון ניסה הרבה מאוד חמישיות 93 חמישיות שונות) אבל אף פעם לא הגיע לחמישייה אידיאלית כי לא היו לו את השחקנים לכזו. מי שישלם את המחיר, ככל הנראה, הוא המאמן שעל פי הדיווחים לא ימשיך בלייקרס.

מג'יק ג'ונסון ורוב פלינקה הימרו על לונזו בול. קלולס?

פציעות משמעותיות

מלבד הפציעה של לברון ג'יימס, לוס אנג'לס לייקרס תסיים את העונה כאחת מהקבוצות הכי "פצועות" בליגה. בחישוב פציעות לשחקנים חשובים )Lost-Vorp) רק גולדן סטייט ווריירס, פילדלפיה וניו אורלינס הפסידו יותר משחקים של שחקנים שתורמים לקבוצה מאשר הלייקרס. במקרה של הווריירס מדובר על חישובים שכוללים את דימרקוס קאזינס (שפספס חצי מהעונה בגלל גיד אכילס קרוע וה-VORP שלו חושב לפי העונה שעברה) ובמקרה של ניו אורלינס מדובר על אנתוני דיוויס שפציעותיו היו יותר 'דיפלומטיות' וקשורות לשמועות על מעברו ללוס אנג'לס לייקרס).

לפי בראיין ווינדהורסט, שמסקר את לברון ג'יימס לאורך הקריירה, הפציעה של הכוכב "הפריעה לו בקצב הרגיל של העונה". לברון רגיל להרזות בקיץ ולאורך העונה להתחזק ולהגיע למשקל גבוה יותר בפלייאוף כדי להיות מוכן למשחק הקשוח יותר. הפציעה הובילה את לברון לעלייה מוקדמת במשקל של לברון ובגיל 34 זה נראה משמעותי ביותר. לברון אכן רשם מספרים אדירים אבל ברגעים רבים מדי נראה כבד ולא אתלטי כמו פעם. גם לונזו בול, שסיים את העונה עם פציעה בקרסול וברנדן אינגרם, שסיים את העונה בגלל קרישי דם בזרועו, לא שיחקו משחקים רבים בגלל פציעות טורדניות. זה מאוד משמעותי. לונזו בול היה השחקן הכי חשוב ללברון ג'יימס. הלייקרס היו בפלוס 57 נקודות עם לברון ולונזו על המגרש ביחד. לשם השוואה כשלברון היה על המגרש עם רייג'ון רונדו, הרכז הוותיק, הלייקרס היו במינוס 63 נקודות. אגב, לפי מומחים אחת מהסיבות לפציעות החוזרות של בול היא מותג הנעליים שלו ושל משפחתו, Big Baller. הנעליים באיכות ירודה מזו של נייקי או אדידס כנראה הובילו לפגיעות ברגליו. לאחרונה משפחת בול החליטו לבטל את הקשר עם אחד מהבעלים של המותג, אלאן פוסטר – לאחר שנודע להם כי "חסרים 1.5 מיליון דולרים" בחשבון החברה. המותג עצמו הוקם על ידי לאבר בול, אביו של לונזו, כי לדעתו בנו לא קיבל הצעה טובה מספיק מנייקי. על פי כל הערכות, בול בסופו של דבר – יחתום עם נייקי על הסכם חסות בקיץ. מה שאולי יעזור לו לסיים עונה על הרגליים. בכל מקרה, יש לציין שגם מחלקת הכושר והרפואה של הלייקרס היא לא מהטובות בליגה. מנהל הכושר והכוח של הלייקרס הוא גונאר פיטרסון – שידוע בזכות העבודה שלו עם משפחת קרדשיאן המפורסמת. כנראה שהכושר שצריך בכדורסל לא דומה לכושר שצריך בפוסטים לאינסטגרם.

פערי תפיסה בסגל

לוס אנג'לס לייקרס נבנתה על ידי מג'יק ג'ונסון ורוב פליקנה כקבוצה צעירה ואנרגטית כשהתקווה היתה שלברון ג'יימס יכנס ככוכב הגדול וזה ימשוך כוכב או שניים גדולים אחרים איתו. פלינקה וג'ונסון קיוו שלייקרס תהיה קבוצה של צעירים אנרגטים שאותם מובילים שניים או שלושה סופרסטארים בראשות לברון. אבל ללברון, ככל הנראה, סופרסטארים שהיו חופשיים בקיץ – כגון פול ג'ורג' וקווין דוראנט – לא רצו להצטרף. קווין דוראנט הסביר ש"האווירה הרעילה סביב לברון" ש"מייצרים המעריצים שלו בתקשורת" גורמת לסופרסטארים אחרים להתרחק מקבוצותיו. וכך לברון בן ה-34 "נתקע" בסגל עם שחקנים בני 20 ועוד כמה וטרנים לא טובים מספיק. באוקטובר לברון אף התייחס להפרש הגילאים הזה וסיפר שהוא ביקש מבניו, ברוני בן ה-14 וברייס בן ה-11, להציג בפניו את המוזיקה והדברים שחבריו לקבוצה אוהבים. סיטואציה די מוזרה יש לציין.

הפערים התרחבו עוד יותר כאשר ריץ' פול, הסוכן של לברון ג'יימס ושותפו בעסקים (שככל הנראה כוללים גם את סוכנות השחקנים), התחיל לדחוף לטרייד בין כל הצעירים המבטיחים של הלייקרס עבור אנת'וני דיוויס מניו אורלינס פליקנס. האגרסיביות של פול הובילה לפיצוץ בין דיוויס לפליקנס וגם לכך שכל השחקנים הצעירים של הלייקרס דעכו מקצועית. הם פשוט לא רצו לשחק עם לברון שלתפיסתם מנסה לעשות עליהם טרייד. מג'יק ג'ונסון התייחס לנושא כשאמר שהם צריכים להפסיק להתנהג כמו "תינוקות" ולהתחיל להתנהל כמו מקצוענים ולברון תהה בפני התקשורת אם השחקנים הצעירים צריכים להיות "מוכנים יותר לאתגר". הדברים הללו ממש לא עזרו לצעירים להתפקס. לפי ESPN השחקנים היחידים שלא הושפעו מדיבורי הטריידים היו ג'יימס ורונדו. הנתק בין לברון לחבריו לקבוצה נראה כאשר ג'יימס נראה מנותק מהם מהספסל. הפסדים מביכים אחרי תום מועד העברות הובילו את רונדו לכנס את כל השחקנים ל"ניקוי רעלים" ש"מטרתו להגיע להבנה טובה יותר אחד עם השני". הפגישה התקיימה בממפיס והשחקנים הצעירים התמקדו בכך ששפת הגוף של לברון היתה 'מבאסת' לאורך העונה ושהם לא ממש התחברו למבטים ולמסרים הלא מילוליים שלו. לברון הודה שהוא 'עובד על זה' לאורך הקריירה ובמשחקים שאחרי ניסה להיות יותר "מעורב" אבל זה לא סייע. "רק בגלל שהפגישה היתה חיובית לא אומר שאנחנו ננצח 25 משחקים ברצף" אמר מקור בקבוצה ל-ESPN.

הדרך קדימה?

לברון ג'יימס יצא לפגרה בתאריך הכי מוקדם בקריירה שלו. הוא הגיע ללוס אנג'לס כדי להתמקד גם בקריירה שאחרי המשחק – בהוליווד ובהפקות שונות ומשונות. הוא יצלם את ספייס ג'אם 2 ויהיה מעורב בהפקות כאלו ואחרות עד הקיץ. אז, ככל הנראה, יתחיל לעבוד על הכנת הגוף שלו – בן 35 בדצמבר – לעונה נוספת ב-NBA. מה בלוס אנג'לס לייקרס ינסו לעשות? זה תלוי הרבה בבחירת הדראפט שיקבלו במאי. הסיכוי לבחירת דראפט שהיא מקום 1 – זאיון וויליאמסון – לא גבוה במיוחד אבל אם לייקרס יקבלו בחירה גבוהה מאוד, הם יכלו ללכת איתה לניו אורלינס פליקנס ולעשות טרייד עבור אנת'וני דיוויס. הסיכוי לקבל את דיוויס עם בחירת דראפט שאינה במקום 4 לפחות לא גבוה בכלל. השווי של ברנדון אינגרם כנכס לא ברור בגלל קרישי הדם, לונזו בול עדיין צריך להוכיח שהוא יכול לסיים עונה ללא פציעה ושחקנים צעירים כגון קייל קוזמה וג'וש הארט לא נחשבים לטובים מספיק כדי להשתמש בהם כנסים בעיסקה על אחד מחמשת השחקנים המצטיינים של הליגה.

ללייקרס כן יהיה מקום מתחת לתקרת השכר כדי להחתים פרי-אייג'נט גדול בקיץ אבל לא ברור מי רוצה להצטרף לארגון. ההערכות כיום הן שהכי טוב שהלייקרס ישיגו בשוק הפרי-אייג'נטס זה ג'ימי באטלר בן ה-30. לייקרס יכולים לעשות טריידים עבור שחקנים מבוגרים יותר שיתאימו ללברון (בראדלי ביל, למשל) אבל בשבילם יצטרכו "לשלם" בהרבה כישרונות צעירים ואולי בחירות דראפט עתידיות. וכנראה שזה בדיוק מה שמג'יק ג'ונסון ורוב פלינקה יצטרכו לעשות. ללברון יש עוד שלוש שנים על חוזהו ואין זמן לבנייה מחדש. צריך למשכן את העתיד בשביל כישרונות שמוכנים לעבוד עם לברון ומותאמים למשחק שלו. הלייקרס עדיין יכולים להתחיל את העונה הבאה עם סגל שמורכב מלברון, קיירי אירווינג (שחקן חופשי) ואנת'וני דיוויס – אבל זה ה"בסט קייס סנאריו" ובשנים האחרונות הלייקרס מאוד רחוקים מלייצר את "הבסט קייס סנאריו" עבורם.

שואו טיים? שיט שואו

כשלברון ג'יימס הגיע ללוס אנג'לס לייקרס הדיבור בארה"ב היה שסוף סוף הוא מגיע לקבוצה גדולה יותר ממנו. גם במיאמי היט וגם בקליבלנד קאבלירס לברון היה "גדול" יותר מהמועדון. העובדה שהעלה את שווי הקבוצות הללו וכשהוא עזב הן קרסו מקצועית , שימשה כהוכחה לכך שללברון יש כוח שיווקי ומקצועי שאין לאף שחקן אחר בליגה. ספק אם לברון יעלה את השווי של הלייקרס, לה יש את השווי השני הכי גבוה בליגה, ונראה שהוא אפילו לא הצליח לשנות את המסלול שהמועדון הזה נמצא עליו. אף קבוצה ב-NBA לא הפסידה יותר משחקים ב-6 השנים האחרונות מאשר לוס אנג'לס לייקרס. מאז 2013/14 יש ללייקרס יותר הפסדים מאשר פיניקס סאנס, פילדלפיה סיקרס (שעשו טאנקינג בכוונה בשביל להביא בחירות דראפט גבוהות), אורלנדו מג'יק (שלא הגיעו לפלייאוף מאז שדווייט הווארד עבר ללייקרס) ואפילו ניו יורק ניקס – קבוצת הספורט הגרועה ביותר בארה"ב במאה ה- 21מבחינת אחוזי ניצחונות.

ואולם, הלייקרס עדיין רואים את עצמם כ"בית טבעי" לכוכבי הליגה. ללא מעטפת אנליטית או רפואית ראויה, ועם צוות מקצועי שמלא בבני משפחת באס הבעלים נראה שהמועדון מתקשה להבין הוא כיום בעל "קבוצה קטנה" ולא המועדון שזכה ב-16 אליפויות. "הדרך הכי טובה קדימה עבור הלייקרס היא לשכוח שהם הלייקרס" כתב קווין ארנוביץ מ-ESPN באחד מהטורים החריפים ביותר שנכתבו על הדארלינג של התקשורת האמריקאית. תתנהגו כאילו אתם לא המותג ספורט הכי פופולרי, כאילו אתם לא נמצאים בעיר הכי מושכת בעולם, כאילו לא זכיתם ב-16 אליפויות או כאילו מוטמע בכם כוח נעלה שיש רק באנשים שהם חלק משבט הלייקרס. תפסיקו להחזיר משהו מהעבר ותחחילו לבנות משהו לעתיד". ספק אם הנהגה שבנויה מג'ני באס, הבת של הבעלים הגדול בכל הזמנים של קבוצת NBA (ד"ר ג'רי באס), מג'יק ג'ונסון, אחד מגדולי השחקנים הגדולים בכל הזמנים ורוב פלינקה, הסוכן של אחד משחקני הלייקרס הגדולים בכל הזמנים, קובי בראיינט – יכולים להחליף דיסק ולהתחיל להתנהג אחרת. אם זה לא יקרה, כנראה "השואו טיים" שהבטיחו ימשיך להיראות כמו שיט שואו.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות