Connect with us

השבוע בלוס אנג'לס

מאוסטרליה באהבה

Published

on

היא נלחמת באלימות נגד נשים, קוראת ליוצרות בהוליווד לעזור זו לזו, מתענגת על הזוגיות וההורות ולא מפסיקה לעשות סרטים וסדרות • "תמיד חלמתי בגדול, אבל לא עד כדי כך גדול", אומרת ניקול קידמן בת ה־51, "מעולם לא יכולתי לדמיין לאילו גבהים אני יכולה להגיע" • ראיון צפוף

כשוטרת קשת יום בסרט החדש "הרסנית". מהפך קיצוני במראה, מהסוג שהוליווד אוהבת

מאת: דודי כספי

ניקול קידמן צוחקת להוליווד בפרצוף. אותה הוליווד, שהספידה פעם שחקניות שעוברות את גיל 40 והעניקה להן רק תפקידי משנה זניחים. בגיל 51 וחצי, קידמן חוגגת את הכוכבוּת בצורה הכי גרנדיוזית שאפשר: ארבעה סרטים חדשים בכיכובה יוצאים עכשיו למסכים, ועוד שלוש סדרות טלוויזיה בקנה. וחוץ מזה, יש לה בבית זוגיות נפלאה (לדבריה) עם בעלה השני, המוזיקאי קית' אורבן, ביחד הם מגדלים שתי בנות קטנות, יש להם בתים בלוס אנג'לס, בנאשוויל, בסידני ובניו סאות' וויילס שבאוסטרליה, ובבנק נחים להם 130 מיליון דולר. מה עוד אפשר לבקש?

"חלמתי בגדול, אבל לא עד כדי כך גדול", היא מודה. מעולם לא יכולתי לדמיין לאילו גבהים אני יכולה להגיע. והנה אני כאן.

"המסע שלי היה תמיד בחיפוש אחר דמויות, כי בתור שחקן אתה לעולם לא בכיסא הנהג. אתה צריך לחכות שבמאי יבחר בך, לעבור אודישנים מגיל צעיר, ולפעמים מקבלים תפקיד. ואני חושבת שצריכה להיות לך תשוקה ותפיסה של המקצוע כמשהו ארוך טווח. עבורי זאת היתה דרך לגלות את העולם ואת טבע האדם. רציתי לחיות את חיי תוך כדי בחינה לעומק של מה שקורה סביבי. ההזדמנות שקיבלתי בתור שחקנית סללה לי דרך יוצאת מן הכלל. עבדתי לצד הבמאים הגדולים בעולם והמוחות הגאונים ביותר, קיבלתי במתנה את מילותיהם של הכותבים המהוללים ביותר. וזה מקום נהדר להיות בו.

"זה לא שאין עוד תקופות של גאות ושפל. היו פעמים שבהן הרגשתי מרוקנת, שלא הבנתי לחלוטין איפה אני נמצאת בחיי, שהייתי צריכה למצוא את עצמי. אני תמיד אומרת שעליך לחיות את חייך במלואם, כדי שיתמלאו המצברים ותוכל לתעל אותם לטובת היצירה. ולי באמת היו חיים מטורפים, וגם חיבורים מאוד חזקים לבני אדם. אני מאוד רגישה לזולת, וכל זה משתלב לבאר שממנה אני שואבת.

"גם היום אני עדיין מאוד סקרנית. יש לי חשק בלתי נדלה למקצוע ולהימצאות על סט הצילומים. פרק הזמן בין ה'אקשן' ל'קאט' הוא מופלא בעיניי. לפעמים זה לא מצליח, ואני אומרת לעצמי שלעולם לא אהיה טובה כמו פעם. אבל אז פתאום ניצת משהו, ואני ממריאה".

האירוע שלשמו נתכנסנו הוא הקרנה פרטית של הדרמה האפלה "הרסנית", שבה משחקת קידמן את ארין בל, שוטרת קשת יום שהושתלה פעם במשימה חשאית בכנופיית סמים, מה שהסתיים בטרגדיה. כעת, כשמנהיג הכנופיה שב לפעול ברחובות לוס אנג'לס, עליה להיעזר בקשרים עם גורמי הפשע ולהתעמת עם השדים שרודפים אותה במשך השנים מאז.

בשביל התפקיד הזה עשתה קידמן מהפך קיצוני במראה, מייק־אנדר בסגנון שרליז ת'רון ב"מונסטר", מהסוג שהוליווד אוהבת. היא כבר קיבלה מועמדות לגלובוס הזהב, בעוד עשרה ימים תדע גם אם זכתה בו, ואחריו האוסקרים הם הגבול. "זה היה תפקיד מאוד קשה עבורי, כי מדובר בדמות כל כך שונה ממי שאני, ורציתי שזה יהיה אותנטי, לא רק להיות שחקנית שבאה לגלם תפקיד והולכת", היא אומרת. "אין לי ברזומה תפקיד דומה, שהפך אותי למתאימה לסרט הזה. לכן עברתי, מנטלית, למקום אפל, שלא באמת נהניתי להיות בו. ולא הבנתי את המשמעות והמשקל הרב, אלא רק כשכבר הייתי בעיצומו של התהליך, אחרת יכול להיות שהייתי נמנעת מכך.

"פעמים רבות אני קופצת למים בלי להבין למה אני נכנסת, ובדיעבד זה משרת אותי נאמנה, כי אני לא מבזבזת זמן על לבטים. אחר כך, כשאני צופה בסרט, אני תוהה – זאת אני? זה כמו חלום.

קידמן. "פתאום ניצת בי משהו, ואני ממריאה"

"אולי זה נשמע מעוות, אבל אני כנראה רצה לעבר הפחד. כי מה שכבר מוכר לי לא מעניין אותי. אני סקרנית לגבי הלא נודע ונמשכת למקומות שעדיין לא הייתי בהם, גם כאלה שמרגישים מסוכנים ולא נוחים. בעיניי, זה מה שמצוּוה עליך בתור שחקן. לראות את העולם בעיניים זרות גורם לי להרגיש יותר שייכת אליו, להבין את הסיטואציה האנושית, ולמה אנחנו מתנהגים בצורה שבה אנחנו מתנהגים".

יש לה גם את סרט גיבורי העל "אקוומן", שכבר גרף בקופות בארה"ב ובסין יותר מ־500 מיליון דולר (ובו היא מגלמת את מלכת אטלנטיס, אמו של הגיבור); ואת הקומדיה "אפ־סייד", לצד בראיין קראנסטון ("שובר שורות") – עיבוד אמריקני חדש לסרט צרפתי מצליח.

בין סדרות הטלוויזיה שבהן היא מככבת, גולת הכותרת היא העונה השנייה של "שקרים קטנים גדולים", שאותה היא גם מפיקה עם השחקנית שלצידה, ריס ווית'רספון. זה התפקיד שהזניק את קידמן בחזרה לצמרת, עם זכיות באמי ובגלובוס הזהב בשנה שעברה, ועם לוח זמנים עמוס לעייפה לשנים הקרובות. ווית'רספון היא שהעלתה בפניה את הרעיון לעבד ביחד את הספר שכתבה האוסטרלית ליאן מוריארטי. קידמן בלעה את הספר בשקיקה, במהלך לילה אחד, כשהיתה בדרכה לאוסטרליה. היא מיהרה לקבוע פגישה עם מוריארטי וביקשה לרכוש את הזכויות. רשת HBO ניצחה את נטפליקס במכרז וזכתה בפרויקט.

"שקרים קטנים גדולים" עלתה לפני שנתיים ויועדה להיות מיני־סדרה בכיכובן של ווית'רספון וקידמן, לצד לורה דרן ואלכסנדר סקארסגארד. אבל ההצלחה סללה את הדרך לעונה נוספת בת שבעה פרקים, שצולמה בקיץ ותעלה בחודשים הקרובים. קידמן, שקיבלה על העונה הראשונה רבע מיליון דולר לפרק, השתדרגה לשכר גבוה פי ארבעה – מיליון עגול לפרק. העונה השנייה מבוססת על נובלה קצרה של עלילת המשך שכתבה מוריארטי, אך לא פורסמה. אחת התוספות המסקרנות היא מריל סטריפ הוותיקה, שתגלם את חמותה של סלסט (קידמן). בעלה המכה של סלסט (סקארסגארד), שאחרי עימות איתה ועם חברותיה מצא את מותו, משתתף גם בעונה השנייה.

כבר שני עשורים שהיא פועלת בהתנדבות בעמותה של האו"ם למען נשים צעירות, במאמץ למגר את האלימות כלפיהן. "זה תמיד לוּוה ברעש גדול מסיח דעת, שלא אפשר לקולי להישמע", אמרה לאחר שזכתה בגלובוס הזהב בשנה שעברה. "כעת יש הזדמנות, וזה מה שאנחנו עושים בסדרה. כולנו נרתמנו להביא שינוי. זה גם התחבר בצורה בלתי רגילה למסר של MeToo. אנחנו ממשיכות להתחזק. לא רק בטלוויזיה – גם בקולנוע, הסרטים הרווחיים הם יותר ויותר אלה שבהם נשים מככבות בתפקיד הראשי. אני שמחה להעניק לאחרים תקווה, ובטח לנו, השחקניות. אנחנו תמיד במרחק של תפקיד אחד בלבד בעל משמעות, שבזכותו נוכל לעשות זאת".

חצי שנה אחרי שעלתה "שקרים קטנים גדולים" כיכבה קידמן בעונה השנייה של "קצה האגם", לצד אליזבת מוס ("סיפורה של שפחה"). כעת היא עובדת על מיני־סדרה נוספת ל־HBO, "The Undoing", שבה תגלם תרפיסטית מצליחה בניו יורק, שחייה מתהפכים והיא נחשפת לגילויים מפתיעים וחווה היעלמות מסתורית מפתיעה של בעלה (יו גרנט).

עם בעלה קית' אורבן ושתי הבנות. "אהבה גדולה" // צילום:GettyImages

היא אמורה לככב גם בסדרה עבור ענקית התוכן אמזון, עיבוד לרומן בשם "The Expatriates" ("הגולים", בתרגום חופשי), על אמריקנים המתגוררים בהונג קונג.

"בשנים האחרונות יצא שאני עוברת מדמות אחת לשנייה", היא מחייכת. "אבל יותר מאי פעם, אני מוקפת סביבי בנשים. שחקניות, יוצרות, במאיות. זה מאוד ניכר בהזדמנויות שכולנו מקבלות כיום בטלוויזיה. אני מאוד רוצה לעשות עוד טלוויזיה".

למרות זהותה האוסטרלית ומבטאה המובהק, קידמן נולדה בהוואי ביוני 1967, בעת שהוריה התגוררו בהונולולו. אביה למד באוניברסיטת הוואי בדרכו להפוך לפרופסור לפסיכולוגיה ולביוכימאי. אמה היתה אחות מוסמכת. לקידמן אחות אחת, אנטוניה, שצעירה ממנה בשלוש שנים, כתבת ומגישת טלוויזיה לשעבר, שגרה בסינגפור עם בעלה השני ושישה ילדים.

כשקידמן היתה בת 4 עברה המשפחה לסידני. בצעירותה רקדה בלט והתבלטה בכישורי המשחק, שעזרו לה להתגבר על הביישנות והגמגום. בגיל 14 זכתה בליהוק ראשון לסרט חג מולד אוסטרלי, ואחריו ל"חבורת ה", שהפך אותה לכוכבת נוער. בגיל 21 לוהקה לסרט סיכון רטוב", לצד סם ניל, ולכדה את עיניו של טום קרוז, שדרש ללהק אותה כמושא אהבתו ב"ימי הרעם", שיצא ב־1990. כעבור חמישה חודשים נישאו. ב־1991 היתה מועמדת לראשונה לגלובוס הזהב על "בילי באת'גייט", שבו שיחקה לצד דסטין הופמן, וכעבור ארבע שנים זכתה בפרס על "פיתוי קטלני". היא חזרה לשתף פעולה עם קרוז ב"הרחק מכאן" וב"עיניים פקוחות לרווחה" של סטנלי קובריק, שכלל סצנות בעירום חלקי. הפריצה הגיעה לצד הפרידה מקרוז, הודות ל"מולאן רוז'" ו"השעות", שעליו זכתה באוסקר.

גם שני עשורים מאוחר יותר, קידמן לא משתחררת מהצל הגדול של האקס המיתולוגי. לציון שנה לתנועת MeToo, פרסמה קידמן מאמר ב"ניו יורק מגזין", כחלק מסדרת כתבות תחת הכותרת "נשים וכוח". היא התייחסה שם לעשור הראשון בקריירה ולעובדה שמרב תשומת הלב שקיבלה באותם ימים באה בעקבות יחסיה עם קרוז, ופחות בזכות הסרטים. "אני לא ששה לדבר על נישואיי לטום בגיל 22, כי אני נשואה כיום לאהבת חיי, קית' אורבן, וזו תהיה פגיעה בכבודו", פתחה את המאמר. התחתנתי עם טום כשהייתי צעירה, ובעיניי זה לא היה כוח, זאת היתה הגנה. אמנם עבדתי כשחקנית, אבל הייתי כאילו תחת מעטה הגנה. כשיצאתי מהנישואים האלה הייתי בת 32. הייתי צריכה להתבגר.

"מובן שהיו לי מקרים של MeToo, עוד כשהייתי צעירה מאוד. האם אני רוצה לחשוף אותם כאן? לא. האם הם באים לידי ביטוי במשחק שלי? בהחלט. אני רוצה להשתמש במכלול החוויות והרגשות שלי, ואלה לא רק חוויות של הטרדה מינית. אני מתכוונת גם לאובדן, למוות, כל מה שחווים בחיים. אבל זה חייב להיעשות עם האנשים הנכונים, כדי שלא יהיה ניצול נוסף".

על מעמדה כשחקנית בכירה בהוליווד כתבה: "כיום יש לי היכולת לשאול, 'נוכל להרים את הפרויקט הזה?'

ומפיקים יענו 'כן, נשקיע את הכסף'. אני יכולה לבחור במי שאני רוצה שילוהק, ואיזה במאי לקחת. אנשים מקשיבים לי. ועדיין – אין לי מספיק כוח. אנחנו כנשים צריכות לעזור זו לזו, לחלוק בינינו מידע, ספרים, רעיונות. זה מאוד שונה מנטוורקינג, שנשמע מאוד קר ומחושב. זה פשוט לומר אחת לשנייה: 'אני רשת הביטחון שלך, ואני כאן אם את רוצה לשחרר קיטור'.

עם האקס המיתולוגי טום קרוז. "זו היתה הגנה"

"אני עדיין מתקשה להכריז, הרווחתי את זה ביושר'. אני לא יודעת לומר אם זה קשור להערכה העצמית שלי. ואולי זה לטובה, כי זה גורם לי להמשיך להתפעל ולהיות צנועה. תמיד אמשיך להגיד: 'וואו, אתם באמת רוצים אותי?'"

אף על פי שחלפו 17 שנים, הגירושים המתוקשרים של קידמן וקרוז נחשבו תמיד לטאבו שאיש מהצדדים לא מדבר עליו. בזמנו התרוצצו שמועות על ניסיונות כושלים להיכנס להיריון, שגרמו ללחץ שהכניע את הקשר, ועל התהום שנפערה לנוכח מעורבותו הגוברת של קרוז בסיינטולוגיה, מה שיכול היה להסביר גם את הריחוק של קידמן משני ילדיהם המאומצים – שנותרו עם אביהם ועמוק בתורה הדתית השנויה במחלוקת.

השמועה הכי עסיסית עסקה בחשדות של קרוז שרעייתו מנהלת רומן על סט הצילומים של "מולאן רוז'" עם השחקן יואן מקגרגור, ושהיא אף נכנסה להיריון ממנו. קרוז הגיש גט במפתיע בתחילת 2001, בטענה שהנישואים הסתיימו טכנית בתום תשע שנים ו־11 חודשים. הסיבה היתה טקטית: בקליפורניה, נישואים שנמשכים עשר שנים ויותר מחייבים חלוקה שווה של הנכסים בין בני הזוג.

בביוגרפיה לא רשמית על חייה, מ־2007, נטען שקידמן שמרה שליה מהיריון חוץ־רחמי שלא צלח, כראיה לכך שקרוז הוא האב. השניים יישבו את הסדר הגירושים באופן פרטי, וחלוקת הרכוש נעשתה באופן שווה.

"מולאן רוז'", שעליו זכתה קידמן באוסקר הראשון מתוך שלושה, הביא לנסיקה בקריירה. חמש שנים אחרי הגירושים כבר הוכתרה לשחקנית הכי מרוויחה בעולם, עם שכר של 17 מיליון דולר לסרט. דווקא אז, כשהיא בשיאה, התפנתה לחיים פרטיים.

"באותן שנים של עבודה פורה רציתי רק לברוח מהחיים שלי", הודתה קידמן בכנס נשים ב־2015. "בתור שחקן יש לך פריבילגיה לאבד את עצמך בתוך חיים של אחר, וזה בדיוק מה שעשיתי. הייתי צריכה כמה שנים להתאפס על עצמי. הזכייה באוסקר היתה הארה, כי הרגשתי שזאת לא התשובה. ישבתי במלון בבוורלי הילס, אוחזת בפסלון המוזהב הזה, ולכאורה הכל היה מדהים – אבל הייתי הכי בודדה אי פעם. החלטתי להאט קצב ולנווט מחדש את חיי. ואז הכרתי את קית'".

ב־2006, שנה אחרי שהכירה את המוזיקאי קית' אורבן באירוע של הקונסוליה האוסטרלית, הם נישאו. "בדרכי הספונטנית נישאתי לקית' במהירות , ולמדנו להכיר זה את זה אחרי החתונה. רציתי פרטנר, אדם לחלוק איתו עם חיי ולהביא ילדים, וזה קרה לא מתוך מזל. הייתי פתוחה להשתנות, להתפשר, לשנות מקום מגורים. רציתי שנביא ילד מייד אחרי שנישאנו, אבל קית' התנגד. נכנסתי להיריון בגיל 41".

ב־2008 ילדה קידמן את בתם סאנדיי רוז (10). "ילדה מצחיקה. מזכירה את הקומיקאית לוסיל בול, ואני לומדת ממנה המון. אם אשחק בקומדיה שתיכשל – אדע לעמוד חזרה על הרגליים, בזכות הבת שלי". ב־2010 לאחר שהתקשתה להרות שוב, נעזרה קידמן בפונדקאית כדי להביא לעולם את פיית' מרגרט (8). "יש לי שני ילדים בוגרים מאומצים מנישואיי הראשונים, כך שחוויתי את האימהות בשלל צורות. כשאני חושבת על זה, האופציה היחידה שלא התנסיתי בה עד היום היא תרומת ביצית".

התשוקה למשחק בוערת בה, היום אולי יותר מאי פעם. יש לי תיאבון גדול לשחק, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון המשפחה שלי. לפני כמה שנים הציעו לי להשתתף במחזה בניו יורק, שמאוד רציתי, אבל זה לא הסתדר עם הבנות שלי, ולכן ויתרתי. המשחק הוא מחויבות ענקית, שמצריכה הקרבה. "אם הייתי רווקה הייתי משחקת ללא הרף, כי בסופו של דבר יש לי סרטים נהדרים ועבודה נפלאה. אבל אני לא רוצה לפספס שום דבר בחיים של הבנות. אני זקוקה כעת לקצת מנוחה ויציבות, כי התפקידים הדרמטיים הם עול שמשתלט על הראש. זה בא אלי בחלומות, ואני מרגישה את זה בגוף. אני בטח לא רואה מצב שבו אני עוברת לבימוי, זה מצריך מאמץ אדיר".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

השבוע בלוס אנג'לס

המטרה: 15 דולר לשעה

Published

on

בית הנבחרים אישר את העלאת שכר המינימום הפדרלי ל- 15 דולר • הרפובליקנים: הדמוקרטים נחושים למחוק את הישגי הכלכלה האמריקאית" • מה יהיה?

בית הנבחרים בארה"ב אישר ביום חמישי האחרון את הצעת חוק להעלאת שכר המינימום הפדרלי מ-7.25 ל-15 דולר עד שנת 2025. למרות שההצעה אינה צפויה להתקדם לאישור סופי בסנאט, פעילי המאבק להעלאת שכר המינימום וחברי המפלגה הדמוקרטית רואים באישור החוק הישג משמעותי שיכול לעודד ערים ומדינות ברחבי ארה"ב העלות את שכרם של העובדים המוחלשים ביותר, וכן זריקת עידוד לקמפיין הבחירות של המפלגה הדמוקרטית.

לאחר אישור בבית הנבחרים, העברת החוק דורשת גם אישור של הסנאט. אך בעוד בבית הנבחרים יש רוב למפלגה הדמוקרטית, בסנאט הרוב הוא רפובליקני, מה שיגרום לעיכוב או דחיה של הצעת החוק. נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ הביע התנגדות להצעה: לאחר ההצבעה בחמישי הוא הדהד ציוץ של מנהיג הרפובליקאים קווין מקארת'י לפיו 'הדמוקרטים נחושים למחוק את הישגי הכלכלה האמריקאית'.

ההצבעה בקונגרס מהווה אחד מהשיאים של קמפיין בן מספר שנים של תנועת הפעילים "Fight For 15" שפועלת להעלאת שכר המינימום ברחבי היבשת. עצם ההצבעה על החוק בבית הנבחרים היא התקדמות עצומה ביחס למה שפעם כונה חלום הזוי וכעת מתקרב להתגשמות – שכר מינימום פדרלי גבוה פי 2 מהשכר הנוכחי העומד על 7.25 דולר לשעה.

בארה"ב יש שכר מינימום פדרלי, אך מדינות או ערים יכולות לקבוע שכר מינימום גבוה יותר. הפעם האחרונה בה הועלה שכר המינימום הפדרלי היתה במאי 2007 אז קבע הקונגרס כי הוא יעמוד על 7.25 דולר לשעה. אי העלאת שכר המינימום הפדרלי במשך עשור ועלייה טבעית במחירים הפכה את יוקר המחיה לדבר בלתי נסבל עבור חלק משמעותי מציבור העובדים. זוהי מציאות שהורידה את רמת החיים של המשפחות העובדות בארה"ב והעמיקה את העוני ואי-השוויון. על הקונגרס מופעל לחץ רב להעביר את חוק העלאת שכר ולתת לעובדים בשכר הנמוך ביותר במדינה אפשרות להתקיים מעבודתם. שבוע לפני ההצבעה התפרסם מחקר שתמך בהעלאת שכר המינימום ויכול להיות גם לכך הייתה השפעה על החלטת הנבחרים.

את המומנטום שצברה תנועת "נאבקים למען ה 15 היא רוצה למנף כדי ללחוץ על מקדונלדס לעלות את שכר המינימום שלה בכל סניפי הרשת. התנועה, שצמחה מעובדי המזון המהיר בשנת 2012, דרשה צדק ושכר מחייה התואמים ליוקר המחיה בארה"ב. כעת, הניצחון בבית הנבחרים הוא איתות נוסף למקדונלד'ס, אשר נלחמת בהתארגנות עובדיה בתקיפות, כי אם היא לא תעלה מרצון את השכר, יכול להיות שהיא תיאלץ לעשות זאת על פי חוק.

מקדונלד'ס היא המעסיק הפרטי השני בגודלו בארה"ב אחרי חברת וולמרט, במקום הראשון) וההשפעה של החלטה מצידה על כלל ארה"ב היא אדירה. חברת אמזון, שכבר החליטה לעלות את שכר העובדים בעצמה ל 15$ שינתה את גישת המאבק בעובדים לתובנה כי בעולם רווי בעבודות בשכר נמוך, אם היא רוצה לגייס עובדים היא צריכה להיטיב איתם. במקדונלד'ס קיימת התנגדות עקבית להעלאות שכר, מאמצי חקיקה והתארגנות עובדים. לפי פורבס, לפני 3 חודשים החליטו במקדונלדס להגמיש את עמדתם ולחדול מהפעלת לוביסטים נגד על מנת להתנגד למאבקי העלאת שכר בענף המסעדות, או העלאת שכר המינימום. לצד הלחץ החקיקתי פועלת התנועה ללחוץ באופן ספציפי על רשת המזון המהיר החזקה בארה"ב לשנות את דרכיה.

חזית נוספת של המאבק של תנועת "נאבקים למען ה-15" היתה לחץ על מושלים ונבחרי ציבור מקומיים להעלות את שכר המינימום במדינותיהם, שנחלה הצלחות ב-29 מתוך 51 מדינות, ביניהן קליפורניה, אורגון, מסצ'וסס וסיאטל. כאמור, הפערים הכלכליים המשמעותיים בין מדינות ואיזורי שונים בארצות הברית, ביחד עם אופי המשטר, מאפשרים למדינות וגם לערים לקבוע שכר מינימום גבוה יותר משכר המינימום הפדרלי. 7 מדינות בארה"ב העלו את שכר המינימום המדינתי ביחד עם העיר וושינגטון הבירה. המועמד לנשיאות, ברני סנדרס הצטרף למוחים ולקריאתם להעלאת שכר המינימום. הקריאות של העובדים להצטרפות למאבק כוללות בקשה ללחוץ על המועמדים לנשיאות עם פרסומי
מספרי הטלפונים שלהם כדי לקדם את המהלך.

מעבר לתנופה הרעיונית, תנועת 'נאבקים למען ה 15' יצרה כוח פוליטי מספיק רחב על מנת לרתום שפוליטיקאים למטרותיה. הניוזלטר של התנועה כולל ציטוטים של פוליטיקאים בכירים המשתתפים בהפגנות למען העלאות שכר. בין השאר מצוטטים בו ראש עיריית סן אנטוניו לשעבר ג'וליאן קסטרו, מועמד דמוקרטי לנשיאות, שאמר כי "אנחנו פה היום להגיד למקדונלדס שזה לא מקובל לשלם לעובדים שלה שכר שלא ניתן לחיות ממנו". פוליטיקאית נוספת שהביעה תמיכה במאבק היא קאמלה האריס, סנאטורית קליפורניה ומועמדת רצינית לנשיאות, שאמרה: "עבדתי במקדונלדס. המציאות היא שהאנשים שעובדים שם מסתמכים על ההכנסה שלהם לקיים משק בית ומשפחה. אלו מפרנסים שראויים להכנסה שניתן לחיות ממנה".

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

אנטישמיות בוואלי: ונדליזם על בניין היברו דיסקוברי סנטר בוודלנד הילס

Published

on

המשטרה באזור וודלנד הילס, מערב סן פרננדו ואלי, מחפשת השבוע אחרי אלמונים שהשליכו פחים של צבע לבן על חזית בית הכנסת 'היברו דיסקברי'. על פי צילומי אבטחה מדובר בפעילות מתוכננת מראש שכן כל החזית של בית הכנסת, מהקרקע ועד הגג, ספגה כתמי צבע לבנים.

רב בית הכנסת, נתנאל לואי, גינה את מעשה האלימות ואמר שהוא מרגיש ש"ביתו חולל בפשע שנאה", כלשונו. הוא גם סיפר שזו אינה הפעם הראשונה שאלמונים פוגעים בבית הכנסת. "לפני זמן מה מישהו נכנס לכאן והחל לצעוק 'אני הולך להרוג את היהודים'. הדבר יצר בהלה גדולה בקרב למעלה ממאה צעירים שהיו בפעילות במסגרת בית הכנסת. גם ונדליזם חווינו כאן לא אחת", הוסיף הרב.

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

כשהאדמה רועדת

Published

on

החדשות הטובות: סיסמולוגים אומרים כי יש קשר קלוש בין מערכת השברים שגרמה לרעידות האדמה בשבוע שעבר לבין שבר סן אנדראס • הגדולה מכולן – עדיין מחכים

כשתושבי דרום קליפורניה קמו בשבת שעברה בבוקר, הם חשו אסירי תודה על כך שהפעם נמנע מהם אסון גדול, ורבים חשו שייתכן שהרעש בלילה היה רק טעימה ממשהו חזק יותר. בכירים בעיריית לוס אנג'לס קראו לתושבים להחזיק בהישג יד ציוד ומצרכים – סוללות, פנסים, וזוג נעלי ספורט – אם לא עשו זאת קודם לכן. "אל תתנו לפחד לשתק אתכם", צייץ ג'וש רובנסטיין, דובר משטרת לוס אנג'לס, בטוויטר. ערב לפני כן, בסיום האינינג הרביעי, איצטדיון הבייסבול שאבס ראבין של הדודג'רס רעד. המתקנים בדיסנילנד פונו, וכך גם אולמות הקולנוע בלוס אנג'לס. ליד פאלם ספרינגס, בריכות שחייה נסגרו ובאחד מבתי הקזינו הנברשות התנדנדו .

בעיירה רידג'קרסט שבמדבר מוהאבי פרצו שריפות, נרשמו הפסקות חשמל ומדפים במכולת קרסו. בפעם השנייה בתוך יומיים, התרחשה ביום שישי שעבר בלילה רעידת אדמה חזקה בדרום קליפורניה, שזעזעה את התושבים באזור נרחב – מלאס וגאס ועד סקרמנטו, ומלוס אנג'לס ועד מקסיקו. היא מרטה את עצביהם של רבים ושיבשה תוכניות לסוף השבוע. לא דווח על הרוגים, ולא נגרם נזק משמעותי לתשתיות, אבל העוצמה של 7.1 בסולם ריכטר הפכה לרעש החזק ביותר באזור זה 20 שנה. סיסמולוגים מזהירים שצפויים רעשים נוספים. לחיות בקליפורניה פירושו במידה רבה להשלים עם כוחות הטבע. שריפות בשטחים פתוחים ומפולות בוץ הן תופעות שקורות בכל שנה ואף החמירו בשנים האחרונות עקב שינויי האקלים. עם זאת, תושבי קליפורניה חיים עם מודעות מתמדת – אם לא פחד ממשי – מפני האפשרות של רעידת אדמה קטלנית – "הגדולה" כפי שכולם מכנים אותה.

מושל קליפורניה גווין ניוסום הכריז על מצב חירום באזור רידג'קרסט וביקש מהנשיא דונלד טראמפ להכריז על מצב חירום, כדי שניתן יהיה להעביר לאזור מימון פדרלי. לוסי ג'ונס, סיסמולוגית, אמרה בתדרוך של הסקר הגיאולוגי, כי צפויים עוד רעשי משנה. "זאת בבירור מערכת מלאת אנרגיה", אמרה ג'ונס.

בשלב זה נראה שהרעשים מתרחשים באזור מוגבל, אבל כשמדובר בקליפורניה, אחת השאלות המרכזיות היא אם הרעשים האלה במדבר מוהאבי עלולים לגרום לרעש קטלני יותר בשבר סן אנדראס – הבקע העצום בכדור הארץ שנמתח לאורך רוב קליפורניה, סמוך לאזורים צפופי אוכלוסייה. סיסמולוגים אומרים כי יש קשר קלוש בין מערכת השברים שגרמה לרעידות האדמה בשבוע האחרון לבין שבר סן אנדראס. השברים שליד רידג'קרסט קרובים לשבר בשם גרלוק, שבהמשך מצטלב עם שבר סן אנדראס.

עקב הרעש, בלאס וגאס הופסק משחק בליגת הקיץ של ה- NBA בין ניו יורק ניקס לניו אורלינס פליקנס. פרנק ג'קסון, רכז של הפליקנס, כדרר לאורך המגרש כשחש ברעידה. "זה היה מטורף", הוא מספר. "הרגשתי כאילו מישהו דוחף את הירך שלי – התכופפתי וחשבתי 'הו, אלוהים, מה קורה?', ואז ראיתי את הכל מתנדנד".

סרטון שהפך ויראלי הראה את שני המגישים ברשת סי־בי־אס (ערוץ 2) בלוס־אנג'לס מבוהלים ובפאניקה במהלך השידור, כשהרעש היכה. המגישים, חואן פרננדס ושרה דונצ'י, תועדו קוטעים את השידור שלהם בבהלה, כשהיא אוחזת בחוזקה בידיו ואז מבקשת לעצור את השידור כדי לרדת ולמצוא מחסה מתחת לשולחן.

כל זה קרה 25 שנה אחרי הרעידה הגדולה האחרונה שפקדה את לוס־ אנג'לס בינואר 1994 . אותה רעידה שמוקדה היה בנותרת'רידג' בצפון מערב הוואלי גרמה לנזקים עצומים שנאמדו בכ־ 20 מיליארד דולר, למותם של 57 איש ולפציעתם של יותר מ־ 9,000 . הרעידה נאמדה אז בדרגה 6.7 אולם נזקיה היו גדולים בהרבה מהרעידה ברידג'קרסט. היא גם היוותה כר פורה לצמיחה עסקית מטאורית של מאות קבלנים ואנשי עסקים ישראליים שנהנו מהתקציבים האדירים שהיפנה אז ממשל קלינטון לאזור, במסגרת "פימה", תוכנית הסיוע הפדרלית. ההתאוששות המהירה והעלייה במחירי הנדל"ן בעיר המלאכים עמדו אז בניגוד מזהיר לשידור של אילנה דיין, מספר ימים לאחר האסון, שבישרה לצופים בישראל על הישראלים המסכנים של לוס אנג'לס שעומדים בתור לחלוקת מזון לאחר שאיבדו את כל רכושם…

הבעיה שרעידת נורת'רידג' הביאה לפשיטת רגל של חברות ביטוח רבות שלא יכלו לעמוד בתשלומים למבוטחים. היא הביאה גם לשינוי בפוליסת הביטוח שאינן מכסות את המבוטחים ב־ 100 אחוזים במקרה של רעידה. נסו להשיג היום ביטוח לרעידות אדמה עם תשלומים חודשיים הוגנים ודידקטבל מתקבל על הדעת; שיהיה במזל ובהצלחה. אבל כפי שסיכם אושיית הפייסבוק כנען ליפשיץ, החיים בדרום קליפורניה מאתגרים, אבל קשה לחשוב על מקום אחר בעולם שעולה עליהם: "בין השרפות שלא ניראו כמותם 20 שנה, לבין רעידות אדמה שלא ניראו כמותם 20 שנה לבין דרבי שמחכה לנו שלא ראינו כמותו 20 שנה (למי שלא מעודכן, כבר לא צריך להתחבא שהולכים לראות את הקליפרס) ניראה שממש לא משעממם לנו בלוס אנגלס. נתראה בסטייפל סנטר!"

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות