Connect with us

גוף ונפש

לעשות משהו חדש כל שבוע – ניסוי ל-2020

Published

on

"כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע"

פעם, עוד לפני האינסטגרם, העברתי את קורס הפסיכולוגיה החיובית הראשון שלי. הכל היה חדש, התחום, הקבוצה, המדריכה, והאווירה הייתה מרגשת במיוחד. בסוף הקורס, עם ברכות ומתנות בידיים, גם הדמעות באו לבקר. כשהגעתי הביתה קראתי שוב את כל הברכות, הפעם לאט. כרטיס אחד נחרט לי בלב. זאת הייתה ברכה קצרה מאוד. משפט אחד: "כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע". ואחר כך, "תודה, הקורס שינה לי את החיים".

במשך השנים המשפט הלך איתי, ולפני כמה שבועות הוא נכנס בי במאה קמ״ש. מהי המשמעות של המשפט? לפעמים יש בנו משהו שרק מחכה. מחכה שיעשו עליו ״פו״, שיתנו לו טיפה אחת של מים, שיזרקו לו איזה ״מה נשמע?״ כדי שהוא פשוט יתפרץ, יתפוצץ, שיהפוך למשהו גדול מאוד.

מה היה צריך להתפרץ מתוכי? החדש. 

מוזר, אבל דווקא בסוף שנה וחצי של עבודה על הדבר הכי חדש שעשיתי (לכתוב ספר. טוב אולי אחד אחרי להפוך לאמא), הרגשתי שאני חייבת חידוש. כשהגשתי את הספר, רציתי לשמוח, רציתי לקפוץ, אבל הייתי גמורה. הספר אמנם היה חדש מאוד, אבל רק מרחוק, ברעיון. כי מקרוב, ביום יום, עברתי יותר משנה שבה התעוררתי עם רעיון לפרק בספר, ישנתי עם הספר, חלמתי שטיגריס אוכל לי את הספר. הוא היה שם כל הזמן. אפילו כמה ימי שבת נתתי לו. אז התוצאה הייתה חדשה, אבל היומיום היה ממש אותו דבר; לכתוב, למחוק, לכתוב, למחוק, למחוק, למחוק. שורה חדשה.

ואז דיברתי עם מלי אלקובי, קולגה וחברה מלאת צחוק ואנרגיה. אורחת של כבוד בפודקאסט. היא סיפרה לי שהשתתפה בערב ספוקן וורד, שעשתה ניסוי – להגיד כן, לנסות דברים חדשים. החלטנו שנקליט על זה פרק לפודקאסט: ״למה כדאי לעשות דברים חדשים״. בינגו.

לעשות דברים חדשים, זה היה כל ה״פו״ שהייתי צריכה. האנרגיה חזרה. הרגשתי שוב בת 20 וחצי. כל העולם פתוח, יש מלא אפשרויות, יש מלא מה להכיר ולנסות. יאללה, לחיות!

ככה נולד הניסוי שלי. 

אולי אתחרט, אבל החלטתי להתחייב בכל זאת. השנה אני הולכת לנסות בכל שבוע דבר אחד חדש. אני אעשה דברים שאף פעם לא עשיתי אבל תמיד חלמתי, דברים שפחדתי לעשות, דברים שנראו לי ״לא בשבילי״, ועוד מהביזאר של היומיום. כל שבוע. 52 דברים חדשים, אלוהים.

דברים שאני רוצה לנסות:

1. אימון כושר על מזרון שצף במים (Float-fit)

2. לסיים ספר מההתחלה ועד הסוף בשבוע

3. לארגן אירוע התרמה למען מטרה חשובה עבורי

4. ללכת לארוחה ב-Eat With

5. לסדר את החדר כל בוקר במשך שבוע

6. להפוך קשר מקצועי לחברי

7. להרוויח כסף בדרך חדשה

8. להקליט פרק מסוג חדש לגמרי לפודקאסט

9. לנהל שיחה עמוקה עם אדם זר

10. לבקש עזרה ממישהו ש״לא נעים״ לבקש ממנו

כדי לגוון את החיים ולנסות דברים חדשים לא צריך להיות רמבו-חסר-אמיגדלה, אלא להתחייב לסקרנות לפתיחות, ולפזר קצת אומץ מעל. לא תמצאו ברשימה אכילת מקקים, הישרדות בג'ונגל או פתרון לבעיות הרעב באפריקה. בחרתי דברים אפשריים, אני לא צריכה להיות מישהי מיוחדת או חזקה או חכמה במיוחד כדי לעשות אותם, פשוט להסכים להקדיש זמן ללא נודע.

איך אני הולכת לעשות את זה?

כל שבוע אני מתחייבת לעשות דבר אחד חדש, לתעד אותו ואחר כך לשתף בעמוד הפייסבוק שלי מה למדתי. כדי לעקוב אוסיף את ההאשטג #משהו_חדש_בשבוע (השיתוף ברשת מבחינתי מאתגר בפני עצמו). אני אתכנן בכל פעם כמה שבועות קדימה, ואנסה לקבוע כמה שיותר מראש, כי עם כמה שאני אוהבת ספונטניות, אני לא מאמינה לה במקרה הזה. אחרת, אני בדיוק אהיה עמוסה מידי, חולה מידי, ידלפו לי מים מהתקרה (סיפור אמיתי ומצער) או שאצטרך לחסן את החתול. אף פעם אין זמן.

ניסוי כזה דורש מערך של חשיבה, תכנון מראש, התגברות על חסמים ובעיקר – עזרה לא תזיק. אני הולכת להיעזר בעוזרת הנפלאה שלי, ליאור, שתשמור עלי שלא אזייף. אערב בזה חברים, אתכם, וכמובן את הקיר המחייב של הרשת החברתית.

למה אני משתפת את זה בפרהסיה? 

האמת, שזה אולי החלק הכי מפחיד ("מה אכפת לאנשים אם ניסיתי ספורט חדש?"/ "מה אם אני לא אעמוד בזה"/"למי יש זמן גם לנסות וגם לכתוב?"…). העניין הוא שבלי השיתוף, זה כנראה לא יקרה. אחרי ששלחתי לכם את זה, אין דרך חזרה, אתם שם, האח הגדול רואה הכל. וזה עוזר. אגב, בניסויים פסיכולוגים כששמים מול אנשים מראה או תמונה של עיניים או כל דבר אחר שמעלה מודעות, הם מתנהגים יפה יותר. ואני צריכה להתנהג פה יפה. חוץ מזה, יש סיכוי שתידבקו ותלכו איתי בדרך הזאת, נתמוך אחד בשני, כל אחד בחוויות החדשות שלו.

זה הולך להיות מאתגר. אני בטוחה שיהיו שבועות שלא אעמוד בזה. אני בטוחה שיהיו שבועות שאני "אגיד מה עשית לעצמך, משוגעת". אני בטוחה שאני אלמד מזה המון, ושזה יוביל אותי למקומות שאני בכלל לא יכולה להעלות על דעתי.

רוצים להצטרף? הקשיבו לפרק בפודקאסט, הצטרפו לניסוי ולקבוצת הפייסבוק, תוכלו לשתף שם גם בניסויים משלכם, ואולי גם להציע לי עוד רעיונות להרפתקאות. 

רוצים לעקוב אחרי מה שעשיתי לעצמי? מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק.

שלכם, ואחלו לי בהצלחה!

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

תדע כל אמא וסבתא: זה יכול לקרות לכל אחת…

Published

on

בעקבות מקרי הרצח המזעזעים של מאיה וישניאק ומיכל סלה ע"י בני זוגן, ד"ר ג'ודי כצמן מציעה לכולנו לפתוח טוב טוב את העיניים

לבתך, אימך, סבתך, נכדתך, אחותך, גיסתך, חברתך ושכנתך. אחת עשרה נשים נרצחו בישראל מתחילת השנה. שש נשים נרצחו מאז תחילת הקורונה. גם זו מגיפה. וחיסון יש לה. החיסון הוא טיפול!
אמא של מאיה וישניאק ז״ל, הבחורה שנחנקה על ידי בן זוגה, אמרה השבוע: ״אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות לכל אחד״. אחות של מיכל סלה ז״ל, שנרצחה על ידי בעלה , אב בתה, שהיה מטפל בנוער , אמרה בהלוויה: ״אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות בכל משפחה״. כי לאלימות נגד נשים ובמשפחה, מחוברת סטיגמה. זה קורה רק ״להם״ שם, בעלי רקע סוציואקונומי נמוך, ההם שגרים בשכונה שם מהעדה ההיא.
אז זהו שלא! כמו הקורונה, זה נוגע בכולם, ללא הבדל דת,צבע, מין, השכלה, קריירה ומקצוע, מקום מגורים.
והגברים? הם ניראים כמו השכן שלך. הם עובדים, לומדים, מגדלים משפחה, ומתרגשים בברית של בניהם ההבדל? הם נ ש א י ם של וירוס האלימות! כשהמערכת החיסונית הרגשית שלהם חזקה, הם שולטים בעצמם, ויודעים לעצור לפני ההתפרצות. כשהמערכת הרגשית שלהם מחוררת, הם מאבדים את זה: הפנים משתנות, הופכות ללא מוכרות, העיניים משתנות, מבט של טירוף, הפנים אדומות, מזיעות, והאדם הופך לחיה רעה.
הנשאים לעולם ישאו איתם את הוירוס. בתקופות משבר, כשהקנאה, הפחד, הכעס, חוסר האונים, התסכול והכאב ישתלטו עליהם, הוירוס יכניע את בעליו, עד איבוד שפיות רגעית. כמו שאני שומעת המון מגברים אלימים, בהם אני מטפלת באופן פרטני וקבוצתי, ״לא ראיתי כלום, היה לי שחור בעיניים, כשהן נפתחו הכל היה שבור סביבי, לא זוכר מה עשיתי, כאילו זה לא אני״.

מאיה וישניאק ז"ל. יכול לקרות לכל אחד

בפגישתנו השבועית שאלה אותי אמא מודאגת: איך אני אמורה לגדל את בנותי בעולם שכזה, בו נשים נרצחות כל יום? ואני אומרת ״ונתנו בהם סימנים״. תמיד יש סימנים. זו שפה וצריך לדעת לקרוא אותה, באולפן החיים. ישנן נורות אדומות, שהן נורות אזהרה מיד בהתחלה, כן מיד בהתחלה, בזוגיות בתקופת הנעורים ובבגרות.
אז מה נאמר לבנות שלנו שנכנסות לעולם הדייטים , ולנכדות הקטנות שלנו, שעדיין עם קוקיות שמחות וסומכות. איך נלמד אותן לראות, להבין, להגיב, וביחד עם זה לא לחיות בפחד גדול, ולאבד פרופורציות . נספר להן על הנורות האדומות. אותם רמזים שמעידים שיש כאן משהו אחר עד מסוכן. כי זה מסוכן כשהוא:
– מרחיק אותך מחברותיך,
– מרחיק אותך מבני משפחתך, כי הם חומת ההגנה שלך , הוא צריך אותך חשופה ותלויה בו, ללא קבוצת תמיכה.
– כשהוא מקסים אל אחרים ומגעיל כלפייך.
– כשהוא משפיל, מעליב, מנמיך, מבטל, מלגלג, ואת לאט לאט מאמינה לו,שאת שמנה, מכוערת, סתומה, ובכלל,״מי יקח אותך חוץ מאדיוט כמוני?״
– כשאת מצדיקה את התנהגותו האלימה, בטענה שאת צריכה לדעת מה מפריע לו, ולוותר על חברות ומשפחה , ומוסיפה ״ככה זה בזוגיות לא?״
– כשהוא מתנדב לקחת אותך לכל מקום, כדי לפנק אותך, אבל באמת כדי לראות עם מי את נפגשת.
– כשהוא עוקב אחרייך , ופתאום משום מקום מופיע כשאת עם חברים.
– כשהוא מופיע במקום עבודתך לראות ״מי הבוס הזה שלך?״
– כשמבקש ממך לא לעבוד, למרות רצונך בקריירה, כי הוא מפרנס בגדול ״ואת תהיי מלכה, גדלי ילדים״
– כשהוא בוחר לך את מקום העבודה שלך.
– כשהוא מרים את הקול ואת מתכווצת רק רוצה להעלם.
– כשהוא בוחר את בגדייך, ואוסר עלייך ללבוש פרטי לבוש שאינם לרוחו.
– כאשר לבריכה או לים את הולכת רק איתו, כי הוא צריך לשמור עלייך בעולם של זאבים.
– כשהוא אובססיבי כלפייך, מתקשר שלושים פעם ביום, רוצה לדעת היכן ועם מי את, ובעיקר מתי כבר יהיה לך זמן עבורו .
– כשהוא מקנא ומתפרץ באופן קיצוני, שובר דברים ומרים יד עלייך.
– כשהוא דורש בכח יותר ממה שאת מוכנה .
– כשכל הדרכים חסומות בפנייך למקורות הכסף שלכם, ואת מבקשת רשות להוצאת כספים ונתונה לחסדיו.
– כשאת מוענשת בכל מיני אופנים, כשאת מעצבנת״ ולא צייתנית.
– כשאת מגלה שאת פוחדת מתגובותיו, והולכת על קצות האצבעות בחייך.
– כשאת מדברת עם אחרים, צוחקת עם אחרים …והוא מתפרץ כי את … לא מכבדת אותו.
– כשהוא מפחד שתעזבי אותו , ואומר את זה בכל הזדמנות.
– כשהוא מתקדם מהר מדי ולא באופן סביר במערכת היחסים. דוגמה? מציע מגורים משותפים בשבוע הראשון.
– כאשר אחרי כל התפרצות , מתנצל, בוכה ומבטיח שהדבר לא יקרה שנית, קונה מתנות, מחזר מתחנף מפצה …. עד הפעם הבאה.
קוראים לזה מעגל האלימות . כאשר טריגר מעלה את מפלס הלחץ, גורם להתפרצות, בעקבותיה יש רגיעה, חרטה על שקרה, וקיום טקס ״ירח הדבש המדומה״, בו שניים מתפייסים מתוך הבהלה של מה שהתרחש, וחוסר יכולת לפרוץ את המעגל .
– כשאת מתגעגעת למי שהיית לפני שפגשת אותו.
– כשאת רוצה לעזוב והוא מאיים: ״מכאן את יוצאת רק בארון״.
– כשאת רוצה לעזוב ולהיפרד בטוב , כמו עוד רבים אחרים  והוא אומר כי בלעדייך חייו אינם חיים, ומאיים להתאבד. ואת מפחדת לעזוב ולהיות אחראית למעשיו שלו.

מיכל סלה ז"ל. יכול לקרות בכל משפחה

תדע כל אמא, תדע כל סבתא אף אחד לא יעשה את זה במקומך, כמו שרק את יודעת.
והמצווה היא, והגדת לבתך! והגדת לנכדתך! זו תורה שבעל פה שצריכה לעבור במעגלי הנשים. והכי הכי חשוב לייצר במערכת היחסים בבית, במשפחה, בבית הספר, מרחב המאפשר לבקש עזרה בשעות שנראה כי זה סוף העולם.
כי בשם ובחסות הבושה נשים לא מבקשות עזרה, מתביישות. נרצחות.
ואם בתך או נכדתך מתרחקת , ומשתנה מול עינייך, נמנעת מלבוא, לדבר, לשתף, אינה כתמול שלשום, נמנעת מקשר עין, מתרצת, ואת לא ישנה בלילה… גם זה סימן. כי הלב יודע לפני שהראש מבין. ️

==

ד"ר ג'ודי כצמן היא מומחית לנושא אלימות במשפחה. www.judykatzman.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות