לסגור את המינוס הנפשי - שבוע ישראלי
Connect with us

גוף ונפש

לסגור את המינוס הנפשי

Published

on

5 דרכים שיעזרו לכם להתגבר על הטיית השליליות ולראות את החיים באור חיובי

מאת: יהודית כץ

״משחקי מוח״ היא סדרה דוקומנטרית בערוץ נשיונל ג׳יאוגרפיק, שבה מוצגים ניסויים אינ־טראקטיביים, אשליות חזותיות ופעלולי מוח אחרים החושפים את האופן שבו פועל המוח. באחת התוכניות הצליח המנחה למכור שטר רגיל לחלוטין של 20 דולר במחיר מופקע של 40 דולר (כלומר כפול ממה שרשום עליו).

איך זה קרה? הוא הציג בפני המשתתפים את השטר והכריז על מכירה פומבית שמתחילה בדולר אחד. למנחה הערמומי היה עוד שפן בכובע: נוסף על כללי המכירה הפומבית הרגילה, גם מי שיציע את הסכום השני בגודלו יצטרך לשלם את הסכום שהיה מוכן לשלם אם היה זוכה. מספרם של המשתתפים במכירה הצטמצם ככל שהמשחק התקדם עד שנותרו שניים, אחד מהם הציע 20 דולר והאחר 19 דולר. אף אחד לא רצה להפסיד, וכך ההצעות עלו ועלו עד שהגיעו ל-40 דולר! המשמעות היא שהזוכה קנה לעצמו שטר של 20 דולר במחיר מציאה של 40 דולר, והמפסיד תרם 39 דולר. הוגה הניסוי האכזרי הזה הוא פרופ׳ מרטין שוביק, כלכלן מאוניברסיטת ייל, שרצה להראות כיצד שרשרת פעולות רציונליות יכולה להוביל לתוצאות לא רציונליות.

אם תשאלו את אליסון לדג׳רווד, פסיכולוגית חברתית מאוניברסיטת ניו יורק, היא תגיד לכם שזה ממש הגיוני: ״אנשים נוטים לשליליות. הם שונאים הפסדים יותר משהם אוהבים להרוויח, ונותנים יותר תשומת לב לאירועים שליליים בחייהם. הטיית השליליות הזאת נדבקת אלינו וקשה לנו להתנער ממנה״, היא מספרת בהרצאת הטד שלה.

״שמתי לב שבכל פעם שמאמר שלי מתפרסם שביעות הרצון שלי עולה מעט ואז חוזרת במהירות לנקודת המוצא. לעומת זאת, אחרי שמאמר נדחה רמת האושר שלי צונחת והרבה יותר קשה לי לחזור חזרה. גם אחרי שמאמר אחר יתפרסם אני אזכר בדחייה וארגיש רע״. הטיית השליליות הזאת עניינה מאוד את לדג׳רווד ואת עמיתיה, והם יצרו מערך מחקרי כדי לבחון את התופעה.

המוח שלנו טוב בללמוד מהרע ורע בללמוד מהטוב

בכל שפה כמעט אפשר למצוא את אנלוגיית חצי הכוס המלאה, או חצי הכוס הריקה. בני אדם יכולים למסגר כל מציאות על ידי היתרונות הגלומים בה, או להגדיר אותה באמצעות חסרונותיה. כשמציגים לאנשים בניסוי כוס ואומרים להם: ״הביטו לכאן, הנה כוס חצי מלאה״, הם אוהבים אותה הרבה יותר מאשר כוס זהה עם אותה כמות נוזל שעליה מכריזים: ״היא חצי ריקה״.

לדג׳רווד ועמיתיה רצו לבדוק אם אפשר לשנות את צורת החשיבה ולהחליף את נקודת המבט של משתתפי המחקר. לשם כך חולקו המשתתפים לשתי קבוצות ועורכי הניסוי סיפרו להם על הליך כירורגי חדש. לקבוצה אחת נאמר: ״הניתוח מצליח ב-70 אחוז מהמקרים״, ולקבוצה השנייה סיפרו: ״30 אחוז מהטיפולים בהליך זה נכשלים״. המשתתפים ששמעו על הצלחה תמכו בניתוח המומצא, ואלה ששמעו על כישלון התכווצו בכיסאותיהם וביקשו לנוס על נפשם.

בחלקו השני של הניסוי נכנס לחדר נסיין שפנה אל המשתתפים ואמר: ״אתם יודעים מה? אפשר לחשוב על זה אחרת״. לקבוצת ההצלחה אמר: ״אלה יכולים להיות גם 30 אחוזי כישלון״, ולקבוצת הכישלון אמר: ״אלה למעשה 70 אחוזי הצלחה״. אחרי ההתערבות מקרית כביכול שאלו את הנבדקים שוב מה דעתם על הניתוח המדובר.

האנשים בקבוצה שתמכה בניתוח בזכות סיכויי ההצלחה הגבוהים שלו ואז חשבה על הצד השני של המטבע, כלומר על אחוזי הכישלון, כבר לא חיבבה את ההליך הכירורגי. הקבוצה ששמעה על כישלון צפוי של 70 אחוזים ואז קיבלה טיפ על ההצלחה, עדיין שנאה את רעיון הניתוח המפוקפק. ״קשה לנו לראות את הצד החיובי של הדברים, בעיקר אחרי שחשבנו על צדם השלילי״, מסבירה לדג׳רווד, ״צריך לעשות עבודה רצינית כדי לחשוב אחרת״.

אפשר לאתר את הטיית השליליות הזאת בקלות בחיי היומיום שלנו. אנחנו זוכרים את הטעויות שלנו הרבה יותר מאשר את ההצלחות הכבירות, מתעכבים על ביקורת שלילית יותר מאשר על חיובית, נפגעים מאובדן כסף הרבה יותר מאשר שמחים על שהרווחנו אותו, ובטוחים כמו מרפי שאם משהו יכול להשתבש הוא ככל הנראה ייגמר בפרוסת לחם מרוחה בחמאה על הרצפה.

זה נוגע לכל תחום בחיינו. אנחנו צריכים לקבל חמש מחמאות על כל ביקורת כדי להרגיש מוערכים, ולחוות שלושה רגעי אושר על כל רגע של דכדוך בשביל להיות במערכת יחסים טובה. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, זוכי פרס נובל בכלכלה, הראו שאנחנו שונאים להפסיד פי שניים יותר משאנחנו אוהבים להרוויח. התופעה הזאת אפילו קיבלה שם שנאת ההפסד.

נשאלת השאלה למה. הרי הנטייה המעצבנת הזאת משבשת לנו המון דברים במהלך החיים. היא גורמת לנו להיות אנשים ממורמרים, מתלוננים ולא נעימים שהודפים מחמאות, חופרים באירועים שליליים שנגמרו מזמן, נעלבים וחוששים מהעולם החיצון. היא גם מושכת אותנו לרכילות ונותנת זמן מסך רב יותר לפיגועים והרבה פחות לפעולות התנדבות הרואיות. אז למה, בשם כל הרוחות, לא ציידה אותנו האבולוציה בנטייה מחשבתית אדפטיבית יותר?

ניסיון כושל מוביל לזהירות בסיטואציות עתידיות. ריק הנסון, חוקר מוח ופסיכולוג, מסביר בספרו שאבותינו למדו עם הזמן שעדיף להיזהר ממלתעות נמר ולא לחפש איזו פטרייה טעימה לנשנש. מאז ועד היום אנחנו נוטים להתמקד במה שלא עובד ולא במה שיכול להסתדר.

פרופ׳ ג׳ון קסיופו מאוניברסיטת אוהיו הראה במחקר שהמוח שלנו מגיב אחרת לגירויים חיוביים, שליליים ונייטרליים. הוא הציג בפני הנבדקים תמונות חיוביות (שוקולד וחתלתולים מתוקים), שליליות (אנשים פצועים, בעלי חיים מתים) ונייטרליות (צלחת, כיסא ושולחן) ובחן את הפעילות החשמלית במוחם. פעילות חשמלית מוגברת מעידה על עיבוד מעמיק שמתבצע אל מול הגירוי. הוא מצא פעילות מוגברת במיוחד כשהוצגו תמונות גרפיות מזוויעות, ופעילות פחותה כשהוצגו תמונות נעימות, או תמונות נייטרליות.

היום אנחנו כבר לא גרים באחו, במערה או בשפכי נחלים. אין לנו צורך להתגונן, ויותר מזה, מציאות החיים שלנו מעודדת אומץ, העזה ויצירתיות. בעולם שבו אנחנו חיים, דפוסי החשיבה הישנים שלנו כבר לא משרתים אותנו. הם מונעים מאיתנו לחוות את החיים בצורה מלאה, ונוגסים בשביעות הרצון שלנו ממה שכבר הצלחנו להשיג.

אפשר להתמרמר, לקלל את אימא טבע ואת הקדמונים, או לזכור שבמהלך ההיסטוריה קיבלנו עוד תכונות. אחת מהן היא האפשרות להשתנות, או הפלסטיות של המוח שלנו. תרגול, שינוי והחלפה של דפוסים קיימים מאפשרים לשנות בהדרגה את ההתייחסות האוטומטית שלנו לאירועים בחיינו. ריק הנסון קורא לתהליך שבו אנחנו יוצרים את האיזון הזה מחדש ״להכניס את הטוב פנימה״. הוא מציע בספרו תהליך שצריך לחזור עליו שוב ושוב כדי להגדיל את חלקו של החיובי בחיינו:

1. הפכו את העובדות החיוביות לחוויות: עשו מאמץ מודע לחפש את הממד החיובי בכל חוויה. במקום לדעת שקיבלתם במבחן ציון מעולה, הפכו את רגע פרסום הציונים לחוויה שתוכלו להתענג עליה. כשאתם מחפשים ומוצאים נקודות אור, שימו לב לניסיונות שלכם לבטל, להפחית או להכחיש את הרגשות החיוביים. אל תנסו להילחם, לבטל או לשנות את ההתנגדויות הללו, רק רשמו לעצמכם: ״היום ניסיתי להשתמש בציניות כדי לצנן את ההתלהבות מהחברה החדשה״. ככל שתעשו זאת יותר, זה יהפוך להרגל.

2. היו נוכחים ברגעים החיוביים: תנו לעצמכם מספיק זמן (30 שניות לפחות) כדי ליהנות באמת מהרגע הזה. כשהרשתות העצביות שלנו פועלות בתגובה לגירוי מסוים, הרבה פעמים הן נקשרות לגירוי הזה ועובדות בעוצמה כתגובה אליו. כשנראה בפעם הבאה גירוי חיובי המוח שלנו יגיב בעצימות מוגברת ואנחנו נרגיש אושר ושמחה. כשהחוויות הטובות מעוגנות בזיכרונות עמוקים אנחנו זקוקים לפחות גירויים חיצוניים כדי להרגיש אושר.

3. הרגישו איך החוויה החיובית נספגת בכם: שימו לב לאופנים השונים שבהם חוויות חיוביות משפיעות עליכם. נסו לדמיין את החיוביות מתפשטת ברחבי הגוף שלכם. דמיינו את המוח שלכם משתנה ואת הנוירונים פועלים יחד.

4. שימו לב לתשומת הלב: עצרו רגע וחשבו: ״למה מוקדשת תשומת הלב שלי?״. התבוננו והבחינו במחשבות שעולות במהלך היום. כדי להתגבר על הנטייה השלילית אנחנו צריכים להבין מאיזה זוג עדשות אנחנו מסתכלים על העולם. כשתבינו איך אתם מפרשים את הסיטואציה תוכלו לאתגר את הפרשנות ולשאול: ״האם זו האפשרות היחידה להבין את המצב?״.

יחד עם התרגול וחיפוש החיוביות הרשו לעצמכם להרגיש עצב, כעס או תסכול. הם חלק ממכלול הרגשות שלכם, וגם להם יש מקום בחייכם. הסוד הוא לראות אילו רגשות ופרשנויות שולטים בחייכם, ואם הם אלה שאתם רוצים לחוות את העולם דרכם.

 

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, היא מלווה אנשים באופן אישי ועוזרת להם ליישם כלים פרקטיים מתוך המחקר הפסיכולוגי בחייהם האישיים. יהודית גם מייעצת לישראלים בארה״ב באמצעות סקייפ. לאתר האישי:www.judithkatz.me

גוף ונפש

אהבה זה שם המשחק

Published

on

שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו

מאת: יהודית כץ

"עוד תראה עוד תראה, כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה״. אנחנו מפזזים לעצמינו, מלאי תקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה טובה מזאת שקדמה לה. אנחנו רוצים להשיג בשנה הבאה עוד מהמרכיב הסודי והחמקמק – אושר. אך האם אנחנו עוצרים רגע לחשוב אחרי מה בדיוק אנחנו רודפים? מהם אותם המרכיבים המקדמים את החיים הטובים שכולנו רוצים לחיות?

פרופסור מרטין סליגמן, שנחשב לאבי הפסיכולו־ גיה החיובית, מתאר בספרו ״Flourish״ ממה מורכב אותו אושר נסתר; אדם מאושר, הוא מסביר, הוא לא זה המקפץ תוך כדי שירה וחיוך מרוח שפתיו. מי שטוב לו באמת חווה יותר מאותה שמחה, הוא חווה רווחה פסיכולוגית מורכבת ועמוקה הרבה יותר. כדי לא לדבר בתיאוריה, מציע לנו סליגמן מודל מעשי בן חמישה מרכיבים מדידים וברי אימון. כל אחד מהם קריטי ליצירת החיים המאושרים שלנו: Positive Emotions רגשות חיוביים, Engagement מעורבות, Relationships מערכות יחסים, Meaning משמעות ו-Accomplishments הישגים.

שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו. רק שבמקום להיאחז בעוד תמונה ורדרדה ומעורפלת, נעריך כיצד מרכיבים ספציפיים ומשמעותיים (וכמה יפה שגם מגובים במחקר), תורמים לשביעות הרצון שלנו.

רגשות חיוביים
(או: כשטוב לנו מבפנים)

על פניו, זהו המרכיב הקל ביותר לזיהוי: מי שחש רגשות חיוביים יחייך יותר, עיניו תמתחנה בקריצה וצחוק משוחרר ימלא את החלל בכל פעם שיכנס לחדר. חלום יפה, אך בפועל זה מעט יותר מורכב. אנחנו לא חייבים לחייך בכל שעות הערות שלנו, או לצחוק מכל הלצה שנשמעת סביב. רגשות חיוביים כוללים גם הכרת תודה, סיפוק, השראה, תקווה, שלווה וסקרנות. מעבר לכיף, מחקרים מראים כי רגשות חיוביים מציידים אותנו גם בחוסן נפשי, חשיבה מורכבת ויצירתית יותר, ובניית משאבים נפשיים. בספרה Positivity מספרת פרופסור ברברה פרידריקסון על צעדים להגברת נוכחותם של רגשות חיוביים בחיינו. היא מציעה לקחת לעצמכם כמה רגעים במקום שקט, בו תוכלו לסקור את חייכם ולשאול שאלות. שאלו את עצמכם מי הם האנשים, האירועים או הפעולות שגורמים לכם להרגיש טוב? התעכבו על הדברים החיוביים בחייכם, והסבירו לעצמכם מהם הדברים שהופכים אתכם להיות ברי מזל. הגבירו את נוכחותן של פעולות שגורמות לכם לחייך בלו״ז המשימות הקבוע שלכם. למשל, אם אתם אוהבים לטייל, ודאו כי אתם יוצאים לטיול, ולו קצר ביותר, לפחות פעם בשבוע. האזינו למוזיקה שאתם אוהבים, שתפו את הקרובים אליכם ברגשותיכם, הביעו הערכה ופרגון לאחרים, ואל תמעיטו בהזדמנויות לצחוק.

מעורבות בחוויה
(או: כשאנחנו אחד עם העשייה)

אולי החוויה הזו נשמעת כמעט מיסטית: תחושות ריכוז, מיקוד, הנאה, הרגשה כי הזמן עומד מלכת ותחושת העצמי נעלמת. התיאור הזה מתאר מצב אותו מכנים פסיכולוגים ״זרימה״. אתם ודאי מכירים אדם או שניים שעבורם העבודה אינה עוד ניסיון להעביר את הזמן, אלא המקום בו הם פורחים. ודאי לא תתפלאו לשמוע שלהיות אחד מהם, תורם רבות לאיכות החיים שלנו. אנחנו חווים זרימה כשאנחנו מתאחדים עם המטלה שעומדת לפנינו. זאת יכולה להיות פעולה יצירתית כמו נגינה, ציור, ריקוד או כתיבה, אך גם פעולות יומיות אחרות כמו העבודה שלכם, קריאה, פעילות גופנית או מפגש חברתי. ככל שאנו חווים יותר חוויות בהן אנחנו מעורבים לחלוטין בפעולה באותו הרגע, אנחנו מרוויחים הרבה יותר מסתם כיף. הרווחה הפסיכו־לוגית שלנו גדלה, אנחנו יצירתיים יותר, ממוקדים יותר ומרוכזים יותר.

אם תרצו להגביר את המינון של הזרימה בחייכם, בדקו אילו פעילויות גורמות לכם להרגיש נוכחים. כשתמצאו אותן, נסו לשלב אותן בין שאר הפעולות שאתם עושים מידי יום. בדקו מה מעניין ומושך אתכם, ושאלו את עצמכם האם אתם מקדישים לכך מספיק זמן.

מערכות יחסים חיוביות
(או: אהבה זה שם המשחק)

איך שלא נסובב את זה, אנחנו זקוקים לחברה כפי שאש זקוקה לחמצן. מסתבר שאחד המרכיבים המשפיעים ביותר על האושר שלנו הוא מערכות יחסים חיוביות ומשמעותיות. לא מדובר על כמה שיחות וואטסאפ פעילות יש לכם ברגע זה, אלא על מערכות יחסים בהן אנחנו מרגשים נאהבים, שייכים, משמעותיים וחשובים בזכות מי שאנחנו. הן מאפשרות מרחב ממנו אנחנו יכולים לשאוב חוסן והשראה. מערכות יחסים חיוביות יכולות להתנהל עם אנשים שונים; בני הזוג שלנו, חברים, הורים, אחים וקולגות.

קחו לכם רגע ונסו לחשוב, מי הם האנשים שאתם באמת אוהבים להיות בחברתם? אלה שמבינים אתכם, שגורמים לכם להרגיש מוערכים, שמסוגלים להקשיב ולהכיל את מה שיש לכם לומר? האם יש אנשים שגורמים לכם לחוש חשובים או ראויים פחות והמפגשים איתם דווקא פוגעים בחיוניות ובמורל שלכם? במי מהם אתם משקיעים את מרב הזמן שלכם? אחרי שהבנתם מי הם השחקנים הראשיים הקרובים בחייכם, התאמנו על כישורי ההקשבה וגילויי האמפתיה שלכם. הביעו הערכה כלפי הקרובים אליכם, הקדישו להם זמן והניחו בצד את הנייד כשאתם מדברים איתם. התעניינו ביומם של אהוביכם, הקפידו להביט בעיניהם, וחלקו חיבוקים בנדיבות.

משמעות (או: מה ה״למה?״ שלי?)

כשאנחנו שואלים מהי משמעות חיינו אנחנו לרוב מתכוונים לברר ״מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?״ או ״מה המטרה של כל זה?״ משמעות מעניקה לנו כיוון ויעד ברורים לצעוד לקראתם. באופן משונה ונהדר, ״אדם שיש לו ״למה״, יוכל לשאת כל איך״. אנשים שהתחייבו למשמעות מסוימת יהיו מוכנים לסבול ולהתגבר על אתגרים שונים בדרך. הורים יהיו מוכנים להשתעבד לחיתולים וקלטות ילדים, ומוזיקאים יהיו מוכנים להופיע בפאב שכוח- אל, מול קהל דו ספרתי.

מציאת משמעות היא תהליך ארוך וסבוך. אנשים רבים מחפשים אותה לא בכדי, בדרכים שונות ומשונות. התחילו בלשאול את עצמכם אילו ערכים חשובים לכם, מהם הדברים החשובים ביותר מבחינתכם ונסו להבין מדוע אתם עושים את הדברים שאתם עושים היום. אל תפחדו ממילת השאלה ״למה?״ העלו אותה ותנו עליה את הדעת. למה אתם משקיעים זמן בדברים מסוימים? למה אתם מזניחים דברים אחרים? למה אתם נמצאים במקום שבו אתם נמצאים?

הישגים
(או: הפסגה שלי היא לא הפסגה שלו)

הישגים נשמעים טוב מאוד על הנייר, אך הם הפכפכים מאוד כשזה נוגע אל האושר שלנו. מצד אחד, לצבור הישגים יכול לגרום לנו להרגיש נפלא. זה בוודאי אחד הדברים שמשפר פלאים את הביטחון העצמי. מהצד השני, רדיפה אחד הישגים יכולה ליצור תלות לא בריאה, להכניס לחיינו לחץ ואכזבה. ג׳יימס פטרסון, סופר אמריקאי ופילנתרופ כתב בספרו: ״הנה תמונה יפה לחיים מאוזנים; את מג׳נג׳לת את ארבעת הכדורים שקראת להם עבודה, משפחה, חברים, נפש. ועכשיו – עבודה היא כדור גומי. אם אתם משחררים אותו, הוא קופץ בחזרה. הכדורים האחרים – הם עשויים מזכוכית״. לעבודה יש את הנטייה הזו, למצוא את דרכה לטפס לתוך כל פיסת זמן קיימת ועבודת האיזון שעלינו לעשות אינה פשוטה. אין הדבר חלילה אומר להתרשל או לנוח על זרי הדפנה. מצאו לכם את המטרות החשובות לכם, ובהן – השקיעו את המיטב והגנו עליהם. כשמגיעים לדבר על הישגים חשוב להבין שהם אישיים. עבור אדם אחד תוצאה מסוימת תהיה ניצחון, ובשביל האחר יהיה מביך לציין אותה בקול רם. אנו חיים בחברה תחרותית מאוד, ולפעמים נדמה שאנו צריכים להשלים בהצלחה משימות שונות, שיעידו עלינו כעל יצורים מוצלחים. אחת השאלות החשובות שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא ״מה אני רוצה להשיג?״

אמצו את הצעדים הבאים בדרך לשינוי:

1. מצאו מה כבר עובד לכם (ומה לא) – התבוננו בהרגלים הקיימים שלכם וחשבו אילו מהם גורמים לכם לחוש לא טוב, אילו מהם מדכאים את המוטיבציה שלכם ופוגעים במערכות היחסים שלכם? אילו מהם דווקא משפרים את איכות חייכם? חשבו באילו אפיקים נכון להשקיע את האנרגיה שלכם.

2. מדדו את ההתקדמות שלכם. צעדים חיוביים שתרשמו בפניכם ידרבנו אתכם להמשיך, ונפילות בדרך יעודדו אתכם לבדוק מדוע הן הגיעו.

3. הציבו את הרווחה הנפשית בראש סדר העדיפויות. גם אם חייכם עמוסים בצורה בלתי רגילה, אני מניחה שאתם מוצאים גם זמן לשתות ולקפוץ לשירותים. העבודה על הרווחה הפסיכולו־גית שלכם תוכל לתרום לכם בכל כך הרבה תחומים שפשוט לא משתלם לוותר עליה.

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, היא מלווה אנשים באופן אישי ועוזרת להם ליישם כלים פרקטיים מתוך המחקר הפסיכולוגי בחייהם האישיים. יהודית גם מייעצת לישראלים בארה״ב באמצעות סקייפ. לאתר האישי: www.judithkatz.me

המשך לקרוא

גוף ונפש

10 הבטחות קטנות לשנה החדשה

Published

on

השנה אעלה לאינסטוש תמונה שלי בביקיני, ואכתוב: ״שבת שלום, הלכתי להדליק נרות עם היפות שלי״ ואפסיק להתנצל ליד טבעונים ש״שאני לא כזאת חסידה של פרה״: אני, אודליה יקיר, אוהבת ״על האש״, ואתם יכולים להמשיך להסתפק ב”על העץ” אם בא לכם

מאת: אודליה יקיר

מכירים את זה שבכל ראש השנה אתם מבטיחים לעצמכם שבשנה הבאה תמצאו את הייעוד שלכם בחיים ואת האהבה הגדולה מהחיים, ולא תיגעו יותר בבצקים בחיים? ואז עוברת שנה, ואתם אומרים לעצמכם: תודה שבכלל נשארתי בחיים.

אז השנה החלטתי ללכת על הבטחות קטנות. כמה קטנות? כמו הסיכוי שסטטיק ובן־אל תבורי ייצאו במופע משותף עם הפילהרמונית. קבלו את עשר ההבטחות שלי לעצמי לשנה הקרובה, תחת הקונספט החדשני: ״זה אשכרה הולך לקרות״.

1. אזכור את שמות הילדים של כולן

כל החברות שאולי לא יהיו לי אחרי הטור הזה. אז בין שלל חברותיי הרווקות יש כמה שהצליחו להימלט מהתופת, להלן תל אביב, לנבכי הפריפריה והטיטולים. אחת לחודש אני קופצת לביקור מקיף בגיזרת חדרה עד גדרה, וכדי לא לקחת סיכון, קוראת לכל הילדים: ״יואו, איזה בונבון, איך הוא גדל״. בפעם האחרונה אחת החברות, לא חשוב שמות, דנה, העירה לי: ״זאת בת״. סליחה, דנוש, מבטיחה ללמוד להבדיל בין איתי, יובל ותומר. פשוט כולם נראים יוק כמו בעלך. ניר, נכון?

2. אפסיק להילחץ מטבעונים

איך יודעים שמישהו טבעוני? הוא כבר יגיד לכם. בכל פעם שאני פוגשת טבעוני מה שקורה המון כי אני תל אביבית), אני מתה מפחד שהוא ינסה להחזיר אותי בתשובה ולגמול אותי מבשר. איכשהו הם תמיד מצליחים לגרום לי להרגיש רע עם עצמי, כי העיקרון היחיד שמנחה אותי בחיים זה שאין לי עקרונות. השנה החלטתי להפסיק להתנצל לידם ״שאני לא כזאת חסידה של פרה״. אני, אודליה יקיר, אוהבת ״על האש״. אתם יכולים להמשיך להסתפק ב״על העץ״ אם בא לכם.

3. אתנהג כמו חתיכה חסרת מודעות

תראו, אני די חתיכה. העניין הוא שזה לא בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות. שם אני תמיד מעלה תמונות ממלכתיות ורציניות כאילו אני מתנדבת עכשיו במחנה פליטים באוגנדה. לפעמים בא לי פשוט להעלות תמונה שלי בביקיני ובשפתיים משורבבות תחת הכותרת: ״שבת שלום, הלכתי להדליק נרות עם היפות שלי״.

4. אפסיק לריב עם עצמי

מכירים את זה שאתם אומרים משהו ואז מתחרטים שאמרתם אותו, ואז כועסים על עצמכם שכעסתם על עצמכם שאמרתם אותו, ואז כועסים על עצמכם שחפרתם כל כך הרבה למה כעסתם על עצמכם שכעסתם שאמרתם אותו? אלה החיים שלי.

לא יודעת, אולי לא הייתי צריכה לכתוב את זה.

5. אקשיב לאנשים

להקשיב באמת. בואו נודה, רובנו רק מחכים לתורנו לדבר. לפעמים אני שמה לב שרק אני מדברת, ואז אני עוצרת, ובאקט של מודעות עצמית אומרת לצד השני: ״די, מספיק, זה לא לעניין, דיברתי המון על עצמי, בוא נדבר קצת עליך. אז מה אתה חושב על… עלי?״

6. אחטט פחות לאקסים שלי בחיים

אחת לשבוע אני מוצאת את עצמי מפנה כמה דקות, או יממה, לשיטוט בכל הפרופילים בכל האפליקציות האפשריות של אלה שהיו הנסיכים של חיי לשלוש דקות, משנת 96׳ ועד היום. ממש כואב לי לגלות בכל פעם מחדש שהם מעדכנים רק על דברים טובים, אבל הכי כואב לי שהם לא מעדכנים בכלל.

איך אפשר להיות סטוקרית ככה?

7. אפסיק לתת צ׳אנס

אני יודעת שבכל מה שקשור לדייטים אני דווקא אמורה לעשות בדיוק להפך, אבל כמו שאמר פרנק סינטרה, ״הרסתי את זה בדרכי שלי״. החיים לימדו אותי שאם אני לא מתלהבת ממישהו בשיחת הטלפון הראשונה, זה לא יקרה גם בדייט פנים אל פנים, ואם לא נהניתי בדייט הראשון, כנראה ממש אתבאס בשני. אגב, חצי מחברותיי הגיעו ככה לחופה. פעם היה פחות אכפת לי לצאת לדייטים בינוניים, בעיקר כי הייתי רעבה. עם השנים גיליתי שאף סושי לא שווה שעתיים של שעמום, העמדת פנים, ואת החשש שהוא חלילה דוגל בשוויון זכויות ועלול לבקש ממני להתחלק בחשבון.

8. אפסיק להתחשבן

יש לי כמה חברות טובות, חלקן אפילו לא דמיוניות. אחת לשבועיים אנחנו מתכנסות ויוצאות לארוחת ערב פלוס דרינק פלוס עקבים לא נוחים במסעדה חדשה. עד לאחרונה יצאתי מהמפגשים האלה מאוד מתוסכלת, כי איכשהו יצא שלמרות שנישנשתי זיתים, שילמתי כאילו חיסלתי כבש. וזה למה? כי בכל חבורה יש את הגזברית, זאת שאומרת, ״בנות, יצא שכולנו אכלנו פחות או יותר אותו הדבר, אז בואו פשוט נחלק את החשבון בשש״. ואת זה היא מציעה, תוך כדי שהיא דופקת את הגרעפס האחרון של האנטרקוט. השנה אני הולכת ליהנות מהמפגשים האלה ולהפסיק לספור להן ביסים. מה שאני כן ספור להן זה קלוריות.

9. אפסיק לקרוא הורוסקופ

רק תנו לי תאריך לידה, ואני יודעת מה עשיתם בקיץ האחרון. וזה לא משנה שבקבלה אומרים שעם ישראל נמצא מעל המזל האסטרולוגי), ושחוקרים גילו לאחרונה שכנראה פיספסנו חודש או שניים בגלגל המזלות. זה לא אתם, זה הדלי. השנה אני פותחת את עצמי לכל המזלות, ובעיקר למזל שלי. שמרקורי יחפש לו מקום אחר לסגת. אני עם הפנים קדימה. לנומרולוגיה.

10. אחייך יותר

בתור בן אדם שעוסק בקומדיה אני לא יכולה להסתובב ברחוב בפנים כל כך רציניות, כאילו כל הקריירה של בוז׳י מונחת על כתפיי. השבוע החלטתי לחייך יותר, סתם בלי סיבה, ובעיקר לגברים חמודים אוקיי, אז עם סיבה). בינתיים הוגשה נגדי רק תלונה אחת. לפחות השוטר היה חמוד.

 

המשך לקרוא

גוף ונפש

מומחית מהרווארד: "שמן קוקוס – רעל"

Published

on

קארין מיכלס, מומחית אפידמיולוגית מהרווארד, תוקפת את השמן שהפך פופולרי כל כך: "זה אחד הדברים הגרועים לאכילה"

מאת: אלי לאון // ישראל היום

שמן קוקוס הפך בשנים האחרונות לפופולרי. על פי סקרים, שלושה רבעים מהציבור האמריקני חושבים שמדובר במזון בריאות, אלא שסרטון שהפך בימים האחרונים לוויראלי מזהיר כי מדובר ב"רעל טהור", כהגדרתה.

קארין מיכלס, אפידמיולוגית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, יצאה נגד הטרנד. "מדובר באחד הדברים הגרועים ביותר שאפשר לאכול", הבהירה והוסיפה שהוא טוב לבריאות בדיוק כמו רעל טהור.

דבריה של מיכלס נאמרו בהרצאה ששמה היה "שמן קוקוס וטעויות תזונתיות אחרות" שהתקיימה באוניברסיטת פרייבורג, שם היא משמשת מנהלת המכון למניעה ולאפידמיולוגיה של הגידול".
עמדתה החד־משמעית התבססה על השיעור הגבוה של שמן רווי בשמן הקוקוס, שקיומו מעלה את רמת הכולסטרול הרע (LDL), שעלול להוביל לעליית הסיכון למחלות מחלות לב וכלי דם.
על פי הנתונים, שמן קוקוס מכיל יותר מ־80% שומן רווי – יותר מפי שניים מהכמות המצויה בשומן כללי ויותר מ־60% מבשומן בקר.
אף שההרצאה היתה בשפה הגרמנית, קרוב למיליון גולשים צפו בסרטון הנמשך כ־50 דקות והוא עורר עניין רב בתקשורת הבין־לאומית.
בשנה שעברה יצא איגוד הלב האמריקני בהמלצה נגד שימוש בשמן בגלל הסכנות הפוטנציאליות שבו. ארגוני בריאות אחרים פרסמו אזהרות דומות. קרן התזונה הבריטית קבעה עוד כי "עד כה אין מידע או ראיות מדעיות חזקות התומכות ביתרונות הבריאותיים שבאכילת שמן קוקוס".

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ספט
21
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 21 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
28
ו
17:00 שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
ספט 28 @ 17:00 – 18:00
שישי ישראלי @  IAC Shepher Community Center
ה-IAC בשיתוף עם ארגון מת"י מזמין אותכם לקבלת שבת קהילתית באווירה ישראלית בסגנון פיקניק מתחת לכיפת השמיים . אתם דואגים להביא את המאכלים החלביים האהובים עליכם ואנחנו דואגים לקידוש בסוכה, חלות, יין , קינוחים, הפעלה[...]
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 28 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
29
ש
20:00 נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ספט 29 @ 20:00 – 21:00
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ערב שירה בציבור בוואלי בית שלום. שירים לסיום הקיץ, שירים לתחילת הסתיו ולחגי תשרי.  המחיר בכניסה 20 דולר . הארוע יתחיל בשעה 8:00 בערב.

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות