Connect with us

גוף ונפש

לסגור את המינוס הנפשי

Published

on

5 דרכים שיעזרו לכם להתגבר על הטיית השליליות ולראות את החיים באור חיובי

"משחקי מוח" היא סדרה דוקומנטרית בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק, שבה מוצגים ניסויים אינטראקטיביים, אשליות חזותיות ופעלולי מוח אחרים החושפים את האופן שבו פועל המוח. באחת התוכניות הצליח המנחה למכור שטר רגיל לחלוטין של 20 דולר במחיר מופקע של 40 דולר (כלומר כפול ממה שרשום עליו).

איך זה קרה? הוא הציג בפני המשתתפים את השטר והכריז על מכירה פומבית שמתחילה בדולר אחד. למנחה הערמומי היה עוד שפן בכובע: נוסף על כללי המכירה הפומבית הרגילה, גם מי שיציע את הסכום השני בגודלו יצטרך לשלם את הסכום שהיה מוכן לשלם אם היה זוכה. מספרם של המשתתפים במכירה הצטמצם ככל שהמשחק התקדם עד שנותרו שניים, אחד מהם הציע 20 דולר והאחר 19 דולר. אף אחד לא רצה להפסיד, וכך ההצעות עלו ועלו עד שהגיעו ל-40 דולר! המשמעות היא שהזוכה קנה לעצמו שטר של 20 דולר   במחיר מציאה של 40 דולר, והמפסיד תרם 39 דולר. הוגה הניסוי האכזרי הזה הוא פרופ' מרטין שוביק, כלכלן מאוניברסיטת ייל, שרצה להראות כיצד שרשרת פעולות רציונליות יכולה להוביל לתוצאות לא רציונליות.

אם תשאלו את אליסון לדג'רווד, פסיכולוגית חברתית מאוניברסיטת ניו יורק, היא תגיד לכם שזה ממש הגיוני: "אנשים נוטים לשליליות. הם שונאים הפסדים יותר משהם אוהבים להרוויח, ונותנים יותר תשומת לב לאירועים שליליים בחייהם. הטיית השליליות הזאת נדבקת אלינו וקשה לנו להתנער ממנה", היא מספרת בהרצאת הטד שלה.

"שמתי לב שבכל פעם שמאמר שלי מתפרסם שביעות הרצון שלי עולה מעט ואז חוזרת במהירות לנקודת המוצא. לעומת זאת, אחרי שמאמר נדחה רמת האושר שלי צונחת והרבה יותר קשה לי לחזור חזרה. גם אחרי שמאמר אחר יתפרסם אני אזכר בדחייה וארגיש רע". הטיית השליליות הזאת עניינה מאוד את לדג'רווד ואת עמיתיה, והם יצרו מערך מחקרי כדי לבחון את התופעה.

המוח שלנו טוב בללמוד מהרע ורע בללמוד מהטוב

בכל שפה כמעט אפשר למצוא את אנלוגיית חצי הכוס המלאה, או חצי הכוס הריקה. בני אדם יכולים למסגר כל מציאות על ידי היתרונות הגלומים בה, או להגדיר אותה באמצעות חסרונותיה. כשמציגים לאנשים בניסוי כוס ואומרים להם: "הביטו לכאן, הנה כוס חצי מלאה", הם אוהבים אותה הרבה יותר מאשר כוס זהה עם אותה כמות נוזל שעליה מכריזים: "היא חצי ריקה".

לדג'רווד ועמיתיה רצו לבדוק אם אפשר לשנות את צורת החשיבה ולהחליף את נקודת המבט של משתתפי המחקר. לשם כך חולקו המשתתפים לשתי קבוצות ועורכי הניסוי סיפרו להם על הליך כירורגי חדש. לקבוצה אחת נאמר: "הניתוח מצליח ב-70 אחוז מהמקרים", ולקבוצה השנייה סיפרו: "30 אחוז מהטיפולים בהליך זה נכשלים". המשתתפים ששמעו על הצלחה תמכו בניתוח המומצא, ואלה ששמעו על כישלון התכווצו בכיסאותיהם וביקשו לנוס על נפשם.

בחלקו השני של הניסוי נכנס לחדר נסיין שפנה אל המשתתפים ואמר: "אתם יודעים מה? אפשר לחשוב על זה אחרת". לקבוצת ההצלחה אמר: "אלה יכולים להיות גם 30 אחוזי כישלון", ולקבוצת הכישלון אמר: "אלה למעשה 70 אחוזי הצלחה". אחרי ההתערבות המקרית כביכול שאלו את הנבדקים שוב מה דעתם על הניתוח המדובר.

האנשים בקבוצה שתמכה בניתוח בזכות סיכויי ההצלחה הגבוהים שלו ואז חשבה על הצד השני של המטבע, כלומר על אחוזי הכישלון, כבר לא חיבבה את ההליך הכירורגי. הקבוצה ששמעה על כישלון צפוי של 70 אחוזים ואז קיבלה טיפ על ההצלחה, עדיין שנאה את רעיון הניתוח המפוקפק. "קשה לנו לראות את הצד החיובי של הדברים, בעיקר אחרי שחשבנו על צדם השלילי", מסבירה לדג'רווד, "צריך לעשות עבודה רצינית כדי לחשוב אחרת".

גם אימא טבע חושבת שלילי

אפשר לאתר את הטיית השליליות הזאת בקלות בחיי היומיום שלנו. אנחנו זוכרים את הטעויות שלנו הרבה יותר מאשר את ההצלחות הכבירות, מתעכבים על ביקורת שלילית יותר מאשר על חיובית, נפגעים מאובדן כסף הרבה יותר מאשר שמחים על שהרווחנו אותו, ובטוחים כמו מרפי שאם משהו יכול להשתבש הוא ככל הנראה ייגמר בפרוסת לחם מרוחה בחמאה על הרצפה.

זה נוגע לכל תחום בחיינו. אנחנו צריכים לקבל חמש מחמאות על כל ביקורת כדי להרגיש מוערכים, ולחוות שלושה רגעי אושר על כל רגע של דכדוך בשביל להיות במערכת יחסים טובה. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, זוכי פרס נובל בכלכלה, הראו שאנחנו שונאים להפסיד פי שניים יותר משאנחנו אוהבים להרוויח. התופעה הזאת אפילו קיבלה שם – שנאת ההפסד.

נשאלת השאלה למה. הרי הנטייה המעצבנת הזאת משבשת לנו המון דברים במהלך החיים. היא גורמת לנו להיות אנשים ממורמרים, מתלוננים ולא נעימים שהודפים מחמאות, חופרים באירועים שליליים שנגמרו מזמן, נעלבים וחוששים מהעולם החיצון. היא גם מושכת אותנו לרכילות ונותנת זמן מסך רב יותר לפיגועים והרבה פחות לפעולות התנדבות הרואיות. אז למה, בשם כל הרוחות, לא ציידה אותנו האבולוציה בנטייה מחשבתית אדפטיבית יותר?

התשובה היא: "מִי שֶׁנִכְוָה בְּרוֹתְחִין נְזְהָר בְּצוֹנְנִין", או "once bitten, twice shy‏‏‏‏", או "gato escaldado del agua fría huye‏‏‏‏". כלומר, ניסיון כושל מוביל לזהירות בסיטואציות עתידיות. אבות אבותינו השתמשו בנטייה לזהירות ולחשדנות הזאת כדי להימלט מנמרים רעבים ומלהקת זאבים חולפת. הברנש החשדן והזהיר ביותר היה זה שאיתר סימנים לשיטפון, גללי חיות טרף או סלעים מתגלגלים, הוא גם היה זה ששרד ואנחנו קיבלנו את הגנום שלו במתנה. ריק הנסון, חוקר מוח ופסיכולוג, מסביר בספרו שאבותינו למדו עם הזמן שעדיף להיזהר ממלתעות נמר ולא לחפש איזו פטרייה טעימה לנשנש. מאז ועד היום אנחנו נוטים להתמקד במה שלא עובד ולא במה שיכול להסתדר.

פרופ' ג'ון קסיופו מאוניברסיטת אוהיו הראה במחקר שהמוח שלנו מגיב אחרת לגירויים חיוביים, שליליים ונייטרליים. הוא הציג בפני הנבדקים תמונות חיוביות (שוקולד וחתלתולים מתוקים), שליליות (אנשים פצועים, בעלי חיים מתים) ונייטרליות (צלחת, כיסא ושולחן) ובחן את הפעילות החשמלית במוחם. פעילות חשמלית מוגברת מעידה על עיבוד מעמיק שמתבצע אל מול הגירוי. הוא מצא פעילות מוגברת במיוחד כשהוצגו תמונות גרפיות מזוויעות, ופעילות פחותה כשהוצגו תמונות נעימות, או תמונות נייטרליות.

היום אנחנו כבר לא גרים באחו, במערה או בשפכי נחלים. אין לנו צורך להתגונן, ויותר מזה, מציאות החיים שלנו מעודדת אומץ, העזה ויצירתיות. בעולם שבו אנחנו חיים, דפוסי החשיבה הישנים שלנו כבר לא משרתים אותנו. הם מונעים מאיתנו לחוות את החיים בצורה מלאה, ונוגסים בשביעות הרצון שלנו ממה שכבר הצלחנו להשיג.

אבולוציה 2.0: להוסיף חיוביות ליומיום

אפשר להתמרמר, לקלל את אימא טבע ואת הקדמונים, או לזכור שבמהלך ההיסטוריה קיבלנו עוד תכונות. אחת מהן היא האפשרות להשתנות, או הפלסטיות של המוח שלנו. תרגול, שינוי והחלפה של דפוסים קיימים מאפשרים לשנות בהדרגה את ההתייחסות האוטומטית שלנו לאירועים בחיינו. ריק הנסון קורא לתהליך שבו אנחנו יוצרים את האיזון הזה מחדש ״להכניס את הטוב פנימה״. הוא מציע בספרו תהליך שצריך לחזור עליו שוב ושוב כדי להגדיל את חלקו של החיובי בחיינו:

1. הפכו את העובדות החיוביות לחוויות: עשו מאמץ מודע לחפש את הממד החיובי בכל חוויה. במקום לדעת שקיבלתם במבחן ציון מעולה, הפכו את רגע פרסום הציונים לחוויה שתוכלו להתענג עליה. כשאתם מחפשים ומוצאים נקודות אור, שימו לב לניסיונות שלכם לבטל, להפחית או להכחיש את הרגשות החיוביים. אל תנסו להילחם, לבטל או לשנות את ההתנגדויות הללו, רק רשמו לעצמכם: "היום ניסיתי להשתמש בציניות כדי לצנן את ההתלהבות מהחברה החדשה". ככל שתעשו זאת יותר, זה יהפוך להרגל.

2. היו נוכחים ברגעים החיוביים: תנו לעצמכם מספיק זמן (30 שניות לפחות) כדי ליהנות באמת מהרגע הזה. כשהרשתות העצביות שלנו פועלות בתגובה לגירוי מסוים, הרבה פעמים הן נקשרות לגירוי הזה ועובדות בעוצמה כתגובה אליו. כשנראה בפעם הבאה גירוי חיובי המוח שלנו יגיב בעצימות מוגברת ואנחנו נרגיש אושר ושמחה. כשהחוויות הטובות מעוגנות בזיכרונות עמוקים אנחנו זקוקים לפחות גירויים חיצוניים כדי להרגיש אושר. 

3. הרגישו איך החוויה החיובית נספגת בכם: שימו לב לאופנים השונים שבהם חוויות חיוביות משפיעות עליכם. נסו לדמיין את החיוביות מתפשטת ברחבי הגוף שלכם. דמיינו את המוח שלכם משתנה ואת הנוירונים פועלים יחד.

4. שימו לב לתשומת הלב: עצרו רגע וחשבו: "למה מוקדשת תשומת הלב שלי?". התבוננו והבחינו במחשבות שעולות במהלך היום. כדי להתגבר על הנטייה השלילית אנחנו צריכים להבין מאיזה זוג עדשות אנחנו מסתכלים על העולם. כשתבינו איך אתם מפרשים את הסיטואציה תוכלו לאתגר את הפרשנות ולשאול: "האם זו האפשרות היחידה להבין את המצב?". 

יחד עם התרגול וחיפוש החיוביות הרשו לעצמכם להרגיש עצב, כעס או תסכול. הם חלק ממכלול הרגשות שלכם, וגם להם יש מקום בחייכם. הסוד הוא לראות אילו רגשות ופרשנויות שולטים בחייכם, ואם הם אלה שאתם רוצים לחוות את העולם דרכם.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

תשעה באב: למה קוראים את מגילת איכה?

Published

on

בתשעה באב יש בכוחנו לסלק את האחיזה של המלאך השלילי עלינו. כאשר לא תהייה לו לו יותר שליטה, נוכל לגלות את היהלום שבתוכנו

השנה תשעה באב יוצא בערב יום רביעי ה29/7 ומסתיים ביום חמישי בערב ה 30/7, יום זה ידוע כיום אשר של חורבן שני בתי המקדש, אולם חכמת הקבלה מלמדת שניתן להפוך את היום הזה ליום חג.

ע״פ המסורת ישנם מנהגי אבלות אשר נוהגים באותו יום, אך לאחר שעות הצהריים של היום למחרת נהוג לקום ולאמר: ״ חג שמח״. מדוע?   כי היום הזה מביא עימו הזדמנות עצומה, לשנות את הגורל שלנו לשנה שלמה.

מלחמת יעקב במלאך השלילי

בתורה מופיע סיפור מרתק, על מלחמתו של יעקב בשטן. יעקב נזכר שבזמן שהוא העביר את המחנה שלו בלילה, על מנת לברוח מאחיו עשיו, הוא שכח פח של שמן מעברו השני של הנהר.

הוא החליט באמצע הלילה לחזור ולחצות את הנהר (מעבר יבק) על מנת להחזיר את פח השמן. באמצע הדרך הוא נתקל בדמות של אדם שעמד מולו, שלאחר מכן התברר כמלאך של עשיו( השטן). יעקב נאבק עימו כל הלילה, עד עלות השחר. ברגע שהמלאך השלילי ראה שהוא לא יכול לנצח את יעקב, הוא נגע לו בגיד הנשה ולאחר מכן ביקש ממנו שישחרר אותו.

יעקב סירב לשחרר אותו וביקש ממנו שיברך אותו. המלאך השלילי אמר ליעקב, כי מהיום הזה והלאה, לא יקרא שמו יעקב כי אם ישראל. (״לא יאמר עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך״ , פרשת וישלח) שם המורה על מודעות של אור המסוגלת לסלק את כל החושך.( ישראל – לי ראש , הראש מייצג מודעות) ומכאן משמעות השם ישראל, מורה על אנשים אשר מעוררים מודעות על החומר. 

בגוף האדם ישנם שס״ה (365)  גידים, המלאך השלילי נגע ליעקב בגיד הנשה. זהו הגיד אשר דרכו היצר הרע עובר ושולט במחשבות האדם. גיד הנשה מלשון לנשות, להסיט את האדם מדרך האור, לדרך החושך.

כל אחד מהגידים מחובר לאחד מימות השנה. גיד הנשה מקושר ליום התשיעי של אב , יום אשר ניתנה בו הרשות לשטן לעורר כאוס בכל העולם, ע״י שנאת חינם והתנהגות המונעת מאנוכיות.

ע״פ המסורת, המלאך השלילי ( השטן) ביקש מהבורא יום אחד בשנה, שבו הוא יוכל להשיג שליטה מוחלטת במחשבות של האנשים. הוא בחר את היום התשיעי בחודש אב – תשעה באב. הבורא הסכים, ואמר למלאך השלילי שהוא כביכול ייקח יום אחד בשנה שבו השטן לא יוכל להשפיע כלל, והיום שנבחר הוא יום הכיפורים. מכאן שיום הכיפורים הוא יום שכולו אור, ואילו תשעה באב הוא יום שכולו חושך. מדוע הבורא איפשר לשטן לקבל שליטה על יום אחד בשנה? מדוע השטן בחר דוקא בתשעה באב?

אם היום הזה נחשב כיום שכבר נקבע כיום שליטתו של המלאך השלילי, מה אנחנו אמורים לעשות? האם ניתן לשנות משהו שכבר נקבע מראש? כיצד ניתן לסלק את החושך בתשעה באב?

כל מי שלומד קבלה, יודע שיום שלילי מביא עימו הזדמנות להפוך את החושך לאור.

המלאך השלילי הבין את הכוח העצום של חודש אב, מכיוון שהוא החודש היחידי אשר מושפע רק מהשמש. השמש מייצגת את הכוח הזכרי המשפיע, לכן בחודש הזה מתגלה אור עצום.

השטן ידע כי גילוי האור מתגלה בעולמנו, דרך עשר הספירות, ועל מנת למנוע את הגילוי של האור ביום העשירי של חודש אב, הוא החליט להיכנס ולהפריע ביום התשיעי, הידוע לכולנו כתשעה באב.

בתשעה באב, חרב בית המיקדש הראשון, בית המקדש הני, המרגלים חזרו מארץ ישראל והעבירו דיווחים שליליים על הארץ בתשעה באב,  ההחלטה על הפיתרון הסופי קרתה בתשעה באב, מלך ספרד חתם על הצו לגירוש יהודי ספרד בתשעה באב, מסופר כי כריסטופר קולומבוס היה אמור להתחיל את המסע שלו בתשעה באב, אולם ידע את ההשפעה של יום זה, לכן הורה לאנשיו לשבת בספינה ולחכות עד שיעבור היום. הוא השיק את תחילת המסע שלו ב10- באב, ועוד.

מדוע הבורא איפשר לשטן לקבל שליטה על היום הזה? ספר הזוהר מלמד כי ביום הזה הבורא נותן לנו הזדמנות של פעם בשנה, לבטל את השליטה של השטן מעלינו. אותו כוח אשר זורע הרס, חורבן, מגיפות ומלחמות, מתגלה בכל כוחו בתשעה באב וביום הזה ניתן להכניע אותו..

מה כדאי לעשות בתשעה באב?

על מנת לבטל את ההשפעה של השטן מעלינו, ראשית עלינו להבין כי כוחו של השטן ( הפירוש בארמית הוא המבלבל) הוא ביצירת פירוד ביננו לבין אנשים אחרים ופירוד ביננו לבין הפוטנציאל שלנו.

המלאך השלילי – מזריק מחשבות לראשנו, כמו  ״אני לא מספיק טוב/ה, ״אני לא אצליח״, ״אין לחיים שלי משמעות״,  ״איזה שעמום״, ״חסר לי״, ״ אם רק היה לי את זה…..״,  ״אם היה לי את מה שיש לו…״,  ״ לא מעריכים אותי מספיק.".

אלו מחשבות אשר מקורן במלאך השלילי, אשר כוחו הגדול הוא ביצירת תחושה של חיסרון. כאשר אנו חושבים בצורה של חיסרון, אז זה משפיע על הרגשות והדרך שבה אנו מתנהגים. לדוגמא: ״איזה משעמם… בוא נאכל.״.. מרגישים טוב באותו רגע ואז בהמשך רואים כמה שאנו כבדים וכתוצאה מכך לא מעריכים את עצמנו.

דוגמא נוספת: ״זה לא צודק איך שהתנהגו אליי", מעורר תחושה של חיסרון ואז אני צורח/ת על הילדים שלי.

כל סוג  של התנהגות אשר יוצרת פירוד, שיפוטיות ושנאה, מקורה בהשפעת המלאך השלילי עלינו. כמו כל התנהגות המונעת מאגו ורצון לקבל לעצמו הנובעת ממחשבות של חיסרון. אם נצליח לזהות את הקול של היריב(המלאך השלילי) ולהכניס מחשבה אחת של אור באותו רגע – אנחנו נצליח לשנות את המציאות.

מחשבות של אור למשך 5 דקות ביום, מחשבות של וודאות, של הערכה, של נתינה, יכולות ליצור שינוי של המציאות. 

בתשעה באב, הוא יום שליטתו של השטן , כדאי להימנע מאכילה ושתייה וכל סוג של הנאה גופנית, מכיוון שהאוכל, השתייה וכל סוג של הנאה גופנית, מלאים באנרגיה של המלאך השלילי באותו יום.

אלו הדברים שכדאי להימנע מהם בתשעה באב, (הכל כמובן בהתאם למודעות, לא כדאי לעשות דברים כי ככה כתוב, אלא רק אם אני מרגיש את החיבור ומעורר רצון אמיתי לדבר):

1. לא כדאי לאכול ולשתות ( בשום פנים לא לצום למי שלא יכול מבחינה בריאותית)

2. לא כדאי להתקלח

3. לא כדאי להתבשם

4. לא כדאי לקיים יחסי מין

5. לא כדאי לנעול נעלי עור

הימנעות מאכילה, שתייה והנאה גופנית, מנתקת אותנו מהשליטה של הכוח השלילי עלינו. בנוסף, המקובלים נוהגים לקרוא את מגילת איכה אשר נכתבה ע״י ירמיה הנביא, המתארת את חורבן בית המקדש. מדוע לקרוא על חורבן בית המקדש? מכיוון שהחיסון מפני החורבן נמצא במגילה, וכאשר שומעים את המגילה בתשעה באב, ניתן לקבל את החיסון הרוחני מפני השפעת כוחות ההרס מעלינו.

הצום ושמיעת המגילה יוצרים הגנה ממודעות האגו  למשך כל השנה. מודעות אשר גורמת לנו להגיב בצורה רובוטית ולחיות את חיינו בחוסר שליטה מוחלט.

תשעה באב – יום לידת המשיח

חכמת הקבלה מלמדת,  כי ביום של החורבן הכי גדול מתגלה האור הכי גדול.

ע״פ המסורת, תשעה באב הוא יום לידתו של המשיח. היום שבו ניתן להזריק כמות של אור המסוגלת לבטל מהשורש את מודעות השטן מהעולם.

משיח הוא לא אדם אשר יבוא על חמור לבן ויבשר לכולנו שהכל טוב, אלא מודעות גלובאלית אשר תיתגלה בעולם, וכולם יידעו את ההשפעה ההרסנית של הרצון לקבל לעצמו. הבחירה של הרוב  תהייה בלהתנהג כמו האור, במקום להמשיך ליצור פירוד.

מודעות זאת, תביא חופש אישי וחופש גלובאלי שיגרום לשמחה בעל העולם ( משיח אותיות ישמח).

הרב אשלג, אשר כתב את פירוש הסולם על ספר הזוהר, ומייסד מרכז הקבלה, כתב כי הדבר תלוי בהפצת חכמת הקבלה ברבים. מדוע? מפני שתפקידו של השטן זה לגרום לנו להתמקד בחיצוניות, לחפש את הסיבה לכל דבר אשר קורה לנו בחיים בחיצוניות, ואילו חכמת הקבלה מלמדת כי הכל תלוי רק במודעות של האדם. אנו רואים שכל פיתרון חיצוני מביא איתו שינוי זמני ואז כל הכאוס חוזר, גם ברמה האישית וגם ברמה הגלובאלית. מודעות של אור, היא לא דבר מובן מאליו, והיא מצריכה מאמץ והתמדה, לעומת מודעות של חושך, אשר לא צריך לעשות כלום על מנת להתחבר אליה והיא תמיד באה בחינם.

השטן ידע כי בני האדם תמיד יעדיפו את האור על פני החושך, ולכן הוא משכנע אותנו בכמה אנחנו מוגבלים אבל בסה״כ מרוצים ממי שאנחנו. אם היינו יכולים לראות מי אנחנו באמת, ואת האחריות הגדולה שכל אחד מאיתנו קיבל לפני שהוא בא לעולם, לא היה לנו זמן לחשוב מחשבות מגבילות לרגע אחד.

בתשעה באב, יש בכוחנו לסלק את האחיזה של המלאך השלילי מעלינו. ואז, כאשר לא תהייה לו לו יותר שליטה , נוכל לגלות את היהלום שבתוכנו.

מאחל לכם חודש מנחם אב מלא באור וברכות!

==

ניתן לפנות אליי לייעוץ אישי אשר יעורר בכם את הכוח להגדיל את מודעות האור בחייכם. Avner.Madar@kabbalah.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות