Connect with us

כלכלה ועסקים

למה קליפורניה עוצרת את ה-Gig Economy

Published

on

נדרש שיעור עוני מחפיר והפסד אדיר ממיסים כדי לגרום למחוקקים מקליפורניה לנסות לעצור את המודל של כלכלת החלטורה, בו מתמחות חברות כמו אובר וליפט • כדאי שתתכוננו לעליה של30% במחירים שלהם

תקנה AB5 שעברה החודש בבית המחוקקים של מדינת קליפורניה לא נשמעת כתחילתה של ידיעה מסעירה. בטח לא ביחס לכותרות שמנפק נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בכל ציוץ שני. אלא שהתקנה שקידמה הנציגה הדמוקרטית לורנה גונזלס בעידוד מושל המדינה גווין ניוסם, עשויה לחולל שינוי מהותי בשוק העבודה האמריקאי (וממנו לעולם) ולהשפיע על הרגלי הצריכה שלנו.

התקנה מחייבת את החברות אובר וליפט להכיר בספקי השירות כעובדי החברה ולא כקבלנים עצמאיים ומערערת הלכה למעשה את המבנה שעליו הן מושתתות.

על מה אנחנו חושבים כשהשם אובר או ליפט עולה? אולי על שדרוג הדרך להתנייד בערים גדולות בעולם ולמה לעזאזל השירות לא קיים בארץ). אחדים מאיתנו יחשבו על מסגרת העבודה המהפכנית שבה מועמס הסיכון על הנהגים, כמי שלוקחים על עצמם את הוצאות הדלק, בלאי הרכב והתיקונים ללא שכר מינימום, ביטוח בריאות, פנסיה או ימי מחלה. אחרים יחשבו על הסיפורים המדאיגים בדבר תקיפות מיניות של נוסעות על ידי נהגים עלומים, שהרי החברה בסך הכל מתווכת באמצעות האפליקציה בין בעל הרכב לנוסעים.

אובר וליפט הן רק שתי דוגמאות בולטות ל-Gig economy, "כלכלת חלטורה" בתרגום חופשי ו"כלכלה שיתופית" בנוסח מכובס יותר. לכאורה ביטוי לצורות תעסוקה רבות המוכרות לנו כ"עבודה זמנית" – מעובדי קבלן לפרילנסרים, דרך עובדים עונתיים, עובדי Outsourcing וכלה במיצוי תרומתם של "מתמחים". אלא שכלכלת החלטורה לוקחת את דפוסי העבודה הארעיים הללו צעד אחד קדימה, ומייחסת לפירמה מעמד של פלטפורמה טכנולוגית המעניקה לעובדים את האפשרות להתפרנס בהיקף שנראה להם, לרוב לאחר מחוייבות למספר מינימלי של שעות.

ה-Gig Economy מוצגת לא פעם כבשורה החדשה של שוק העבודה: החירות ללקט עבודה במספר מקומות בזמן, במקום ובהיקף המתאימים לעובדים. גם אם מרחב התמרון הזה נוח לעובדים מסויימים הרי שהשיטה הופכת בהדרגה לסטנדרט מקצועי חדש, גם לעובדים הזקוקים לביטחון תעסוקתי, שכר יציב ולכאלו שאינם יכולים בנקל לוותר על ימי מחלה או זכויות סוציאליות. עובדי כלכלת החלטורה או עובדי האפליקציה כבר מקיפים תחומי עבודה רבים מלבד תחבורה ציבורית. יש ביניהם נהגי משאיות, טבחים, עובדים בענף הבנייה ושליחים. על פי הערכות, כ-8.5 אחוז מהעובדים בקליפורניה מתפרנסים מכלכלת החלטורה. תחום התחבורה הציבורית לבדו מפרנס בקליפורניה כ-220 אלף נהגים.

קליפורניה חולמת

יוזמת החוק של גונזלס לא צצה כמובן בן לילה. קדמה לה פסיקה של בית המשפט העליון של מדינת קליפורניה באפריל השנה, שקבעה את מבחן "עובד האפליקציה" או מבחן ה-ABC (על שם שלושת הסעיפים בפסיקה). על פי ההחלטה חובת ההוכחה לכך שלא חלים יחסי עובד מעביד מוטלת על הפירמה, בהתאם לשלושה תנאים: אם העובד משוחרר מניהול והנחיות של מקום העבודה על פי החוזה והלכה למעשה; אם העובד מבצע עבודה החורגת מהעשייה הרגילה שעבורה מעסיקה הפירמה עובדים; ואם העובד עוסק במקצוע או בעסק עצמאי ממוסד בעל אופי זהה לתחום העיסוק של הפירמה.

מדובר בתנאים מצטברים: רק קיומם של שלושתם מאפשר לחברות להתנער ממחויבותן לעובדים. תקנה AB5 לוקחת את פסיקת בית המשפט צעד אחד קדימה, ומבהירה כי עובד שלא עומד במבחן ה-ABC הוא עובד לכל דבר ועניין ולפיכך הוא חייב לקבל שכר מינימום, ימי מחלה, שעות נוספות, זכאות לדמי אבטלה והטבות נוספות. בנוסף, מעניקה התקנה לראשונה לערים בקליפורניה כמו גם לתובע הכללי את הזכות לתבוע
חברות המפרות את החוק.

מה הוביל לעניין העצום בעובדי הקבלן החדשים במדינת קליפורניה? מהיכן פרצה ההתעניינות של המיינסטרים הפוליטי בעובדי צווארון כחול במדינה שמתגאה בעמק הסיליקון? העניין הוא כמובן בראש ובראשונה כלכלי. על פי הערכות, מאבדת מדינת קליפורניה מדי שנה כשבעה מיליארד דולר בגין עובדים המדווחים כ"קבלני משנה" ולא כעובדים. בנוסף, נתוני העוני בקליפורניה מדירים שינה מן הממשל, ובצדק. קשה אולי להאמין, אך במקום מושבן של תעשיות ההיי-טק והוליווד שיעור העוני עומד על 18.2 אחוז, שני רק לוושינגטון הבירה (18.4 אחוז). זאת כשהממוצע בארצות הברית עומד על 13 אחוז ומחושב ביחס לעלויות מזון, ביגוד, מגורים ועלות שירותים ציבוריים (חשמל, מים ועוד).

קיל ביל 5

על הדאגה מממדי העוני הרחבים מעידה העובדה כי ה-AB5 מחריגה מקצועות חופשיים כרופאים, פסיכולוגים, סוכני ביטוח, עורכי דין, רואי חשבון, מהנדסים וסוכני נדל"ן – מתוך הנחה כי מקצועות אלה מאפשרים לבעל המקצוע להגדיר בעצמו את גובה התשלום מול הלקוח על בסיס הישגיו וכישוריו. בין אם מדובר במצב זמני או לא, כרגע מהווה תקנה AB5 סמלי משהו בהתחשב בכך שמדובר דווקא במדינה שהזניקה
את כלכלת החלטורה לפני כעשור.

חברות האפליקציות מצדן לא מתכוונות מן הסתם לוותר. הן ממשיכות להתעקש על היקום התעסוקתי המקביל שיצרו, שבו אין "עובדים" ו"מעסיקים" אלא משתמשים" ו"לקוחות".

בסמוך להעברת התקנה ניסו ראשי אובר וליפט להעביר גרסה מרוככת יותר, שלפיה לנהגים ישולם שכר מינימום שעתי של 21 דולר בתמורה לשמירת מעמדם של העובדים/משתמשים כ"קבלני משנה". ההצעה נדחתה לחלוטין על ידי בית המחוקקים.

גם לאחר שהחוק עבר הודיעו ראשי אובר וליפט כי אין בכוונתם להגדיר מחדש נהגים כמועסקים. "אנחנו מאמינים כי ההגדרה הראויה לנהגים היא עצמאיים", אמרו. ההערכות הן שהחברות משקיעות כ-100 מיליון דולר במאמצי לובינג לריכוך גזרת ה-AB5, וחשוב עוד יותר – מהרחבתה הצפויה למדינות נוספות בארה"ב ומחוצה לה. טיעון מרכזי במלחמת ההישרדות של החברות הללו יהיה עלייה צפויה של כ-30 אחוז במחיר ללקוחות.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כלכלה ועסקים

המקצוע הנחשק של ילדי ישראל: כוכב רשת

Published

on

סקר על ילדים מגיל 8: מה הם עושים ברשת? רוצים להיות כוכבים ודואגים מלייקים

55% מהילדים בגילאי 8 עד 12 מייצרים תוכן ייעודי ליוטיוב לפחות פעם בשבוע ו- 35% מהילדים העלו לפחות סרטון אחד. כך עולה מהדו"ח השנתי  על מצב האינטרנט בישראל שמפרסמת בזק. המקצוע הנחשק ביותר בקרב הילדים הוא כוכב רשת עם 23%, לעומת שחקן/ית כדורגל עם 15%, או זמר/ת עם 8% בלבד. כשליש מבני הנוער בודק לייקים כל כמה דקות ו-59% מבני הנוער חשים אכזבה מכמות הלייקים שקיבלו.

נועה קירל, כוכבת הרשת מס' 1 בישראל

עוד עולה מהסקר כי ההורים לעומת הצעירים, אינם מוצאים את הרשת כבטוחה עבור ילדיהם: עיקר דאגתם מהטרדות מיניות, ביוש (שיימינג), חרם והפצת מידע שלילי על ילדיהם ברשת. מהדו"ח עולה שההורים אקטיביים ועושים מאמצים לשמור על ילדיהם ברשת וכי 75% מההורים דיווחו כי הם מחטטים בוואטסאפ של ילדיהם, ו-37% מההורים משתמשים בשירותי ניטור וסינון תכנים. 

הרשת החברתית מכניסה גם מתח לחיים, כאשר 45% מבני הנוער טוענים שהרשת גורמת להם להרגיש שהחיים של אחרים יותר מאושרים ו-55% מבני הנוער מרגישים שהם מחמיצים חוויות מהנות שאחרים חווים (FOMO – Fear of missing out). נתונים אלו משתקפים היטב גם בתופעת המציאות המדומה שהרשת יוצרת לעיתים, כאשר 60% מבני הנוער מודים שהם מעלים תמונות ורודות יותר מהמציאות. 75% מבני הנוער (גילאי 13-17) ציינו שהם גולשים בנייד במקביל לצפייה בטלוויזיה, לעומת 45% מהבוגרים (גיל 55 ומעלה).

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

דליפה בטינדר: גן עדן לרמאים וסוטים

Published

on

יותר מ-70 אלף תמונות נשים, משתמשות אתר ההיכרויות טינדר, דלפו מהאתר והן זמינות לכל רוכש בפורום המשמש לסחר בלתי חוקי ברשת.

יותר מ-70 אלף תמונות של משתמשות טינדר הודלפו בפורום נסתר ברשת, כך מפרסם האתר גיזמודו (Gizmodo). לצד התמונות נמצא גם קובץ טקסט שמכיל כ-16 אלף נתוני זיהוי של משתמשים בטינדר, ומשתמשים אלה הם הנפגעים העיקריים באירוע. זמינות הצילומים לפושעי הרשת מעוררת חששות כבדים לשימוש בהן ביצוע מעשים בלתי חוקיים והטרדת המשתמשים עצמם.

החשיפה מגיעה לאחר שנחשף כי שורת אפליקציות היכרויות שיתפו מידע אישי על משתמשים כולל נתוני מיקום עם חברות שיווק ופרסום באופן שמפר את זכותם לפרטיות. המטה לביטחון לאומי בארה"ב הזהיר את הציבור כי נתונים שנאספים באפליקציות עלולים לשמש למטרות זדוניות, כולל זיהוי מדוייק של האנשים, מיקומם והעדפותיהם המיניות. בין השאר הזהירו במטה לביטחון לאומי מפני שימוש באפליקציות של חברות סיניות שכן על פי החוק בסין כל חברה חייבת למסור את כל המידע שברשותה לשלטונות. 

דליפת התמונות מטינדר עלולה להביא לתביעות משפטיות ולתשלום פיצויים מצד החברה. לפני מספר חודשים נאלצה אפליקציית ההיכרויות Jack’d לפצות 1,900 משתמשים מניו-יורק, לאחר שתמונות עירום שלהם דלפו לרשת לאורך שנה שלמה מבלי שהחברה ניסתה למנוע זאת. החשש הוא תמונות 70 אלף משתמשות טינדר שדלפו ישמשו לביצוע פעולות  Catfishing, כלומר פתיחת חשבון מתחזה ברשתות חברתיות. ישנם עבריינים רבים שעושים שימוש בטכניקה הזו כדי להערים על גברים בודדים ולחלץ מהם סכומי כסף גדולים, כמו גם סוטים שמפיקים עונג מקיום של מערכות יחסים וירטואליות דרך חשבונות מתחזים.

חשש נוסף הוא שחברה כלשהי תשתמש  בתמונות כדי לפתח מוצר לזיהוי פנים. מתוך מידע מטא-דאטה (Metadata) שהודלף יחד עם התצלומים ניתן לזהות דגמי טלפון מסוימים, דוגמת iphone X ששימש לצילום, ובנוסף כי תמונות רבות של סלפי מכילות חותמות זמן עדכניות. בעבר כבר השתמשו לרעה במאגרי התמונות של טינדר, כמו למשל בשנת 2017 בה הודלפו 40 אלף תמונות פרופיל שנוצלו לטובת יצירת מערך נתונים לפנים, ככל הנראה לצורך פיתוח מנגנון ללמידת מכונה.

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

יותר מפריז ולונדון: תל אביב במקום ה-20 בדירוג הערים היקרות בעולם

Published

on

רק טוקיו יקרה יותר מהעיר הישראלית באסיה * חיפה מדורגת במקום ה-31 וירושלים במקום ה-34 * לוס אנג'לס? רק במקום ה-50…

אם מחירים גבוהים הם מדד להצלחה, תל אביב יכולה לחגוג. העיר דורגה במקום ה-20 בדירוג הערים היקרות בעולם של אתר Numbeo, שמשווה נתונים סטטיסטיים שונים בין 440 ערים ברחבי העולם. אולי החדשות לא לגמרי רעות, כיוון שבפעם הקודמת דורגה העיר במקום ה-18.

תל אביב ממוקמת בדירוג בין קופנהגן במקום ה-21, לאוקלנד בקליפורניה במקום ה-19. חיפה שמרה על מקומה במקום ה-31, קצת לפני שיקגו (32) ואוסקה (33), וירושלים, שניצבת במקום ה-34, ירידה של מיקום אחד מהדירוג של השנה שעברה.

ערי שוויץ מחזיקות בחמשת המקומות הראשונים בדירוג של האתר. ציריך היא העיר היקרה בעולם, כשאחריה באזל, לוזאן, ג'נבה וברן. ארבעה ערים בנורבגיה מרכיבים את המשך העשירייה, פרט לרקייאוויק שנמצאת במקום התשיעי. ניו יורק נמצאת במקום ה-11 וסן פרנסיסקו במקום ה-12. לוס אנג'לס דורגה הרחק מאחור, במקום ה-50.

על פי הנתונים, רק טוקיו יקרה יותר מתל אביב ביבשת אסיה. סינגפור, הונג קונג ודובאי זולות ממנה. ב-27 המקומות האחרונים בדירוג (ממקום 414 ועד 440) נמצאות ערים בהודו ובפקיסטן.

כאשר מדרגים את הערים על פי שכר דירה בלבד הדירוג משתנה מעט. תל אביב מדורגת במקום ה-42 במחירי השכירות. ירושלים ניצבת במקום ה-111 וחיפה במקום 209 מבין הערים שנסקרו. סן פרנסיסקו היא העיר עם השכירות הממוצעת הגבוהה בעולם, ואחריה מנהטן בניו יורק, סן חוזה בקליפורניה, ברוקלין והונג קונג.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות