Connect with us

טוב לדעת

למה לי פוליטיקה

Published

on

איך הגענו למצב בו אין אנו יכולים לדבר עם ה״אחר״ בלי להשפילו, להתקיפו, להכותו נמרצות, להביסו ולבטלו? האם רק כך אנחנו מרגישים טוב?

א-מא שלי מזהירה אותי, תמיד, לא ללכת ולהצטרף לפוליטיקה. אני דווקא אוהב את הפוליטיקה, ואף טוב בה, בחיבור ימין ושמאל, דבר והיפוכו. אני מסתכל בתמונה הגדולה ומבין שביום אחרי, כולנו ביחד עדיין צריכים לעבוד ביחד, לחיות ביחד, להגן אלו על אלו ועל עצם קיומנו, כך שחילוקי הדעות שהיו כה משמעותיים ביום האתמול הופכים לזניחים, ללא קיימים.

אני גם טוב בה שכן אופטימיזציה של תהליכים תחת אילוצים שונים היא תחום מקצועי, ותמיד טוב לעסוק בשטח שאתה גם נהנה ממעשיך – נהנה מלשון תענוג, לא מלשון ״תמורה״ שכה רווחת בימינו. אזהרתה של אמי נובעת גם מכך שאיני שחקן פוקר, וניתן לראות בהבעות פני ובשיח הגוף את מה שאני חש ומרגיש וחושב, ולפוליטיקאי אסור שכך יהיה.

אך יותר מכל, אמי יודעת עד כמה הפוליטיקה מלוכלכת, עד כמה לא מפרגנים אחד לשני, שמים רגלים, מכשילים, נועצים סכינים, מלכלכים, הורסים, לא בכדי לבנות כי אם רק בכדי שלשני לא יהיה.

אם פוליטיקה מלוכלכת ומסוכנת ורף הכניסה אליה גבוה עד מאד (לדוגמא בארה״ב, על אדם להיות עשיר באופן עצמי בכדי לרוץ למשרה כלשהי, וביחוד למשרה הבכירה ביותר בקרב המחוקקים – לשרת כסנאטור), הרי שבארץ הכל מתחדד ומתעצם עוד יותר.

בארץ הפוליטיקה היא אנחנו, וכמו שהפוליטיקאים נראים, כך – למגינת לבנו – נראים גם אנחנו. ההיפך נכון גם הוא: כפי שנראים אנחנו, כך נראים גם נבחרי הציבור.

אנחנו חסרי סבלנות. אנחנו מוכנים להקשיב אך ורק למי שמביע בדיוק את מה שאנחנו רוצים לשמוע. אנחנו מבטלים את הצד השני ולא מנסים להקשיב או להבין, להושיט יד או לעבוד ביחד.

אנחנו משתמשים בכינויים (״שמאלני״ ״בוגד״ ״ימני קיצוני״ ״מתנחל״) ותוקפים את האחר במקום להתמקד בעיקר ולא בדובר. אנחנו משתמשים בשפה נהדרת, בזלזול ובאלימות, ובטוחים בצדקת דרכנו ושכל האמצעים מותרים בכדי להביס, להשפיל ולהשתיק את האחר.

ואלימות הפכה לדרך חיים, וכל דאלים גבר, עד כדי כך שהרבה פעמים החיים בסכנה, בגלל זוטות (אב שביקש שקט מקבוצה של נערים, אדם שהסתכל לצד הלא נכון ובהה שניה מיותר באדם אחר, ועוד רבות הדוגמאות).

הפכנו לעם נפלא, כשהורים וסבים וסבתות נוסעים לחו״ל ומתנהגים בכל מקום ״כמו בבית:״ דוחפים, נדחקים, חושבים שלהם מותר, מדברים בקולניות, מטיחים אשמה באחר, מזלזלים וכדו׳.

מתביישים לשניה

עם קדמת הטכנולוגיה, קל להקליט ולהעלות לרשת רגעים נבחרים, מרגשים, מרטיטים, מפחידים, איומים: השוקולד בטיסה, המשפחה שהחליטה שמותר לה לחנות במלון בחניה השמורה לנכים, וכשהעירו לה על כך, היא ״שברה את הכלים״ תרתי משמע (שברו וזרקו את המחשבים וכל מה שבא לידם), ההרס והזוהמה שאנחנו משאירים בבתי מלון בחו״ל, ואם זה גורם למישהו שיתבייש לשניה, הרי זה לכולנו, שככה אנחנו נראים. אנחנו ולא אחר.

תוכנית ״יצאת צדיק״ פורחת, ונכונות לה שנים רבות שכן יש מלוא החומר. אך גרוע מכל, כשכך אנחנו מתייחסים לאחר, נחשו מה קורה? איך אנחנו מתייחסים לזר ולחלש ביננו? עובדי הבנין מסין גרים מהלך כל זמן הבניה בבנין ללא חשמל וללא מים זורמים, בארץ כה נאורה. עובדים זרים המיובאים ארצה לסעוד קשישים הופכים לשפחות ומשרתים של ״בעליהם". רק שתי דוגמאות, וכבר מפחד אני להמשיך הלאה.

אז איך משנים? מקצוע ההוראה הוא דרך אחת להשפיע על דורות שלמים. מפקדים בצה״ל הם דרך אחרת. בארה״ב ניסו בבתי הספר המובילים למנהל עסקים כיתות ״אתיקה.״ ופוליטיקאים, לעיתים רחוקות, ברשות המחוקקת והמבצעת, יכולים להשאיר חותמם לדורות גם הם.

ישנם נבחרי ציבור שאיש לא מכיר, איש לא יודע, והם נשכחים כלא היו. ישנם לעומתם נבחרי ציבור שכולם מכירים שכן הם כל הזמן בחדשות, אך מה באמת תועלתם ומה מידת השפעתם, למעט יצרני חדשות-של-קוריוז, איני יודע.

וישנם מעטים שנותנים את כל כולם, לא בשביל הטבות חומריות, כוח ושררה, כי אם כדרך חיים. כך היה מנחם בגין, שחי בצנעה והאמין בצדקת הדרך. כך היו גם אחרים מהלך שבעת העשורים האחרונים. זכינו שהיו גדולי הדור, נפילים בדורם, אנשים שטובת המדינה והכלל היו נגד עיניהם כל הזמן.

המענין הוא כמובן שבימי חייהם, לא סגדנו וגם לא פירגנו, רק אחרי מותם הם הפכו למושא הערצה. כך היה בארה״ב עם הנשיא רונלד רייגן.

כלל חשוב בחיים

לא אעז להוסיף עוד שמות של פוליטיקאים בארץ, שכן מיד תתחיל מתקפה-רבתי נגדי. בטור הזה בשבוע שעבר העזתי לשאול בכותרת האם הגיעה תקופת נתניהו – עשר השנים הנוכחיות – לסיומה. זו היתה שאלה, וגם אבחנה לצידה – בחיים כל דבר מגיע לידי סיום, ולפעמים ניעור קל או חזק הוא לטובה. אין אדם או דבר שהוא לנצח, למעט הקב״ה.

אני אמור להיות אסיר תודה, שכן הותקפתי מכל הצדדים גם יחד. אילו רק היו טורחים המקטרגים לקרוא, לשקול ולענות בצורה ענינית ולא מתלהמת, אך לא, זה לא השיג-ושיח הרווח בימינו אלו.

איך הגענו למצב בו אין אנו יכולים לדבר עם ה״אחר״ בלי להשפילו, להתקיפו, להכותו נמרצות, להביסו (בעיני רוחנו) ולבטלו? האם רק כך אנחנו מרגישים טוב? האם יש תועלת בהתנהגות ובהתנהלות כזו?

נראה ששכחנו כלל חשוב בחיים – להתייחס לאחר כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו.

משהו קורה שגורם לשיכחה-רבתי, אנחנו בהתנהלותנו היום-יומית כלפי האחר, ונבחרי הציבור כלפינו.

נבחרי הציבור שכחו שהם נבחרו לייצג ולשרת את הציבור. לא פחיתות כבוד היא לשרת את האחר, נהפוך הוא.

אנחנו צריכים להזכר בכללים הבסיסיים והפשוטים ביותר; חיינו יהיו טובים יותר כתוצאה מכך.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

נמצא הגורם למחלת הריאות המסתורית מסיגריה אלקטרונית

Published

on

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות חשף את הרעלן הגורם למחלת הריאות הקטלנית שהרגה עשרות והביאה לאשפוזם של למעלה מ-2,000 איש

מחלת הריאות המסתורית הנגרמת כתוצאה מעישון סיגריות אלקטרוניות ממשיכה לגבות קורבנות, וכעת זוהה הרעלן החשוד המחולל אותה. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, CDC, הודיע השבוע כי מדובר בוויטמין E המצוי במוצרי האידוי שנמצאו אצל הלוקים בתחלואה המסתורית. זהו במרכיב תזונה המשפיע על מערכות רבות בגוף ובעיקר על העור.

הוא מצוי בירקות עליים, שמן זית, אגוזים, ומוצרי חלב. בטוח להשתמש בו באמצעות המזון או בתוספים מורשים. עם זאת, התמונה שונה לחלוטין כאשר שואפים אותו לריאות: מדובר במרכיב דביק, ובמגע עם הריאות הוא גורם ככל הנראה לפגיעה קשה. התוצאה היא אותם תסמינים שנצפו אצל החולים: שיעול חמור, קוצר נשימה, חום גבוה, ובמקרים חמורים – אי ספיקת ריאות.

בינתיים ממשיכות הסיגריות האלקטרוניות לגבות קורבנות: עד כה אושפזו לפחות 2,051 חולים בארה"ב, ו-39 מתו ממחלת הריאות. בתוך כך, חברת הסיגריות האלקטרוניות ג'ול הודיעה השבוע כי תפסיק לשווק סיגריות אלקטרוניות בטעם מנטה, הפופולרי במיוחד בקרב צעירים, במטרה למנוע מהצעירים להתמכר לעישון.

המשך לקרוא

טוב לדעת

קליפורניה תאסור על עישון בפארקים ובחופים

Published

on

החוק יאסור על השלכת בדלי ואפר סיגריות ומתייחס גם לסיגריות אלקטרוניות. הקנס: 25 דולר

קליפורניה תאסור על העישון בפארקים ובחופים החל מתחילת השנה הבאה, לפי חוק שנחתם על ידי מושל המדינה, גווין ניוסום.

החוק יאסור גם על השלכת בדלי ואפר סיגריות וסיגרים באזורים אלו. מי שיפר את החוק יסתכן בקבלת קנס של עד 25 דולר.

החוק מתייחס לסיגריות רגילות ולסיגריות אלקטרוניות. עם זאת, עדיין יהיה מותר לעשן במגרשי חניה של חופים ופארקים. אנשים יוכלו להמשיך לעשן גם בהפקות סרטים וסדרות טלוויזיה, כל עוד אלה יעשו זאת במקומות השייכים למדינת קליפורניה ואם אותן הפקות יקבלו לכך את הרישיונות המתאימים.

קליפורניה כבר אוסרת על עישון במרכזים לטיפול בילדים, במרחק של פחות מ–25 רגל, בבנייני ממשל ובתחבורה הציבורית. ערים ומחוזות בקליפורניה יכולות לאמץ לעצמן חוקי עישון משלהן. בקליפורניה יש כ–280 פארקים השייכים למדינה, ואורך קו החוף שלה הוא למעלה מ-300 מיילים.

לפי הערכות, עלות הצבתם של יותר מ–5,000 שלטים שיזהירו את הציבור מפני האיסור ואכיפתו עשויה לעלות לרשות הפארקים של קליפורניה כשני מיליון דולר. ארגונים סביבתיים ורפואיים רבים תומכים בחוק, וכך גם עיריות האנטינגטון ביץ', מנהטן ביץ' וסנטה מוניקה.

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

מסעדת:Cafe Lowell הקנאביס הראשונה בארה"ב נפתחה בווסט הוליווד

Published

on

בית הקפה-קנאביס הראשון בארצות הברית נפתח החודש רשמית בלוס אנג'לס. cafe Lowell בשדירות לה בראה בווסט הוליווד פתח את דלתותיו לקהל שהשתרך בתור ארוך ביום הראשון לפעילות. "אנו מסתירים את משתמשי הקנאביס מהציבור כבר למעלה ממאה שנה, אך הזמן הזה נגמר", נכתב באתר של קפה לואל.

בית הקפה-קנאביס הראשון של אמריקה, המכיל כ-220 מושבים, מגיש אוכל טרי, קפה, מיץ וקנאביס בצורות שונות מדי יום. מדובר בלאונג' ומסעדה היברידית שבה תוכלו להזמין קנאביס בארוחה. במתחם יש גם 'דאב בר' לצרכן הקנאביס המנוסה יותר ו'בית הפרחים' עם מארחים שיכולים לעזור ללקוחות, כולל מתחילים, לבחור את 'הפרח המושלם' שלהם.

״כמה שאלות שאנחנו שואלים בהתחלה הן: מהי רמת הסובלנות שלך והאם אתה עם מישהו בטוח או שיש לך דרך בטוחה להגיע הביתה", אומרת המארחת, אריקה סוטו. ניתן לרכוש במקום ג'וינט מוכן ב-18 דולר אבל מכירת משקאות אלכוהוליים אסורה לפי החוק הקליפורני האוסר על מכירת אלכוהול ומריחואנה בו זמנית.

הגבלת הגיל: אף צעיר מ- 21 ומטה לא יכול להיכנס, גם לא עם כרטיס מריחואנה רפואית. מריחואנה נעשתה חוקית בקליפורניה ב- 2016 . כל מבוגר רשאי, במגבלות מסוימות, לגדל באופן חוקי, להחזיק ולהשתמש בקנאביס למטרות שאינן רפואיות. ב-2018 הפך לחוקי למכור ולהפיץ קנאביס באמצעות חברה מוסדרת במדינה.

יש כיום יותר מ-10.000 חברות קנאביס עם רישיון בקליפורניה. השימוש למטרות פנאי במריחואנה מורשה בכתריסר מדינות ולפי סקרים, 65% מהאמריקאים תומכים בלגליזציה. רובם רואים במריחואנה פחות מזיקה מאלכוהול ומאמינים שהיא פחות מסוכנת מסמים אחרים. עם זאת, רבים ממתנגדי הלגליזציה סבורים כי הדבר מוביל לעלייה בפשיעה והתמכרות של בני נוער מגיל צעיר.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות