Connect with us

תרבות ובידור

למה הם מתים צעירים?

Published

on

זאן קלוד ואן דאם נרתם להפקה הוליוודית-ישראלית בסרט חדש, We Die Young, העוסק במאבק של תושבי שכונות המצוקה בוושינגטון הבירה בכנופיות ה-MS- 13הרצחניות • ראיון עם יוצרי הסרט ליאור גלר ושגיב דיאמנט ועורך המוזיקה שלו ארז קוסקס

הסרט We Die Young שיצא לארנים בתחילת חודש מרץ עורר התרגשות רבה בקרב מעריציו של ז׳אן קלוד ואן דאם. כוכב סרטי הפעולה המיתולוגי מבצע קאם באק מעניין בסרט חדש, עליו חתומים יוצרי קולנוע ישראלים.

ליאור גלר, במאי הסרט, הוא קולנוען ישראלי מוכשר שכבר בטבילת האש הראשונה שלו זכה להישגים מרשימים. ׳דרכים׳ – סרט הסטודנטים שכתב וביים ב-2007 במהלך לימודיו באוניברסיטת תל אביב זכה להצלחה גדולה, היה מועמד לפרס האוסקר ונכנס לספר השיאים של גינס כסרט הסטודנטים הקצר שזכה בהכי הרבה פרסים בעולם. הסרט הוקרן ב–60 פסטיבלים ב–36 מדינות, וזכה ב- 24 פרסים! ׳דרכים׳ היא דרמת פשע קצרה המספרת את סיפורו של ילד ערבי מלוד שחולם להימלט מהשכונה האלימה ומלאת הסמים, ובניגוד לכל הסיכויים זוכה לסיוע מחייל ישראלי משוחרר.

עם ההצלחה בא התאבון וליאור החליט לעבור לקליפורניה ולשדרג את הקריירה למגרש של הגדולים בהוליווד. כאן, החל לעבוד בתעשית הקולנוע באופן עצמאי וזכה להכרה כאשר כתב ומכר את התסריט של ״בודד בדמשק״, שמגולל את סיפורו של המרגל הישראלי אלי כהן. סרטיו הציגו בשלל פסטיבלים בעולם וזיכו אותו במועמדות לפרס האמי היוקרתי.

וושינגטון במקום לוד

הוא למעשה עיבוד מחדש של ׳דרכים׳ הקצר שכתב בישראל. את העיר לוד מחליפה וושינגטון הבירה ואת כנופית הסמים הערבית מחליפה לא אחרת מכנופית הפשע הבין לאומית MS-13.

העלילה מספרת על לוקאס, נער ממוצא לטיני השקוע עמוך בתוך חיי עסקי הסמים בשכונה מסוכנת ואלימה בדי.סי. כאשר הוא מבין שאחיו הקטן עומד ללכת בעקבותיו, לוקאס מחליט לעשות הכל למנוע זאת גם אם הדבר כרוך בלשבור את הכלים, לבגוד במפקד הכנופיה ולברוח עם אחיו מהשכונה בה גדלו.

לעזרת לוקאס נחלץ ואן דאם שמגלם את דניאל – חייל אמריקאי משוחרר שנפצע קשה במהלך שירותו באפגניסטן, איבד את יכולתו לדבר וסובל מתסמונת PTSD חמורה. דניאל הופך מקורבן לגיבור כאשר הוא מסייע ללוקאס להילחם בכנופיה שמסרבת לשחררו לחפש עתיד טוב יותר.

׳אנחנו מתים צעירים׳ מתהדרת כאמור בצוות ישראלי. מפיק הסרט שגיב דיאמנט הוא האיש שאחראי על ליהוקו והבאתו של ז׳אן פול ואן דאם. הבאת כוכב בסדר גודל כזה העניקה לחבורה מישראל קרש קפיצה מצויין והסרט נרכש להפצה בארצות הברית על ידי LionsGate, שאחראית על שלל שוברי קופות ידועים כמו: ״משחקי הרעב״, ״לה לה לנד״, ״דימדומים״ ועוד.

את המוזיקה לסרט כתב ארז קוסקס שעבד עם ליאור בפרוייקטים נוספים בישראל וגם עורך הסרט טל קלר הוא ישראלי כחול לבן.

פגשתי את השלושה בהקרנת עיתונאים מיוחדת של הסרט באולפני LIONS GATE בסנטה מוניקה אליה הגיעו אנשים מוכרים מתעשית הקולנוע. ביניהם גאווה ישראלית נוספת בדמותו של רם ברגמן, המפיק של הלהיט הקולנועי של הגירסה האחרונה ל״מלחמת הכוכבים״. ברגמן, סיפרו לי השלושה, שימש עבורם כמנטור לכל אורך עשיית הסרט וגם כיום.

הרעיון לעשות גירסה אמריקאית ארוכה ומשודרגת ל׳דרכים׳ נולד באחד מביקוריו של ליאור בוושינגטון הבירה שם פגש שוטר שלקח אותו לסיור בשכונות בעיר. ההבנה שאחת מהשכונות הפשע הכי מסוכנות בארצות הברית נמצאת בסך הכל 20 דקות מהבית הלבן סיקרנה אותו מאוד. בהמשך נפגש עם חיילים אמריקאים משוחררים שחזרו מאפגניסטן ומעיראק. הם סיפרו לו על החוויות שלהם ועל הזנחתם על ידי הממסד.

שגיב: ״הכרתי את ליאור ב-2012 דרך אישתי. היינו חברים שנה וחצי בערך עד שהבנתי שהוא בכלל מעוניין לעשות סרט. נתקלנו בסיפור מאוד מעניין של חיילים שנשלחים לאפגניסטן ועיראק ואין להם גב פה. הם חוזרים הבייתה ונכנסים לסמים ולכל מיני בעיות, צריכים להתמודד עם השדים שלהם מהמלחמה. הסיפור מתכתב עם הילדים שחיים בשכונות פשע ואין להם סיכוי לצאת משם. הם יכולים או ללכת לצבא או להצטרף לכנופיות. הסרט מדבר על התקופה שאובמה היה בנשיאות, תקופה מאוד אלימה של פשע בדי.סי ואף אחד לא ממש דיבר על זה".

להביא כוכב בסדר גודל של ז׳אן קלוד ואן דם, גם אם שיא הקרירה שלו מאחוריו, זה עדיין לא דבר מובן מאליו.

ליאור: ״שגיב קרא את התסריט ומאוד אהב אותו. ניסינו להשיג משקיעים במשך תקופה ארוכה, אבל הרבה מהם פחדו והעדיפו לשים כסף בנדל״ן ולא בסרט".

שגיב: ״ב-2017 נוצרה ההזדמנות לנסות להביא את ואן דאם. הוא קרא את התסריט ואת הדמות שלו והתאהב בה. זה היה אתגר עבורו לעשות תפקיד אופי ולא רק לתת מכות".

ליאור: ״נפגשנו אצלו בבית וממש הופתעתי שהוא אהב את התסריט כי זה לא תפקיד טיפוסי עבורו. הוא לא מדבר בסרט שזה אתגר לכל שחקן, וגם בגלל שזה לא משהו שהוא עשה בעבר. הפגישה איתו הייתה הכי מדהימה שהייתה לי עם שחקן אי פעם. ואן דאם הבין את התסריט ואת הדמות שלו במאת האחוזים. הוא עשה עבודת מחקר משלו ונפגש עם חיילים משוחררים וחיילים פגועים".

לא בטוח שוואן דאם הוא הכוכב הגדול של הסרט אחרי הכל.

ליאור: ״נכון, יש בסרט כמה כוכבים. הילד בשכונה הוא הכוכב וגם ואן דאם וגם סוחר הסמים מקבל תפקיד מאוד מרכזי. תמיד ראיתי את הסרט הזה כמו סוג של מערבון מודרני שיש בו את הזר שמגיע לעיירה שזה התפקיד של וואן דאם. אבל הסיפור של המערבון מסופר דרך הילד שהוא הדמות הראשית. בגלל זה הסרט נפתח בוויס אובר של הילד שמספר על השכונה והסרט גם מסתיים איתו כשהוא נוסע ברכבת על רקע הנוף של וושינגטון די.סי".

המוזיקה של השכונה

את הסרט צילמתם בכלל בבולגריה.

ליאור: ״המשאבים שם היו יותר זמינים. התקציב היה קטן יחסית ולכן יותר זול היה לצלם שם. מה שהצלחנו לעשות בבולגריה היה עולה לנו פי ארבע בארצות הברית. ההפקה היא עצמאית וגייסנו מימון פרטי ממשקיעים שהאמינו בכוח של הסרט למכור את עצמו יחד עם ואן דאם ככוכב. יש לי עוד שותף בסרט בישראל, יאיר אילן, שגייס חלק מהכסף ממשקיעים ישראלים".

על המוזיקה בסרט אחראי ארז קוסקס שמתעסק במוזיקה כל חייו. ברזומה שלו כתיבת מוזיקה לתוכניות טלויזיה רבות בישראל כמו תוכנית האירוח של גלית גוטמן, תוכנית הבישול ׳קרב סכינים׳ וגם סרטי סטודנטים עצמאיים. ארז: ״תמיד רציתי לעשות מוזיקה לסרט גדול. הייתי משאיר את הפרטים שלי לכל הבמאים והמפיקים הכי גדולים בארץ. ממש הייתי הולך אליהם הביתה ושם להם ליד הדלת. אבל שום דבר לא הצליח. לפני שש שנים עשיתי את המעבר ללוס אנג׳לס והכל השתנה".

את ליאור הכיר עוד מישראל. השניים היו שותפים לפרוייקט מוזיקלי של להקתם ׳פרווה חמה׳.שם גם שיתף איתו פעולה בסרט ׳דרכים׳ ומאז השניים עובדים צמוד יחדיו.

ארז, מה ביקשת להעביר דרך המוזיקה ב׳אנחנו מתים צעירים׳?

״היו לנו הרבה שיחות על האווירה של המוזיקה. ניסנו להעביר את ההרגשה של השכונה. לא להתפוצץ עם מוזיקה גדולה מידי, אלא להשאיר זיקה למקור. מוזיקה שהגיעה ושייכת ל'הוד'. זה קו שניסינו לשמור עליו כל הזמן. יש את המקומות הקלאסיים שהקלטנו עם תזמורת של 24 נגנים בבולגריה ששירתו את כל הסצננות המרגשות והגדולות. אבל מלבד זה הכל נשאר מאוד אותנטי. את השיר המרכזי בסרט עשינו בעזרת ליאור וגונזלו ראמוס שכתב את המילים".

כיצד הקהילה ההיספאנית מקבלת את הסרט?

ליאור: ״כבר שמעתי דרך השחקנים שלנו שהם ממש אהבו את הסרט. יש כאן אלמנט שהם מרגישים שמספרים את הסיפור שלהם. לא מזמן ניגש אלי מישהו סלבאדורי, כי רוב הכנופיה של MS-13 הם מאל סלבאדור ובסרט יש אלמנטים של התרבות שלהם. הוא אמר לי שהוא אף פעם לא ראה את התרבות של הקהילה שלהם על המסך".

ליאור, אילו פרוייקטים מתוכננים לעתיד?

״בקרוב אנחנו מתחילים לצלם סדרת דרמה היסטורית על סיפור מרד החשמונאים. אני גם עובד על שני סרטים המבוססים על סיפורים אמיתיים. הראשון על חייל אמריקאי שיושב בכלא בעקבות קרב יריות ופלאש באק שחווה לאחר שירותו באפגניסטן; וסרט נוסף על רופא הומניטארי בשם פול קרלסון אשר נחטף על ידי מורדים אפריקאים בקונגו ב-1964, ההשתלטות הראשונה בהיסטוריה על קונסוליה אמריקאית ומבצע חילוץ נועז להצילה".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

במה וקולנוע

"האירי": יצירת מופת קולנועית

Published

on

By

אפוס ארגון הפשע החדש של מרטין סקורסזה הוא מהסרטים הטובים שלו אי פעם * מהשבוע בנפליקס אבל מוטב לראותו בבתי הקולנוע

ישנן 209 דקות בסרט "האירי" – ואף אחת מהן לא מבוזבזת. כל ספק לגבי דרמת הפשע האחרונה של הבמאי מרטין סקורסזה מובנת מאליה – עוד סרט ארוך על ארגון פשע? עוד פעם רוברט דה נירו, אל פאצ'ינו ו-ג'ו פשי? בסרט שנוצר למסך הגדול, אך כוון לצפייה כמעט אך ורק על גבי מסכים קטנים – כיוון שהוא מומן על ידי נטפליקס, ורק מתגנב בקצרה לתיאטראות, הוא מן הסרטים הטובים ביותר אי פעם על ידי סקורסזה ועל ארגוני פשע בכלל, ומוטב לראותו בבתי הקולנוע.

יש לצפות בסרט "האירי" על המסך הגדול, כיוון שהוא מנצל את כל הדברים שסרט קולנועי יכולים להציע – והוא עובד בצורה טובה ביותר אם תיכנעו לתסריט המקורי, מאשר להקיש על שלט הטלוויזיה 'התקדם 10 שניות' בסצינות איטיות, או שתהפכו את הצפייה למיני-סדרה בהפקה ביתית. יש פאר ועוצמה בסרט "האירי", שמרוויח את אורכו, וזאת בזכות פלאשבק בתוך פלאשבק בתוך פלאשבק וכן הלאה. סקורסזה, והעורכת הוותיקה שלו מזה שנים, תלמה שונמייקר, כמו גם התסריטאי סטיב זאיליאן, יצרו מבנה אלגנטי שבונה מתח וסקרנות.

הרעיון המרכזי ב-"האירי" הוא שהסרט פועל כרצף ארוך, כמו סרט בתוך סרט, עת הוא מתאר את היעלמותו של ג'ימי הופה (פאצ'ינו) על ידי פרנק שירן (דה נירו). הסרט מבוסס על אירועים שנויים במחלוקת, אך מרתקים במיוחד. מה שכובש את תשומת לב הצופים לאורך "האירי", הוא הצטלבותן של סצינות רבות החושפות את החברות החמה בין הופה לנציג המאפיה, שירן, ובתו פגי (המגולמת בבגרותה על ידי אנה פקווין), ואשר מעריצה באופן מסוים את הופה.

אחד הריגושים בסרט "האירי", הוא שאופיה של הדמות הראשית בסרט מסתורית לחלוטין. סקורסזה ודה נירו מביאים את שירן למסך בתקריבים מדהימים, והצופים עוקבים אחר כל קמט בפניו כדי להבין את פשר אופיו. ישנם הדים של גיבורים אחרים שנוצרו על ידי סקורסזה ודה נירו, כמו "השור הזועם", "קזינו" ו-"רחובות זועמים", אך פרנק שירן עשוי להיות המפחיד מכולם, כיוון שלכאורה אין לו אופי פנימי ורצונות משלו. כמו אדריכל השואה, אדולף אייכמן, הוא רק מציית להוראות.

פשי נמצא באזור הנוחות שלו, בתפקיד שראינו אותו משחק בעבר, אבל כיף לראות אותו הפעם מרגיש יותר נוסטלגי ומהורהר, שילוב של הופעותיו מהסרטים "החבר'ה הטובים" ו-"קזינו". פאצ'ינו, שעובד עם סקורסזה בפעפ הראשונה, זורח בכל סצינה. דמותו מביאה לחיים את הופה בדרכים שלא ראינו קודם לכן על המסך. כרגיל, פאצ'ינו צריך להיות ראוותני, אבל זה אף פעם לא מעבר למה שצריך. אפילו דמותו של הופה מקבלת תפנית מהורהרת המאפשרת לפאצ'ינו להצטיין באמת ברגעים אינטרוספקטיביים.

חשוב לציין לשבח גם את הסינמטוגרף, רודריגו פריטו, שכמה מצילומיו נראים ומרגישים כמו תמונות שיצאו מאלבום משפחתי שנשכח מזמן, שכנראה אף אחד לא רצה למצוא – כיוון שהסרט מלא במלנכוליה. בכך, "האירי" לא מפאר את חיי חברי הפשע המאורגן, רק גורם לחייהם להיראות יומיומיים. 

כמובן, אף אחד מתפקידים אלו לא היה אפשרי, בלי במאי שמוכן לתת לצוותו שלו מקום לצמוח, כמו שסקורסזה עושה כאן. כמו הסיפור עצמו, זה מרגיש כמו עבודתו של מי שמסכם גם את הקריירה שלו – במאי מדהים בגיל 77. 

הסרט "האירי" אורג ללא רבב את כל הפרטים המופיעים לאורך 209 דקותיו. סקורסזה הופך אותם למשהו גדול מסכום החלקים. "האירי" הוא כיתת אמן בקולנוע ואחד הסרטים הטובים ביותר של שנת 2019.

המשך לקרוא

תרבות ובידור

טבעוני זה הכי, אחי

Published

on

למרות שהוא מככב כקצין נאצי בסדרת טלוויזיה הוליוודית, השחקן עילם אוריין מתמסר לאורח חיים טבעוני ומוביל ארגון הומינטרי לשמירה על זכויות בעלי חיים * לוס אנג'לס, לדבריו, היא גן עדן לטבעונים כמובו וגם בחירת לבו או ילדיו בעתיד יהיו חייבים להיות בקטע * מניפסט לא שגרתי

עילם אוריאן הוא שחקן ישראלי-אמריקאי שמגלם את תפקידו של ד"ר וילהלם ברוקה, הקצין הנאצי הבכיר, הנסתר ואנטגוניסט הראשי בסדרה MGM Stargate Origins  ובעל קריירת משחק בעשרות סדרות וסרטי טלוויזיה וקולנוע. אוריין טבעוני ותומך בזכויות בעלי חיים. 

 אין תימא שלעילם אוריין אין מבטא ישראלי באנגלית; הוא נולד בקליבלנד שבאוהיו, לאמא פסיכולוגית ואבא בשליחות, שניהם ממוצא פולני-רוסי. את ילדותו בילה בחיפה שם גדל כילד אומנותי, לקח ציור, פיסול, צילום וניגן בגיטרה. על הבמה הייתה לו התחלה מאוחרת. בצה"ל שירת במודיעין (504 ו-8200)  במשך 4.5 שנים ורק לאחר מכן נכנס לבראנז'ה  כסדרן בסינמטק בתל אביב, שם צפה באלפי סרטים מכל העולם. זה היה  בשבילו השיעור הראשון והכי יסודי בקולנוע.  הספיק לקחת סמסטר אחד באוניברסיטת תל אביב בפקולטה לפסיכולוגיה ואז גם גילה לפרופסור  שהוא סובל מ"רגרסיה". שהפנה אותו לטיפול.( 'אתה בן 23 ומרגיש בן 15'). בהמשך למד קולנוע באוניברסיטה וביים כמה סרטים קצרים ('סיוט ברחוב ביאליק').  הוא גם זכה במלגות ובפרסים כולל הצגה בפסטיבל קאן בצרפת . 

אלא שהמציאות התחלפה והוא החליט להתייצב מלפני המצלמה ולהיות שחקן. "הלכתי לסוכנות השחקנים של פרי כפרי ששלחה אותי לכמה אודיציות. היא שלחה אותי בעיקר לפרסומות.  אבל מכיוון שהרגשתי מצליח החלטתי ללכת וללמוד משחק." הוא יצא לעולם הגדול וחיפש בית ספר טוב למשחק. רצה הגורל ובחירתו נפלה על  'לי שטרסברג' בניו יורק. "אנה שטרסברג העסיקה אותי בארכיון של בעלה, שם היו כל הסרטים הנהדרים שאסף כל חייו. תשע שנים עבדתי שם. זו הייתה העבודה היומיומית שלי ונהייתי מומחה של השיטה שלו. אני מכיר את לי שטרסברג ושיטתו יותר מכל אחד אחר ואפילו יצא לי ללמד כמה כיתות במכון".

עילם: "עם סיום לימודי ערכתי את הופעת הבכורה שלי בטלוויזיה במיני סדרה"בין הקווים" (2004) בהנחיית רוברט דאוני ג'וניור, שם גם הצטרפתי לשורותיהם של הילרי קלינטון, ג'ון גודמן ופריסילה פרסלי בקריאת מכתבים לא ידועים שנכתבו על ידי אנשים מפורסמים . המכתב שלי היה  מכתב אהבה שכתב אדולף היטלר הצעיר. לאחר מכן, שיחקתי את התפקיד הראשי של הנמלט בתוכנית  הפופולרית של רשת פוקס  America's Most Wanted.  שיחקתי בתפקידים מובילים בהפקות בימתיות רבות מחוץ לברודווי, כמו המלט, הדוכסית ממלפי, הדוד ווניה ויום כיפור. גם כתבתי, הפקתי ושיחקתי בתפקיד הראשי בסרט Beautiful World. מילאתי תפקידים בסרטים ובטלוויזיה וגם בסרט המירוץ 'פורד נגד פרארי'  ואת התפקיד הקבוע בסדרה של הנבל הנאצי ברוקה, בסטארגייט אוריגינס. (2018).

לאחרונה גילם עילם את התפקיד הראשי של הרמן ואן פלס בבכורה בארה"ב למחזה ההולנדי "אן" (מבוסס על סיפור אנה פרנק) במוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס.

למחרת הפכתי לצמחוני

מה אתה עושה מחוץ לעולם הבמה?

עילם: "נמשכתי יותר ויותר למדיטציה ויוגה וכמובן שגולת הכותרת הייתה שייסדתי את האירגון ההומניטרי לשמירה על  זכויות בעלי החיים ואני המנהל שלו עד היום". 

הבנתי שגם הייתה לך תפנית פרטית לטבעונות.

עילם: "פניתי לראשונה לצמחוני בשנת 2006, בזמן שלמדתי יוגה וודנטה (פילוסופיה הודית) והמורה שלי דיבר על מה שבני האדם היו מוכנים לעשות לבעלי חיים, 'רק להנאת בלוטות הטעם שלהם'. המשפט הזה ממש דבק איתי. בערך באותה תקופה נתקלתי בעלון של הקבוצה Vegan Outreach  ולמדתי לראשונה על חוות של מפעלים לבשר ועל אופן הטיפול בבעלי חיים בעולם המודרני. הייתי בהלם מהליבה שלי, הייתה לי תגובה רגשית, ונשבעתי מיד שם לא להיות חלק מזה. למחרת הפכתי לצמחוני (לא ידעתי אז על זוועות תעשיות החלב והביצים). מספר שנים אחר כך למדתי על ענפי החלב והביצים, בתוספת האכזריות הכרוכה בפרווה, צמר, עור, מעבדות בדיקה, קרקסים, גני חיות וכו', התברר לי שהדרך היחידה לחיות את חיי היא לא לסמוך על שום דבר מבעלי חיים. לא לאכול, ללבוש, לצרוך, להשתמש או לקחת דבר מבעלי חיים. אז נהייתי טבעוני לחלוטין.

איך שילבת את האוכל, הביגוד והפריטים הלא טבעוניים שלך?

"עם הבשר החי זה היה מיידי – החלטתי לא לאכול אותו שוב, ולכן גזרתי אותו לחלוטין מהתזונה שלי. מוצרי חלב וביצים (ממילא לא הייתי אוכל גדול מאלו, אבל הם היו מרכיבים בדברים אחרים שאכלתי) היו קצת יותר הדרגתיים: הייתי לומד שלמשהו יש חלב או ביצים, וגזרתי אותו החוצה. אותו דבר עם ביגוד, קוסמטיקה ומוצרים ביתיים: ברגע שהבנתי שמשהו שאני משתמש בו או שיש לי בבית מכיל בתוכו מרכיבים מהחי, או שנבדק על בעלי חיים, זרקתי אותו וחיפשתי אלטרנטיבה טבעונית. זה היה תהליך ארוך יותר, אבל עשיתי את זה".

אתה חורג לפעמים מהטבעונות?

"אני לא. לפעמים, עקב עבודתי, אני צריך להיות בהקרנות סרטים ואירועים אחרים שיש בהם אוכל לא טבעוני, אבל בלוס אנג'לס יש לנו די מזל שיש לנו תמיד אפשרות טבעונית כזו או אחרת. מבחינת המשפחה, אין לי ילדים, אבל אני חושב שהייתי מאוד מקפיד על הטבעונות שלהם. אותו דבר עם בני זוג רומנטיים – עדיין לא הייתי צריך  לבדוק את זה בפעולה, אבל אני לא חושב שאוכל להיות עם מישהו שאינו טבעוני".

להציל את כדור הארץ

מה המשמעות של להיות טבעוני בשבילך?

"פירושו שלא לפגוע בשום בעלי חיים בשום דרך וזה בהחלט כולל חרקים, דבורים, זבובים, נמלים, יתושים וכו '. כל חיה (טוב, זה עדיין מאתגר לא לפגוע מילולית בחיות מטופשות מהסוג האנושי, אבל אני שואף לזה בכל זאת!). אז כן, זה כן משפיע על הדרך בה אני מתייחס לבני אדם אחרים, למרות שיש לי דרך ארוכה להמשיך. בכל הנוגע לחברות טבעוניות שנמצאות בבעלות חברות אם לא טבעוניות – אני מנסה להחליט על כל מקרה לגופו. רוב החברות הטבעוניות אינן בבעלות טבעונים, אבל אני עדיין 'מתנשא' עליהן כי אני רוצה שהמוצרים שלהן יחליפו מוצרים מן החי. אם אלמד שחברה טבעונית מסוימת משתמשת או פוגעת בבעלי חיים בכל דרך שהיא – אפסיק להשתמש בהן".

כמה מילים מעודדות לטבעונים חדשים?

"להישאר עם זה! ייתכנו זמנים שתחשוק במשהו, או שתתפתה למשהו, שהוא לא טבעוני (או שתהיה בסביבה שבה לא נראה שיש אפשרויות טבעוניות). רק הזכר לעצמך את המטרה הגבוהה יותר שלך, הרצון הגבוה יותר להיות טבעוני – לרצות להציל בעלי חיים, לרצות להציל את כדור הארץ, לרצות להציל את הבריאות שלך – מה שזה לא יהיה. וכשאתה מתחבר לזה, וזה חשוב לך, אז 'הרצונות הנמוכים' או התשוקה או הפיתויים ייעלמו בכוחות עצמם".

לוס אנג'לס היא עיר טבעונית?

עילם:" זו עיר מעולה! לוס אנג'לס משגשגת עם מסעדות טבעוניות מכל הסוגים, ואופציות טבעוניות כמעט בכל חנות, מסעדה וסופרמרקט. בנוסף יש לנו – VegFest מקום ואירוע: יש פסטה ובירה ואוכל טבעוני, תאכלו טבעוני ימי ראשון טבעוניים, משקאות טבעוניים, משאיות אוכל טבעוניות, שבוע האופנה הטבעוני, חנות מכולת טבעונית, קבוצת טבעונים בקבוצת הפייסבוק של לוס אנג'לס, מפגשים טבעוניים וכו' וכו'…

מה הפריט הטבעוני הכי קשה למצוא כשצריך?

"צבע שיער". 

המשך לקרוא

תרבות ובידור

"ביזבז כסף כמו מים": הסרט על אדם נוימן

Published

on

חברת WeWork כיכבה בכותרות לאחר הנפקות כושלות ופיטורים של אלפי עובדים ברחבי העולם ובמרכז הסערה ניצב המנכ"ל הישראלי, אדם נוימן שיצא בעבר בהצהרות יומרניות על הרצון שלו להפוך להיות הטריליונר הראשון בעולם ולמצוא את הסוד לחיי נצח. דמויות כאלה הן חלומם הרטוב של תסריטאים, ולכן לא מפתיע שסרטי יוניברסל וחברת ההפקות בלומהאוס עובדות על עיבוד לסיפור של נוימן, כמעיין סוג של "הזאב מ-WeWork", כשעל התסריט מופקד זוכה האוסקר על "מכונת הכסף", צ'ארלס רנדולף, בעלה של השחקנית מילי אביטל. המפיק הוא ג'ייסון בלום, מי שהיה מועמד לאוסקר על הסרטים "ויפלאש", "תברח" ו"שחור על לבן".

הסרט צפוי להתמקד בנסיקה וההתרסקות של החברה, כולל התבוננות מעמיקה בסגנון החיים הראוותני של נוימן, שקיבל מיליארד דולר במניות, והחזיק בין היתר שישה בתים ומטוס פרטי בשווי 60 מיליון דולר. ההתנהלות שלו תוארה כמישהו ש"ביזבז כסף כמו מים". צפו בקרוב לרכבת אווירת ללוס אנג'לס של שחקנים ישראלים, שרק חולמים להיכנס לנעליו של נוימן…

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות