Connect with us

Featured

ללב אין גיל והוא לא חובש כיפה

Published

on

ביות בזוגיות וחיי משפחה, משברים כלכליים, דיכאונות, חרדות ופחדים, התגברות על אובדן או מחלות ומינוף לשלב הבא בחיים –  אלה הם חלק מהנושאים איתם מתמודדים המשתתפים בשיעורים של 'גשרים', ארגון ישראלי-אמריקאי שהקים יהודה דנינו ואותו מנהלת בלוס אנג'לס דנה לוי – ההרשמה בעיצומה – שווה להתנסות

כתב וצילם: אלעד מסורי

מה אתה מרגיש עכשיו? כשנדרשתי לשאלה זו, לא שיערתי לעצמי כמה לא פשוט יהיה לענות עליה. המוח מיד החל לעשות את ההפך, ולחשוב על מה אני מרגיש או כיצד לענות על השאלה בצורה הטובה ביותר במקום פשוט להרגיש. מה אם אומר לכם שביום בו תדעו להרגיש ולבטא את תחשותיכם האמיתיות, אלו שבליבכם, תוכלו לפתור בעיות רבות בחיים ולצאת לדרך לחיים טובים יותר?

נא להכיר את ׳גשרים׳- ארגון יהודי (ישראלי אמריקאי) שזוכה למוניטין רב בשנים האחרונות ככזה שמסייע ליהודים רבים למצוא את הקול הפנימי שלהם ולהתגבר על בעיות ומכשולים בנושאים כמו זוגיות וחיי משפחה, משברים כלכליים, דיכאונות, חרדות ופחדים, התגברות על אובדן או מחלות ויציאה ממשברים, וגם ההיפך הגמור למנף את עצמך לעבור לשלב הבא בחיים, ולשחק במגרש של הגדולים.

על העזרה של ׳גשרים׳ לאנשים ומשפחות רבות ברחבי לוס אנג׳לס שמעתי לפני מספר חודשים. במהלך הכנת הכתבה שוחחתי עם דמויות רבות בקהילה הישראלית. חלקם מוכרים מאוד אך אמנע מלחשוף אותם כרגע כדי לשמור על צנעת הפרט. עם זאת, ככל שלמדתי להכיר ועודני לומד) את הארגון הנפלא הזה, נוכחתי לדעת שהשיעורים שלהם מתאימים למעשה לכולם. אין צורך לחוות משבר או מצוקה גדולה כדי להיפגש עם ׳גשרים׳. הטריגר יכול להיות הצורך הפשוט והבסיסי לתת לעצמכם את הזכות לחיות את החיים הכי טובים שאתם יכולים, ולבנות יסודות איתנים שיעניקו לכם את היכולת להיות באמת מאושרים.

מאחורי ׳גשרים׳ עומדים שניים: מייסד הארגון והשיטה יהודה דנינו, ודנה לוי, שמנהלת את המרכז שלהם בלוס אנג׳לס. דנינו מתגורר בירושלים אך מגיע תכופות ללוס אנג׳לס כדי להעביר הרצאות ולהיפגש עם הפעילים בארגון. דנה פגשה את יהודה כשהגיעה לאחד משיעוריו והחליטה שאת הטוב הזה חייבים לחלוק עם כמה שיותר אנשים גם כאן אצלנו בעיר המלאכים. התוצאה: ״גשרים״ ששם לו למטרה לתת לבני האדם את החלק שחסר להם בחיים. כיצד? המשיכו לקרוא.

אין כמו מראה עיניים, ולכן הגעתי למתחם של ׳גשרים׳ שנמצא על רחוב ונטורה המרכזי בטרזנה. ישבתי לשיחה עם דנינו ולוי והם מצדם פתחו הכל – ללא התייפיפויות או ניסיון למכור את עצמם. האמונה הגדולה בדרך שלהם הייתה ברורה כבר מהרגע הראשון ולכל אורך המפגשים והשיחות שלנו.

לומדים לדבר מהלב. זו נקודת המוצא של ׳גשרים׳. לכל אדם יש את הלב שלו כמו גם היכולת לרפא את עצמו. החוויה של העבודה עם ׳גשרים׳ מרגישה כאילו אתה באיבוד שליטה עצמית, כיוון שהיא מלווה בתחושה שעליך להתמסר בצורה חזקה, לחלוק המון ולהיפתח. דנה מרגיעה אותי: ״בסופו של דבר התנועות הללו הן תנועות שנבנות בך ואתה לוקח אותן הלאה למסע החיים שלך. בקצה השביל אתה מתמסר לאמת שלך ולמקום שבך ואתה לומד לתת אמון מבפנים. כך אתה תתחיל לרפא את העולם הפנימי שלך ולשנות את השורשים שסביבך"

יהודה, מדוע אנשים מגיעים ׳לגשרים?

״מהמון סיבות. אנשים מגיעים ל׳גשרים׳ בגלל שיש להם כאב לב, או התמודדות לא פשוטה. בעיה בשלום בית או בעיה עם הילדים. לפעמים גם מחלה או חרדות בנושא מסויים מביאות אותם לפה, ואז הם מבינים שכל אחד צריך את הדרך הזאת. הנקודה הזו מכאיבה לך מספיק שאתה מבין שאתה רוצה להיות בקשר עם עצמך. ללב אין גיל והוא לא חובש כיפה. אתה יכול לראות ב-TARGET ילד בן שלוש ואישה בת 40 שמתנהגים באותה צורה ברגע שהם לא קיבלו מה שהם רוצים. היא רבה עם המוכרת והילד נשכב על הרצפה וצועק".

דנה: ״לפעמים אלו גם לא בעיות גדולות, לא תמיד יש סיפורים קורעי לב. ילד יכול לחוות נטישה כשאמא שלו שמה אותו בכיסא התינוק ברכב ולא מתייחסת אליו כי היא צריכה לנהוג. לפעמים זה גם כאב שנובע מבעיות לכאורה קטנות. כל אחד סוחב את הכאבים הללו בלי שהוא שם לב".

הצטרפתי לאחד מהשיעורים של יום שני בערב. השיעורים מחולקים לנשים וגברים. החלוקה די ברורה: דנה אחראית על שיעורי הנשים ושיעורים הגברים מתקיימים בניצוחו של דנינו. אין לארגון אופי דתי, וחתך המשתתפים בו מגוון מאד, נע בין חילונים דתיים ומסורתיים.

במתחם המרווח ישבו דמויות שונות מהקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס. חלקם מוכרים בעיר, רבים מנהלים קריירה מצליחה וחיים נורמטיביים לגמרי, אך משבר בזוגיות או במערכת היחסים עם ילדיהם, או תחושה שאיבדו כיוון במירוץ החיים המטורף הביא אותם לסדנאות של ׳גשרים׳. צפיתי בהם נחשפים, פותחים את הלב, זועקים ואפילו דומעים. מן תהליך התנקות וירידה לעומק כדי לטפל בעצמם מהשורש. תחושת הביחד של הקבוצה הישראלית הייתה משהו שלא ניתן להתעלם ממנה. כולם העידו בפני שהשיטה של ׳גשרים׳ שינתה את חייהם. גם אתר הארגון מגולל עדויות רבות של תלמידים על העזרה הגדולה והשינוי העצום שהביא ׳גשרים׳ לחייהם.

אז מהי הדרך של ׳גשרים׳ וכיצד היא יכולה לסייע לכם? האמת שזה מסע. דרך שצריך לצעוד בה כדי להבין. זו הסיבה שהסלוגן שלהם חוזר על עצמו כמו מנטרה: תבוא. תרגיש. תבין. ובכל זאת, אם אצטרך לשרטט עבורכם את ׳מפת הדרכים׳ שלהם אמליץ להתחיל בשיעורי ניסיון של כמה מפגשים. הם חיוניים מאוד מפני שהשפה בה מדברים שם היא מאוד חדשה: שפה של רגש ולא של שכל. המטרה היא לגרום לכם להתחיל להפעיל את המקום של הרגש, תהליך שעשוי לקחת שבועות ארוכים.

יהודה: ״אפשר לדמות את זה ללידה של תינוק. בן אדם קודם כל מתחיל לקבל את עצמו. הוא נמצא במקום של הכלה ומוכן להסתכל על הדברים בלי שפיטה ולבדוק את האמת. בלי האמת לא תגיע לכלום".

היה מרתק לשמוע מדנינו כיצד את השינוי הראשוני והחיובי ניתן לראות כבר על פניהם של התלמידים. ״אנשים שעברו אצלנו את התהליך סיפרו שקרובי משפחה או אנשים שלא ראו הרבה זמן אמרו להם שמשהו השתנה להם בפנים. לא בכדי, פנים הם בלשון פנימה וכל מה שעובר עלינו בחיים מופיע על הפנים שלנו. הפנים הן נקודת האמת שזורחת בבן האדם, אצלנו אנשים הופכים להיות יפים יותר בלי שינויים של איפור או בוטוקס. החברה כאן (בלוס אנג׳לס) מתעסקת המון ביופי מקטלגים מה יפה ומה לא, אבל היופי עצמו זה אור ולא דבר חיצוני, הכל נמצא בפנים שלנו. כשאנשים שמשקרים לעצמם או לאחרים ניתן לחוש זאת בפנים שלהם. ברגע שאני לא מתעמת עם מה שבאמת קורה לי אני מתרחק קודם כל מעצמי. אם יש בתוכך הסתרה היא תפגוש אותך הרבה בחיים, ואז נקודה במציאות שלך לא נפתחת. למה, כי דאגת להסתיר מבפנים, הפנים משתנות כשאתה מסתיר משהו וכאשר אתה מפסיק להסתיר. אם נצלם את התלמידים שלנו בשיעור הראשון ותמונה נוספת שנה לאחר מכן, נוכל לראות איך הפנים שלהם ממש משתנות".

׳בגשרים׳ אנשים עושים דרך. כזו שמובילה אותם לבצע שינויים בחייהם, למצוא את האמת הפנימית שלהם שתעזור להם לפתור בעיות בכל תחום בחיים ולהתמודד עם כל אתגר. התהליך נעשה גם בשיעורים קבוצתיים וגם בתמיכה אחד על אחד. מה שנדרש מהתלמידים הוא להיפתח לגמרי ולהיות מוכנים לצאת למסע חדש. לשכוח את המוח ולהפעיל את הלב, לחשוב איתו ולהיות נכונים לעשות שינוי. קל להתחבר לתובנות של דנינו, אולי מכיוון שחלק גדול מהם מגיע מהמקורות היהודים, כך שהכל מרגיש מוכר.

ההסבר והצורך בשינוי, מסביר דנינו, נמצא גם אצלנו במקורות היהודים ונותן

לדוגמא את המשפט המפורסם: ַוֹ יּאֶ מר יְ הוָ ֶה אלַ אְ בָ רםֶ לךְְ לךֵָ מַ אְ רצְ ךָ ִוּממּ ַוֹ לְ ְד ּתךָ ִוּמֵ בּ יתָ אִ ביךָ ֶאל ָָהאֶ רץ ֲאֶ ׁשר ַאְ ֶראךָּ . סדר הפעולות הללו אינו נכון מפני שכאשר אנו עוזבים משהו אנחנו יוצאים מהקרוב אל הרחוק: ״ככה לא מדברים, הרי אתה קודם כל עוזב את הבית, אחרי זה את השכונה, לאחר מכן את העיר או את המדינה. כלומר יש דרך לצאת. מה פתאום באה התורה, זו שאנחנו רוצים לומר שהיא איננה טועה אף פעם והופכת את כל הסדר? חכמים אומרים שלא מדובר פה ביציאת הגוף אלא מדובר ביציאת הנפש מההרגלים שלה: קודם כל אני עוזב את המגזר הכללי שלי את החברה, אחרי זה אני עוזב את המגזר הפרטי שלי את המשפחה, העזיבה היא חיצונית פנימית. הקב"ה בא לאברהם ואומר לו 75 שנה עשית עבודה יפה, שיחקת אותה. עכשיו אתה רוצה את האמת זה סיפור אחר לגמרי, אתה צריך לעזוב את הכל, ושולח אותו למסע שבו גם משנה לו את שמו, ככתוב: ולֹא יִָ ֵּקרא עוֹ ד ֶאת ִׁשְ מךָ ַאְ בָ רם, ומעניק לו את השם אברהם- כלומר אב המון. אברהם יהפוך להיות מישהו אחר ברגע שימצא את המהות של העצמי שלו. אז הנה אתה רואה בשתי מילים את התהליך שנדרש לשינוי. זה מופיע בתורה, זו לא פרשנות שלי, קודמיי אמרו זאת ואני בסה"כ משתמש במה שנאמר".

במהלך השיחה דנה מדגימה מהמקורות היהודים את סיפור שיעקב שירד למצרים, ועל האנאלוגיה של מצרים בנפש שלנו: ״מצרים מסמלת את המקום הצר בנפש שלנו שעלינו להגיע אליו כדי להכיר את עצמנו טוב יותר ולהפוך לאנשים יותר מאושרים. בדיוק כמו שיעקב היה צריך לרדת מצרימה כדי להפוך להיות גוי גדול ומצליח. אם אנשים בחוץ מחפשים כל היום להיות יפים, מאושרים ושמחים הם בעצם מפספסים את מסע החיים שלהם. רבי נחמן אומר שרק מאחורי הכאב מסתתרת הדעת. זאת אומרת רק כשתסכים לרדת למקומות הקשים שיש בך ולראות את האמת שמסתדרת שם או את הרגשות ואת מה שיש שם אז משם תוכל לקבל דעת אמיתית ולגדול".

שיחות רבות עם תלמידים בקבוצות חשפו בפני את הסיוע העמוק של ׳גשרים׳ לאנשים רבים בקהילה הישראלית. בשיעור בו נכחתי התכנסו למעלה מ- 20 גברים שבאו קודם כל לחלוק לשתף ולצעוק את הבעיות שלהם ואת כל מה שכואב. מהעבר השני על מסך הגדול ניצב יהודה דנינו, שקם בשעת בוקר מוקדמת מוכן מוזמן להקשיב, לכוון ולהרביץ בהם את תורתו, כשבמרכזה הוא מעודד אותם להיפתח ולנסות ולהגיע לשורשם של בעיות. עדויות של תלמידים רבים, שמספרים כיצד השיעורים של ׳גשרים׳ שינו את חייהם לטובה ואף הצילו אותם המשיכו לזרום אליי לכל אורך הכנת הכתבה. ביניהם סיפור על אישה בשנות ה-50 לחייה שבמשך 14 שנה הייתה מטופלת אצל פסיכולוגים רבים וצרכה כדורים חזקים נגד דיכאון וחרדות. לפני שנתיים הצטרפה ל׳גשרים׳ עשתה איתם את כל הדרך – שיעורים בקבוצות, תמיכה אחת על אחת עם דנה, התבודדויות, עד שלבסוף חייה השתנו פלאים. היא אינה זקוקה יותר לטיפול פסיכולוגי וכבר שנה שאינה לוקחת כדורים.

כמה זמן נמשך תהליך הלמידה ב׳גשרים׳? 

דנינו: ״כל אחד מחליט עבור עצמו. אם באת במטרה לתקן משהו ואתה מרגיש אחרי תקופה שתיקנת ומספיק לך זה בסדר, אם יש עוד מקומות בנפש שאתה רוצה לתקן אז אנחנו פה. הכאב של אנשים הוא אותו כאב, אני חושב שדווקא פה בארצות הברית יש צורך יותר גדול, כי אחת הסיבות שאנשים עזבו את הארץ הן בגלל בעיות מסויימות בבית או במישורים מסוימים בחיים עד שהם לא יכלו לשאת את הבעיות הללו וברחו לחו״ל. כל אחד עם הסיפור שלו".

ב׳גשרים׳ לא באים לתת לכם עצות אלא להראות מה מתרחש בתוך עולמכם הפנימי דרך שיקוף, דרך שאלות. אין שיפוט של טוב או לא טוב, אמת או שקר. זה מה שעובר עליך. אחד הכלים החזקים אותם יצא לי להכיר במערכת הלימודים של ׳גשרים׳ הוא ההתבודדות במהלכה התלמידים יוצאים לטבע לשעת התבודדות להיות עם עצמם ולהתחבר לנפש ולאני הפנימי שלהם. דנינו: ״בהתבודדות אני מאפשר לעצמי להיות אני כדי להתנתק מהדמות של המורה. בסוף יום אני עולה על הר, פה ברסידה, ומתבודד שעה. זה מאפשר לי להיות יהודה והילד שבתוכי. זה כמו מקלחת שמטהרת אותי מכל היום ועוזרת להמשיך הלאה".

יהודה, אתה עומד מאחורי השיטה של ׳גשרים. איך הגעת למסקנה שזה מה שאתה רוצה לעשות? 

״ב-2002 כאשר מגדלי התאומים נפלו גם הישיבה בה למדתי נסגרה. החלטתי שאני רוצה לעזור לאנשים לאסוף כספים, לחלק ולפרגן לכל העולם. אני בן למשפחה שלא חסר בה וכסף זה לא משהו ששאפתי אליו. אני יותר בעניין של לחלק, אני אוהב לתת. התחלתי עם המון חסד ואחרי כמה שנים משהו נתקע בי, ראיתי שאני לא מסוגל לעשות חסד או ללמד והתחלתי לשאול עצמי ׳מה קרה׳, איך ׳משאית חסד׳ תוקעת אותי. במשך שנים נפלתי מאוד חזק מבחינה רגשית, אבל לא הכרתי מושגים של דיכאון ובכל זאת ידעתי שמשהו קרה לי ולא ידעתי מה זה. הלכתי ליער והתחלתי לדבר עם עצמי ולשאול כל מיני שאלות ולחפש תשובות.

״מישהו שאל אותי מה אתה מרגיש? הבנתי שאני לא יודע מה שאני מרגיש, הבנתי שאני תקוע כי כל הרגשות שלי מודחקים
אבל זה בדיעבד. ביליתי המון שנים ביער של כתיבה, של דרישה. הייתי הולך לסדנאות וקורא כל ספר ששואל שאלות רגשיות, וכך עם התהליך פגשתי אנשים שרוצים לעזור לעצמם. דרך המקומות שעברתי בהם החלטתי שאני רוצה לעזור לאנשים לעבוד על עצמם, אני לא מלמד, אני עוזר. אני לא מבזבז זמן בלשים פלסטרים על בעיות של אנשים או לצבוע להם את החיים, אלא לעבוד איתם על ההכרה בבעיות שלהם".

אתם גם עובדים עם ילדים.

דנינו: ״כן, לפעמים אנחנו יושבים עם הילדים בשיעורים ואני שואל אותם ׳מה אתם מרגישים כשאבא ואמא רבים?׳ הם פתוחים כמו ספר ומגלים לך הכל, ואתה שומע תשובות כמו: אני נלחץ, אני מפחד שאמא תעזוב את הבית. אני שואל הילדים מה הם עושים, והם מספרי שהם רוצים להיות ילדים יותר טובים. אז אנחנו כותבים את התחושות והמחשבות של הילדים ושולחים אותם להורים שלהם. אנחנו למעשה אומרים להורים: הנה, תראו מה קורה בעולם של הילדים שלכם. תבינו עד כמה אתם לא מודעים בכלל לעולם שלהם ולאיך המריבות בינכם משפיעות עליהם. אתה רואה את השינוי בקשר בין ההורים לילדים: הוא הופך להיות יותר מכיל, פחות מעניש, יש אמפטיה, עולם שלם נבנה פה. ויש את הסיפוק שדור שלם של ילדים נראה אחרת".

יש הרבה חסד בפעילות שלכם.

דנינו: ״בהחלט. רק לאחרונה עבדנו עם אישה שהייתה מפורקת פיננסית וכך גם בחייה האישיים. היא הרוויחה בקושי 3000 דולר בחודש ולא הצליחה לשלם חשבונות ובנוסף לכך בעלה היה אלים כלפיה. עבדנו איתה במשך שנתיים, היא פרסה כנפיים והיום היא בעלת חברה רצינית בקליפורניה.

״היו לנו תלמידים שהיו מפורקים פיננסית ותוך שנה שנתיים הם נמצאים במקום אחר. לחסד הישן חזרתי ממקום אחר, במהלך השנה וכשמגיעים החגים אנחנו מגייסים כספים ושולחים לארץ למשפחות מרובות ילדים. עוזרים לאנשים להתחתן, לקיים בר מצוות ולמלא חוסרים למשפחות. הפעם אנחנו מתעסקים בחסד מיוחד, הכספים הולכים לאנשים שבאמת צריכים והם מקבלים מתוך רצון גדול לתת את הכי טוב שיש. זה שפע שהם לא מכירים וזה פועל חזק, זה מורגש".

מלבד השיעורים השבועיים שמתקיימים במרכז ׳גשרים׳ הם מקיימים גם תמיכה אחד על אחד כמו גם שיעורים לילדים ובני נוער, שיעור אינטרנטי אחת לחודש, שיעור אפטר סקול ושיעור בחינוך ילדים בגנים, בתי ספר וחוגי בית. הארגון נמצא בתהליך גדילה משמעותי ושואף להגיע ולעזור לכמה שיותר אנשים. בחודש הקרוב ייפתחו שיעורים וקבוצות נוספות גם באזור העיר של לוס אנג׳לס. ובימים אלו ׳גשרים׳ מעניקים 2 שיעורי היכרות ללא תשלום! הזדמנות נפלאה לבוא, להרגיש ולהבין

ליצירת קשר:
www.gsharim.org 818-224-8979
הכתובת:
19545 ventura Blvs #102 Tarazana CA 91356

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Featured

שאנל אלטיט – מיס ישראל LA לשנת 2019!

Published

on

התחרות נהנתה מצוות סלבס מהארץ, הופעה של כיתריה וטקס מתוקתק ומאורגן להפליא של שני לאובר וחני כהן במועדון MAYAN בדאון טאון

מועדון THE MAYAN בדאון טאון של לוס אנג׳לס התמלא ביום ראשון האחרון ביופי ישראלי-אמריקאי כאשר תחרות מיס ישראל של לוס אנג׳לס הראשונה בהיסטוריה יצאה לדרך. כבר בחמש וחצי בערב החלו להגיע אורחים רבים מהקהילה לאירוע הנוצץ שנפתח על השטיח האדום המסורתי והמשיך בריספשן נפלא עם משקאות ופינגר׳ס פוד של יונתן ארט שף.

אזור המועדון היה מחולק ל-3: מתחם אורחים, בלקוני שהיה מלא בקהל צעיר ותוסס, ומתחם ה-VIP קרוב לבמה שכלל את הורי הבנות, ספונסרים של האירוע ודמויות מתעשיית האופנה בעיר המלאכים. את הטקס הנחו השחקנים רון שחר ומגי אזרזר. בין השופטים: הכוריאוגרפית עדן שבתאי, מנחה הבידור צחי קומה, כוכבת האינסטגרם אלין כהן, מלכת היופי לשעבר ניקול הלפרין ואשת העסקים וחברת הכנסת לשעבר פנינה רוזנבלום. רוזנבלום עוררה התרגשות רבה בקרב הקהל והמנחים ואמרה בין היתר: ״לא הייתי באל-איי כבר 42 שנה. תודות לשני לאובר אני פה איתכם בתחרות. אני שמחה לחזור ולראות את הקהילה הישראלית כאן כל כך מאוחדת. הוליווד והתעשייה כאן היא מקום לא פשוט, אבל כל חלום הוא אפשרי ויש פה המון הזדמנויות אז תמשיכו לחלום".

16 הפיינליסטיות בתחרות עלו להצגה הראשונה שלהם כשהן לבושות בג׳ינס כחול של YMI וחולצה לבנה עם לוגו התחרות והמספר שלהן. על המסכים הוקרן קליפ שסקר את הדרך אותה עשו הבנות במהלך השנה האחרונה, ההכנות לתחרות, עבודה על הכוריאגרפיה, צילומים לעיתון ״שבוע ישראלי, שהיה גם אחד מנותני החסות לאירוע, וגם פעילות ההתנדבות של הבנות בעמותות ׳גדולים מהחיים׳, ׳בשמחה׳, בית מחסה לבעלי חיים ועוד. לאחר מכן נערכה תצוגה נוספת של הבנות, הפעם עם ג׳ינסים קצרצרים טופ חושפני וג׳קט בסגנון ספורטיבי, שהמשיך למופע ריקוד דאנס היפ הופ ללהיט ׳טאקי טאקי׳, כאשר ברקע די ג׳י אביאל נותן בראש ונאמברים לאורך כל הערב. בשלב הזה התבקשו האורחים להוריד את אפליקצית MENTIMER ולהתחיל להצביע למתמודד האהובה עליהם.

את החלק האמנותי מילאה הזמרת הצעירה כיתריה, פיינליסטית ׳הכוכב הבא לאירווזיון׳, שביצעה גירסת כיסוי נפלאה ל-Just the way you are של ברונו מארס, את ׳מראות׳ של ג׳סטין טימברלייק וגם מחווה לזמרת האהובה עליה, ריאנה. הבנות עלו שוב על הבמה ונדרשו לשאלה משותפת: מה הסיבה שבחרתן להשתתף בתחרות?. השופטים נראו מופתעים מהתשובות, שכללו אזכורים רבים לרצון לייצג את הקהילה הישראלית באל-איי ואת מדינת ישראל, והמטרה להרגיש חלק מישראל למרות המגורים בלוס אנג׳לס. קליפ מיוחד של גיא פינס, היישר מישראל, סיפר על ההצלחות הרבות של ישראלים בתעשיית הבידור באל-איי: מחיים טופל ׳בכנר על הגג׳, ׳בטיפול׳, ׳חטופים׳, ׳רמזור׳, ׳פאודה׳ – ואי אפשר בלי גל גדות כמובן.

המועמודות הסופיות עלו על הבמה אחרי הסינון הראשוני באפליקציה. לקראת שמונה
בערב נחשפו הזוכות הגדולות: דורית אלון ויניב רז העניקו את פרס חביבת הקהל, בו זכה תמרה אוחנה. נטלי ויניב אביבי בעלי ׳ביודי סלון׳ העניקו את הפרס (טיפולי יופי למשך שנה שלמה) לזוכה במקום השלישי: אביב גדי. את הפרס למקום השני העניקה רקפת אהרן (מאמנת אישית ומייסדת עמותת ׳גדולים מהחיים׳) יחד עם פנינה רוזנבלום למאי אור, שתקבל קורס אימון אישי ועיסקי. בין לבין מיכל סיאס, מייסדת עמותת ׳בשמחה׳ העניקה אות הוקרה לאופנאית דינה בראל, התומכת הגדולה בפרוייקט מיס ישראל אל-איי.

חני כהן, שני לאובר, שאנל אלטיט, אביאל אלטיט

המתח היה גדול ובני המשפחות את הבנות נעמדו על רגליהם לפני הרגע המרגש בו הוכרזה הזוכה במקום הראשון: שאנל אלטיט היא מיס ישראלLA לשנת 2019 שאנל קיבלה את הסרט וזר פרחים ענקי משני לאובר וחני כהן מ-TopOne Productions, המפיקות והמנהלות בפועל של האירוע הנוצץ והמוצלח. בנוסף שאנל זכתה בכרטיס טיסה לישראל, כתבת שער בעיתון ׳שבוע ישראלי׳ וראיון בערוץ 2.
ברכות למשתתפות ולזוכות – ולהתראות בשנה הבאה.

המשך לקרוא

Featured

הקול כלול

Published

on

נא להכיר: הילה פליטמן, זוכת פרס הגראמי הרושמת הצלחות בקונצרטים בארצות הברית ובישראל • בעלת חגורה שחורה ב"טיי קואן דו", אמנות לחימה קוריאנית ואמא הליקופטר לבנה אש • ולהיט גדול אחד, בשיר הנושא לסרט "קוד דה וינצ'י" בכיכובו של טום הנקס • חשיפה

הילה פליטמן היא תכשיט נוצץ בסצינת המוסיקה הבינלאומית, ידועה בזכות המוזיקה המדהימה שלה, הקול היפה והמיוחד והיכולת לבצע יצירות מאתגרות חדשות. מבחינה קולית היא מוגדרת כ"סופרן קולורטורה", וקולה מתאפיין בצבע ייחודי וביכולת עוצרת נשימה בצלילים הגבוהים של הטווח הקולי. לכך מתווספת אישיות בימתית מקסימה, מלאת חן ועומק הבעה.

היא עבדה עם מנצחים מובילים, והופיעה עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית של לונדון ועוד.

הצליל הגולש של הילה מרחף גבוה מעל במות האופרה העולמית "בקלילות שמיימית שמשווה את איכויות קולה עם אלו של קתלין בַּ אטל או דון אַ ּפשוֹ (שתיים מזמרות האופרה הגדולות ביותר בארצות הברית)", כך קבעו מבקרי הסי.אן.אן לאחר ששמעו את קולה של הילה פליטמן בסרט המצליח "צופן דה וינצ'י".

היה בזמנו ויכוח על איכות הסרט, אבל על איכות קולה של הילה פליטמן הייתה תמימות דעים. התשבחות לא פסקו. "וושינגטון פוסט" דיבר על זמרת עם אנרגיות סטאטוספריות, בהירות מחודדת בדיבור, קול צליל מלאכי בשירה, "אבל אם צריך היא יודעת להפיק קולות יבבניים כמו השרקן".

"לוס אנג'לס טיימס" מספר על זמרת שמתחילה בצליל שהוא כולה אקסטזה לא מרפה ויש אחרים שפשוט מקנאים במיתרי קולה הנפלאים שהטבע העניק לה.

"זה היה תהליך שונה ממה שאני רגילה לו. למען האמת לא קראתי את הספר, וכשהתבקשתי להקליט את הקול שלי לפסקול הסרט, לא היה מדובר בטקסט מילולי מושר אלא טקסט שרומז על פולחן, על משהו מיסטי. ישבתי וצפיתי בסרט והוספתי את הקטעים בקול הדק והגבוה לפי ההנחיות של מצבי רוח וכו'. היו מקרים במהלך העבודה שהצפייה בילבלה אותי, נסחפתי בקטע זה או אחר של הסרט כצופה ושכחתי להיכנס בזמן. היה צריך להתחיל מחדש. דבר אחד שהדריך אותי בהקלטות האלה, ולא רק בהן, הוא הידיעה שזמר אינו צריך להיות בעצמו עצוב על הבמה, הוא צריך לגרום לאחרים להרגיש עצבות. אם הוא השיג את התחושה הזו אצל זולתו, הוא
הצליח. נראה לי שהצלחתי במשימה".

הסופרנו השמימית שנולדה קרוב לאלוהים, בירושלים, מתגוררת בשנים האחרונות בעיר המלאכים, לוס אנג'לס. גרתי בחצי העולם אבל פה זה הבית ומכאן אני מרקיעה שחקים לכל מקום בעולם שמבקשים אותי לשיר", היא אומרת. הילה הגיעה לאל.איי לאחרונה לאחר שהתגוררה מספר שנים עם בעלה לשעבר, המנצח והמלחין אריק ויטקר ובנם אֵ ש בלונדון. "הצליל העברי של המילה 'אש' מצא חן בעיני אריק ולכן נשאר השם…", מסבירה הילה.

פליטמן, זוכת פרס הגראמי על ביצוע יצירה, רושמת הצלחות בקונצרטים רבים בעיקר בארצות הברית, ואפילו בעלת חגורה שחורה ב"טיי קואן דו", אמנות לחימה קוריאנית, שיש בה בעיקר הרבה בעיטות.

מה הקטע הזה של לחימה?
זה היה שיגעון של רגע שנתפסתי לו. באחד המופעים שאריק (בעלה לשעבר המלחין אריק ויטקר), חיבר והיו בו שילובים של טכנו, אופרה, מיוזיקל, ובתוך זה היה עניין של לחימה. ואני תמיד הייתי בן אדם פיזי. זה מאוד אים לי ונדבק".

איך הספורט קשור עם לעשיית מוזיקה?

"בדרך שלי לעשות מוזיקה עם תחושה חזקה של תנועה ותזוזה יש לספורט הזה מקום. אם כי אני חייבת להודות שעכשיו, כשאני עסוקה עם הבן, הורדתי את מינון הטיי
קואן דו".

וזה לא השינוי היחיד. היום, כלומר בשנים האחרונות, הילה משתדלת להיות הרבה עם הבן אֵ ש ולכן היא צמצמה לא רק את העיסוק בספורט אלא גם את מספר הופעותיה באולמות הקונצרטים. אבל לפחות פעם בחודש היא נמצאת על הבמה. וכיוון שהרפרטואר שלה הוא בעיקרו מוזיקה שנכתבת עכשיו, כל הופעה כרוכה בחזרות לא מעטות. "אז אני לוקחת את אש איתי לכל מקום, לפעמים הוא לא כך כך אוהב את ההסתובבות אבל הוא מדי פעם מסוקרן".

בין פופ וקלאסיקה

הכל התחיל אצל הילה כאשר גילתה את המוזיקה דרך הפסנתר בגיל חמש,, מעט לאחר מכן את הזימרה, וממש מאוחר יותר היא גילתה גם את הספורט. אבל כזמרת צעירה במקהלת "אנקור", השילוב של ספורט לא נראה למנצח ארנון מרוז. הוא העמיד בפני הילדה את הברירה: ספורט או מוזיקה". הילה בחרה בספורט, ויתרה על המקהלה. המורה טעה בגדול בזיהוי הכישרון של הילה והעתיד הוכיח עד כמה ההערכה הפדגוגית הייתה שגויה.

הילה ויתרה על המקהלה אבל לא על החינוך המוזיקלי. היא למדה בתיכון שליד האקדמיה בירושלים. מי שהחזיר אותה לכיוון הזמרה הייתה המנצחת מיה שביט (מייסדת מקהלת העפרוני). בתיכון למדה בהדרכתה של פנינה שוורץ, שהקנתה לה את הדרך להעמיק בהבנת הטקסט בחיפוש המשמעות ולפעמים גם את הרובד הפילוסופי
שמאחורי המילים. העיקר שהקשר עם הזמרה לא נותק.

"ביוזמת מיה שביט ניגשתי לאודיציה באופרה הישראלית, עוד באולם נגה ביפו, לתפקיד פלורה (באופרה טבעת החנק' של בריטן) והתקבלתי. שם גם הכרתי את המנצח אשר פיש". התחנה הבאה הייתה בית הספר ג'וליארד בניו יורק. תואר ראשון, תואר שני, אמן, היכרות עם אריק ויטקר, מי שיהיה בעלה וגרושה (אביו של אש).

את מזוהה בעיקר במוזיקה העכשווית שאת שרה.
"נכון, והמקום הזה טוב לי. יצירותיו של קורליאנו, יצירות של דיוויד דל טרדיצ'י, של הפיני המוכר יותר כמנצח אסה פקה סלונן. היצירות מתקשרות עם הקהל בדרכים משלהן. אם בטקסטים של המשוררת היוונייה הגדולה סאפפו או אפילו ביצירות ללא מילים, מעין וקאליזות. יש מסרים חזקים ליצירות האלה.

"גם בישראל אני מופיעה תדיר ולאחרונה שרתי את היצירה של דל טרדיצ'י. ובביצוע בכורה בישראל – 'עיני חמור הים', יצירה למילים של לואיס קרול מתוך החלק השמיני של 'אליס בארץ המראה'. את היצירה הזאת כבר שרתי בעבר עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח מהטה ומזור. דל טרדיצ'י התעסק הרבה עם אליס, הגיבורה המוכרת של
לואיס קרול".

כשאת שרה את דל טרדיצ'י אבל גם מוזיקה של באך ושל מוצרט. איך זה מסתדר לך לשיר מוזיקה המוכרת, הקלאסית, עם השירה של החומרים המודרניים?
"זו שאלה מורכבת שגם אני מתחבטת בה מדי פעם. למרות השוני בין המוזיקה של באך למשל לזו של דל טרדיצ'י, נראה לי שבשתיהן יש מרכיב של רעננות, של ראשוניות ושל טוהר".

אם איזו מוזיקה את מזוהה יותר?

"אני לא רואה את עצמי כזמרת של סוג מסוים של מוזיקה, אני לא בדיוק זמרת אופרה ולא בדיוק זמרת קונצרטים. בכלל נראה לי שהתיחום המוזיקלי, השייך למגמות שמרניות במוזיקה, הולך ונעלם. איפה נגמר הפופ ומתחילה הקלאסיקה. ככלל רווחת התפיסה שמוזיקה קלאסית היא מורכבת, טעונה, משמעותית, אינטליגנטית והולכת לקצוות, לעומת המוזיקה הפופולרית שהיא בסיסית, פשוטה, משעממת ונטולת עניין. אני מעריצה גדולה של הזמרת ביורק, יש במוזיקה שלה מורכבות גדולה והכל מרתק והיא מקוטלגת כזמרת פופ".

האם את מיישמת את זה בהופעות?

דווקא כן, עם חברת האמרגנות איתה אני עובדת אנחנו מכינים רסיטלים, יענו רסיטלים שיש בהם מוזיקה מודרנית והרבה גרסאות כיסוי לשירים מוכרים, כלומר קלאסיקה של פעם ושל היום ופופ מסוגים שונים ובכלל."

ואיך הקהל מגיב?

"מקבל, אולי בעיקר משום שזה לא צפוי".

היה לכם גם סטוץ של כמה שנים בלונדון?

"ללונדון (צ'לסי) הגעתי לאחר שהות ממושכת בלוס אנג'לס, שם כאמור הייתי בסצנת המוזיקה הקלאסית. המעבר נבע, בעקבות ביקוש גובר לקונצרטים באירופה של בעלי לשעבר – המלחין האמריקאי, אריק ויטקר סיבה נוספת הייתה רצון למצוא בית ספר איכותי לבננו, אש, שהיה אז בן שש, ולקצר את המרחק לארץ. למרות שהייה בדרך
כלל סגרירי, אהבתי את החיים בלונדון… הייתי מאושרת", מציינת פליטמן, כשהיא משווה בין לונדון לאיכות החיים בלוס אנג'לס. העולמות המוזיקליים שלה ושל בעלה מתחברים ואף מתנגשים, כמו במחזמר שהוא כתב, "גן העדן האבוד" שהועלה מספר פעמים בארה"ב והוצג גם בווסט-אנד, ובו פליטמן הייתה אחת הזמרות במופע. "היה תהליך של למידה", היא מספרת על העבודה המאתגרת עם בן זוגה. "צריך ללמוד לא לקחת דברים באופן אישי, משני הצדדים, ולא לתת לרגש להתלקח. עשינו הרבה קונצרטים קלאסיים יחד ולמדנו לדבר בצורה מקצועית".

אך לונדון הייתה גם הקש ששבר את גב הגמל והזוג החליט להיפרד ולחזור ביחד ללוס אנג'לס.

משנה תוקף לבוב דילן

את גם כותבת שירה?
אני צריכה להודות בעניין הזה שוב לאריק. יש לו תכונה של פרגון לכל מי שעובד בסביבתו והוא גורם לו להיות שותף בתהליך היצירה וליצור בעצמו. כך למשל את חמישה שירים עבריים כתבתי אחרי שחברים מגרמניה היו שותפים להזמנת יצירה. אריק עודד אותי בכיוון וכך נולדו השירים, אבל אני לא מלחינה, לכל היותר מחברת מוזיקה".

על איזו יצירה זכית בגראמי?
"זו היצירה 'מיסטר טמבורין' של ג'ון קורליאנו שנכתבה לטקסטים של בוב דילן. לדעתי הנוסח של קורליאנו מעניק לטקסטים החשובים של בוב דילן משנה תוקף ומשנה משמעות. היצירה נכתבה בהתחלה לזמרת הנפלאה סילביה מקניר, שגם שרה אותה בליווי פסנתר באולם 'קרנגי'בניו יורק. אחרי כמה שנים קורליאנו ערך מהיצירה נוסח תזמורתי והוא רצה אותי ליצירה הזאת. אנחנו משתפים פעולה בעוד יצירות".

את מגדירה את עצמך כהצלחה?
"ברגע שנגמר משהו אחד, אני לא אוהבת את מה שאני עושה, ומרגישה שאני מסוגלת להגיע לאיכות יותר טובה ולשפר. אבל החיים, הגיל והניסיון לימדו אותי שאם אתה שלם עם עצמך, אפילו כשיש מקום לשיפור, אם אתה אסיר תודה ומרוצה במה שאתה עושה עכשיו – אז אתה כן הצלחה. לדעתי, זה לא עניין של הישגים חיצוניים גראמי', כסף וכד"'…

אז סוד ההצלחה הוא אושר פנימי?
"אני לא חושבת שאי פעם אגיע לנירוונה. אני לא בן אדם שישיג את זה עד המוות או משהו, אבל אולי הסוד הוא שהחיים הם תהליך, להיות שקוע בתהליך ולנסות ליהנות ממנו".

המשך לקרוא

Featured

דייטינג עם דניאלה

Published

on

היא בת לאב ישראלי ואם אמריקאית, פסיכותראפיסטית מוסמכת וגרושה בזכות עצמה • עכשיו מציעה דניאלה בלום לסינגלס הישראלים-יהודים של עיר המלאכים את שירותי משרד השידוכים שלה, שעובד בשיטות חדשניות וקורצות לדור המילניום • ויש גם אפליקציה • חשיפה בדרך אל האושר

דניאלה בלום היא פסיכותרפסטית מורשית, בעלת רישיון לטיפול בזוגות נשואים ומשפחה שעובדת גם כמאמנת דייטינג אישית. השבוע היא השיקה באירוע נוצץ את מגוון השירותים שלה תחת Dating with Daniella עם הסיסמא: !It is never too late to BlOOM where you are planted בין היתר בלום מבטיחה לגלות לכם מה עשיתם לא נכון עד היום, ואיך תמצאו את האחד או האחת עבורכם.

באפליקציה שדניאלה פיתחה היא מזמינה אתכם להכניס פרטים אישיים, תמונה וסרטון קצר של עצמכם. מכאן דניאלה והצוות שלה יזמינו אתכם לשורה של אירועים וסדנאות במהלכם ינסו לאתר את בן או בת הזוג המתאימים לכם ביותר.

דניאלה נולדה וגדלה לאב ישראלי ואם אמריקאית, מאיר וג׳ני בן דוד. בשיחה אישית סיפרה לי על ההשפעה העצומה שלהם על חייה. ״ההורים שלי התחתנו לפני ארבעים שנה. אז היה פחות מקובל לראות אישה אמריקאית מתחתנת עם גבר מהגר ישראלי. היום כשאני מביטה על עולם הדייטינג השיטחי בלוס אנג׳לס – בו זוגות נפרדים ומתגרשים כל הזמן. אני מבינה שהורי הציגו לי זוגיות למופת: אוהבת ומכבדת שמחזיקה מעמד המון שנים. ״

אביה של דניאלה, מאיר בן דוד, הוא איש עסקים מצליח, מוותיקי ההתישבות הישראלית בוואלי של עיר המלאכים, והבעלים של תחנת הדלק 76 האייקונית בוונטורה בולווארד, פינת בלבואה.. דניאלה: ״אבא מעולם לא פינק אותי עם כסף. הוא הגיע לארצות הברית בלי יותר מידי כסף ועשה את ההון שלו לבדו. למדתי ממנו המון על חריצות ועל עבודה קשה. הוא תמיד דיבר על אמריקה כארץ האפשרויות ושהחיים שלך הם מה שאתה עושה מהם. יש לי את זה בתוכי בהמון מובנים ויש לי המון כבוד לזה".

למרות שנולדה וגדלה בלוס אנג׳לס, דניאלה סיפרה לי על האהבה הגדולה שלה לישראל. ״תמיד היה לי קשר מיוחד עם ישראל. מאז גיל 9 הייתי מבלה כל קיץ בארץ, מבקרת את סבתא שלי שם והולכת לקייטנה. הזהות היהודית שלי תמיד שם, אבל השורשים הישראלים שלי עזרו לי למצוא איפה אני היום. אני מבינה עברית טוב
מאוד ומדברת ברמת שיחה בסיסית".

דניאלה, העיסוק שלך מאוד מגוון, איך את מתארת את מה שאת עושה היום?

״למדתי ובחרתי בקריירה של פסיכותרפיסטית. תמיד אהבתי להבין מהיכן אנשים באים. איך הם גדלים ומה מניע אותם לקבל החלטות מסויימות. הסקרנות הזו כלפי אנשים היא חלק מהטבע שלי. עשיתי את העבודה הזו תקופה ארוכה, ואז התחתנתי, הקמתי משפחה ועזבתי את הקרייריה שלי כדי לגדל את הילדים. זה היה נפלא אבל התגעגעתי להיות מוקפת באנרגיות של אנשים ולהיות חלק מהחלומות שלהם.

"הקמתי קבוצת נשים שנקראת Let's be honest מפני שכל כך נמאס לי מהרעיון שכולם מנסים להציג בפייסבוק ובמדיה החברתית כאילו החיים שלהם מושלמים. למעשה נותנים לאנשים אחרים לראות מה שהם רוצים ולא מה שקורה באמת. הקבוצה שלי החליטה להציג את מה שקורה בחיים האמיתייים".

את מייעצת לגבי נישואים וגם לאנשים לאחר גירושים. זה מגיע מנסיון אישי?

״חיי הנישואים שלי נועדו להסתיים. אני מאמינה שכמו שיש איחוד מלמעלה יש גם פרידה מלמעלה. פרידה זה לא תמיד דבר רע, בגלל זה היא נקראת Break up ולא Break down. שנים רבות בחיי הנישואים שלי היו טובות ובריאות. אבל השנים האחרונות לא היו כאלו, וזה היה הזמן להמשיך הלאה. כאשר ויתרתי על הנישואים שלי הבנתי מה אני באמת רוצה לעשות בחיים. יש משפט שאומר: from your pain come your purpose (המשמעות שלך באה מתוך הכאב).

"היום אני עומדת בכוחות עצמי. כאשר

עבדתי כפסיכותרפיסטית התמקדתי בלעזור ללקוחות שלי, וגם לחברים כאשר אני מנסה להסביר להם שהכל עובד על פי חוק המשיכה. המסרים שעוברים בתת מודע מאנשים ואיך שהם מציגים את עצמם. כרגע אני יוצאת עם עצמי, ואני מתרגשת לחלוק את כל הידע והנסיון שצברתי במשך השנים מבחינה מקצועית וגם מהנסיון האישי שלי. אני מלמדת את הלקוחות שלי במה זה כרוך בלהיות נשוי ואיך לחלוק שותפות לטווח ארוך. עובדת על בסיס קבוע עם רווקים ורווקות, זוגות, גרושים וגרושות ומביאה בנוסף לנסיון המקצועי שלי גם נסיון אישי כרעיה ואמא".

דניאל הוזמנה לתוכניות אירוח שונות בהן היא מדברת על מערכות יחסים. בין היתר השתתפה ב ׳Face the truth׳ כיועצת דייטניג.

• • •

אירוע הפתיחה ׳דייטינג עם דניאלה׳ התקיים בבר יין וטאפס באנסינו באווירה אינטימית ורומנטית. המקום היה מקושט בשלל נרות, בלונים וקישוטים בצבעים אדום לבן. האירוע היה מוגבל לגילאים 30-50 וליהודים מכל המגזרים והקהילות. הצורך, ישנם אין ספור אירועים לצעירים, ליהודים אורתדוקסים או לקהילה הפרסית.
אבל אין אירוע גדול לכלל פנויים ופנויית בגילאי ה- 30 שאינם משתייכים לקהילה מסויימת. ״לא רצינו לעשות אירוע בטמפל או עם הרצאות של ארגון יהודי, אלא ערב אקסלוסיבי ואינטימי, עם לא יותר מ 50 משתתפים, שיבואו להכיר ועל הדרך לשמוע על האפשרויות שלהם עם ׳דייטינג עם דניאלה׳.

ואכן, 60 אורחים הגיעו לערב המצויין והרומנטי שהיה מאורגן היטב ועם זאת בתחושה שהכל ספונטני לחלוטין. האוכל ׳כושר סטייל׳ היה מצויין: סושי טרי, בר סלטים, פלטות גבינות, ותפריט ים תיכוני בדמות חומוס ופלאפל, וגם משולשי פיצות דקות. הבר סיפק לאורחים יין איכותי ולא נצמד ליין המבושל והתפל המוצע באירועים יהודים בדרך כלל. ברקע מוזיקה ישראלית גלגל״צ סטייל, העניקה אווירה של בר תל אביב טיפוסי.

לאחר של 40 דקות של מיקסינג ומינגלינג, דניאלה פתחה את התוכנית, הציגה עצמה בפני האורחים וסיפרה להם מה בעצם הם יכולים לעשות למען עצמם כדי למצוא
את החצי השני שלהם.

דניאלה: ״אני רוצה לומר לכם, ראיתי חצי ממכם ב-J swipe .(אפליקצית הכרויות פופלארית) יש כל כך הרבה דברים שרק מהפרופיל שלכם יכולים לדחות אנשים. יש לכם כוונות טובות אבל אתם לא מבינים איך אתם ׳דורכים על הרגל של עצמכם׳. FYI גברים, נשים לא רוצות לראות אותכם חצי ערומים בתמונות פרופיל, זה לא מדליק אותנו. לבשו חליפה אנחנו אוהבות אתכם ככה. התמונה הראשונה באפליקציה צריכה להיות הטובה ביותר שלכם. הסתכלו על המצלמה ותחייכו. מי מכם שלא עושה את זה כבר מתחיל לא טוב… ובלי טעויות: לא לשים תמונות עם משקפי שמש, בלי תמונות של בחורות לצידכם, בלי כלבים, מכוניות ובלי אלכוהול – אנחנו לא בני 24. ״

דניאלה הסבירה לקהל כיצד המדיה החברתית שינתה את כללי המשחק בעולם הדייטניג, תמכה בכל נושא אפלקציות ההכרויות והדריכה כיצד להשתמש בהן נכון: ״אם אתכם כותבים פרופיל על עצמכם סיימו אותו כמו שצריך. אל תכתבו Life is good עם סמיילי וזהו. אנשים מקבלים את הרושם הראשוני עליכם מאיך שאתם מציגים את עצמכם שם, התמונות שאתם מעלים ומה שאתם כותבים על עצמכם".

דניאלה גם חלקה עם האורחים את התובנה החשובה שגילתה לאחר תהליך הגירושים שלה: ״אני אוהבת לעשות מה שאני עושה. כשהייתי בשנות העשרים לחיי לא יכולתי לחכות לחיים שיהיו לי כשאתחתן עם בעלי. הייתי בטוחה שהחיים האמיתיים שלי יתחילו רק אחרי החתונה. היום אני יודעת הרבה יותר טוב איך העסק באמת עובד. למדתי את חוקי המשיכה של האהבה- אך להוביל את קו המחשבה שלי מ׳אם יהיה משהו׳ , ל׳איך אני עושה את המשהו הזה׳".

בשלב הזה דניאלה הציגה את השותפה שלה להפקת האירוע: אביטל קזנוב- יהודיה אמריקאית ממוצא אוקראיני. קזנוב מוכרת בקהילה היהודית. היא עובדת בפרוייקט ׳מסע׳ ונחשבת לאחת הדמויות המובילות בנטוורקינג והפקת אירועים באל-איי.

קזנוב הדריכה את הקהל כיצד להירשם לשירותי היעוץ וההכרויות של דניאלה וסיפרה על תהליך הלמידה של הצוות על כל לקוח, כשהמטרה לעשות איתם דרך שתסייע להם להבין את עולם הדייטינג, ולאפשר לצוות של דניאלה למצוא עבורם את השידוך הטוב ביותר.

דניאלה: ״דייטינג צריך להיות כמו חדר כושר עבורכם. זה אומר להשתמש בשרירים שלא הפעלתם זמן רב. עד שתרגישו שוב מה זה אומר להרגיש חי ומושך".

• • •

דניאלה ואביטל סיפרו לקהל על האירועים הבאים המתוכננים: סדנא של סקס טנטרי, ערב צביעה, ערב תראפיה. כל האירועים, הן הבטיחו יהיו מלאים בסוג של הארה והאפקט הנלווה יהיה למצוא חיבור בין האנשים שמגיעים.

בין הפעיליות שעבר הקהל בערב הפתיחה היו: כרטיסיות שחולקו על שולחן עגול עם שאלות עליהם היה לענות. עוד תירגלו האורחים איך להביט אחד לשני בעיניים, לחייך ולשאול שאלות אחד את השני. ״חוק המשיכה אומר שאתם צריכים להיות פתוחים וסקרנים ומכאן הכל הוא בונוס״, הסבירה דניאלה.

בהמשך הערב צויין גם יום הולדתה של דניאלה והיא זכתה לקבל עוגת יום הולדת גדולה, ולשירת יום הולדת שמח בעברית ובאנגלית מהאורחים.

הערב הסתיים בטון מרגש ולא שגרתי – הגברים באירוע קיבלו וורדים בודדים והנשים מטבעות כסף. על כל גבר הוטל ללכת ולהציע ורד לאישה שהכי הרשימה אותו במהלך הערב, והנשים, אם היו מעוניינות, העניקו לגברים מטבע… אקורד סיום רומנטי ומרומם שהותיר את האורחים בתחושה מהנה שמישהו הביט בהם ומצא משהו מסקרן ויפה. גילוי נאות לא רק פרחים ומטבעות הוחלפו בסוף האירוע אלא גם מספרי טלפון רבים..

Daniella Bloom, MA. LMFT. Uplifting Keynote Speaker on Relationships Today – Best Selling Author – Advocate
LA"S Premiere Divorcée Success Coach and Dating Expert
www.DaniellaBloom.com
Like the The Daniella Bloom Page. Join me on Instagram

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות