ללב אין גיל והוא לא חובש כיפה - שבוע ישראלי
Connect with us

Featured

ללב אין גיל והוא לא חובש כיפה

Published

on

ביות בזוגיות וחיי משפחה, משברים כלכליים, דיכאונות, חרדות ופחדים, התגברות על אובדן או מחלות ומינוף לשלב הבא בחיים –  אלה הם חלק מהנושאים איתם מתמודדים המשתתפים בשיעורים של 'גשרים', ארגון ישראלי-אמריקאי שהקים יהודה דנינו ואותו מנהלת בלוס אנג'לס דנה לוי – ההרשמה בעיצומה – שווה להתנסות

כתב וצילם: אלעד מסורי

מה אתה מרגיש עכשיו? כשנדרשתי לשאלה זו, לא שיערתי לעצמי כמה לא פשוט יהיה לענות עליה. המוח מיד החל לעשות את ההפך, ולחשוב על מה אני מרגיש או כיצד לענות על השאלה בצורה הטובה ביותר במקום פשוט להרגיש. מה אם אומר לכם שביום בו תדעו להרגיש ולבטא את תחשותיכם האמיתיות, אלו שבליבכם, תוכלו לפתור בעיות רבות בחיים ולצאת לדרך לחיים טובים יותר?

נא להכיר את ׳גשרים׳- ארגון יהודי (ישראלי אמריקאי) שזוכה למוניטין רב בשנים האחרונות ככזה שמסייע ליהודים רבים למצוא את הקול הפנימי שלהם ולהתגבר על בעיות ומכשולים בנושאים כמו זוגיות וחיי משפחה, משברים כלכליים, דיכאונות, חרדות ופחדים, התגברות על אובדן או מחלות ויציאה ממשברים, וגם ההיפך הגמור למנף את עצמך לעבור לשלב הבא בחיים, ולשחק במגרש של הגדולים.

על העזרה של ׳גשרים׳ לאנשים ומשפחות רבות ברחבי לוס אנג׳לס שמעתי לפני מספר חודשים. במהלך הכנת הכתבה שוחחתי עם דמויות רבות בקהילה הישראלית. חלקם מוכרים מאוד אך אמנע מלחשוף אותם כרגע כדי לשמור על צנעת הפרט. עם זאת, ככל שלמדתי להכיר ועודני לומד) את הארגון הנפלא הזה, נוכחתי לדעת שהשיעורים שלהם מתאימים למעשה לכולם. אין צורך לחוות משבר או מצוקה גדולה כדי להיפגש עם ׳גשרים׳. הטריגר יכול להיות הצורך הפשוט והבסיסי לתת לעצמכם את הזכות לחיות את החיים הכי טובים שאתם יכולים, ולבנות יסודות איתנים שיעניקו לכם את היכולת להיות באמת מאושרים.

מאחורי ׳גשרים׳ עומדים שניים: מייסד הארגון והשיטה יהודה דנינו, ודנה לוי, שמנהלת את המרכז שלהם בלוס אנג׳לס. דנינו מתגורר בירושלים אך מגיע תכופות ללוס אנג׳לס כדי להעביר הרצאות ולהיפגש עם הפעילים בארגון. דנה פגשה את יהודה כשהגיעה לאחד משיעוריו והחליטה שאת הטוב הזה חייבים לחלוק עם כמה שיותר אנשים גם כאן אצלנו בעיר המלאכים. התוצאה: ״גשרים״ ששם לו למטרה לתת לבני האדם את החלק שחסר להם בחיים. כיצד? המשיכו לקרוא.

אין כמו מראה עיניים, ולכן הגעתי למתחם של ׳גשרים׳ שנמצא על רחוב ונטורה המרכזי בטרזנה. ישבתי לשיחה עם דנינו ולוי והם מצדם פתחו הכל – ללא התייפיפויות או ניסיון למכור את עצמם. האמונה הגדולה בדרך שלהם הייתה ברורה כבר מהרגע הראשון ולכל אורך המפגשים והשיחות שלנו.

לומדים לדבר מהלב. זו נקודת המוצא של ׳גשרים׳. לכל אדם יש את הלב שלו כמו גם היכולת לרפא את עצמו. החוויה של העבודה עם ׳גשרים׳ מרגישה כאילו אתה באיבוד שליטה עצמית, כיוון שהיא מלווה בתחושה שעליך להתמסר בצורה חזקה, לחלוק המון ולהיפתח. דנה מרגיעה אותי: ״בסופו של דבר התנועות הללו הן תנועות שנבנות בך ואתה לוקח אותן הלאה למסע החיים שלך. בקצה השביל אתה מתמסר לאמת שלך ולמקום שבך ואתה לומד לתת אמון מבפנים. כך אתה תתחיל לרפא את העולם הפנימי שלך ולשנות את השורשים שסביבך"

יהודה, מדוע אנשים מגיעים ׳לגשרים?

״מהמון סיבות. אנשים מגיעים ל׳גשרים׳ בגלל שיש להם כאב לב, או התמודדות לא פשוטה. בעיה בשלום בית או בעיה עם הילדים. לפעמים גם מחלה או חרדות בנושא מסויים מביאות אותם לפה, ואז הם מבינים שכל אחד צריך את הדרך הזאת. הנקודה הזו מכאיבה לך מספיק שאתה מבין שאתה רוצה להיות בקשר עם עצמך. ללב אין גיל והוא לא חובש כיפה. אתה יכול לראות ב-TARGET ילד בן שלוש ואישה בת 40 שמתנהגים באותה צורה ברגע שהם לא קיבלו מה שהם רוצים. היא רבה עם המוכרת והילד נשכב על הרצפה וצועק".

דנה: ״לפעמים אלו גם לא בעיות גדולות, לא תמיד יש סיפורים קורעי לב. ילד יכול לחוות נטישה כשאמא שלו שמה אותו בכיסא התינוק ברכב ולא מתייחסת אליו כי היא צריכה לנהוג. לפעמים זה גם כאב שנובע מבעיות לכאורה קטנות. כל אחד סוחב את הכאבים הללו בלי שהוא שם לב".

הצטרפתי לאחד מהשיעורים של יום שני בערב. השיעורים מחולקים לנשים וגברים. החלוקה די ברורה: דנה אחראית על שיעורי הנשים ושיעורים הגברים מתקיימים בניצוחו של דנינו. אין לארגון אופי דתי, וחתך המשתתפים בו מגוון מאד, נע בין חילונים דתיים ומסורתיים.

במתחם המרווח ישבו דמויות שונות מהקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס. חלקם מוכרים בעיר, רבים מנהלים קריירה מצליחה וחיים נורמטיביים לגמרי, אך משבר בזוגיות או במערכת היחסים עם ילדיהם, או תחושה שאיבדו כיוון במירוץ החיים המטורף הביא אותם לסדנאות של ׳גשרים׳. צפיתי בהם נחשפים, פותחים את הלב, זועקים ואפילו דומעים. מן תהליך התנקות וירידה לעומק כדי לטפל בעצמם מהשורש. תחושת הביחד של הקבוצה הישראלית הייתה משהו שלא ניתן להתעלם ממנה. כולם העידו בפני שהשיטה של ׳גשרים׳ שינתה את חייהם. גם אתר הארגון מגולל עדויות רבות של תלמידים על העזרה הגדולה והשינוי העצום שהביא ׳גשרים׳ לחייהם.

אז מהי הדרך של ׳גשרים׳ וכיצד היא יכולה לסייע לכם? האמת שזה מסע. דרך שצריך לצעוד בה כדי להבין. זו הסיבה שהסלוגן שלהם חוזר על עצמו כמו מנטרה: תבוא. תרגיש. תבין. ובכל זאת, אם אצטרך לשרטט עבורכם את ׳מפת הדרכים׳ שלהם אמליץ להתחיל בשיעורי ניסיון של כמה מפגשים. הם חיוניים מאוד מפני שהשפה בה מדברים שם היא מאוד חדשה: שפה של רגש ולא של שכל. המטרה היא לגרום לכם להתחיל להפעיל את המקום של הרגש, תהליך שעשוי לקחת שבועות ארוכים.

יהודה: ״אפשר לדמות את זה ללידה של תינוק. בן אדם קודם כל מתחיל לקבל את עצמו. הוא נמצא במקום של הכלה ומוכן להסתכל על הדברים בלי שפיטה ולבדוק את האמת. בלי האמת לא תגיע לכלום".

היה מרתק לשמוע מדנינו כיצד את השינוי הראשוני והחיובי ניתן לראות כבר על פניהם של התלמידים. ״אנשים שעברו אצלנו את התהליך סיפרו שקרובי משפחה או אנשים שלא ראו הרבה זמן אמרו להם שמשהו השתנה להם בפנים. לא בכדי, פנים הם בלשון פנימה וכל מה שעובר עלינו בחיים מופיע על הפנים שלנו. הפנים הן נקודת האמת שזורחת בבן האדם, אצלנו אנשים הופכים להיות יפים יותר בלי שינויים של איפור או בוטוקס. החברה כאן (בלוס אנג׳לס) מתעסקת המון ביופי מקטלגים מה יפה ומה לא, אבל היופי עצמו זה אור ולא דבר חיצוני, הכל נמצא בפנים שלנו. כשאנשים שמשקרים לעצמם או לאחרים ניתן לחוש זאת בפנים שלהם. ברגע שאני לא מתעמת עם מה שבאמת קורה לי אני מתרחק קודם כל מעצמי. אם יש בתוכך הסתרה היא תפגוש אותך הרבה בחיים, ואז נקודה במציאות שלך לא נפתחת. למה, כי דאגת להסתיר מבפנים, הפנים משתנות כשאתה מסתיר משהו וכאשר אתה מפסיק להסתיר. אם נצלם את התלמידים שלנו בשיעור הראשון ותמונה נוספת שנה לאחר מכן, נוכל לראות איך הפנים שלהם ממש משתנות".

׳בגשרים׳ אנשים עושים דרך. כזו שמובילה אותם לבצע שינויים בחייהם, למצוא את האמת הפנימית שלהם שתעזור להם לפתור בעיות בכל תחום בחיים ולהתמודד עם כל אתגר. התהליך נעשה גם בשיעורים קבוצתיים וגם בתמיכה אחד על אחד. מה שנדרש מהתלמידים הוא להיפתח לגמרי ולהיות מוכנים לצאת למסע חדש. לשכוח את המוח ולהפעיל את הלב, לחשוב איתו ולהיות נכונים לעשות שינוי. קל להתחבר לתובנות של דנינו, אולי מכיוון שחלק גדול מהם מגיע מהמקורות היהודים, כך שהכל מרגיש מוכר.

ההסבר והצורך בשינוי, מסביר דנינו, נמצא גם אצלנו במקורות היהודים ונותן

לדוגמא את המשפט המפורסם: ַוֹ יּאֶ מר יְ הוָ ֶה אלַ אְ בָ רםֶ לךְְ לךֵָ מַ אְ רצְ ךָ ִוּממּ ַוֹ לְ ְד ּתךָ ִוּמֵ בּ יתָ אִ ביךָ ֶאל ָָהאֶ רץ ֲאֶ ׁשר ַאְ ֶראךָּ . סדר הפעולות הללו אינו נכון מפני שכאשר אנו עוזבים משהו אנחנו יוצאים מהקרוב אל הרחוק: ״ככה לא מדברים, הרי אתה קודם כל עוזב את הבית, אחרי זה את השכונה, לאחר מכן את העיר או את המדינה. כלומר יש דרך לצאת. מה פתאום באה התורה, זו שאנחנו רוצים לומר שהיא איננה טועה אף פעם והופכת את כל הסדר? חכמים אומרים שלא מדובר פה ביציאת הגוף אלא מדובר ביציאת הנפש מההרגלים שלה: קודם כל אני עוזב את המגזר הכללי שלי את החברה, אחרי זה אני עוזב את המגזר הפרטי שלי את המשפחה, העזיבה היא חיצונית פנימית. הקב"ה בא לאברהם ואומר לו 75 שנה עשית עבודה יפה, שיחקת אותה. עכשיו אתה רוצה את האמת זה סיפור אחר לגמרי, אתה צריך לעזוב את הכל, ושולח אותו למסע שבו גם משנה לו את שמו, ככתוב: ולֹא יִָ ֵּקרא עוֹ ד ֶאת ִׁשְ מךָ ַאְ בָ רם, ומעניק לו את השם אברהם- כלומר אב המון. אברהם יהפוך להיות מישהו אחר ברגע שימצא את המהות של העצמי שלו. אז הנה אתה רואה בשתי מילים את התהליך שנדרש לשינוי. זה מופיע בתורה, זו לא פרשנות שלי, קודמיי אמרו זאת ואני בסה"כ משתמש במה שנאמר".

במהלך השיחה דנה מדגימה מהמקורות היהודים את סיפור שיעקב שירד למצרים, ועל האנאלוגיה של מצרים בנפש שלנו: ״מצרים מסמלת את המקום הצר בנפש שלנו שעלינו להגיע אליו כדי להכיר את עצמנו טוב יותר ולהפוך לאנשים יותר מאושרים. בדיוק כמו שיעקב היה צריך לרדת מצרימה כדי להפוך להיות גוי גדול ומצליח. אם אנשים בחוץ מחפשים כל היום להיות יפים, מאושרים ושמחים הם בעצם מפספסים את מסע החיים שלהם. רבי נחמן אומר שרק מאחורי הכאב מסתתרת הדעת. זאת אומרת רק כשתסכים לרדת למקומות הקשים שיש בך ולראות את האמת שמסתדרת שם או את הרגשות ואת מה שיש שם אז משם תוכל לקבל דעת אמיתית ולגדול".

שיחות רבות עם תלמידים בקבוצות חשפו בפני את הסיוע העמוק של ׳גשרים׳ לאנשים רבים בקהילה הישראלית. בשיעור בו נכחתי התכנסו למעלה מ- 20 גברים שבאו קודם כל לחלוק לשתף ולצעוק את הבעיות שלהם ואת כל מה שכואב. מהעבר השני על מסך הגדול ניצב יהודה דנינו, שקם בשעת בוקר מוקדמת מוכן מוזמן להקשיב, לכוון ולהרביץ בהם את תורתו, כשבמרכזה הוא מעודד אותם להיפתח ולנסות ולהגיע לשורשם של בעיות. עדויות של תלמידים רבים, שמספרים כיצד השיעורים של ׳גשרים׳ שינו את חייהם לטובה ואף הצילו אותם המשיכו לזרום אליי לכל אורך הכנת הכתבה. ביניהם סיפור על אישה בשנות ה-50 לחייה שבמשך 14 שנה הייתה מטופלת אצל פסיכולוגים רבים וצרכה כדורים חזקים נגד דיכאון וחרדות. לפני שנתיים הצטרפה ל׳גשרים׳ עשתה איתם את כל הדרך – שיעורים בקבוצות, תמיכה אחת על אחת עם דנה, התבודדויות, עד שלבסוף חייה השתנו פלאים. היא אינה זקוקה יותר לטיפול פסיכולוגי וכבר שנה שאינה לוקחת כדורים.

כמה זמן נמשך תהליך הלמידה ב׳גשרים׳? 

דנינו: ״כל אחד מחליט עבור עצמו. אם באת במטרה לתקן משהו ואתה מרגיש אחרי תקופה שתיקנת ומספיק לך זה בסדר, אם יש עוד מקומות בנפש שאתה רוצה לתקן אז אנחנו פה. הכאב של אנשים הוא אותו כאב, אני חושב שדווקא פה בארצות הברית יש צורך יותר גדול, כי אחת הסיבות שאנשים עזבו את הארץ הן בגלל בעיות מסויימות בבית או במישורים מסוימים בחיים עד שהם לא יכלו לשאת את הבעיות הללו וברחו לחו״ל. כל אחד עם הסיפור שלו".

ב׳גשרים׳ לא באים לתת לכם עצות אלא להראות מה מתרחש בתוך עולמכם הפנימי דרך שיקוף, דרך שאלות. אין שיפוט של טוב או לא טוב, אמת או שקר. זה מה שעובר עליך. אחד הכלים החזקים אותם יצא לי להכיר במערכת הלימודים של ׳גשרים׳ הוא ההתבודדות במהלכה התלמידים יוצאים לטבע לשעת התבודדות להיות עם עצמם ולהתחבר לנפש ולאני הפנימי שלהם. דנינו: ״בהתבודדות אני מאפשר לעצמי להיות אני כדי להתנתק מהדמות של המורה. בסוף יום אני עולה על הר, פה ברסידה, ומתבודד שעה. זה מאפשר לי להיות יהודה והילד שבתוכי. זה כמו מקלחת שמטהרת אותי מכל היום ועוזרת להמשיך הלאה".

יהודה, אתה עומד מאחורי השיטה של ׳גשרים. איך הגעת למסקנה שזה מה שאתה רוצה לעשות? 

״ב-2002 כאשר מגדלי התאומים נפלו גם הישיבה בה למדתי נסגרה. החלטתי שאני רוצה לעזור לאנשים לאסוף כספים, לחלק ולפרגן לכל העולם. אני בן למשפחה שלא חסר בה וכסף זה לא משהו ששאפתי אליו. אני יותר בעניין של לחלק, אני אוהב לתת. התחלתי עם המון חסד ואחרי כמה שנים משהו נתקע בי, ראיתי שאני לא מסוגל לעשות חסד או ללמד והתחלתי לשאול עצמי ׳מה קרה׳, איך ׳משאית חסד׳ תוקעת אותי. במשך שנים נפלתי מאוד חזק מבחינה רגשית, אבל לא הכרתי מושגים של דיכאון ובכל זאת ידעתי שמשהו קרה לי ולא ידעתי מה זה. הלכתי ליער והתחלתי לדבר עם עצמי ולשאול כל מיני שאלות ולחפש תשובות.

״מישהו שאל אותי מה אתה מרגיש? הבנתי שאני לא יודע מה שאני מרגיש, הבנתי שאני תקוע כי כל הרגשות שלי מודחקים
אבל זה בדיעבד. ביליתי המון שנים ביער של כתיבה, של דרישה. הייתי הולך לסדנאות וקורא כל ספר ששואל שאלות רגשיות, וכך עם התהליך פגשתי אנשים שרוצים לעזור לעצמם. דרך המקומות שעברתי בהם החלטתי שאני רוצה לעזור לאנשים לעבוד על עצמם, אני לא מלמד, אני עוזר. אני לא מבזבז זמן בלשים פלסטרים על בעיות של אנשים או לצבוע להם את החיים, אלא לעבוד איתם על ההכרה בבעיות שלהם".

אתם גם עובדים עם ילדים.

דנינו: ״כן, לפעמים אנחנו יושבים עם הילדים בשיעורים ואני שואל אותם ׳מה אתם מרגישים כשאבא ואמא רבים?׳ הם פתוחים כמו ספר ומגלים לך הכל, ואתה שומע תשובות כמו: אני נלחץ, אני מפחד שאמא תעזוב את הבית. אני שואל הילדים מה הם עושים, והם מספרי שהם רוצים להיות ילדים יותר טובים. אז אנחנו כותבים את התחושות והמחשבות של הילדים ושולחים אותם להורים שלהם. אנחנו למעשה אומרים להורים: הנה, תראו מה קורה בעולם של הילדים שלכם. תבינו עד כמה אתם לא מודעים בכלל לעולם שלהם ולאיך המריבות בינכם משפיעות עליהם. אתה רואה את השינוי בקשר בין ההורים לילדים: הוא הופך להיות יותר מכיל, פחות מעניש, יש אמפטיה, עולם שלם נבנה פה. ויש את הסיפוק שדור שלם של ילדים נראה אחרת".

יש הרבה חסד בפעילות שלכם.

דנינו: ״בהחלט. רק לאחרונה עבדנו עם אישה שהייתה מפורקת פיננסית וכך גם בחייה האישיים. היא הרוויחה בקושי 3000 דולר בחודש ולא הצליחה לשלם חשבונות ובנוסף לכך בעלה היה אלים כלפיה. עבדנו איתה במשך שנתיים, היא פרסה כנפיים והיום היא בעלת חברה רצינית בקליפורניה.

״היו לנו תלמידים שהיו מפורקים פיננסית ותוך שנה שנתיים הם נמצאים במקום אחר. לחסד הישן חזרתי ממקום אחר, במהלך השנה וכשמגיעים החגים אנחנו מגייסים כספים ושולחים לארץ למשפחות מרובות ילדים. עוזרים לאנשים להתחתן, לקיים בר מצוות ולמלא חוסרים למשפחות. הפעם אנחנו מתעסקים בחסד מיוחד, הכספים הולכים לאנשים שבאמת צריכים והם מקבלים מתוך רצון גדול לתת את הכי טוב שיש. זה שפע שהם לא מכירים וזה פועל חזק, זה מורגש".

מלבד השיעורים השבועיים שמתקיימים במרכז ׳גשרים׳ הם מקיימים גם תמיכה אחד על אחד כמו גם שיעורים לילדים ובני נוער, שיעור אינטרנטי אחת לחודש, שיעור אפטר סקול ושיעור בחינוך ילדים בגנים, בתי ספר וחוגי בית. הארגון נמצא בתהליך גדילה משמעותי ושואף להגיע ולעזור לכמה שיותר אנשים. בחודש הקרוב ייפתחו שיעורים וקבוצות נוספות גם באזור העיר של לוס אנג׳לס. ובימים אלו ׳גשרים׳ מעניקים 2 שיעורי היכרות ללא תשלום! הזדמנות נפלאה לבוא, להרגיש ולהבין

ליצירת קשר:
www.gsharim.org 818-224-8979
הכתובת:
19545 ventura Blvs #102 Tarazana CA 91356

Featured

"אקסיוז מי – אתה מדבר עברית?"

Published

on

ראיון עם הקומיקאית סיגל כהנא לרגל השתתפותה בארוע חגיגת העשור לארגון מת"י, מרכז תרבות ישראלי בלוס אנג'לס

סיגל כהנא. ילדות בניחוח בתי הזיקוק

איך בכלל התחלת לעשות סטנדאפ?

"כבר מילדות ניסיתי להצחיק את כולם: בכיתה, במשפחה. חיקיתי את האנשים במשפחה ולמעשה, עד היום אני עושה את זה! עכשיו הילדים שלי מפחדים ממני כי הם לא רוצים שאביך אותם לפני אנשים אחרים אבל זה בערך מה שאני עושה בכל הזדמנות. אני גם ילדה שלישית, אז הייתי חייבת לדחוף את עצמי כל הזמן ולמצוא את מקומי במשפחה. הדרך הכי טובה שמצאתי היה להיות מצחיקה.

מאיפה את בארץ, איפה גדלת ואיך התחיל הרומן שלך עם ארצות הברית?

"גדלתי בלב המפרץ בקריית אתא: ילדות שמלווה בניחוח בתי זיקוק. כל נסיעה לחיפה או מהבית שלי הייתה דרך בתי הזיקוק והריח. וואו, הריח היה כל כך מסריח שזו הייתה התחנה שכולם הרשו לעצמם לשחרר גזים כי ממילא הריח מבחוץ היה מתערבב עם הפנים של האוטובוס…"

"השנים הכי יפות שלי היו בתיכון רוגוזין בקריית אתא. היינו חבורה של השווים והשוות בכיתה, כולם הוציאו רישיון נהיגה ודפקו לאבא את האוטו. אהבות ראשונות, מועדוני דיסקו עם בילי ג׳ין, בחיפה, עכו, נהריה, אוהלים בטבריה, בגרויות בלי ללמוד יותר מדי. את מסיבת הסיום של כיתה י״ב לא אשכח לעולם כי מבחינתי שם, בשנים האלו, גיבשתי את היכולות שלי כקומיקאית; במסיבת הסיום הכנתי מופע שלם של חיקויים של כל המורים בתיכון ומספר שירים, עליתי לפני כל ההורים, המורים התלמידים ומנהל בית הספר ונתתי את מופע הבידור הראשון שלי, כולל נקמה קטנה בלי צנזורה שהיתה חיקה ביותר".

מה עשית אחרי הצבא?

"למדתי בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת ת"א, סיימתי תואר ראשון והחלטתי שזה הזמן לפרוס כנפיים ולטוס לעיר הגדולה. לפני 16 שנה הגעתי לניו יורק כדי ללמוד משחק בסטודיו של לי שטרסברג ותוך כדי הלימודים כתבתי מופע קומי שנקרא: "אקסיוז מי – אתה מדבר עברית?", פארודיה על חיי הישראלים בארה"ב: רק מי שגר באמריקה יכול להזדהות עם הסיטואציות שהצגנו. צירפתי להצגה שני שחקים ויצאנו לכבוש את אמריקה עם סיבוב הופעות בכל ארה"ב: מיאמי, פאלו אלטו, ניו יורק וכמובן, איך לא, לוס אנג'לס.

מה עם אהבה, חבר, משפחה?

"גרתי במנהטן 6 שנים, הכרתי את בן הזוג שלי, למעשה כבר בארץ אבל פגשתי אותו שוב בניו יורק, התחתנו בעיריית מנהטן והתחלנו שם את החיים המשותפים שלנו. לפני שהחלטנו לחזור כדי לגדל את הילדים העתידיים בישראל, עשיתי סרט דוקומנטרי שנקרא: "כמו בארץ"- סרט שעוקב במשך שנתיים אחרי שלוש נשים שחיו באמריקה וכל אחת מהן היתה בגיל אחר ושלב אחר של חייה: אסי שגרה שם כבר 15 שנים, דנה שחיה שם 25 שנה ואני כמובן שחייתי שם תקופה קצרה יחסית. כל אחת בסרט מביאה גוון וסיפור אחר של החוויה האמריקאית.

אחרי יצירת הסרט, חזרתי איתו לישראל והוא שודר בערוץ 8 כמה פעמים וגם השתתף בפסטיבלי סרטים שונים בארה"ב. הסרט נתן תמונת מצב של הישראלים בארה"ב אחרי רצח רבין ועד נפילת מגדלי התאומים (שאת הרגע הזה צילמתי ממרפסת ביתי במנהטן!)".

משפחת כהנא בניו יורק. תופסים אמריקה

מה עשית אחרי שחזרת לארץ?

"כשחזרנו לארץ היינו מאוד עסוקים: בעשיית 3 ילדים וגידולם. היום הגדולה כבר בת 16 והקטנה 10".

אבל "הרומן" עם אמריקה לא הסתיים שם.

ממש לא! לבעלי יש גלריה בניו יורק ולפני שנה וחצי, קיבלנו החלטה ספונטנית לעבור לשנה לארה"ב, לניו ג'רזי. זו היתה שנה שהתאימה למעבר לכל האנשים במשפחה: לפני בגרויות, לפני צבא ולפני שכולם גדלים ולא ממש משתפים פעולה… גרנו ליד אחותי והיתה לנו שנה נפלאה: מתנה לילדים ולנו, למשפחה ובכלל לחוויות משותפות שלנו כמשפחה. מבחינתי, זו היתה גם הזדמנות לחזור ולהשלים את הסרט ולבדוק איפה נמצאות הנשים שמתועדות בסרט אחרי 15 שנה. הסרט גמור אבל עדיין נמצא בשלבי עריכה סופיים".

ועכשיו – חוזרים לישראל?

"הבטחנו לילדים שנה ואכן אחרי שנה, חזרנו לישראל. אבל דווקא החזרה לארץ היתה יותר קשה מ"הנחיתה" באמריקה: הילדים התלוננו והשוו כל דבר בישראל לארה"ב: "למה הכל צפוף?, למה המכונת כביסה כ"כ קטנה? ולמה הסופר כ"כ קטן"!"

את עושה גם דברים אחרים בארץ חוץ מסטנדאפ?

"בהחלט! חוץ ממופעי סטנדאפ, יש לי עוד "כובע": תואר שני בטיפול בפסיכודרמה, ואני עובדת כבר 9 שנים עם אוכלוסיות קיצון: נשים שעברו טראומה מינית בילדות, נשים שיצאו ממעגל הזנות ושעברו התעללויות קשות. דרך הפסיכודרמה, אני עוזרת להם לעבד מחדש את הבעיות הקשות שהן לא נתנו להם מקום לפני כן. העבודה הזאת נותנת לי הרבה משמעות לעשייה, כוח וסיפוק בלדעת שאני עוזרת אפילו בקצת, ל"נשים השקופות", נשים שלא בעצם רואים אותן ולא ראו אותן בילדות אבל אני עוזרת להן להשמיע את קולן מחדש. בעיני, הן לא נשים חלשות: להפך, הן נשים אמיצות מאוד! בנוסף, אני מנחה סטודנטים לתואר שני בסמינר הקיבוצים, שלומדים הדרכת קבוצות ואני מלווה אותם ומלמדת אותם איך לעבוד עם קבוצות שונות.

ולסיום, קצת על מופע הסטנדאפ שאיתו תופיעי בערב של מת"י, ב-26 בינואר.

"חוץ מלתחזק 3 מתבגרים, כלב ובעל, הסטנדאפ תופס מקום מרכזי בחיי: זו הזדמנות לדבר על דברים שלא מדברים עליהם בד"כ. אנחנו צוחקים על זוגיות וכל אחד חושב שרק אצלו בבית זה ככה אבל דרך הסטנדאפ, אנשים יכולים להזדהות עם הסיטואציות ולהבין שהם ממש לא לבד, כולנו באותה סירה וככה זה גם אצל אנשים אחרים. הדבר היחיד שאפשר לעשות, זה לצחוק על זה!

"אני מקווה שכולכם תבואו לצחוק איתנו ב-26 בינואר בשעה 7:00 בערב בארוע של "נגיעות תרבות" של מת"י: ארגון ישראלי שעושה כ"כ הרבה בשביל הקהילה הישראלית בלוס אנג'לס, הכל בהתנדבות אך בהתמדה ונחישות.

המשך לקרוא

Featured

"אני מבשל אוכל ישראלי עם טוויסט"

Published

on

ראיון עם ה'ארט שף' יונתן קליינמן, שסוגר שלוש שנים פוריות מאוד בעיר המלאכים על ההתחלה בדוכן פלאפל, הבישולים לתרמילאים בהודו, ההתמחות אצל מאיר אדוני בניו יורק וסצנת האוכל וההגשה הייחודית שיצר בלוס אנג'לס

השף יונתן קליינמן חוגג עוד מעט 3 שנים מאז עשה את הדרך מלאס ווגאס לעיר המלאכים והביאי עימו אוכל מצויין שיצר לעצמו בקהילה הישראליות שלנו. קליינמן שזכה לכינוי ART CHEF בעקבות המוטיבים האומנותיים והמראה המיוחד של המנות שלו שזכו למוניטין ככאלו שלא רק טעימות אלא גם נראות טוב.

הרפרטואר של קליינמן עשיר ומיוחד. הוא עובד עם מגוון רחב של חומרי גלם מצויינים, ומספק מטעמים מובחרים שגם נראים מעולה לאירועים פרטיים של עשרה אנשים ועד אירועים גדולים של כ- 300 איש. ימי הולדת, חתונות, בר מצוות, אירועי חברות ועוד. אם חשקתם באוכל טעים שגם נראה ומוגש בצורה אומנותית קליינמן הוא כנראה האיש שלכם.

אחרי שבישל באירועים אקסלוסיבים בלאס ווגאס ועבד עם שפים ישראלים מפורסמים בארץ כמו אביב משה, מאיר אלאלוף, ירון שליו ורונן דוברת בלוך, קליינמן מוכן ואוחז בחלום להוביל את סצנת האוכל בקהילה היהודית בעיר המלאכים ומעבר לה.

קליינמן, נושק ל-40, נולד בישראל, בן אמצעי בין שתי אחיות והורים תומכים ואוהבים. הוא חלק עימי כיצד כבר בגיל עשר גילה את האהבה לאוכל: ״התחלתי להתנסות במתכונים שונים ולהימשך למטבח. היה לי כשרון טבעי לאוכל מהיום הראשון, ככל שעבר הזמן התחלתי להעלות את דרגת הקושי של הבישול והמטבח היווה לי אתגר״.

איפה גילת את האהבה לאוכל?

״זה התחיל מהבית. אהבו לבשל אצלנו אוכל מהמטבח ההונגרי. כשהייתי הולך לחברים גילתי אצלם את המאכלים המזרחיים כמו: מפרום, קוסקוס, דג חריף והתחברתי מאוד לכל הטעמים המזרחיים. עם הזמן התמקצעתי בשני המטבחים, התחלתי לשלב את שני סגנונות הבישול ולהגיע לטעמים חדשים ביצירת הבישול".

אני מבין שהעבודה הראשונה שלך הייתה בכלל בדוכן פלאפל.

״כן. זה היה בגיל 14. עבדתי בחנות פלאפל. תמיד ידעתי שאם אני יוצא לעבוד בגיל כך כך צעיר זה יהיה בתחום האוכל. זו הייתה חוויה טובה, למדתי לחבר טעמים, לעשות את הפלאפל המושלם הירוק והפריך. בכלל, בתור ילד למדתי משהו שהיה תעלומה עבורי – איך להכין פלאפל".

על מה גדלנו? פלאפל

לאחר שירותו הצבאי, טס יונתן להודו ובמקום לבלות בטיול בלי דאגות ועבודה, גם שם התעסק בבישול. הוא פתח סנדווצ'יה פופלארית ואוכל מוקפץ בעיירה קסול מעוז המטיילים הישראלים שבצפון הודו.

לאחר ביקור בניו יורק מהלכו התנסה בעבודה במספר מסעדות במנהטן. יונתן החליט באופן סופי להפוך את האהבה הגדולה שלו למקצוע. הוא חזר לישראל והחל ללמוד בישול מקצועי בבית ספר ״בישולים״- שהיה מונחה על ידי מאיר דדון, שף בוגר בית הספר לבישול הטוב בעולם קורדן בלו) הידוע כשף בכיר במסעדות באירופה.

כבוגר בית ספר ״בישולים״ קליינמן התקבל למסעדת הגורמה המפורסמת ״מסה״ בתל אביב. שם הביא את עצמו למקום של ביטוי עצמי בתחום בישול הגורמה. בתפקידו האחרון קליינמן עבד כסו שף של השף רונן דברת בלוך במסעדת RDB’. ההתנסות הזאת, הוא מספר, הייתה מדהימה והוסיפה לו המון ידע ונסיון ועוד קפיצת מדרגה בקריירה שלו.

אתה עוד מעט חוגג שלוש שנים באל-איי. איך ההרגשה?

״נפלאה. אני אוהב את הווייב בעיר הזו. אנשים מרימים אירועים גדולים בבית, או שהם מזמינים בקלות 20 חברים טובים לבוא אליהם הביתה. זה הרגל נפלא שהם מביאים שף שיבשל להם אוכל אמיתי ואיכותי. התחלתי לעבוד בהמון אירועים עם החברה שפתחתי, ׳יונתן ארט שף׳. אנחנו עושים המון אירועים פרטיים וגם עובדים עם חברות ואירגונים ישראליים כמו: IAC ,״גדולים מהחיים״ ומסייעים לארגונים עם מטרה טובה כמו ״בשמחה״ וגם עשיתי כמה ערבים ל״שבת אצל יניב״. זה חשוב לתת בחזרה לקהילה שתומכת בי.״

נראה שהאוכל הישראלי הפך מאוד פופלארי בארצות הברית בשנים האחרונות. שפים ישראלים זוכים בהמון פרסים והמסעדות שלהם מאוד מצליחות. איך אתה מסביר את ההתלהבות מהאוכל הים תיכוני?

״האמריקאים הבינו שהאוכל הישראלי והים תיכוני בכלל הוא מאוד בריא וגם מאוד טעים. כשחושבים על זה, אני ואתה חיינו על אוכל טבעוני בלי לדעת או להרגיש שהוא כזה. על מה גדלנו? פלאפל. או היינו הולכים לאכול חומוס ופול עם חברים והכי נהנים בעולם. לא חשבנו לשניה שאנחנו מוותרים על משהו, או שחסר לנו פרוטאין. האמריקאים גילו את זה לאחרונה וזה מקדם את האוכל הישראלי.

"נהנתי גם מאוד לקחת חלק ב TASTE OF ISRAEL שהיה כאן השנה. הכרתי את הקהילה הישראלית כאן, עבדתי עם השפים הטובים בישראל ואפילו יצא לי להכין מנה מיוחדת של טונה עם מאיר אדוני".

הזכרת את האוכל הטבעוני. מה דעתך על הטרנד הזה בשנים האחרונות?

״אני חושב שיש לזה מקום כי יש בו מגוון של טעמים וצבעים, אבל בן אדם צריך לחיות לפי אמונתו. הקהילות הטבעוניות הפכו את האוכל הטבעוני הנחמד והתמים לדבר לא כל כך נחמד. הם יוצאים נגד אנשים שלא חושבים כמותם. שמעתי המון פעמים משפטים כמו: ׳איך אתה יכול לאכול גופה׳. לא אוהב את הכפייה הזו ולדבר על בשר בצורה נוראית כזו לפי דעתי זה קצת מוגזם. אם ההסברה שלהם תהיה יותר נעימה יהיה להם הרבה סיכוי שאנשים חדשים יצטרפו אליהם ברצון".

איזה מטבח אתה הכי אוהב?

״מטבח טוב, אני אוהב אוכל טרי. אני דוגל בכך שהאוכל יהיה הכי טרי שאפשר. גם כשאני מכין אוכל לאנשים וגם שאני מכין משהו לעצמי. הטריות של המוצר הכי חשובה לי, אז אם אני מכין פילה אז הוא הכי טרי שאפשר. אני לא עובד עם חומרי גלם קפואים ואני משתדל גם לא לאכול אותם. אני לא אכין משהו לאנשים שאני לא אכניס לגוף שלי".

מהם חומרי הגלם אתה הכי אוהב להתעסק איתם?

"טונה זה אחד האהובים עלי ורואים את זה בבישול שלי – אני מכין את הדג הזה בכל מיני ווריאציות. אני אוהב גם בקר אדום. להכין מנות של פילה בקר צרוב בסגנון צרפתי, קרפצ׳יו אני אוהב להכין ביף טרטר. אני אוהב להתעסק עם בשר והרבה".

שורט ריבס עם תאנים

איזה מין שף אתה?

אני רואה את עצמי כאמן.המנות שלי מצוירות ומעידות על איכות והשקעת מחשבה ויצירתיות. אני חווה את האוכל כמו צייר שמוציא לאור יצירת אומנות חדשה. לא מתפשר על המנות שלי, הן ממש כמו שאתה רואה אותם כאן- מדוייקות, טעימות וגם נראות מצויין. יש לי נגיעות מהרבה מטבחים: צרפתי, איטלקי ואני גם אוהב מאוד את המטבח האסייאתי.

אני עושה אוכל ישראלי עם טוויסט. אם אני מגיש קוסקוס הוא לא יהיה בצורה המסורתית שלו, אלא לצד שורט ריבס שהתבשלו עם תאנים ותוספות מיוחדות.״

זכית לכינוי ׳ארט שף׳ בזכוות ההגשה היפה והמיוחדת.

"המראה של המנות שלי הוא מאוד יפה ויזואלי ואמנותי ובעולם של אינסטגרם זה חשוב לאנשים. אבל אני יכול להגיד לך שהטעם בא לפני. אם המנה תהיה יפה אבל לא טעימה אז מה עשינו בזה? עוד כשעבדתי ב׳מאסה׳ בתל אביב לימדו אותנו שהטעם בא קודם כל ואחר כך הנראות.״

יש את הטרנד הזה של כל תוכניות הבישול. מה דעתך על זה? 

״זה הביא את תחום הבישול לקדמת הבמה ואנשים מבינים אוכל יותר מבעבר. אני חושב שהרבה מתוכניות הבישול האלו לא ממש נכונות כי יש שם התערבות של ההפקה. בתור שף אני יכול לומר לך שהיו שם מנות שלא עברו לשלבים הבאים בגלל שההפקה רצתה אנשים מסויימים שיעשו את התוכנית מעניינת, וכך גם נבנות הקבוצות שם וזה חבל. בתור שף לא כיף לי לראות את זה".

איזה שף מהווה השראה עבורך? 

״אני מאוד מעריך את מאיר אדוני. כשאני בישראל אני מקפיד לבקר במסעדות שלו, ומקבל השראה. עכשיו הייתי אצלו בניו יורק בסטאג'. אני מאוד אוהב את העבודה והסגנון שלו".

כיום קליינמן ממשיך להגדיל את התפריט הצבעוני שלו, בונה כל אירוע אליו הוא מזומן בצורה יחודית ולכן ניתן להזמין אותו לאירועים קטנים וגדולים. לפגישות היכרות עם לקוחותיו הוא מגיע עם שורה של מנות קטנות לטעימות כדי שהלקוחות יכירו את התפריט אותו הוא מציע. בין היתר תוכלו למצוא שם מיני טאקו טונה, שורט ריבס וטרטר. אוכל טעים, צבעוני ויפהפה. שווה להכיר.

Instagram: yonatanartchef
Phone: 310-600-5507
Email: yonatanklainman@icloud.com http://yonatanklainman.com

המשך לקרוא

Featured

עוד תשמעו עלאי

Published

on

בעזרת חגי מזרחי מ"ג'מיני מיוזיק סטודיו", עלאי ויסלזלץ בת ה-19 מוכנה ומזומנה להפוך לכוכבת ישראלית בתחום המוזיקה באמריקה

מאת: מיכה קינן

גיבורת השבוע שלנו הפעם היא זמרת צעירה ומבטיחה שעשתה דרכה לא מזמן כל הדרך מכפר בלום בואכה עיר הקודש צפת ועד גבעותיה המוריקות של הוליווד. היא עונה לשם המלודי ביותר ששמעתי השנה: עלאי, ושם משפחה לא פחות מוזיקלי ויסזלץ. אבל לא פחות מהכותרות יש לה יכולות קוליות מדהימות ואפילו שיש לה רק חמישה שירים מושלמים שהיא כתבה ומבצעת – כל מי שרואה את עלאי מתאהב בה. זו התכונה הכי יפה שלה, לצד כמובן היכולת לזקק פולק-גרובי באנגלית לממדים הנכונים ששובים את האוזן המקומית.

היא אולי נראית כמו האחות הקטנה של אדל במהדורה הראשונה שלה והמבטא האנגלו-סקסי שלה מזכיר שהיא בעצם ישראלית אסלית מירושלים, אבל עלאי בקטע שבו כמעט אף זמרת ישראלית מקומית לא הייתה בו לפניה. יש בה תשוקה מיוחדת, הבלוז שלה הוא אישי, גם כשהוא קורץ לפופ.

אי אפשר שלא להעריך את ההתמדה, הנחישות, הדרך העצמאית ומעל להכל את הכישרון הגדול. עלאי היא זמרת מרגשת, שבורכה בכישרון מלודי נדיר, חוש מצוין ללהיטי פופ ואומץ לכתוב גם טקסטים שכואבים במקומות רגישים. למזלה היא גם בחורה צעירה ונבונה שיודעת איך לתעל את הכישרון שלה ולנהל אותו.

אנחנו נפגשים בסטודיו של חגי מזרחי בברבנק. חגי הוא המפיק המקומי הישראלי האגדי שעבד עם מיטב הזמרות האמריקאיות ואף זמרים ידועים בישראל. קולות שירה וצלילי כלי מיתר ופסנתר ממלאים את חלל האוויר ואני נעמד מול קובעת זכוכית שמפרידה ביני ובין המוזיקאים הנותנים קולם אל המיקרופון. לאחר כמה דקות מוזיקליות ניגשת אלי נערה מדהימה ביופייה וחיוך צחור שיניים מקבל את פני.

אנחנו מסבים אצל אחד משולחנות העריכה המוקלדים בעשרות מתגים מקשים ומהבהבי אורות.

אני בוהה בנערה ושוכח להפעיל את הרשמקול. אבל בינתיים החיים הצעירים של עלאי יצאו לדרך לפני 19 שנה בירושלים והעיפו לה את החיים למחזה מוזיקלי שנמשך מאז ילדותה בבבירה דרך צפת עיר המקובלים, ונמשך רק כשהיא החליטה את ההחלטה המשמעותית בחייה ובחרה במוזיקה כדרך חיים, ובגיטרה כחברה הכי קרובה שלה. את לימודיה התיכוניים עשתה בקיבוץ כפר בלום בו חרכה כל במה בשירה וריקודים עוד מגיל רך ביותר. אבל הילדות בצפת עברה עליה בהתמודדות עם ילדים לא כל כך מפרגנים ואולי מקנאים בילדה היפה בעלת הקול השמימי.

אימא (מורה בתיכון) לקחה את הבת העסוקה מאוד להתנדב במגן דויד אדום בצפת עצמה כל יום. היא עברה קורס טיפול לאירועים רבי נפגעים וקורס מדריכים והייתה המדריכה הצעירה ביותר במד"א. בנוסף פעמיים בשבוע עלאי הדריכה בתנועת הנוער "פסגות" בחצור הגלילית. האבא עסוק כמתכנת מחשבים. אימא עומדת מאחורי עלאי ומדרבנת אותה לקחת על עצמה כל מיני חוגי שירה ומשחק. עוד בגיל שלוש הייתה ילדת פלא חייכנית ששובצה על-ידי במאי טלוויזיה הלוך ושבוץ בפרסומות ובתשדירי שירות. שם הופיעה לצד כל הידוענים והמוזיקאים והחלה להרגיש נוח מול המצלמות והמיקר ופונים. גם טלוויזיה היא עשתה בחן ובהצלחה.

עשרה קבין של כישרון ירדו על העולם ביום שבו נולדה עלאי ויסזלץ ובאותו היום היא לקחה תשעה מהם. אפשר למלא ספר בלספור כמה כישרון ביצועי, מוזיקלי ובימתי יש בבחורה המדהימה הזו. עילאי היא לא סתם יוניקית, היא מאוד מיוחדת. אלא שכישרון הוא דבר חמקמק, צריך לדעת איך לנהל אותו, איך לטפל בו, איך למקסם אותו. למזלה, שימעה הגיע לחגי מזרחי מג'מיני מיוזיק סטודיו שהזמין אותה מישראל לבוא ולעבוד איתו. עילאי ישבה עם הוריה וטיכסה עצה ובסוף הוחלט כי היא תיסע ללוס אנג'לס ובעתיד הקרוב גן ההורים יצטרפו לבת. חגי מזרחי שעושה מוזיקה מקצועית אצלו בסטודיו אומר שהיא ההבטחה הגדולה הבאה והיא נכונה בכל המעלות להפוך לכוכבת ישראלית ראשונה בתחום המוזיקה באמריקה וזה מה ששיכנע את ההורים לתת לבתם הרכה לצאת להרפתקה מעבר לים. בינתיים עילאי גרה עם סבתא בהוליווד והאחרונה משמשת גם כסוכנת ומלווה אותה לכל פגישה…

בינתיים היא נגשת מאחורי הוויטרינה ועולה על הבמה להפגין את אחד משיריה. כשהיא עומדת על הבמה ושרה אתה לא צריך יותר מזה בחיים. הקול שלה מצמרר. בגרונה עולם ומלואו. אתה בוכה, אתה צוחק, אתה מתרגש, אתה נפעם. אתה לא רוצה שזה ייגמר. יש לה כמה ביצועי במה ואולפן שיחרטו לנצח בפנתיאון המוזיקלי. ראו הוזהרתם כי פה שמעתם על זה לראשונה.

להרשמה לערוץ היוטיוב של עלאי ויסלזלץ: Ilay Vaiszaltz- הערוץ הרשמי

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
18
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 18 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
19
ש
20:00 נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
ינו 19 @ 20:00 – 21:00
נסרין קדרי איתי לוי על במה אחת @ Wilshire Ebell Theater
פואד עובדיה מציג: מופע ענק – שני כוכבים על במה אחת! נסרין קדרי ואיתי לוי יופיעו לראשונה באמריקה, במוצ"ש, 8:00 בערב, ב-19 בינואר 2019, באולמי ווילשר איבל תיאטר בלוס אנג'לס. למידע נוסף ורכישת כרטיסים: 818-919-1170,[...]
ינו
20
א
9:30 mommy and me fitness
mommy and me fitness
ינו 20 @ 9:30 – 10:30
פעילות קשת לילדים בגילאי 2-5 סיפורים ושירים בעברית. אורח מיוחד: השחקן והזמר מייק ברושטיין חוג אומנות ממיחזור לילדים. גילאי 6 ומעלה 8:15-9:15 בערב – חוג לריקודים סלוניים
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות