לימודים אקדמיים? לעולם לא מאוחר מדי... - שבוע ישראלי
Connect with us

מדריך אירועים

לימודים אקדמיים? לעולם לא מאוחר מדי…

Published

on

רוצים לתרגל את המוח שלכם? הירשמו לקורס באוניברסטה הפתוחה בישראל, כאן בלוס אנג'לס, בכל יום שישי – והצטרפו לטרנד החדש: יותר ויותר מבוגרים מתחילים תואר ראשון בגיל מאוחר

מאת: דיקלה גולסה-חליווה

אין ספק שהמוח של אדם מבוגר אינו טרי ורענן כמו המוח של הילד. אך היכולת ללמוד ולהתחדש טבועה בתאי-המוח, ואינה נעלמת עם הגיל. יתר על כן, דווקא כאשר אנחנו מתבגרים עלינו להקפיד ללמוד ולנסות דברים חדשים כל הזמן כדי לשמור עליו פעיל וחד, דבר שיסייע לאיכות החיים הכללית שלנו, לשמחת חיים והתחדשות.

בכל נקודה בחיים שלנו אנו מבינים מחדש שבעצם הכל עוד לפנינו ואף פעם לא מאוחר להתחיל לעשות/ללמוד/לראות משהו חדש. תוחלת החיים שעולה והשינויים באופי החיים המודרני מעודדים אנשים רבים לצאת מהחיים המוכרים בגיל 40, 50 ואפילו 60 כדי לחזור לספסל הלימודים ולרכוש תואר ראשון. בין אם הם על מסלול קריירה קיים ובין אם לא, בין אם הם נדרשים ללמוד ובין אם מדובר באנשים שרק מעוניינים להרחיב את השכלתם – יותר ויותר מבוגרים מתחילים תואר ראשון בגיל מאוחר.

״שריפת זמן" או "זמן איכות"?

הלימודים בגיל המבוגר אינם בבחינת "שריפת זמן" אלא תוספת איכותית ומעשירה לחיים. הלימודים מביאים להם סיפוק רב וזה בהחלט משליך על סביבתם הקרובה. עם זאת, חשוב לזכור כי בתקופת ההתבגרות והזיקנה, באופן טבעי, ישנה האטה ביכולת הקוגניטיבית- חשיבתית והקצב הופך להיות איטי יותר.

לכן, המבוגרים שפונים כעת לאפיק לימודי של כמה שנים, חייבים לדעת שהם יקלטו הכול אבל בקצב איטי יותר מאשר בצעירותם. כלומר, הם ילמדו טוב יותר אם לא יילחצו בזמן, אם יפנימו שהלמידה היא עבורם בלבד ועליהם ליהנות מהדרך. אל להם לערוך השוואות בינם לבין לומדים צעירים ובכלל, יש להניח את התחרות מחוץ למגרש הלימודי.

חשוב לזכור כי יכולת הלמידה נשמרת עד סוף החיים כל זמן שאין מדובר במחלה מוחית, אבל צריך להתאים את רמת הציפיות למצב החדש ולבקש עזרה ממי שיכול לתת אותה. למשל, עזרה בהנחיה של צורת לימודים נכונה כמו, בחירת נושא מתאים, סדר וארגון החומר ,סיוע במתן פתרונות לשאלות ענייניות ויכולת התמצאות במרחב הדיגיטלי שמשתנה חדשות לבקרים.

מה קורה למוח עם השנים?

פרופ' שרי וויליס מאוניברסיטת טקסס באוסטין וויליס ובעלה פרופ' ק' וורנר צ'אי, אחראים לאחד המחקרים הארוכים והמצוטטים ביותר בהיסטוריה הקצרה של חקר ההזדקנות, "המחקר ארוך השנים של סיאטל", שיצא לדרך ב־1956. המחקר עקב במשך 40 שנה אחרי 6,000 אמריקאים בני 90–20 שנבחרו באופן אקראי, בעלי רקע אתני ומקצועי מגוון, שחולקו באופן שווה לגברים ונשים. מדי שבע שנים הנבדקים עברו סדרה ארוכה של מבחנים שבדקו את היכולות הקוגניטיביות שלהם: מגודל אוצר המילים (לכמה מילים הם יכולים למצוא מילים נרדפות בזמן נתון), זיכרון מילולי (כמה מילים הם יכולים לזכור), יכולת לבצע פעולות חשבון, אוריינטציה מרחבית, מהירות תגובה (כמה מהר ילחצו על כפתור כשיראו אור ירוק) ועד מבחני לוגיקה שונים.

תוצאות ראשונות מהמחקר הגיעו רק לפני כמה שנים. הם היו הפתעה ענקית. ביצועי השיא של הנבדקים בארבע הקטגוריות החשובות והמסובכות ביותר – אוצר מילים, זיכרון מילולי, אוריינטציה מרחבית וחשיבה לוגית – היו בממוצע בין גיל 40 ל־65. גברים הגיעו לשיא הקוגניטיבי שלהם בממוצע בשנות ה־50 המוקדמות. נשים שמרו על ממוצע גבוה אל תוך גיל 60 ו־70. רוב הנבדקים, חוצה מין, רקע ומקצוע, השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בגיל 50 מאשר בשנות ה־20 שלהם. התוצאות היממו את החוקרים. במחקרים אחרים, אגב, נמצאו תוצאות דומות. גיל 40, כך מסתבר, הוא גיל קסום שבו אנחנו בשיא ההצלחה והלמידה.

אז איך זה שהשיא מגיע דווקא מאוחר כל כך? בספרו פרדוקס החוכמה" חוקר המוח אלחנן גולדברג מנסה להסביר זאת מניסיונו הפרטי: "בסך הכל תודעתי איננה חלשה יותר או חזקה יותר מכפי שהייתה לפני עשרות שנים. היא שונה", הוא כותב בגיל 57, "מה שהיה פעם עניין של פתרון בעיות כרוך היום במידה רבה יותר בזיהוי תבניות. אינני מצטיין כפי שהייתי בחישובים שכליים מייגעים, ממוקדים, עתירי עבודה; אך דברים אחרים נעשו דווקא קלים יותר. לא פעם, כשאני ניצב מול דבר שנראה כבעיה מאתגרת, אני עוקף איכשהו את החישוב השכלי המייגע, והוא נעשה למיותר. הפתרון בא ללא מאמץ, כמקשה אחת, כאילו מאליו. מה שהפסדתי ביכולת לעשות עבודה מנטלית קשה, הרווחתי ביכולת להגיע לתבונה מידית, כמעט לא הוגנת בקלותה".

מה יאפשר למידה מוצלחת לאנשים בגיל מתקדם?

1. יש להבין שהלימוד כעת הוא הנאה ולא הכרח, לכן יש ליהנות מהתהליך כמה שאפשר.

2. יש להקפיד על מקום לימוד נעים ונוח שמתאים לצרכים שלנו באותו זמן.

3. יש לדאוג לכך שיהיה מנטור זמין שיש באפשרותו לענות על שאלות ולכוון את הלימוד בצורה הטובה ביותר.

4. יש לקבל את זה שהלמידה צורכת יותר זמן משהיינו צעירים, ולהיות סלחנים.

5. יש לחלק את החומר למנות קטנות יותר שניתן להתמודד עמן בצורה רגועה.

6. עריכת טבלאות, תרשימים, סיכומי ביניים ועוד עוזרים בתהליך הלימוד.

7. ניתן להיעזר בטכנולוגיה – רצוי לרכוש מחשב חדש ובו תוכנות עדכניות – לא לפחד לשחק איתן.

רוצים לתרגל את המוח שלכם: הירשמו לקורס באוניברסטה הפתוחה בישראל. בלוס אנג'לס מתקיימת קבוצת לימוד בכל יום שישי בבוקר לסטודנטים לתואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה. בכיתה מקבלים הנחייה וסיוע הן בפן הטכני של למידה מרחוק והן בפן הארגוני כמו סדר וארגון החומר הלימודי, הבנת השאלות, דיון בחומרים ומתן פתרונות מיידים לבעיות העולות מול האוניברסיטה בישראל. מפגש למצטרפים פוטנציאליים חדשים עם מרכזת התוכנית, אילנה שושן, ייערך במרכז שפר בוודלנד הילס ביום ראשון, 18בנובמבר, ב- 4אחה"צ. כולם מוזמנים! לפרטים נוספים והרשמה: טל':818-451-1201 openul18@gmail.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

מדריך אירועים

בקצב הסלסה

הוא התחיל את הקריירה המוזיקלית ככותב שירים, פרץ למרכז התודעה עם הלהיט 'אל העולם שלך' וריגש עשרות אלפים בהופעה משותפת אם אנריקה איגלסיאס בפארק הירקון • ראיון עם רותם כהן, כוכב הזמר הלטיני של המדינה, לקראת הופעת הבכורה שלו בלוס אנג'לס ב-9 במרץ

רותם כהן בהופעה המרגשת עם אנריקה איגלסיאס בפארק הירקון מול 55 אלף צופים.

רותם כהן הוא מהאמנים הישראלים הכי אהובים בשנים האחרונות. הוא פרץ אל מרכז הבמה לפני חמש שנים כשזכה בפרס 'תגלית השנה', זאת לאחר שכתב במשך שנים קודם לכן שירים לזמרים רבים בארץ. כהן נולד וגדל בלוד לאב מהנדס מכונות בתעשייה הצבאית ולאם העובדת במחלקת הרווחה בעיר. הוא מספר שגדל בבית על מוזיקה לטינית של חוליו איגלסיאס, אנריקו מסיאס, אך גם לאונרד כהן, מרסדס סוסה וסזריה אבורה. את שירותו הצבאי עשה כהן בלהקה הצבאית של פיקוד העורף ולאחר שיחרורו החל לימודי משחק ׳בניסן נתיב׳.

כהן, בן-38 הוא ׳לייט בלומר׳ קלאסי. את הרצון להיות זמר, הוא מספר, גילה רק באמצע שנות העשרים לחייו לאחר שהחליף מספר עבודות. הוא נטש את בית הספר למשחק של ניסן נתיב לטובת הפסנתר וכתיבת שירים. לחשיפה הגדולה שלו ככותב זכה כאשר כתב את ״כשאחר״ לאייל גולן, מה שהפך ללהיט ענק וזיכה אותו בפרס אקו״ם ב-2012.

הפריצה הגדולה של כהן כזמר מבצע הגיעה ב-2013 עם סינגל הבכורה שלו ׳אל העולם שלך׳ עם למעלה מ-17 מיליון צפיות ביו טיוב. שנה לאחר מכן שיחרר את אלבום הבכורה שלו שהגיע למעמד אלבום זהב, מה שזיכה אותו בפרס ׳תגלית השנה׳ של אקו״ם.

היום, עם שלושה אלבומים מצליחים מאחוריו, שלל להיטים בניחוח לטיני והופעה אחת בלתי נשכחת עם אנריקה איגלסיאס מול קהל של 55 אלף צופים בפארק הירקון, כהן יוצא לסיבוב הופעות בארצות הברית במהלכו יגיע גם אלינו לעיר המלאכים.

• • •

רותם זו תהיה הפעם הראשונה שאתה מופיע בארצות הברית. תחושתיך?

״האמת שלפני שנתיים היתה לי הופעה אחת בניו יורק שהייתה סולד אאוט וזה ממש ריגש אותי. הפעם זה סיבוב הופעות גדול, רציני ומכובד עם על הצוות שלי מהארץ. זו הפעם הראשונה שאני בכלל יוצא איתם מישראל. נעשה את ניו יורק, שיקאגו, מיאמי, לוס אנג׳לס וסן פרנסיסקו. אני מחכה לזה בקוצר רוח, יהיה מהמם ואני ממש מתרגש. יום לפני שטס לאמריקה יש לי הופעה גדולה בהיכל התרבות, אז בכלל כל התקופה הקרובה מיוחדת מאוד עבורי".

מה אתה מתכנן להופעה באל איי? 

״אני הולך לשיר שירים מכל האלבומים שלי ובאמת את כל הלהיטים גם אלו שכתבתי לאחרים: לדנה ברגר, שלומי שבת ואייל גולן. אבל השאיפה שלי היא להביא מה שאני נותן לקהל שלי בארץ אליכם. אני יודע שבדרך כלל לאמנים שבאים מישראל קשה להביא את אותה ההופעה מבחינת האופרציה של מופע גדול, אבל אנחנו ננסה לעשות את זה הכי קרוב להופעה בישראל. אני מגיע עם צוות של 15 אנשים. יכולנו למצוא סאונדמן בניו יורק או באל-איי, אבל החלטנו לא להתפשר ולהביא את הסאונדמן שלי מישראל וגם את התאורן שלי וכל הצוות המקורי".

התחלת בכלל ככותב שירים לאמנים אחרים. האמנת שתעשה את הדרך לקדמת הבמה?

״אשקר אם אגיד שלא האמנתי, כי באג׳נדה שלי אני מאמין במחשבה שיוצרת מציאות. בעיני רוחי ראיתי עצמי עושה את קיסריה ומופיע עם אנריקה. עכשיו תחבר אותי בחזרה למציאות וזה בלתי נתפס שאירועים כאלו קורים. אני יושב בימי שישי לקידוש ביבנה עם ההורים שלי שיהיו בריאים, ואמא שלי שואלת אותי: ׳ תגיד מתי בכלל התחלת לשיר.׳ זה היה הכי הזוי כי לא ציפיתי שזה באמת יקרה.״

מדוע התחלת מכתיבה לאחרים?

״רציתי לשיר, ניסיתי וזה לא התקבל זה לא קרה. אבל אני מאמין שדברים לא קורים סתם ושהזמן הנכון שלי לצאת החוצה היה כשהוצאתי את ׳אל העולם שלך׳. אם אתה שואל אותי היום אם זה פייר שלא הצלחתי לפני ׳אל העולם שלך׳, אני אגיד לך שזה פייר כי זה לא היה רותם המדוייק. כל דבר קרה לי בזמן שזה היה צריך לקרות, ואני לא בן אדם שמוותר לעצמו אני עובד מאוד קשה. נלחמתי עם הציפורניים כדי שישמעו אותי אבל הייתי צריך לעבור אולמות קטנים וליצור את הקהל שלי לפני קיסריה וככה זה קרה.

״אני מאמין שהברכה של אמן זה הקהל שלו. המון אמנים מפורסמים החמיאו לי על הקהל המיוחד שלי. יש לי קהל מדהים. כשהופעתי בניו יורק לפני שנתיים, איך שירדתי מהבמה קיבלתי זר פרחים ושוקלד מ'משפחת רותם כהן' בפייסבוק, עמוד מעריצים של 6000 ישראלים.״

מי פתח לך את הדלת?

״וואוו… יש מלא מלא דלתות שלכל דלת היו לי אלף מפתחות ועבדתי קשה כדי למצוא את המפתח. התחלתי ככותב ואז השירים שלי התפוצצו וזכיתי בפרסי אקו״ם. כתבתי לאייל גולן והפכתי להיות כותב שמקבל כל יום טלפונים מזמרים גדולים שמבקשים שאכתוב להם. אז אני יכול לזקוף את זה לזכותו של אייל גולן שהאמין בי.

״אני יכול לספר לך משהו שאף פעם לא גיליתי לתקשורת. את השירים האחרונים שהבאתי לאייל גולן הוא כבר סירב לקחת. הוא אמר לי – תשמע, אני לא יכול לקחת את זה השיר הזה, זה נשמע כבר יותר מידי רותם כהן. אמרתי לו ׳מה זה לא יכול, אז תתאמץ! אתה אייל גולן, זמר על חלל׳. הוא אמר לי – 'רותם, המילים האלו זה אתה ואני אהרוס את השיר.׳ אז התחלתי להאמין בעצמי קצת יותר ולהרגיש שיש לי איזושהי חתימה כזו על השירים שלי.״

הפכת את המוזיקה למקצוע בגיל יחסית מאוחר.

״כן די מאוחר, על סף פלא טבע. רק בגיל 20 פלוס התחלתי לכתוב. בכלל כל הקרייריה המוזיקלית שלי התחילה ממש במקרה. ללהקה הצבאית הגעתי במקרה. כשהשתחררתי הלכתי ברחוב יום אחד וראיתי לימודי תאטרון ׳ניסן נתיב׳ והלכתי לשם בלי כוונה. התקבלתי למשחק בכלל ואז ברחתי לחדר עם הפסנתר שם לימדו מוזיקה, דיקציה ופיתוח קול. הבנתי שאני נהנה ממוזיקה יותר ממשחק ופרשתי מלימודי משחק כבר בשנה השניה.

״גם הכתיבה שלי באה ממקום מאוד צעיר ובוסרי. לא כתבתי שירים עם פזמונים. שלחתי פעם לזאב נחמה שירים שלי, ויום אחד הוא צילצל אליי ואמר ׳אני אוהב מאוד את השירים ששלחת אבל אין לך פזמונים׳. הייתי ילד קטן ומרדן ואמרתי לו ׳תשמע זאב, אני לא רוצה לעשות מה שכולם עושים, אני לא רוצה לכתוב פזמונים׳. הוא אמר לי ׳רותם, אתה לא תמציא את הגלגל, הקהל צריך פזמון להתחבר אליו.".

״אז לא הכרתי אף אחד ולא היו לי קשרים. ניסיתי להתפרנס כשכיר, עברתי בין עבודות עד שמצאתי עבודה בתוך מלהק ב׳אח הגדול׳, ותוך כדי כתבתי מוזיקה במקלט של ההורים שלי בלוד. נהניתי מזה נורא וזה השאיר לי זמן תוך כדי לעשות מוזיקה. עד שהגיע מצב שאנשים באודישנים התחילו לזהות אותי ואת השירים שלי. התחלתי להרגיש לא נוח ואז אמרתי לעצמי רותם תתפקס במוזיקה. השקעתי בזה ועד ש׳אל העולם שלך׳ לא יצא לא הוצאתי את הראש מהאולפן".

• • •

אי אפשר שלא לדבר על החיבור וההופעה שלך עם מלך המוזיקה הלטינית אנריקה איגלסיאס.

״הדבר הזה מרגיש לי כמו סרט שרץ בראש. תמונה ראשונה- בזמן השירות הצבאי שלי היה שיר של אנריקה שנקרא bailamos . זה היה להיט מטורף, אני זוכר כל פריים בקליפ הזה. תמיד אמרתי וואיי איך אני חולה על אנריקה איזה טוב הוא, הלוואי והייתי יכול לשיר איתו זה חלום. תמונה שניה – לפני שנה אני מוצא את עצמי מקליט שיר עם דסמבר באונו, זמר קובני סופר מצליח. תוך כדי ההקלטות הוא אומר לי אנריקה פה אני רוצה שתכיר אותו. אנריקה בדיוק צילם בקובה את ׳סובימה לה רדיו׳. הנהג בחוץ לקח אותי לסט צילומים שלהם. הכרנו בקצרה ואנריקה אמר לי שהוא מאוד אוהב את ישראל. תמונה שלישית – חצי שנה אחרי זה אני מצלם שוב בקובה את אותו שיר של אנריקה בגירסא העברית שלו. השאר היסטוריה – אנריקה הזמין אותי לרומניה לקונצרט שלו. ישבנו ביחד בלובי של המלון והתחלנו יותר להכיר. בשנה שעברה הוא הגיע להופעה בפארק הירקון מול 55 אלף איש הוא הזמין אותי לשיר איתו".

אני מחזיר אותך לרגע הזה שאתה על הבמה בפארק הירקון עם אנריקה איגלסיאס מה אתה מרגיש?

״ואוו זה היה סרט מטורף. איך שהתחיל ׳SUBEME LA RADIO׳

אני עומד משמאל לבמה בטירוף והמנהל במה היה צריך לתפוס אותי בחולצה כדי שאני לא אתפרץ בתחילת השיר. הוא עושה ספירות באוזן, שלושים שניות ואז נתן לי להיכנס. איך שאנריקה התחיל לשיר כל פארק הירקון היה מואר באור לבן כאילו נחתה שם חללית. אני עולה על הבמה, אנריקה מחבק אותי, ואנחנו מתחילים לשיר ביחד ואני חושב לעצמי וואט דה פאק מה קורה פה עכשיו. זה היה דבר ענק ואני זוכר את המתח במדינה האם זה יקרה ובאמת נופיע ביחד. זה לא מובן מאליו. באותה תקופה ג׳סטין ביבר הופיע בארץ. סטטיק ובן אל חיממו אותו והוא אפילו לא פגש אותם בפרוזדור. אבל אנריקה היה מקסים וחם, הוא היה נגיש. הקרוואן שלי היה צמוד לשלו".

איזה אמנים מהווים השראה עבורך?

״גדלתי על המוזיקה של חוליו איגלסיאס והוא השראה גדולה בשבילי. איימי ווינהאוס זו זמרת שהייתי מת להופיע איתה, היא הייתה ענקית. לצערי לא יצא לי אפילו לראות אותה מופיעה".

מה החלום של רותם כהן?

״קרייריה בין לאומית, ולהיות מקור לגאווה גם אצל הישראלים שעזבו את הארץ וגרים בחו״ל. אה כן, וגם בית באל-איי שאני אוכל לבוא לבקר ולשהות בו בלי להטריד אף אחד"…

רותם כהן, יגיע להופעת בכורה באל- איי עם להקה גדולה והרבה קצב לטיני. במוצאי שבת,9 במרץ, באולמי ווילשר איבל תיאטר בלוס אנג'לס. לכרטיסים: 818-995-3625, משה נוי, טלי.818-901-9889

המשך לקרוא

מדריך אירועים

LA ART SHOW: נציגות ישראלית ומיצג אנטישמי

Published

on

יריד האמנות הגדול של לוס אנג'לס הציג במשך ארבע ימים רצופים יצירות של יותר מ-200 גלריות ואמנים מרחבי העולם, כולל אלו של שלמה טוביה ואמן גרמני שניסה לחולל פרובוקציה – ונכשל

אירוע האמנות הגדול ביותר בקליפורניה LA ART SHOW התקיים בשבוע שעבר חגג את השנה ה-24 להיווסדו, באירוע מהגדולים שנראו
בשנים האחרונות עם מיטב האמנים ברחבי המדינה וגם מחו״ל. הנציג הישראלי היה האמן המוערך שלמה טוביה שזכה לאזור משלו בו הציג את פרוייקט העבודות החדש שלו שעוסק כולו בכפות ידיים.

הצטרפתי לאירוע הפתיחה שהתקיים במרכז הכנסים של מתחם LA LIVE בדאון טאון אל.איי. האזור נסגר כולו לכבוד המאורע על ידי כוחות משטרה גדולים. נראה שאזור עיר התחתית היה עמוס מתמיד כאשר מעבר לפינה התקיימה הופעה גדולה של הזמר הבריטי אלטון ג׳ון, חגיגה אמיתית.

התקיימה במשך ארבע ימים רצופים, הציגה עבודות של יותר 200 גלריות ואמנים מרחבי העולם והתפרסו על פני 200 אלף רגל רבוע. סלבריטאים רבים פקדו את המקום מדוגמניות וכוכבים היפ הופ, עיתונאים ומובילי דיעה במדיה החברתית.לאורחי ה-VIP חיכה כניסה בשטיח אדום מסורתי, מתחם אוכל מפואר עם דוכני אוכל משלל מסעדות ומטבחים היפני,המקסיקני,הים תיכוני והאיטלקי. עוד בתחום הקולנרי שלל חברות של בירה, יין וויסקי שבאו להציג את מרכולתם ופינקו את האורחים במיטב האלכוהול של דרום קליפורניה.

האמן הישראלי שלמה טוביה שמציג את עבודתיו בעיקר באזור מאליבו, הגיע עם יצירות אומנות מרשימות שהכין בשנה האחרונה והציגו בתערוכות חשובות באספן וביפן.

טוביה זכה לביקורות נפלאות ממיטב מבקרי התרבות שסיקרו את האירוע, וממגזינים נחשבים ברחבי העולם. כמו גם זכה לסיקור אוהד ותמונתו שהוצגה במגזין התרבות והלייף סטייל הנחשב STYLE &SOCIETY.

עוד בלטו בתערוכה עבודות אומנות של גי׳מי הנדרקיס שנראה כל כך אמיתי עד שנדמה היה כאילו אגדת הגיטרה חזרה לחיים. פופ ארט בסגנון אנדי וורהול, אומנות יפנית מסורתית וגם אומנות שמרפרפת לתרבות הוליווד של לוס אנג׳לס עם וורסיות מענינות לקולנוע ההוליוודי עם דמויות של ממלכת הכוכבים, וולט דיסני סירטי מערבונים קלאסיים ועוד רבים וטובים.

בין שלל עבודות האומנות לכד את עיני מיצג מוזר שהוצב ממש בכניסה לאולם התצוגה של הפסטיבל. זו הייתה מפה של ״המזרח התיכון״ מצויירת בטוש שחור עבה והמדינות בה מסודרות בצורה שונה מהמציאות. ישראל מוצגת במרכז עם שטח ובעלת טרטוריה ענקית, ומסביבה שאר מדינות המזרח התיכון מוקטנות ובסדר אחר. העיר עזה לדוגמא מוצגת כשכנתה ממערב של לבנון. מספר מבטים נוספים במפה מגלים שזו למעשה מפת גרמניה הנאצית ובמקום שכנותיה האירופיות מיקם האמן את שכנותיה של ישראל במזרח התיכון ובתפקיד גרמניה הוצגה ישראל.

המיצג בעל הגוון האנטישמי תפס את עינהם של מבקרים יהודים נוספים שנכחו במקום ביניהם הרב שלום רבינוביץ מבית הכנסת SHUL ON THE BEACH ואלי וויסמן בעלים של חברת אומנות מקומית באל-איי ומספר גלריות; שניהם נחרדו מהמיצג האנטי ישראלי והשקרי. השניים עדכנו אותי שמתיס קונוז בעלי הגלריה שהציג את עבודת האמן (ששמו נעדר מהמיצג)הוא למעשה דניאל ריכטר – אמן גרמני וכוונתו מאחורי היצירה היא לתאר את ישראל כגרמניה הנאצית עם שאיפה להשתלט על כמה שיותר מדינות מסביבה במזרח התיכון. עם זאת טען: ״רק רציתי ליצור דיאלוג״

חשוב לציין שהיצירה אינה זכתה להתייחסות רחבה בתקשורת המקומית וגם במהלך ארבעת ימי התערוכה היא נשארה די יתומה. נראה כי רבים מהאורחים לא הבינו את המפה המוזרה שנראתה כאילו צוירה על ידי ילד, אך עם זאת עוררה כאמור את חמתם של יהודים רבים שנכחו במקום.

היכן עובר הגבול בין אומנות להסתה? זו שאלה שרבים יתווכחו עליה, אך אולי הניצחון הגדול שלנו כישראלים הוא שלמרות גורמים מסיתים רבים שמשתמשים באומנות כתירוץ להפגין נגד ישראל, באותו מקום ממש נמצא ונוכח אמן ישראלי משלנו בדמותו של טוביה שדואג להפיץ אומנות, אהבה וזוכה לאהדה של אלפים.

טוביה שוחח עמי בתום התערוכה ואמר בין היתר: ״אני שמח לקבל אהבה והכרה מהמוסד התרבותי באל-איי, ממארגני התערוכה, ומכל כך הרבה אמנים כאן. שמחתי להיות חלק מהתערוכה הענקית ולראות עוד עבודות של אמנים מוכשרים, ללמוד מהם ולהתחבר לעולם האומנות שאני כל כך אוהב".

 

המשך לקרוא

מדריך אירועים

יופי מקומי באור הזרקורים

Published

on

בלעדי ל"שבוע ישראלי": בכל שבוע נציג בפניכם ארבע מועמדות מתוך16 הסופיות לתחרות מלכת היופי הישראלית, שתתקיים באל-איי בעוד מספר חודשים – הזדמנות להכיר אותן מקרוב ולבחור את החביבה עליכם – כתבה שלישית בסדרה

שאנל קרפמן
מתחרה מס' 15

שאנל, בת 19, נולדה בלוס אנג׳לס. היא שולטת בעברית ובאנגלית. שאנל התגוררה בישראל עם משפחתה במשך חמש שנים, היא מעידה שהמגורים בישראל העצימו את הביטחון העצמי שלה והוציא אותה מאזור הנוחות שלה בארצות הברית.
כיום היא עובדת כסייעת למורה, אוהבת ילדים ועובדת איתם. החלום של שאנל הוא להשפיע על ילדים רבים ככל שאפשר. היא גם נהנית לשחק טניס וכדורסל ואוהבת לצייר. בזמנה החופשי שאנל מתנדב ב“גדולים מהחיים" ובצופים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״יצירת חברים חדשים וזיכרונות, כמו גם לשפר את ההערכה העצמית שלי“.

 

 

מאי אור
מתחרה מס' 10

מאי היא בת 22, גדלה בלוס אנג׳לס. היא שולטת בעברית, אנגלית, ומדברת קצת ספרדית. כיום היא סטודנטית באוניברסיטת קליפורניה, וחלומה הוא ללכת לבית הספר לרפואה כדי להיות פסיכיאטרית. היא גם רקדנית מקצועית ושחיינית. בנוסף היא מדגמנת כבר הרבה זמן. בזמנה החופשי היא אוהבת להתנדב במקלט לבעלי חיים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״אני רוצה לצבור ניסיון וזכרונות מדהימים!“

 

 

אביב גדי
מתחרה מספר 8

אביב, בת 22, גדלה בלוס אנג'לס ובילתה את שנות העשרה שלה בישראל. אוהבת להופיעה על הבמה ולארח. ריקודים, שירה, משחק, ועשיית אנשים מחייכים הם התשוקות האמיתיות שלה. מהניסיון של חיים בפנימיה ובשירות הצבאי שלה היא מצאה שהיא רעבה להצליח ומוכנה לעבוד קשה בשביל זה. היא עובדת במכירות ומתפרנסת בכוחות עצמה מאז שהיא זוכרת עצמה. היא מעולם לא הניחה לסיפור הרקע שלה להחליש אותה; בידיעה שהיא תצמח מתוך זה לתמיד! בזמנה הפנוי התנדבה ב"להושיט יד", ב-“P.A.T.H, בעמותת ״נפש בנפש״ ועוד.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״אני רוצה להתקרב לישראל, ליצור חברים חדשים ולמתג את עצמי“.

 

שראל זיגדון
מתחרה מס' 6

שראל, בת 21, גדלה בלוס אנג'לס. היא שולטת בעברית ובאנגלית. אוהבת אמנות! החלום שלה הוא להיות מטפלת בעזרת אמנות. היא קוראת ספרים בעיקר כמה רומנים בכל הזדמנות, משרטטת ורושמת בשקיקה. בזמנה החופשי היא מתנדבת עם ה-IAC, במטבחי תמחוי ובטיפול באזרחים ותיקים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״חוץ מאשר לנסות משהו חדש, אני רוצה לפתח תחושה של העצמה עצמית ולצאת מאזור הנוחות שלי".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות