Connect with us

אירועים

לימודים אקדמיים? לעולם לא מאוחר מדי…

Published

on

רוצים לתרגל את המוח שלכם? הירשמו לקורס באוניברסטה הפתוחה בישראל, כאן בלוס אנג'לס, בכל יום שישי – והצטרפו לטרנד החדש: יותר ויותר מבוגרים מתחילים תואר ראשון בגיל מאוחר

מאת: דיקלה גולסה-חליווה

אין ספק שהמוח של אדם מבוגר אינו טרי ורענן כמו המוח של הילד. אך היכולת ללמוד ולהתחדש טבועה בתאי-המוח, ואינה נעלמת עם הגיל. יתר על כן, דווקא כאשר אנחנו מתבגרים עלינו להקפיד ללמוד ולנסות דברים חדשים כל הזמן כדי לשמור עליו פעיל וחד, דבר שיסייע לאיכות החיים הכללית שלנו, לשמחת חיים והתחדשות.

בכל נקודה בחיים שלנו אנו מבינים מחדש שבעצם הכל עוד לפנינו ואף פעם לא מאוחר להתחיל לעשות/ללמוד/לראות משהו חדש. תוחלת החיים שעולה והשינויים באופי החיים המודרני מעודדים אנשים רבים לצאת מהחיים המוכרים בגיל 40, 50 ואפילו 60 כדי לחזור לספסל הלימודים ולרכוש תואר ראשון. בין אם הם על מסלול קריירה קיים ובין אם לא, בין אם הם נדרשים ללמוד ובין אם מדובר באנשים שרק מעוניינים להרחיב את השכלתם – יותר ויותר מבוגרים מתחילים תואר ראשון בגיל מאוחר.

״שריפת זמן" או "זמן איכות"?

הלימודים בגיל המבוגר אינם בבחינת "שריפת זמן" אלא תוספת איכותית ומעשירה לחיים. הלימודים מביאים להם סיפוק רב וזה בהחלט משליך על סביבתם הקרובה. עם זאת, חשוב לזכור כי בתקופת ההתבגרות והזיקנה, באופן טבעי, ישנה האטה ביכולת הקוגניטיבית- חשיבתית והקצב הופך להיות איטי יותר.

לכן, המבוגרים שפונים כעת לאפיק לימודי של כמה שנים, חייבים לדעת שהם יקלטו הכול אבל בקצב איטי יותר מאשר בצעירותם. כלומר, הם ילמדו טוב יותר אם לא יילחצו בזמן, אם יפנימו שהלמידה היא עבורם בלבד ועליהם ליהנות מהדרך. אל להם לערוך השוואות בינם לבין לומדים צעירים ובכלל, יש להניח את התחרות מחוץ למגרש הלימודי.

חשוב לזכור כי יכולת הלמידה נשמרת עד סוף החיים כל זמן שאין מדובר במחלה מוחית, אבל צריך להתאים את רמת הציפיות למצב החדש ולבקש עזרה ממי שיכול לתת אותה. למשל, עזרה בהנחיה של צורת לימודים נכונה כמו, בחירת נושא מתאים, סדר וארגון החומר ,סיוע במתן פתרונות לשאלות ענייניות ויכולת התמצאות במרחב הדיגיטלי שמשתנה חדשות לבקרים.

מה קורה למוח עם השנים?

פרופ' שרי וויליס מאוניברסיטת טקסס באוסטין וויליס ובעלה פרופ' ק' וורנר צ'אי, אחראים לאחד המחקרים הארוכים והמצוטטים ביותר בהיסטוריה הקצרה של חקר ההזדקנות, "המחקר ארוך השנים של סיאטל", שיצא לדרך ב־1956. המחקר עקב במשך 40 שנה אחרי 6,000 אמריקאים בני 90–20 שנבחרו באופן אקראי, בעלי רקע אתני ומקצועי מגוון, שחולקו באופן שווה לגברים ונשים. מדי שבע שנים הנבדקים עברו סדרה ארוכה של מבחנים שבדקו את היכולות הקוגניטיביות שלהם: מגודל אוצר המילים (לכמה מילים הם יכולים למצוא מילים נרדפות בזמן נתון), זיכרון מילולי (כמה מילים הם יכולים לזכור), יכולת לבצע פעולות חשבון, אוריינטציה מרחבית, מהירות תגובה (כמה מהר ילחצו על כפתור כשיראו אור ירוק) ועד מבחני לוגיקה שונים.

תוצאות ראשונות מהמחקר הגיעו רק לפני כמה שנים. הם היו הפתעה ענקית. ביצועי השיא של הנבדקים בארבע הקטגוריות החשובות והמסובכות ביותר – אוצר מילים, זיכרון מילולי, אוריינטציה מרחבית וחשיבה לוגית – היו בממוצע בין גיל 40 ל־65. גברים הגיעו לשיא הקוגניטיבי שלהם בממוצע בשנות ה־50 המוקדמות. נשים שמרו על ממוצע גבוה אל תוך גיל 60 ו־70. רוב הנבדקים, חוצה מין, רקע ומקצוע, השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בגיל 50 מאשר בשנות ה־20 שלהם. התוצאות היממו את החוקרים. במחקרים אחרים, אגב, נמצאו תוצאות דומות. גיל 40, כך מסתבר, הוא גיל קסום שבו אנחנו בשיא ההצלחה והלמידה.

אז איך זה שהשיא מגיע דווקא מאוחר כל כך? בספרו פרדוקס החוכמה" חוקר המוח אלחנן גולדברג מנסה להסביר זאת מניסיונו הפרטי: "בסך הכל תודעתי איננה חלשה יותר או חזקה יותר מכפי שהייתה לפני עשרות שנים. היא שונה", הוא כותב בגיל 57, "מה שהיה פעם עניין של פתרון בעיות כרוך היום במידה רבה יותר בזיהוי תבניות. אינני מצטיין כפי שהייתי בחישובים שכליים מייגעים, ממוקדים, עתירי עבודה; אך דברים אחרים נעשו דווקא קלים יותר. לא פעם, כשאני ניצב מול דבר שנראה כבעיה מאתגרת, אני עוקף איכשהו את החישוב השכלי המייגע, והוא נעשה למיותר. הפתרון בא ללא מאמץ, כמקשה אחת, כאילו מאליו. מה שהפסדתי ביכולת לעשות עבודה מנטלית קשה, הרווחתי ביכולת להגיע לתבונה מידית, כמעט לא הוגנת בקלותה".

מה יאפשר למידה מוצלחת לאנשים בגיל מתקדם?

1. יש להבין שהלימוד כעת הוא הנאה ולא הכרח, לכן יש ליהנות מהתהליך כמה שאפשר.

2. יש להקפיד על מקום לימוד נעים ונוח שמתאים לצרכים שלנו באותו זמן.

3. יש לדאוג לכך שיהיה מנטור זמין שיש באפשרותו לענות על שאלות ולכוון את הלימוד בצורה הטובה ביותר.

4. יש לקבל את זה שהלמידה צורכת יותר זמן משהיינו צעירים, ולהיות סלחנים.

5. יש לחלק את החומר למנות קטנות יותר שניתן להתמודד עמן בצורה רגועה.

6. עריכת טבלאות, תרשימים, סיכומי ביניים ועוד עוזרים בתהליך הלימוד.

7. ניתן להיעזר בטכנולוגיה – רצוי לרכוש מחשב חדש ובו תוכנות עדכניות – לא לפחד לשחק איתן.

רוצים לתרגל את המוח שלכם: הירשמו לקורס באוניברסטה הפתוחה בישראל. בלוס אנג'לס מתקיימת קבוצת לימוד בכל יום שישי בבוקר לסטודנטים לתואר ראשון של האוניברסיטה הפתוחה. בכיתה מקבלים הנחייה וסיוע הן בפן הטכני של למידה מרחוק והן בפן הארגוני כמו סדר וארגון החומר הלימודי, הבנת השאלות, דיון בחומרים ומתן פתרונות מיידים לבעיות העולות מול האוניברסיטה בישראל. מפגש למצטרפים פוטנציאליים חדשים עם מרכזת התוכנית, אילנה שושן, ייערך במרכז שפר בוודלנד הילס ביום ראשון, 18בנובמבר, ב- 4אחה"צ. כולם מוזמנים! לפרטים נוספים והרשמה: טל':818-451-1201 openul18@gmail.com

אירועים

לילה שכולו אהבה

Published

on

ביום חמישי האחרון יותר מ-500 בליינים ישראלים את ליל האהבה מעל 500 איש במועדון לג'רדין בהוליווד בהפקה של ליאור גוב וצוות lg enterprises.

באחד המועדונים היפים ביותר בהוליווד, מתחת לאור הירח, רוב הבליינים התלבשו באדום לבן במסיבה שכולה אהבה. בכניסה חולקו ורדים אדומים לכל בנות ישראל והמועדון כולו קושט בצבעי אהבה. השולחנות היו מלאים במתנות בצורת לבבות, אורות צבעוניים, בלונים ובובות.

הדיג'ייז עלו זו אחר זה עם המוזיקה: התחילה דיג'יי נטלי, אחריה עלו דיג'יי נירו ודיג'יי יוצי ודיג'יי אסי וידל נעל את הערב.

גוב הודה לכל המשתתפים ומזמין את כולם למסיבה הבאה ב13.4 מסיבת פורים המרכזית של הקהילה במועדון הלור הנוצץ. מעל 2000 בליינים צפויים להגיע! להזמנות צלצלו לטל':818-2621100 או www.israeli-parties.com.

המשך לקרוא

אירועים

"אני רוצה לשבור את הקירות"

Published

on

על המאבק בתופעת האלימות הגברית (הלא פיזית) ותיסמונת השתלטנות קיצונית כלפי נשים * הצעת חוק שיום אחד אולי תעבור למניעת התופעה

רצח נשים בישראל הוא תופעה מוכרת להחריד שהתגברה בשנים האחרונות וקיבלה כותרות. בכל חודש נובמבר, לרגל היום הבינלאומי למאבק בתופעת האלימות כלפי נשים אני מיידעת כל פעם מחדש על התופעה של שתלטנות קיצונית כלפי נשים, כדי לסייע לנשים שאולי עוברות כזאת, ולחברות ושכנות שלהן שאולי עדות לכך. אך למעשה, לא צריך לחכות לחודש נובמבר כדי ליידע – יש לעשות זאת בכל יום ויום.

במסגרת הדוקטורט שלי חקרתי תופעה שקראתי לה "כליאה של הדרת כבוד: שתלטנות קיצונית כלפי נשים נשואות בישראל". המחקר עסק בתופעה מגדרית של זוגיות פוגענית שאינה כוללת יסוד של אלימות פיזית כדי לשיים, למסגר ולהגדיר את התופעה, לברר מה הם מאפייני התופעה, ולהציע כיוון להסדר משפטי המתייחס אל התופעה בכללותה. תופעה זו קשורה גם היא לרצח נשים ויכולה להוות בסיס למחשבה על הנושא.

"אני רוצה לשבור את הקירות" היו מילותיה של ריקי כאשר התקשרה לשוחח עמי על נישואיה. שיחה זו הולידה מפגש בינינו שבו התוודעתי לראשונה לתופעה חברתית המתרחשת בתוך משפחתה ובמשפחות נוספות בישראל. ריקי סיפרה על קללות, ביזוי והשפלה מצד בן זוגה, האשמות, התעמרות יומיומית, כבילה לתפקידים מגדריים, איסורים והגבלות, דרישות מיניות והכפפה לסדר יום של ציות וריצוי. נוסף על כך, ריקי לא הורשתה לנהוג ברכב, מודרה ממידע על אודות מצבה הכלכלי של המשפחה, חויבה בדיווח על פעולותיה היומיומיות, לא הורשתה לעבוד מחוץ לביתה וניתן לה – בחוויה שלה – מעמד של קטינה, כאחד הילדים. עם זאת, בעלה לא היכה אותה וריקי אף לא הביעה רצון להתגרש ממנו.

במסגרת המחקר פגשתי נשים אמיצות שהסכימו להתראיין ולספר את סיפורן. בין המרואיינות נכללו נשים צעירות, מבוגרות, אימהות לילדים, נשים שמתגוררות בעיר או בכפר, בצפון, בדרום ובמרכז הארץ. במהלך הראיונות ניסיתי גם לזהות מאפיינים דמוגרפיים משותפים כדי לחשוב על הכללות או על גורמי סיכון אפשריים.  לדאבוני, התופעה שקראתי לה "כליאה של הדרת-כבוד", התבררה כחוצת מאפיינים דמוגרפיים וסוציולוגיים, כי היא התקיימה בציבור הכללי, בקרב נשים ממאפיינים שונים, ואצל בני זוג ממאפיינים שונים.

מתוך השיחות עם הנשים הללו, מיקדתי שישה תחומי חיים שבהם מתקיימת התופעה. את התחומים הללו תרגמתי להצעת חוק שיום אחד אולי תעבור למניעת התופעה:

1. שתלטנות באמצעים מילוליים ונפשיים: צעקות, קללות, גידופים, עלבונות, השפלות, לעג, ביוש, האשמות שווא, או הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים לרבות באמצעות זריקה וניתוץ של חפצים ורהיטים בבית, או שיבוש יכולתו של אדם לנהל את חיי היומיום באופן שקט ונינוח, בין היתר באמצעות היטפלות קנטרנית למעשיו, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעולות יומיומיות טריוויאליות שלו או הצרה של תחומי אחריותו בתוך המשפחה.

2. שתלטנות כלכלית: הגבלת שימושו של אדם בוגר במשאבים כלכליים שהוא זכאי להשתמש בהם על פי חוק, או מניעת מידע מלא לגביהם, והכול באמצעות חסימת גישתו של אותו אדם לידע או לאמצעים המאפשרים ביצוע פעולות פיננסיות, חיובו לפנות לאחד מבני המשפחה או לאדם אחר לשם ביצוע פעולות פיננסיות או פיקוח צמוד על פעולותיו הפיננסיות.

3. שתלטנות מינית: כפייה מינית או תובענות מינית שאינן מתחשבות ברצונו החופשי של אדם, או התעלמות מיוזמותיו המיניות, והכול באופן המבטל את תחושת הסובייקט שלו.

4. שתלטנות פטריארכלית: התייחסות קבועה לאדם כאל קטין הכפוף לחסות גבר בגיר, לרבות פיקוח ומעקב צמודים תוך פגיעה בפרטיותו.

5. שתלטנות באמצעות הגבלה: פגיעה ביכולתו של אדם ליצור, לקיים או לטפח קשרים קרובים עם בני משפחה, חברים וידידים; בידודו של אדם ומניעתו מקיום מגע חופשי עם הציבור הרחב; נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידודו החברתי של האדם; נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם, לרבות באמצעות הקלטה; דרישת דיווח על מעשיו ומקום הימצאו; או הגבלת חופש התנועה שלו, לרבות שימושו ברכב.

6.  שתלטנות ביחס להתפתחות אישית: הגבלה חד-צדדית של לימודים, הכשרה או השתלמות מכל סוג או של יציאה לעבודה של אדם הזכאי לעשות זאת על פי חוק.

לצד הצעת החוק הצעתי גם מודל שמראה כיצד התופעה מתנהגת לאורך זמן (אשמח לשלוח את המודל למי שירצה בכך).

==

ד"ר אילנה קוורטין היא מנהלת נציגות הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס ובחוף המערבי. ליצירת קשר: ilanakw@jafi.org

המשך לקרוא

אירועים

מתכוננים לפסח: פסטיבל טכנו והאוס ישראלי-ערבי בסיני

Published

on

ארדואן, חמינאי ונסראללה ודאי לא היו שמחים, אם היו יודעים שכמה מהדי ג'ייז המובילים של העולם הערבי הולכים להרקיד מאות ישראלים ביחד עם ערבים ואירופים באירוע גדול שיתקיים בסיני בפסח הקרוב: פסטיבל "חשמליקו" הוא פסטיבל אלקטרוני בינלאומי בהפקה ישראלית, שמטרתו לחבר בין מוזיקאים, אמנים ומנחים מרחבי המזרח התיכון – לחופי הים האדום ב"דנה ביץ' קמפ", 15 ק"מ צפונית לנואייבה. במשך ארבעה ימים בחול המועד (14-10 באפריל) ירקידו די ג'ייז ישראלים לצד מוזיקאים מאיראן, מצרים, לבנון, טורקיה ועוד מדינות ערביות את מאות הבליינים, המשפחות והתיירים באירוע שמעורר השראה של חיבור אישי, אנושי ומוזיקלי, ושכולל סדנאות יוגה.

בשנה שעברה פקדו את הפסטיבל 300 איש. השנה מצפים לכאלף משתתפים. "נוצרו קשרים טובים בין המבלים והמפיקים, בין אם זה אמנים איראנים או נגנים מסוריה, לבנון וכל העולם הערבי", אומר אחד המארגנים, ארי שליו. לדבריו, החיבור עם האמנים הערבים, שבחלקם באים ממדינות שאין לישראל קשר איתן, היה קל ולבבי. "הסצנה של ה'אלקטרו-ערב' חיה ובועטת", הוא אומר. "הקיום של הפסטיבל בסיני מאפשר לנו להביא די ג'ייז ערבים שלא יכולים להיכנס לארץ ואי אפשר לשמוע את המוזיקה שלהם פה".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות