Connect with us

Israel-LA Magazine

ליאור לגויים: אמן על חושי או מאחז עיניים?

Published

on

בשבוע שעבר הגיע ליאור סושרד להתארח בפעם הרביעית בתכנית של ג'יי לנו, הישג שבדרך כלל שמור רק לסופר סטארים מקרב הכוכבים הוליוודיים. הנשמות אומרות לי שהוא עושה הון בהופעות ברחבי תבל. היום, לו ולסיינפלד יש אותו סוכן, הוצאות ספרים מתדפקות על פתחו, ורק הישראלים בשר מבשרו לא ממש מפרגנים להצלחה שלו. ראיון ותחקיר למה לוס אנג'לס היא העיר המועדפת עליו ומיהם הפטרונים שלו כאן…

DSCN1567

ליאור סושרד ואורי גלר בחזית הארמון של גלר באנגליה

ליאור סושרד, מגדיר את עצמו כאמן על חושי, הוא כבר מזמן כוכב בינלאומי, ואצלינו באל איי הוא כמעט כל שבועיים בתוכנית על טלויזיונית ואנחנו לא שמנו לב. לאחר ארבעה ביקורים בתכנית המצליחה של ג'יי לנו והופעה בתוכנית האירוח של לארי קינג ואירועי בידור ברחבי אמריקה ואירופה (ולאחרונה בהודו,ויפן) הוא מתוודה בחיוך: ""אני לא בא לגרום לאנשים להאמין או לא להאמין. אני בא בשביל לבדר ולעשות טוב על הלב. ואני עושה את זה לא רע בכלל".

סושרד נולד בחיפה וגדל בגבעת האורנים ברוממה,אחר כך עברו הוריו לאחוזה.ילד רגיל ונורמטיבי,עם שני אחים גדולים ואבא שהתעסק בעיקר בנדל"ן. דירות, מגרשים, בתים. היום האח הגדול טלמור גר בסקרמנטו עם אשתו ושני הילדים שלו, הוא מהנדס כימי במקור,בוגר טכניון, הוא עובד בכל מיני ייעוצים במקביל הוא גם פתח רשת  חנויות להורדת שיערות בשעווה ומסתבר שהולך לו, יש לו שלושה מיקומים. האח הצעיר אבירם נשוי, עם שלושה בנים קטנטנים והוא גר ביקנעם, הוא מנהל המכירות של "ג'ונסון וג'ונסון". כלכלן. איש שיווק ומכירות.

"אבא שלי,"פותח סושרד, ומגלגל קובית שש-בש שחורה בין האצבעות," אני יכול להגיד לך, שבניגוד הוא מסוג האנשים, שאפשר לקרוא להם "שמרנים".הוא שומר על הגוזלים, המשפחה, הילדים, אימא, הם לפני הכל, אבל ברמה קיצונית. זאת אומרת שאם הייתי אומר לו:"אבא, אני נמצא פה עם מיכה ואני עושה ראיון ואני לא יודע מה לענות לו" אז הוא היה עולה על מטוס ובא לעזור לי, ברמה כזאת. הוא איש עבודה, בבית שלנו מעולם לא היה אינסטלטור ולא חשמלאי, הוא היה עושה הכל. הוא טוב עם הידיים, טוב עם הראש. הוא רגיש בצורה קיצונית. הוא יושב ומקשיב, הוא איש מאוד רגיש. הוא מאוד מתעניין מה אני עושה. אנחנו מאוד מחוברים. היום הוא בן שישים וחמש.

jay leno and zac efron

ליאור סושרד עם ג'יי לנו וזאק אפרון בתרגיל הגרביים הצבעוניות

ואמא שלך?

"אימא שלי חיפאית אסלית. אימא שלי אשה טובת לב. לעומתה אבא אומר לנו- 'תעשו ככה וככה' וזה כבר פקודה ואימא שלי מסתפקת במבט שקשה להסביר, חיבוק של עזרה, יותר בקטע הפסיכולוגי. אימא שלי הייתה אומרת לי תמיד 'לך לפי הלב שלך". למרות שהעדיפו שאלך לכיוון יותר מעשי,אבל עם השנים זה טיפה התהפך כי הם הבינו שאין מה לעשות, אני מי שאני".

איזה מן ילד היית?

"למדתי בבי"ס הריאלי ברוממה.לא הייתי פרחח, ההפך, הייתי ילד ביישן כזה. היינו משחקים כדורסל. כבר אז הייתי עושה מה שאני עושה היום. אף פעם לא היו קסמים, הייתי מעלים דברים, דברים יותר מתוחכמים מקסמים דברים שקשורים יותר למוח. התרכזתי בהשפעות פסיכולוגיות. בהפסקות אם היית מחפש אותי, היית רואה התקהלות של ילדים בחצר ואני הייתי באמצע מדגים דברים, לקחתי את הקובייה הזאת והייתי מנחש מה  המספר שנבחר. הייתי מפריע הרבה בשיעורים, אולי זה כן קצת קשור לפרחחות. אני לא חושב שזה היה קשור ל חיפוש תשומת לב, זה יותר היה קשור ללבדוק את הדברים שאני עושה, רק שזה קרה באמצע השיעור. הייתי תלמיד מצטיין בפיזיקה מתמטיקה וכימיה, חמש יחידות פלוס שתיים. בטריגונומטריה הייתי מסתכל וישר רואה את הפיתרון וקיבלתי רק מאה. אבל תנ"ך היסטוריה וספרות הייתי בינוני. היו לי ויכוחים פילוסופיים עם המורים. המורה לתנ"ך אמרה דבר אחד ואני הייתי חולק עליה, הייתי ממש נכנס בה, הייתי אומר: "אני חושב שדווקא הוא התכוון למשהו אחר". ככה האמנתי. הייתי מחולל את השטיקים שלי כל הזמן. בשיעור מתמטיקה הייתי מראה תרגילים שקשורים למתמטיקה, המורה שלי הרשה לי בכל סוף שיעור להופיע, בתנאי שזה קשור למתמטיקה."

מתי התחלת לקחת את העסק הזה ברצינות?

 "כבר בתיכון כמו שסיפרתי לך היתה לי סקרנות לפתח את הטריקים שלי לרמה יותר  מתוחכמת. קראתי כל מיני דברים, התחלתי ללמוד בתחום שנקרא  NLP –  Neuro-linguistic programming שזה בגדול אומר שאם אתה רואה זוג במסעדה שיושב לדייט, הם יוצרים בינהם משהו, איזה קשר. אז חוקר אחד שקראו לו ריצ'רד בנדלר שאל את השאלה, שיש חיבור בין הזוג, הם לרוב משקפים אחד את השני בתנועות כלומר חיבור יוצר שיקוף ומה שהNLP אומר בגדול שזה גם קורה להפך. אם ניצור שיקוף אז זה יגרום לחיבור.

לקחת איתך את כל ההתעסקות הזאת לצבא?

"התגייסתי כמו כולם. מרץ שנת אלפיים. אני יודע שמאוד רציתי לתרום, לא רציתי קרבי יותר מידי, כי פחדתי שישימו אותי בצנחנים. לפני זה, עשיתי גיבוש לחובלים, עשיתי גיבוש לטייס, לא סיימתי את הגיבוש כי נפצעתי, וירד לי הפרופיל על זה. אני חושב שזה היה יותר האתגר, אם הייתי עובר את הגיבוש, הייתי אומר שרק רציתי לעבור את החוויה. זו סקרנות שלי, הייתי ילד בסך הכל וקורס חובלים זה מגניב. קיבלתי את הזימון למיונים ואת הבדיקות הפסיכוטכניות ואומרים לי ללכת לגיבוש חובלים או לטייס.

אחרי הפציעה העבירו אותי לנ"מ, פרופיל שבעים ושתיים,  כאבי גב תחתון, נהייתי לוחם בסוללת  טילים 'יהלום'. היה לי שירות מעניין ואז סגרתי מעגל ועברתי להדרכה, גם הדרכתי את הקורס שבו התחלתי, הייתי מפקד בקורס. פעם בחנוכה נתנו לי רכב, נהג, נוסעים לקריה.ביקשו ממני לעשות מופע לחיילים, זו היתה דרך מגניבה בשבילי, הפעם הראשונה שאני מופיע פתאום מול חמש מאות איש, וזה גרם לי לפתח דברים חדשים".

לא חשבת להמשיך בלימודיך כמו כל ילד פולני מחיפה?

"לקראת סוף הצבא המשפחה שלי מאוד לחצה אותי בקטע האקדמי, תלמד,תלמד הם אמרו לי ואתה חייב וזה חשוב. אני הייתי בגישה של 'אתם צודקים במאה אחוז אבל מה קורה אם לא נועדתי לזה'. אז אמרו לי שזה לא משנה, ואני ראיתי את זה בתור תנו לי לעשות את מה שאני אוהב. כשאהיה  נשוי ומבוסס בגיל ארבעים, ארבעים וחמש, אני אלמד בשביל הכיף.

בקטע של הלימודים, אני מבין את החשיבות, אבל אני רואה את זה בצורה שונה. מאוד התעניינתי באקדמיה, משום שיש לי בן דוד שהוא כלכלן אז התעניינתי בבורסה. אז לקחתי קורס פעמיים בשבוע, עשיתי לעצמי קורס בסיסי, 'הבנת הבורסה', התעניינתי במנהל עסקים, ומיד לקחתי קורס, לא תואר, למדתי דחוס את הדברים הכי  חשובים. אם היום ארצה ללמוד בישול, אני אלמד בישול. אני מעדיף לקחת את הידע הכללי הזה, ולישם אותו יום אחד. אם אני ארצה פעם להשיג תואר זה יהיה בשביל הכיף, ולא בשביל שאני אעשה עם זה משהו.

Amazing interaction with the audience

מתעופף על הקהל

ואיך זה התפתח לקריאת מחשבות?

"זה הפך יותר לשפה של מילים ותנועות ושפת גוף. הייתי מבקש מאנשים לחשוב על מספר בין אחד לעשר והייתי רוצה לבדוק אם אני יכול לקלוע בול מה הם בוחרים. אגב חלק נכבד מההופעה שלי היום, בווגאס או בברודווי בנוי על הניסיונות שלי נער בתיכון. פעם הייתי אומר, תנחש באיזה יד נמצא השקל או הגוגו, והיום יש לי עשרים איש על הבמה, אחד מהם מחזיק שלוש מאות דולר, הם מערבבים את זה ומחזיקים את זה, ארבעים ידיים, יש מוזיקה ואורות ואני אומר שאם אני לא מנחש איפה השטר נמצא כולם מקבלים את השלוש מאות דולר האלה. אז זה כל מיני תרגילים של מה שלמדתי פעם. פיתחתי את זה, למדתי שפת גוף, לאן העיניים זזות, איך אני יכול למצוא איפה זה נמצא, זה הגיע לרמה של כמעט מאה אחוז פגיעה כי אני כבר מבין את הפסיכולוגיה של הפסיכולוגיה של האנשים.

אחר כך עשיתי מופע בטכניון למתמטיקאים. ציירתי  ריבוע כזה, שהיה ריבוע מחולק לחמש על חמש משבצות והיו צריכים לקבל מנות של מספרים תלת ספרתיים. אנשים היו צריכים מחשבון כדי לבדוק וזה היה פשוט מדהים.

כשאני  מופיע  היום על הבמה אני נמר בשר ודם, אבל בפרטי, ביום יום, אני עדין מאוד ביישן ומאוד מופנם. הרבה אנשים לא יודעים את זה,מתחת לכל זה יש מישהו נורא ביישן, סהרורי, אני כל הזמן חושב ומהרהר. אני מרוכז בהרבה דברים בו זמנית.פעם לא ידעתי איך להתחיל עם בנות, עד היום אני לא יודע איך להתחיל עם בנות. לאחרונה התחתנתי עם החברה שלי אחרי ארבע שנים. לא ידעתי לגשת בגיל שש עשרה, שבע עשרה לבחורה במסיבה, ערב כיתה כזה. לא ידעתי לבוא לבחורה, להיות שרמנטי  ולומר לה שאני דלוק עליה . הייתי צריך להראות לה משהו, זה היה האמצעי שלי, הייתי מגמגם. אבל אם הייתי אומר לה, קחי רגע, תחשבי רגע, אז הייתי זורם. בדיעבד לפני ארבע וחצי שנים באתי לבחורה מהממת בשל טל שכטר, חיפאית, אמרתי לה את הפיק אפ ליין המושלם, אמרתי לה:"אם אני מנחש את הטלפון שלך, אני יכול להתקשר אלייך?" וניחשתי את הטלפון שלה. הצלחתי לנחש וזה כל כך הצחיק אותה שהיא אמרה יאללה בוא תתקשר אלי, זה היה מדהים. זו הייתה הדרך שלי לשבור את הקרח בעצם.

אני סקרן, אני יכול להתווכח עם אשתי, למשל אני קורא כתבה על מדוע זוגות מתגרשים. אז אני יכול להתחיל לפתח איתה דיון על זה, סתם כי אני סקרן, לא בגלל שאני חושב להתגרש, סתם כי בא לי לדבר איתה על זה כרגע. זו פשוט סקרנות, אני פשוט נורא סקרן. אני חייב לדעת, אם משהו מפריע לי, אני חייב לחפש עד שאני אמצא את הפיתרון.

הדבר היחיד שמפריע לי באמת זה נגטיביות ורשע, כשאני מדבר על רשע, רשע זו לא רק מילה. זה משהו שקורה בפוליטיקה, זה מה שקורה בעולם זה מה שקורה כרגע בטורקיה,בסוריה, ודנמרק. אתמול הופעתי באירוע פרטי יוקרתי ואני שומע מישהי אומרת, כמו אמריקאית מטומטמת כזאת, 'כמה שהיא רוצה להתחתן עם גבר עשיר'. ואני אומר לעצמי 'אוי אני לא יכול יותר, זה משגע אותי, בא לי לתת לה לסטירה'. אני מאוד רודף צדק כזה. אני עושה את זה מהכיוון שלי. בכל מופע שלי חוץ מזה שזה מבדר וזה צחוקים וווגאס וברודווי, המופע מעביר מסר חיובי לאנשים. זה אומר לאנשים להיות פתוחים לכל מיני דברים מעניינים, לתת להם לתהות, לתת להם לחשוב מחוץ לקופסא. כתבתי ספר על זה. אני  ממש לא סופר, אבל יום אחד קיבלתי טלפון מהוצאה לאור של 'הרפר קולינס', אחריהתכנית השניה של  ג'יי לנו שעשיתי, אמרו לי שזה נורא מגניב מה שאני עושה ואם בא לי לכתוב ספר. הצמידו לי סופרת מגניבה, שתתרגם את מה שאני אומר ותתן לזה צורה. הסופרת שלי, קוראת לי אגרסיבי בצורה כריזמטית.

אני לא יודע איך לכתוב, אני עדין לא ברמה כזאת. אני מספר לקהל הקוראים למשל, שאחד הדברים המעניינים הוא סיפור, על ראיונות עבודה  שנערכו על תפקיד מאוד נחשק והגיעו מאתיים איש למבחנים אישיים.בבחינה הם מתארים שאתה נוסע במכונית שלך, גשום ורטוב, זה סיפור מדהים, אחד מהסיפורים האלה שעושים לי צמרמורות. בתחנת האוטובוס יושבים שלושה אנשים, אחת זקנה שעומדת למות כל רגע, אחד זה רופא שפעם הציל את החיים שלך והשלישי זה אשת חלומותיך, את מי תיקח באוטו, יש לך רק מקום אחד.

אז הסיפור מספר שאולי אתה איש של חמלה ואז תיקח את האישה, או שתיקח את הרופא שהציל את חייך או האם אתה לא רוצה לוותר על אשת חלומותיך, היה בחור אחד שהתקבל לעבודה כי הוא לא ענה על השאלה הזאת, הוא אמר אני אתן את המפתחות לרופא שייקח את הזקנה לבית החולים ואני אשב ואחכה לאוטובוס בתחנה. זה סיפור שגורם לי לחייך ואני אוהב לספר אותו לכולם כי זו ההגדרה של לחשוב מחוץ לקופסא, אני מראה את זה בזמן המופע ואני מסביר את זה לאנשים .

זוכר שאמרתי לך שאני רודף צדק, אז הינה סיפור קטן נוסף. אני, ליאור סושרד, מגיע לארצות הברית לפני כמה שנים, מחזיק את  הדרכון עם הויזה על דף נייר, ואני נמצא בדלפק של ההגירה. אבא שלי שלח לי את הפקס של האישור של הויזה שלי, והפקס ולפעמים לא יוצא כל כך טוב. אז השוטרת של האימיגריישן מסתכלת ואומרת :"אני מצטערת, עבר התוקף של הוויזה שלך, אני לא יכולה לחתום לך, פג התוקף באלפיים ושש". הסתכלתי על הטופס ואמרתי לה, יש בעיה, זה פקס והשמונה קצת נמחק, זה נראה כמו שש אבל זה לא שש, זה אלפיים ושמונה, אז היא אומרת "לא אדוני רשום אלפיים ושש". אז העפתי עוד מבט ואמרתי לה 'חכי רגע', והתחלתי לצחוק, מה תאריך היום? היא אמרה לי אלפיים ושבע, שאלתי אותה, מה תאריך התוקף? היא אמרה אלפיים ושש, חשבתי שזה יפתור את הבעיה. אז היא אומר לי לא אדוני רשום פה אלפיים ושש. אמרתי לה תקשיבי, לא יכול שהיום שקיבלתי את הויזה זה אוקטובר אלפיים ושבע והתוקף הוא לאלפיים ושש, זה לא הגיוני, אי אפשר לחזור אחורה בזמן ולתת ויזה אחורה. היא אומרת לי שהיא לא יכולה לאשר את זה, לקחתי נשימה עמוקה ויצאתי החוצה. מה עשיתי? העברתי את העמוד, סיפור אמיתי, לקחתי עט, תיקנתי את זה והלכתי לדלפק אחר והכל עבר בשלום, זה דוגמא קלאסית לאמריקאים  מרובעים שמסתכלים ככה".

one of the sexiest man alive....embaracing...(number 28)

ליאור במקום ה-28 ברשימת הגברים הסקסיים בעולם של פיפל מגזין

עד היום היו לך בוודאי מאות הופעות מענינות…

"יש לי הרבה סיפורים על החיים שלי, האומנות העל חושית פשוט הצילה אותי, הקטע הזה בחיים שלי עשה את הכל. הנה בדיוק הסיפור כזה, שאני מופיע לפני חודש באיזה אירוע התרמה גדול מאוד בבית של מפיק היפ הופ אגדי ענק. אוהל ענקי בחוץ, אלף איש, בבית,בחוץ במה ענקית מופיעות כל הזמרות הכי חמות של אמריקה. ואני דרך קשרים וזה נתנו לי לעשות שם עשר דקות. כולם אומרים לי, ליאור תעשה חמש דקות, אמרתי שאני לא יכול לעשות חמש דקות, התחלתי לריב איתם, יכולת ההקשבה שלהם לא טובה, אז אמרתי להם שאני אעשה שש-שבע דקות ואני אסתכל עליו ונתקשר בעיניים.

הם נורא פחדו שתהיה פדיחה, בקיצור אני עליתי על הבמה, בסוף הופעתי עשרים דקות. איך שעליתי לבמה:"ערב טוב! אתה שם, בוא לפה!" זה סוג של ישראליות הזאת, אני נותן הוראות, עשיתי את זה עם תמרה הבעלים של ג'ימי שו, זה עובד לטובתי, למה? כי האנשים האלה פתאום חושבים:"אה, מישהו מדבר איתי ברמה שלי, זה מדליק" .

הייתי בפגישה בNBC לפני שנתיים, פגישה עם כל המפיקים, ואני עושה מלא דברים ומשגע אותם ומדהים אותם, ואומרים:"Oh my god, amazing!" ואז אני שומע במסדרון את ג'יי לנו, פתחתי את הדלת ואני אומר לו:"ג'יי, אתה חייב לבוא לפה לשנייה, בוא לפה!" הוא נכנס, שואל אותי מי אני ומה אני, אמרתי לו:"אני הולך להיות בתוכנית שלך בקרוב מאוד", ככה בפרצוף, שיגעתי אותו, ופתאום שלושה שבועות אחרי זה אני בתוכנית שלו פעם ראשונה, ובתוכנית לפני המופע, ג'יי נורא כיבד את זה שאני עושה את זה בשביל בידור ושאני לא מרפא אנשים וכל מיני דברים כאלה, אמרתי לו ג'יי:"אני רוצה לעשות כיף אבל אני רוצה להתערב איתך".

כל העניין של ההתערבות נותן מתח לקהל. זה תהליך של יצירתיות. זה התחיל ממזמן, תמיד הייתי עושה את זה. אמרתי לג'יי:"אם אני מצליח להרשים אותך היום בתוכנית לייב, אז אתה מזמין אותי עוד פעם, השנה" הוא כיבד את האגרסיביות. כשאני על הבמה אני מעמיד פנים ששמונים אחוז ממה שאני עושה זה סביב המופע, עשרים אחוז זה בעצם המופע עצמו.

זה לאו דווקא ביטחון, אני יכול לעשות עכשיו מופע בווגאס לפני אלף איש, כולם עפים עלי בטירוף. ובסוף אני בא ואני רוצה לשתות שוקו עם החברים ואני נורא מופנם, אני לא רוצה אלכוהול כי אני לא מעשן, אני מאוד מופנם ושקט,  ורק לפני דקה עליתי על הבמה והדהמתי אלף אנשים, כאילו אני איזה סופר סטאר.

IMG00388-20101021-1307

לוח ההופעות בלאס ואגס

כיצד התחלת להופיע לפני קהל באופן מקצועי?

אחרי הצבא כאמור, היו לי וויכוחים עם האחים שלי, הם לחצו עלי ,תלמד ותלמד, עד שגם להם נפל האסימון ואמרו להם חבר'ה, עזבו את אחיכם הקטן, תנו לו, הוא אומן סך הכל, הלב שלו של אומן, הוא רגיש כמו אומן, הם הפנימו את זה. הם הבינו שזה מה שאני רוצה לעשות וזה מה שאני רוצה להיות ואז התחלתי להופיע.בתחילה בבר מצוות וזה המשיך לבת מצוות, אבל יחד עם זאת התחלתי גם לפנות לחברות, כנסים, תערוכות, התחלתי להופיע במופעי בידור. יום אחד קרה משהו שבאמת שינה את החיים שלי, ככה בגדול, עשיתי מופע לחברת סלולר, אמרו לי:"יש לנו כנס ללקוחות מאוד חשובים שלנו, האם אתה יכול לעשות קטע שקשור למוצר לטלפון נייד?" זה נורא קסם לי, זה מגניב, התחלתי לחשוב מה אני עושה. קודם כל אמרתי להם, כן! אחר כך יש לי זמן לחשוב.אז הם שאלו "ליאור אתה יכול להופיע מול שלושים אלף איש?" אמרתי: "בוודאי,אבל בפנים כבר התבשלה לי תוכנית" .

עלינו על  על הבמה עשרה אנשים, הם מחזיקים טלפונים סלולארים ואמרתי:"כשאני אומר, עכשיו, אני רוצה שתתקשרו למישהו שאתם מכירים ותדברו איתו!" אמרתי , עכשיו ,וכולם מדברים, זה היה באנגלית .פתאום אני עושה ביד תנועת חיתוך באויר ומפסיק את הקליטה שלהם,וכולם מתעצבנם כי אין  להם קליטה, כאילו משהו לא בסדר.רק אחד הצליח להתקשר, אז אמרתי להם:"מעניין מה קורה לטלפונים שלכם?" ואז מתברר שהאחד הזה היה בעל חברת הסלולר שהייתי צריך לקדם. כל שאר הטלפונים היו של חברות מתחרות. הקהל השתולל כי זה בדיוק מה שהוא ביקש. עשיתי תרגיל והמכשיר שלהם לא קלט. המסר היה ברור, המכשיר של החברות המתחרות לא מספיק טוב ואין לו קליטה".

עם אילו חברות עבדת?

"עבדתי עם BMW, HP , 'קוקה קולה', בארץ , ומידי פעם בחו"ל. זה עבר מפה לאוזן, התחלתי לעבוד עם מפיקים, חברות פנו אלי ובקשו אותי, שמעו עלי. הופעתי עבור חברת מחשבים, זה גם יצר אצלי קדיחה במוח, כי כל פעם היה תהליך שאני יושב עם החברה, הם אומרים לי מה היתרונות ומה החסרונות ומה הם רוצים להגיד ומה הם לא רוצים להגיד ואני מתחיל לחשוב מה אני יכול לעשות, איך אני יכול להכניס את זה לתוך המופע, הלוגואים של החברה, הקטעים של החברה, כל מיני דברים כאלה וזה הפך להיות משהו מדהים, ככה זה קורה. וכל זה קורה לי מיד אחרי הצבא. זה נקרא infotainment שילוב של information  ו entertainment  – העברת מסרים ומידע דרך ההופעה.

"היה לי פעם קטע, האנשים בקהל זורקים מספרים ואני רושם אותם על הלוח ואז אני שואל אותם אם המספר הזה אומר להם משהו והם אומרים לי שלא ואז כשאני הופך את המספר אז זה יוצר כיתוב שזה השם של החברה. כל מיני דברים כאלה מגניבים. התחלתי לאט לאט להתפרסם בארץ בתור ההוא המגניב שעושה הופעות, עשיתי ברחבי הארץ, בטבריה באילת,בחדרה ובבת ים וביום כיף לאישה ובוועדי עובדים.

no title 14

חית במה מקצועית בווגאס

מה היה השלב  המקצועי הבא?

" שכנראה הייתי טוב במה שאני עושה, אז התחילו להזמין אותי לתוכניות טלוויזיה. עשיתי תוכניות בוקר שזה היה משהו מטורף, זו היתה לי הפעם ראשונה בתוכנית טלוויזיה. אחרי שנתיים בא לי סוכן שפעם ייצג אותי, סוכן חיפאי, היה חיבור טוב, התחלנו לעבוד והוא בעצם עשה מה שהוא צריך לעשות, הוא בעצם שיחק את ה"שוטר הרע", הוא יכול להגיד ללקוחות מה שאני לא יכול להגיד להם, הוא יכול להגיד ללקוחות:" תקשיבו, זה המופע הכי טוב בעולם" ואני לא יכול להגיד את זה. יש פה את האלמנט של הסוכן והמחירים התחילו לעלות, פתאום אני לוקח אלף דולר למופע של כנס. הביקוש עלה, היינו שולחים  עלונים וטייפים לכל המפיקים, נכנסו לי הרבה פגישות עבודה.

פתאום הלקוחות שלי כבר לא מותגים כמו HP או 'קוקה קולה' אלא פרו מרקט שהם חברות השיווק והפרסום הגדולות בישראל, וכאלה שדרכם עושים את האירועים. אני מתחיל להופיע ולהופיע ופתאום כותבים עלי כתבה בעיתון, אני חושב שזה היה מאוד נדיר אז, היתה לי  כתבת שער גדולה במעריב, הכותרת היתה, ונורא אהבתי את זה, "מדיח כלים", בגלל שאני מכופף כפיות וכלי אוכל אחרים. בדיעבד זה באמת היה הישג ענק כי הם  כתבו על מישהו שעושה דברים מעניינים ולא דווקא העניין של הפרסום. אחרכך גם בא דודו טופז, שאז היה בערוץ שתיים, רשת, רציתי להופיע בתוכנית שלו, דרך קשרים והסוכן שלי, הגענו אליו והוא היה נורא עצבני, הוא אמר:"יש לך שלוש דקות! כנס!" הייתי איתו שעתיים, צחקנו, צחוקים, בלגנים ואז הפכנו להיות חברים טובים, הייתי אצלו בערוץ שתיים פעמיים. גם בערוץ עשר הייתי פעמיים אצלו, גם בתקופות שהוא התחיל לרדת קצת. הייתי בסך הכל חבר שלו, הייתי בא אליו הרבה, מדברים, הוא היה איש שיחה מדהים, הוא היה מאוד חכם.

התחלתי להיות מוכר יותר במסיבות חברתיות, הייתי מוזמן למסיבות של סלבריטאים, יום הולדת של אנשי עסקים מפורסמים טייקונים..

URI GELLER

היורש המוכתר עם אורי גלר

מה היה הסיפור עם אורי גלר, המנטליסט המפורסם?

"המשכתי להופיע, ויום אחד הייתי בהופעה בשוודיה, סטוקהולם, ואני מקבל טלפון מ'קופרמן הפקות' ואומרים לי שיש תוכנית  טלויזיה עם אורי גלר. זה היה בשנת אלפיים ושבע. שואלים אותי, האם אתה מעוניין, אמרתי כן. לא היה לי אודישן כי הם עשו עבודות מחקר טובות, הם ידעו עלי והיו עוד תשעה מתמודדים כמוני. אורי חזר לארץ ולכן הם הפיקו תוכנית טלוויזיה גדולה מאוד שנקראת "היורש". החיפוש אחרי אורי גלר החדש.

"אני יכול לספר לך בדיעבד כולם הכירו את כולם, כי לא היו הרבה אומנים שמתעסקים בתחום הזה, תשעה אומנים, חלק פחות טובים, חלק יותר טובים, קהל חי, יש שופטים, היה אורי גלר, היה את המנחה אילדיס, במשך התוכנית שרצה כל שבת המתמודדים עשו איזה תעלול מדהים מחשבתי ומטורף . תוכנית מדהימה, תוכנית מוזרה אבל מושקעת, זו הייתה התוכנית עם אחוזי הרייטינג הכי גבוהים בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית, ארבעים אחוז רייטינג קיבלנו כל שבת, ברמה הזויה. הייתה הצלחה מסחררת. זו היתה סנסציה מטורפת.

"אז כבר הייתי מפורסם בקליקה, היו יודעים שאני עובד חזק, היו בעיות עם ההפקה, הם רצו לעשות את הריאליטי כך שכל אחד דופק את השני ומלכלך. אבל הם לא הצליחו, כי אנחנו חברים, זה נורא מגניב. דבר נוסף זה, שאני הייתי אומן עובד, כולנו עבדנו, זה לא היה סוג הריאליטי של 'עכשיו תבוא לריאליטי ועכשיו נפרסם אותך ויהיה לך יותר עבודה'. אמרתי להפקה שאני לא יכול לבוא ביום חמישי כי אני בשוויץ מופיע וביום ראשון אני בלונדון וביום שלישי יש לי הופעה בארץ. הם לא ידעו מה לעשות איתי. היה מצב שבטיסות שלי הייתי שולח מיילים שהייתי אומר להם מראש פה אני יכול ופה אני לא יכול. הייתי ממציא את הקטעים ממש ברגע האחרון. ביום רביעי אחד רצתי להפקה ואמרתי להם שנראה לי שאעשה משהו עם קניון, ואני צריך שיארגנו לי קניון מדומה על הבמה. תביאו לי חמש מאות מוצרים בערך. היה ביצוע מטורף אבל ביום שבת היתה תוכנית  מוכנה.

אחרי אחד עשרה שבועות, אחד עשרה תוכניות, זכיתי, בשידור חי. הגענו שלושה לגמר, הזכייה הייתה זכייה מאוד גדולה.היו שלושה מתמודדים וזכיתי בחמישים ושתיים אחוזים מהקולות ושאר הארבעים ושמונה התפצלו בין השניים האחרים, זכיתי ברוב גורף. הקרטריונים היו, את מי הכי אהבו, מי הכי עשה להם את זה. זה שילוב של כריזמה, של קטעים, הכי הרבה תדהמות, כל זה ביחד.

"אחרי שזכיתי, אז פתאום, הפכתי להיות "היורש", אורי ואני נהיינו חברים טובים, מידי פעם אורי חוזר לאנגליה ואני מתחיל להופיע בהופעות אינטנסיביות ויש כבר אלמנט של סטאר, כי אני מוכר, כבר מכירים, כבר יודעים. כבר מתחיל זיהוי ברחוב, זה לא היה אלמנט של הינה התחילו חמש עשרה דקות התהילה שלי, כי אני לא הייתי בחולף. לא הייתי בתוך הסלבריטי לרגע. אני איש עבודה, תנו לי לעבוד, אני פשוט עובד, פשוט עכשיו הייתי "היורש" והפתיח שלי היה 'קבלו את "היורש" ליאור סושרד'. אבל אחרכך עבדתי חזק מאוד בכדי להעלים את "היורש" ופשוט להיות ליאור סושרד, מותג בפני עצמו. המשכתי להופיע, עשיתי המון טלוויזיה, בעיקר אירוח בתוכניות, כשנותנים לי להתארח אז אני עושה קטע, חנוכה, חגים,ערוץ שתיים, קשת, המון תוכניות .

"הזמינו אותי הרבה מאוד להופעות פרטיות, זה לא היה אנשים רגילים, זה היה אנשים שיכולים להרשות לעצמם, אודי אנג'ל, או יום אחד אני מופיע במסיבת יום הולדת של שלדון אריסון, הזמין אותי, זו הפתעה, בדירה שלו, נמצאת שם כל אצולת הממון.אני עושה מופע והמופע מכובד, שלושים איש, כולם נורא מתלהבים בטירוף, שאלתי אם אני יכול לפגוש אותם בווגאס במלון של שלדון. אמרו לי כן קדימה. אמרתי מתחושת הבטן שלי שאני אלך על זה וטסתי על חשבוני. נפגשתי עם האחראי של הבידור במלון, הוא נגנב ממני חבל על הזמן, אנחנו מתחילים לדבר ופתאום אני רואה את שלדון, "היי מה המצב?" הוא שאל אותי מה אני עושה פה ואז אמרתי שארגנו לי פגישה עם סגן הנשיא אז הוא אומר לי:"בוא ותפגוש את הנשיא". פתאום כולם עולים למעלה לפגישה מעכשיו לעכשיו. אני הורג פגישות מקצועי, אני טוב בפגישות כאלה. הוא אמר לי שאני מגניב: 'ראיתי את הדברים שאתה עושה וקצת טלוויזיה. אבל הוא אמר שהוא לא יכול לשפוט, הוא שאל אותי מה דעתי אם אני אעשה לו מופע פיילוט ונחליט.

אמרתי יאללה קדימה! חודש אחרי זה, אני עובד על מופע, עושה הכל לבד, שוב פעם אני טס על חשבוני, זה היה די אבסורדי, כי אני גם טסתי על חשבוני וגם התארחתי במלון על חשבוני.

"עושים מופע, מצולם, שעה ורבע, בסוף מגיע הנשיא של החברה, לוחץ לי את היד אחר כך ואומר לי: "מזל טוב, זה היה חבל על הזמן, אני רוצה שתופיע פה במלון". חלום חיי התגשם ואנחנו מתחילים לדבר עם רעיונות, הם רצו לקחת אחד מהאולמות, מאתיים מקומות ולהפוך אותו לאולם שלי, אינטימי כזה מגניב.

"עורכי הדין מתחילים לדבר, אנחנו כבר באלפיים ושמונה. אז קרה משהו, איזה משבר, פתאום בזמן שאתה מדבר עם סגן הנשיא של הבידור פתאום הוא מפוטר, והוא כבר לא שם, לא יאומן, מפוטר ברגע, זהו נגמר הסיפור.

"אני לא לוקח ללב, יש לי תכונה כזאת, אני לא יודע להסביר אותה, אני לא נכנס לפאניקות. אמרתי לעצמי, אוקי, נגיד והייתי מתחיל להופיע בווגאס ואז אחרי חודשיים היה משבר, ובאמצע המופע שלי היו קוטעים לי את הצורה. המופע שלי היה מבוטל, אז אולי עדיף שבכלל לא התחלתי, לך תדע. אז המשכתי לשמור על קשר, מהארץ, אני עדיין בקשר עם שלדון, אני מופיע להם באירועים משפחתיים, הם מכירים אותי כולם, אני מופיע  הרבה פעמים ביום הנישואין שלהם.

rene zellweger (2)

ליאור עם רנה זלווגר :"מיהו האהבה הראשונה שלך?"

אחרי כל ההצלחה הגדולה שיש לך בחו"ל הנה בסוף אתה חוזר לישראל מכורתך?

"בארץ  אני ממשיך רגיל , זו העבודה שלי, אני לא כוכב ריאליטי שהולך להנחות איזה תוכנית טלויזיה לוהטת ועכשוית. מזמינים אותי לתוכניות בתור ליאור סושרד, לא בגלל שאני מנחה את תוכנית הבידור של גיא פינס או בגלל שיצאתי עם דוגמנית מפורסמת מישראל.

יש כבר את ההכרה הזאת, היום אני נמצא בשיא בארץ. אני מאוד מרוצה ממנה כי זה סוג של ידיעה או מיצוב כזה, זה כמו פוליטיקאי שאתה רואה, אוהב, אתה לא תקפוץ עליו ותגיד לו לבוא ולחתום לך על אוטוגרף, אתה רק תזהה אותו. אני במצב שנוח לי כי ביום שישי בצהריים אני יכול להסתובב עם חברה שלי בקניון, ולא יצרחו אלי בנות בגיל שתיים עשרה, זה לא אני, אני מדבר לקהל אחר. יש המון שחקנים שלא יכולים לצאת כי הם סלבס מה שנקרא, אני לא סלב. אני מרוצה מהמצב הזה, נותנים לי את הכבוד שלי, אנשים מכבדים אותי.

אתה נמצא בלוס אנג'לס יותר מאשר כל חו"ל אחר.

"נכון, אני מגיע לפה הרבה, ומתחיל לבנות לעצמי צוות אמריקאי, סוכן, ומנהל. פגשתי מנהל במקרה דרך חבר שלי, קוראים לו גרי, הוא אחלה גבר, התחלנו לעבוד ביחד, אני מתחיל לייצר פגישות ודברים זזים מהר.

"במסגרת הפגישות הייתה פגישה בNBC שהסוכן סגר יחד עם גרי ואז הגיע הסיפור של ג'יי לנו הראשון. אחרכך הגיע  השני, השלישי והרביעי וכבר מדובר על הזמנה לראיון החמישי. בארץ זה עושה סנסציה מטורפת, בארץ יש פתאום כתבות בחדשות של ערוץ שתיים, שער בידיעות אחרונות,בכל האתרים. זה דברים ענקיים, זה מדהים, חבל על הזמן. יום אחד מתקשר אלי האמרגן שהיה המנהל שלי , ואומר לי לקנות פיפל מגזין, אני אומר לו למה? מה הקשר? אני קורא ידיעות אחרונות, מעריב וכאלה, מה הקשר? הוא אומר לי תקרא, לקחתי את המגזין בדוכן עיתונים והיה בפיפל מגזין משאל מיוחד, פתאום:"ליאור סושרד, אחד האנשים הכי סקסי שחיים", פתאום אני רואה את התמונה שלי, יחד עם  דויד בקאם ודי קפריו, עשו סקאלה של גברים, לפי הגיל, דיוויד בקאם הכי סקסי בגיל שלושים וארבע, סטינג הכי סקסי בגיל חמישים ותשע, בגיל עשרים ושמונה, ליאור סושרד. חטפתי צחוק, זה לא קשור אלי, עשרים מיליון קוראים יש לזה. זה גם היה סנסציה בארץ.

אחרי הפיאסקו קיבלתי חוזה בלאס ווגאס, חזרתי לשם הפעם דרך הסוכן שלי, הופעתי פעמיים , רן אחד של חודש וחצי ורן אחד של חודשיים, הופעתי שלוש פעמים בשבוע, חמישי, שישי, שבת. זה היה במקום עם מאתיים מקומות, אינטימי, שכל הביקורות היו מעולות, נורא נהנתי מזה, אנשים ראו, היה אחלה ביקורות. כרגע מלבד ההופעות שאני עושה, ומזה אני מתפרנס, יש לי ספר שאני רוצה מוציא השנה, יש אפליקציות לאייפון שפיתחתי, של כל מיני קסמים אינטראקטיביים, שאתה יכול להראות לחברים שלך, בלי להיות ליאור סושרד.

אני עובד גם על פיתוח תוכנית טלוויזיה שלי, סדרת טלוויזיה, ספיישל טלוויזיוני. אני זוכר שהסוכן שלי אמר לי, בקטע טוב :"אתה התחלת לעבוד איתנו לפני שנה וחצי, שנתיים, ארבע ג'יי לנו, שני רניםבלאס ווגאס, לארי קינג, פיפל מגזין, תירגע, אתה בסדר, אתה יודע ששחקנים מחכים עשרים שנה בשביל דבר כזה!" איפשהו זה נכון, אבל אני כאילו ישראלי, אין לי סבלנות, הכל עכשיו! אבל בארץ כשהיה את ג'יי לנו הראשון, אמרתי חבר'ה אני הולך להופיע בג'יי לנו! אמרו לי:"כן בסדר…" זה היה השלב שרציתי ללכת לפסיכולוג, מה אני דפוק, מה קורה פה, למה זה לא מעניין אתכם? למה מעניין אתכם לרשום על כוכבת ריאליטי שחנתה באדום לבן, לעומת ישראלי שעושה עכשיו היסטוריה בארצות הברית, בדיעבד אני הבנתי,  אחרי שזה קרה, כיביתי את הטלפון שלי, לא יכולתי, כל שנייה היה צלצול.

nbc_tnt_hlt_4059_061#A10BD9

עם ג'יי לנו וקים קרדישיאן:"אני לא מגלה מתי איבדתי את הבתולין".

זה רגע האמת שכולם רוצים לדעת,האם אתה קוסם או שיש לך יכולות על אנושיות או סופר מנטליות?

"זו יכולת, זה לא כוח, אני יכול להגיד לך בוודאות שיש אנשים עם כוחות מנטליים, אין הרבה אנשים שמתעסקים בזה. יש קוסמים מכל מיני סוגים ומינים. הנישה שלי היא מאוד קטנה,אלו אנשים שמכנים את עצמם מנטליסטים, שמתעסקים בעצם בכוח המוח, מופע של כוח המוח.

המופע שלי הוא פשוט, אין לי עוזרות, אין לי במות מיוחדות, אין לי דברים זזים ואין לי מראות ודברים כאלה. יכול להיות שיש בנאדם שיכול לחקות משהו שאני עושה בטכניקה אחרת, אני יודע איך אני עושה את מה שאני עושה, אני יודע שאני יכול להשפיע על מישהו.

אני כל הזמן מפתח דברים, דברים שקשורים לפסיכולוגיה, אני מגדיר את זה כיכולת שכל בנאדם יכול ללמוד, לרכוש עלידי לימוד ולהיות טוב אחרי כמה שנים . אבל לא כולם יהיו בטהובן. אני 'הבטהובן' של הדברים האלה, אלה דברים שאני פיתחתי, העדינות, קריאת המחשבות, אני לא עושה טריק, אני לא מבקש מאנשים לתת לי מידע, אני מוציא את המידע באופן מסויים, זה לא שאני שומע מחשבות כמו איזה איצטגנין או בוחן לבבות קדמון, אבל אני מצליח לשלוף את המידע בטכניקות שלי, יש לי טכניקות מאוד מיוחדות שאני עושה, חלקן פסיכולוגיות.

"אני יודע את האמת שלי, אני יודע מה אני מייצג, אני יכול להגיד לך שעל כל פעולה שאני עושה, אולי יבוא קוסם אחר ויגיד שהוא יכול לעשות את זה דומה. הוא יאמר שיש לו עוד שיטה או משהו כזה. אתן  לך דוגמא של קטע במופע, שעשיתי בג'יי לנו, היו מאתיים עיתונים על השולחן, קים קרדשיאן בוחרת עיתון מתוך מאתיים עיתונים, מצביעה על איזה מילה שהיא רוצה, עכשיו הכל רואים במצלמה. ג'יי היה ספקן ובדק שהכל רגיל, היא בוחרת את המילה והכל באמת פייר, אני שואל אותה:"האם תכננו משהו?" היא אומרת לי לא, אחר כך היא אומרת שהמילה שהיא בחרה זה סמר, קיץ באנגלית, את בטוחה? רוצה להחליף? היא אומרת לי שלא, שאת המילה הזו היא רוצה, אחרי שהיא החליפה כמה פעמים, אני אמור לה חכי שנייה, אני פושט את החולצה שלי, ואני לובש מתחת חולצה שרשום עליה:"Kim will choose summer!" על הגב.

"אני אוהב לעשות דברים פשוטים, ג'יי בדק הכל, זרקתי את העיתונים לקהל שיבדקו, זה היה מגניב. אנשים מסתכלים, אין פה תכנון. הבחורה באמת הסתכלה ובחרה את המילה.

"הקונספט עתיק, הוא נקרא בוק טסט, הקונספט הוא בעצם קונספט שבו מישהו חושב על משפט או מילה מספר, לפני מאתיים שנה היו עושים את זה עם ספרים, הקוסם היה מביא ספרים. אני בגלל פשטות אני שואל במופע שלי אלף איש אם יש למישהו ספר, ואני לקחתי את הדבר הזה עם היכולת שלי. למה אתה אומר שזה דומה לכל מיני דברים? כי הנקודה של המצאת הגלגל היא באפקט, לא בקונספט.

lior suchard in the international bike convention in russia

ביריד האופנועים ברוסיה: "אופנוע לכל פועל".

תן לי עוד דוגמא.

" אתן דוגמא, הקונספט העל חושי, נגיד אורי גלר, את קרסקין, כל החבר'ה האלה שמתעסקים בדברים האלה, המנטליסטים, אומני החושים האלה, כל מה שאי פעם תראה על במה זה יהיה אחד מארבע: או שהוא ינבא משהו, או שהוא ישפיע משהו, או שהוא יקרא משהו ממישהו או שהוא יזיז משהו, אלו הם ארבעת אלמנטים. במופע שלי בווגאס אני יוצר משהו במיוחד לסקפטיים, אני נורא אוהב את הקטע הזה, מישהו מהקהל מתבקש לקחת שטר מהכיס שלו, מגלגל ומחזיק את זה ביד, אני אומר לו שעד סוף ההופעה אני אגנוב לו את השטר. הוא יושב סגור כזה,שומר על השטר שלו ואומר אוקיי הוא לא יוציא את זה ממני. הוא יושב בשורה חמישית באמצע, במהלך המופע, אני חוזר אליו כל פעם, אני אומר למישהי בקהל תעלי לבמה ומראה לה ספר טלפונים, אני מתחיל לדפדף, בזמן שהיא מדפדפת אני לוקח כרטיסיות ומחלק לשבעה אנשים בקהל, באותה שורה, אני אומר תתחילו להעביר ביניכם, כמו כסאות מוזיקליים עד שהם מפסיקים בשלב מסוים, הם מפסיקים, "את בינתיים תצביעי על מספר טלפון" היא מצביעה על מספר טלפון, המספר שהיא הצביעה זה בדיוק המספר שהם יצרו במספרים, כולם בהלם איך זה קרה.

הקהל מתחרפן, קורים דברים במופע, בסוף המופע כולם צוחקים, כולם נהנים, אני נותן את המסר החיובי, אני אומר רגע, שכחתי את השטר, הולכים אל ההוא עם השטר, הצלחתי לגנוב לך? הוא אומר שלא, אז אני אומר לו שהוא צודק כי אני לא טוב בדברים האלה, זה בדיחה, אבל אני אומר לו שיקרא את המספר הסידורי, ואז המספר הסידורי של השטר, זה היה המספר טלפון שהבחורה בחרה עשרים דקות לפני זה. כולם מתחרפנים, אני אומר תודה רבה לכולם. אני אומר רגע, בוא נתקשר למספר, אז אנחנו מתקשרים למספר ואז לצערי הרב אף אחד לא עונה ויש הודעה קולית:"היי הגעתם לטלפון של דני וזהבה, אנחנו לא זמינים, נא להשאיר הודעה" דני זה הבחור שהתערב איתי על השטר, זהבה זו הייתה הבחורה שבחרה את הטלפון, דני אגב נבחר על ידי זריקת פריזבי לקהל, הוא תפס את הפריזבי, אמרתי לו שאם אין לו כסף שיזרוק את הפריזבי למי שיבחר, זהבה הייתה רנדומאלית מהקהל, נוצר בו איזה צירוף מקרים משולש מטורף, האנשים לא מוחים כפיים כי הם בהלם.

הטריק הכי לא מוסבר שלך זה ניחוש שם האהבה הראשונה. מה קורה שם?

"הייתה בחורה שעלתה על הבמה, ניחשתי את השם של האהבה הראשונה שלה, היא לא רשמה את זה על שום מקום.היא נותרה המומה כולה חיל ורעדה.יש גם תרגילים שהמתנדב רושם משהו ואני מצייר את אותו ציור על הפד שלי.לפעמים ניחשתי למישהו ספונטני בקהל, באתי למישהי ואמרתי לה את חושבת ככה וככה, זה היה סתם משום מקום, אין תכנון מראש, להיפך, אפילו במופעים הגדולים אני מציע מאה אלף דולר לכל מי שיוכיח שיש פה תכנון מראש, שמישהו גילה לי פרטים לפני ההופעה. אני חוזר על זה במופע מספר פעמים.

בחתונה עם טל שכטר

מזל טוב חתן כלה עם טל שכטר

אתה מוכן לגלות או להסביר את אחד מהפעולות הללו?

"אם אספר לך אצטרך להרוג אותך, לא חבל להרוס את ההצגה? אנשים מתלהבים מכל הקטעים שלי ונהנים. נגיד מהקטע שאני נוגע במישהו והשני מרגיש, אנשים מתלהבים מזה שאני מזיז למישהו את המשקפיים אחרי שבדקו שאין חוטים, אין מגנטים בשום כיוון אפשרי, כשעשיתי את זה במכון וייצמן הם שמו את זה בתוך קופסא.

"יש לי את הטכניקות שלי, אבל אני לא מוכן לגלות,מצד שני אני יכול להגיד לך שהרבה מאוד דברים שאני עושה הם בשורות הבידור, ודברים שאני עושה אני לא דורש מאנשים :"תאמינו!" המופע מתבסס על חמשת החושים שבעזרתם אני יוצר את החוש השישי, זה מה שקורה במופע, במופע אנשים עוברים חוויה, זה לא קסם, אני לא מעלים דברים ולא חותך בחורות, אנשים חושבים על דברים, אלה דברים רגשיים.

ג'יי לנו , באלפיים ועשר, עם ז'אק אפרון, אני אומר לו: "תקשיב, עכשיו תכלס, עזוב את כל השטויות, אתה זוכר איך קראו לאהבה הראשונה שלך?" הוא אמר לי שכן, איזה גיל זה היה? הוא אמר לי גיל שש, אמרתי לו ככה:"אתה ז'אק אפרון, אתה מפורסם, אני יכול לעשות על זה גוגל, לחפש, לשאול את אימא שלך?" הוא אומר לי:"אין שום סיכוי" רשמתי "קייטי" על דף, הראיתי לקהל לפני שהראיתי לו את זה, הוא לא רשם את זה מעולם, ראינו את זה אחר כך.

המופע בנוי מעוגנים, יש לי עוגנים שאני עושה, אני יודע שאני עושה ככה וככה, אני לא יודע עם מי זה יהיה, אני לא יודע מה זה ותוך כדי אני מאלתר, בכל העשרות מופעים שלי אתה כל פעם רואה קטעים חדשים. הדברים הפסיכולוגיים שאני עושה, לא יצליחו על בנאדם אחד כמו שהם הצליחו על בנאדם אחר. אם אני אעשה עכשיו ניסוי, של קריאת מחשבות, אני אומר לך מראש שאני לא אצליח, אתה לא תיתן לי להצליח וגם אם תגיד שאתה זורם איתי, אתה לא, כי אני יודע מה עובר לך בראש, אני פשוט מכיר את זה.

"אני יכול להגיד לך שכל דבר שאני עושה, גם עם אורי גלר, אנשים אומרים עשית את זה ככה או ככה, אני מאוד מקבל את זה ומאוד מבין באהבה, סבבה, אני באמת מקבל ומבין באהבה. לי יש את האמת שלי אני יודע מה אני עושה עם זה, אני יודע שאני עושה טוב לאנשים.

"האומנים, ה'מנטליסטים' כביכול, עושים טריקים עם קלפים, הכי מדהימים בעולם, זה פנטסטי. אבל אנשים שמתעסקים במוח טהור, משחקי מוח הם תותחים. הייתי בשישים מדינות בעולם, חיפשתי אותם, כמו בטירוף, אני צריך חומרים, אני מחפש דברים, כל מי שאני נתקל מראה לי. חיפשתי רעיונות, כיוונים, כל הרעיונות שלי לקוחים מדברים שראיתי בחיים, אין אנשים אחרים שמתעסקים בזה.בכל העולם, עשרים אנשים מתעסקים בזה. יש אנשים שמסלסלים כפיות, יש קוסמים שקונים כפית שמסתלסלת בעצמה ויש את הקוסמים שמסלסלים כפיות לבד, כי יש להם טכניקה משלהם. רוב האומנים הכי טובים בעולם בתחום הזה הם ישראלים.

"הראשונים שעשו את זה היו ליאור מנור, חיים גולדנברג וליאור סושרד. לפני שמונה שנים, חיים גולדנברג וליאור עשו רוטינה שכל אחד נוגע במישהו והשני מרגיש, זה לא היה קיים בעולם, אחרי שאני הופעתי פעם ראשונה בטלוויזיה ב'יורש' של אורי גלר, כולם עשו את זה. המוטו שלי הוא 'איש באמונתו יחיה, מותר לך להאמין במה שאתה רוצה".

IMG_0619

עם לארי קינג: "דבר כזה לא ראיתי בחיים שלי!"

הערת הכותב לסיום:

עקבתי אחרי ליאור במשך יותר משנה וחצי,הייתי בהרבה מופעים שלו וצפיתי בקטעי וידאו שצולמו במשך המופעים. אין ספק שהבחור הוא אומן מוכשר ווירטואוז פנומינלי ושחלק מהפעולות משאירות אותך המום ונרעש, למרות כל זאת אני  מלא ספקות ותהיות. חברים נשבעו בנקיטת חפץ שהכל הוא אחיזת עיניים וניסו להסביר את התרגילים באותות ומופתים. קוסם אחד מקומי הסכים להדגים חלק מהתרגילים בפני ובפני כמה חברים בהצלחה כזו או אחרת.היות ואנחנו יהודים סקפטיים עוד מגלות בבל, נותרנו עם הרבה סימני שאלה. ברם, נשאיר את המסקנות וההתרשמויות להחלטתו של הקורא וכפי שליאור אמר 'איש באמונתו יחיה'…

מיכה קינן

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Israel-LA Magazine

ליקטוטים 7 מאת אודו קשטן

Published

on

מתרגש. מחר יוצא לאור הספר החדש שלי "עשרה שיטות לשיפור העברית"

אני כל כך לא בכושר שאני מתנשף במעלית.

בטח בחדר של בר רפאלי תלוי לוח שנה עם תמונות של מוסכניקים.

sb10064404bp-001c

המוסד עושה מבצעים רק כדי שלרונן ברגמן יהיה במה למלא עיתוני חג.

<במיטה>
היא: איפה הזוגיות של פעם, שהיינו מדברים שעות אל תוך הלילה, אותה חברות נפש עמוקה ואמיתית, של תשוקה והקשבה
אני: גם אני מותק, לילה טוב.

עוד סמס אחד של שנה טובה ואני כפיי ארימה.

כשהוורד מסמן לך טקסט בקו ירוק הוא כאילו אומר לך "תשמע, אין לי סיבה מיוחדת למה עשיתי את זה, אבל אם אפשר לעצבן אותך אז למה לא?".

אין לי בעיה עם סופר פארם למעט חוסר העקביות שלהם. בשמים אין להם בעיה שאני בודק, אבל דיאודורנט סטיק, או הו.
מכירים את הרגע הזה שאתם קולטים כמה הבית מטונף ומבולגן, מקבלים עצבים, מפשילים שרוולים ויוצאים מהבית?

 

אין ילד מתוסכל מילד שאוכל ארטיק ואבא שלו אומר "זה מטפטף לך, תביא אני אעזור לך מהצד" ומשאיר אותו עם מקל.

-הגבינה הזאת רזה?
-כן
-אתה בטוח?
-כן, 5%
-אז כשתהיה בטוח ב-100% אני אקנה

 

-תחשוב על מספר כלשהו ואל תגיד לי אותו
-אוקיי, חשבתי
-זהו, אל תגיד לי אותו. כזה אני, לא צריך לדעת הכל.

 
יום כיפור יוצא השנה על שישי שבת, זו הפעם הראשונה שאלוהים יצטרך לבקש סליחה מאיתנו.
הרגע הזה שאתה קולט שיש במטבח תבנית עם עוגת שטרודל, ואתה עושה קפה, חותך פרוסה ונותן ביס בקיש בצל.

 

 
נשיאים אמריקאים תמיד הופכים בסוף למוצרים: לינקולן מכונית, קנדי מוצרי חשמל, ואובאמה נקניק.

 

– בוס, אל תשאל, היתה תקלה בפס הייצור, וכל חפיסות השוקולד יצאו עם חורים
– עזוב, תשאיר את זה ככה, נקרא לזה "שוקולד אוורירי"
– אתה גאון!!

 

פררו רושה זה הבר רפאלי של השוקולדים.

חלום שלי לראות ערס מסובב מעל הראש איזו פריחה וצועק "זו כפרתי".

גם אם פרויקט הדיור הזה הוא בפפואה־גינאה החדשה, תהיה שם הנחה לעמיתי חבר.

 

הקטע הזה שמישהו שלמד איתך בכיתה ב' מציע לך חברות בפייסבוק אז לפני שאתה מאשר אותו אתה מגשש עליו קצת כדי לראות לאן הוא הגיע בחיים ביחס אליך ומגלה שיש לו עבודה טובה יותר משלך ותפקיד בכיר עם שלוש אותיות כאלה באנגלית, יש לו תואר שני בטכניון, פנטהאוז ענק בתל אביב, שלו, לא שכור, יש לו שני ילדים, הוא המון בחו"ל, הוא נוסע על אאודי ספורט, שיניים מושלמות, הוא כתב כבר שני ספרים, הוא מתנדב בסיוע לניצולי שואה, צמחוני, יש לו על היד שעון ששווה 5 משכורות שלך. יששששש אשתו מכוערת. מאשר.

 

מנהרות הכרמל נחסמו עקב ״תקלה״, ושני כבישי היציאה האחרים מחיפה נחסמו גם הם על ידי ״רכבים תקועים״, במה שנראה כרגע כמו מזימה של יונה יהב למנוע מאנשים צעירים לברוח מאזור חיפה.

תן לאדם דג, והשבעת אותו ליום. תן לו גפילטע פיש, והרסת לו את היום

המשך לקרוא

Israel-LA Magazine

הצביעו רוגעלך מאת יאיר ניצני

Published

on

העיקר שיש כיבוד

אחרי שהמתח סביב סוריה התפוגג והחגים הגיעו לסיומם החד משמעי, הבחירות המוניציפאליות הולכים להיות הדבר הגדול הבא.  הפעילים מתנפלים עלינו מכל עבר חמושים בשלטים ופליירים, הקמפיינים רוויים אמוציות והמועמדים משמיצים אחד את השני כמיטב המסורת.  בעיר נשר שני אחים רצים אחד מול השני, בלוד מועמד אחד הוכרז כ"אויב האיסלאם", בתל אביב רץ הומו מוצהר, וברמת השרון ראש העיר נחשד בשחיתות ואולץ להתפטר אבל…סורפרייז! הוא ירוץ כרגיל. בקיצור אסקימו לימון החגיגה נמשכת.

 

מה שיפה במוניציפאליות היא שבניגוד לבחירות לכנסת כאן אתה באמת יכול להשפיע, ואם המועמד שלך, שעד אתמול ניהל פיצרייה ביישוב,  לא יעמוד בציפיות, לא צריך לחכות ארבע שנים כדי להעניש אותו. תוכל פשוט להגיד לו את זה בפנים ביום שישי כשתפגוש אותו בסופר.
בלחץ הסביבה מצאתי את עצמי לאחרונה נדחק לחוג בית של אחד המועמדים. היו בורקסים, חצילים בטחינה,  עגבניות שרי ואצבעות גזר, קפה ומיץ חופשי וכמובן הפחמימות ששום חוג בית לא שלם בלעדיהן- רוגעלך. פטפטתי עם חברים, העברתי את הזמן בסבבה ולכל מי ששאל אמרתי שאני שוקל ברצינות להצביע עבור המארח. העסקה נראתה לי הוגנת . תמורת שעה לא יקרה מזמני במהלכה נמנמתי ובהיתי לסירוגין במועמד,  קיבלתי ארוחת ערב , כסא די נח והמון תשומת לב. הרבה יותר ממה שאני מקבל בבית.

 

כשחזרתי  שאלה אותי הגברת הראשונה מה חשבתי על האיש וחזונו . אמרתי לה שטרם גיבשתי דעה על המועמד ואולי זה יקרה כשאזכר בשמו, אבל בעודי מגמגם נפל לי האסימון : זה היה ערב נפלא ומזין , למה שלא אלך ואקשיב גם לכל שאר המועמדים?  ומה בעצם מונע ממני וללכת לשמוע מועמדים בערים שכנות? המדינה קטנה, הערים מתקרבות, וברור שיום אחד כולנו נהיה מועצה אחת גדולה ומאושרת.  הסברתי לאשתי שלמען עתיד ילדינו אני חייב ללמוד ברצינות את כל הבעיות ברדיוס של עשרים קילומטרים, ולכן אני מתכוון להפוך את חוגי הבית להרגל של קבע. שחררתי אותה מהעניין כדי שיהיה לה יותר זמן איכות לעצמה והבטחתי שלקראת הבחירות אגיש לה דוח ובו יפורטו מסקנותיי.

 

נרשמתי לאתרי המועמדים ,הזמנתי את עצמי לחוגי בית ויצאתי לבלות.  כל ערב הקפדתי לשאול את המועמד אותה שאלה : ,מה החזון של כבודו לשנים הבאות ?"  ועד שהוא ענה כבר אכלתי חצי מהבופה. כשהוא התחיל לדבר בסיסמאות על  דיור בר השגה, מיגור הפקקים, ריאות ירוקות, חינוך לילדינו ותאגידי מים כבר הייתי בדרך לאוטו.  כדי לא לצאת לגמרי מניאק עשיתי לכולם לייק בפייסבוק איך שנכנסתי הביתה.

 

את המסרים של המועמדים השונים אני לא זוכר כי לא ממש הקשבתי, אבל למדתי שיש כל מיני סוגים.

 

הצבאי. אם הייתה לך קריירה צבאית ציין שהיית סגן אלוף וניהלת מערכות גדולות, גם אם פיקדת על שלושה חיילים בשלישות והיית אחראי על קלסר ומרקר.  גם לעובדה שהיית מח"ט אין שום רלבנטיות. להזיז חטיבת טנקים זה הרבה יותר פשוט מלהזיז את עובדי הקבלן של המועצה. מועמדים  שהשתחררו בדרגת חוגר מדגישים את היותם עורכי דין, אנשי עסקים או רואי חשבון. מסתבר שבערים מסוימות מקצועות אלה עדיין נחשבים יוקרתיים ובעלי תדמית חיובית. מקצועות אחרים כמו פסיכולוג, כבאי או נהג מונית לא מתקבלים טוב ולכן אין טעם לציין אותם. אם כי בעיניי דווקא רב גונדר שניהל קודם בית כלא יכול לעבוד מצוין. הוא יודע מה זה סדר וניקיון.
יש את "האישה". ההצלחה של מרים פיירברג בנתניה ויעל גרמן בהרצליה עודדה נשים להיכנס לפוליטיקה המקומית. לא ברור עדיין אם הן באמת יותר טובות מהגברים אבל מה שכן הן נראות יותר טוב ויכניסו לישיבות המועצה שיק שבוודאי חסר בהם.   ויש את "הקבלן". שמוכר את עצמו כמי שיודע להרים פרוייקטים אבל בעצם הגיע כדי לתקתק לעצמו הפשרות בניה על חשבונכם. אל תתפלאו אם דקה אחרי הבחירות הוא ירים  לכם רב קומות במקום גינה ציבורית.

 

אני מוקסם במיוחד מ"האינטלקטואל". לקראת הבחירות המועמד העממי והפשוט שאתם מכירים מהשכונה, זה שהיה מסתובב כל ערב בכפכפי טשטש ומסתחבק עם כולם , עבר שינוי תדמית ועכשיו הוא מרכיב משקפיים דקות שמשוות לו מראה של פרופסור. הרציניים גם מחזיקים עט כאילו אמרו "תתפלאו אבל אני  גם יודע לכתוב."  או לחילופין "לא באתי לדבר באתי לעבוד , ואם לא לעבוד אז לצייר.."

 

אגב, אפשר לדעת המון על מצב היישוב לפי תמונת המועמד . בערים הגדולות וביישובים המבוססים המועמדים מצטלמים בסטודיו מקצועי ותמונתם משודרגת פלאים באמצעות הפוטושופ, בישובים הקטנים המועמדים נראים מרושלים, לא מעודכנים, מטושטשים ובאופן כללי נראים כאילו צולמו בטלפון נייד על ידי עובר אורח. משהו בסגנון "אחי אכפת לך לתת פה תמונה? יש לי בחירות בעוד חודש ולא הספקתי".

 

גם סיסמאות הבחירות צפויות למדי. ראש עיר מכהן יבחר תמיד בסיסמה שמרמזת להמשכיות : " אוהבים את רמת אשבול ממשיכים עם קלמנוביץ'! , "את ההצלחה הזאת אסור להפסיק" או " משהו טוב קורא בקריית  מלכישוע ".

 

האופוזיציה תמחזר ביטויים המעודדים שינוי כמו "כי הגיע הזמן לשנות" "משהו חדש קורה בנווה שבלול" "עולים על דרך חדשה עם ג'קי" וכיו"ב. לעיתים היא אף תרמוז לצל פלילי שנח על ראש הרשות המכהן, בסיסמאות כמו " כי צריך פוליטיקה נקייה" "הפעם בלי קומבינות" ו"ראש בריא לעיר חולה".

 

מועמד צעיר יכוון לצעירים עם סיסמאות שנעות בטווח שבין  "ראש צעיר לעיר" ועד  " חייבים להעיר את העיר". אם כי  במקרה של פתח תקווה זו יכולה להיות משימה קשה עד בלתי אפשרית.

 

לסיכום אני ממליץ לא לקחת החלטה ולא להתחייב לאיש כל עוד לא ראיתם את כל המועמדים ולא פגשתם אותם בחוג בית. אתם לא חייבים באמת לשמוע אותם אבל לא כדאי לוותר על הקפה והרוגעלך.  כי בנפשנו הדבר.

 

 

 

About the Author

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל היום. חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי, מגיש ברדיו ובטלויזיה, מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. המשרד 035617711 הרצאות קרן אלוף : http://www.kerenalouf.co.il/ ייצוג נברו : http://www.navaro.co.il/ תיסלם: http://www.t-slam.com/

המשך לקרוא

Israel-LA Magazine

לדבר ולא לאמר דבר מאת אריאל בלומנטל

Published

on

לדבר ולא לאמר דבר

 
בראיון לסי-אן-אן ביום שלישי שעבר, נשיא איראן חסן רוחני נתן לכריסטיאן אמאנפור שעור באיך לדבר ולא לאמר דבר: "איזה פשע שהוא אשר הם [הנאצים] ביצעו כנגד היהודים – אנו מגנים" הוא אמר.
יום קודם לכן הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ביצע "גינוי מבלי לגנות" כשנשאל על שתי תקריות הטרור האחרונות בגדה שהביאו למותם של שני חיילי צה"ל, באומרו כי הוא "מגנה כל אלימות כנגד אזרחים". למישהו יש בעיה עם גינוי כל אלימות נגד אזרחים? ודאי שלא. כמה קל.
עבאס המשיך והשווה את רצח שני החיילים, האחד נורה על ידי צלף בחברון והשני פותה אל מותו בקלקיליה, להרג של שלושה צעירים פלסטיניים בקלאנדיה ב-26 באוגוסט.
אני מסכים עם אבו מאזן שהאובדן, הדמעות והכאב שווים במותו של כל אדם באשר הוא. הכוח היחיד שיש בידינו, בני האנוש, הוא יכולתנו ורצוננו למנוע מקרי מוות אלימים שכאלה. בראיה זו, המקרים המדוברים אינם דומים כלל וכלל: שלושת הנערים הפלסטיניים נהרגו כתוצאה מתקרית אלימה שבה לא פחות מ-1,500 פלסטינים צרו על כוח מסתערבים, ואילו הישראלים מתו בעקבות מכוונת מכוון ליצור ארועים אלימים.
נושא הכוונה אינו נמצא בלקסיקון הפלסטיני, ומכאן הקושי שלהם להבין את משמעות הטרור ואת הפגם המוסרי האיום שבשמוש בו במשך יותר משמונה עשורים.
ובנושא הכוונה, ברצוני להסב את תשומת ליבו של הנשיא רוחאני: מי שמפתח פצצה גרעינית תוך התרברבות בכוונתו למחוק את ישראל מהמפה, זוועה שנשק גרעיני יכול להשיג, לא יכול לקרוא מעל דוכן המליאה הכללית של האו"ם לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. ידרשו לך יותר מ-3 ימי מתקפת-קסם (המהדורה הפרסית) בכדי להעפיל לגבהים המוסריים הנדרשים לשם כך. בתור התחלה, על כוונות השלום (לכאורה) שלך, להיות מפורשות ובוטות לפחות כמו רטוריקת השנאה והאלימות הרגילה היוצאת תדיר מטהרן.
אחת הסיבות מדוע ישראל (כמו ארה"ב ומדינות אחרות) יכולה להחזיק בנשק גרעיני ואיראן לא, שווה לסיבה מדוע לי מותר להשתמש במספריים ואילו לבני בן השלוש אסור. אך אלגוריה זו לא מספקת את מלוא התמונה, מכיוון שהיא איננה מתיחסת לסוגיית הכוונה. ואכן, ראוי שעל הבריון הכיתתי שמתכוון לפגוע בילדים אחרים יוטלו מגבלות שאינן מוטלות על הילדים הטובים בכיתה.
הבריון הכיתתי בשאר אסד שובר עכשיו שיאי חוצפה בהתעלמותו מנושא הכוונה: לאחר שכבר דקר תלמיד בכיתה, הוא דורש עתה שכל הילדים כולם – כולל אלה שעד שהוא הגיע כל מה שהיה בילקוטיהם זה ספרים, מחברות וסנדוויץ לארוחת 10, ימסרו את סכיניהם שלהם, אם הוא נדרש לעשות זאת.
הסיבה היחידה שיש לישראל להחזיק נשק גרעיני היא למנוע מאסד ודומיו, שמזה דורות מבהירים מעבר לכל ספק את כוונתם לחסל את ישראל על תושביה היהודים, מלהשתמש בנשק שכזה כדי להשיג את מטרתם. השילוב הרעיל של כוונות זדון, שנאה בלתי שפויה וסטנדרטים מוסריים של ימי הביניים פוסלים אותך, אסד, ואותך, רוחאני, מרשיון להחזיק רובה אויר, קל וחומר נשק להשמדה המונית.
גינוי "כל פשע שהנאצים בצעו כנגד היהודים", גינוי "כל אלימות נגד אזרחים" וקריאה למזרח תיכון מפורז מנשק גרעיני: כולן אמירות קלות וערמומיות המוסוות כמאנטרות פרוגרסיביות של שלום, אך נאמרות על ידי אנשים שרחוקים מפרוגרסיביות או שלום מרחק מזרח ומערב, מונעות על ידי שנאה, ומכוונות לעוד אלימות.
בואו נראה אתכם רודפים שלום באמת, כמו הנשיא סאדאת. אז אפשר יהיה לדבר.
א.

 

ARIEL A. BLUMENTHAL
Sentient Music for Media
Composer, Music Producer

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות