Connect with us

גוף ונפש

לחפור זה מדכא: נשים לוקות בדיכאון יותר מגברים בגלל חשיבת יתר…

Published

on

חלק ניכר מהנשים נוטות לנתח מצבים שונים, להסביר את ההתרחשויות לעצמן ולאחרים, לעבד את החוויות ולמסגר אותן – לכן הן חשופות לדיכאון הרבה יותר מאשר גברים – ראו הוזהרתן

מאת: יהודית כץ

ג'ייסון הידלי, במאי ומפיק של סרטים קצרים, יצר עם חברתו השחקנית מוניקה ברברו סרטון שרבים מכם יוכלו להזדהות איתו. "אני לא יכולה להתמודד יותר עם כל הלחץ הזה", אומרת מוניקה במבט מיוסר. אני מרגישה שזה כאב פיזי שמשתלט עלי", היא ממשיכה, "אני פוחדת שזה לא ייפסק לעולם". ג'ייסון מביט בה, תוהה מה עליו לומר ולבסוף מציע בשקט :"את ודעת שיש לך מסמר במצח, נכון?".

״זה לא קשור למסמר!", כועסת מוניקה. "את בטוחה?", הוא מנסה, "אני בטוח שאם נוציא אותו…". "תפסיק לנסות לתקן אותי!", פניה נעשים כעוסים. "אני לא מנסה לתקן אותך", מתגונן ג'ייסון, "אבל אולי המסמר הוא מה שגורם לך להרגיש רע". "אתה תמיד עושה את זה", רוטנת מוניקה, "מנסה לתקן דברים כשכל מה שאני צריכה זה שתקשיב לי", היא כמעט צועקת. "יש לי תחושה לא נעימה, אני לא מצליחה להירדם וכל הסוודרים שלי קרועים. כולם!", היא מתייפחת. ג'ייסון ממלמל: "כן, זה נורא", אבל מביט בה במבט של "לעזאזל איתך, אישה! יש לך מסמר במצח!".

אם תזינו בשורת החיפוש של גוגל את המשפט באנגלית מדוע נשים מדברות כל כך הרבה" תקבלו 17.2 מיליון תוצאות. מסרים כמו "אנחנו צריכים לדבר על זה", "למה זה קרה לי?", "מה זה אומר עלי?", "איך היה נכון להגיב?", והמסר הפופולרי מכולם, "אני פשוט חייבת לעבד את החוויה" נאמרים על ידי המין היפה הרבה יותר מאשר על ידי בני המין בעל הטסטוסטרון.

זו לא רק סטיגמה שנשים חופרות: מתברר ש-57% מהן עסוקות בחשיבת יתר, בניסיון להבין, לבאר, לעבד ולמסגר. הנטייה הגברית כמעט הפוכה ובמקום מלל רב וניסיונות עיבוד מסוגים שונים גברים נוטים למנות את כל הצעדים האסטרטגיים לפתרון הבעיה. נראה שהגישה השונה של נשים ושל גברים לפתרון בעיות ותחלואי העולם טובה לא רק כדי ליצור סרטים וספרים טובים, אלא גם בשביל להסביר משהו על דיכאון. או כפי שאני אוהבת לכנות את זה: "מה בין חפירה לעצבות, על פי פרופ' סוזן נולן-הוקסמה".

נשים מנוגה גברים ממאדים

לנשים יש שפע רחב של יכולות. הן ניחנו ביכולת רגשית מפותחת, בכישרון ורבלי מרשים, באמפתיה, באינטליגנציה רגשית, במולטי-טאסקינג ולרוב גם בחוש אסתטי מפותח. לכל אישה יש עוד נתון שמגיע אליה עם היוולדה למין הנשי והוא הסיכוי הגבוה לסבול מדיכאון.

כמה גבוה? פי שניים יותר מכל גבר אחר שתפגוש.

במשך שנים ניסה עולם המחקר להבין מה יש בנשים שעושה אותן פגיעות כל כך לדיכאונות. הועלו שלל הצעות לתעלומה הזו, למשל שנשים מפתחות תלות בקלות, כלומר הן אינן שולטות בחייהן ומגלות חוסר אונים, מה שמוביל בהמשך לדיכאון. מאוחר יותר הציעו חוקרים שתהליכים חברתיים הם אלה שמובילים לדכדוך הנשי אפליה, מודלים נשיים בלתי אפשריים והלחץ הבלתי פוסק להיות אמהות אוהבות ונשות קריירה גם יחד.

פרופ' נולן-הוקסמה (Nolen-Hoeksema), שהייתה ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל שבארצות הברית, חשבה שמעבר לסיבות החיצוניות, הסביבתיות והחברתיות ישנו גם משהו קוגניטיבי עמוק יותר שגורם לכך שנשים לוקות בדיכאון הרבה יותר מגברים. היא גילתה את הקשר שבין חשיבה ועיבוד יתר של חוויות דיכאון, ומאוחר יותר היא גם מצאה קשר סיבתי בין השניים, כלומר ישנה סיבה לכך שהעלאה רגשית של מחשבות וחזרה שוב ושוב על מידע ללא פתרון מעשי מובילים לדיכאון. בעגה הפסיכולוגית התנהגות כזו מכונה "רומינציה" (Rumination). היא כתבה על כך גם בספרה "נשים חושבות יותר מדי".

במחקריה התמקדה פרופ' נולן-הוקסמה באסטרטגיות הוויסות הרגשי של נשים וגילתה שהנטייה הוורבלית המפותחת של נשים נכנסת לפעולה גם כשהן מנסות להתמודד עם בעיה. רומינציה יוצרת תחושת שליטה עצמית נמוכה ומעוררת סימפטומים דיכאוניים שמעודדים את ההתמקדות החוזרת ונשנית בחוויות עבר.

מדוע רומינציה מסוכנת כל כך?

ישנם כמה סוגים של דאגות: דאגות הקשורות לעתיד, כלומר למה שעשוי להתרחש ולמה ראוי לצפות, ודאגות הקשורות בעבר. דאגה מכל סוג במינונים גבוהים מדי עלולה לפגום באיכות חיינו, אבל הבעיה היא שרומינציה מתחילה מניסיון לפתור משהו ולשפר אותו ובסופו של דבר ממש פוגעת בנו.

נולן-הוקסמה ועמיתיה מאוניברסיטת ייל הסבירו מה בעייתי העלאת המחשבות שוב ושוב: בהתחלה מחשבות שליליות הן כמו הודעה על מבצע באחת מרשתות השיווק סיפרתן לחברה טובה אחת על הסייל, והנה חצי עיר הגיעה כדי לקנות. כשאנו חושבים על משהו שלילי שקרה בעבר קל לנו מאוד למנות ולערום תילי תילים של סיפורים ומצבים שבהם נכשלנו, התאכזבנו, פגענו והרסנו. בהמשך, רומינציה מעודדת פסיביות. אם אנחנו עסוקות בניסיון להבין למה זה קרה?", ו"האם אני משוגעת?"

ומחליטות לא לפעול עד שתתקבל תשובה אנחנו כנראה לא נפעל במשך זמן רב. לבסוף, רומינציה מוודאת שלא יישארו לנו חברים. אחרי הכול, בפעם ה-308 שנדבר על אותו עניין גם הטובה שבחברותינו תרים דגל ותאמר "לא עוד".

אז מה אפשר לעשות עם ההרגשה שאנחנו פשוט חייבות להבין, לעבד ולחוות מחדש? לסוזן נולן-הוקסמה יש כמה הצעות:

1. עברו לפעולה: במקום לדוש ולדוש בבעיה, בגורמים לה, במה היה קורה אילו, נסו למצוא דברים שאתן יכולות לשנות ולפתור. זאת לא חייבת להיות תשובת מחץ או פתרון כולל, גם צעדים שיהפכו את המצב לנעים יותר יקדמו אתכן. ברגע שתתחילו לעשות זאת יהיה קל יותר להמשיך.

2. קדמו את החיובי: עסקו בפעולות שמקדמות חיוביות בחייכן. נהלו "יומן תודה", עשו ספורט, פתחו תחביבים, תרגלו מדיטציה והתפללו.

3. ותרו על הצורך "להבין את זה לעומק": הניסיון להגיע לשורש הבעיה הוא לעתים קרובות חסר משמעות מפני שלא לכל בעיה יש היסטוריה ארוכה, בעיות תקשורת נלוות או מתודולוגיה אופטימלית להתנהגות. בניגוד למחשבות אובססיביות, שקשה מאוד להתנתק מהן, ברומינציה יש מרחב בחירה גדול יותר. אלה שבוחרות להעלות באוב מחשבות ולמצוא בהן היגיון עושות זאת מכיוון שהן חושבות שזה יוביל להיכרות טובה יותר עם עצמן או עם סביבתן. הן בטוחות שאם רק יפענחו את החלק החסר בתעלומה דברים יסתדרו. ההכרה בכך שרומינציה אינה עוזרת תאפשר לכן להגיע אליה בתדירות נמוכה יותר.

4. עקבו אחר החפירה: קרה שבזבזתן שעה בניסיון להבין נקודה? יופי, סמנו לכם מתי זה קרה, מה עורר את זה ובאילו סיטואציות יש סיכוי גבוה יותר לחשיבה מעגלית שוב ושוב. ניטור הטריגרים לרומינציה יעזור לכן להתכונן לקראתה ולמנוע אותה.

*כל ההמלצות האלה תקפות גם לגבי גברים שמגיעים למצב של רומינציה ומתקשים להתמודד איתה…

גוף ונפש

מה חדש באונקולוגיה?

Published

on

אחת הנקודות המלהיבות בתחום האונקולוגיה הינה חידושי המקצוע • החידושים המשמעותיים כוללים שיפור משמעותי באבחנות, בטיפולים מניעתיים וגם בטיפולים נקודתיים וספציפיים

בהשוואה לעבר, כיום יש לנו הבנה יותר רחבה ומדעית בתחום האונקולוגיה. אם פעם, כל מה שרופא היה יכול לעשות זה להחזיק את יד החולה הגוסס, הרי נכון להיום יש הרבה אמצעים לאבחן, לטפל, להחלים או לפחות להאריך את חייו ולעלות את
איכות חייו של המטופל.

בנושא של אבחנת המחלה – אם פעם היה רנטגן פשוט, כיום ישנן בדיקות אל-קוליות

(אולטרסאונד), בדיקות CT, MRI ו- PET CT. קיימות גם בדיקות המבוססות על הזרקת איזוטופים מיוחדים המחוברים לנוגדנים ספציפיים.

• • •

אם בעבר בבדיקה פתולוגית היו רואים רק תאים, הרי נכון להיום יש לנו כבר צבעים ספציפיים, נוגדנים ספציפיים, בדיקת הגנים של התא הממאיר ותגובות כימיות בתוך התאים, שלפיהם אפשר לפרש ביתר דיוק על סוג המחלה שמצאו.

גם בדיקות הדם כיום השתפרו עד כדי כך, שמעבר לאפשרות בדיקת תפקודי כבד, כליות ויתר המערכות בגוף, קיימת הבדיקה הנוזלית (LIQUID BIOPSY) שבה אפשר לגלות תאים סרטניים או חומרי DNA ספציפיים לתאי סרטן הנמצאים בדם.

• • •

בנוסף, כיום בבדיקת צואה ניתן לגלות 96% ממקרי סרטן המעיים בשלב יחסית מתקדם, כך שלאט לאט הצורך לפעולות פולשניות, כמו קולונוסקופיה, בהרבה מקרים כבר פוחת.

יעילות בטיפולים הורמונליים

אפשר גם לבדוק תאים אברונים בשתן (סרטן שלפוחית השתן) או ליחה (סרטן ריאות).

בימים אלו אנחנו גם משלבים הדמיה עם בדיקות פתולוגיות, כך שגוש לא ברור, כמעט בכל חלק בגוף, יכול להיות נגיש לבדיקה במחט של התאים המייצרים את הגוש הזה.

בטיפולים של פעם היו מסוגלים רק לנתח. לאחר מכן מצאו תועלת להקרנות המסוגלות להרוג תאים סרטניים. יש גם את האפשרות של הזרקת איזוטופים להרוג את כל תאי הסרטן בגוף. לדוגמה: סרטן בלוטת התריס שהתפשט, עדיין אפשר להביא את המצב להחלמה מלאה בעזרת איזוטופים של יוד (Isotope Iodine).

• • •

אט אט האנושות מצאה יעילות בטיפולים הורמונליים, כמו למשל בסרטן השד או הערמונית, והחלפת טיפולים מרעילים (כימותרפיה) בטיפולים אנטי-מטאבוליטים הגורמים לתאים להפסיק לגדול.

• • •

היום כבר הגענו לעידן טיפולים אימונולוגיים, ללא רעלים. טיפולים ביולוגיים של חומרים אנטי חלבוניים מסוימים שעוצרים את הגדילה של תאי הסרטן וטיפולים מכווני מטרה (TARGETED THERAPY). יש אפילו כדורים לטיפול בסרטן שהפעילות של כדורים אלו נעשית על ידי הגנים המסרטנים וכמעט ללא תופעות לוואי לחולה.

ממצב דיכאוני לתקווה ממשית

הדבר המאתגר ביותר את האונקולוגיה של היום הינו מציאת שילובים נכונים של חומרים שונים שיפעלו יחדיו בצורה פחות מרעילה וישפרו את תוצאות הטיפול.

אם זה שילוב של חומרים כימותרפיים עם טיפולים אימונולוגיים, או בשילוב של חומרים ביולוגיים עם תרופות חדשות, שיעזרו למנוע התנגדות של הגוף בעצמו ושל תאי הסרטן נגד הטיפולים האימונולוגיים, ובכך מעלים את רמת היעילות של הטיפולים הביולוגיים.

טיפולים אלו כבר נכנסו כיום לסל הטיפולים האפשריים.

מבחינתי, קשה לי להאמין איך העולם האונקולוגי השתנה בכל המישורים בזמן היחסית קצר של הקריירה שלי (עד כאן 35 שנים).

כפי שציינתי במאמרי האחרון, הנושא האונקולוגי מתרחק ממצב דיכאוני ומתקשר במהירות למישור התקווה הממשית.

8737 Beverly Blvd #203 Los Angeles 90048 // (323) 525-1111

5363 Balboa Blvd #345 Encino 91316 // (818) 728-8444

המשך לקרוא

גוף ונפש

אסנת מישל שבתאי הקאוצרית שלכם לשיטת הNLP

Published

on

אכילה נכונה ואימוני כושר הם כלים חשובים והכרחיים לירידה במשקל, אבל הם לא אלה שיקבעו אם תעשו את השינוי או לא . בואו נעבוד ביחד על התת-מודע שלכם

אם אתם מאלה שמסתכלים על העוגה, יודעים שאתם לא אמורים לאכול אותה בכל זאת אוכלים, כדאי לכם להכיר, את אסנת מישל שבתאי, הגורו שלכם לשיטת ה NLP. אסנת, מחברת הספר ”הגירסה הכי טובה של עצמך“ ובעלת סטודיו פרטי באנסינו, Luv2Train היא מאמנת כושר מוסמכת, תזונאית, ומאסטר קואץ' בשיטת הNLP .

אחרי יותר מעשר שנים ועשרות לקוחות שאסנת עזרה להם לרדת במשקל ולשנות את הגוף היא מגלה לנו מה הוא המפתח האמיתי לירידה במשקל ואיך עושים שינוי אמיתי, כזה שיחזיק מעמד לאורך זמן. כבר שנים שאתם לרדת במשקל, אתם בטוחים שאין דיאטה בשוק שלא ניסיתם ואין צורת אימון שלא התנסתם בה.

ממות בלי פחממות רק שומן או רק חלבון, קרוס פיט, פילאטיס ויוגה…

מרוב שאתם רוויים בנסיון אתם בעצמכם יכולים ללמד אחרים על מה צריך או לא צריך לעשות כשרוצים לרדת במשקל. ובכל זאת, עם כל הידע והנסיון ברגע האמת כאשר העוגה מסתכלת עליכם ואתם מסתכלים אליה בחזרה, בהחלטה של שניה אתם זורקים את כל הידע מהחלון ואוכלים את העוגה. למה?

השאלה הזאת בדיוק הביאה את אסנת להיות מאסטר קואץ' בשיטת ה NLP. אחרי עבודה אינטנסיבית עם עשרות לקוחות אסנת מספרת שהיא הבינה שאכילה נכונה ואימוני כושר הם אומנם כלים חשובים והכרחים לירידה במשקל, אבל הם לא אלה שיקבעו אם תעשו את השנוי או לא. הדבר היחידי שיקבע אם תיישמו את הידע שלכם, תרדו במשקל ותתמידו בשינוי זה התת מודע שלכם.

התת מודע זה החלק במוח שלנו ששולט על 90% מההתנהגות שלנו. הוא האחראי לכל הרגשות, ההרגלים, והאמונות שלנו, הוא הבית של כל הזכרונות והוא רושם ומעבד כל שניה ושניה מהחיים שלנו.

תפקיד הראשי שלו זה להגן עלינו מפני כאב ולדאוג שנשרוד. שיטת ה NLP שפותחה בשנות השבעים באמריקה על ידי שני חוקרים מתרכזת בתת מודע ונותנת לנו כלים לעשות שינויים ברובד של התת מודע. איך זה באמת עובד?

אם נחזור לדוגמה של העוגה, כל עוד בתת מודע אנחנו לא באמת מאמינים שאנחנו מסוגלים לרדת במשקל ו/או אנחנו חובים את הירידה במשקל כדבר שלילי, כעונש או כאב, אפילו שבמודע הצבנו מטרה ואנחנו מאוד רוצים לרדת משקל, התת מודע במטרה להגן עלינו (מפני ה״כאב״) ידאג להרוס לנו ואנחנו נאכל את העוגה. זה נכון לא רק לגבי ירידה במשקל, אלה לגבי כל שינוי שנרצה לעשות בחיים. הלקוחות של אסנת הם כולם אנשים שרוצים לעשות שנוי בין אם זה במשקל, בזוגיות, במצב הכספי או בקריירה.

דוגמה נוספת היא מעולם המכירות; אסנת עובדת עם הרבה אנשי מכירות שיודעים איך למכור ומה להגיד ובכל זאת הם לא ממש מצליחים למכור. שוב, גם כאן הסיבה היא מחסומים שתוקעים אותם ברובד של התת מודע. ”כאשת מכירות אני יכולה לדעת את כל מה שצריך על איך למכור ומה להגיד אבל אם יש לי בתת מודע פחד ממכירות, מכישלון או מאכזבה, אני אצא ללידים, אמכור פה ושם, אבל אף פעם לא באמת אעשה את הכסף הגדול. למה? שוב, כי התת מודע שלי שאחראי על 90% מההתנהגות שלי יהרוס לי והכל במטרה שלהגן עלי מפני ה'כאב' שאני מקשרת למכירות“.

שיטת ה NLP היא שיטה מעשית שנועדה לעזור לנו לחולל כל שנוי שנרצה לעשות בכל תחום בחיים. השנוי נעשה ברובד של התת מודע.

כשאנחנו לומדים "להיכנס לתוך הראש" שלנו, אנחנו יכולים פתאום להבין את הסיבות הלא מודעות שמנעו מאיתנו כל השנים להשיג את מה שאנחנו כלכך רוצים , לתכנת אותם מחדש ולהתחיל לקצור תוצאות בחיים.

אם את/ה מוכנים לשנוי אמיתי התקשרו עכשיו לשיחת יעוץ ראשוני בחינם818-915-5666

המשך לקרוא

גוף ונפש

חופשה בלי הנייד? יש דברים כאלה

Published

on

האובססיה לסמארטפון עלולה להרוס את החופשה הבאה שלכם • אתרי הנופש נאבקים במה שהוגדר כ"מגפה של המאה ה-21": מהחרמת המכשיר בספא ועד מטפל אישי לאינסטגרם • נסו גם אתם ותהנו

צירוף "חופשה עם הטלפון הנייד" נעשה מעניין ובעייתי יותר בכל יום שחולף. הדוגמה האחרונה התפרסמה רק לאחרונה: רשת המלונות השווייצרית IBIS הודיעה שתספק לאורחים בשניים מבתי המלון שלה, בציריך ובז'נבה, שירות חדש. באנגלית הוא נקרא ‘Social Media Sitter’ ובתרגום לעברית אפשר לנסח זאת כ"שומר למדיה החברתית". הרעיון פשוט. המלון בו מדובר יציע לאורחים שירות חינם, שכלול במחיר החדר, במסגרתו ימונה להם עוזר לתחום האינסטגרם והפייסבוק. העוזר (בן אדם ממשי) יצלם אותם במהלך החופשה בבריכה, בפארק או באולם הריקודים ויעלה את התמונות לחשבון האינסטגרם שלהם. הוא יכול גם להוסיף כמה הערות משעשעות, או לענות לתגובות שיגיעו מחברים. הוא יכול כמובן גם לצלם את המנות שהוגשו להם בכל ארוחה, את מתחם הספורט או את מגרש הטניס עליו התרוצצו. כדי שיוכל לבצע את משימתו על האורחים להעניק לו גישה חופשית למכשירים הניידים שלהם.

האורחים, כך מקווים יוזמי התוכנית החדשנית, יוכלו סוף סוף להתפנות לחופשתם. מסתבר שעד עכשיו, בהעדר בייבי סיטר לאינסטגרם, עסוקים האורחים בעיקר בצילום תמונות ובקידום שלהן במדיה החברתית. זה כמובן גוזל זמן, ופוגם באינטימיות ובשלווה שחופשה אמורה להעניק. מוקדם עדיין לקבוע את מידת הצלחתה של התוכנית השווייצרית אבל היא מעידה היטב על המצוקה האנושית.

תוכניות גמילה מתוחכמות

אנחנו לא יכולים לעזוב לרגע את הנייד ואנחנו יודעים היטב שהוא הורס לנו את
החיים. כל עוד מדובר בשעות עבודה התירוץ מוכן מראש. "אין מה לעשות, זה חלק מהעבודה". איך אפשר לוותר עליה? אלא שהחופשה מציגה אתגרים מסוג שונה. שם, כביכול, אפשר היה להניח לכל ולשקוע בספר טוב. אלא שמסתבר שאף אחד כבר לא עושה זאת. מכאן קצרה הדרך לתוכניות גמילה מתוחכמות ואפילו למוסדות גמילה יוקרתיים או סגפניים. רק תבחרו. מחקר שערכה חברת OnePoll האמריקאית מעיד על כך שחמישית מן הנשאלים העידו שבדקו את הנייד שלהם לפחות פעם בשעה במהלך החופשה האחרונה. 14 אחוז אמרו שבדקו את הנייד פעמיים בשעה. שמונה אחוזים העידו שבדקו את הטלפון 20 פעם בשעה במהלך החופשה. השם שהוצמד למחלה הוא
נומאפוביה (nomaphobia) והיא כבר זכתה לכינוי המגפה של המאה ה-21". הנתון המשלים עלה בסקר של Travelzoo – שליש מן הנשאלים השיבו שאחד השיקולים בבחירת היעד של חופשתם האחרונה היה האם הוא יצטלם היטב למדיה החברתית.

נתונים שהתפרסמו בבריטניה מעידים על גודל הבעיה – משפחה בריטית שיוצאת לנופש מפסידה חמש שעות מן החופשה בחיפוש אחר התמונה המושלמתשתכבוש את הרשת.

כל צילום משפחתימושלםדורש לפחות ארבעהניסיונות כושלים .כל זה נמשך כארבע דקות. אחד מכל 25 הורים הודה שנדרשות לפחות 15 דקות כדי ליצור את התמונה המשפחתית המושלמת, זו שמקרינה אושר ראוי. אחד מכל 14 הורים הודה שהוא מתקשה לשחזר חוויות משפחתיות בולטות בחופשה כי היה עסוק בצילום. כאשר נשאלו מדוע צילום משפחתי זוכה לחשיבות כה רבה הצביעו כולם ללא היסוס על המדיה החברתית. ההסכמה הכללית היא שהצילומים חשובים כדי ליצור "רושם של חוויה נהדרת במהלך החופשה".

אתרי נופש הבינו שיש כאן מטמון. בכל שבוע מתפרסמות עכשיו באתרי התיירות ברשת הצעות ל"מוסדות גמילה". השם הרשמי הוא Digital Detox. וזה מגיע בכל צבעי הקשת. אפשר לבחור בין מקומות קשוחים, אלה שבאקט שמזכיר יותר מכל את שוטרי המכס, מחרימים לבאים בשערי המוסד, המלון, מרכז הנופש, אתר הספא, את כל המכשירים הניידים שלהם. כל מה שמחובר לסוללה ויש לו קליטה הולך. טלפונים, אייפדים, מחשבים, מצלמות דיגיטליות, אם יש לזה מקור כוח אלקטרוני תיפרדו ממנו לשלום.

לעומתם יש מקומות רבים יותר שנוקטים במדיניות רכה יותר לפיה אסור להכניס את הטלפון הנייד למתחם הבריכה, לספא, לחדר הכושר או למרכז הספורט. הדוגמה האחרונה לאתר כזה הוא האתר Ayana Resort באי באלי, אינדונזיה. בין שני הקצוות האלה יש מגוון שלם – אתרי נופש בהם מותר להשתמש בטלפון הנייד רק בחדר ואסור להשתמש בשטחים הציבוריים או כל החלטה אחרת. ויש כמובן את שאלת האכיפה. בכמה אתרים בישראל, למשל ביערות הכרמל, אסרו בעבר על שימוש במכשירים ניידים בשטח המלון אך לאחרונה נראה שוויתרו על האיסור ואיש אינו מנסה לכפות אותו, סוג של הכרה בכך שמדובר במלחמה אבודה.

כמה בתי מלון מציעים טכניקה נוספת להתמודדות עם הבעיה. בהליך הקבלה הם מעניקים לאורחים קופסה עם מנעול וממליצים להם לאחסן בה את כל המכשירים הניידים עד תום החופשה. בכמה מקומות גם מאפשרים בחירה בין שתי אפשרויות – אחסון הקופסה עם המכשירים הדיגיטליים בדלפק הקבלה או בחדר. כך יכולים האורחים לעודד את בני המשפחה להימנע מעיסוק בלתי פוסק במכשירים, ו"לשחרר" את המכשירים רק בשעות הערב.

חוקים פשוטים וקשוחים

שהקימה טניה גודין. אחד הפרויקטים המרכזיים שלה הוא פרסום תהליך גמילה מן הנייד שנמשך על פני שבוע. החוקים שגודין מטיפה להם קשוחים אבל פשוטים מחיקת כל המדיה החברתית מן הטלפון הנייד ושימוש בה רק במחשב, כיבוי התראות קוליות שמושכות את תשומת הלב לנייד. השארת הנייד בכיס או בתיק במהלך פגישות עם אנשים אחרים. הסתרת המכשיר במהלך נסיעות במכונית, באוטובוס או ברכבת. איסור על הכנסת הנייד לחדר האמבטיה או לשירותים.

לאחר מכן מתחיל תהליך הגמילה שבגדול הולך כך: ביום הראשון – הוצאת המכשיר הנייד מחדר השינה למשך הלילה. ביום השני מציבים את המכשיר הנייד במקום מרכזי בבית ולא מסתובבים איתו במהלך השהות בבית. ביום השלישי מוחקים את המיילים של העבודה מן הנייד. ביום הרביעי יוצאים לארוחת ערב או לשיעור ספורט ומשאירים את הנייד בבית. ביום החמישי מעבירים את הנייד למצב טיסה למשך כל היום. מחזירים אותו למצב פעיל רק כשצריך להתקשר ממנו. ביום השישי מכבים את הנייד למשך כל סוף השבוע.

כלי עזר חשוב היא האפליקציה Moment (חינם) שמעידה בכל רגע כמה פעמים הבטתם בנייד במשך היום וכמה שעות מסך מול הנייד יש לכם ביממה. אזהרה התוצאות די מדכאות.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות