Connect with us

טוב לדעת

לחיות עם אנטישמיות

Published

on

המתקפה בבית הכנסת בפאווי החזירה את שאלת האנטישמיות בארה״ב למרכז הזירה

גלעד בחזית בית הכנסת של פאווי, קליפורניה, בשבוע שעבר

קצת קשה להאמין, אבל בפתחה של מערכת בחירות נוספת באמריקה, נדמה שלסט הקבוע של נושאים העומדים על הפרק – ביטוח בריאות והפלות, מדיניות החוץ ובית המשפט העליון, מיסוי העשירים ואפליה מתקנת – נוסף סעיף חדש: שנאת יהודים. תתי־הסעיפים: מי אשם טראמפ, ישראל, השמאל), מי יותר (הימין הלבן, השמאל הרדיקלי), מהי אנטישמיות ומהי אנטי־ישראליות), מה מחוץ לתחום קריקטורות, מאמרים, פוסטים), למי הייתה פליטת פה אחת ומי נכשל בעבירות חוזרות (חברת הקונגרס אילהאן עומר), מי יגן על היהודים, מי מייצג אותם, ועוד ועוד.

האנטישמיות האמריקאית עלתה מדרגה. מעתה – היא נושא לגיטימי לשיח בזירה הציבורית. כמו התחממות כדור הארץ, כמו המועמדויות לטקס האוסקר, כמו מגפת ההשמנה.

המתקפה בבית הכנסת של חב"ד בפאווי, בפרבר שקט של סן דייגו, החזירה את שאלת האנטישמיות למרכז הזירה. המתקפה הזאת, כותב שמואל רוזנר ב'מעריב', נגמרה אומנם במחיר דמים מופחת לעומת פעולת הטרור הקודמת נגד יהודים. עניין של מזל יותר מאשר תושייה. מעצור בכלי הנשק, יורה פחות קר רוח, נסיבות אקראיות הקובעות את מידת תשומת הלב שתוקדש לאירוע הזה לעומת קודמו. אבל המהירות שבה יירד האירוע מסדר היום מלמדת על היכולת של כולם להסתגל לשגרה חדשה. אנטישמיות, דיבורים על אנטישמיות, עלייה של הנושא לראש סדר היום, וחזרה לשגרה. כבר לא מדובר באירוע נדיר או דרמטי.

בתי הכנסת של חב״ד פרושים ברחבי המדינה, הן במדינות עתירות יהודים כמו קליפורניה, והן במדינות שבקושי נותר בהן יהודי. את בתי התפילות של חב"ד פוקד קהל מגוון, שונה מזה של בתי הכנסת הממסדיים, רובם רפורמיים או קונסרבטיביים. לא צריך לשלם דמי חבר, לא צריך להזדהות בכניסה. אלה בתי כנסת מזמיני אורחים, שלא פעם קל להיכנס אליהם עם אקדח. אלה בתי כנסת שקל לזהות את האחראים עליהם על פי מראם ולבושם. חליפות של חב״ד, כובעים של חב״ד. לא מעט ישראלים פוקדים אותם. בין השאר, משום שההשתתפות אינה כרוכה בתשלום. לישראלים קל יותר עם מודל של בית כנסת חינמי שהורגלו אליו בישראל. לוקח להם זמן להבין שבישראל המדינה מממנת, ובארצות הברית צריך מישהו אחר.

הרוצח מסן דייגו שאב השראה מהפיגוע בפיטסבורג, ומהפיגועים נגד מוסלמים בניו זילנד. רוצחים חדשים יספרו ששאבו השראה מהרצח בסן דייגו כאשר יצאו למסע ההרג שלהם, חמושים באקדח ומותירים מאחוריהם שובל של דברי שטנה ברשת, ושל גופות ברחוב. ליהודים שאינם מעורבים עד צוואר בעשייה פוליטית, תתחדד דילמה שהקשתה על יהודים בכל הדורות ובהרבה מקומות: האם לנוכח הנסיבות יש להוריד פרופיל ולהיזהר, לא ללכת לבית כנסת בחגים, כי מסוכן. או לא לחבוש כיפה ברחוב, כי מסוכן. או לא להדליק נרות שבת בחלון, כי מסוכן. בקהילות יהודיות גדולות וצפופות, כמו בניו יורק ולוס אנג'לס, יהיה פשוט יותר ליהודים להיצמד למנהגיהם. בקהילות קטנות יותר, מבודדות, הבחירה עשויה להיות מורכבת.

הקהילה היהודית־אמריקאית עוברת שינוי היסטורי ומדאיג. החלום על קהילה שבטוח לחיות בה וששעריה הפיזיים פתוחים לכול הולך ונעלם. קהילות יהודיות מתחילות לראשונה לנעול את דלתותיהן, מוצבים שומרים, ובחלק מהמדינות ישנה הקצאה מסוימת של שוטרים לאבטחה. סא"ל במיל' אביטל ליבוביץ שימשה במשך שנים דוברת צה"ל לתקשורת הזרה, וכיום היא מנכ"לית הסניף הישראלי של הוועד היהודי־אמריקאי. במסגרת תפקידה היא מרבה לבקר בקהילות יהודיות בארה"ב. "אבטחה היא נושא טקטי, אבל הוא לא נוגע בשורש הבעיה", היא מנתחת. "אני מרצה בכל מיני מוסדות יהודיים, ותמיד רואה רכב משטרה חונה בחוץ. המטרה היא לתת מענה ראשוני במקרה של אירוע, אבל אותם שוטרים לא ינטרלו אדם שייכנס פנימה מחופש ויתחיל לירות לכל עבר. והרי אין בעיה להיכנס לשם ללא מגנומטרים וכדומה". בסקר שנתי שעורך ארגונה של ליבוביץ בקרב יהודי ארה"ב, הם נשאלים בין היתר על תחושת הביטחון שלהם בארצם. 55 אחוזים מהנשאלים שהם מרגישים פחות ביטחון אישי לעומת השנה הקודמת. "שומר בכניסה לא ייתן להם ביטחון", סבורה ליבוביץ, ומצביעה על שלושה תחומים שיש להתמקד בהם: "חייבים לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארה"ב נגד אנטישמיות, לאכוף את החוק על טרוריסטים פוטנציאליים ברשתות החברתיות, ולדאוג לענישה אפקטיבית". גידי גרינשטיין, נשיא מכון ראות ומי שחוקר מזה שנים את יחסי ישראל ויהדות התפוצות, מוסיף: "בקהילות שאני פוגש מפנימים כבר מזמן שבשולי החברה האמריקאית צומחת אווירה אנטישמית. היא מהווה איום על דרך החיים של הקהילות היהודיות, ולעיתים משפיעה גם על חיי היומיום. כבר כעת יש שינויים בולטים בסידורי האבטחה של מוסדות ציבור רבים, כולל בתי כנסת".

ישראלית המתגוררת בלוס־אנג'לס והמתפללת בשבתות בבית כנסת של חב"ד בשכונת מגוריה, מספרת שאף שמחוץ לבית הכנסת חונה ניידת משטרה, הם החליטו בחודשים האחרונים לשלם גם לחברת אבטחה. באופן אירוני, הם דנו בשבת בשאלה אם באמת צריך להמשיך לשלם על אבטחה במקום. חלק מהמתפללים חשבו שזה מיותר", היא אומרת. "דקות לאחר מכן, הרב של חב"ד בפאוויי, שהם מכירים היטב, נורה בידו. כעת הם כבר לא חושבים לבטל את האבטחה הנוספת".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

תופתעו: מהו השם הפופולרי לכלב בישראל?

Published

on

ישראלים אוהבים כלבים. בין אם מדובר בכלב משפחתי, כלב המוחזק בחצר ושומר על הבית או כלב של רווקים ורווקות תל אביביים שניתן להתכרבל עימו מתחת לשמיכה בימים סגריריים, לא מעטים הם ההולכים על ארבע במשקי הבית בישראל. 

המרכז הארצי לרישום כלבים במשרד החקלאות פירסם כמה נתונים מעניינים על שמות הכלבים הפופולריים ביותר, מספר הכלבים ובאיזו עיר הם נפוצים ביותר. על פי נתוני המרכז נשמרת בקרב הציבור העדפה קלה לכלבים זכרים. ממוצע גיל הכלבים עומד על 6.4 שנים. בשנה האחרונה נוספו  54,675 כלבים חדשים, מתוכם: במקום הראשון שיצו עם 3,515 גורים חדשים (התופסים את המקום הראשון גם במדד הפופולאריות). את המקום השני תופסים כלבי הפומרניאן עם 2,850 כלבים חדשים, ובמקום השלישי רועה גרמני, עם 1,885 כלבים חדשים. במקום הרביעי, והלא פחות מכובד, ממוקמים כלבי המלטז עם 1,571 כלבים חדשים.    

ומהם השמות הפופולאריים לשנת 2019? מנתוני המאגר עולה כי השמות הפופולריים ביותר לכלבים בישראל הם לולה לנקבות ולואי לזכרים. שמות פופולריים נוספים הם: מיקה, לונה, טופי, בל, מוקה ולוסי לנקבות, וטוי, ג'וני, שוקו, לאקי, סימבה ומקס לזכרים. מהם השמות המקוריים לשנת 2019? אבנית, אף חד, בייבי דול, ביסקיוויט, ביקיני, בן-אל, בת שרה, האצ'בק, הימאלאיה, מוסקבה, מידברן, מטבוחה ונחושת.    

מבין הכלבים הגזעיים, הגזע הפופולרי ביותר בקרב ציבור בעלי הכלבים הוא השיצו. למקום השני הגיע גזע הפקינז, ובמקום השלישי הרועה גרמני. במקומות הרביעי והחמישי ממוקמים הלברדור והפינצ'ר. גם השנה תל אביב נמצאת בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל. למקום השני הגיעה ראשון לציון, במקום השלישי התברגה העיר חיפה, באר שבע ממוקמת במקום הרביעי וירושלים במקום החמישי.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות