לוס אנג׳לס, סיפור אהבה - שבוע ישראלי
Connect with us

לוס אנג'לס

לוס אנג׳לס, סיפור אהבה

Published

on

בביקור הקודם עצרנו אצל חברים של חברים והכל היה לי נורא מוזר,
שטוח כזה ולא מעניין • הפעם עשיתי קצת שיעורי בית, רשמתי המלצות של השף אנטוני בורדיין (ז״ל), ולשמחתי הגדולה לוס אנג׳לס מילאה לי שבוע והשאירה בי טעם של עוד • יש משהו סוריאליסטי בלשבת על הבר של סושיה בארה״ב עם בלוגרית אמריקאית, לדבר איתה באנגלית כשכולם סביבנו מדברים עברית, חוץ מהסו-שף • מסע קולינרי עדכני בעיר המלאכים

מאת: הגר סידס

הביקור הקודם שלי בלוס אנג׳לס היה לפני עשור, עצרתי שם, בדרך לחברים בסן פרנסיסקו ובחזרה משם. לא יצא לי ממש לבקר בה, אז עשיתי מה שכל תייר עושה, ונסעתי לשדרות הוליווד לצלם קצת כוכבים. אני זוכרת שעצרנו אצל חברים של חברים והכל היה לי נורא מוזר, שטוח כזה ולא מעניין.

הפעם עשיתי קצת שיעורי בית, רשמתי המלצות של השף אנטוני בורדיין (ז״ל), אבל לא באמת ידעתי מה אני הולכת לעשות. היה לי שבוע והייתי צריכה למלא אותו, ולשמחתי הגדולה לוס אנג׳לס מילאה לי שבוע והשאירה בי טעם של עוד.

התארחתי אצל חברים שלי בוואלי, קארין, ליעם ולואי שהוא כלב אבל הוא לא (אני לא אוהבת כלבים. את לואי אני אוהבת. סליחה לכל מי שיש כלבים. לואי הוא יצור מיוחד).

ביום הראשון, שהיה יום ראשון, הלכתי עם קארין וקטיה לאכול Poke ולקנות מתנה לחברה במרכז קניות Village אני לא יודעת אם אתם מודעים לזה, אבל מומלץ לא לדבר עברית בוואלי, אלא אם כן לא אכפת לכם שיבינו אתכם. ״ישראל הקטנה״, קוראים לוואלי ולא סתם. בחיים לא ראיתי כל כך הרבה ישראלים על מטר רבוע מחוץ לישראל. לא בניו יורק ולא במיאמי. לוס אנג׳לס, או כמו שישראלים קוראים לה לפעמים, קרית מלאכי, היא ישראל בקטן ויש שם הכל מישראל. מלפפון, עיתון, במבה, שמפו פנינה רוזנבלום, רולדין, ארומה, רמי לוי, שיפודי אווזי ובנק לאומי. הייתי בשוק. אני לא אשקר. אבל זה נחמד. לפעמים. זה למעשה לחיות בישראל אבל לא להיות פיסית בישראל.

בצהריים כשישבנו בסלון, ליעם הכין לנו Shihito Papers מקפיצים אותם על מחבת עם טיבול מאוד ספציפי והם מזה טעימים, כמו גרעינים וגם לא חריפים ( 1 מתוך 20 חריף).

בערב נסענו לדאונטאון למסיבת יום הולדת והאירוע היה על הגג של מלון Standard וראיתי משם את השקיעה הראשונה באל איי, והשקיעות באל איי הן עוצרות נשימה. זאת הייתה מבחינתי יריית הפתיחה של הביקור שלי.

Venice Beach

החניתי את האוטו באחד החניונים הקרובים לחוף, וירדתי לחוף. אם הייתם בווניס אתם יודעים שזה נראה בדיוק כמו בסרטים. מלא היפים, גולשים, דוכנים, אני אחטא ואומר שזה מאוד מזכיר את אילת במובן מסויים, אבל עם קסם היפי של שנות ה-70 זה אפילו קצת מרגיש שהזמן עומד שם מלכת. הגעתי למתחם ההחלקה המפורסם לסקייטבורד. נשבעת לכם שאפשר להיות שם שעות ולבהות בהם מחליקים. התמלאתי גאווה כשראיתי שתי בנות חמודות נותנות שם ביצועים לא רעים והמשכתי לטייל קצת על החוף.

את ארוחת הצהריים שלי אכלתי בסניף הדגל של Sugarfish כן, כן יש גם בניו יורק, שמעתי כבר. זה לא אותו הדבר. למה?

כי בלוס אנג׳לס יש הסושי הכי טוב בארצות הברית. לא תצליחו לשכנע אותי אחרת. Sugarfish חרטו על דגלם לא למכור לנו סושי אמריקאי, אלא יפני, ומכיוון שאנחנו לא יודעים להזמין סושי יפני, הם אפילו בנו לנו תפריט. זה לא מצריך מאיתנו שום דבר חוץ מלאכול את מה שמגישים לנו. זה מתחיל מאדממה, סביצ׳ה, ניגירי, סשימי וקונוס לסיום. זה אולי נשמע מעט, זה לא וזאת חוויה קוליארית לא יקרה בכלל ($37 לאדם).

MAIN לכיוון Abbot Kinney רחוב MAIN היה בשבילי הפתעה חביבה, מאוד הזכיר לי את אוסטרליה במובן מסויים. ברים, מסעדות, חנויות תקליטים ומוזיקה, בתים בסגנון אורבני אבל לא גבוהים במיוחד. הדקלים והבריזה מהים משרים אוירה קלילה ולא מחייבת. הגעתי ל-Abbot Kinney ומי שעוקב אחרי משפיעניות מלוס אנג׳לס יודע שזה המקום לקנות ולהיראות. חנויות בוטיק, מותגי גלישה, מאוד היפסטרי ומתאמץ, במיוחד לאור העובדה שבלוק משם יש היפים שגרים בתוך מכונית או על החוף, אבל אני מניחה שזה היופי של לוס אנג׳לס. לפני שחתכתי לאוטו, קלטתי תור של אנשים, התקרבתי והבנתי שזה תור לגלידה & Salt Straw אני לא חובבת גלידות, אבל הם היו ברשימה שלי, אז בדקתי. כשיצאתי מהגלידריה, השמש התחילה לרדת והצלחתי לצלם את אחת התמונות האהובות עליי מהביקור הזה. אהה הגלידה, מצויינת!

בדרך חזרה לוואלי, נסעתי דרך כביש מספר אחד וראיתי אנשים רצים על החוף למראה השקיעה המושלמת. באותו רגע חשבתי לעצמי שאם הייתה לי הזדמנות אמיתית לחיות בלוס אנג׳לס לגמרי הייתי נותנת לזה צ׳אנס.

רודיאו דרייב

מי מאיתנו לא מכיר את הסצינה הידועה מהסרט ״אישה יפה״, ומי מאיתנו לא חלם להיכנס לחנות עם מלא שקיות ולהגיד למוכרת ״BIG MISTAKE״, אני לגמרי חלמתי, הפעם לא הגשמתי את החלום, אבל אולי זה עוד יקרה. רודיאו דרייב נוטף כסף, הוא המהות המזוקקת של לוס אנג׳לס בעייני. הרחובות לא היו הומים באדם, והחנויות לא היו מלאות, זה בעיקר רחוב מאוד יפה, מאוד נקי, מאוד סטרילי. בתור מי שצפתה בסדרה ״בוורלי הילס 90210״, הדרך לרודיאו דרייב, מרגישה כמו פלאשבק מהסדרה, כשרואים שלטים מאוד מפורסמים בדרך, כמו Beverly Hills Hotel הכל מתערבב עם מציאות והוליווד, ומאוד קשה לא לדמיין שאתה דמות באיזה סרט או סדרה.

מרודיאו דרייב המשכתי ל-GROVE שזה מרכז קניות פתוח , אבל לא ממש סטנדרטי. מלבד חנויות בגדים שניתן למצוא בכל עיר גדולה בארצות הברית, האזור עצמו מאוד יפה, ומטופח, אבל הפנינה האמיתית שם, היא שוק האוכל שלהם. יש שם איזה סוג אוכל שתבחר, מקומות ישיבה, דוכני פירות וירקות. פינקתי את עצמי בטאקוס לארוחת צהריים עם לימונדה טריה, ולקינוח קניתי חמאת בוטנים, מקדמיה ושקדים תוצרת בית. מקום נהדר לקחת בו הפסקה לארוחה קלילה ולהעביר איזה שעה עם ילדים (יש אפילו חשמלית חמודה).

קוריאה טאון

הביקור בשכונה הזאת, היה אחת המטרות הכי חשובות של הביקור שלי בלוס אנג׳לס. אחד השפים הכי מפורסמים בארצות הברית, וזה שהתחיל את מהפכת משאיות האוכל, הוא לא אחר משף רוי צ׳וי מי שרוצה ללמוד עליו קצת יותר, יכול לצפות בסרט ״שף״). צ׳וי הוא מוביל בתחומו, הוא הצליח לייצר פיוז׳ן של אוכל קוריאני עם השפעות מקומיות של אל איי, ולא בצורה מתאמצת ומתחנפת.

כפי שהזכרתי בהתחלה, הצטיידתי בכמה המלצות של בורדיין בלוס אנג׳לס, רובן ככולן היו בקוריאה טאון. לשכונה סיפור מרתק, ואני ממליצה לצפות בפרק של בורדיין בנושא. המקום הראשון בו ביקרתי היה Myung In Dumplings הייתי הלבנה היחידה במקום. כולם היו קוריאנים. כולם. גם התפריט. מאחורי דלפק עומדת אישה שמכינה כופתאות בעבודת יד, ומישהי ניגשה אלי לשולחן. הזמנתי את המנה הכי בסיסית שיכולה להיות. אחרי 5 דקות אני מקבלת את הדים סאם הכי ענק שראיתי בחיי. כופתאות יפיפיות ועסיסיות. הביס הראשון היה בדיוק כמו שדמיינתי אותו. הבצק עשיר ולא יבש. בורדיין לא אכזב (ארבע כופתאות ב -$8, לא כשר).

המשכתי במעלה הרחוב, ומצאתי את Guelaguetza Restaurante מסעדה מקסיקנית ייחודית שמכינה אוכל מוואחקה, מקסיקו. לפי מה שנאמר לי שם, כל המצרכים שהם משתמשים מיבואים מוואחקה. מנת הדגל היא Mole אני לקחתי את הטמלה עוף. רוטב השוקולד שלהם מטורף.

סושי- Kushiyu באנסינו

את הביקור בלוס אנג׳לס, אני אחתום בסושי Kushiyu שנמצא בוואלי.

הלכתי לשם עם ניקול, בלוגרית אוכל מגניבה, שהכרתי דרך חברים. היא אמרה לי שזאת אחת המסעדות האהובות בוואלי. ואכן המסעדה הייתה מלאה עד אפס מקום, בישראלים. יש משהו סוריאליסטי בלשבת על הבר של סושיה בארה״ב עם בלוגרית אמריקאית, לדבר איתה באנגלית כשכולם סביבנו מדברים עברית חוץ מהסו-שף. הסושי שלהם מצויין, כל רול או מנה שניקול הזמינה היה טעים יותר מהקודם. המנה האהובה עליי הייתה רול טונה אדומה עם למון גרוס וליים סחוט מלמעלה.

***

ביום האחרון שלי נסעתי למאליבו ביץ׳ שרק עשה את הפרידה מלוס אנגלס לקשה יותר, אבל ללא ספק השאיר בי רצון לחזור לבקר שוב. אני שמחה שיצא לי להתוודא מחדש לעיר הזאת. אני בטוחה שיש עוד מלא מה לראות ומלא לאכול. מישהו שאל אותי למה אני לא עוברת לגור שם אם כל כך התחברתי לוויב ועניתי ״זה רחוק״. אז הוא שאל אותי ״רחוק מאיפה?״ והשאיר אותי להתמודד עם השאלה הזאת בעצמי.

אולי זאת הסיבה שלקח לי כמעט עשרה חודשים לכתוב את הפוסט הזה, כי עכשיו אני מתגעגעת ללוס אנג׳לס. בעיקר ללואי (וגם לקארין לליעם).

הגר סידס מתגוררת ועובדת באטלנטה, ג׳ורג׳יה. לקריאת מאמרים נוספים:www.relocationotes.wordpress.com

השבוע בלוס אנג'לס

שלישי ישראלי: ערב נוסטלגיה עם שירי ארץ ישראל היפה

Published

on

קשישי וקשישות הקהילה הישראלית יחד עם צעירי הדור החדש מילאו ביום שלישי שעבר את אולמי המארק בשדרות פיקו ליד בוורלי הילס. "הפקת "שלישי ישראלי" הביאה הופעה צעירה ורעננה כאשר עילאי ויסלזץ וצמד רקדניות חטובות גוף פיזזו על הבמה לקולה הנפלא והקצבי של עילאי, הזמרת הצעירה שרק נחתה באל-איי לפני מספר חודשים וכבר נתנה הופעת בכורה בזמרתה מלאת הפופ והרוק.

ישישי הקהילה נדרשו לכמה דקות אתנחתא לאחר הקטעים של עילאי על מנת להוריד במקצת את לחץ הדם. מיד לאחריה עלתה לבמה לקול מחיאות כפים סוערות המלכה של הזמרות הישראליות בעיר, ליאה לפידות, שהעניקה שעה של מוזיקה ארץ ישראלית נהדרת. השירים הקצביים היו משל מתי כספי, ריקי גל, אסתר עופרים, עופרה חזה, יגאל בשן, יורם טהרלב, אהוד מנור, רותי נבון, רבקה זוהר ועוד רבים ונפלאים. השירים לוו בדברי הקדמה קצרים על-ידי מיכה קינן, שגם הפיק את הערב. בהמשך עלה לבמה מקס "הלוחם הצרפתי" עם שלושה שאנסונים צרפתיים אסליים שהקפיצו את הקהל הצעיר. הופעת אורח נוספת הייתה של הארכיטקט ד"ר מתי פלג (בעלה של מלכת היופי לשעבר רונית רינת שחזרה לאל-איי) שהביא לנו געגועים לאריק סיני בשיר סיבה למסיבה'.

את הערב חתמה ליאה לפידות במחרוזת שירי צביקה פיק, והודתה למוזיקאי הנהדר לילו פדידה שליווה אותה בגיטרה ובפסנתר; וכן לדודי רוזנטל שהיה מופקד על החלק הטכני. ההפקה הודתה למרווין מרקוביץ' שתרם את האולם שבבעלותו ולליאו דויד שתרם את הציוד האור-קולי.

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

מאוסטרליה באהבה

Published

on

היא נלחמת באלימות נגד נשים, קוראת ליוצרות בהוליווד לעזור זו לזו, מתענגת על הזוגיות וההורות ולא מפסיקה לעשות סרטים וסדרות • "תמיד חלמתי בגדול, אבל לא עד כדי כך גדול", אומרת ניקול קידמן בת ה־51, "מעולם לא יכולתי לדמיין לאילו גבהים אני יכולה להגיע" • ראיון צפוף

כשוטרת קשת יום בסרט החדש "הרסנית". מהפך קיצוני במראה, מהסוג שהוליווד אוהבת

מאת: דודי כספי

ניקול קידמן צוחקת להוליווד בפרצוף. אותה הוליווד, שהספידה פעם שחקניות שעוברות את גיל 40 והעניקה להן רק תפקידי משנה זניחים. בגיל 51 וחצי, קידמן חוגגת את הכוכבוּת בצורה הכי גרנדיוזית שאפשר: ארבעה סרטים חדשים בכיכובה יוצאים עכשיו למסכים, ועוד שלוש סדרות טלוויזיה בקנה. וחוץ מזה, יש לה בבית זוגיות נפלאה (לדבריה) עם בעלה השני, המוזיקאי קית' אורבן, ביחד הם מגדלים שתי בנות קטנות, יש להם בתים בלוס אנג'לס, בנאשוויל, בסידני ובניו סאות' וויילס שבאוסטרליה, ובבנק נחים להם 130 מיליון דולר. מה עוד אפשר לבקש?

"חלמתי בגדול, אבל לא עד כדי כך גדול", היא מודה. מעולם לא יכולתי לדמיין לאילו גבהים אני יכולה להגיע. והנה אני כאן.

"המסע שלי היה תמיד בחיפוש אחר דמויות, כי בתור שחקן אתה לעולם לא בכיסא הנהג. אתה צריך לחכות שבמאי יבחר בך, לעבור אודישנים מגיל צעיר, ולפעמים מקבלים תפקיד. ואני חושבת שצריכה להיות לך תשוקה ותפיסה של המקצוע כמשהו ארוך טווח. עבורי זאת היתה דרך לגלות את העולם ואת טבע האדם. רציתי לחיות את חיי תוך כדי בחינה לעומק של מה שקורה סביבי. ההזדמנות שקיבלתי בתור שחקנית סללה לי דרך יוצאת מן הכלל. עבדתי לצד הבמאים הגדולים בעולם והמוחות הגאונים ביותר, קיבלתי במתנה את מילותיהם של הכותבים המהוללים ביותר. וזה מקום נהדר להיות בו.

"זה לא שאין עוד תקופות של גאות ושפל. היו פעמים שבהן הרגשתי מרוקנת, שלא הבנתי לחלוטין איפה אני נמצאת בחיי, שהייתי צריכה למצוא את עצמי. אני תמיד אומרת שעליך לחיות את חייך במלואם, כדי שיתמלאו המצברים ותוכל לתעל אותם לטובת היצירה. ולי באמת היו חיים מטורפים, וגם חיבורים מאוד חזקים לבני אדם. אני מאוד רגישה לזולת, וכל זה משתלב לבאר שממנה אני שואבת.

"גם היום אני עדיין מאוד סקרנית. יש לי חשק בלתי נדלה למקצוע ולהימצאות על סט הצילומים. פרק הזמן בין ה'אקשן' ל'קאט' הוא מופלא בעיניי. לפעמים זה לא מצליח, ואני אומרת לעצמי שלעולם לא אהיה טובה כמו פעם. אבל אז פתאום ניצת משהו, ואני ממריאה".

האירוע שלשמו נתכנסנו הוא הקרנה פרטית של הדרמה האפלה "הרסנית", שבה משחקת קידמן את ארין בל, שוטרת קשת יום שהושתלה פעם במשימה חשאית בכנופיית סמים, מה שהסתיים בטרגדיה. כעת, כשמנהיג הכנופיה שב לפעול ברחובות לוס אנג'לס, עליה להיעזר בקשרים עם גורמי הפשע ולהתעמת עם השדים שרודפים אותה במשך השנים מאז.

בשביל התפקיד הזה עשתה קידמן מהפך קיצוני במראה, מייק־אנדר בסגנון שרליז ת'רון ב"מונסטר", מהסוג שהוליווד אוהבת. היא כבר קיבלה מועמדות לגלובוס הזהב, בעוד עשרה ימים תדע גם אם זכתה בו, ואחריו האוסקרים הם הגבול. "זה היה תפקיד מאוד קשה עבורי, כי מדובר בדמות כל כך שונה ממי שאני, ורציתי שזה יהיה אותנטי, לא רק להיות שחקנית שבאה לגלם תפקיד והולכת", היא אומרת. "אין לי ברזומה תפקיד דומה, שהפך אותי למתאימה לסרט הזה. לכן עברתי, מנטלית, למקום אפל, שלא באמת נהניתי להיות בו. ולא הבנתי את המשמעות והמשקל הרב, אלא רק כשכבר הייתי בעיצומו של התהליך, אחרת יכול להיות שהייתי נמנעת מכך.

"פעמים רבות אני קופצת למים בלי להבין למה אני נכנסת, ובדיעבד זה משרת אותי נאמנה, כי אני לא מבזבזת זמן על לבטים. אחר כך, כשאני צופה בסרט, אני תוהה – זאת אני? זה כמו חלום.

קידמן. "פתאום ניצת בי משהו, ואני ממריאה"

"אולי זה נשמע מעוות, אבל אני כנראה רצה לעבר הפחד. כי מה שכבר מוכר לי לא מעניין אותי. אני סקרנית לגבי הלא נודע ונמשכת למקומות שעדיין לא הייתי בהם, גם כאלה שמרגישים מסוכנים ולא נוחים. בעיניי, זה מה שמצוּוה עליך בתור שחקן. לראות את העולם בעיניים זרות גורם לי להרגיש יותר שייכת אליו, להבין את הסיטואציה האנושית, ולמה אנחנו מתנהגים בצורה שבה אנחנו מתנהגים".

יש לה גם את סרט גיבורי העל "אקוומן", שכבר גרף בקופות בארה"ב ובסין יותר מ־500 מיליון דולר (ובו היא מגלמת את מלכת אטלנטיס, אמו של הגיבור); ואת הקומדיה "אפ־סייד", לצד בראיין קראנסטון ("שובר שורות") – עיבוד אמריקני חדש לסרט צרפתי מצליח.

בין סדרות הטלוויזיה שבהן היא מככבת, גולת הכותרת היא העונה השנייה של "שקרים קטנים גדולים", שאותה היא גם מפיקה עם השחקנית שלצידה, ריס ווית'רספון. זה התפקיד שהזניק את קידמן בחזרה לצמרת, עם זכיות באמי ובגלובוס הזהב בשנה שעברה, ועם לוח זמנים עמוס לעייפה לשנים הקרובות. ווית'רספון היא שהעלתה בפניה את הרעיון לעבד ביחד את הספר שכתבה האוסטרלית ליאן מוריארטי. קידמן בלעה את הספר בשקיקה, במהלך לילה אחד, כשהיתה בדרכה לאוסטרליה. היא מיהרה לקבוע פגישה עם מוריארטי וביקשה לרכוש את הזכויות. רשת HBO ניצחה את נטפליקס במכרז וזכתה בפרויקט.

"שקרים קטנים גדולים" עלתה לפני שנתיים ויועדה להיות מיני־סדרה בכיכובן של ווית'רספון וקידמן, לצד לורה דרן ואלכסנדר סקארסגארד. אבל ההצלחה סללה את הדרך לעונה נוספת בת שבעה פרקים, שצולמה בקיץ ותעלה בחודשים הקרובים. קידמן, שקיבלה על העונה הראשונה רבע מיליון דולר לפרק, השתדרגה לשכר גבוה פי ארבעה – מיליון עגול לפרק. העונה השנייה מבוססת על נובלה קצרה של עלילת המשך שכתבה מוריארטי, אך לא פורסמה. אחת התוספות המסקרנות היא מריל סטריפ הוותיקה, שתגלם את חמותה של סלסט (קידמן). בעלה המכה של סלסט (סקארסגארד), שאחרי עימות איתה ועם חברותיה מצא את מותו, משתתף גם בעונה השנייה.

כבר שני עשורים שהיא פועלת בהתנדבות בעמותה של האו"ם למען נשים צעירות, במאמץ למגר את האלימות כלפיהן. "זה תמיד לוּוה ברעש גדול מסיח דעת, שלא אפשר לקולי להישמע", אמרה לאחר שזכתה בגלובוס הזהב בשנה שעברה. "כעת יש הזדמנות, וזה מה שאנחנו עושים בסדרה. כולנו נרתמנו להביא שינוי. זה גם התחבר בצורה בלתי רגילה למסר של MeToo. אנחנו ממשיכות להתחזק. לא רק בטלוויזיה – גם בקולנוע, הסרטים הרווחיים הם יותר ויותר אלה שבהם נשים מככבות בתפקיד הראשי. אני שמחה להעניק לאחרים תקווה, ובטח לנו, השחקניות. אנחנו תמיד במרחק של תפקיד אחד בלבד בעל משמעות, שבזכותו נוכל לעשות זאת".

חצי שנה אחרי שעלתה "שקרים קטנים גדולים" כיכבה קידמן בעונה השנייה של "קצה האגם", לצד אליזבת מוס ("סיפורה של שפחה"). כעת היא עובדת על מיני־סדרה נוספת ל־HBO, "The Undoing", שבה תגלם תרפיסטית מצליחה בניו יורק, שחייה מתהפכים והיא נחשפת לגילויים מפתיעים וחווה היעלמות מסתורית מפתיעה של בעלה (יו גרנט).

עם בעלה קית' אורבן ושתי הבנות. "אהבה גדולה" // צילום:GettyImages

היא אמורה לככב גם בסדרה עבור ענקית התוכן אמזון, עיבוד לרומן בשם "The Expatriates" ("הגולים", בתרגום חופשי), על אמריקנים המתגוררים בהונג קונג.

"בשנים האחרונות יצא שאני עוברת מדמות אחת לשנייה", היא מחייכת. "אבל יותר מאי פעם, אני מוקפת סביבי בנשים. שחקניות, יוצרות, במאיות. זה מאוד ניכר בהזדמנויות שכולנו מקבלות כיום בטלוויזיה. אני מאוד רוצה לעשות עוד טלוויזיה".

למרות זהותה האוסטרלית ומבטאה המובהק, קידמן נולדה בהוואי ביוני 1967, בעת שהוריה התגוררו בהונולולו. אביה למד באוניברסיטת הוואי בדרכו להפוך לפרופסור לפסיכולוגיה ולביוכימאי. אמה היתה אחות מוסמכת. לקידמן אחות אחת, אנטוניה, שצעירה ממנה בשלוש שנים, כתבת ומגישת טלוויזיה לשעבר, שגרה בסינגפור עם בעלה השני ושישה ילדים.

כשקידמן היתה בת 4 עברה המשפחה לסידני. בצעירותה רקדה בלט והתבלטה בכישורי המשחק, שעזרו לה להתגבר על הביישנות והגמגום. בגיל 14 זכתה בליהוק ראשון לסרט חג מולד אוסטרלי, ואחריו ל"חבורת ה", שהפך אותה לכוכבת נוער. בגיל 21 לוהקה לסרט סיכון רטוב", לצד סם ניל, ולכדה את עיניו של טום קרוז, שדרש ללהק אותה כמושא אהבתו ב"ימי הרעם", שיצא ב־1990. כעבור חמישה חודשים נישאו. ב־1991 היתה מועמדת לראשונה לגלובוס הזהב על "בילי באת'גייט", שבו שיחקה לצד דסטין הופמן, וכעבור ארבע שנים זכתה בפרס על "פיתוי קטלני". היא חזרה לשתף פעולה עם קרוז ב"הרחק מכאן" וב"עיניים פקוחות לרווחה" של סטנלי קובריק, שכלל סצנות בעירום חלקי. הפריצה הגיעה לצד הפרידה מקרוז, הודות ל"מולאן רוז'" ו"השעות", שעליו זכתה באוסקר.

גם שני עשורים מאוחר יותר, קידמן לא משתחררת מהצל הגדול של האקס המיתולוגי. לציון שנה לתנועת MeToo, פרסמה קידמן מאמר ב"ניו יורק מגזין", כחלק מסדרת כתבות תחת הכותרת "נשים וכוח". היא התייחסה שם לעשור הראשון בקריירה ולעובדה שמרב תשומת הלב שקיבלה באותם ימים באה בעקבות יחסיה עם קרוז, ופחות בזכות הסרטים. "אני לא ששה לדבר על נישואיי לטום בגיל 22, כי אני נשואה כיום לאהבת חיי, קית' אורבן, וזו תהיה פגיעה בכבודו", פתחה את המאמר. התחתנתי עם טום כשהייתי צעירה, ובעיניי זה לא היה כוח, זאת היתה הגנה. אמנם עבדתי כשחקנית, אבל הייתי כאילו תחת מעטה הגנה. כשיצאתי מהנישואים האלה הייתי בת 32. הייתי צריכה להתבגר.

"מובן שהיו לי מקרים של MeToo, עוד כשהייתי צעירה מאוד. האם אני רוצה לחשוף אותם כאן? לא. האם הם באים לידי ביטוי במשחק שלי? בהחלט. אני רוצה להשתמש במכלול החוויות והרגשות שלי, ואלה לא רק חוויות של הטרדה מינית. אני מתכוונת גם לאובדן, למוות, כל מה שחווים בחיים. אבל זה חייב להיעשות עם האנשים הנכונים, כדי שלא יהיה ניצול נוסף".

על מעמדה כשחקנית בכירה בהוליווד כתבה: "כיום יש לי היכולת לשאול, 'נוכל להרים את הפרויקט הזה?'

ומפיקים יענו 'כן, נשקיע את הכסף'. אני יכולה לבחור במי שאני רוצה שילוהק, ואיזה במאי לקחת. אנשים מקשיבים לי. ועדיין – אין לי מספיק כוח. אנחנו כנשים צריכות לעזור זו לזו, לחלוק בינינו מידע, ספרים, רעיונות. זה מאוד שונה מנטוורקינג, שנשמע מאוד קר ומחושב. זה פשוט לומר אחת לשנייה: 'אני רשת הביטחון שלך, ואני כאן אם את רוצה לשחרר קיטור'.

עם האקס המיתולוגי טום קרוז. "זו היתה הגנה"

"אני עדיין מתקשה להכריז, הרווחתי את זה ביושר'. אני לא יודעת לומר אם זה קשור להערכה העצמית שלי. ואולי זה לטובה, כי זה גורם לי להמשיך להתפעל ולהיות צנועה. תמיד אמשיך להגיד: 'וואו, אתם באמת רוצים אותי?'"

אף על פי שחלפו 17 שנים, הגירושים המתוקשרים של קידמן וקרוז נחשבו תמיד לטאבו שאיש מהצדדים לא מדבר עליו. בזמנו התרוצצו שמועות על ניסיונות כושלים להיכנס להיריון, שגרמו ללחץ שהכניע את הקשר, ועל התהום שנפערה לנוכח מעורבותו הגוברת של קרוז בסיינטולוגיה, מה שיכול היה להסביר גם את הריחוק של קידמן משני ילדיהם המאומצים – שנותרו עם אביהם ועמוק בתורה הדתית השנויה במחלוקת.

השמועה הכי עסיסית עסקה בחשדות של קרוז שרעייתו מנהלת רומן על סט הצילומים של "מולאן רוז'" עם השחקן יואן מקגרגור, ושהיא אף נכנסה להיריון ממנו. קרוז הגיש גט במפתיע בתחילת 2001, בטענה שהנישואים הסתיימו טכנית בתום תשע שנים ו־11 חודשים. הסיבה היתה טקטית: בקליפורניה, נישואים שנמשכים עשר שנים ויותר מחייבים חלוקה שווה של הנכסים בין בני הזוג.

בביוגרפיה לא רשמית על חייה, מ־2007, נטען שקידמן שמרה שליה מהיריון חוץ־רחמי שלא צלח, כראיה לכך שקרוז הוא האב. השניים יישבו את הסדר הגירושים באופן פרטי, וחלוקת הרכוש נעשתה באופן שווה.

"מולאן רוז'", שעליו זכתה קידמן באוסקר הראשון מתוך שלושה, הביא לנסיקה בקריירה. חמש שנים אחרי הגירושים כבר הוכתרה לשחקנית הכי מרוויחה בעולם, עם שכר של 17 מיליון דולר לסרט. דווקא אז, כשהיא בשיאה, התפנתה לחיים פרטיים.

"באותן שנים של עבודה פורה רציתי רק לברוח מהחיים שלי", הודתה קידמן בכנס נשים ב־2015. "בתור שחקן יש לך פריבילגיה לאבד את עצמך בתוך חיים של אחר, וזה בדיוק מה שעשיתי. הייתי צריכה כמה שנים להתאפס על עצמי. הזכייה באוסקר היתה הארה, כי הרגשתי שזאת לא התשובה. ישבתי במלון בבוורלי הילס, אוחזת בפסלון המוזהב הזה, ולכאורה הכל היה מדהים – אבל הייתי הכי בודדה אי פעם. החלטתי להאט קצב ולנווט מחדש את חיי. ואז הכרתי את קית'".

ב־2006, שנה אחרי שהכירה את המוזיקאי קית' אורבן באירוע של הקונסוליה האוסטרלית, הם נישאו. "בדרכי הספונטנית נישאתי לקית' במהירות , ולמדנו להכיר זה את זה אחרי החתונה. רציתי פרטנר, אדם לחלוק איתו עם חיי ולהביא ילדים, וזה קרה לא מתוך מזל. הייתי פתוחה להשתנות, להתפשר, לשנות מקום מגורים. רציתי שנביא ילד מייד אחרי שנישאנו, אבל קית' התנגד. נכנסתי להיריון בגיל 41".

ב־2008 ילדה קידמן את בתם סאנדיי רוז (10). "ילדה מצחיקה. מזכירה את הקומיקאית לוסיל בול, ואני לומדת ממנה המון. אם אשחק בקומדיה שתיכשל – אדע לעמוד חזרה על הרגליים, בזכות הבת שלי". ב־2010 לאחר שהתקשתה להרות שוב, נעזרה קידמן בפונדקאית כדי להביא לעולם את פיית' מרגרט (8). "יש לי שני ילדים בוגרים מאומצים מנישואיי הראשונים, כך שחוויתי את האימהות בשלל צורות. כשאני חושבת על זה, האופציה היחידה שלא התנסיתי בה עד היום היא תרומת ביצית".

התשוקה למשחק בוערת בה, היום אולי יותר מאי פעם. יש לי תיאבון גדול לשחק, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון המשפחה שלי. לפני כמה שנים הציעו לי להשתתף במחזה בניו יורק, שמאוד רציתי, אבל זה לא הסתדר עם הבנות שלי, ולכן ויתרתי. המשחק הוא מחויבות ענקית, שמצריכה הקרבה. "אם הייתי רווקה הייתי משחקת ללא הרף, כי בסופו של דבר יש לי סרטים נהדרים ועבודה נפלאה. אבל אני לא רוצה לפספס שום דבר בחיים של הבנות. אני זקוקה כעת לקצת מנוחה ויציבות, כי התפקידים הדרמטיים הם עול שמשתלט על הראש. זה בא אלי בחלומות, ואני מרגישה את זה בגוף. אני בטח לא רואה מצב שבו אני עוברת לבימוי, זה מצריך מאמץ אדיר".

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

מסיבת השנה החדשה של Brighton Salon

Published

on

מסיבת פתיחת השנה האזרחית של BRIGHTON SALON הייתה חגיגה צבעונית: דוגמניות, דמויות בכירות בעולם האופנה ואושיות אינסטגרם מעיר המלאכים.

אחד הסלונים הכי שייקים באזור בברלי הילס  ערך את מסיבת השנה האזרחית החדשה מלווה בדמויות צבעוניות מעולם האופנה. הסלון שעורך מסיבות מיוחדות  ללקוחותיו אחת לשלושה חודשים,  פינק את האורחים בשקיות עמוסות במתנות  ממבחר מוצרי הקוסמטיקה והיופי של הסלון ושל חברות יופי מובילות כמו: Kerastase ‘ Shu uemura וOribe.

בין האורחים נצפתה גם הדוגמנית קלואי, מי שהייתה לימים אחד משפנפנות הפליבוי המפורסמות, וחיה באחוזתו  המפוארת של יו הפנרכיום, קלואי נחשבת למובילת דיעה בתחום האיפור והיופי, ומתחזקת אינסטגרם מרשים יותר מ -2 מליון עוקבים.

מתחם BRIGHTON SALON תפס את כל תשומת הלב ברחוב המרכזי של בברלי הילס, כאשר קושט במגוון אורות מיוחדים לחג. למקום הוזמן גם ד׳י גיי להרים את האווירה שניגן לכל אורך הערב מוזיקת היפהופ ודאנסשמפניות נפתחו, משקאות נמזגו ושלל האורחים זכו להסתובב, לרקוד ולהתמזג בינהם איש איש בתחומו, מה שיצר הזדמניות נט וורקין מצויינות.

למסיבה הוזמנו גם אורחים מעסקים וחנויות נוספות שברחוב המרכזי בברלי הילס. ברייטון סלון שידוע במיזוג התרבויות המעניין שבתוכו, משלב הנהלה יהודית, עם מעצבי שיער ישראלים, לבנונים, פורטוגזים, יפנים ועכשיו גם רכש חדש בדמות שלה מעצבת איפור קבוע מירדן. יפה היה לראות את האינטרקציה המיוחדת בין כל העובדים, כזה שגורם לך לפנטז כל מזרח תיכון חדש.

מהנהלת הסלון נמסר: ״אנחנו מתרגשים לפתוח את שנת 2019 עם המון אתגרים ומטרות חדשות. אנחנו במגעים עם סוכנות  דוגמניות  מהגדולות באל איי, ועומדים להתחיל איתם שיתוף פעולה מיוחד. כמו כן, נמשיך לקדם את נושא האיפור והשיער שנעשה במקום אחד. אנחנו מזמינים את הקהילה היהודית והישראלית לבוא לבקר אותנו. ״

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
21
ב
19:00 שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
ינו 21 @ 19:00 – 20:00
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן קהאן @ עדת ישורון
רבנים ותושבי לוס אנג'לס מקדמים בברכה את הגיעו לעיר של הרב הצדיק המקובל יוסף יואל הכהן קהאן שליט"א מ'מבקשי אמונה'. הרב קהאן יהיה אורח בארוע מעמד שולחן לט"ו בשבט ביום שני, 21 בינואר, ב-7 בערב,[...]
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]
ינו
25
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 25 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
26
ש
20:00 גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
ינו 26 @ 20:00 – 21:00
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות"
חוגגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות" עשור למת"י בערב חגיגי בסיני טמפל. סיגל כהנא – סטנד אפ; "שני עולמות" – קטע ממופע ריקוד וחיים משותפים של שני רקדנים, האחד חרש והשנייה שומעת; מוזיקאים[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות