הוא מככב מדי ערב עם רגעי כדורסל מחשמלים ושובה את לב האמריקאים עם מחוות אותנטיות מרגשות, והוא חדור תשוקה ומקצועיות אדירה בצד חיוך וחדוות עבודה • לוקה דוניץ' בן ה-19 הסנסציה החדשה ב-NBA, עושה את המעבר מסלובניה לליגה הטובה בעולם בצורה הכי מרגשת שיש

שלושה ימים לפני דראפט 2018 ב־NBA לוקה דונצ'יץ', שהצהיר על כוונתו להצטרף לליגת הכדורסל הטובה בעולם, הציג את עצמו בפני הקהל האמריקאי. הכדורסלן הסלובני בן ה־19 כבר היה כוכב מוכר באירופה והשחקן המצטיין ביורוליג, אבל בארצות הברית הכירו אותו רק עכברי כדורסל מכורים.
אז דונצ'יץ' הכין סרטון וידיאו שבו סיפק "מבט לעתיד שלי" ב־NBA.
בסרטון, בסגנון מכונות משחק מהאייטיז, דונצ'יץ' מכריז על "תוכנית חומש" שבמהלכה הוא רוצה לזכות בתואר רוקי השנה (שחקן השנה הראשונה הטוב ביותר), להטביע על הראש של הלטבי הענקי של ניו יורק ניקס קריסטפס פורזינגיס, להשיק נעליים על שמו, להיות בחמישיית השנה, להיכלל באולסטאר, להופיע בקליפ של הראפר דרייק, לזכות בתואר MVP, להתאמן עם לברון ג'יימס, לזכות באליפות ולהתחיל עם ג'ניפר אניסטון. הכל ב־59 שניות חמודות להפליא עם חוש הומור יבש, גלובלי ובוגר, באנגלית טובה ומבטא מזרח אירופי קליל. לא היה לפניו שחקן אירופי שדיבר שוטף כל כך אמריקאית – לא רק בשפה, אלא גם במהות – כבר בחודשיו הראשונים במדינת הענק. הילד נראה כאילו הוא שוחה בשפה, בסלנג ובסגנון של בני דורו באמריקה.
ימים אחדים לאחר מכן, ב־22 ביוני, נבחר דונצ'יץ' בדראפט על ידי אטלנטה הוקס, שהעבירה אותו לדאלאס מאבריקס. כחצי שנה לתוך קריירת ה־NBA שלו נראה שדונצ'יץ' נמצא בדרך להגשמת המטרות שהציג בסרטון. הוא מועמד לשחק באולסטאר (השחקן הצעיר בהיסטוריה שיעשה זאת) וסביר שיזכה בתואר רוקי השנה, הוא מציג מספרים שרק לברון ג'יימס רשם בעונת הרוקי שלו, והראפר דרייק בטוח כבר מכיר אותו. לוקה מבין עניין הרבה יותר ממני כשהייתי בגילו", אמר דירק נוביצקי, הסופרסטאר הגרמני הוותיק של דאלאס מאבריקס.
המספרים של לוקה דונצ'יץ' בעונתו הראשונה ב־NBA היסטוריים. הוא עומד על ממוצעים של 20 נקודות למשחק, 6.7 ריבאונדים ו־5 אסיסטים. בארבעת העשורים האחרונים רק שחקן אחד רשם מספרים כאלו בגיל 19, בעונת הרוקי שלו. קראו לו לברון ג'יימס. לשחקנים שהציגו סטטיסטיקות של 18 נקודות, 6 ריבאונדים ו־4 אסיסטים בשנתם הראשונה קראו גרנט היל, מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון ולארי בירד. אף אחד מהם לא היה בן־עשרה. הסטטיסטיקה מלמדת שדונצ'יץ' גם פורח בפעולות "קלאץ'" בזמנים הכי לחוצים. בשלוש הדקות האחרונות של משחקים, כשתוצאת המשחק צמודה (פער של 3 נקודות בין הקבוצות), אחוזי הקליעה שלו הם 65% (שני בליגה). מהשלוש הוא עם 4 מ־7 בסיטואציות הללו (רביעי בליגה). אף אחד מהגדולים לא הציג מספרי קלאץ' כאלו בגיל כה צעיר. אבל נוסף על הכישרון האדיר, שהאמריקאים חוזים בו בהתפעמות כשהם הולכים ונכבשים בקסמו, יש עוד אלמנט בסיפור של דונצ'יץ' ב־NBA: מדובר בנציג הבולט ביותר של דור ה־Z בליגה, שמציג את מערך התכונות שהופכות את דור ילדי שנות ה-90 המאוחרות ושנות ה-2000 המוקדמות לזה שמותאם ביותר לעולם עולם הספורטיבי, ומעבר לו.
לקראת חג המולד השנה הגיעו לוקה דונצ'יץ' ודאלאס מאבריקס למשחק נגד האלופה גולדן סטייט ווריירס באוקלנד. במהלך המשחק התרסק הסלובני לתוך ילד שישב בכיסא סמוך למגרש – אירוע די שכיח בליגה שבה הצופים שמשלמים הכי הרבה יושבים במרחק יריקה מהגלדיאטורים על הפרקט. המשחק המשיך, אבל דונצ'יץ' נשאר לבדוק אם הילד – שצעיר ממנו ב־10 שנים לכל היותר – לא נפגע. הוא הביע דאגה אמיתית ומיד לאחר המשחק גם חיפש את הילד ונתן לו את גופיית המשחק שלו, חתומה. שש שנים קודם לכן אירע מקרה דומה לבלייק גריפין, ילד פלא כשלעצמו. כוכב לוס אנג'לס קליפרס נזרק לקהל ופגע בכמה אוהדים, אבל בזמן שחיכה לחבריו לקבוצה שיאספו אותו, הוא אפילו לא התייחס לערימת האנשים שמעך ופיזר את רכושם לכל עבר. הוא ודאי לא בירר אחרי המשחק איך הם מרגישים.
לא מפתיע שלוקה בן ה־19 הפגין אמפתיה בשיאו של משחק. מחקרים על "דור ה־Z" מצאו שהם רואים את עצמם כרחומים, מתחשבים, אחראים, פתוחים לרעיונות חדשים ונחושים. ואת חבריהם לדור הם רואים כתחרותיים, ספונטניים, הרפתקנים וסקרנים – בניגוד מוחלט למתבוננים מבחוץ שרואים בצעירים הללו דור שתקוע בסמארטפונים שלו ובקושי מתקשר עם העולם החיצון. הם חיים בטבעיות גמורה בסביבת המכשירים הדיגיטליים, באינטרנט ובפלטפורמות המדיה החברתית. כשהוא לא על הפרקט, דונצ’יץ’ עצמו משחק שעות רבות בפורטנייט. "הוא בילה כל הקיץ במשחקי פורטנייט על יאכטה", אמר מארק קיובן, הבעלים של דאלאס, ל־ESPN. לפי כתבת דיוקן שנעשתה עליו, דונצ'יץ' "מבלה שעות במשחקי FIFA ו־Overwatch, כשהוא בתנוחה קלאסית לטינאייג'ר, שבה ידיו והטלפון שלו מאוחדים". אבל מדי ערב על הפרקט ב־NBA הוא מוכיח בגרות והבנה מלאה של מי הוא, מי ניצב מולו, ומה "עובד" על הקהל סביבו. בגיל 19 בלבד דונצ'יץ' מציג קריאה רגשית כמעט מושלמת של הסיטואציה – מהתייחסות לאוהד צעיר ועד התבדחות על חשבון עצמו כשדמותו מופיעה על המסך הגדול בתקרת האולם.
כתבה ב־Yahoo! מצאה שדונצ'יץ' למד באינטרנט את התנועות של לברון ג'יימס, השחקן האהוב עליו ("אם אני אטביע עליו, אני אפרוש", צחק פעם). אבל הוא למד גם את התנועות והסגנון של סטיב נאש, קווין דוראנט, קיירי איירווינג ובן סימונס. מהגיל הצעיר ביותר שהוא מסוגל לזכור, דונצ'יץ' בילה שעות על גבי שעות בצפייה רצופה, עצמאית, בסרטוני יוטיוב של הכדורסלנים הטובים בעולם. אם כדורסלנים מדור אחר ראו בילדותם משחקים בטלוויזיה וקלטות וידיאו, בני דורו של דונצ'יץ' יכולים להקליד שם של כל שחקן עבר וללמוד את התנועות שלו מגיל אפס.
דונצ'יץ' לא נהפך לגאון הכדורסל שהוא כיום בזכות יוטיוב. הוא עבד קשה מאוד מגיל צעיר. אביו סשה היה כדורסלן מקצועני, ואמו מרים
פוטרבין היתה רקדנית. השניים הנחילו לו את ההבנה שעל הכישורים הגופניים שלו הוא צריך לעבוד. מגיל 7 חודשים הוא החזיק כדורסל, והתחיל "להתאמן" ברגע שהתחיל ללכת. בגיל 7 דונצ'יץ' שיחק בפעם הראשונה כדורסל מאורגן בבית הספר היסודי בלובליאנה. בגיל 8 כבר שיחק באולימפיה לובליאנה והיה דומיננטי ביחס לגילו. התשוקה שלו למשחק היתה אדירה, והוא דרש מהוריו להתאמן בימים חופשיים עם קבוצות בגיל מבוגר ממנו. בגיל 13 כבר הצטרף לריאל מדריד, ובגיל 16 הופיע בקבוצה הבוגרת של האימפריה הספרדית. בגיל 17 ו־18 הוא הוביל אותה, ואת נבחרת סלובניה, לתארים. בגיל 19 זכה בתואר MVP של היורוליג.
בארה"ב התחילו לעקוב אחרי הנער לפני 4 שנים, אבל לא רבים האמינו שילד אירופי לבן יכול להיהפך לזכר האלפא ב־NBA. צ'ארלס בארקלי, כוכב עבר ב־NBA וכיום פרשן, אמר על דונצ'יץ' לפני הדראפט: "אני לא סומך על התחרות במדינות זרות. אני פשוט לא יודע מול איזה סוג של תחרות הם התמודדו. בגיל 18־19 הוא ה־MVP? זה אומר לי שהוא שיחק בתחרות חרא. אף אחד בגיל 18 לא יכול להיות דומיננטי נגד גברים, גם אם הם גרועים. תסתכל אחורה ב־NBA ותראה שהשחקן היחיד בגיל 18 שהיה הדבר האמיתי היה לברון ג'יימס. אנשים שוכחים שגם קובי בראיינט בגיל הזה סבל בשנתיים הראשונות – אז אומרים לי על דונצ'יץ' שהוא MVP בגיל 18 נגד גברים? אני לא אקח אותו במקום הראשון או השני בדראפט".
הבורות של בארקלי לא מפתיעה, והוא הצטרף לפרשנים רבים אחרים שלא האמינו ביכולות של דונצ'יץ' ובגאונות שלו. אבל גם לוקה עצמו מסרב לקבל את תווית ה"גאון" ועובד קשה על כל אלמנט במשחק שלו. דונצ'יץ' נשאר אחרי כל אימון כדי לעבוד על זריקות "משוגעות". מחצי מגרש, מסוף מגרש או מזוויות בלתי אפשריות בזמן נפילה. כדי להשאיר מאמנים או שחקנים איתו באולם הוא מתערב איתם על הזריקות שלו – 100 דולר לקליעה. דונצ'יץ' כבר קלע כמה זריקות משוגעות ב־NBA. כשקלע סל שוויון 0.6 שניות לסיום, חבריו חגגו כשהכדור עוד היה באוויר.
"הוא מקצוען וחושב כמו מקצוען מגיל 13", אמר עליו צ'ונסי בילאפס, אלוף עבר בדטרויט פיסטונס. "יש לו איי.קיו כדורסל גבוה מאוד". אבל דונצ'יץ' אף פעם לא נופל בפח כשהוא נשאל על איי.קיו ספורטיבי: "אני חייב לעבוד קשה כדי להיות איפה שאני רוצה להיות. בסופו של דבר, זה רק כדורסל. אני פשוט רוצה ליהנות מכדורסל".