Connect with us

ספורט

לה-לוקה

Published

on

הוא מככב מדי ערב עם רגעי כדורסל מחשמלים ושובה את לב האמריקאים עם מחוות אותנטיות מרגשות, והוא חדור תשוקה ומקצועיות אדירה בצד חיוך וחדוות עבודה • לוקה דוניץ' בן ה-19 הסנסציה החדשה ב-NBA, עושה את המעבר מסלובניה לליגה הטובה בעולם בצורה הכי מרגשת שיש

שלושה ימים לפני דראפט 2018 ב־NBA לוקה דונצ'יץ', שהצהיר על כוונתו להצטרף לליגת הכדורסל הטובה בעולם, הציג את עצמו בפני הקהל האמריקאי. הכדורסלן הסלובני בן ה־19 כבר היה כוכב מוכר באירופה והשחקן המצטיין ביורוליג, אבל בארצות הברית הכירו אותו רק עכברי כדורסל מכורים.

אז דונצ'יץ' הכין סרטון וידיאו שבו סיפק "מבט לעתיד שלי" ב־NBA.
בסרטון, בסגנון מכונות משחק מהאייטיז, דונצ'יץ' מכריז על "תוכנית חומש" שבמהלכה הוא רוצה לזכות בתואר רוקי השנה (שחקן השנה הראשונה הטוב ביותר), להטביע על הראש של הלטבי הענקי של ניו יורק ניקס קריסטפס פורזינגיס, להשיק נעליים על שמו, להיות בחמישיית השנה, להיכלל באולסטאר, להופיע בקליפ של הראפר דרייק, לזכות בתואר MVP, להתאמן עם לברון ג'יימס, לזכות באליפות ולהתחיל עם ג'ניפר אניסטון. הכל ב־59 שניות חמודות להפליא עם חוש הומור יבש, גלובלי ובוגר, באנגלית טובה ומבטא מזרח אירופי קליל. לא היה לפניו שחקן אירופי שדיבר שוטף כל כך אמריקאית – לא רק בשפה, אלא גם במהות – כבר בחודשיו הראשונים במדינת הענק. הילד נראה כאילו הוא שוחה בשפה, בסלנג ובסגנון של בני דורו באמריקה.

ימים אחדים לאחר מכן, ב־22 ביוני, נבחר דונצ'יץ' בדראפט על ידי אטלנטה הוקס, שהעבירה אותו לדאלאס מאבריקס. כחצי שנה לתוך קריירת ה־NBA שלו נראה שדונצ'יץ' נמצא בדרך להגשמת המטרות שהציג בסרטון. הוא מועמד לשחק באולסטאר (השחקן הצעיר בהיסטוריה שיעשה זאת) וסביר שיזכה בתואר רוקי השנה, הוא מציג מספרים שרק לברון ג'יימס רשם בעונת הרוקי שלו, והראפר דרייק בטוח כבר מכיר אותו. לוקה מבין עניין הרבה יותר ממני כשהייתי בגילו", אמר דירק נוביצקי, הסופרסטאר הגרמני הוותיק של דאלאס מאבריקס.

המספרים של לוקה דונצ'יץ' בעונתו הראשונה ב־NBA היסטוריים. הוא עומד על ממוצעים של 20 נקודות למשחק, 6.7 ריבאונדים ו־5 אסיסטים. בארבעת העשורים האחרונים רק שחקן אחד רשם מספרים כאלו בגיל 19, בעונת הרוקי שלו. קראו לו לברון ג'יימס. לשחקנים שהציגו סטטיסטיקות של 18 נקודות, 6 ריבאונדים ו־4 אסיסטים בשנתם הראשונה קראו גרנט היל, מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון ולארי בירד. אף אחד מהם לא היה בן־עשרה. הסטטיסטיקה מלמדת שדונצ'יץ' גם פורח בפעולות "קלאץ'" בזמנים הכי לחוצים. בשלוש הדקות האחרונות של משחקים, כשתוצאת המשחק צמודה (פער של 3 נקודות בין הקבוצות), אחוזי הקליעה שלו הם 65% (שני בליגה). מהשלוש הוא עם 4 מ־7 בסיטואציות הללו (רביעי בליגה). אף אחד מהגדולים לא הציג מספרי קלאץ' כאלו בגיל כה צעיר. אבל נוסף על הכישרון האדיר, שהאמריקאים חוזים בו בהתפעמות כשהם הולכים ונכבשים בקסמו, יש עוד אלמנט בסיפור של דונצ'יץ' ב־NBA: מדובר בנציג הבולט ביותר של דור ה־Z בליגה, שמציג את מערך התכונות שהופכות את דור ילדי שנות ה-90 המאוחרות ושנות ה-2000 המוקדמות לזה שמותאם ביותר לעולם עולם הספורטיבי, ומעבר לו.

לקראת חג המולד השנה הגיעו לוקה דונצ'יץ' ודאלאס מאבריקס למשחק נגד האלופה גולדן סטייט ווריירס באוקלנד. במהלך המשחק התרסק הסלובני לתוך ילד שישב בכיסא סמוך למגרש – אירוע די שכיח בליגה שבה הצופים שמשלמים הכי הרבה יושבים במרחק יריקה מהגלדיאטורים על הפרקט. המשחק המשיך, אבל דונצ'יץ' נשאר לבדוק אם הילד – שצעיר ממנו ב־10 שנים לכל היותר – לא נפגע. הוא הביע דאגה אמיתית ומיד לאחר המשחק גם חיפש את הילד ונתן לו את גופיית המשחק שלו, חתומה. שש שנים קודם לכן אירע מקרה דומה לבלייק גריפין, ילד פלא כשלעצמו. כוכב לוס אנג'לס קליפרס נזרק לקהל ופגע בכמה אוהדים, אבל בזמן שחיכה לחבריו לקבוצה שיאספו אותו, הוא אפילו לא התייחס לערימת האנשים שמעך ופיזר את רכושם לכל עבר. הוא ודאי לא בירר אחרי המשחק איך הם מרגישים.

לא מפתיע שלוקה בן ה־19 הפגין אמפתיה בשיאו של משחק. מחקרים על "דור ה־Z" מצאו שהם רואים את עצמם כרחומים, מתחשבים, אחראים, פתוחים לרעיונות חדשים ונחושים. ואת חבריהם לדור הם רואים כתחרותיים, ספונטניים, הרפתקנים וסקרנים – בניגוד מוחלט למתבוננים מבחוץ שרואים בצעירים הללו דור שתקוע בסמארטפונים שלו ובקושי מתקשר עם העולם החיצון. הם חיים בטבעיות גמורה בסביבת המכשירים הדיגיטליים, באינטרנט ובפלטפורמות המדיה החברתית. כשהוא לא על הפרקט, דונצ’יץ’ עצמו משחק שעות רבות בפורטנייט. "הוא בילה כל הקיץ במשחקי פורטנייט על יאכטה", אמר מארק קיובן, הבעלים של דאלאס, ל־ESPN. לפי כתבת דיוקן שנעשתה עליו, דונצ'יץ' "מבלה שעות במשחקי FIFA ו־Overwatch, כשהוא בתנוחה קלאסית לטינאייג'ר, שבה ידיו והטלפון שלו מאוחדים". אבל מדי ערב על הפרקט ב־NBA הוא מוכיח בגרות והבנה מלאה של מי הוא, מי ניצב מולו, ומה "עובד" על הקהל סביבו. בגיל 19 בלבד דונצ'יץ' מציג קריאה רגשית כמעט מושלמת של הסיטואציה – מהתייחסות לאוהד צעיר ועד התבדחות על חשבון עצמו כשדמותו מופיעה על המסך הגדול בתקרת האולם.

כתבה ב־Yahoo! מצאה שדונצ'יץ' למד באינטרנט את התנועות של לברון ג'יימס, השחקן האהוב עליו ("אם אני אטביע עליו, אני אפרוש", צחק פעם). אבל הוא למד גם את התנועות והסגנון של סטיב נאש, קווין דוראנט, קיירי איירווינג ובן סימונס. מהגיל הצעיר ביותר שהוא מסוגל לזכור, דונצ'יץ' בילה שעות על גבי שעות בצפייה רצופה, עצמאית, בסרטוני יוטיוב של הכדורסלנים הטובים בעולם. אם כדורסלנים מדור אחר ראו בילדותם משחקים בטלוויזיה וקלטות וידיאו, בני דורו של דונצ'יץ' יכולים להקליד שם של כל שחקן עבר וללמוד את התנועות שלו מגיל אפס.

דונצ'יץ' לא נהפך לגאון הכדורסל שהוא כיום בזכות יוטיוב. הוא עבד קשה מאוד מגיל צעיר. אביו סשה היה כדורסלן מקצועני, ואמו מרים
פוטרבין היתה רקדנית. השניים הנחילו לו את ההבנה שעל הכישורים הגופניים שלו הוא צריך לעבוד. מגיל 7 חודשים הוא החזיק כדורסל, והתחיל "להתאמן" ברגע שהתחיל ללכת. בגיל 7 דונצ'יץ' שיחק בפעם הראשונה כדורסל מאורגן בבית הספר היסודי בלובליאנה. בגיל 8 כבר שיחק באולימפיה לובליאנה והיה דומיננטי ביחס לגילו. התשוקה שלו למשחק היתה אדירה, והוא דרש מהוריו להתאמן בימים חופשיים עם קבוצות בגיל מבוגר ממנו. בגיל 13 כבר הצטרף לריאל מדריד, ובגיל 16 הופיע בקבוצה הבוגרת של האימפריה הספרדית. בגיל 17 ו־18 הוא הוביל אותה, ואת נבחרת סלובניה, לתארים. בגיל 19 זכה בתואר MVP של היורוליג.

בארה"ב התחילו לעקוב אחרי הנער לפני 4 שנים, אבל לא רבים האמינו שילד אירופי לבן יכול להיהפך לזכר האלפא ב־NBA. צ'ארלס בארקלי, כוכב עבר ב־NBA וכיום פרשן, אמר על דונצ'יץ' לפני הדראפט: "אני לא סומך על התחרות במדינות זרות. אני פשוט לא יודע מול איזה סוג של תחרות הם התמודדו. בגיל 18־19 הוא ה־MVP? זה אומר לי שהוא שיחק בתחרות חרא. אף אחד בגיל 18 לא יכול להיות דומיננטי נגד גברים, גם אם הם גרועים. תסתכל אחורה ב־NBA ותראה שהשחקן היחיד בגיל 18 שהיה הדבר האמיתי היה לברון ג'יימס. אנשים שוכחים שגם קובי בראיינט בגיל הזה סבל בשנתיים הראשונות – אז אומרים לי על דונצ'יץ' שהוא MVP בגיל 18 נגד גברים? אני לא אקח אותו במקום הראשון או השני בדראפט".

הבורות של בארקלי לא מפתיעה, והוא הצטרף לפרשנים רבים אחרים שלא האמינו ביכולות של דונצ'יץ' ובגאונות שלו. אבל גם לוקה עצמו מסרב לקבל את תווית ה"גאון" ועובד קשה על כל אלמנט במשחק שלו. דונצ'יץ' נשאר אחרי כל אימון כדי לעבוד על זריקות "משוגעות". מחצי מגרש, מסוף מגרש או מזוויות בלתי אפשריות בזמן נפילה. כדי להשאיר מאמנים או שחקנים איתו באולם הוא מתערב איתם על הזריקות שלו – 100 דולר לקליעה. דונצ'יץ' כבר קלע כמה זריקות משוגעות ב־NBA. כשקלע סל שוויון 0.6 שניות לסיום, חבריו חגגו כשהכדור עוד היה באוויר.

"הוא מקצוען וחושב כמו מקצוען מגיל 13", אמר עליו צ'ונסי בילאפס, אלוף עבר בדטרויט פיסטונס. "יש לו איי.קיו כדורסל גבוה מאוד". אבל דונצ'יץ' אף פעם לא נופל בפח כשהוא נשאל על איי.קיו ספורטיבי: "אני חייב לעבוד קשה כדי להיות איפה שאני רוצה להיות. בסופו של דבר, זה רק כדורסל. אני פשוט רוצה ליהנות מכדורסל".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

יש מצב שקוואי לינארד השתקן הוא הפיקח והממזר מכולם?

Published

on

אפילו הקומינשינר סילבר ושאר הגנגסטרים ב-NBA חוגגים כי קוואי השתקן וחמוץ הפנים גרם פתאום ללוס אנג'לס להפוך לבירת הכדורסל של ארה"ב, עם דרבי שמעולם לא היה כמוהו בעיר המלאכים

אז השבוע היה לי יום די עסוק עם חיפוש דירה באטלנטה. הבת אפרת והנכדות עומדות על כך שנעבור לעיר של סקרלט או'הרה ב'חלף עם הרוח' להיות לידם בשנות ההתבגרות שלנו. נראה. עובדים על זה. אבל בינתיים, בנסיעה הביתה, פתאום נפל לי האסימון: היש מצב שקוואי לינארד, שבא לי לכנותו 'THE TURTLE' – קוואי 'THE TURTLE' לינארד – הבנזונה הזה משחק אותה 'שתקן' 'TURTLE' צב), ואפילו 'מטומטם', בשעה שהוא עושה מה שהוא רוצה בליגה, ומנווט את דרכו בצורה כזאת שגדולים וטובים ממנו כמו מייקל ג'ורדן או לברון ג'יימס לא יכלו לחלום אפילו על עיוותים גאוניים כאלה?

היש מצב שהוא החזיק את כל הליגה באשכים, לחץ מתי שרצה, באשך שרצה, ומהצד שרצה?

הוא בחר לעזוב את הספארס ולהיעלם לא רק מהעיר סן-אנטוניו), ומהסטייט (טקסס), אלא מהמדינה כולה ארה"ב) ולשחק בקבוצה נחבאת אל הכלים שם יוכל לתכנן את משחקיו, ימי המנוחה, שעות המסאג', ושעות המדיטציה.

שם, רחוק מכל עין בוחנת, הוא תיכנן כל צעד ושעל עד שזכה באליפות ה-NBA, בתואר ה-MVP, והכל כשהוא מסיים עם הגוף הבריא, הנינוח, הרגוע, והשאנן מכולם. והוא אולי השחקן הראשון בהסטוריה שבא, לקח אליפות, עזב, ואיש לא בא אליו בטענות!

הוא גם נתן לכולם לאכול אותה. הוא נתן לשמועות לפרוץ שחקים ולהעצים כמו מים הגואים מסכר פרוץ. שיחשבו שהוא עובר ללייקרס…שיחשבו על המעבר לניקס…לנטס להתחבר לדוראנט וקיירי…שיחשבו על הבן הנאמן שהחליט להישאר בטורונטו…

ואז הוא לא רק שבוחר בקליפרס, אלא מביא איתו את פול ג'ורג', ומשכנע את הפורוורד הזה שאמר שוב ושוב שהוא (ומשפחתו) "מצאו את הבית שתמיד חיפשו" באוקלהומה סיטי, ושם הוא "רוצה לסיים את הקריירה" לבוא איתו לקבוצה שלא היה אחד בעולם הכדורסל שהזכיר כאפשרות לפול ג'ורג'.

עשה מהקליפרס מועמדת לאליפות

כשנודע שבחירתו היא הקליפרס, ושהוא מביא איתו את ג'ורג', רעדו הסיפים, כמו שאומרים החברים שלי מדימונה. בצ'יק הוא עשה מהקלאב המפסידני הזה שהתחילו להאמין שלעולם לא ייצא מבור הצואה – את הקבוצה החזקה ביותר בליגה.

אפילו סילבר ושאר הגנגסטרים ב-NBA חוגגים כי קוואי השתקן וחמוץ הפנים גרם פתאום ללוס אנג'לס להפוך לבירת הכדורסל של ארה"ב, עם דרבי שמעולם לא היה כמוהו בעיר המלאכים. היחיד שמתאבל ומיילל הוא לברון כשלפתע קוואי לקח את מקומו כדבר הגדול של אל.איי.

התאמינו שקוואי, במו פיו ובהודעה קצרה אחת, עשה מעצמו כוכב גדול מלברון? הוא עשה מלברון OLD NEWS. והבריחה של דוראנט השכיחה בכלל את הלוחמים שלאס ווגאס עשתה לה טובה כשהעמידה אותה במקום שישי במערב.

קוואי, במו ידיו – יותר נכון במוצא פיו, "קליפרס", גרם שוויון ב-NBA כפי שלא היה איזה 20 שנה. הוא עצמו רומם את ה-NBA מליגה של קבוצה אחת או שתיים לליגה פתוחה לכמה וכמה קבוצות, אבל שהקליפרס היא ראש החץ שלה!.

בלי לדבר הרבה, בלי לדעת קלקולוס – קלקולוס? למה שלא תדבר איתנו על 'שורש מרובע', דוק? – השתקן הזה עשה יותר עבור ה-NBA מכל שחקן או מאמן ברבע המאה האחרון.

מרגע בריאת העולם, הקליפרס היתה בצל של הלייקרס. קוואי 'הצב' – יותר מכל דבר אחר שניסו הקליפרס ובעליה לעשות – בחוכמתו ובאינטיליגנציה הרבה שלו הפטיר "קליפרס", ובהפטרת מילה אחת תיקן סדרי עולם.

הלייקרס שכרו את מג'יק…הביאו את לברון…הביאו את אנטוני דייויס…

קוואי לינארד בעצמו הביס את כל השמות הגדולים ועשה מהקליפרס מועמדת לאליפות. אז אולי הוא שקט, אבל אני מתחיל להאמין שמאחורי מסך השתיקה נמצא מוח חד כתער. כמו שעשה מטורונטו אלופה, הוא יביא את הקליפרס לגמר ה-NBA, ואז ייקח אליפות.


הוא שירטט את דרכו…הוא תיכנן את מעשיו צעד אחרי צעד..הוא בישל את כל הסצינה….

הוא הוכיח לי שהוא איש מזימות שהאובייקט והמטרה שלו היו ברורים כבר לפני שנתיים כשהינדס את כל המריבה המסתורית שלו ושל פופוביץ' מספארס…היתה לו מגמה, והוא ידע את מחוזו ויעדו הסופי… והוא הגיע אל המטרה!!!

אם זה לא עושה ממנו את החכם, פיקח, תועלתי, וממזר בן ממזר יותר מכולם, אז מאומה לא יעשה. היה זה TEXTBOOK של ערמומיות, קור-רוח, IQ, ויכולת מיוחדת לסתום את הפה ולתת לכולם לקשקש. לא רק זאת. אלא הוא הצליח אפילו להישאר הגיבור והגואל של טורונטו לנצח בלי שהשאיר שונא אחד בטורונטו!


וואי, וואי, וואי. איך איך איך. כיצד 'הצב' שיחק אותה!

המשך לקרוא

ספורט

בת ים – ניו יורק – לוס אנג'לס

Published

on

לוחם ה- MMA הישראלי המעוטר חיים גוזלי (46) ניצח השבוע בקרב מתוקשר בזירה המפוארת של מדיסון סקוור גארדן בניו יורק • אביב גוזלי, אחת ההבטחות הישראליות הגדולות בתחום אומנויות הלחימה, התאמן בלוס אנג'לס יחד עם אביו ומתכוון לרשת את מקומו • סיפור לא שיגרתי על אבא ובן

ארוע ה’בלאטור' 209 הקודם התקיים בנובמבר האחרון בנובמבר האחרון שלל קרבות ומתמודדים תפשו את מרבית תשומת הלב בעיקר המתאבק הישראלי הוותיק חיים גוזלי ובנו אביב גוזלי, שעלה אף הוא לזירה. האווירה התלהטה כשאביב גוזלי הצעיר (18) עלה לקרב הבכורה שלו. הבן של חיים (שגם התחרה בהמשך הערב), עלה לקולות השיר "עוף גוזל" וסיפק הצגה, תרתי משמע. גוזלי הציג יכולות קרקע משובחות והשיג את הניצחון כבר בתוך הסיבוב הראשון עם בריח יד. האב ובהן התחרו לאחרונה ביחד בקרבות שהתקיימו בחודש שעבר בסאן חוזה, קליפורניה.

אחרי הבלאטור שנערך בארץ בנובמבר, שבו הפסדתי, טסתי ללוס אנג'לס כדי ללוות את הבן שלי בקרב משלו בסן חוזה", סיפר גוזלי רגע אחרי השקילה הרשמית לתחרות הכנראה אחרונה שלו בניו יורק, "באחת המזוודות ראיתי את התפילין, שלא היו בשימוש אצלי הרבה זמן. אמרתי לעצמי, 'הנחת 20 שנה תפילין וככה שכחת?' לקחתי אותן איתי. ברגע ששמתי אותן עלי, ראיתי שהכל מתיישב כמו שצריך".

גוזלי, בהופעתו האחרונה בקריירה במדיסון סקוור גארדן, האולם האגדי בניו יורק, חגג בשישי בלילה ניצחון ענק על גוסטבו וורליצר שנכנע כעבור ארבע דקות של קרב. גוזלי פגש את הברזילאי במסגרת אירוע הקרבות בלאטור 222, כשוורליצר מגיע עם יתרון של עשר שנים פחות מגוזלי ויכולות טובות יותר (לפחות עד לתחילת הקרב) בקרבות קרקע בזכות ניסיונו בג'יו ג'יטסו.

למרות שלוחמים ישראלים בכל ענפי הזירה לא נודעו בעולם בזכות היכולות לנצח קרב קרקע, גוזלי הוכיח שגם קלישאות כאלה סופן להיעלם. וורליצר אמנם נכנס למהלך כשגוזלי שוכב על גבו וסופג אגרופים, אבל השועל הישראלי הוותיק הצליח לשחרר את רגליו, לנעול אותם על הצוואר והלסת של הברזילאי שכאמור אחרי ארבע דקות נכנע.

במקביל, חיים מבסוט מהכיוון שיצר לבנו:" לא כל אבא זוכה שהבן שלו ילך בדרכיו ויגיע ויזכה למה שהוא הספיק לעשות, בייחוד באומנויות לחימה משולבות". אביב: כשאני גדלתי הוא תמיד היה בשבילי אבא לבן. בילדות התבאסתי שאבא שלי לא כזה כמו בסרטים, אבל מאוחר יותר הוא נהיה אלוף ישראל ב'מיקס מרשל ארטס'".

חיים: "אני מאמין שגם הבן שלי ימשיך את השושלת שלי כלוחם. אני לא חושש, אני נלחם כל החיים ואני לא יכול לדאוג ממשהו שאני עוסק בו אישית ולראות את זה כמשהו מסוכן ומפחיד כשהבן שלי עושה אותו, כי בשבילי זה הלחם היומי״.

״מאז שהייתי קטן, חלמתי ללכת בדרכו״, מסביר אביב ומוסיף: ״אני כל הזמן הולך לאימונים, שעתיים וחצי בבוקר ואח"כ שעתיים וחצי אחרי הצהריים. היום אנחנו גרים בנורת' הוליווד ומשקיעים את כל הזמן שלנו בלהתאמן. אין לנו זמן לבילויים או טיולים. בתור ילד, כשראיתי את אבא שלי מתאמן נשאבתי לתוך העולם הזה ואני גאה להמשיך את הדרך שלו. הוא הסביר לי שבית ספר יותר קל מלהילחם, אבל אני מעדיף להילחם. במדיסון סקוור גארדן אני הולך לעלות לזירה ולנצח את היריב שלי מהר, בסיבוב הראשון, באופן הכי קל. גם בשביל להוכיח לאבא מי המנצח״.

חיים גוזלי הוא המתאבק החופשי המבוגר ביותר כיום בארץ (46) והוא שהביא את ארגון ההאבקות המשולבת לישראל ולא נראה שהוא מתכוון לעצור פה: ״אני המבוגר בליגות המקצועיות, זו אמת, אבל כל עוד אני נראה ככה, מראה לי את הקוביות) והגוף שלי במצב מיטבי שלו, אהיה פה גם בשנה הבאה. אף פעם לא חשבתי על פרישה; אם זה תלוי בי אני אתחרה עד גיל 100״.

אביב: ״אני לא יכול לחכות לראות את אבא מפסיק להילחם. הוא גם מתאמן מאוד קשה. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו עם שש קוביות בבטן ואני מכיר אותו כבר 18 שנים. זה לא ייאמן וזאת תוצאה של עבודה קשה. היה מרגש לצפות בו מתאבק בישראל, בבית שלו. עבדתי, ואני עובד אתו הרבה על טכניקה, על הרבה מחשבה ומכות מוחצות".

חיים:" הגנטיקה הזאת היא המתנה הטובה ביותר שאפשר לתת. אביב הוא נשמה זכה וברה, ויותר מזה הוא עם נשמה של איש קרבות ולוחם. זה אירוע ייחודי אב ובן שמתאבקים באותה מסגרת. כשאנחנו מנצחים ישראל מנצחת".

גוזלי האב כבר שנים ידוע כמותג ספורט יוצא דופן בישראל, בזכות הקרבות הייחודיים בישראל ובכל העולם במשך 22 שנים. בארץ, ״הספורט הזה התפתח בשנים האחרונות בצורה בלתי רגילה, באחוזים יותר מכל ספורט אחר. הלוחמים הישראלים הם כבר מותג עולמי ויכולים להביא את עצמם לרמה מאוד גבוה, גם ברמה של המיתוג וגם ברמה של הספורט״.

חיים: ״אני מכיר את האומץ והכושר של אביב כבר 15 שנים, אביב החל להתאמן אצלי בג’ודו וג'יו-ג’יטסו בהיותו בן שלוש בלבד. בגיל 8 לקח את אליפות לאס וגאס ואליפויות בישראל. ברקורד שלו: אליפות אוסטין, אליפות ווסט קוסט. אני גאה בו ברמה אדירה. מוסר העבודה שלו והדרך שבה הוא מצליח להוכיח לי והכי חשוב לעולם ולקהל מעריצים של הענף הזה, שיש דור המשך מוצלח ברמה המשפחתית".

איך לדעתך ייראה העתיד של אביב? אני שואל את חיים: "אלוף עולם בבלאטור'’, הוא עונה בלי למצמץ.

המשך לקרוא

ספורט

אלופת ה- NBA החדשה תבוא לישראל?

Published

on

הבעלים היהודי של קבוצת טורונטו ראפטורס שזכתה באליפות היסטורית,
הבטיח כי אם קבוצתו תנצח בסדרת הגמר היא תבוא לחגוג בירושלים

טורונטו ראפטורס זכתה בשבוע שעבר באליפות הליגה הטובה בעולם ה- NBA , אחרי שגברה על האלופה בשנים האחרונות גולדן סטייט 114-110 בחוץ והשלימה ניצחון בסדרת הגמר 2-4 . מדובר בארוע היסטורי שכן הראפטורס הם הקבוצה היחידה בליגה מקנדה, בעוד יתר הקבוצות מארה"ב. מדובר גם באחת הקבוצות החדשות יחסית שהוקמה רק לפני 24 שנים.

הקנדים חגגו ביום שני את הניצחון בתהלוכה בטורנטו אבל ייתכן מאוד שגם כאן בישראל יזכו אוהדי הכדורסל לחגוג עם אלופת ה- NBA : לפני משחק הגמר, הבטיח בעלי הקבוצה, המיליארדר היהודי לארי טננבאום, כי
אם קבוצתו תזכה באליפות היא תגיע לביקור בישראל. טננבאום נחשב פעיל מאוד בקהילה היהודית בקנדה,
הן בעניינים פנימיים והן בענייני חוץ ונחשב גם לאחד התורמים הגדולים שלה. "הקבוצה שלנו צריכה לבקר
בארץ הקודש לחגוג ניצחון היסטורי, אם נזכה באליפות. אין כמו ירושלים כדי לציין הישגים ולהודות עליהם", אמר טננבאום למקורביו/

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות