Connect with us

ארה"ב-ישראל

להוציא מהמתנדבים את המיטב

Published

on

אל״מ יוסי מצליח, מפקד ‘מיטב׳, אחראי על גיוס המתנדבים האמריקאים – ישראלים לצבא ההגנה • וגם על העריקים שהבריזו ודלת המולדת נסגרה בפניהם • ראיון במסגרת ביקור העבודה שלו בלוס אנג׳לס

מפקד מיטב, אלם יוסי מצליח
צלם: דובר צה"ל

 

את אל״מ יוסי מצליח אני פוגשים בחדר הישיבות המרווח בקונסוליה הישראלית בלוס אנג׳לס. את הפגישה יזם אבנר סבן, הקונסול הקונסולרי המסור והאיכפתניק. אל״מ מצליח, מסתבר, הוא מפקדה של ‘מיטב׳ מה שפעם היה, שהיינו צעירים ואמיצים והתחיילנו בהמונינו בבסיס בקו״ם בצריפין. היום אל״מ מצליח חולש על אחת ממערכות כוח האדם הגדולים בישראל. הוא מגיע מישראל לעזור במצוות ההתנדבות לצה״ל של הצעירים האמריקאים-הישראלים בארה״ב.

מצליח מגיע לפגישה בבגדים אזרחיים וצווארון פתוח ואנחנו מרגישים בבית בחדר הפגישות. הראיון זורם – ורשות הדיבור לאל״מ מצליח:

״לפני כשתיים עשרה שנה הוכפפו כל רשויות המיון שיבוץ וגיוס לגוף אחד ששמו ‘מיטב׳. מטרת הביקור שלי בארה״ב, דבר שאני עושה פעמיים בשנה, היא בעלת שתי זוויות, אזרחים אמריקאים ישראלים שרוצים להתגייס לצה״ל או יהודים אמריקאים שרוצים להתנדב לצבא. אני מדבר עם רובם, יש להם שאלות לגבי התהליך עצמו, ואנחנו מציגים להם את הצעדים המעשיים במיון ולאחר מכן הם מוזמנים לערב הסברה בחסות הבית הישראלי, בו אנחנו מציגים את כל התהליך גם להורי הצעירים המתנדבים. לנוער בישראל יש את הרקע והידע עוד מהפגישות הראשונות עם מיטב בבית הספר התיכון, דבר שחסר כאן.

״הדבר קצת זר להם, כשמבצעים את הכול מרחוק יש לפעמים אי ודאות וסימני שאלה, ואז המטרה לפגוש ולעשות ראיונות אישיים ולהכווין או לחילופין לערוך ערב כזה שנותן את כל התמונה והשלבים השונים לגיוס ואך לשירות עצמו.

״המטרה השנייה בביקור שלי, היא לפגוש כאלו שלא הסדירו את מעמדם מול הצבא והרשויות. יש כאלו שעושים זאת ביודעין; הם ידעו חל עליהם צו גיוס, או כאלו שירדו עם ההורים והתנתקו. לשתי הקטגוריות הללו אנחנו יכולים לתת מענה בדרך כלל אלא אם מדובר במעשה שביודעין, למשל אם משהו עזב את הארץ חודש לפני הגיוס ולא דיווח.

״בקונסוליה בניו יורק יושבת ענבל יוספוב, שהיא אזרחית ישראלית אבל מייצגת את ‘מיטב׳ כל השנה, למטרות המהלך השוטף של טיפול בכל הסוגיות של האזרחים הצעירים שמתכננים לבצע עליה והתגייסות.

״אני פוגש כאן מאות מועמדים במשך הביקורים הדו שנתיים שלי באמריקה. ושוב, המטרה היא להעביר מסר של לישראלים כאן. אם הילדים עזבו עם ההורים כאשר היו מתחת גיל 16 הם זכאים למעמד של בן מהגרים. זה נותן לך כניסה ארצה עד מאה ועשרים יום בשנה, או להיות שנה שלמה בארץ ולדחות צבא עד גיל 26 לבנים ו-21 לבנות. יש כאלו שחוששים לרשום את הילדים בקונסוליה משום שהמדינה תכריח או תיקח את הילדים לצבא.

אז לידיעתכם, המדינה לא לוקחת בכוח אף אחד ולא באתי הנה עם אזיקים. אדם שקיבל מעמד בן מהגרים – אנחנו יודעים על קיומו אם הוא נולד בישראל. יש לו מספר זהות ישראלי, ואם הוא מגיע לישראל ללא מעמד רשמי הוא בבעיה. מעמד בן מהגרים לא יפגע אם ייווצר קשר עם הקונסוליה ואין שום הכרח שהוא יגויס. זה מעמד שאנחנו מעניקים לכל בני מהגרים שרוצים לבדוק את האפשרות להתנדב לצבא ללא מחויבות.

״הקטגוריה השנייה כאמור היא, אזרחים ששוהים בארה״ב שלא ברשות או משתמטים שהיה להם תאריך גיוס ולא התייצבו. יש גם עריקים ששירתו ועזבו את הארץ באמצע השירות. לכל אלו שיש להם כבר סוגיה משפטית אני ממליץ להסדיר את מעמדם כמה שיותר מהר כי ברגע שזה עובר לפלילי, הרי שאחרי שנה זה עובר לפרקליטות. וברגע כזה העונש נהיה משמעותי יותר וזה חבל, כי אין אפשרות לבקר בארץ את המשפחה, למעט מקרים כמו בחגיגות שנות השבעים אפשרנו לבקר בארץ לקטגוריה הזאת למשך חודש וחצי בלי לעצור אותם.

״יש אתר ששמו ‘מתגייסים׳ ששם אפשר לקבל מידע וטפסים שאפשר להעביר במייל. ואפשר גם לנהל איתנו שיחה דרך ענבל יוספוב בניו יורק.

״תהליך המיון בארץ ובחו״ל דומה ואפילו הוא מהיר יותר בחו״ל. מי שמגיע במסגרת גרעין ‘צבר׳ של הצופים יכול להגיע באוגוסט לארץ ובנובמבר הוא כבר בשירות ביחידה שלו. אפשר להגיע עצמאית, ליצור קשר עם מיטב בארה״ב ואח״כ להגיע ארצה יליצור שוב קשר ולהתגייס לצבא בתהליך מהיר.

״כשמגיעים דרך צבר גם עוברים אולפן עברית של ארבע חודשים. אנחנו מלווים את המתנדבים הצעירים במשך השירות בעטיפה כלכלית. אם זה שכר דירה לחיילים בודדים, או כרטיס טיסה פעם אחת במשך השירות וכן חופשה של חודש פעם בשנה לביקור המשפחה בחו״ל. יש להם גם יום סידורים כל חודש וכן חופשות מיוחדות אם ההורים באים לבקר. יש להם וגם להורים מוקד ‘בודדים׳ שיכולים להתקשר 24שעות ביום עם כל בעיה או שאלה.

״המתגייסים מארה״ב מגיעים עם מוטיבציה להגיע לשירות קרבי, במיוחד בנות. מי שמגיע מקליפורניה לארץ הולכים על תפקידים משמעותיים יותר. יש מיצוי של היכולות טוב יותר אנחנו בונים להם חליפה לפי מידה. מחציתם נשארים בארץ לאחר השירות, ומביאים את כל המשפחה לחזור לישראל. כל שנה, דרך ‘מיטב׳ אנחנו מגייסים קרוב לאלף ישראלים בדרך כלל עד גיל 26, אבל היו גם כמה מקרים של גיוס מבוגרים יותר. רופא שעולה ארצה עד גיל 34 מגויס באופן אוטומטי.

״לסיכום, יש לצבא הרבה דברים לתת למתנדבים, מבחינה מנטלית ויכולות להוציא מהמתנדב את המיטב. אני ממליץ להגיע עם ארגונים גדולים אבל גם באופן פרטני ישמחו לגייס אתכם. ודבר שני, להסדיר את המעמד החוקי מול הרשויות ולמנוע אי נעימויות״.

לפרטים נוספים ויצירת קשר: www.mitgaisim.idf.il

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

רק ב-2023: "הממשל האמריקאי מחויב מאוד לתהליך הפטור מויזות לישראלים"

שרת הפנים איילת שקד: אני מלאת תקווה ומוטיבציה להביא לסיום התהליך שנדון בין המדינות כעשור. זה יקח לכל הפחות שנה וצפוי להסתיים בתחילת 2023"

Published

on

הפטור לישראלים מוויזה לארה"ב מתקרב? שרת הפנים איילת שקד נפגשה ביום חמישי בוושינגטון עם השר לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס, לישיבה שעסקה בנושא הפטור באשרות כניסה (ויזות) לאזרחי ישראל וכניסת ישראל לתוכנית ה-VWP.

בפגישה השתתפו שגריר ישראל בארה״ב, מייק הרצוג, נציגים ממשרדי החוץ, המשפטים, ביטחון פנים והצוות האמריקאי שעוסק בנושא, והיא התמקדה בעיקר במציאת פתרונות לשני המכשולים המרכזיים: הורדת אחוזי הסירוב מתחת ל-3% עד אוקטובר 2022 לישראלים שמגישים בקשה לוויזה, ומתן גישה לאמריקאים למרשם הפלילי הישראלי שיאפשר להם להגיש כ-1,000 שאילתות בשנה (כמו כלל המדינות החברות בתוכנית ה-VWP).

בסיום הפגישה הוחלט על הקמת צוותי עבודה בין משרדיים שיטפלו בנושאים השונים. ‏הצוות האמריקאי יגיע לישראל בינואר 2022 לבחון את הנושא מקרוב, להיפגש עם גורמי המקצוע ולהמשיך בעבודה משותפת להמשך התהליך. 

השרה שקד מסרה לאחר הפגישה: "הממשל האמריקאי מחויב מאוד לתהליך הפטור מויזות לישראלים וכן ממשלת ישראל. כמו שהשר מיורקס אמר לי במהלך הפגישה – יש כאן חלון הזדמנויות פנים מערכתי ואנחנו מוכרחים לנצל אותו כדי להתקדם. מדובר בהזדמנות חד פעמית שלא תחזור ולכן שתי המדינות צריכות לעבוד מהר. אני מלאת תקווה ומוטיבציה להביא לסיום התהליך שנדון בין המדינות כעשור. התהליך ייקח לכל הפחות שנה וצפוי להסתיים בתחילת 2023".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות