Connect with us

גוף ונפש

לדעת מתי לעצור: הכירו את הפרישה האסטרטגית

Published

on

עזיבה, פרישה או שינוי אסטרטגיה, אם נעשית מהסיבות הנכונות, לא אומרת צעד אחורה, אלא צעד קדימה אל עבר המטרות שלנו

ערב רגיל בשנת 1956 בניו יורק, ותומס פיטס שותה קצת יותר מידי. עבור צעירים אחרים בשנות ה-20, זה היה נגמר בכמה פדיחות וחמרמורת, אבל תומס רצה יותר: ״אני מסוגל להגיע מניו ג׳רזי לניו יורק ב-15 דקות בלבד.״, הצהיר בפני חבריו. האמת, שהוא היה מסוגל. לפני שתספיקו לומר ״ג'ק רובינסון״, תומס כבר גנב מטוס משדה התעופה בג׳רזי, טס בלי אור או תקשורת עם מרכז בקרה כלשהו, ונחת ברחובות ניו יורק. יותר מזל משכל, ותומס יצא ללא פגע. בעל המטוס סירב להתלונן, והסיפור נגמר בקנס מצחיק של 100 דולר בלבד. עד כאן סיפור יפה, אבל תומס לא ידע לעצור. שנתיים מאוחר יותר, בעוד ערב רגיל בפאב, עם אותם הרגלי שתיה מגונים, תומס מתהדר בסיפור באזני אדם אחר. הזר לא מאמין לשיכור ההוזה שפגש, וכדי להוכיח שדובר אמת, תומס עושה את הלא יאומן פעם נוספת. גונב מטוס, נוחת ברחובות ניו יורק ובורח. רק שהפעם, אין נס. הוא מסגיר את עצמו ומקבל שישה חודשים בכלא.

הניצחון שייך למתמידים

״הניצחון שייך למתמידים״, אמר נפוליאון בונפרטה, והנה דוגמא אחת שבה האמרה היפהפיה לא רלוונטית. במקרה העצוב-משעשע הנ״ל, לא הניצחון, אלא היה ההפסד שייך למתמידים. ״התמדה״, עבדה קשה בשביל יחסי ציבור נהדרים; קלישאות נוצצות, אינספור ציטוטים, לוחות חזון, כולם-כולם מהללים את ״רק המתמיד מנצח״. ״ויתור״, נותר האח הפחות סקסי. אף אחד לא מדפיס אותו על פוסטר עם תמונה של גולש בלב ים, ולא תמצאו צומת סואנת על שמו. הוא הלוזר, האפס השקט. עזבו אותו, הוא בטח לא יגיע לשום מקום.

אפילו בצד השני של העולם, ביפן, תמצאו את שני-הסנט שלהם על התמדה באמרה הזאת: ״לשבת שלוש שנים על סלע״. פירושה הוא ״להיות סבלני ובעל יכולת התמדה״. עם כל הכבוד, ומחילה על הפרשנות השיפוטית, אבל לי זה נשמע כמו לשבת שלוש שנים. ועוד על סלע. לאן התקדמנו?

עזיבה אסטרטגית נעים מאוד

לפעמים צריך לדעת מתי להפסיק. לפרוש. נאדה. גורנישט. המנצחים האלה, לא רק מתמידים, אלא גם פורשים. הם יודעים מתי לעזוב, הם מבינים את הנקודה שבה כבר אין לזה עתיד, זה פול גז בניוטרל. ״עזיבה אסטרטגית״ איננה דרך יפה לעטוף את הכישלון המביך בנייר צלופן, אלא ת חשיבה שעוזרת לנו להתמקד בדבר שבאמת מקדם אותנו ולזנוח את מה שלא.

סת׳ גודין, מומחה לשיווק ואחד הבלוגרים העסקיים הפופולריים בעולם, מרחיב בספרו הנהדר ״לוותר או להסתער״, על האסטרטגיה שבעזיבה; כדי שנוכל להתמיד בדברים הנכונים, אנחנו חייבים להיות ממוקדים ולעזוב את מה שפחות עובד. מה שהיה נראה חכם לפני שנתיים, יכול להתגלות כטיפשי היום. השקעה של עוד ועוד אנרגיה ומאמץ במה שלא לגמרי מניב פירות, מסיחה אותנו מהתקדמות. ״אי שפיות״ (שימו לב, זה אלברט איינשטיין מדבר אליכם), ״היא לעשות את אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות״. אם ההתמדה בדרך שבחרנו בעבודה, בדיאטה, בזוגיות או בתור לסופר לא עבדה עד עכשיו, למה שלא נשקול פרישה או לפחות שינוי כיוון?

נקפוץ יחד אל אמצע הניינטיז, וניזכר ב-וירג׳ין קולה, קולה שאפתנית ותוססת שניסתה להתחרות בקוקה-קולה ובפפסי קולה. לא מצליחים להזכר? הגיוני. היא לא שרדה הרבה מאוד זמן על המדפים. ריצ׳ארד ברנסון הוא היזם מאחורי הרעיון הלא מוצלח, ומאחורי עוד 200 חברות אחרות שהקים. הן גם לא צלחו. אם ברנסון מצטייר כמו הר של יוזמה אבל מעט תוצאות בשטח, מיד תגלו שהוא מותג, ואפילו אביר באופן רשמי. הוא ייסד את קבוצת ״וירג׳ין״ ששולטת בימינו ביותר מ-400 חברות קל). הוא גורו של יזמות והוא ״יושב טוב״ על 5 מיליארד דולר. על כל ה-200 חברות שכשלו והפכו לסיפור טוב לנכדים), הוא מציע תפיסה די אופטימית: ״אל תהיו מובכים מהכשלונות שלכם, תלמדו מהם ותעברו הלאה״.

ליפול קדימה

עזיבה, פרישה או שינוי אסטרטגיה, אם נעשית מהסיבות הנכונות, לא אומרת צעד אחורה, אלא צעד קדימה אל עבר המטרות שלנו. המצפן הפעיל שלכם, בודק מידי פעם אם אתם חיים כמו שאתם מתכוונים לחיות (ולא כמו ש״האני״ של לפני שנתיים התכוון שתחיו). באופן בלתי נמנע, יהיו דברים שתבינו שצריך לחתוך, או לפחות לעשות אחרת, למרות הכאב שבדבר. בימים אלו אני כותבת ספר. הכתיבה דורשת ממני לעזוב פעילויות אחרות שמבקשות את תאי המוח היצירתיים שלי, ובאופן אסטרטגי, ויתרתי על בנייה של הרצאות חדשות לרפרטואר. הזמן מוגבל, האנרגיה מוגבלת, ויש ״טרייד-אוף״ שצריך לעשות.עזיבה אסטרטגית משמעותה גם לעזוב משימות שיש להן את ההשפעות הארוכות טווח הקטנות ביותר. כדי להמציא את עצמינו, אנחנו צריכים לנסות הרבה פעמים ובדרכים שונות.

להתמדה שאינה מובילה לדבר, יש מחיר שנים אבודות ואנרגיה שהלכה לריק. מדוע אנחנו לא חותכים בכל זאת?

כשל ההיגיון וזעקת האגו

המתנתם 39 דקות לצלילי מוזיקה קלאסית ומשפט חביב וחוזר בנוסח ״שיחתך חשובה לנו״, רק כדי לגלות שלמזלכם הטוב, ״נותרו עוד 45 דקות בלבד!״, ועכשיו, אתם כבר לא יכולים לעזוב. אחרי כל השיער שנמרט והסיבובים שעשינו בחדר, אנחנו חייבים להמשיך. במבט מפוכח, אין בזה שום היגיון, אבל זוהי ״ שמבקרת אצל כולנו: קשה לנו לוותר אחרי שכבר השקענו, אנחנו ממשיכים להשקיע עוד ועוד רק כדי שהמאמץ ילך ל״מטרה טובה״, העיקר ״לא לבזבז״. הבעיה היא שבדרך אנחנו משלמים הרבה יותר – עוד מאמץ, וגרוע מזה, ויתור על הדבר שדווקא כן יקדם אותנו. למשל במקום לחכות עוד שעה, אפשר לכתוב מייל. גודין השנון נותן ל״עלות השקועה״ פרספקטיבה נחמדה בספרו: ״קיבלתי מתנה מהאני האחר שלי, האני הישן״, הוא מסביר. ״אנחנו לא חייבים לקבל את מתנה הזאת״.

אחרי שקול ההיגיון הבין שהצעד החכם הוא לפרוש, מגיע תורו של האגו לתת את ה״נאמבר״ שלו על הבמה. אף אחד לא רוצה להיות זה שפרש, שהפסיק באמצע, שפשוט לא עמד בזה ונכשל. אנחנו רוצים להיות הצלחה, ובעיניים שלנו, לפרוש זה סוג של כישלון, אז אנחנו ממשיכים.

קשה? כואב? זו לא הסיבה לעזוב

לדעת מתי להפסיק זה לא פשוט. בדרך ליעד, יש רגעים ממש קשים וכואבים, יאוש, תסכול וחוסר ודאות. אבל בדיוק ברגעים האלו, לא אמורים לעצור ולפרוש. זאת לפחות לא תהיה עזיבה אסטרטגית. גודין מסביר שכשאנחנו פורשים כתגובה לקושי, זה הבזבוז. בזבזנו המון אנרגיה כדי להגיע עד לכאן, ואז לעצור. במצב כזה, היינו צריכים לפרוש כבר הרבה הרבה קודם לכן. השאלה המנחה היא ״למה אנחנו רוצים לפרוש?״. אנחנו עייפים וקשה לנו? או שלמדנו דבר או שניים בדרך שנותנים לכל המטרה מסגור מחדש? הסיבה השניה, ניחשתם נכון, היא הדרך של המצליחים. אנחנו מבינים שאם המאמצים שלנו (ממוקדים, מזיעים ואמיצים ככל שיהיו) לא יסתיימו בהצלחה, פשוט עדיף להשקיע אותם במקום אחר.

הנה עוד כמה כלים שיכולים לעזור בהחלטה הזאת: מראה מראה שעל הקיר, היכן האסטרטגיה הטובה בעיר?

1.מה תגיד החברה? כדי לקבל פרספקטיבה, היעזרו בתרגיל הקלאסי: ״איזו עצה היינו נותנים לחבר/ה טובה באותה הסיטואציה בדיוק?״ אנחנו נוטים להיות חכמים ותומכים יותר כשזה נוגע לאחרים.

2. להתראות אגו, שלום תכלס. כשאנחנו עסוקים בערך שלנו, אנחנו מתעסקים בזהויות, כותרות, כשלונות והצלחות- אני הצלחה? אני כישלון? מי אני? מה אני? עדיף לשאול את השאלות הנכונות: האם זה מקדם אותי? האם שווה לי המאמץ? הגיוני להמשיך? מה טוב לי?

3. מה המחיר? כשאנחנו מדמיינים את התוצאה והפנטזיה, התמונה ורודה, הרמזורים ירוקים והציפורים מצייצות. לא משנה אם אתם מחפשים זוגיות, קונים אוטו, או מוכרים מזגנים, תצטרכו להשקיע זמן/ כסף/אנרגיה. כדאי לחשוב על זה, ויפה שעה אחת קודם. האם יש לכם את המשאבים כדי להסתער קדימה וגם להתמיד כדי לנצח)? האם אתם גם מוכנים להקריב את כל זה בשביל המטרה?

4. מדדי הצלחה ונקודות היציאה. כתבו מראש, באילו נסיבות אתם רוצים לפרוש, איך תדעו אם תצליחו, תוך כמה זמן וכו׳ (״אנסה את הדיאטה הזאת במשך חודשיים, ואם לא ארד 4 ק״ג אפסיק). זה יעזור לכם לדעת בנקודת הקושי האם זהו באמת הרגע לעזוב.

מחקר שנערך בשנת 2007 באוניברסיטת נורת׳ווסטרן מצא שכשאנחנו נפטרים ממטרות לא ריאליות ומחליפים למטרות אחרות, אנחנו יותר מאושרים, יותר בריאים ופחות בלחץ. השלמות מושגת לא כשאין מה להוסיף אלא כשאין מה לגרוע“, אמר אנטואן דה סנט אכזופרי, שהתפרסם במיוחד בזכות ספרו ”הנסיך הקטן״. הכלל הוא פשוט. ההתמדה משתלמת תמיד. עד שהיא כבר לא. אם מרוב התמדה, נשארתם במקום, אז אולי להפסיד, להפסיק או לפרוש, יגרום לכם להרוויח די הרבה.


לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

סקס וגיל המעבר

Published

on

נכון, החשק לסקס יורד דווקא בסביבות הגיל הזה, אבל במחקר חדש נטען כי זה הזמן לא לוותר על יחסי המין

נשים שמקיימות יחסי מין לפחות פעם בחודש נמצאות בסיכון נמוך יותר להיכנס מוקדם לגיל המעבר, ביחס לנשים עם חיי מין פחות פעילים, כך מצאו מדענים.

מחקר שנערך על כמעט 3,000 נשים בארצות הברית הראה כי אלה שאמרו כי היו פעילות מינית פעם בשבוע או בתדירות גבוהה יותר – כולל קיום יחסי מין, מין אוראלי ואפילו אוננות – היו בסבירות נמוכה ב-28 אחוזים להכנס מוקדם גיל המעבר, מאשר נשים שאמרו כי קיימו יחסי מין פחות מפעם בחודש באותו גיל.

חוקרים מאוניברסיטת קולג' בלונדון (UCL), הסבירו לסוכנות הידיעות רויטרס כי "אם אישה לא מקיימת יחסי מין ואין סיכוי שהיא תכנס להריון, הגוף 'בוחר' לא להשקיע בביוץ, מכיוון שזה יהיה חסר טעם".

התקופה שבין גיל הפריון לגיל המעבר נמשכת ארבע שנים, מתחילה בדרך כלל בגיל 45-48 ומאופיינת בתנודתיות הורמונלית. לדבריהם, הממצאים מחזקים את הרעיון כי גיל המעבר האנושי התפתח במקור כדי להפחית את הסכסוך הרבייתי בין דורות של נשים, ולאפשר לנשים מבוגרות לשמור על הכושר הפיזי שלהן באמצעות השקעה דווקא בנכדיהן. בנוסף, נשים רגישות יותר למחלות בזמן הביוץ, מכיוון שמערכת החיסון שלהן מדוכאת במהלך תקופה זו. כשאין ביוץ – הן בריאות יותר.

החוקרים טוענים כי "הסחר הביולוגי" לכאורה, נובע מכך שזה מיותר להשקיע אנרגיה בתהליך הביוץ אם נשים מקיימות יחסי מין מועטים או כלל לא מקיימות, ולכן אין זה סביר שיכנסו להריון, כך שהגוף מפנה את משאבי האנרגיה להגנה על טיפול בצאצאים קיימים.

"גיל המעבר הוא כמובן בלתי נמנע עבור נשים, ואין התערבות התנהגותית שתמנע אותו", הבהירו החוקרים, "עם זאת, תוצאות אלה הן אינדיקציה ראשונית לכך שתזמון גיל המעבר עשוי להיות סתגלני בתגובה לסבירות להיכנס להריון".

המחקר פורסם בכתב העת Royal Society Open Science והתבסס על נתונים ממחקר שנערך בארה"ב בנושא בריאות נשים ברחבי המדינה, המכונה גם מחקר SWAN.

המשך לקרוא

גוף ונפש

הנחיות חדשות לטיפול בטסטוסטרון בגברים

Published

on

בעקבות מחקרים מ-20 השנים האחרונות שהתבצעו ברחבי העולם: טיפול בטסטוסרון אינו יעיל!

בניגוד להנחיות קודמות, המלצות חדשות קובעות כי טיפול בטסטוסטרון בקרב גברים אינו יעיל: האיגוד האמריקאי לרפואת משפחה יוצא בהנחיות חדשות הקובעות כי טיפול בטסטוסטרון בקרב גברים מבוגרים לא פותר בעיות זיכרון ואנרגיה, ובעל יעילות קלה בפתרון בעיות בתפקוד המיני.  

ההמלצות החדשות מתבססות על נתונים מחקריים מהשנים 1997 ל-2018, אודות היעילות בטיפול בטסטוסטרון אצל גברים הסובלים מרמות נמוכות של ההורמון. המחקרים בדקו את יעילות הטיפולים בקרב גברים מארצות הברית, אירופה, אסיה ואוסטרליה בתחומי התפקוד המיני והגופני, איכות החיים, חיוניות, דיכאון, תפקוד שכלי, ואת הסיכון לתופעות לוואי חמורות כמו מחלות לב, שבץ מוחי וסיכון תמותה.

המחקרים כללו גברים, לרוב מעל גיל 60, שקיבלו טיפול בטסטוסטרון דרך זריקות, ג'ל או מדבקות במשך פחות מ-12 חודשים ועד שלוש שנים. בסקירה החדשה נמצא שהגברים בעלי רמות הטסטוסטרון הנמוכות, הסובלים מבעיות בתפקוד המיני, עשויים להפיק תועלת קלה בלבד מהטיפולים. בנוגע לשיפור אנרגיה, תפקוד גופני וקוגניציה – אין הוכחות מספיקות ליעילות הטיפול.

באשר לתופעות לוואי, מציינים החוקרים כי מספר מועט של מחקרים הראו כי טיפול בתחליפי טסטוסטרון עלול להגביר את הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי, אולם הממצאים היו חלשים מכדי להגיע למסקנות נחרצות באשר לבטיחות בריאות הלב בטיפול הזה.

רמות הטסטוסטרון בקרב גברים יורדות בכ-1.6 אחוזים לשנה, החל מאמצע שנות השלושים. כך, בערך 20 אחוז מהגברים בגיל 60 ומעלה סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון. מספר זה עולה ל- 30 אחוזים בקרב גברים בשנות ה-70 לחייהם ול-50 אחוז אצל גברים בשנות ה-80 לחייהם. בתוך כך, ההנחיות החדשות מגיעות אחרי שנים בהן נטען כי טסטוסטרון – אותו הורמון המופרש אצל האחראי על התפתחות אברי הרבייה הגבריים, ייצור תאי זרע ומסת שריר ועצם – יכול להחזיר את "מעיין הנעורים" האובד.  

בין 2000 – 2010 מכירות מוצרי ההורמון שילשו את עצמן, אך החל בשנת 2013 המגמה התהפכה, עם פרסומם של מחקרים שהצביעו על כך שמתן ההורמון עלול להגביר את הסיכון לשבץ והתקפי לב. בשנת 2016, מינהל המזון והתרופות האמריקני ה-FDA, הורה ליצרנים לרשום אזהרות על הסיכון לתופעות לוואי אלה. אלא שהתרופות נשארו פופולריות בארה"ב.

המשך לקרוא

גוף ונפש

ממשלת ארה"ב מרגיעה: שימוש בטלק אינו מסרטן!

Published

on

אמריקאים תובעים שוב ושוב יצרניות טלק כמו ג'ונסון את ג'ונסון בטענה שבמוצרים מעורב גם אסבסט

מחקר מטעם ממשלת ארה"ב לא מצא הוכחות קשיחות שמחברות בין אבקת טלק לסרטן השחלות. הממצאים כונו "מרגיעים באופן כללי" במאמר מערכת בכתב העת של האיגוד הרפואי האמריקאי. "המידע מייצג את הנתונים הטובים ביותר שיש לנו בנושא", אמרה קייטי אובריאן, מדענית בכירה במכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתיים, ממובילות המחקר.

חששות בריאות מאבקת טלק הובילו לאלפי תביעות בארה"ב מצד נשים שטוענות כי אסבסט באבקה גרם להן ללקות בסרטן. טלק הוא מינרל הדומה במבנה לאסבסט המסרטן, ולעיתים הם נכרים בסמוך. בשנת 1976 הסכימה תעשיית הקוסמטיקה לוודא שמוצרי הטלק שלה אינם מכילים כמויות ניתנות לגילוי של אסבסט.

למחקרים קטנים יותר שחקרו קשר אפשרי בין אבקת טלק לסרטן היו תוצאות סותרות, אם כי ברובם לא נמצא כל קשר כזה. הפרסום החדש כלל תוצאות מארבעה מחקרים ארוכי־טווח שכללו 250 אלף נשים אמריקאיות, שנשאלו מעת לעת על השימוש באבקה. כ־40 אחוז ענו שהשתמשו בה. במהלך 11 שנות מעקב, 2,168 מהנשים פיתחו סרטן שחלות, בשיעור דומה, בין שהשתמשו באבקה ובין שלא.

התביעות בארה"ב התמקדו בתאגיד התרופות המוביל "ג'ונסון אנד ג'ונסון". אף שבכמה מקרים פסקו מושבעים פיצויים בשווי מיליוני דולרים לתובעים נגד החברה, כולם בוטלו או נמצאים כעת בהליכי ערעור. ג'ונסון אנד ג'ונסון אומרת שהאבקה שלה נבדקת באופן שגרתי כדי להבטיח שאין בה אסבסט.

השבוע הוכרז על הסדר יוצא דופן בתביעה בקליפורניה, במקרה שבו אישה טענה כי אסבסט באבקה גרם לה לפתח מזותליומה ממאירה, סרטן שעלול להשפיע על הריאות ועל איברים אחרים. דוברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, קימברלי מונטנינו סירבה לחשוף את התנאים או את הנימוקים להסדר, "שבשום אופן לא משנה את עמדתנו הכוללת כי הטלק שלנו בטוח, אין בו אסבסט ואינו גורם לסרטן". בשבוע שעבר תבעה ניו־מקסיקו את החברה בטענה שבמשך עשרות שנים שיווקה החברה שיווק מכוון לנשים וילדים שחורים והיספנים אבקות המכילות אסבסט ואבקות טלק אחרות ב"מסרים כוזבים" על בטיחות. ג'ונסון אנד ג'ונסון מכחישה את הטענות.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות