Connect with us

Featured

"לא ממש מפתה לחזור לישראל של היום, לגדל בה ילדים"

Published

on

כבר 15שנה שגדי ענבר, מחזאי בכיר ומוערך, חי על קו לוס אנג'לס-תל אביב – עכשיו, עם שני ילדים קטנים ("נשמות יפות וטהורות המביאים אור לחיינו שקשה לתאר") הוא מתלבט היכן לגדל אותם, יחד עם בן זוגו עמיר פלג – ראיון חשוף במיוחד

מאת: מיכה קינן

גדי ענבר הוא יליד קיבוץ גבעת-חיים איחוד. מחזאי, במאי ורעיונאי. בארץ הוא כיהן כקופירייטר בכיר ומנהל קריאטיבי במשרדי פרסום גדולים, ובמספר מערכות בחירות לכנסת. ביים להקות צבאיות, כתב וביים לתכניות טלוויזיה, ושימש במאי ומורה לדרמה בבתי-ספר למשחק. בשנות השמונים הקים בניו-יורק את "תיאטרון יאיר" (על שם אחיו שנהרג במלחמת יום-הכיפורים), שעסק בנושאים ישראליים ויהודיים. כמה ממחזותיו תורגמו לצרפתית ולאנגלית, ביניהם המחזמר Mike – Laisse Nous T'aimer, שהועלה בשנים 2010-2011 בתיאטרון "Comedia" בפריס, והיה מועמד ל"פרס מולייר" הצרפתי בקטגוריית המחזמר הטוב ביותר.

״קודם כל תכתוב על הילדים שלנו", הוא אומר בפתיחת ראיון שהעניק לי, "זאת היצירה הכי גדולה ויפה שלנו. עולה על כל היצירות האחרות שאני חתום עליהן לאורך השנים".

חמש-עשרה שנה חיים גדי ענבר ובן זוגו, העיתונאי עמיר פלג, בלוס-אנג'לס, ולפני שנתיים וחצי נולד להם בנם הבכור, אורי ('חולם' ב"ו"), ילד תכול עיניים, יפהפה ושובה לב, ואחרי שנה וחצי גם בנם יובל, קסום ויפה עיניים אף הוא. "הם נשמות יפות וטהורות", אומר ענבר, מביאים אור לחיינו שקשה לתאר".

כיתם הרבה שנים עד שהחלטתם.

״הרבה מאוד שנים. עמיר אוסר עלי להגיד כמה עשרות שנים אנחנו יחד, זה מסגיר את גילנו המתקדם".

אומרים שהורות מאוחרת זאת מתנה, גם להורים וגם לילדים.

״אומרים וצודקים. אנחנו רק בשבילם היום. מאוזנים, מסופקים, עם טונות של ניסיון חיים. עבודה, קריירה, מנעמי החיים, עשינו כבר הכל בחיינו, הגענו לכל הפסגות. עכשיו זה הם, הכל מתגמד לעומתם.

״כששואלים אותנו 'למה חיכיתם עד עכשיו?', אנחנו עונים בשיא הפרוזאיות: כי צריך בנק בשביל זה, מאות אלפי דולרים, עוד לפני שהילדים פוקחים את העיניים. כל תהליך הפונדקאות, גם במדינה מתוקנת כמו ארצות-הברית, הוא עסק מורכב ויקר מאין כמוהו. למי היה את הכסף הזה? אנחנו שני קיבוצניקים, לא קיבלנו אגורה בחיינו מאף אחד, בטח לא מההורים. עכשיו, כשהיה לנו את הכסף, פרי עבודה קשה ומאומצת, הלכנו על זה, ואין מאושרים מאיתנו".

זה לא פשוט שני זאטוטים ב"גילכם המתקדם", כהגדרתך.

״סיכמנו ביננו, עמיר ואני, שהמילה 'קשה' היא לא בלקסיקון שלנו יותר. אנחנו שומעים הורים צעירים על ידנו מתאוננים, מקטרים, מרחמים על עצמם, לפעמים גם בצדק. לנו אין את הלוקסוס הזה, אנחנו הלוא 'הבאנו את זה על עצמנו'. כשהרופא שלי שואל אותי בבדיקה שגרתית 'מה שלומך?' – בגילי הרי באות כל מני צרות של אמורטיזציה – אני עונה לו: 'אין לי מושג, דוקטור, אין לי זמן לחשוב על זה".

איפה תרצו לגדל את הילדים, כאן באמריקה?

״שאלה טובה. תחושת הבטן שלנו, שלא בא לנו לגדל ילדים אמריקאיים. אנחנו רואים חברים שלנו כאן, גם שהם ישראלים במלוא רמ"ח אבריהם, ובבית מדברים בעיקר עברית, הילדים שלהם, מופלאים ככל שיהיו, גדלים להיות אמריקאים. נכון, אין שום רע בכך. אבל אנחנו, בחלומנו, היינו רוצים שהילדים יגדלו בשפה שלנו, יצמחו על התרבות שלנו, וגם יהיו מוקפים משפחה, שאין לנו כאן".

אז מתלבטים.

״כן. לא ממש מפתה לחזור לישראל של היום, לגדל בה ילדים. אני מקווה שלא יסקלו אותי על הדברים האלה. כל התקופה הזאת שאני כאן, אני משתדל לא להתבטא בנושאים פוליטיים וחברתיים הקשורים לישראל, לא בראיונות ולא ברשתות החברתיות, גם כשזה עומד לי על קצה הלשון. אני מרגיש שאין לי זכות בתור מי שבחר, גם אם זמנית, לא לחיות בארץ.

״אבל אני קורא, שומע, ומתפלץ. הכנסת הפכה למושב ליצים. יושבת שם חבורה של דגנרטים – לא כולם כמובן, יש גם ח"כים מצויינים – שעושים בושה למוסד הזה ולכולנו. ההנהגה, כולל השרים, ניראה שעסוקה רק בדבר אחד, בלהיבחר שוב. 'עובדים בשביל הבייס שלהם" זאת המנטרה עכשיו. ומה זה 'הבייס שלהם', אלה שיבחרו בהם שוב. הכל התבלבל, האזרחים לא מעניינים אותם בכלל.

״ישראל, בהשפעת מנהיגיה, הפכה למטורללת. ניראה שכולם שונאים את כולם. אין פירגון, אין כבוד, אין שום אחוות אחים. ניראה שהדבר היחיד שמלכד אנשים זה שינאת האחר. דווקא מי שחי בחוץ, ומגיע לגיחות עבודה קצרות, רואה את זה טוב יותר מכולם".

בתור יוצר, שעובד הרבה בארץ, מה דעתך על "חוק הנאמנות בתרבות" שעלה עכשיו?

״אין מה להיבהל מזה, לדעתי. נכנסים לתקופת בחירות, יהיו התוצאות אשר יהיו, השרה לא תישאר בתפקיד הזה, אני מניח, כך שלא יהיה לזה כל מימוש. ואם כן, אז לתקופה מאוד קצרה. אבל לשאלתך, לשרה רגב אין שום מושג מה תפקידה. היא מתנהלת כמו פיל בחנות חרסינה, דוחפת, הורסת, שוברת. אמנות, שזה דבר עדין, לא באמת מעניינת אותה.

״מה שמעציב אותי, שמקבלי החלטות בתיאטרונים, התחום אליו אני שייך, גם אם לא יודו בזה בקול רם, התחילו כבר להתנהל לפי התכתיב הזה שלה. משתדלים לא להעלות הצגות שיעלו את חמתה של השרה. אני אומר לך את זה, וכבר שומע את תגובתו של עמיר, ברגע שיקרא מה שאמרתי: השתגעת??! יש לך הצגה מצליחה עכשיו בהבימה (המחזמר "מיקה שלי" – מ.ק), זה יתנקם בך!".

היו לאחרונה כתבות בטלויזיה על מוסר התשלומים של הבימה, התיאטרון שבו אתה עובד עכשיו. יוצרים טוענים שהבימה לא משלם להם, מלין את שכרם. לך, כמחזאי, שילמו?

״לא. למרות שחלפה כבר חצי שנה, וההצגה מצליחה מאוד וממלאה אולמות. אבל בוא נעצור את זה כאן, אחרת עמיר יהרוג אותי".

מנכ"לית התיאטרון מאשימה את משרד התרבות, שלא מעביר לה את הכספים שהובטחו. אתה מאמין לה?

״כן. אפילו שלחתי לה מכתב שאני מחזק את ידיה".

לפני שלוש שנים העלה תיאטרון הקאמרי מחזה שלך, אח יקר", שמותח ביקורת קשה מאוד על צה"ל.

״על תרבות הטיוח הנהוגה בצבא, שלא מאפשרת לו להפיק לקחים".

זה מחזה מאוד אישי שלך, שנוגע באחיך, יאיר, שנפל במלחמת יום-הכיפורים.

״המחזה מתכתב עם הסיפור שלנו. סיפור של משפחה שכולה, שלא מספרים לה את האמת על נפילת בנה, אלא מטייחים את הפאשלה בהענקת צל"שים למפקדים".

המחזה הזה היה עומד בחוק הנאמנות של השרה?

״כניראה שלא".

גם המחזה שלך "אחרון ימיה", שעלה בתיאטרון בית-ליסין לפני מספר שנים, ולפני כן בתיאטרון באר-שבע, עם אורנה פורת בתפקיד הראשי, עוסק בנושא אישי.

״במקור זה היה "אחרון ימיו". מבוסס על סיפורו של אבי, יוסף ענבר, שהיה איש ציבור ידוע, שהתבשר על מותו המתקרב, בגלל סרטן לבלב תוקפני, וביקש שאזמן אליו, לפי סדר שקבע מראש, את האנשים שיש לו חשבון לסגור איתם, כדי להשאיר מאחוריו דף חלק אחרי מותו. אורנה פורת אהבה את זה, ושיניתי ל"אחרון ימיה". מדענית חוקרת אלצהיימר שמתבשרת על מותה המתקרב. זה היה אחד התפקידים האחרונים והטובים ששיחקה בו".

במהלך התקופה שאתה חי בלוס-אנג'לס, חמש-עשרה שנה, הועלו עשרה מחזות שלך בתיאטרונים בארץ, ביניהם כל התיאטרונים הגדולים. בהבימה רץ עכשיו בהצלחה המחזמר "מיקה שלי" שכתבת. זה די נדיר בהתחשב בעובדה שאתה חי רחוק משם.

״כן. כשאני חושב על זה, זה די מפתיע. אני הרי כבר לא נפגש, לא מתחכך, לא מגיע לפרימיירות, לא עושה לעצמי יחסי ציבור, כמעט שלא נמצא בארץ, ובכל זאת מחזות שלי עולים. אפשר להגיד שזה די נדיר".

בעבר ביימת אושיות במה כמו חנה מרון, אורנה פורת, עודד תאומי, גילה אלמגור. לא מדגדג אותך לחזור ולביים?

״ההתחייבויות שלי כאן לא מאפשרות לי להגיע ארצה לתקופות ארוכות ולביים. אני 'מסתפק' בלהעביר את המחזות שלי לידיים אמונות אחרות. וגיליתי שזאת חוויה מרתקת עבורי, לראות איך עולם שיצרתי מקבל חיים דרך עיניו של במאי אחר".

מה על הפרק עכשיו?

״חוץ מלגדל ילדים? אני כותב כל הזמן. לצערי גיליתי שאני לא יכול בלי זה".

לצערך?!

״זה תיק לא פשוט הכתיבה, והייתי שמח שלא היה 'גוזל את זמני'. יש שני מחזות שסיימתי לאחרונה, ועוד מחזמר שבכתיבה עכשיו. ימים יגידו אם יגיעו לבמה בארץ, אני מאמין שכן, אלה מחזות טובים".

לסיום, עם אילו שחקנים בארץ היית הכי רוצה לעבוד?

״התקלת אותי. יש הרבה שחקנים נהדרים. הכי הרבה עם גיל פרנק. גם עם יונה אליאן. גם עם ששון גבאי".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Featured

חג השבועות: האור של חיי נצח

Published

on

חג השבועות חל ב-ו׳ בסיוון ומקושר למזל תאומים. ע״פ המסורת בני ישראל יצאו ממצרים בט״ו בניסן ( ליל הסדר) ו50- ימים לאחר מכן חנו מתחת להר סיני על מנת לקבל את עשרת הדברות . ביום זה התגלה האור של חיי נצח. כל סוג של חיסרון אשר היה קיים התמלא באורו של הבורא. כל החולים הבריאו, כל העיוורים חזרו לראות, וכל בעלי המום נרפאו. החושך לא יכל לעמוד בעוצמתו של האור אשר התגלה ביום השישי של מזל תאומים.

השם שבועות מרמז על סיום ספירת העומר, הנמשכת כשבעה שבועות, אשר בסיומה מתגלה האנרגיה המאפשרת לכל אדם לגלות מי הוא באמת. חכמת הקבלה מלמדת כי הסיבה לכך שהתורה ניתנה בחודש השלישי (סיוון) ביום השישי שלו (ו׳ בחודש שווה פעמיים שלוש) מקושרת לשלושת הכוחות העיקריים ביקום  אשר התגלו בזמן בריאת העולם.

מבנה האטום ומתן תורה

שלושת הכוחות שהתגלו בזמן הבריאה מייצגים כח של איזון והם הבסיס לכל החומר הקיים ביקום. הכוח הראשון הנקרא הרצון לקבל, מקושר עם יד שמאל, ומאפשר לנו למשוך את כל מה שאנו רוצים לקבל בחיינו. לעומתו ,ישנו כוח הנקרא הרצון לתת, המקושר עם יד ימין ומאפשר לנו לתת ולהיות כמו הבורא. הכוח השלישי הוא הכוח המאזן בין השניים. שלושת כוחות אלו קיימים בכל אטום: האלקטרון המייצג את הרצון לקבל, הפרוטון המייצג את הרצון לתת והנייטרון אשר אינו נוטה לשום צד, אך יוצר את האיזון בין שניהם. חג השבועות, הוא חג מתן תורה, מביא עמו את האנרגייה המאוזנת בין שלושת הכוחות הללו לכל היקום.

כאשר המקובלים כינו את התורה בשם ״ תורת אמת״ הם ידעו את הצופן של המילה אמת: האות א' היא האות הראשונה באלף בית, האות ת' היא האות האחרונה, והאות מ' היא האות האמצעית. המילה ״אמת״ מלמדות אותנו כי התורה מכילה בתוכה את האנרגיה האולטימטיבית של איזון בין שלושת הכוחות, ולכן החיבור לתורה יוצר איזון רוחני וגשמי כאחד.

משה רבינו, אשר נבחר להיות השליח של הבורא להעביר את האור האין סופי של התורה לעולם, היה בין הנשמות המאוזנות ביותר בעולם. השם משה כולל את שלושת האותיות המייצגות איזון מושלם: האות מ' מייצגת את הרצון לתת (מים); האות ה' מייצגת את הרצון לקבל( (האות ה מקושרת עם העולם הפיסי); והאות ש' המייצגת איזון בין השניים (לכן האות ש מורכבת משלושה קווים). אחד מ72- השמות של הבורא המעביר אנרגיה של רפואה הוא השם  מ. ה. ש, אשר כולל את שלושת האותיות של השם משה.

הגוף נוטה לחלות, כאשר אין איזון בין שני הכוחות, ולכן השם מ. ה. ש מחזיר לאדם החולה את האיזון אותו הוא איבד. מכאן אנו מבינים שהתורה ניתנה בחודש השלישי, הוא חודש סיוון, וביום השישי, הכולל פעמיים את המספר שלוש, על מנת להעביר את האנרגייה הטהורה והמאוזנת של התורה לכל העולם. התורה מכילה בתוכה את כל הרפואות לכל הבעיות שהיו ויהיו מעתה ועד גמר התיקון, מכיוון שהתורה היא למעלה מהזמן וכוללת בתוכה את כל צירופי השמות של הבורא, המשמשים כערוצים לחיבור עם האנרגיה המאוזנת והנצחית  של  האור.

בשל העובדה כי התורה כתובה בצפנים, ישנה נטייה של רבים להתחבר לסיפורי התורה המשמשים רק כמלבושים לאור הבורא. לכן ניתנה הרשות לרבי שמעון בר יוחאי לכתוב את ספר הזוהר, המאפשר חיבור ישיר ופשוט לאור. כאשר האדם מחובר, יותר לרצון לקבל שלו, תהייה לו נטייה להתנהג בצורה אנוכית, ואפילו פעולות הנתינה שלו יבואו ממקום של אגו. מאידך, כאשר האדם מחובר יותר לרצון לתת שלו, תהייה לו נטייה להדחיק את הרצונות האמיתיים שלו, ולכן ירגיש תחושה של חוסר.

הדרך הטובה ביותר להשגת איזון נפשי היא היכולת לאזן בין שני הכוחות הללו, ונקראת ״הרצון לקבל על מנת לתת״. האדם עובר תהליך שבו הוא מגדיל את הרצון שלו לקבל, על מנת שהוא יוכל להיות יותר בנתינה, ובכך להשיג שיווי צורה עם הבורא. (כאן חכמי הקבלה מלמדים על הפרדוקס, אשר מצד אחד הבורא ברא את העולם על מנת להטיב לנבראיו, ומצד שני, אין אנו יכולים לקבל שום מילוי, מכיוון שאנו נמצאים בהפכיות צורה מהבורא – כמו פלוס ומינוס אשר לא מתחברים ביחד, ולכן אנו מחוייבים לעבור תהליך של שינוי הטבע שלנו, מהרצון לקבל לרצון לתת, אשר זאת תכלית החיים). בד״כ הנטייה של רובנו היא להגדיל הכוח של הרצון לקבל, ומכאן נובע חוסר האיזון הנפשי של רובנו (לדוגמא – הסיבה לחוסר שמחת חיים היא חוסר בנתינה והתמקדות ברצון לקבל לעצמי ועוד).

מנהגי חג השבועות

״ודע כי מי שלא ישן בלילה זה ( ליל שבועות) כלל, אפילו רגע אחד, ועוסק בתורה כל הלילה, מובטח לו שישלים שנתו ולא יארע לו שום נזק בשנה זו״ (האר״י הקדוש, מצטט מספר הזוהר)

המנהג החשוב ביותר בחג הוא המנהג לעסוק בדברי תורה כל הלילה והוא ידוע  כ״תיקון ליל שבועות״. מומלץ לכל מי שרוצה להתחבר עם האנרגיה של החג, לקרוא קטע מספר הזוהר הנקרא ״ בליליא דכלה״ (ליל הכלה ) המלמד על החיבור הנדיר בין אור הבורא לביננו אשר מתרחש בלילה זה. חיבור זה משול לחופה אשר מחברת בין החתן (הבורא) לכלה (הנשמה) לכל מי שמעוניין לקבל את המאמר, אנא כתבו לי ואשמח לשלוח במייל.

האר״י הקדוש מלמד כי בכל ליל שבועות מתגלה אותה האנרגיה אשר התגלתה במעמד הר סיני: האור של חיי נצח אשר ביטל את כל המוות מהעולם. מכיוון ששינה היא אחד חלקי שישים ממוות ואילו במעמד הר סיני בני ישראל חוו את המציאות של חיים ללא מוות, ללא מחלות וללא כאוס, לכן האר״י כתב שכל אדם אשר נשאר ער בליל שבועות ועוסק בדברי תורה כל הלילה יזכה לחיים לכל השנה.

מנהג מפורסם נוסף, הוא עריכת סעודת חג המבוססת על מוצרי חלב. שורש המנהג נמצא בצבעו הלבן של החלב המייצג אנרגיה של נתינה. מכיוון שהתורה מעוררת את האדם להתנהג בדרך של חסד וחמלה עם כל הסובבים אותו. לכן נהוג לאכול בחג מוצרי חלב המכילים אנרגיה של חסד ואף ללבוש בגדים לבנים.

חודש סיוון ומזל תאומים

חודש סיוון נשלט ע״י כוכב מרקורי, הקרוי על שמו של מרקוריוס – שליח  האלים ע״פ המיתולוגיה היוונית. בעברית, נקרא מרקורי ״כוכב״ (או ״כוכב חמה״) המייצג את החיבור בין העולם הפיסי לעולם הרוחני. למרות נטייתם של בני מזל  תאומים להיות אינטלקטאולים ומהירי מחשבה הסובלים מחוסר נוחות רגשי, החודש שלהם מייצג חיבור מושלם בין העולמות.

האותיות העבריות שמחברות אותנו אל האנרגיה הרוחנית של החודש הן ר' שבראה את כוכב מרקורי, ו- ז ', שבראה את מזל תאומים. יחד הן אומרות לנו שחודש סיוון מלא באפשרות לאחדות, במיוחד בין העולם הגשמי והרוחני. כאשר אנו מחברים את האותיות, נוצרת המילה רז שפירושה סוד, וערכן הגימטרי שווה למילה אור. 

סוד ההצלחה בעולם הוא היכולת להתחבר לכח האור של הבורא ולהעבירו לאחרים.

בחודש זה, תינתן ההזדמנות לכל מי שמבקש להעמיק ולגלות את המשמעות הרוחנית האמיתית המסתתרת מתחת לפני השטח של העולם הגשמי. זהו חודש בו כדאי להתמקד בפיתוח יחסים עם אחרים ולהעצים את הרצון הרוחני שלנו לגדול ולהיות האדם שאנו אמורים להיות. זהו זמן ליצור איחודים בכל תחומי החיים ובעיקר להתאחד עם האמת שכל אחד ואחת מאיתנו באנו לגלות בעולם: האמת על עצמנו. מה שאנו חושבים על עצמנו לא קרוב בשום צורה למי שאנו מסוגלים להיות. החלומות הכי גדולים שלנו, הם רק קצה הקרחון למה שאנו מסוגלים לעשות. חג שבועות מגלה לכל אדם שהקשר הכי חשוב בחיים הוא הקשר לאור הבורא ואשר ניתן להשיגו רק דרך שינוי וגדילה רוחנית. זאת מהותה האמיתית של חכמת הקבלה.

מזכיר לכולם, כי ב-1 ביוני אתחיל ביחד עם רחל אשתי, את קורס קבלה 1 און ליין, ללא עלות, למשך 10 מיפגשים, לכל דוברי השפה  העברית בעולם. ניתן לקבל פרטים בפייסבוק: Avner Madar.

חג שבועות שמח לכולם!

ליצירת קשר: avner.madar@kabbalah.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות