Connect with us

קהילה

"לא דמיינתי שנגיע לדבר כזה בעולם, בכלל, לא רק בלוס אנג'לס"

Published

on

גיא חושני, חובש בכיר במרכז רפואי בעיר: "אזרחים תורמים לנו מיטות" * כל 6 דקות נפטר אדם מקורונה ומאושפזים במגרשי החנייה של בתי החולים *  מגפת הקורונה ממשיכה להכות קשות במחוז לוס אנג'לס 

"בן אדם נפטר כל 6 דקות. 11 אלף חולים חדשים ביום במחוז לוס אנג'לס": מגפת הקורונה ממשיכה להכות גלים ברחבי העולם, וממשיכה לגרום לקריסת בתי החולים במחוז לוס אנג'לס. גיא חושני, חובש בכיר בחדר מיון באחד המרכזים הרפואיים בלוס אנג'לס, התראיין השבוע  ל-ynet וסיפר כי המצב החמור משפיע על היכולת של צוותים רפואיים לטפל בחולי קורונה. "הגענו למצב שאנחנו מטפלים בחולים במגרש החנייה של בית החולים, כבר אין לנו מיטות בחדר המיון. אזרחים תורמים לנו מיטות שלא מיועדות לחולים, אבל אין לנו אפשרות אחרת. 

"יש לנו הרבה חולים באוהלים, והגענו למצב שכוחות הכיבוי מספקים לנו חובשים או פרמדיקים שישבו וישגיחו על החולים הרחבה מאחר שאין לנו מקום עבורם ואין לנו צוות". 

בדבריו, מספר חושני על התסכול הגדול והקושי בלספק מענה לכמות החולים האדירה. "במקום 13 או 14 אנשי צוות, אנחנו רק שישה. זו סיטואציה מאוד קשה, אנחנו עובדים שלושה וארבעה ימים ברציפות במשמרות של 12 שעות רצופות. אנחנו לא יכולים לתת לבית החולים לקרוס לגמרי. 

"בהתאם גם איכות הטיפול יורדת. במקום אחות אחת על שלושה או ארבעה מטופלים, אנחנו נמצאים במצב של אחות וחובש על 20 חולים. בנוסף, קשה לצוות להימנע מלהידבק בעצמו, אני עכשיו בחופשה של השגחה מפני קורונה כי הייתי בחשיפה קרובה לחולה קורונה וחוששים שנדבקתי גם, אז אני מחכה לתשובות". 

"לא דמיינתי שנגיע לדבר כזה בעולם, בכלל, לא רק בלוס אנג'לס. על אחת כמה וכמה במרכז הרפואי שאני עובד בו. אני פרשתי מרפואה והייתי בשבע שנים של חופשה, במצב הזה שמתי בחזרה את המדים, את הסטטוסקופ וחזרתי לעבודה.

"יש לנו הרבה אנשים במצב קריטי. אנחנו נותנים להם אינפוזיות גם ברחבה הגדולה ולא רק בחדרים. החולים מאוד מתוסכלים, חושבים שאנחנו לא רוצים להתייחס אליהם אבל הם מבינים שהמצב לא טוב. העיר משותקת מבחינת רכבי חירום". 

"קשה לשמור על אופטימיות במצב הזה", אומר חושני. "בן אדם נפטר כאן בערך כל 6 דקות. זה המצב כרגע". 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

קהילה

"איבדנו שנה": עוד פורים בזום

Published

on

הקהילות היהודיות בארה"ב התמודדו בשנה האחרונה עם האתגרים שזימנה להם הקורונה – בתפילות, בחגים ובחיים היהודיים בכלל * כעת הן מכינות מסכות פורים ברוח התקופה ומייחלות לשינוי, לפחות בשנה הבאה

מצד אחד, זה נשמע כמו אירוע פורים רגיל לגמרי – מסיבת קישוט מסכות לקראת החג. אלא שהשנה, המסיבה בבית הכנסת ״בית אל-נר תמיד״ בברומול, פנסילבניה, נערכת במתכונת שונה. במקום לקשט מסכות פורים, הילדים יציירו על מסכות ההגנה האישיות שלהם. ובמקום לעשות זאת יחד בבית הכנסת, הם ישבו בבתיהם, מאוחדים על מסך המחשב בזום. המסיבה הזו משקפת את המאמץ שעושה בית הכנסת לשמור על רוח החג, גם כשהחגיגה היא תזכורת אכזרית לכך שחלפה שנה שלמה מאז שנגיף הקורונה הפך את חיי הקהילה היהודית האמריקאית על פיה, כמעט בן-לילה. "זה מצער מאוד שאיבדנו כמעט שנה שלמה של חיים בבית הכנסת, ושל החיים האישיים שלנו", אמרה הרבה ג'נין ג'נקוביץ מ"בית אל-נר תמיד". "אני יודעת שכולם עייפים ועצובים, ואנחנו מנסים לשמח אותם מעט".

בשנה שעברה, נחגג פורים בתשעה במארס, ממש בשבוע שבו ארצות הברית נסגרה בניסיון לעצור את התפשטות הנגיף. עבור חלק מהקהילות היהודיות זה היה החג הראשון שהן חגגו אי פעם בזום. בקהילות אחרות, המסיבות הרגילות פינו את מקומן לטקסים קודרים יותר ואפופי ג'ל חיטוי, ללא ההמולה האופיינית לחג. בשבת שלאחר מכן כבר בוטלו התפילות בבתי הכנסת. היו גם קהילות שבחרו לקיים את החגיגות כרגיל, בנוכחות אישית וללא מסכות הגנה. אירועי פורים אלה זירזו את התפשטות הנגיף בקהילה היהודית וגבו בהמשך מחיר כבד בחיי אדם.

שנה לאחר אותו פורים, הקהילה מאוחדת בהבנה שהמציאות השתנתה. שהחגים, השבתות והטקסים הדתיים הפכו לאירועים מצומצמים, מבודדים ומרוחקים, בהתאם למגבלות שכפתה המגפה. עבור בתי כנסת של הזרמים הלא-אורתודוקסיים, המשמעות היא ניסיון מצטבר של שנה בהפקות זום.

"דה הירש סיני", בית כנסת רפורמי בסיאטל, וושינגטון, הסמוך לאחד ממוקדי ההתפרצות הראשונים – ביטל בשנה שעברה את חגיגת הפורים שהייתה אמורה להיות בסגנון "מלחמת הכוכבים", אך הבטיח לחבריו שחגיגת פורים השנתית "תחזור בשנה הבאה, גדולה ומוצלחת יותר מאי פעם". אלא שהתברר שקשה למלא אחר ההבטחה הזו. באירוע בבית הכנסת ישמרו גם השנה על כללי הריחוק והוא יכלול כמה אירועים מקוונים, כולל חגיגה בהשראת יישומון הווידאו הפופולרי "טיקטוק". אולם יש חלקים בחגיגה, ביניהם קריאת המגילה, שקשה להתאים למעבר לאינטרנט. "איך משתמשים ברעשנים בזום?" תהתה ג'נקוביץ, שהביעה צער על כך שילדים קטנים לא ייהנו מהחוויה. "התחושה שנצטרך לשים את הקהל על 'השתק' בין לבין באמת פוגעת בשמחה ובחגיגיות של פורים".

במרכז היהודי אורנג'טאון, קהילה קונסרבטיבית צפונית לעיר ניו-יורק, יוחלף מצעד התחפושות המסורתי בשיירת מכוניות שתיסע ברחבי העיר. חברי הקהילה יקשטו את המכוניות ורכב כיבוי מקומי יוביל את השיירה. לקריאת המגילה יתכנסו החברים במגרש החנייה ויאזינו במכוניותיהם. הרב קרייג שף מקווה שהסידור הזה יעניק הזדמנות להרגיש חיבור לקהילה תוך שמירה על הכללים. "שיחקנו עם הרעיון של פעילות דרייב-אין כלשהי, שבה אנשים יוכלו להיות להיות במכוניות שלהם ובמרחק בטוח", אמר שף, שהזכיר את הבעייתיות שבתפילת דרייב-אין בשבת. "פורים נראה כמו ההזדמנות המושלמת".

בית הספר לפל, בית ספר יהודי במחוז ווסטצ'סטר, שהיה אחד ממוקדי הקורונה הראשונים במדינת ניו-יורק, עבר ללמידה מקוונת כבר בפורים שעבר. "כיוון שהכול היה חדש כל כך בזום, הייתה התלהבות מאיך שפורים ייראה אונליין", נזכרה הרבה יעל בושלר מבית הספר. בית הספר חזר בספטמבר ללמד בתוך המבנה, כפי שעשו גם בתי ספר יהודיים אחרים, כך שחגיגות פורים שוב ילבשו צורה חדשה. התלמידים יאזינו לקריאת המגילה בסטרימינג בכיתות. הם לא יוכלו לשיר או לצעוק – פעולות המגדילות את הסיכון להעברת רסס טיפתי – ולא תהיה אספה של כל בית הספר יחד. "השנה כולה הייתה חוויה של 'ונהפוכו'", אומרת בושלר.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות