Connect with us

גוף ונפש

כשהסרטן תופס אותך בסן פרנסיסקו…

Published

on

הגעתי למרכז לבריאות השד, התחלתי עם הבדיקות השגרתיות ושעתיים לאחר מכן, כבר הודיעו לי באמריקאית מנומסת שהיום שלי כאן יהיה ארוך משחשבתי • הלכתי לסטארבקס, קניתי סנדוויץ׳ וקפה, התיישבתי ולא הפסקתי לבכות

רונה בן דוד-אלבז והמשפחה. "גיליתי שלחברים שלנו כאן באמת איכפת"

לפני 6 שנים, קיבלנו הצעה לעבור לסן פרנסיסקו. ארזנו, נפרדנו מהמשפחות ובעיקר דימיינו איך זה יהיה – נכיר אנשים חדשים, נחווה חוויות חדשות, ניתן בוסט לקריירה ואולי נאפשר לילדים שלנו עתיד עם יותר אפשרויות.

השנים עברו, לא תמיד היה קל (היה אפילו קשה לפעמים) הפכתי אמא, עבדתי חזק על הקריירה, הכרתי מלא אנשים טובים בדרך. יצרנו לנו כאן משפחה קטנה עם חברים שהם כמו משפחה.

ואז… בדצמבר לפני שנה, כשהיינו כאן 5 שנים וקצת, 3 ימים לפני טיסה לביקור בארץ, גיליתי גוש בשד. זה היה נר רביעי של חנוכה, קצת לפני כריסמס, יום רגיל לחלוטין כזה עם המון פגישות ושיחות טלפון.

הגעתי למרכז לבריאות השד, התחלתי עם הבדיקות השגרתיות ושעתיים לאחר מכן, כבר הודיעו לי באמריקאית מנומסת שהיום שלי כאן יהיה ארוך משחשבתי.

הלכתי לסטארבקס, קניתי לי סנדוויץ׳ וקפה, התיישבתי ולא הפסקתי לבכות. ידעתי שמשהו לא בסדר, ואיך זה שאני כאן? באמצע היום בסטארבאקס באמצע עיר שבסופו של דבר היא לא הבית שלי, ושהמשפחה שלי בקצה השני של העולם בכלל עוד ישנים את שנת הלילה שלהם? אבל קיוויתי לטוב.

חזרתי למרפאה, ודקה לפני שעליתי למיטת הביופסיה, כבר ידעתי שיש לי סרטן.

אם מישהו היה אומר לי לפני 6 שנים שסן פרנסיסקו, העיר היפה עם גשר הזהב, עם האנשים מדליקים, ההיפים, האוכל אורגני והיוגה בכל פינה תהיה העיר בה יתגלה לי סרטן, לא הייתי מאמינה לזה בחיים.

איך זה בכלל יכול להיות? אני רחוקה מכל מה שאני מכירה, מי יהיה כאן בשביל בן הזוג שלי, הילד שלי? אולי נחזור לארץ עוד לפני שסיימנו כל מה שהתחלנו כאן? מה בכלל מצפה לי? איך זה עובד כשהכל משולם בצורה פרטית? זה כל כך שונה ממה שאנחנו מכירים – כל בדיקת דם, כל מפגש עם רופא – כל דבר עולה כסף. מה עושים כשטיפול כימו עולה 20,000 דולר? איך בכלל עוברים את זה? ועוד באנגלית…

תחושת לבד טוטאלית בתרבות שהיא זרה לך ובשפה שאינה מתגלגלת על השפתיים בטבעיות. איך מתמודדים עם תחושת חוסר השייכות כשאתה נראה ומרגיש כמו חצי בנאדם? איך בוחרים רופא כשאין לך באמת את מי לשאול? איך עוברים את זה עם רופאים שלא תמיד אומרים הכל בפרצוף? איך מספרים על הפחדים שלך וכמה כואב לך בשפה שתגיע אליהם ותיגע בהם?

אחרי שנה של 6 טיפולי כימו, 12 טיפולים ביולוגיים, ניתוחים וכל השיט שבא עם זה אני יכולה להגיד שיש לי המון מזל. יש לי משפחה מדהימה שלמדתי שהם הדבר הכי חשוב בחיים שלי. לא משנה באיזה צד של העולם, הם תמיד יהיו שם. אני אוהבת אותם כל כך. גיליתי שלחברים שלנו כאן באמת איכפת. שלפני כל טיפול היו משאירים אוכל לכל השבוע ליד הדלת ודאגו לשאול לשלומי כל הזמן. ובסוף, אני ברת מזל על הצוות הרפואי שטיפל בי. צוות שלם של אנשים מיוחדים, אמפתיים שיעשו הכל כדי לגרום לי להרגיש בנוח ויעשו שמיניות בכדי לענות על כל שאלה שלי בכל מצב.

אז סן פרנסיסקו היקרה, את העיר בה לראשונה ילדתי באושר והפכתי אמא ובלוק אחד משם גם קיבלתי את החדשות הכי רעות בחיי.

תודה לך על הכל. זו הייתה ועדיין התקופה המשמעותית בחיי, בה אני עוברת תהליך כל כך משמעותי בלדייק את החיים (גם אם זה ברילוקיישן). ואם גם אתם פגשתם בסרטן בחו"ל, בסביבה זרה – אשמח לשוחח אתכם ולעזור ולשתף מנסיוני… בפייסבוק: Rona Ben David Elbaz

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

לג׳נגל את החיים: 5 רעיונות לאיזון בין הקריירה לכל השאר

Published

on

הגשמה עצמית בעבודה היא מצרך נפלא ונדיר • האם ניתן לשלב אותה עם עוד כמה פרטים שוליים כמו משפחה, ספורט ו(חלילה) זמן פנאי? • טיפים לחיים מאושרים יותר

עומר היה מנהל בכיר בחברה גדולה. היו לו 140 עובדים, משכורת מכובדת והמון אחריות איש קריירה מצליח
לכל הדעות. עומר היה מסוג האנשים הללו, שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה; 280 שעות עבודה בחודש, רץ ממשימה למשימה, עובר מפגישה לפגישה, ותמיד, אבל תמיד עם 1500 מיילים שלא נקראו. הוא היה מותש, מיחושים וכאבים משונים החלו להופיע – אבל הוא לא היה יכול להפסיק. הוא לא רצה לעצור.

הגשמה עצמית בעבודה היא מצרך נפלא ונדיר, האם ניתן לשלב אותה עם עוד כמה פרטים שוליים כמו משפחה, ספורט ו(חלילה) זמן פנאי? באווירת הפודקאסט על השילוב המאתגר בין עבודה וחיים פרטיים, ריכזתי עבורכם 5 עקרונות מכתבות עבר פופולאריות. כדאי לגזור ולשמור, אבל בעיקר לקרוא וליישם.

1. חפשו את הסיבה לחיות ולהיות – איקיגאי

"מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?". ילד אחד חולם להיות כבאי, אחר רוצה להיות טייס, השלישית חולמת
להיות רופאה, הרביעי מפנטז על קריירה בציור. הם לא חושבים על איזה מקצוע יניב משכורת שמנה יותר, יעניק להם מעמד חברתי, או על מה יהיה נחמד לספר בארוחת הערב עם החברים. בספר "האלכימאי" של פואלו קואלו יש ציטוט מעורר מחשבה. הוא אומר שכל ילד יודע מה ייעודו ומהם חלומותיו, כיוון שהילדות מאופיינת במחשבה שכל האפשרויות פתוחות. כשאנו גדלים אנו מתחילים לפקפק ביכולת שלנו להגשים את כל אותם יעדים. אבקש מכם לשנן את המילה היפנית: "איקיגאי".

איקיגאי מי? המונח היפני “ Ikigai ” הוא בתרגום חופשי "הסיבה להיות ולחיות". הביטוי היפני מתייחס לשאלה "מה גורם לי לרצות לקום בבוקר?". כדי להתאימו לתרבות המערב, אנחנו מדברים על ארבעה מרכיבים שיגרמו לכם למצוא משמעות במקום שאתם מבלים בו את מרבית שעותיכם; העבודה שלכם. ארבעת השאלות הן: מה אני אוהב/ת לעשות? במה אני טוב/ה? מה העולם צריך? וממה אני יכול/ה להרוויח כסף? אם תמצאו את מה שחופף בתשובה על ארבע השאלות הללו – הרי לכם ״איקיגאי!״.
היפנים מאמינים שלכל אחד מאיתנו יש איקיגאי, ועל כל אחד מוטלת החובה לחפש אותו .

2. תפסיקו לטבוע בים המידע

כולנו מרגישים שאנחנו עסוקים מאוד, וזה לא רק נדמה לנו. אם פעם סוכני נסיעות טיפלו עבורנו בחופשה השנתית, זבנים בחנות עזרו לנו למצוא בדיוק את הפריט שחיפשנו, ומזכירות הקלידו עבורנו מכתבים ומסמכים כיום אנחנו עושים את כל אלה בעצמנו, בנוסף למשרה ה"אמיתית" שלנו. המוח גם מותקף כל העת בסוגים שונים של מידע – חדשות עיתונאיות, אמיתיות ומומצאות; קשקשת ברשת – בפייסבוק, בטוויטר,
בווטסאפ ועוד ועוד. רק המאמץ להבחין בין מידע חשוב שצריך לשמור, לבין השטויות שאפשר לשכוח – גוזל משאבים רבים – אז מה הפלא שרובנו מתרוצצים בעולם מבולבלים ומודאגים.

מתברר שלכל אחד מאיתנו יש כמות מסוימת של מידע שהוא יכול להכיל, או – Optimal Stimulation Level הרף האופטימלי לגרייה חושית (OSL). כשאנחנו עוברים את הרף הזה נוצר עומס קוגניטיבי – שמתבטא בשלל דרכים: אנחנו סובלים כל הזמן מסטרס; קשה לנו להירדם בלילה; אנחנו עצבניים, נרגזים ולא פעם מתפרצים על הילדים או על בני הזוג; וכל הזמן בטוחים ששכחנו משהו ממש, אבל ממש חשוב (מי לא חזר הביתה לוודא שנעל את הדלת וסגר את ברז הגז?) מחר על הבוקר תשליכו את הטלפון לפח הקרוב, ותצאו ליער לחבק עצים.

3. לכו לישון

דמיינו מצב בו לא תוכלו לאכול במשך שבוע. זו ללא ספק משימה קשה, אבל אל סוף השבוע הזה תגיעו בעיקר בתחושת רעב בלתי נשלטת וכמה קילוגרמים פחות. עכשיו נסו לדמיין שבוע שלם ללא שינה. כאן מצבכם יהיה חמור הרבה יותר, אחרי כמה ימים שכאלה לא תצליחו בכלל לתפקד. בניסוי שנעשה על עכברים (ולא על בני אדם מסיבות מובנות מאליהן) גילו אחוזי תמותה מטורפים אחרי מניעת שינה במשך שבועיים.

מניעת שינה נחשבת כלי עינויים יעיל במיוחד, מנחם בגין, למשל, עבר עינוי מהסוג הזה בכלא שינה ברוסיה על ידי ה- NKVD ותיאר זאת כעייפות נפשית, ערפול חושים ותאווה לשינה שאף חסך אחר; רעב או צימאון לא משתווים לה.

מחקרים מראים שאפילו סטיות קטנות וויתור על כמות יחסית קטנה של שעות שינה אינן מגיעות ללא מחיר ומשפיעות על הבריאות, מצב הרוח, היכולות הקוגניטיביות והפרודוקטיביות שלנו. אנחנו נעשים מתוחים יותר, חסרי סבלנות,אימפולסיביים, צורכים כמויות גדולות יותר של פחמימות וסוכרים, מעלים במשקל, ומבינים
טוב פחות ניואנסים חברתיים. הזיכרון קצר וארוך הטווח שלנו נפגע, מהירות התגובה צונחת, היכולת להתמקד ולהתרכז מתפיידת, ועל קבלת החלטות שקולה, חישובים מסובכים והתמצאות מרחבית אין בכלל מה לדבר.

4. צאו לחופשה

רובנו כמהים לחופשה, ובאותה הנשימה, לא מנצלים לגמרי את ימי החופש שלנו. ובואו נהיה כנים – סידורים, טסט לאוטו וטיפול בילדים חולים בבית לא נחשבים חופש. מה גורם לנו לא לקחת חופש? קשה לנו להרשות לעצמנו, אנחנו מתקשים לתכנן מראש, מצפים לקבל החזר על ימי חופש לא מנוצלים, פוחדים שיווצר עומס
בעבודה, ״נאבד שליטה על העבודה״ וגרוע מזה מהרהרים ב״מה יגידו״ על כך שאנחנו מעיזים לצאת חופש בזמן שיש כל כך הרבה לחץ.

המחקר מראה שהפסקות הן חלק הכרחי בהתקדמות שלנו כדי להישאר חדים וטובים בעבודה. על פי מחקר של סבינה סונטק, חוקרת מאוניברסיטת מנהיים: ״חופשות מהעבודה מאפשרות לעובדים להישאר אנרגטיים, מעורבים, בריאים, גם בעת התמודדות עם דרישות גבוהות מהעבודה״.

מחקרים בעבר גם הראו שחופשות תורמות לרוגע שלנו ומשפרות את הבריאות שלנו. כך, למשל, אחת הדרכים להימנע מלחץ בטווח הארוך היא חופשות. אבל גם לחופשה טובה חוקים משלה, וכדי לנצל את המירב מימי החופש עלינו להקפיד על כמה עקרונות חשובים.

5. פשוט אימרו לא

הם מבקשים, שואלים או מציעים לכם משהו. הקול הפנימי שלכם זועק ״לא! פשוט תגיד לא!״ אתם כבר יכולים להרגיש את זה יוצא מגרונכם, ובסוף יוצא לכם מן: ״אהמממ, בסדר, טוב, עוד מעט". לא נעים לנו להגיד ״לא״. אנחנו לא רוצים לפגוע. לא רוצים לאכזב. אנשים נחמדים אומרים "כן" ועוזרים.

ללמוד להגיד לא עוזר לנו להיות יותר נאמנים לעצמנו ויותר אמיתיים עם אחרים. אנחנו יכולים ללמוד לכבד את הזמן שלנו, ולהגיד ״מצטערת, זה לא מתאים לי״. ואפילו- אנחנו יכולים ללמוד לחיות עם הנורא מכל – מה שאולי מישהו יחליט לחשוב עלינו. אמנם להגיד לאחרים כן, יכול להשפיע הרבה על המקצוע, המוניטין והצמיחה המקצועית שלכם. אבל להגיד לא – במיוחד כשקצת לא נוח לעשות את זה, זה אחד מהצעדים הכי משמעותיים שתוכלו לעשות אל עבר הצמיחה האישית שלכם.

המשך לקרוא

גוף ונפש

מחקר ישראלי: זהו המקור לעצבנות שלפני המחזור

Published

on

נשים רבות סובלות בשבוע שלפני המחזור מעצבנות, ונהנות פחות מדברים שבדרך כלל עושים להן טוב על הלב • מחקר של האוניברסיטה העברית והדסה חשף את הסיבה: המוח של הנשים מפרש בתקופה זו בצורה שונה את החוויות שלהן

סובלת בשבוע שלפני המחזור ממצב רוח ירוד ומעצבנות? מחקר ישראלי חדש פתר את התעלומה: המוח של הנשים מפרש בתקופה זו, בצורה שונה, דברים שבדרך כלל גורמים להן הנאה. תסמונת קדם־וסתית (PMS) היא תופעה מוכרת ונפוצה אצל נשים בגיל הפוריות, ומקורה בשינויים הורמונליים בגוף האישה בתקופה זו. החוקרים ביקשו לבדוק מה גורם לעצבנות היתר ולהנאה הפחותה בקרב הנשים בתקופה זו.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת הבינלאומי הנחשב Psychoneuroendocrinology.

בניסיון להבין את מקור הבעיה קיבצו החוקרים 20 גברים ונשים בני 20 עד 30. קודם לכן הם וידאו שאיש מהמשתתפים בניסוי איננו סובל מבעיה כלשהי או נוטל תרופות שעלולות להשפיע על מצב רוחו ותפקודו. בשבוע שלפני המחזור הראו החוקרים לנשים, ולגברים, קטעים מסרטים שונים ובהם "מלך האריות". הקטעים שבהם צפו הנשים והגברים היו גם משמחים, וגם מעציבים, ומחקרים קודמים שנערכו הצביעו על כך שהקטעים הללו גורמים לצופים בהם הנאה, או שמחה, תלוי בקטע שבו הם צופים.

ממצאי המחקר הצביעו שהמוח של הנשים פירש אחרת את הקטעים מהסרטים, וכי הקטעים שהיו אמורים לגרום להן הנאה לא עשו את העבודה. לעומת זאת, הגברים נהנו בקטעים הללו. במילים אחרות: נמצא כי המוח של נשים, שנמצאות בשבוע שלפני המחזור, מעבד בצורה שונה אירועים שונים, וזו הסיבה הגורמת להן להיות עצבניות יותר בתקופה זו וליהנות פחות מדברים שבתקופות אחרות עושים להן טוב על הלב.

"למחקר יש משמעויות מרחיקות לכת לגבי כל תחום מחקרי שעוסק בהבדלים מגדריים. תוצאותיו מצביעות על הצורך להתחשב במצב ההורמונלי הנשי במחקרים הבוחנים הבדלים בין גברים ונשים", אמר פרופ' גואלמן.

החוקרים יאמצו את ממצאי המחקר לטובת מחקר נוסף, שבו ינסו למצוא דרך לפתור תופעה אחרת, חמורה הרבה יותר, שממנה סובלות נשים בגיל הפוריות: דיכאון קדם־וסתי – הגורם גם לחרדה, לכעס ולמצבי רוח קיצוניים בשבוע שלפני הווסת.

מתופעה זו סובלות 3% עד 8% מהנשים בעולם. כיום נוהגים לטפל בבעיה באמצעות תרופות פסיכיאטריות. המחקר העתידי נועד למצוא תרופות "קלות" יותר, שכן לתרופות הפסיכיאטריות יש תופעות לוואי קשות.

המשך לקרוא

גוף ונפש

מה חדש באונקולוגיה?

Published

on

אחת הנקודות המלהיבות בתחום האונקולוגיה הינה חידושי המקצוע • החידושים המשמעותיים כוללים שיפור משמעותי באבחנות, בטיפולים מניעתיים וגם בטיפולים נקודתיים וספציפיים

בהשוואה לעבר, כיום יש לנו הבנה יותר רחבה ומדעית בתחום האונקולוגיה. אם פעם, כל מה שרופא היה יכול לעשות זה להחזיק את יד החולה הגוסס, הרי נכון להיום יש הרבה אמצעים לאבחן, לטפל, להחלים או לפחות להאריך את חייו ולעלות את
איכות חייו של המטופל.

בנושא של אבחנת המחלה – אם פעם היה רנטגן פשוט, כיום ישנן בדיקות אל-קוליות

(אולטרסאונד), בדיקות CT, MRI ו- PET CT. קיימות גם בדיקות המבוססות על הזרקת איזוטופים מיוחדים המחוברים לנוגדנים ספציפיים.

• • •

אם בעבר בבדיקה פתולוגית היו רואים רק תאים, הרי נכון להיום יש לנו כבר צבעים ספציפיים, נוגדנים ספציפיים, בדיקת הגנים של התא הממאיר ותגובות כימיות בתוך התאים, שלפיהם אפשר לפרש ביתר דיוק על סוג המחלה שמצאו.

גם בדיקות הדם כיום השתפרו עד כדי כך, שמעבר לאפשרות בדיקת תפקודי כבד, כליות ויתר המערכות בגוף, קיימת הבדיקה הנוזלית (LIQUID BIOPSY) שבה אפשר לגלות תאים סרטניים או חומרי DNA ספציפיים לתאי סרטן הנמצאים בדם.

• • •

בנוסף, כיום בבדיקת צואה ניתן לגלות 96% ממקרי סרטן המעיים בשלב יחסית מתקדם, כך שלאט לאט הצורך לפעולות פולשניות, כמו קולונוסקופיה, בהרבה מקרים כבר פוחת.

יעילות בטיפולים הורמונליים

אפשר גם לבדוק תאים אברונים בשתן (סרטן שלפוחית השתן) או ליחה (סרטן ריאות).

בימים אלו אנחנו גם משלבים הדמיה עם בדיקות פתולוגיות, כך שגוש לא ברור, כמעט בכל חלק בגוף, יכול להיות נגיש לבדיקה במחט של התאים המייצרים את הגוש הזה.

בטיפולים של פעם היו מסוגלים רק לנתח. לאחר מכן מצאו תועלת להקרנות המסוגלות להרוג תאים סרטניים. יש גם את האפשרות של הזרקת איזוטופים להרוג את כל תאי הסרטן בגוף. לדוגמה: סרטן בלוטת התריס שהתפשט, עדיין אפשר להביא את המצב להחלמה מלאה בעזרת איזוטופים של יוד (Isotope Iodine).

• • •

אט אט האנושות מצאה יעילות בטיפולים הורמונליים, כמו למשל בסרטן השד או הערמונית, והחלפת טיפולים מרעילים (כימותרפיה) בטיפולים אנטי-מטאבוליטים הגורמים לתאים להפסיק לגדול.

• • •

היום כבר הגענו לעידן טיפולים אימונולוגיים, ללא רעלים. טיפולים ביולוגיים של חומרים אנטי חלבוניים מסוימים שעוצרים את הגדילה של תאי הסרטן וטיפולים מכווני מטרה (TARGETED THERAPY). יש אפילו כדורים לטיפול בסרטן שהפעילות של כדורים אלו נעשית על ידי הגנים המסרטנים וכמעט ללא תופעות לוואי לחולה.

ממצב דיכאוני לתקווה ממשית

הדבר המאתגר ביותר את האונקולוגיה של היום הינו מציאת שילובים נכונים של חומרים שונים שיפעלו יחדיו בצורה פחות מרעילה וישפרו את תוצאות הטיפול.

אם זה שילוב של חומרים כימותרפיים עם טיפולים אימונולוגיים, או בשילוב של חומרים ביולוגיים עם תרופות חדשות, שיעזרו למנוע התנגדות של הגוף בעצמו ושל תאי הסרטן נגד הטיפולים האימונולוגיים, ובכך מעלים את רמת היעילות של הטיפולים הביולוגיים.

טיפולים אלו כבר נכנסו כיום לסל הטיפולים האפשריים.

מבחינתי, קשה לי להאמין איך העולם האונקולוגי השתנה בכל המישורים בזמן היחסית קצר של הקריירה שלי (עד כאן 35 שנים).

כפי שציינתי במאמרי האחרון, הנושא האונקולוגי מתרחק ממצב דיכאוני ומתקשר במהירות למישור התקווה הממשית.

8737 Beverly Blvd #203 Los Angeles 90048 // (323) 525-1111

5363 Balboa Blvd #345 Encino 91316 // (818) 728-8444

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות