בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא  ביום שישי צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, במסגרת חקירת פשעי מלחמה שנעשו באוקראינה ובשל מעורבותו לכאורה בחטיפת ילדים אוקראינים לשטח רוסיה.

מבית הדין נמסר כי פוטין לכאורה "אחראי לפשע מלחמה של גירוש בלתי חוקי של אוכלוסייה והעברה בלתי חוקית של אוכלוסייה מאזורים כבושים באוקראינה לפדרצייה הרוסית". שופטי בית הדין הוציאו גם צו מעצר נגד מריה לבובה-בלובה, הנציבה לזכויות הילד ברוסיה.

מומחים למשפט בינלאומי מעריכים כי הסיכוי שפוטין יישפט קלוש ביותר, מאחר שבית הדין לא יכול לשפוט אנשים בהיעדרם — וכמעט שאין סיכוי שרוסיה תסגיר את מי מאנשיה, בטח שלא את מנהיג המדינה.

מדובר בפעם הראשונה מאז שרוסיה פלשה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022 שבה יוגשו אישומים בגין פשעי מלחמה. לפי המקורות, בבית הדין חקרו בתקופה האחרונה שני התיקים עוסקים בחטיפת ילדים ונערים אוקראינים בידי רוסיה ושליחתם למחנות חינוך מחדש, וכן בהתקפות מכוונות על תשתיות אזרחיות בידי הקרמלין.

הקרמלין מכחיש שחייליו ביצעו פשעי מלחמה באוקראינה, אך חוקרים בינלאומיים וכן חוקרים אוקראינים אספו ראיות משמעותיות שמצביעות על שורה של זוועות שביצעו חייליה של רוסיה עם תחילת הפלישה. אוקראינה לא אישררה את חברותה באמנת רומא, שמתוקפה פועל בית הדין, אך היא קיבלה את סמכותו לחקור אד הוק פשעי מלחמה שנעשו בשטחה החל מספטמבר 2015, ללא תאריך תפוגה. בית הדין לא חוקר מדינות, ממשלות או מפלגות, אלא יכול להעמיד לדין רק אנשים יחידים האחראים לביצוע פשעים המוניים שנמצאים תחת סמכות השיפוט של בית הדין. כמו כן, בית הדין אינו מכיר בחסינות שיש לראשי מדינות בתיקים הקשורים לפשעי מלחמה.

מוקדם יותר השבוע חוקרים מאוניברסיטת ייל שבארה"ב פרסמו דו"ח בו נטען כי רוסיה החזיקה לפחות 6,000 ילדים אוקראינים, וככל הנראה רבים נוספים, באתרים בחצי האי קרים וברוסיה שנראה שמטרתם העיקרית הייתה חינוך פוליטי מחדש. החוקרים זיהו לפחות 43 מחנות ומתקנים אחרים שבהם הוחזקו ילדים אוקראינים, שהיו חלק מ"רשת שיטתית בקנה מידה גדול" שהופעלה על ידי מוסקבה מאז פלישתה לאוקראינה בפברואר 2022.