Connect with us

גוף ונפש

כעס הוא התנהגות נלמדת

Published

on

"אם נשווה את עדות המזרח התיכון לתרבויות אחרות, נוכל להבחין בפער הגדול ביניהם בכל הקשור להצגת כעס וביטוי רגשי בכלל, או האפשרות לדבר על כעס" * ראיון רגוע במיוחד עם לירון גבאי-סמרה, פסיכוטרפיסטית ומדריכה מוסמכת לניהול כעסים (Anger Management)

״לישראלים יש מזג חם״ – כמה פעמים שמעתם את המונח הזה? בעיקר כאן בארצות הברית, שבה הקהילה הישראלית נחשבת מיעוט שמנסה להשתלב בהוויה האמריקאית.

פעמים רבות אנו נחשפים ל׳טמפר׳ הישראלי שמלווה בכעס, צעקות ולעיתים באלימות. האם אנחנו הישראלים כועסים מהר יותר מתרבויות אחרות? האם קל יותר להכעיס אותנו?

ההגדרה המילונית של כעס היא: ״רגש, תגובה נפשית וגופנית שמופיעה לעיתים קרובות יחד עם תחושה של כאב וסבל, ועם חוויות של פגיעה, איום או סכנה. הכעס עשוי לעורר את האדם לפעולה תוקפנית ולחשיבה שיפוטית". כדי להבין יותר מדוע אנחנו הישראלים כועסים ובכלל כיצד הכעס משפיע על חיי היום יום שלנו. הגעתי לקלינקה של לירון גבאי-סמרה – פסיכוטרפיסטית מורשית ומדריכה מוסמכת לניהול כעסים, או באנגלית Anger Management.

לירון גדלה בראשון לציון לאמא בשירות קבע בצה״ל, ואביה בעלים של חברה להובלות חומרי בנין. בגיל 16 עברה עם משפחתה ללוס אנג׳לס. היא למדה בפירס קולג׳, ובהמשך השתלבה בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת UCLA. לאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני ב- Phillips Graduate University בית הספר לפסיכולוגיה. תוך כדי עשתה סטאג׳, בקליניקה פרטית AVEDIAN COUNSELING AND ANGER MANAGEMENT 818. כמו כן, רכשה נסיון בעבודה עם ילדים בבתי ספר ברחבי לוס אנג׳לס ועם אוכלוסיה מבוגרת בבתי אבות שונים בעיר.

ישבתי עם גבאי-סמרה בקלינקה הפרטית והמרווחת שלה (עם נוף הררי, יפהפה ומרגיע לכל הדעות) לשיחה אישית על כעס וכיצד ניתן לנהל אותו.

היא סיפרה לי כיצד בחרה להתמחות בתחום ניהול כעסים, מדוע נשים כועסות אחרת מגברים, מה מאפיין את ׳הכעס הישראלי׳ וגם על הסדנה המיוחדת לניהול כעסים שתפתח בקרוב בעברית שמלווה בספר שערכה, ושתורגם במיוחד לקוראי עברית.

לירון מדוע בחרת להתמחות דווקא בנושא ניהול כעסים?

״התחום הזה פגש אותי, לא כיוונתי לשם בהתחלה. חיפשת סטאז׳ אחרי הלימודים, הגעתי לניהול כעסים ופשוט התאהבתי בתחום הזה. מה שמשך אותי הוא שמהר מאוד גילית כמה חוסר אינפורמציה יש לנו בנושא הכעס. כישראלית שגדלה בסביבה אמוציונלית ולפעמים כועסת זו הייתה סוג של הארה עבורי. הפרקטיקה מאחורי ניהול כעסים מאוד משכה אותי".

איך עובד הכעס?

״הכעס הוא למעשה תגובה משנית, תגובה מתבוננת. קל לאדם להיות במצב של כעס מאשר לחשוף את עצמו. גם מבחינה פזיולוגית המוח מתגונן; כאשר אתה נמצא במצב של כעס – הגוף שלנו משחרר אדרנלין ואנדורפינים קורטיזול ודופמין) שהם אלו בדיוק החומרים שאנחנו זקוקים להם כדי להילחם או לברוח".

אז מדוע אנחנו כועסים בעצם?

״במקרים רבים זה נובע מחוסר בהתאמת ציפיות, כאשר הציפיות שלנו נפגעות. קיים דיסוננס בין מה שאנחנו מצפים שיקרה לבין מה שקורה בסוף. לרבים מאיתנו קשה לקבל את זה. במקרים נוספים מדובר בהדחקה של רגש שאנחנו מרגישים שמסוכן לנו. לדוגמא, אם בתור ילד גדלת בבית שנתן לך להבין שבושה היא משהו שלילי. אז כאשר תגדל אתה עשוי להירתע מתחושת הבושה ובמקומה יעלה כעס כדי להגן עליך".

אז כעס הוא למעשה התנהגות נרכשת?

״בהחלט. כעס היא התנהגות נלמדת. אם כעס היה משהו ביולוגי או מושרש אז כולנו היינו מגיבים באותה צורה. עובדה שיש כל מיני סוגים של כעסים: כעס פאסיבי שבא לידי ביטוי בחוסר תגובה. כלומר, האדם הכועס סיים את השיחה איתך ולא רוצה לדבר או לתקשר. אתה לא תדע שאותו אדם כועס עליך, וזה לא טוב כי ׳הכועסים הפאסיביים׳ אוגרים את הרגש ואת הכעס. ישנו גם כעס אגרסיבי – בו אדם יכול ליזום איתך קטטה או לשבור משהו. יש גם כעס פאסיבי-אגרסיבי או כמו שאנחנו קוראים לזה ׳יציאות פולניות׳ – חוסר התאמה בין המילים לטון פאסיבי-אגרסיבי.

ניתן לומר שכעס הוא גם עניין תרבותי?

״בוודאי. אם תשווה את עדות המזרח התיכון לתרבויות אחרות, תוכל להבחין בפער הגדול בינהם בכל הקשור להצגת כעס וביטוי רגשי בכלל, או האפשרות לדבר על כעס. אצל ישראלים אנחנו רואים הרבה יותר עירנות לנושא, הכלה ורצון ללכת לטיפול ולהתמודד עם המקומות הללו".

בואי נדבר על כעס ישראלי.

״אנחנו מאוד מיוחדים. בתרבות הישראלית שזורה המון טראומה. גם אם הדור שלנו חי בבועה, עדיין הסבים והסבתות שלנו חוו טראומה מסויימת ששזורה בתרבות שלנו וחלק מהם יעבירו את זה הלאה. אנחנו מדברים על ניצולי שואה, על חווית העליה לארץ וגם המציאות הלא פשוטה בישראל. לדוגמא: אם אתה ואני נלך ברחוב פה באל-איי ונראה תיק. אנחנו ניגש אליו או נרים אותו? בחיים לא! כי זה משהו מאוד מושרש אצל ישראלים. גדלנו במדינה ובתרבות שהתיק הזה הוא קודם כל חפץ חשוד. הוא יכול להיות מטען חבלה ולהתפוצץ. אנחנו חיים בטראומה ובתרבות שמאוד מתגוננת. אנחנו חשופים לביקורת מבחוץ למלחמות ולפיגועים.

"זו אחת הסיבות שתמיד אומרים שלישראלים יש מזג חם, אפילו לפאסיבים שביננו. אנחנו תרבות מאוד ׳חמה׳. קיים הבדל משמעותי בין התרבות ה׳חמה׳ של הספרדים או הלטינים; זו תרבות חמה ותשוקתית. אנחנו חיים בהמון פחד של מה יקרה אם. מעבר להיות חמים אנחנו קצת חרדתיים. תיקח יהודי שגר בגולה ותשים לב שהביטוי שלו לרגש ולכעס הוא שונה. יש משהו בקונסטלציה של ישראל: לעבור עליה, פיגועים, מלחמות ולהילחם על הזהות שלנו שבאה לידי ביטוי בכעס שלנו".

אילו סוגים של מטופלים מגיעים אליך?

״מגוונים. גברים או נשים וגם זוגות, נערים ונערות. אני לא מטפלת רק בניהול כעסים אבל יוצא שאני תמיד נותנת את אינפורמציה בנושא הזה. כי מה זה ניהול כעסים בסופו של יום? זה לדבר על גבולות, לדבר על דרכי תקשורות בין בני אדם והטריגרים שלהם.

"אחד התחומים שאני מרבה לעסוק בהם הוא ניהול כעסים בין בני זוג. פעם שמעתי את הרב טולדנו אומר משפט מאוד יפה: 'אנשים מתחתנים עם מסכות, וחיים עם אנשים'. בני הזוג מתחתנים עם האידיאל שיש להם ואז הוא מתפרק ונשאר רק בן אדם שאתה עומד מולו, ואתה נורא רוצה שהוא ילך בדרך שלך והוא רוצה ללכת בדרך שלו. אבל אם יש דרך תקשורות נכונה ושיח עם רמה של כבוד והצבת גבולות הדדית, בהחלט ניתן לנהל את המערכת הזוגית הזו.

"אף אחד לא אשם בזה שאנחנו כועסים זו בחירה שלנו. כל אדם צריך לקחת אחריות על הרגשות שלו והציפיות שלו מהסביבה. אתה יכול לבוא ולשתף, אבל אף אחד לא אחראי על האושר או על הרגשות שלך. גם בזוגיות אתה יכול לחלוק מעצמך ולראות אם לבן הזוג יש את הכלים לעזור ולסייע אבל הצד השני לא חייב לך דבר".

מגיעים אליך גם לקוחות אלימים במיוחד?

״רוב המטופלים שלי הם לא אנשים אלימים אחד כלפי השני. במקרה של אלימות בין בני זוג מבחינה חוקית אני לא יכולה לראות אותם ביחד. במקרה כזה אני צריכה לקבוע איתם פגישות נפרדות, או שאטפל באחד מבני הזוג והשני יצטרך ללכת לפסיכולוג אחר. רוב המטופלים שלי שמגיעים מבתי משפט ביצעו עבירה לא חמורה והם נשלחים לטיפול לניהול כעסים כדי למנוע מקרה חוזר".

מדוע ילדים כועסים? 

״זה נובע מחוסר גבולות שההורים אינם יודעים להציב להם. היום אני די הפסקתי לעבוד עם ילדים מפני שהבנתי שאם לא כל המשפחה נרתמת לעניין – הטיפול לא אפקטיבי. הבנתי מנסיון עבר שכאשר הייתי עובדת עם ילד על הכעסים שלו ואז הוא היה אומר: 'את אומרת לי לשלוט על הכעס שלי ואז בבית אמא תמיד צועקת עלי, למה לה מותר ולי אסור'. כמו שאמרנו, כעס הוא התנהגות נלמדת. אם אני מלמדת את הילד ונותנת לו כלים ואז הוא חוזר הביתה ורואה צעקות והתנהגות כעוסה אני לא יכולה להסביר לו מדוע אצל ההורים זה בסדר. לכן אני אטפל בילד רק אם ההורים שלו יגיעו לטיפול גם כן.״

אז מה עומד מאחורי הכעס ואיך ניתן לזהות אותו?

״הרבה אנשים אינם יודעים לזהות את הרגש מאחורי הכעס. יש מגוון רגשות שתוקפים אותנו בסיטואציות שונות. אנחנו לא רק שמחים, מתרגשים או עצובים. בהרבה מקרים הורים אומרים לילד: ׳אל תתנהג כמו ילדה׳, ׳תפסיק להתבכיין׳, ׳מה אתה תינוק׳, ולמעשה לא נותנים לילדים את הכלים להתמודד עם הרגשות שלהם ולהבין אותם. אני מזמינה את ההורים לבוא וללמוד את הילד שלכם ולהבין מה הוא באמת מרגיש. אני מאמינה בלדבר עם הילדים בגובה העיניים. לא צריך את כל ה׳סוייט טוק׳; תסבירו לילד בשפה שלכם, תנו לו את הכלים אתם המנטורים של הילדים שלכם.

בהרבה מקרים כשילד כועס ההורים אומרים לו: ׳תפסיק לכעוס לך תירגע ואז תבוא לדבר איתי'. או ׳לך תירגע בחדר שלך׳. מה זה להירגע? כיצד מבוגרים נרגעים כאשר הם כועסים?, הם הולכים לחדר כושר, יוצאים להליכה ליד הבית, שומעים מוזיקה. אז למה אתם שולחים את הילד לחדר סגור כדי להירגע. הגוף שלו מלא באנרגיה ואדרנלין. ילד לא יכול פתאום להפסיק לכעוס. כשאנחנו כועסים המוח הרגשי שלנו משתלט על המוח החושב. ההורים מבקשים תשובות מהילד ושיסביר להם מדוע עשה מה שעשה. לילד אין תשובות והוא מרגיש מתוסכל ולעיתים מושפל.״

נשים כועסות יותר בגברים?

״נשים לא כועסות יותר מגברים אבל הן כועסות שונה. גברים נוטים להיות פאסיבים או אגרסיבים. נשים רצות על הספקטרום – מפסיבית לאגרסיביות גברים מתפוצצים או שותקים. לנשים יש מנעד הרבה יותר רחב של כעס.

גברים ונשים יכולים להיות אלימים באותה רמה. גם אישה יכולה לזרוק משהו בבית או לדחוף את בן הזוג שלה. פעם זה היה מאוד מקובל להרים יד, היום החברה פחות מקבלת אנשים אלימים, זו בעיה שהצלחנו פחות או יותר למגר בחברה המערבית.״

הספר ׳יסודות ניהול הכעס׳ בו משתמשת לירון (וגם נערך על ידה) תורגם לאחרונה לעברית עדי וולשטיין-גבאי). הספר נכתב במקור על ידי יטה אבידיאן, מטפלת משפחתית וזוגית מורשית שמתמחה בעבודה על מערכות יחסים, כעס, חרדה והתמכרויות.

אבידיאן היא גם מנהלת הקליניקה הגדולה Anger Management 818 שכוללת 8 מרכזים מצליחים ברחבי לוס אנג׳לס. בין הנושאים המרתקים בספר תוכלו לקרוא וללמוד מהם הטריגרים שמובילים לכעס, כישורים לפתירת בעיות, מיומנות התקשורת האסרטיבית והקשבה אפקטיבית, פיתוח אינטליגציה ריגשית ואמפתיה, וטיפים לניהול לחצים נפשיים ותרגילי הרגעה.

גבאי-סמרה: ״הספר ׳יסודות ניהול הכעס׳ יצא גם באנגלית, ספרדית וארמנית. יש לו גם גירסת נערים יותר קלילה ופשוטה שמתאימה לנוער מתבגר. כל מי שמשתתף בסדנאות שלנו רוכש את הספר וניתן להשיג אותו גם באמזון".

מה האתגר הבא מבחינת הקריירה שלך?

"קודם כל בקרוב אני אפתח קבוצה לניהול כעסים בעברית. הייתה לי אחת ממש מוצלחת לנשים ועכשיו אני רוצה לעשות קבוצה מעורבת.

"בנוסף, השלב הבא הוא להתמחות בנושא של אכילה רגשית. זה תחום שאני חושבת שהוא מאוד מתחבר לכל מה שאני עושה. בתרבות שלנו יש המון טיוח בנושא האוכל. אנחנו מודעים למה אנחנו אוכלים, ואנחנו נורא מודעים לאיך אנחנו מתאמנים ולספורט בכלל. אבל אנחנו לא יודעים למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עצובים, או כשאנחנו שמחים. אנשים עושים דיאטה, חושבים שהם הצליחו ואז משמינים שוב ולא מוצאים פתרון. זה תחום שמאוד מעניין אותי וזה השלב המקצועי הבא שאני רוצה לעסוק בו".

www.lirongabay.com
818-208-0518
Therapy@LironGabay.com
/www.facebook.com/LirongabayLMFT
Instagram: Liron Gabay Samara LMFT 20300 Ventura Blvd #330

Woodland Hills 91363

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

אסנת מישל שבתאי הקאוצרית שלכם לשיטת הNLP

Published

on

אכילה נכונה ואימוני כושר הם כלים חשובים והכרחיים לירידה במשקל, אבל הם לא אלה שיקבעו אם תעשו את השינוי או לא . בואו נעבוד ביחד על התת-מודע שלכם

אם אתם מאלה שמסתכלים על העוגה, יודעים שאתם לא אמורים לאכול אותה בכל זאת אוכלים, כדאי לכם להכיר, את אסנת מישל שבתאי, הגורו שלכם לשיטת ה NLP. אסנת, מחברת הספר ”הגירסה הכי טובה של עצמך“ ובעלת סטודיו פרטי באנסינו, Luv2Train היא מאמנת כושר מוסמכת, תזונאית, ומאסטר קואץ' בשיטת הNLP .

אחרי יותר מעשר שנים ועשרות לקוחות שאסנת עזרה להם לרדת במשקל ולשנות את הגוף היא מגלה לנו מה הוא המפתח האמיתי לירידה במשקל ואיך עושים שינוי אמיתי, כזה שיחזיק מעמד לאורך זמן. כבר שנים שאתם לרדת במשקל, אתם בטוחים שאין דיאטה בשוק שלא ניסיתם ואין צורת אימון שלא התנסתם בה.

ממות בלי פחממות רק שומן או רק חלבון, קרוס פיט, פילאטיס ויוגה…

מרוב שאתם רוויים בנסיון אתם בעצמכם יכולים ללמד אחרים על מה צריך או לא צריך לעשות כשרוצים לרדת במשקל. ובכל זאת, עם כל הידע והנסיון ברגע האמת כאשר העוגה מסתכלת עליכם ואתם מסתכלים אליה בחזרה, בהחלטה של שניה אתם זורקים את כל הידע מהחלון ואוכלים את העוגה. למה?

השאלה הזאת בדיוק הביאה את אסנת להיות מאסטר קואץ' בשיטת ה NLP. אחרי עבודה אינטנסיבית עם עשרות לקוחות אסנת מספרת שהיא הבינה שאכילה נכונה ואימוני כושר הם אומנם כלים חשובים והכרחים לירידה במשקל, אבל הם לא אלה שיקבעו אם תעשו את השנוי או לא. הדבר היחידי שיקבע אם תיישמו את הידע שלכם, תרדו במשקל ותתמידו בשינוי זה התת מודע שלכם.

התת מודע זה החלק במוח שלנו ששולט על 90% מההתנהגות שלנו. הוא האחראי לכל הרגשות, ההרגלים, והאמונות שלנו, הוא הבית של כל הזכרונות והוא רושם ומעבד כל שניה ושניה מהחיים שלנו.

תפקיד הראשי שלו זה להגן עלינו מפני כאב ולדאוג שנשרוד. שיטת ה NLP שפותחה בשנות השבעים באמריקה על ידי שני חוקרים מתרכזת בתת מודע ונותנת לנו כלים לעשות שינויים ברובד של התת מודע. איך זה באמת עובד?

אם נחזור לדוגמה של העוגה, כל עוד בתת מודע אנחנו לא באמת מאמינים שאנחנו מסוגלים לרדת במשקל ו/או אנחנו חובים את הירידה במשקל כדבר שלילי, כעונש או כאב, אפילו שבמודע הצבנו מטרה ואנחנו מאוד רוצים לרדת משקל, התת מודע במטרה להגן עלינו (מפני ה״כאב״) ידאג להרוס לנו ואנחנו נאכל את העוגה. זה נכון לא רק לגבי ירידה במשקל, אלה לגבי כל שינוי שנרצה לעשות בחיים. הלקוחות של אסנת הם כולם אנשים שרוצים לעשות שנוי בין אם זה במשקל, בזוגיות, במצב הכספי או בקריירה.

דוגמה נוספת היא מעולם המכירות; אסנת עובדת עם הרבה אנשי מכירות שיודעים איך למכור ומה להגיד ובכל זאת הם לא ממש מצליחים למכור. שוב, גם כאן הסיבה היא מחסומים שתוקעים אותם ברובד של התת מודע. ”כאשת מכירות אני יכולה לדעת את כל מה שצריך על איך למכור ומה להגיד אבל אם יש לי בתת מודע פחד ממכירות, מכישלון או מאכזבה, אני אצא ללידים, אמכור פה ושם, אבל אף פעם לא באמת אעשה את הכסף הגדול. למה? שוב, כי התת מודע שלי שאחראי על 90% מההתנהגות שלי יהרוס לי והכל במטרה שלהגן עלי מפני ה'כאב' שאני מקשרת למכירות“.

שיטת ה NLP היא שיטה מעשית שנועדה לעזור לנו לחולל כל שנוי שנרצה לעשות בכל תחום בחיים. השנוי נעשה ברובד של התת מודע.

כשאנחנו לומדים "להיכנס לתוך הראש" שלנו, אנחנו יכולים פתאום להבין את הסיבות הלא מודעות שמנעו מאיתנו כל השנים להשיג את מה שאנחנו כלכך רוצים , לתכנת אותם מחדש ולהתחיל לקצור תוצאות בחיים.

אם את/ה מוכנים לשנוי אמיתי התקשרו עכשיו לשיחת יעוץ ראשוני בחינם818-915-5666

המשך לקרוא

גוף ונפש

חופשה בלי הנייד? יש דברים כאלה

Published

on

האובססיה לסמארטפון עלולה להרוס את החופשה הבאה שלכם • אתרי הנופש נאבקים במה שהוגדר כ"מגפה של המאה ה-21": מהחרמת המכשיר בספא ועד מטפל אישי לאינסטגרם • נסו גם אתם ותהנו

צירוף "חופשה עם הטלפון הנייד" נעשה מעניין ובעייתי יותר בכל יום שחולף. הדוגמה האחרונה התפרסמה רק לאחרונה: רשת המלונות השווייצרית IBIS הודיעה שתספק לאורחים בשניים מבתי המלון שלה, בציריך ובז'נבה, שירות חדש. באנגלית הוא נקרא ‘Social Media Sitter’ ובתרגום לעברית אפשר לנסח זאת כ"שומר למדיה החברתית". הרעיון פשוט. המלון בו מדובר יציע לאורחים שירות חינם, שכלול במחיר החדר, במסגרתו ימונה להם עוזר לתחום האינסטגרם והפייסבוק. העוזר (בן אדם ממשי) יצלם אותם במהלך החופשה בבריכה, בפארק או באולם הריקודים ויעלה את התמונות לחשבון האינסטגרם שלהם. הוא יכול גם להוסיף כמה הערות משעשעות, או לענות לתגובות שיגיעו מחברים. הוא יכול כמובן גם לצלם את המנות שהוגשו להם בכל ארוחה, את מתחם הספורט או את מגרש הטניס עליו התרוצצו. כדי שיוכל לבצע את משימתו על האורחים להעניק לו גישה חופשית למכשירים הניידים שלהם.

האורחים, כך מקווים יוזמי התוכנית החדשנית, יוכלו סוף סוף להתפנות לחופשתם. מסתבר שעד עכשיו, בהעדר בייבי סיטר לאינסטגרם, עסוקים האורחים בעיקר בצילום תמונות ובקידום שלהן במדיה החברתית. זה כמובן גוזל זמן, ופוגם באינטימיות ובשלווה שחופשה אמורה להעניק. מוקדם עדיין לקבוע את מידת הצלחתה של התוכנית השווייצרית אבל היא מעידה היטב על המצוקה האנושית.

תוכניות גמילה מתוחכמות

אנחנו לא יכולים לעזוב לרגע את הנייד ואנחנו יודעים היטב שהוא הורס לנו את
החיים. כל עוד מדובר בשעות עבודה התירוץ מוכן מראש. "אין מה לעשות, זה חלק מהעבודה". איך אפשר לוותר עליה? אלא שהחופשה מציגה אתגרים מסוג שונה. שם, כביכול, אפשר היה להניח לכל ולשקוע בספר טוב. אלא שמסתבר שאף אחד כבר לא עושה זאת. מכאן קצרה הדרך לתוכניות גמילה מתוחכמות ואפילו למוסדות גמילה יוקרתיים או סגפניים. רק תבחרו. מחקר שערכה חברת OnePoll האמריקאית מעיד על כך שחמישית מן הנשאלים העידו שבדקו את הנייד שלהם לפחות פעם בשעה במהלך החופשה האחרונה. 14 אחוז אמרו שבדקו את הנייד פעמיים בשעה. שמונה אחוזים העידו שבדקו את הטלפון 20 פעם בשעה במהלך החופשה. השם שהוצמד למחלה הוא
נומאפוביה (nomaphobia) והיא כבר זכתה לכינוי המגפה של המאה ה-21". הנתון המשלים עלה בסקר של Travelzoo – שליש מן הנשאלים השיבו שאחד השיקולים בבחירת היעד של חופשתם האחרונה היה האם הוא יצטלם היטב למדיה החברתית.

נתונים שהתפרסמו בבריטניה מעידים על גודל הבעיה – משפחה בריטית שיוצאת לנופש מפסידה חמש שעות מן החופשה בחיפוש אחר התמונה המושלמתשתכבוש את הרשת.

כל צילום משפחתימושלםדורש לפחות ארבעהניסיונות כושלים .כל זה נמשך כארבע דקות. אחד מכל 25 הורים הודה שנדרשות לפחות 15 דקות כדי ליצור את התמונה המשפחתית המושלמת, זו שמקרינה אושר ראוי. אחד מכל 14 הורים הודה שהוא מתקשה לשחזר חוויות משפחתיות בולטות בחופשה כי היה עסוק בצילום. כאשר נשאלו מדוע צילום משפחתי זוכה לחשיבות כה רבה הצביעו כולם ללא היסוס על המדיה החברתית. ההסכמה הכללית היא שהצילומים חשובים כדי ליצור "רושם של חוויה נהדרת במהלך החופשה".

אתרי נופש הבינו שיש כאן מטמון. בכל שבוע מתפרסמות עכשיו באתרי התיירות ברשת הצעות ל"מוסדות גמילה". השם הרשמי הוא Digital Detox. וזה מגיע בכל צבעי הקשת. אפשר לבחור בין מקומות קשוחים, אלה שבאקט שמזכיר יותר מכל את שוטרי המכס, מחרימים לבאים בשערי המוסד, המלון, מרכז הנופש, אתר הספא, את כל המכשירים הניידים שלהם. כל מה שמחובר לסוללה ויש לו קליטה הולך. טלפונים, אייפדים, מחשבים, מצלמות דיגיטליות, אם יש לזה מקור כוח אלקטרוני תיפרדו ממנו לשלום.

לעומתם יש מקומות רבים יותר שנוקטים במדיניות רכה יותר לפיה אסור להכניס את הטלפון הנייד למתחם הבריכה, לספא, לחדר הכושר או למרכז הספורט. הדוגמה האחרונה לאתר כזה הוא האתר Ayana Resort באי באלי, אינדונזיה. בין שני הקצוות האלה יש מגוון שלם – אתרי נופש בהם מותר להשתמש בטלפון הנייד רק בחדר ואסור להשתמש בשטחים הציבוריים או כל החלטה אחרת. ויש כמובן את שאלת האכיפה. בכמה אתרים בישראל, למשל ביערות הכרמל, אסרו בעבר על שימוש במכשירים ניידים בשטח המלון אך לאחרונה נראה שוויתרו על האיסור ואיש אינו מנסה לכפות אותו, סוג של הכרה בכך שמדובר במלחמה אבודה.

כמה בתי מלון מציעים טכניקה נוספת להתמודדות עם הבעיה. בהליך הקבלה הם מעניקים לאורחים קופסה עם מנעול וממליצים להם לאחסן בה את כל המכשירים הניידים עד תום החופשה. בכמה מקומות גם מאפשרים בחירה בין שתי אפשרויות – אחסון הקופסה עם המכשירים הדיגיטליים בדלפק הקבלה או בחדר. כך יכולים האורחים לעודד את בני המשפחה להימנע מעיסוק בלתי פוסק במכשירים, ו"לשחרר" את המכשירים רק בשעות הערב.

חוקים פשוטים וקשוחים

שהקימה טניה גודין. אחד הפרויקטים המרכזיים שלה הוא פרסום תהליך גמילה מן הנייד שנמשך על פני שבוע. החוקים שגודין מטיפה להם קשוחים אבל פשוטים מחיקת כל המדיה החברתית מן הטלפון הנייד ושימוש בה רק במחשב, כיבוי התראות קוליות שמושכות את תשומת הלב לנייד. השארת הנייד בכיס או בתיק במהלך פגישות עם אנשים אחרים. הסתרת המכשיר במהלך נסיעות במכונית, באוטובוס או ברכבת. איסור על הכנסת הנייד לחדר האמבטיה או לשירותים.

לאחר מכן מתחיל תהליך הגמילה שבגדול הולך כך: ביום הראשון – הוצאת המכשיר הנייד מחדר השינה למשך הלילה. ביום השני מציבים את המכשיר הנייד במקום מרכזי בבית ולא מסתובבים איתו במהלך השהות בבית. ביום השלישי מוחקים את המיילים של העבודה מן הנייד. ביום הרביעי יוצאים לארוחת ערב או לשיעור ספורט ומשאירים את הנייד בבית. ביום החמישי מעבירים את הנייד למצב טיסה למשך כל היום. מחזירים אותו למצב פעיל רק כשצריך להתקשר ממנו. ביום השישי מכבים את הנייד למשך כל סוף השבוע.

כלי עזר חשוב היא האפליקציה Moment (חינם) שמעידה בכל רגע כמה פעמים הבטתם בנייד במשך היום וכמה שעות מסך מול הנייד יש לכם ביממה. אזהרה התוצאות די מדכאות.

המשך לקרוא

גוף ונפש

להיות חלק מהעולם החדש

Published

on

בעולם החדש כל אחד רוצה קואצ׳ ומישהו שהאינטרס שלו יהיה אך ורק ההצלחה שלנו. כשיש לך קואצ׳ זה סטטוס מסויים, אבל בואו רגע נשאל את עצמנו – למה אני צריך לייף קואצ׳? קואצ׳ר טוב מלווה את המאומן שלו כדי לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי, הוא בעצם עוזר לו לחיות את חייו במודעות גבוהה יותר לרצונות ולתבניות
בהן הוא חי.

כשמישהו בוחר להתחיל בתהליך אימון הוא בעצם מתחייב לעצמו ולמאמן להתחיל בתהליך למימוש היכולות ולהגשים את החלומות שלו. בלי התחייבות להליך שכזה שום שינוי בעצם לא יכול לקרות, וכל הליך האימון מבוסס על המחוייבות של המאומן. קואצ׳ינג הוא אינו הליך של הקניית ידע חדש אלא להפך קילוף שכבות ומציאת התשובות הנמצאות בתוך המאומן.

כן, הנחת היסוד היא שבכל אחד מאיתנו נמצאות כל התשובות המתאימות לדרך בה הוא רוצה להצליח בחייו. קואצ׳ינג הוא תהליך בו המאומן מפתח מיומנויות חדשות שיעזרו לו להגשים כל חלום. הוא לומד להתבונן פנימה, לשאול שאלות לראות נקודות מבט שונות לאותה הסיטואציה, אלו כלים שישארו איתו כל החיים, ולצערי אלו לא כלים שמלמדים בבתי הספר. אמונה עצמית, ביטחון, חמלה, הצבת יעדים והשגתם – אלו דברים שלומדים בחיים ומהאנשים שעוטפים אותנו ולכן מחובתנו כאינדוודואלים, זוגות או קבוצות למלא את חיינו בחוויות מלמדות ומעשירות ולמצוא את האנשים המדוייקים להכוונה הנכונה לנו . בדיוק במקום הזה אני נכנסת לתמונה. נעים להכיר: אני שרה דגן, מאמנת אישית להצלחה. במשך שנים רבות אני מקדישה את חיי לעבודה ואימון של נשים, גברים, זוגות ואפילו ילדים. כן, גם ילדים צריכים אימון. במיוחד היום בעידן הסושיאל מדיה שהופך את הילדות לקשה ומורכבת אפילו יותר מהדורות הקודמים.

בחיי האישיים אני נשואה באושר לאורן ואמא לארבעת המופלאים שלי – אושר 10 היילי 8 אלין 7 ורוי 5 . המסע הטיפולי שלי התחיל לפני 17 שנים עם הגעתי לארצות הברית. במשך 5 שנים ניהלתי חדר ניתוח ונהניתי מכל רגע זכיתי לטפל בגוף האדם על כל חלקיו. תקופה מרתקת שהותירה בי חותמים רבים.

כשנולדה בתי השנייה, כמו שהלב נפתח לרווחה כך גם נפתח בי הרצון לעבור מרפואת הגוף לרפואת הנפש ולמצוא את הדרך שלי לטפל בנפשם של אחרים. חקרתי, למדתי, החכמתי, השתכללתי, נברתי פנימה וניגלה לפני עולם חדש של התפתחות אישית וקואצ׳ינג . זכיתי לספוג כלים וידע מהמנטורים הגדולים בעולם – טוני רובינס, קלואי מדנס, ג׳ו דיספנזה ועוד רבים ומוכשרים, ואז הגיעה ההארה לה חיכיתי. מצאתי את יעודי להעביר את הידע הכלים היכולות והאמונה לאחרים.

כעת, לאחר זמן טיסה ארוך ומאתגר, אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לעולם החדש. עולם שמוכיח מידי יום שאין גבול ליכולות של כל אחד מאיתנו. אשמח לחלוק אתכם את הידע והכלים שצברתי ולספק לכם פינה חמה ממנה תוכלו לעלות הכי גבוהה שאתם חולמים. החיבור בין קואצ׳רית למאומן הוא משהו שבודקים בפגישה ראשונה, והרי גם אתם רוצים להיות חלק מהעולם החדש אני בטוחה. כעת כל מה שנותר הוא לתאם לנו פגישת הכרות. ממתינה בקוצר רוח ועם חיוך רחב להכיר אתכם ולצאת עם כל אחד ואחת מכם למסע הקסום והפרטי שלכם.

Life Coach Individuals Couples
Kids & Teens
818-9437806 שרה דגן Sara@saradagan.com www.saradagan.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות