Connect with us

גוף ונפש

כעס הוא התנהגות נלמדת

Published

on

"אם נשווה את עדות המזרח התיכון לתרבויות אחרות, נוכל להבחין בפער הגדול ביניהם בכל הקשור להצגת כעס וביטוי רגשי בכלל, או האפשרות לדבר על כעס" * ראיון רגוע במיוחד עם לירון גבאי-סמרה, פסיכוטרפיסטית ומדריכה מוסמכת לניהול כעסים (Anger Management)

״לישראלים יש מזג חם״ – כמה פעמים שמעתם את המונח הזה? בעיקר כאן בארצות הברית, שבה הקהילה הישראלית נחשבת מיעוט שמנסה להשתלב בהוויה האמריקאית.

פעמים רבות אנו נחשפים ל׳טמפר׳ הישראלי שמלווה בכעס, צעקות ולעיתים באלימות. האם אנחנו הישראלים כועסים מהר יותר מתרבויות אחרות? האם קל יותר להכעיס אותנו?

ההגדרה המילונית של כעס היא: ״רגש, תגובה נפשית וגופנית שמופיעה לעיתים קרובות יחד עם תחושה של כאב וסבל, ועם חוויות של פגיעה, איום או סכנה. הכעס עשוי לעורר את האדם לפעולה תוקפנית ולחשיבה שיפוטית". כדי להבין יותר מדוע אנחנו הישראלים כועסים ובכלל כיצד הכעס משפיע על חיי היום יום שלנו. הגעתי לקלינקה של לירון גבאי-סמרה – פסיכוטרפיסטית מורשית ומדריכה מוסמכת לניהול כעסים, או באנגלית Anger Management.

לירון גדלה בראשון לציון לאמא בשירות קבע בצה״ל, ואביה בעלים של חברה להובלות חומרי בנין. בגיל 16 עברה עם משפחתה ללוס אנג׳לס. היא למדה בפירס קולג׳, ובהמשך השתלבה בלימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת UCLA. לאחר מכן המשיכה ללימודי תואר שני ב- Phillips Graduate University בית הספר לפסיכולוגיה. תוך כדי עשתה סטאג׳, בקליניקה פרטית AVEDIAN COUNSELING AND ANGER MANAGEMENT 818. כמו כן, רכשה נסיון בעבודה עם ילדים בבתי ספר ברחבי לוס אנג׳לס ועם אוכלוסיה מבוגרת בבתי אבות שונים בעיר.

ישבתי עם גבאי-סמרה בקלינקה הפרטית והמרווחת שלה (עם נוף הררי, יפהפה ומרגיע לכל הדעות) לשיחה אישית על כעס וכיצד ניתן לנהל אותו.

היא סיפרה לי כיצד בחרה להתמחות בתחום ניהול כעסים, מדוע נשים כועסות אחרת מגברים, מה מאפיין את ׳הכעס הישראלי׳ וגם על הסדנה המיוחדת לניהול כעסים שתפתח בקרוב בעברית שמלווה בספר שערכה, ושתורגם במיוחד לקוראי עברית.

לירון מדוע בחרת להתמחות דווקא בנושא ניהול כעסים?

״התחום הזה פגש אותי, לא כיוונתי לשם בהתחלה. חיפשת סטאז׳ אחרי הלימודים, הגעתי לניהול כעסים ופשוט התאהבתי בתחום הזה. מה שמשך אותי הוא שמהר מאוד גילית כמה חוסר אינפורמציה יש לנו בנושא הכעס. כישראלית שגדלה בסביבה אמוציונלית ולפעמים כועסת זו הייתה סוג של הארה עבורי. הפרקטיקה מאחורי ניהול כעסים מאוד משכה אותי".

איך עובד הכעס?

״הכעס הוא למעשה תגובה משנית, תגובה מתבוננת. קל לאדם להיות במצב של כעס מאשר לחשוף את עצמו. גם מבחינה פזיולוגית המוח מתגונן; כאשר אתה נמצא במצב של כעס – הגוף שלנו משחרר אדרנלין ואנדורפינים קורטיזול ודופמין) שהם אלו בדיוק החומרים שאנחנו זקוקים להם כדי להילחם או לברוח".

אז מדוע אנחנו כועסים בעצם?

״במקרים רבים זה נובע מחוסר בהתאמת ציפיות, כאשר הציפיות שלנו נפגעות. קיים דיסוננס בין מה שאנחנו מצפים שיקרה לבין מה שקורה בסוף. לרבים מאיתנו קשה לקבל את זה. במקרים נוספים מדובר בהדחקה של רגש שאנחנו מרגישים שמסוכן לנו. לדוגמא, אם בתור ילד גדלת בבית שנתן לך להבין שבושה היא משהו שלילי. אז כאשר תגדל אתה עשוי להירתע מתחושת הבושה ובמקומה יעלה כעס כדי להגן עליך".

אז כעס הוא למעשה התנהגות נרכשת?

״בהחלט. כעס היא התנהגות נלמדת. אם כעס היה משהו ביולוגי או מושרש אז כולנו היינו מגיבים באותה צורה. עובדה שיש כל מיני סוגים של כעסים: כעס פאסיבי שבא לידי ביטוי בחוסר תגובה. כלומר, האדם הכועס סיים את השיחה איתך ולא רוצה לדבר או לתקשר. אתה לא תדע שאותו אדם כועס עליך, וזה לא טוב כי ׳הכועסים הפאסיביים׳ אוגרים את הרגש ואת הכעס. ישנו גם כעס אגרסיבי – בו אדם יכול ליזום איתך קטטה או לשבור משהו. יש גם כעס פאסיבי-אגרסיבי או כמו שאנחנו קוראים לזה ׳יציאות פולניות׳ – חוסר התאמה בין המילים לטון פאסיבי-אגרסיבי.

ניתן לומר שכעס הוא גם עניין תרבותי?

״בוודאי. אם תשווה את עדות המזרח התיכון לתרבויות אחרות, תוכל להבחין בפער הגדול בינהם בכל הקשור להצגת כעס וביטוי רגשי בכלל, או האפשרות לדבר על כעס. אצל ישראלים אנחנו רואים הרבה יותר עירנות לנושא, הכלה ורצון ללכת לטיפול ולהתמודד עם המקומות הללו".

בואי נדבר על כעס ישראלי.

״אנחנו מאוד מיוחדים. בתרבות הישראלית שזורה המון טראומה. גם אם הדור שלנו חי בבועה, עדיין הסבים והסבתות שלנו חוו טראומה מסויימת ששזורה בתרבות שלנו וחלק מהם יעבירו את זה הלאה. אנחנו מדברים על ניצולי שואה, על חווית העליה לארץ וגם המציאות הלא פשוטה בישראל. לדוגמא: אם אתה ואני נלך ברחוב פה באל-איי ונראה תיק. אנחנו ניגש אליו או נרים אותו? בחיים לא! כי זה משהו מאוד מושרש אצל ישראלים. גדלנו במדינה ובתרבות שהתיק הזה הוא קודם כל חפץ חשוד. הוא יכול להיות מטען חבלה ולהתפוצץ. אנחנו חיים בטראומה ובתרבות שמאוד מתגוננת. אנחנו חשופים לביקורת מבחוץ למלחמות ולפיגועים.

"זו אחת הסיבות שתמיד אומרים שלישראלים יש מזג חם, אפילו לפאסיבים שביננו. אנחנו תרבות מאוד ׳חמה׳. קיים הבדל משמעותי בין התרבות ה׳חמה׳ של הספרדים או הלטינים; זו תרבות חמה ותשוקתית. אנחנו חיים בהמון פחד של מה יקרה אם. מעבר להיות חמים אנחנו קצת חרדתיים. תיקח יהודי שגר בגולה ותשים לב שהביטוי שלו לרגש ולכעס הוא שונה. יש משהו בקונסטלציה של ישראל: לעבור עליה, פיגועים, מלחמות ולהילחם על הזהות שלנו שבאה לידי ביטוי בכעס שלנו".

אילו סוגים של מטופלים מגיעים אליך?

״מגוונים. גברים או נשים וגם זוגות, נערים ונערות. אני לא מטפלת רק בניהול כעסים אבל יוצא שאני תמיד נותנת את אינפורמציה בנושא הזה. כי מה זה ניהול כעסים בסופו של יום? זה לדבר על גבולות, לדבר על דרכי תקשורות בין בני אדם והטריגרים שלהם.

"אחד התחומים שאני מרבה לעסוק בהם הוא ניהול כעסים בין בני זוג. פעם שמעתי את הרב טולדנו אומר משפט מאוד יפה: 'אנשים מתחתנים עם מסכות, וחיים עם אנשים'. בני הזוג מתחתנים עם האידיאל שיש להם ואז הוא מתפרק ונשאר רק בן אדם שאתה עומד מולו, ואתה נורא רוצה שהוא ילך בדרך שלך והוא רוצה ללכת בדרך שלו. אבל אם יש דרך תקשורות נכונה ושיח עם רמה של כבוד והצבת גבולות הדדית, בהחלט ניתן לנהל את המערכת הזוגית הזו.

"אף אחד לא אשם בזה שאנחנו כועסים זו בחירה שלנו. כל אדם צריך לקחת אחריות על הרגשות שלו והציפיות שלו מהסביבה. אתה יכול לבוא ולשתף, אבל אף אחד לא אחראי על האושר או על הרגשות שלך. גם בזוגיות אתה יכול לחלוק מעצמך ולראות אם לבן הזוג יש את הכלים לעזור ולסייע אבל הצד השני לא חייב לך דבר".

מגיעים אליך גם לקוחות אלימים במיוחד?

״רוב המטופלים שלי הם לא אנשים אלימים אחד כלפי השני. במקרה של אלימות בין בני זוג מבחינה חוקית אני לא יכולה לראות אותם ביחד. במקרה כזה אני צריכה לקבוע איתם פגישות נפרדות, או שאטפל באחד מבני הזוג והשני יצטרך ללכת לפסיכולוג אחר. רוב המטופלים שלי שמגיעים מבתי משפט ביצעו עבירה לא חמורה והם נשלחים לטיפול לניהול כעסים כדי למנוע מקרה חוזר".

מדוע ילדים כועסים? 

״זה נובע מחוסר גבולות שההורים אינם יודעים להציב להם. היום אני די הפסקתי לעבוד עם ילדים מפני שהבנתי שאם לא כל המשפחה נרתמת לעניין – הטיפול לא אפקטיבי. הבנתי מנסיון עבר שכאשר הייתי עובדת עם ילד על הכעסים שלו ואז הוא היה אומר: 'את אומרת לי לשלוט על הכעס שלי ואז בבית אמא תמיד צועקת עלי, למה לה מותר ולי אסור'. כמו שאמרנו, כעס הוא התנהגות נלמדת. אם אני מלמדת את הילד ונותנת לו כלים ואז הוא חוזר הביתה ורואה צעקות והתנהגות כעוסה אני לא יכולה להסביר לו מדוע אצל ההורים זה בסדר. לכן אני אטפל בילד רק אם ההורים שלו יגיעו לטיפול גם כן.״

אז מה עומד מאחורי הכעס ואיך ניתן לזהות אותו?

״הרבה אנשים אינם יודעים לזהות את הרגש מאחורי הכעס. יש מגוון רגשות שתוקפים אותנו בסיטואציות שונות. אנחנו לא רק שמחים, מתרגשים או עצובים. בהרבה מקרים הורים אומרים לילד: ׳אל תתנהג כמו ילדה׳, ׳תפסיק להתבכיין׳, ׳מה אתה תינוק׳, ולמעשה לא נותנים לילדים את הכלים להתמודד עם הרגשות שלהם ולהבין אותם. אני מזמינה את ההורים לבוא וללמוד את הילד שלכם ולהבין מה הוא באמת מרגיש. אני מאמינה בלדבר עם הילדים בגובה העיניים. לא צריך את כל ה׳סוייט טוק׳; תסבירו לילד בשפה שלכם, תנו לו את הכלים אתם המנטורים של הילדים שלכם.

בהרבה מקרים כשילד כועס ההורים אומרים לו: ׳תפסיק לכעוס לך תירגע ואז תבוא לדבר איתי'. או ׳לך תירגע בחדר שלך׳. מה זה להירגע? כיצד מבוגרים נרגעים כאשר הם כועסים?, הם הולכים לחדר כושר, יוצאים להליכה ליד הבית, שומעים מוזיקה. אז למה אתם שולחים את הילד לחדר סגור כדי להירגע. הגוף שלו מלא באנרגיה ואדרנלין. ילד לא יכול פתאום להפסיק לכעוס. כשאנחנו כועסים המוח הרגשי שלנו משתלט על המוח החושב. ההורים מבקשים תשובות מהילד ושיסביר להם מדוע עשה מה שעשה. לילד אין תשובות והוא מרגיש מתוסכל ולעיתים מושפל.״

נשים כועסות יותר בגברים?

״נשים לא כועסות יותר מגברים אבל הן כועסות שונה. גברים נוטים להיות פאסיבים או אגרסיבים. נשים רצות על הספקטרום – מפסיבית לאגרסיביות גברים מתפוצצים או שותקים. לנשים יש מנעד הרבה יותר רחב של כעס.

גברים ונשים יכולים להיות אלימים באותה רמה. גם אישה יכולה לזרוק משהו בבית או לדחוף את בן הזוג שלה. פעם זה היה מאוד מקובל להרים יד, היום החברה פחות מקבלת אנשים אלימים, זו בעיה שהצלחנו פחות או יותר למגר בחברה המערבית.״

הספר ׳יסודות ניהול הכעס׳ בו משתמשת לירון (וגם נערך על ידה) תורגם לאחרונה לעברית עדי וולשטיין-גבאי). הספר נכתב במקור על ידי יטה אבידיאן, מטפלת משפחתית וזוגית מורשית שמתמחה בעבודה על מערכות יחסים, כעס, חרדה והתמכרויות.

אבידיאן היא גם מנהלת הקליניקה הגדולה Anger Management 818 שכוללת 8 מרכזים מצליחים ברחבי לוס אנג׳לס. בין הנושאים המרתקים בספר תוכלו לקרוא וללמוד מהם הטריגרים שמובילים לכעס, כישורים לפתירת בעיות, מיומנות התקשורת האסרטיבית והקשבה אפקטיבית, פיתוח אינטליגציה ריגשית ואמפתיה, וטיפים לניהול לחצים נפשיים ותרגילי הרגעה.

גבאי-סמרה: ״הספר ׳יסודות ניהול הכעס׳ יצא גם באנגלית, ספרדית וארמנית. יש לו גם גירסת נערים יותר קלילה ופשוטה שמתאימה לנוער מתבגר. כל מי שמשתתף בסדנאות שלנו רוכש את הספר וניתן להשיג אותו גם באמזון".

מה האתגר הבא מבחינת הקריירה שלך?

"קודם כל בקרוב אני אפתח קבוצה לניהול כעסים בעברית. הייתה לי אחת ממש מוצלחת לנשים ועכשיו אני רוצה לעשות קבוצה מעורבת.

"בנוסף, השלב הבא הוא להתמחות בנושא של אכילה רגשית. זה תחום שאני חושבת שהוא מאוד מתחבר לכל מה שאני עושה. בתרבות שלנו יש המון טיוח בנושא האוכל. אנחנו מודעים למה אנחנו אוכלים, ואנחנו נורא מודעים לאיך אנחנו מתאמנים ולספורט בכלל. אבל אנחנו לא יודעים למה אנחנו אוכלים כשאנחנו עצובים, או כשאנחנו שמחים. אנשים עושים דיאטה, חושבים שהם הצליחו ואז משמינים שוב ולא מוצאים פתרון. זה תחום שמאוד מעניין אותי וזה השלב המקצועי הבא שאני רוצה לעסוק בו".

www.lirongabay.com
818-208-0518
Therapy@LironGabay.com
/www.facebook.com/LirongabayLMFT
Instagram: Liron Gabay Samara LMFT 20300 Ventura Blvd #330

Woodland Hills 91363

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

גוף ונפש

יום הכיפורים: חתימה בספר החיים

Published

on

כדאי להיות בשמחה גדולה ביום כיפור – אנו זוכים לעליות רוחניות שאין כמותן בכל השנה. יש הזדמנות לעזוב את מי שהייתי בשנה שעברה ולפוך להיות אדם חדש לגמרי

״בוא וראה, ביום ההוא , דראש השנה, נתכנסה הלבנה, שהיא המלכות, ואינה מאירה עד בעשור לחדש, שישראל כולם חוזרים בתשובה שלמה, ואמא עלאה שהיא בינה, חוזרת ומאירה לה, ויום הזה , דיום הכפורים, לוקחת המלכות הארות אמא, שהיא בינה, ונמצאת שמחה בכל.״

(ספר הזוהר, פרשת אמור, פסוק רכ״ד)

לאחר חטא העגל ושבירת הלוחות אשר כללו בתוכם את האור של חיי נצח, משה עלה שוב להר, לשמונים ימים נוספים וחזר עם הלוחות השניים בי׳ בתשרי – יום כיפורים.

מכאן ידוע שיום כיפורים נחשב ליום הגבוה ביותר בשנה, אשר בו ניתן להתחבר לשפע של אור אשר לא מתגלה כמותו בשאר ימות השנה.( למעט חג פורים)

האם יום כיפורים נקבע בגלל שהלוחות השניים ניתנו בו? חכמת הקבלה מלמדת שההיפך הוא הנכון: הלוחות השניים ניתנו ב י׳ בתשרי בגלל שהיום הזה נקבע מזמן בריאת העולם, כיום של זיכוך רוחני, המאפשר לכל אדם לנקות את כל מה שחוסם אותו מלהגשים את הייעוד שלו.

התרת נדרים לעומת תפילת כל נדרי

בראש השנה, לפני כניסת החג, נהוג לעשות התרת נדרים וביום כפורים נהוג להתחיל בתפילת כל נדרי. מהי משמעות התרת הנדרים?

בכל פעם שהבטחנו לעשות משהו ולא קיימנו, נוצר חור אנרגטי בחיינו. מכיוון שבעולם הרוחני אין זמן תנועה ומקום, כאשר האדם מחליט לעשות פעולה מסויימת הוא מקבל את האנרגיה (את האור) על מנת שיוכל להוציא אותה לפועל.

כאשר אין הוצאה לפועל של מה שהאדם אמר שיעשה, האור שהוא קיבל עובר לצד השלילי ויוצר חסימה בחייו. התרת הנדרים מאפשרת לנו להתחיל את השנה עם כלי רוחני נקי ללא חסימות.

מהי משמעות תפילת כל נדרי?

ביום הכפורים נהוג להתחיל בתפילת כל נדרי.

ספר הזוהר מלמד כי תפילת כל נדרי, להבדיל מהתרת נדרים, מבטלת את כל הנדרים של המלאכים אשר אחראים על ההוצאה לפועל של גזרי הדין כלפינו חס ושלום.

מומלץ לכוון שאנו מבטלים את כל הדינים אשר לא הצלחנו לנקות בראש השנה, ולראות איך אנחנו מתחילים את השנה עם מודעות חדשה וגדולה יותר, כדי שנוכל להגשים את כל האור שעלינו לגלות בשנה הבאה.

משמעות חמשת העינויים

״ מצוה זו היא להתענות ביום הכפורים, להכניע הגוף והנפש, בסוד ה׳ עינויים ה׳ מדרגות של יום הכפורים… כי המקטרג בא להזכיר עונותיהם כמו שלמדנו,  וכלם, כל ישראל, הם בתשובה שלמה לפני אביהם..״

(ספר הזוהר, פרשת אמור, פסוק רכ״ז)

ע״פ המסורת, נהוג לצום ביום כפורים, על מנת לבקש סליחה ולכפר על כל החטאים והשליליות אשר גרמנו בשנה שעברה. חכמת הקבלה מלמדת, כי בקשת הסליחה היא לא העיקר ביום כפורים, אלא היכולת לעורר רצון להשתנות. עיקר העבודה ביום כפורים הוא בלנקות את הקליפות אשר מונעות מאיתנו להתחבר למהות שלנו שהיא מהות של נתינה.  פעם בשנה, ניתנת לנו ההזדמנות להתרחק מכל סוג של קבלה עצמית על מנת לעורר את מודעות האור שבתוכנו.

אדם אשר פגע בנו ובא לבקש סליחה ביום כיפורים, יכול לקחת את הכאב אשר גרם בחזרה? בוודאי שלא. לכן, התקינו חכמי הקבלה את חמשת העינויים ביום כפורים, אשר יכולים לנקות את כל השליליות שגרמנו לאחרים ולעצמנו על מנת שנוכל  לשנות את המודעות שלנו לכל השנה.

כדאי להיות בשמחה גדולה ביום כיפורים מכיוון שאנו זוכים לעליות רוחניות שאין כמותן בכל השנה. יש הזדמנות לעזוב את מי שהייתי בשנה שעברה ולפוך להיות אדם חדש לגמרי.

אלו הם חמשת העינויים:

1. איסור אכילה ושתייה 

2.איסור רחצה

3.איסור בישום ותמרוקים

4.איסור נעילת הסנדל ( מעור)

5. איסור תשמיש המיטה

הסיבה לחמשת העינויים היא לאפשר לנו להתחבר לחמשת העולמות אשר מחברים אותנו עם השלמות שהיתה לנו בזמן בריאת העולם. כל סוג של מילוי אשר אנו מקבלים בשאר ימות השנה, נמוך בהרבה מהמילוי אותו אנו מקבלים ביום כפורים, האור של ספירת בינה מאיר את היקום ומאפשר לנו לנקות את כל השליליות שלנו על מנת שנוכל לגלות את האור הבלתי מוגבל שלנו.

עבודת הכהן הגדול ביום כיפור

״ והכהן עומד במזרח ופניו למערב. הוא עומד באימה לפני אל עליון , ואומר עליו דברי וידוי…   וכך היה אומר: אנא השם.. חטאתי עויתי פשעתי לפניך אני וביתי…כפר נא לחטאים ולעוונות ולפשעים, שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך אני וביתי… והכהנים והעם, העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את שם המפורש, יוצא מפי כהן גדול בקדושה וטהרה, היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם, ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״

( כתבי האר״י, פרי עץ חיים, שער יום כפורים)

אחת מהקריאות המרגשות ביום כפורים היא הקריאה על העבודה של הכהן הגדול, אשר היה נכנס לקודש הקודשים פעם אחת בשנה – ביום כפורים.

תפקידם של הכוהנים היה לדאוג לאנשים אחרים ולחבר אותם לאור הבורא. לכהן היה אסור לדאוג לעצמו ולכן הוא יכל להיות צינור טהור למשיכת שפע וברכות מהעולמות העליונים. ביום כיפורים ניתנת לנו ההזדמנות להתחבר למודעות של הכהן הגדול. כפי שהכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים, כך אנו נכנסים לקודש הקודשים על מנת להתחבר לגדולה האמיתית שלנו.

הכהן הגדול היה מחבר את  העם עם המלאך מיכאל, אשר אחראי על אנרגיית החסד בעולם. הקריאה על עבודת הכהן הגדול מעוררת אותנו להיות כמו הכהנים, להתפלל תמיד עבור אנשים אחרים, אשר עוברים קשיים בחייהם. כמו כן מתגלה אור של רפואה בכל העולם דרך הקריאה על עבודת הכהן הגדול. 

איזו מתנה נפלאה!

תפילת מנחה

בתפילת מנחה ביום כפורים אנו קוראים את הסיפור על יונה, אשר ניסה לברוח מהאחריות שהבורא נתן לו, לעזור לתושבי העיר נינוה. יונה עלה על אונייה ביפו, וכאשר פרצה סופה והאונייה כמעט טבעה, הוא ביקש מהמלחים לזרוק אותו לתוך הים על מנת להשקיט את הסערה. יונה נזרק אל הים, לויתן עצום בלע אותו והקיא אותו בחזרה לאותו חוף אשר ממנו הוא בא.

ספר הזוהר מלמד אותנו כי לכל אדם יש אחריות על כל כך הרבה אנשים אחרים, אשר תלויים בו רוחנית וגשמית . כאשר האדם בורח מהאחריות ומהייעוד שלו, הוא יחווה כאב עד אשר יחזור ויתחבר לעבודה הרוחנית והאור אשר הוא בא לגלות בעולם.

הקריאה על יונה הנביא מחברת אותנו עם הגשמת הייעוד שלנו בשנה החדשה.

בנוסף, בקריאה זאת מתגלה כח של שפע ופרנסה לכל השנה.

לראות את הטוב לכל השנה

ישנו סיפור על מקובל בשם רבי לוי יצחק מברידצ׳יב אשר היה ידוע כמלמד זכות על כולם וביכולת שלו לראות רק את הטוב בכל אדם. פעם ביום הכיפורים, רבי לוי יצחקהיה בדרכו לתפילה, וראה יהודי אחד אשר ישב בחצר ביתו ואכל את ארוחת הבוקר. רבי לוי יצחק עצר על ידו ואמר: בני היקר, אני בטוח שהשתדלת לצום אבל בגלל החולשה של גופך לא יכולת להחזיק יותר מעמד״. אותו יהודי ענה לו בחוצפה: לא, לא הרגשתי בשום  חולשה, אני פשוט לא מחשיב את היום הזה ולכן אני לא צם!

רבי לוי יצחק נשא את ידיו לשמים ואמר: ריבונו של עולם, תראה את הבנים הקדושים שלך, אפילו לשקר הם לא מסוגלים… 

היכולת לראות את הטוב בכל אדם, לראות את הטוב בכל מצב ובעיקר לראות את הטוב בעצמנו ניתנת לנו כמתנת חינם ביום כפורים.

תפילת נעילה 

תפילת הנעילה בסיום החג, מאפשרת לנו לנעול את המודעות שלנו הנתינה ואהבה ללא תנאי לכל השנה. השנה החדשה תביא איתה הזדמנויות עצומות להצלחות וברכות גדולות ולכן עלינו להעריך את כל מה שקיבלנו ולזכור שאנו מסוגלים לעשות הכל אם הכוונות שלנו הן למטרות נתינה וגילוי של אור בעולם.

יש כל כך הרבה אנשים אשר צריכים את עזרתנו! שנזכה להיחתם בספר החיים!

==

Avner.madar@kabbalah.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות