Connect with us

ספורט

כמעט חצי מיליארד כדי לחבוט בכדור?

Published

on

לוס אנג'לס איינג'לס, קבוצת הבייסבול של אורנג' קאונטי, חתמה על חוזה בשווי 430 מיליון דולר עם שחקנה המצטיין, מייק טראוט • האם מדובר בהסכם זול יחסית? בארה"ב חושבים שכן

לוס אנג'לס איינג'לס חתמה בשבוע שעבר על חוזה בשווי 430 מיליון דולר עם שחקנה המצטיין, מייק טראוט. מדובר בסכום ששווה כמו רכישות רשת מלונות (קימפטון) או חברת ביגוד פרי אליס). בעולם הספורטיבי ההסכם גדול יותר מההסכם "הכי גדול בהיסטוריה של הספורט" שנחתם בפברואר בין פילדלפיה פיליז לברייס הארפר (הסכם בשווי 330 מיליון דולר) וגם גדול מההסכם שהמתאגרף קאנלו אלוורז חתם עם ערוץ DAZN על שידורי הקרבות שלו (365 מיליון דולר ל-5 שנים). ואולם, בעולם הבייסבול המקצועי טוענים שמדובר ב"מציאה" ו"הסכם טוב לקבוצה". אז למה שחקן שהולך לקבל 430 מיליון דולר ב-12 השנים הבאת, החוזה הגדול בהיסטוריה של הספורט האמריקאי, משתלם?

  1. זה לא כל כך הרבה כסף

כן, טראוט יקבל 430 מיליון דולר שיהפוך אותו לשחקן הבייסבול הראשון עם הכנסה מחוזים בלבד של 508 מיליון דולר (עוקף בהרבה את השחקן שהרוויח הכי הרבה בקריירה עד כה, בעלה הטרי של ג'ניפר לופז אלכס רודריגס, 441 מיליון דולר) אבל כשמחלקים את הסכום ל-12 הכל נראה סביר יותר. טראוט יקבל, בממוצע, כ-35.8 מיליון דולר בשנה. מדובר על הסכם הגדול ב-4% בלבד מההסכם הכי גדול שנחתם לפני שלוש שנים בין זאק גרינקה לאריזונה דיאמונדבאקס. איינג'לס, קבוצתו, מכניסה בסביבות 330 -400 מיליון דולר בשנה ולפי התחזיות היא אמורה להרוויח יותר. לשם השוואה, יוסטון רוקטס מליגת הכדורסל של צפון אמריקה, חתמה על הסכם עם ג'יימס הארדן שבסופו יכנס לו יותר מ-40 מיליון דולר בשנה. וב- NBAיש תקרת שכר – בניגוד ל-MLB.

2. עובד יעיל

טראוט הוא אהוב הקהל, השחקן הנאמן שכל הקריירה שלו שיחק באותה קבוצה. הוא כיום בן 27 ונראה שיסייים את החוזה (שיתחיל בעוד שנתיים) בגיל 39. הוא הולך להיות אייקוני עבור הקבוצה גם אם בדרך כלל שחקני בייסבול מתחילים לדעוך בגיל 30. כלומר, סביר להניח שהקבוצה תחזיר עליו את הכסף. ארתורו מורנו, הבעלים של הקבוצה והבעלים המקסיקני-אמריקאי הראשון בתולדות הספורט האמריקאי, שווה יותר מ-2.5 מיליארד דולר בזכות הצלחתו בשוק התקשורת והנדל"ן. המנכ"ל שלו ב-Outfront, החברה המובילה, מרוויח כ-5 מיליון דולר בשנה, באופציות הרוויח עוד כ-11 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות. הוא לא מתקרב להיות המנכ"ל הכי טוב בתעשייתו ואף אחד לא יקנה חולצה שלו, אבל הוא מקבל סכומים לא רעים בכלל מעבודתו עבור מורנו. טראוט הוא השחקן הכי טוב בבייסבול.

3. טראוט השחקן הכי טוב בבייסבול

מילת הבאז בבייסבול בשנים האחרונות היא WAR. לא מלחמה אלא Wins Above Replacement. ניצחונות ששחקן משיג לקבוצתו ביחס למה ששחקן ממוצע. או, בפשטות, כמה הוא תורם לקבוצה. לכל קבוצה יש את מדד ה-WAR שלה אבל לפי המדדים הסטנדרטים, טראוט הוא "מלך ה-WAR". לפי הסטטיסטיקות שלו הוא אמור להרוויח 79 מיליון דולר בשנה שעברה (2018 הוא היה שווה 55 מיליון דולר ב-2017. ב-2016 הוא היה שווה 78 מיליון דולר וב-2015 היה שווה 74 מיליון דולר. אפילו אם טראוט יורד בצורה דראסטית בתפוקה שלו, הוא יהיה שווה את את הכסף שמשלמים לו (כ-35 מיליון דולר בשנה) – לפחות בכל הקשור לניצחונות שלו. יש לו WAR הגדול פי 2 מברייס הארפר, שבפברואר חתם עם פילדלפיה פיליז על חוזה ל-13 שנה בשווי 330 מיליון דולר. לפי סוכן שדיבר עם ספורטס אילוסטרייטד "ההסכם של טראוט מאוד לא מרשים".

4. יש זמן וכס

האיינג'לס במקום ה-18 מבחינת שכר בבייסבול למרות שהם ממוקמים באחד השווקים הגדולים בעולם (לוס אנג'לס עם 13 מיליון תושבים בעיר ובסביבתה). הקבוצה ללא חוב וחתמה ב-2011 על הסכם ל-20 שנה בשווי 3 מיליארד דולר. יש לקבוצה זמן וכסף כדי להבטיח לעצמה את השחקן הכי טוב בבייסבול.

5. מייק מי?

אגב, אם לא שמעתם את השם מייק טראוט עד היום, זה בסדר גמור – הוא לא ממש מפורסם. שחקני בייסבול לא ממש מפורסמים בימנו. ברשימת 100 הספורטאים המפורסמים בתבל של ESPN יש רק שחקן בייסבול אחד – והוא לא מייק טראוט. מדובר בברייס הארפר. טראוט יהיה מוכר יותר בשנים הקרובות בגלל כתבות על שכרו אבל בהשוואה ללברון ג'יימס או אפילו שחקן NBA כמו בראדלי ביל, הוא ירוויח ממש מעט מתדמיתו או מהסכמים עם חברות מסחריות שרוצות להשתמש בדמותו כדי לפרסם מוצרים. זה בסדר, הוא לא צריך את הכסף הזה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

הלייקרס מציגים: ההתקפה הטובה ביותר היא הגנה…

Published

on

בששת המשחקים הראשונים של העונה, ללייקרס יש את ההגנה הטובה בליגה למרות שההתקפה בראשות לברון ו-AD מקרטעת • סימן לבאות או נחכה ונראה?

נכון לכתיבת שורות אלו, ללייקרס יש את ההגנה הטובה בליגה 96.3 נק' ל-100 פוזשנים) והם נראים טוב מאוד אחרי נצחונות חוץ מרשימים על דאלאס והספרס.

הלייקרס עדיין אמורים להיות במסע חיפוש עצמי אחרי שבערך 120% מהסגל שלהם התחלף בקיץ והם הוסיפו את אחד הביג-מנים הכי ורסטיליים בהיסטוריה של הליגה, אבל נראה שהם מצאו את הנישה שלהם יחסית מהר.

אייברי בראדלי ודני גרין מייצרים קו הגנה ראשון איכותי מאוד. במשחק העומד הם מקשים מאוד על הגארדים של היריבות ומורידים את האחוזים של היריבות מחוץ לקשת (30.7%, מקום 5 בליגה). בנוסף, הנוכחות של AD ומגי/דווייט מורידה את האחוזים של היריבות בתוך הצבע (57.1%, מקום 2 בליגה). אין אף קבוצה בליגה שנמצאת בטופ 5 בשתי הקטגוריות הללו חוץ מהלייקרס. תוסיפו לזה את לברון שנראה יותר מחויב העונה בהגנה (זה מתבטא קצת בסטטיסטיקות המתקדמות שלו, אבל עוד מוקדם להגיד) ויש לכם מכונה הגנתית משומנת, בדיוק כמו שפרנק ווגל אוהב.

זה מתבטא בכך שהם מעכבים את הפוזשנים של היריבות (17.2 שניות בממוצע אחרי סל, מקום 7 בליגה), הם בטופ 5 ב-Deflections, מקום 2 בסחיטת עבירות תוקף, מקום ראשון בחסימות בפער ניכר ובסופו של דבר, כל הנתונים הללו מתנקזם לנתון אחד מהדהד – ללייקרס יש את ההגנה הכי טובה במשחק העומד (לפי Cleaning the Glass) ובפלייאוף, שבו בדרך כלל המשחק נוטה לעמוד יותר, לנתון הזה יש משמעות אדירה.

עכשיו צריכים לשאול האם ההגנה של הלייקרס היא אמיתית או שזה רק ירח הדבש בין ווגל והקבוצה החדשה שלו. באופן כללי, זה שקבוצה נמצאת בטופ 5 ביעילות הגנתית בתחילת העונה לא בהכרח אומר שהיא תהיה שם גם בתום העונה. ואנחנו כבר מספיק משכילים כדי לדעת לא לסמוך על ההגנה של לברון בעונה הרגילה ולא לסמוך על דווייט האוורד באופן כללי, לא משנה כמה הצמות שלו יפות.

אבל גם אם לוקחים את הגישה השמרנית, קשה לראות את ההגנה של הלייקרס מדרדרת יותר מדי. דני גרין הוא חיה הגנתית ואם אייברי בראדלי חוזר ליכולת שלו מבוסטון (אם גדול מאוד, למרות שכרגע זה נראה מבטיח) ללייקרס יש הגנת פרימטר מפחידה. מאחוריהם מחכים האוורד/מגי שחוסמים את הטבעת ודייוויס ולברון יכולים לשמש כ-Free Safety בהגנה ולנצל את האתלטיות שלהם כדי לחסל לחלוטין את כל האשליות של היריבות לשים את הכדור בסל.

זה נכון בתיאוריה, אבל כאמור בראדלי מגיע אחרי שנתיים מאכזבות מאוד, גרין כבר לא ילד והאוורד/מגי כנראה לא יהיו על הפרקט במאני טיים. יהיה מעניין לראות איך ההרכב עם דייוויס ב-5 מתפקד בהגנה כי זו כנראה תהיה אינדיקציה טובה יותר לאיך ההגנה של הלייקרס תתפקד בפלייאוף, או כמו שאקסל רוז אמר פעם, Just a little patience.

מצד אחד, זה טבעי עבור קבוצה חדשה לחוות קצת כאבי גדילה וגם הלייקרס פגשו כמה קבוצות שבאופן מסורתי הן מצוינות בהגנה כמו הספרס והג'אז. מצד שני, למה בהגנה הלייקרס התחברו כל כך מהר ואילו בהתקפה לא? הגנה בדרך כלל דורשת יותר מאמץ קבוצתי ותיאום בין כל שחקני החמישייה בעוד ההתקפה יכולה להתבסס יותר על משחק יחידני ולהתגבר על בעיות כימיה וסנכרון. זה מה שיוסטון עושים יפה מאוד כבר שנים.

יכול להיות שווגל השקיע את כל קדם העונה באימונים על הגנה ולא הקדיש זמן לתרגילים התקפיים. בינתיים נראה שההתקפה של הלייקרס קצת חסרה חזון וכוללת המון פוסט-אפים של AD ובידודים של לברון. אמנם דייוויס הוא מפלצת בפוסט ונראה שכל פעם שהוא מקבל את הכדור באותיות דברים טובים קורים, אבל בסדרת פלייאוף סביר להניח שההגנות ימצאו דרך לסכל את המהלך הזה, בין אם זה באזורית או בדאבל טים שישאיר את הקנטוויוס קולדוול פופים של העולם פנויים לזריקה.

גם הבידודים של לברון הם כנראה לא הדרך הכי יעילה להקצות את המשאבים ההתקפיים של הלייקרס. לברון אוטוטו בן 35 והעונה נראה שקשה לו יותר לסיים באזור הטבעת (67%, הכי נמוך שלו מאז עונת הרוקי). לברון עד כה נוגע בכדור הכי הרבה בליגה חוץ מלוקה דונצ'יץ'. הזמן שבו הוא נוגע בכדור הכי גבוה (8.6 דק' למשחק) מאז שהתחילו לעקוב אחרי הנתון הזה ב-2013. נכון לעכשיו יש לו את ה-Usage הכי גבוה מאז עונת 2009. אפילו בקאבס בקדנציה השנייה שלו הוא לא היה מעורב כל כך הרבה
בכל המהלכים של הקבוצה.

חלק מהנתונים הללו הם הכרחיים. ללברון אין את קיירי ארווינג או דוויין ווייד לצידו שיורידו ממנו את עול ניהול המשחק. אמנם דייוויס הוא מפלצת, אבל הוא צריך שיפעילו אותו וללייקרס אין מפעילים ברמה גבוהה חוץ מלברון. השאלה היא האם הלייקרס ימשיכו לרכב על לברון עד שהוא כבר לא יוכל לסחוב או שבאיזשהו שלב ווגל ישנה כיוון בהתקפה? או שאולי רוב פלינקה יבוא לעזרת חבר ויצליח להנחית עוד גארד יוצר שלפחות יאפשר ללברון לא להוביל את הכדור כל התקפה?

עם כל סימני השאלה, הלייקרס נמצאים במקום מצוין. רצף הנצחונות האחרון מאפשר להם מרחב נשימה מבלי לקרוס לתוך דרמות מיותרות כמו שרק לוס אנג'לס יודעת לייצר. בנובמבר הם לא הולכים לפגוש אף אחת מהיריבות הישירות שלהם במערב וגם היריבות החזקות שהם הולכים לפגוש מהמזרח (טורונטו ומיאמי) הולכות להגיע לסטייפלס סנטר. בדצמבר זה כבר יהיה סיפור אחר, עם מפגשים כפולים מול דנבר, פורטלנד ודאלאס ועוד קרבות מול הקליפרס והבאקס. בדצמבר כנראה נגלה כמה הקבוצה הזו באמת יכולה לאיים על התואר וללכת עד הסוף. עד אז יש להם לו"ז יחסית נח להמשיך ולשכלל את ההגנה שלהם ומצד שני, להמשיך לחפש את נקודת הג'י שלהם בהתקפה.

המשך לקרוא

ספורט

כשהמלך כורע ברך

Published

on

כוכב הלייקרס הציב עצמו במוקד הוויכוח בין חופש הביטוי לבין האינטרס העסקי של ה- NBA למזלו הוא יכול להביע את דעתו, בניגוד למתרחש במקומות אחרים

ללברון ג'יימס היה לא מעט זמן לחשוב איך לענות על השאלות שידע שיגיעו. ימים ארוכים במלונות בסין, טיסות ארוכות, נתנו לו כל הזדמנות אפשרית לחשוב איך לנסח את התשובה לסערה סביב דבריו של מנכ"ל יוסטון רוקטס דריל מורי, בה לא היה לו כל חלק, אך כזו שהשפיעה ישירות על חשבון הבנק שלו. במקום זאת, לברון ליבה את האש. הוא האשים את "השליח" במקום להתייחס למסר שעלה. מהרגע ההוא, המותג שנקרא "לברון ג'יימס" כבר לא יהיה אותו דבר. הוא עדיין אחד משחקני הכדורסל הגדולים בכל הזמנים, זה לא ישתנה.

אך במרחק כמה משפטים בלבד, הוא איבד את מקומו כאחד שכדאי להקשיב לו קשב רב כשזה נוגע לעניינים חברתיים.

אף אחד לא ביקש שג'יימס יתייצב בחזית התמיכה במאבק של אזרחי הונג קונג. ברור שמדובר בצעד שאף שחקן שמרוויח מיליונים מהשוק הסיני – לא יצעד. אך משחקן שהתגאה בעצמו כאחד שיודע לדבר על הנושאים החברתיים הבוערים, מטרייבון מרטין ועד קולין קאפרניק, היה מצופה שידבר בעד חופש הביטוי, ובטח שלא נגדו.

ג'יימס דיבר נגד חופש הביטוי של דריל מורי, הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס, והסערה שחולל עקב הציוץ שלו, בו הביע תמיכה במאבקם של אזרחי הונג קונג. בראיונות הראשונים שג'יימס ערך מאז שחזר מסין, הוא תייג את מורי כאחד ש"הוטעה או ממש לא בקיא בנושא עליו התבטא" וכאחד שלא מבין עד כמה הציוץ שלו בטוויטר יכול להשפיע על כל מי שקשור לליגה הטובה בעולם.

בעוד ג'יימס הזכיר את חופש הביטוי, בניסיונו לבודד את דעותיו מאלה של מורי, מה שאנשים שמעו בפועל זה זכויות אדם זה נחמד ומצוין, אבל אל תתנו לזה לפגוע בפרת המזומנים הסינית של ה-NBA". המילים שאמר בתשובתו נאמרו בסרבול, כאילו ג'יימס בעצמו הוטעה או לא ממש בקיא. נראה שאחרי שהבין זאת, לכאורה, הוסיף שני ציוצים בטוויטר שרק הגבירו את הזעם נגדו ברשתות החברתיות.

הזעם הזה בא לידי ביטוי גם בהונג קונג. מפגינים דרכו על חולצותיו ובמקרה אחד אף הוצתה גופייה שלו – לא בדיוק הדרך בה לברון רצה להתחיל את עונת ה-NBA. עד כמה ימים לפני כן, הדבר היחיד שהעסיק אותו היה איך ליצור חיבור מנצח עם אנתוני דיוויס אל מול זה של קאווי לנרד ופול ג'ורג', היריבים השנואים מהקליפרס.

בשבוע האחרון ניצב "הקינג" תחת מתקפה משני הצדדים סביב מחלוקת וסערה אותה לא הוא יצר, אך כזו שהוא ישלם עליה – ולא רק באובדן הזדמנויות עסקיות בסין. אף אחד לא ציפה מג'יימס להיות מומחה בנושא המחאה בהונג קונג, שם מפגינים אזרחי המדינה כנגד שליטה הולכת וגוברת של הממשל הסיני. אך הם ציפו ממנו לעשות מה שעשה הקומישינר אדם סילבר כשביקר בסין: לומר שלא כל אחד רואה את הדברים באותה הצורה, אך לכל אחד זכות להביע את דעתו. זה היה מספיק.

אפילו סטיב קר, מאמן גולדן סטייט ווריירס, לו יש דעה כמעט בכל נושא שעל סדר היום ונראה כמי שנהנה מוויכוחיו השונים עם הנשיא דונאלד טראמפ, שמר על דממה כשהתראיין בנושא. קר כמעט נאלם דום כשנשאל "האם הוא חושב שמורי שגה", ורק השיב שכדורסל "צריך להיות כוח למען עשיית מטרות טובות". תשובה זו זיכתה אותו בציוץ תגובה מהנשיא שכתב "זה היה כל כך מצחיק לראות את סטיב קר מתפתל ומתבלבל כשהוא נשאל שאלה פשוטה על סין".

'יימס לא היה היחיד שספג אש במחלוקת בה כמעט ואי אפשר למצוא קרקע ניטרלית ויציבה לעמוד עליה. הוא לא היחיד שיספוג הפסד כספי, שיהיה לא קטן בכלל, במחלוקת שפוגעת במערכת היחסים בין הליגה לבין סין, מערכת שנבנתה בעדינות במשך שלושה עשורים. ג'יימס מצידו ניסה, וגם הצליח, בשנים האחרונות למתג את עצמו כמוחמד עלי המודרני בזכות ההתערבות בעניינים חברתיים ופוליטיים ובעמידה שלו לצד המאבק של האפרו-אמריקנאם בגזענות ובאלימות בארה"ב. עכשיו הוא פגע קשות במורשת שלו והטיל ספק בכנות מעשיו ודיבוריו בעניינים חברתיים ופוליטיים אחרים. ההבהרה הרפה שפירסם לא שכנעה אף אחד.

לג'יימס ישנה הזכות לנסות להציל את עצמו מבחינה שיווקית בסין מבלי להיכנס ליחסים הפוליטיקה הפנימיים שלה, וזה בסדר גמור. אבל למילים יש משמעות והזכות להשמיע אותן קיימת. חופש הביטוי הוא מושג חלול בסין, אך הוא אבן יסוד בארה"ב ובעולם החופשי. כמו רבים מאיתנו, ג'יימס הוא בר מזל לחיות במדינה בה ישנה זכות אמיתית כזו. עכשיו נותר לקוות שהוא יזכור זאת בפעם הבאה שהוא מביע את דעתו על נושא מסוים.

המשך לקרוא

ספורט

סיפור אהבה ב- UCLA

Published

on

יש סיפורים שחוצים את הגבולות המוכרים לנו ומעוררים השראה כזה הוא הסיפור של ג'רו הולידיי ולורן צ'ייני, שנפגשו בווסטווד והוכיחו שהחיבור בין כדורסל וכדורגל יכול להצליח למרות כל הקשיים

כשג'רו הולידיי הגיע כפרשמן שנה ראשונה באוניברסיטה) ל-יו. סי.אל.איי, הוא נחשב לאחד הכשרונות המבטיחים של אותו מחזור.

סביר להניח שהוא לא ידע הרבה על כדורגל. בוודאי לא על כדורגל נשים.

ואז, יום אחד ג'רו הגיע לראות משחק כדורסל של נבחרת הנשים כשאוהדת צעירה ניגשה אליו ושאלה אותו האם הוא הכוכב המקומי דארן קוליסון, ואם אפשר לקבל חתימה.

כשהולידיי המובך חזר למקומו אישה צעירה מאחוריו פנתה אליו ואמרה: "אל תדאג, אתה הרבה יותר חמוד מדארן".

הבחורה הזו הייתה לורן צ'ייני. השניים התיידדו בעקבות האירוע, ולמרות שהיו באותו זמן במערכות יחסים אחרות מספר חודשים לאחר מכן הם כבר הפכו לבני זוג.

באותו זמן הולידיי לא ידע מן הסתם שהבחורה שהייתה מבוגרת ממנו בשנתיים היא כוכבת נבחרת הכדורגל של המכללה כמו גם של נבחרת ארצות הברית, וכי כבר הספיקה לזכות במדליית זהב אולימפית.

בתום אותה עונה ג'רו הולידיי נבחר במקום ה-17 בדראפט על ידי פילדלפיה (4 מקומות לפני קוליסון, חברו לקבוצה), כשצ'ייני המשיכה מצידה להצטיין ותפסה לה מקום של קבע בהרכב נבחרת ארה"ב בדרך לזכייה במונדיאל (כולל שער בגמר) ועוד זהב אולימפי.

נשאר לצידה ויהי מה

ב-2013 הם התחתנו, ודי במקביל הולידיי הועבר מפילדלפיה לניו אורלינס בטרייד. על רקע הקושי הרב לנהל מערכת יחסים בזמן תוך כדי ניהול קריירה שמצריכה נסיעות תכופות, בשנת 2015 החליטה לורן לפרוש מכדורגל לטובת הקמת משפחה.

בקיץ של 2016 לורן כבר הייתה בהריון וג'רו התכונן לחזור מהפציעה שסיימה לו את העונה הקודמת בפליקנס. הוא היה לקראת עונת חוזה כשלורן התחילה להרגיש בכאבי ראש חזקים.

בדיקות רפואיות גילוי כי היא סובלת מגידול בראשה שלא ניתן היה להסיר במהלך ההריון מחשש לחייה וחיי התינוקת ברחם.

לורן נאלצה לסבול מכאבים נוראיים, מה שהצריך את זירוז הלידה. בשלב זה החליט ג'רו שלמרות תחילת העונה הצפוייה, הוא נשאר ליד לורן ויהי מה.

בצעד לא אופייני לשחקנים בליגה הוא הודיע להנהלת הפליקנס שהוא לוקח חופשה מהקבוצה כדי לתמוך באשתו, והמועדון, שזכה בעבר לא פעם לביקורות נוקבות החליט לעמוד לצידו ונתן לו את ברכתו.

הולידיי אמנם החמיץ את מחנה האימונים, אך זכה לראות את לידת בתו, ג'רו טיילר, ונשאר ליד לורן שעברה מספר שבועות אחר כך את הניתוח להסרת הגידול.

הוא נשאר לצידה גם במהלך ההתאוששות עד שבנומבר של אותה עונה המצב אפשר לו לחזור למגרש.

כשחזר הקבוצה הייתה במאזן נורא של 10-2, אך הרבה בזכות יכולת מצוינת של ג'רו הקבוצה התאוששה ואף הגיעה לסיבוב השני, כשהולידיי זכה בסיומה לחוזה חדש של 125 מיליון דולר חמש שנים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות