Connect with us

חדשות ואקטואליה

כל העולם (ואשתו) נגדו

Published

on

האם נשיא ארה"ב בדרך לתבוסה כואבת בנובמבר? * אם לשפוט ע"פ השבוע האחרון מדובר בתרחיש יותר מסביר * מהפסיקות של בית המשפט העליון בנושאי להט"ב ומהגרים, דרך הספרים השערורייתים של בולטון ובת אחיו * הסקרים המאוד לא מחמיאים * והצנזורה לציוצים שלו בטוויטר ופייסבוק * טראמפ סינדרום מא' עד ז'

א. בית המשפט העליון האמריקאי החליט בשבוע שעבר שנטייתו/ה המינית של פלוני/ת לא יכולה להוות שיקול שיביא לפיטוריהם של עובדים. מה שמרתק בפסיקה הזו, מעבר להתקדמות המרשימה שהיא עושה למען האג'נדה הפרוגרסיבית והפרו-להטב"ית, זה האופן שבו היא התקבלה: לא רק שהשופטים סרבו להתחלק לפי הפרדיגמה המקובעת של שמרנים מול ליברלים, אלא ששני שופטים שמרנים – הנשיא רוברטס והשופט גורסץ' (שמונה ע"י טראמפ) הצטרפו לליברלים בפסיקה. התוצאה: רוב של 6-3. מה שעוד יותר מרתק זו העובדה שמי שכתב את פסק הדין בשם הרוב הוא גורסץ' דווקא – ומי שהצטרף אליו מהשמרנים, רוברטס, לא פסק בעד זכויות הלהט"ב בעבר. 

ב. מדיניות ההגירה הנוקשה שמקדם נשיא ארה"ב ספגה בשבוע החולף מכה קשה בבית המשפט העליון, כשהשופטים פסלו את ניסיונו לבטל תוכנית המגינה מפני גירוש על מאות אלפי מהגרים. מדובר במהגרים שנכנסו לארה"ב שלא כחוק כשהיו ילדים ושמכונים Dreamers. בית המשפט, שבו יש כעת דווקא רוב שמרני, הרצוי מבחינת טראמפ, הכריע בעניין על חודו של קול: 5 מול 4. טראמפ רצה לבטל את תוכנית ה-DACA המגינה על ה"דרימרז", תוכנית שיצר קודמו בתפקיד, ברק אובמה. בכמה פסיקות בערכאות נמוכות יותר כבר נקבע כי ניסיונו של טראמפ לבטל את התוכנית אינו חוקי, והערב החליטו שופטי העליון להשאיר את הפסיקות האלה על כנן.

ההחלטה למנוע את ביטול התוכנית התקבלה הודות להחלטתו של נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס, הנחשב דווקא לאיש המחנה השמרני, להצטרף לארבעת השופטים הליברלים בבית המשפט. חמשת השופטים קבעו יחד כי התנהלותו של ממשל טראמפ בעניין זה הייתה "שרירותית וגחמנית". פירוש הפסיקה הוא שכ-649 אלף המהגרים הרשומים כעת בתוכנית ה-DACA, שרובם בגירים היספנים שנולדו במדינות אמריקה הלטינית, ימשיכו לקבל הגנה מפני גירוש וזכאים לקבל אישור עבודה לשנתיים שאפשר לחדשו. הפסיקה אינה מונעת מטראמפ לנסות שוב לבטל את התוכנית, אבל לא סביר שממשלו יספיק לעשות זאת לפני הבחירות לנשיאות ולקונגרס שייערכו ב-3 בנובמבר.

הפסיקה הכעיסה כצפוי את הנשיא טראמפ. למעשה, זו הפעם השנייה שבה השופט רוברטס מצביע נגד עמדתו של הממשל בתיק חשוב-ביותר: רוברטס היה גם זה שלפני שנה הכריע בקולו נגד טראמפ, כשהעליון חסם את ניסיונו של הממשל לצרף למפקד האוכלוסין של שנת 2020 שאלה על אזרחות שלדברי מבקרי הממשל נועדה להניא מהגרים מלהשתתף במפקד. זמן קצר אחרי פרסום החלטתו של בית המשפט העליון הערב כתב טראמפ בטוויטר: "ההחלטות האיומות והטעונות פוליטית שיוצאות מבית המשפט העליון הן ירייה בפרצופם של מי שגאים לקרוא לעצמם רפובליקנים או שמרנים". טראמפ הוסיף "אנחנו צריכים עוד שופטים", כשכוונתו לעוד שופטים שמרנים שיטו את הכף בבית המשפט העליון, וחתם את הציוץ בקריאה: "הצביעו טראמפ 2020!". זמן קצר אחר כך צייץ שוב: "אתם מקבלים את הרושם שבית המשפט לא מחבב אותי?".

יצוין כי מלבד רוברטס כל ארבעת השופטים השמרנים האחרים בעליון, בהם ניל גורסוץ' וברט קבאנו, שני שופטים שטראמפ עצמו מינה, הצביעו נגד חסימת דרכו של הממשל לביטול התוכנית. השופט קלרנס תומס כתב: "חובה להכיר בכך שהחלטת בית המשפט היום היא מאמץ להימנע מהחלטה שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית אבל נכונה מבחינה משפטית". תומס טען כי התוכנית כשלעצמה היא תוכנית "בלתי חוקית באופן מהותי". ממשלו של טראמפ טוען זה זמן רב שאובמה חרג מסמכויותיו החוקתיות כשיצר את התוכנית באמצעות צו נשיאותי ועקף את הקונגרס.

כדי לקבל הגנה במסגרת תוכנית ה-DACA נדרשים מהגרים לעמוד בשורה של קריטריונים, למשל להיות נעדרי הרשעה פלילית או להיות רשומים לבית ספר תיכון או בוגרים של בית ספר תיכון. אובמה יצר את התוכנית אחרי שהקונגרס לא הצליח לקדם חקיקה שתהיה מקובלת על שתי המפלגות ושתחולל מהפכה במדיניות ההגירה של ארה"ב. הנשיא הדמוקרטי הדגיש אז כי המהגרים שעבורם נוצרה התוכנית גדלו והתחנכו בארה"ב, התבגרו כאמריקאים ולעתים קרובות אינם יודעים הרבה על מדינות מוצאם. אחרי הפסיקה, כתב אובמה בטוויטר: "אנחנו אולי נראים שונים ובאים מכל מקום, אבל מה שהופך אותנו לאמריקנים הוא הערכים המשותפים שלנו".

ג. שני ספרים שאמורים לצאת בקרוב מדאיגים את טראמפ. הראשון הוא ספרו החושפני של ג'ון בולטון, האובר-נץ והסופר-שמרן שהתפוטר מתפקידו כיועץ לביטחון לאומי על רקע חילוקי דעות עם טראמפ ביחס לצפון קוריאה. בולטון, שהיה סמן ימני במפלגה הרפובליקנית רוב חייו,  מתעתד לספר הכל אודות התקופה הסוערת שלו בבית הלבן, לרבות הצגת טראמפ כנשיא שלא שולט בצוות או בפרטים. בולטון טוען כי הספר גם מוכיח את טענות המפלגה הדמוקרטית בדבר קשרי טראמפ עם אוקראינה, שהובילו להדחתו בבית הנבחרים. ואם זה לא מספיק, ספר אחר ומדאיג פי כמה עבור הנשיא הוא ספרה של מארי טראמפ, בת אחיו של הדונאלד (פרד ג'וניור טראמפ ז"ל), שבו היא טוענת שתחשוף את שבריריותה של המשפחה הנשיאותית הגרעינית והמורחבת ותסדוק (או תשבור לגמרי) את הדימוי של משפחה נשיאותית כל-אמריקאית, מחוייכת, יציבה ובלונדינית, שטראמפ מטפח מזה שנים. במקום, אומרת טראמפ, תתגלה משפחה מרוסקת, עם יחסים מזעזעים, דם רע וטינה אינסופית בין חבריה. בהתחשב בספר אחר שיצא לאחרונה, שמנסה לשפוך אור על חייה העגמומיים של מלאניה טראמפ בבית הלבן, מעניין יהיה לראות כיצד הבית הלבן יגיב ועד כמה, אם בכלל, כל זה ייבלע בקקופוניה של עידן הקורונה והמחאה.

ד. בהמשך לצו נשיאותי שהוציא טראמפ, שמגביל חלק ממנגנון הפעלת הכוח של המשטרה (לא עניין של מה בכך בכלל, אגב) – הסנאט ובית הנבחרים עמלים על העברת חקיקה נוספת שתאפשר רפורמה במשטרה. הבעיה? הרפובליקנים, שנכנסו לפתע ללחץ מהשינוי הסוחף בדעת קהל בעד Black Lives Matter ונגד התנהלות המשטרה, מבקשים להעביר חקיקה צנועה יחסית, בעוד הדמוקרטים רוצים חקיקה נרחבת וטוענים שטראמפ לא הלך רחוק די הצורך בצו הנשיאותי שלו. מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מקונל (שנמצא תחת לחץ מבית לקראת הבחירות לסנאט ב-2020) החליט לזרז את ההליכים כדי לנסות ולהביא את החוק של הרפובליקני להצבעה בסנאט שבשליטתם כבר בשבוע הבא, פחות מ-150 יום לבחירות. הוא זקוק ל-60 אצבעות, כלומר עוד 7 דמוקרטים, שיאפשרו זאת. האם הדמוקרטים ילכו עם חוק חלש ולו כדי להעביר משהו, או שיחסמו את המהלך וינסו לכפות חקיקה נרחבת? 

ה. סקרים. באופן מסורתי, בשבוע הראשון של יוני מפרסמים החבר'ה של 538 את תחזית הבחירות המתעדכנת שלהם, אותה הם משנים ומתקנים עד ערב הבחירות. כך היה ב-2008, 2012 ו-2016. בהתחשב בשגיאה שלהם בחיזוי הבחירות ב-2016 (אז נתנו להילארי קלינטון 70% סיכוי לנצח ולטראמפ קצת פחות מ-30%) סביר שהם מתעכבים כדי לשנות את המודל הסטטיסטי שלהם. עד שזה יקרה, אנחנו נדרשים לסקרים הרגילים, שמראים השבוע יתרון משמעותי לביידן, של למעלה מעשרה אחוזים כלל-ארצי לצד תיקו סטטיסטי במדינות שנחשבות אדומות בטוחות כמו ארקנסו וטקסס. קמפיין טראמפ הביע זעם על סקר CNN שנתן לביידן יתרון של 14% ואף דרש את הסרתו ופרסום התנצלות על ידי הרשת, מה שכמובן לא יקרה. ובכל זאת, קשה שלא לחשוב שטראמפ יודע על מה הוא מדבר: אחרי הכל, הסקרים השליליים ביותר עבור קלינטון לא נתנו לו סיכוי לזכות בפעם האחרונה, והנה אנחנו כאן. מה כל זה אומר? ובכן, לא המון. יש עוד הרבה זמן והכל יכול להשתנות, וכן, סביר להניח שביידן לא ינצח בפער שכזה אם בכלל ינצח. אבל מכאן ואילך לכל סקר יש משמעות לא רק במתן תמונת מצב של המציאות העכשווית אלא גם בעיצוב המציאות העתידית. 

והשורה הסטטיסטית התחתונה: בארה"ב 2,221,383 חולי קורונה מאובחנים ו-119,148 מתים מהמחלה נכון לשבוע שעבר.

ו. פרויקט לינקולן הוא גוף יוצא דופן. מדובר בקבוצת פעולה פוליטית (מה שנקרא בארה"ב PAC – Political Action Committee) הקרוי על שם הנשיא הרפובליקני הראשון, אברהם לינקולן, ששמה לה למטרה דבר אחד בלבד: מניעת היבחרותו של דונאלד טראמפ לכהונה שניה. עד כאן, על פניו, לא מיוחד. אלא שכל חברי הקבוצה הם במקרה גם רפובליקנים ושמרנים: מג'ורג' קונואיי – אויבו המושבע של הנשיא, שהוא עורך דין בכיר ובן זוגה של קייליאן קונוואי (יועצת התקשורת של הנשיא. בטח נחמד להיות זבוב על הקיר בארוחות ערב אצלם), דרך האסטרטגים הפוליטייים המנוסים סטיב שמיט וג'ון וויבר ועד המועמדת הרפובליקנית בניו המפשייר לשעבר, ג'ניפר הורן.

החבורה הזו עושה את העבודה נגד טראמפ בצורה יעילה ומלאת ארס, שאין לה שום מקבילה בשמאל, בעוצמה או בנחישות. הם תקפו את הנשיא ה-45 באמצעות טורי דעה בניו יורק טיימס ובוושינגטון פוסט, אח"כ השיקו גם פודקאסט: "רפובליקנים מביסים את טראמפ", ובין לבין – הם מפיקים סדרת סרטונים (בכל שבוע, כמעט, עולה סרטון חדש) שמפרקים את התדמית הציבורית של הנשיא לגורמים, בין היתר ע"י עיסוק ב'כניעה של טראמפ לסין', בקשרים העמוקים והזיהוי הרב בין תומכיו לבין לאומנים ימנים וגזענים נושאי דגל הקונפדרציה, וכמובן – בבריאותו הפיזית והמנטלית, נושא שאהב לתקוף על בסיסו את הילארי קלינטון (ואת ביידן) – עם סרטון שכלל קטעי צילומים של טראמפ שותה מים כשהוא נדרש לשתי ידיו כדי להגיש כוס קטנה לפיו, מתקשה לרדת מבמת הנאומים בווסט פוינט ועוד. 

אבל הסרטון הכי דרמטי של פרויקט לינקולן הוא בהכרח הסרטון 'אבל באמריקה' – משחק מילים על קמפיין הבחירות המפורסם של רונאלד רייגן מ-1984, Morning in America (רק הוסיפו u): בסרטון זה הם מציגים את טראמפ כלא כשיר להתמודד עם הקורונה ועם המשבר הכלכלי שבא בעקבותיה. הסרטון גרם לטראמפ לצאת נגדם בטוויטר, מה שהביא בתגובה, לדבריהם, לגיוס תרומות מהיר של כמעט 1.5 מיליון דולר נוספים לקבוצה. 

פרויקט לינקולן פועלים חכם: הם לא מפיצים פרסומות בכל מקום. במקום, הם מתרכזים במדינות שנחשבות מתנדנדות: וויסקונסין, מישיגן, פנסילבניה, אריזונה וכן הלאה. במקביל, הם נהנים מיחסי ציבור חינמיים באדיבות טורים זועמים מצד נאמני טראמפ במפלגה, שפורסמו בעיתונים השמרנים 'וושינגטון טיימס' ו-'וושינגטון אקזמינר', והם ממשיכים לגייס תרומות ופעילים – האחרון שהצטרף הוא האסטרטג הראשי של קמפיין רומני 2012, סטיב סטוארט.   

ולמי שתהה – הם הודיעו רשמית על תמיכה בג'ו ביידן לנשיאות, כשקבעו במאמר משותף: "לא תמכנו מעולם במועמד דמוקרטי. אבל חובה לעצור את דונאלד טראמפ."

ז. פייסבוק וטוויטר, הרשתות החברתיות הגדולות בעולם, נקטו השבוע צעדים נדירים נגד פרסומים של הנשיא דונלד טראמפ וקמפיין הבחירות שלו. שתי החברות נמנעו בשנים האחרונים מלפעול נגד פרסומים מעוררי מחלוקת ואף כוזבים של טראמפ, אך בשבועות האחרונים – על-רקע הקורונה והמהומות ולקראת הבחירות בתחילת נובמבר – יש סימנים לשינוי במדיניותן. 

טוויטר סימנה ציוץ של טראמפ כ"עבר מניפולציה". היא אומנם לא הסירה אותו, אך הפנתה את תשומת ליבם של 154 מיליון העוקבים לכך שמדובר בפרסום "מבושל". כמה שעות קודם לכן הסירה פייסבוק מודעה של מטה טראמפ, בה הופיע סימן אשר שימש את המשטר הנאצי. 

טראמפ צייץ סרטון שהפך אשתקד לוויראלי, ובו נראים פעוטות לבן ושחור מתרועעים יחדיו. הוא צירף אליו "כיתוב" מפוברק, שנראה כאילו מקורו ברשת CNN ובו נאמר: "פעוטות מבוהלים בורחים מתינוק גזען. קרוב לוודאי שהתינוק הוא מצביע של טראמפ". משם עובר הציוץ לסרטון המקורי והוא מסתיים במילים: "אמריקה איננה הבעיה אלא הפייק ניוז". עד לסימון בידי טוויטר קיבל הציוץ 3.8 מיליון צפיות ו-75,000 רי-טוויטים. 

מטרתו של הציוץ הייתה ללעוג לתקשורת ולטעון שהיא יוצרת באופן זדוני וכוזב תיאורים על גזענות בארה"ב. הוא בא על-רקע ההפגנות והמהומות בשבועות האחרונים בעקבות הירצחו של ג'ורג' פלויד. טראמפ מבקש לטעון, כי הבעיה הגזעית אינה קיימת או שממדיה מנופחים בידי התקשורת. בעבר הואשם טראמפ שוב ושוב במסרים העלולים להתפרש כגזעניים, ובכך שאפילו אם אינו מתכוון להתבטא בצורה כזאת – הרי שבפועל דבריו מלבים את המתח ומעניקים רוח גבית לגזענים. 

השימוש הרחב של טראמפ בטוויטר גורם למבוכה בשאלה האם מדובר בהצהרות מן המותן או בהודעות מחייבות, שכן שני הסוגים משמשים בערבוביה. הפעמיים הקודמות היו כאשר טראמפ העלה טענות כוזבות בנוגע להצבעה בדואר, ואשר כתב בעת המהומות בחודש שעבר: "כאשר הביזה מתחילה, היריות מתחילות". את הראשון סימנה טוויטר ככוזב, ואת השני – כמעודד אלימות. 

במקביל, פייסבוק הסירה מודעה של קמפיין טראמפ אשר יצאה נגד מי שלטענת טראמפ ואנשיו עומדים מאחורי גל המהומות הנוכחי. "כנופיות מסוכנות של קבוצות שמאל קיצוני שועטות ברחובותינו וגורמות לתוהו ובוהו", נאמר במודעה. מתחתיה הופיע משולש אדום הפוך – זהה לסימן של המשטר הנאצי לאסירים פוליטיים במחנות הריכוז. בגדיהם של האסירים במחנות הריכוז נשאו סימני זיהוי שהורכבו ממשולש הפוך וליהודים נוסף משולש צהוב ישר. המשולש ההפוך היה "קבוצת-האם": אסירים פוליטיים (אדום), פליליים (ירוק), "א-סוציאליים" (שחור), הומוסקסואלים (ורוד), עדי ה' (סגול) ומהגרים (כחול). לא ברור האם קמפיין טראמפ היה מודע לרקע ההיסטורי של הסימן, אך לאחר הסרת המודעה הוא סירב לחזור בו. "המשולש האדום הוא סימן ידוע של אנטיפה [ארגון שמאל קיצוני קיקיוני]", טען דובר הקמפיין. הוא הוסיף, כי אותו סימן הוא גם אימוג'י מוכר ומשמש כקישור בסחר האלקטרוני. 

המודעות פורסמו במשך למעלה מיממה בדפי הפייסבוק של טראמפ ושל סגנו, מייק פנס, וזכו ליותר ממיליון צפיות. פייסבוק פעלה רק לאחר שעיתונאי בכתב-העת פורצ'ן סימן את המודעות כמפרות את תנאי הרשת החברתית. קמפיין טראמפ טען, כי המשולש אינו מופיע ברשימת המעקב אחרי סמלים גזעניים ואנטישמיים של הליגה למניעת השמצה. אולם הארגון הסביר שהוא עוקב רק אחרי סמלים עכשוויים וגינה את הקמפיין על השימוש במשולש. מוזיאון אושוויץ הבהיר כי המשולש האדום היה "הקטגוריה הנפוצה ביותר של אסירים שנרשמו במחנה אושוויץ". 

פייסבוק הסירה בעבר מודעות ופוסטים של קמפיין טראמפ מסיבות שונות, כמו למשל פרסום על מיפקד האוכלוסין המתקיים השנה בארה"ב. לצד זאת, דחה מארק צוקרברג את הקריאות להסיר יותר פוסטים של טראמפ עצמו באומרו, כי מכעיסים ככל שיהיו – הם חלק מחופש הביטוי בו דוגלת החברה. מאות מעובדי פייסבוק חתמו על עצומת מחאה נגד קו זה. 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

הסכנה של "הברית החדשה"

Published

on

למנהיגת BLM בלוס אנג'לס ובתה ת'אנדיווה עבדאללה, שעומדת בראש תנועת הנוער של  Black Lives Matter בעיר, יש רקורד רווי אמירות אנטישמיות •  התמיכה של הקהילה היהודית המקומית במחאה עלולה להיות גול עצמי

בחג השבועות האחרון חוללו כמה מחברי תנועת Black Lives Matter) BLM) מיני פוגרום בפיירפקס, רובע בלוס אנג'לס שהיה מאוכלס בעבר ביהודים רבים. כתובות נאצה רוססו על חמישה בתי כנסת אורתודוקסיים ושלושה בתי ספר יהודיים ומרבית העסקים בבעלות יהודית נבזזו. חברת הקהילה, אליסון טיילור, סיפרה ששמעה את ההמון משמיע קריאות לפעולה נגד המשטרה והיהודים ולפגיעה בהם, וכך גם אריה רוזנפלד, יהודי אורתודוקסי שניסה לשמור על חנותו בערב שבת. העיתונאי דניאל גרינפילד חשף השבוע כי הקריאות האנטישמיות של מחוללי המאורע לא באו במקרה. להפך. המפגינים רצו לפגוע דווקא ביהודים. תנועת BLM בלוס אנג'לס, לפי הדיווח של גרינפילד, מקיימת קשרים קרובים עם "אומת האסלאם" האנטישמית בראשות לואיס פראקאן שמהלל את היטלר ומכנה יהודים "טרמיטים".

לאורך השנים האחרונות צברו מלינה עבדאללה, ראש התנועה בלוס אנג'לס, ובתה ת'אנדיווה עבדאללה, שעומדת בראש תנועת הנוער של BLM בלוס אנג'לס, רקורד רווי אמירות אנטישמיות והמאדירות את פראקאן באופן קבוע. אמנת BLM תומכת בקמפיין החרם ומאשימה את ישראל במשטר "אפרטהייד" ובביצוע "רצח עם" נגד הפלשתינים. ניכר שהמתקפה נגד היהודים בלוס אנג'לס בחודש שעבר היתה מכוונת ולא מקרית. 

יש שני היבטים של האירועים בלוס אנג'לס שמדגישים את הבעייתיות ההולכת וגדלה ביחסי הקהילה היהודית בארה"ב עם השמאל האמריקאי. הראשון הוא היעדר עניין תקשורתי באירוע החמור. האירוע כמעט שלא הוזכר, בוודאי לא כאירוע אנטישמי, זאת משום שהתקשורת האמריקאית ברובה מקבלת על עצמה את המגבלות על חופש הביטוי שמכתיב השמאל. השמאל כיום נשלט בידי שוחרי פוליטיקת הזהויות בראשות אנשי BLM. כפי שחלק מהזרמים ב־BLM הם אנטישמיים, כך גם פוליטיקת הזהויות באמריקה כיום. היהודים – במיוחד ישראלים, יהודים ציונים, ויהודים שמתלבשים כיהודים – נחשבים פחותים. ועל כן, לא במפתיע, כתובת גרפיטי באחד מבתי הכנסת שהושחתו בשבועות היתה נגד היהודים וישראל באותה נשימה.

כאות לכניעת התקשורת להמון הזועם של פוליטיקת הזהויות של השמאל, פיטר ה"ניו יורק טיימס" את עורך הדעות שלו. בשבוע שעבר הודיע העיתון כי עיתונאית פרוגרסיבית למהדרין בשם שארלוט גרינסיט, תחליף את קודמה. בחודש שעבר חיברה גרינסיט בין המשטרה האמריקאית לבין ישראל וצייצה: "כוחות ביטחון ישראליים מאמנים שוטרים על אף היסטוריה של הפרות זכויות אדם שלהם".

ועם הפוליטיקה הנכונה באות השנאות הנכונות, ובראשן שנאת ישראל. ההיבט השני שחשוב לציין ביחס לאותו פוגרום הוא ההתייחסות המינורית שלה זכה מהקהילה היהודית.בעוד היהודים החרדים – שהותקפו – בירכו את השוטרים שעצרו את המהומות וגינו את התוקפים, הקהילה האורתודוקסית המודרנית סירבה לגנות את התוקפים, אפילו שמצאו לנכון להוציא את כל ספרי התורה מבתי הכנסת שלהם כדי לשמור אותם. במקום זאת, הם אמרו שיש לגנות את הגזענות ולעמוד לצד השחורים.

יש למעשה שלושה הסברים לאי־התנגדות היהודים לעוינות הגואה של השמאל האמריקני: או שהם מפחדים לדבר, או שהם לא מכירים בבעיה, או שהם חלק מהבעיה. לא מעט בעלי עסקים יהודים שנבזזו על ידי אנשי BLM הביעו הבנה ואמפתיה כלפי התוקפים. ללא ספק, רבים מהם פשוט מפחדים להגיד דבר רע על הפורעים. במקרים רבים בעלי עסקים שהתקשרו למשטרה או התנגדו בדרכים אחרות הותקפו פיזית והושמצו בתקשורת החברתית כנקמה על כך. 

העיוורון לסכנה הוא פועל יוצא מהסתרת האנטישמיות המובנית של חלק מאנשי BLM בפרט ושל פוליטיקת הזהויות בכלל מהציבור. יהודים אמריקאים ברובם מגדירים את עצמם כדמוקרטים ליברלים. הם לא צופים ב"פוקס ניוז", הם קוראים את ה"ניו יורק טיימס". זאת ועוד, המוסדות היהודיים הגדולים, לרבות התנועה הרפורמית, תומכים בפומבי ב־BLM. וזה מוביל אותנו להסבר השלישי. השבוע קבוצה של ארגונים יהודים קיצוניים פרסמו מכתב לקהילה ובו דרשו מיהודי ארה"ב בכלל והארגונים היהודיים בפרט להתחייב ל"ברית חדשה" המבוססת על שבעה עקרונות חדשים. הראשון – "לתמוך באופן גלוי ב־Black Lives Matter, ללא סייג או תנאי". לא רק שאין התמודדות עם האנטישמיות המובנית של חלק מהזרמים ב־BLM, יש כיום ציווי של יהודים רדיקלים לשאר הקהילה להפוך את התמיכה בהם ליסוד הראשון של הזהות היהודית האמריקאית. גם ארגון הסטודנטים היהודי "הלל" וגם הפדרציה היהודית בסן פרנסיסקו פרסמו מכתבי תמיכה ביוזמה. אחרים, כמו התנועה הרפורמית, מצווים על אנשיהם לתמוך ב־BLM ולטהר את קהילותיהם מ"גזענות מובנית".

במאמר מערכת קראו העורכים של ה"וול־סטריט ג'ורנל" לאנשי שמאל להתעורר ולמרוד נגד משטרת המחשבות של פוליטיקת הזהויות. למרבה הצער, הקורבנות הבולטים של אותה משטרת מחשבות – היהודים – יהיו האחרונים לשמוע או להשמיע את קריאת המרד.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות