Connect with us

Featured

ככה הכי טוב ללמוד, מניסיון ולא בקולג'

Published

on

יאנה סוזן מנהלת יחד עם בעלה חברת טלמרקטינג שמתמחה באיתור ושיווק לידים לחברות קונסטרקשן ישראליות בדרום קליפורניה מי היה מאמין שבעברה הלא כל כך רחוק הייתה רקדנית פופולרית בכרמיאל, דוגמנית מצליחה בחברת יולי' וסטודנטית בקנדה? עכשיו מה שמעניין אותה זה הרחבת המשפחה והיא מחפשת בנרות מחליפה

סיפור החיים של יאנה סוזן מתחיל בכרמיאל. היא הגיעה מרוסיה לעיר הגלילית בגיל חמש. שנתיים היא הייתה בהלם, לא הוציאה מילה מהפה. שם היא הייתה בכלל יאנה יברגילבסקי. ההורים באו מסאמרה שברוסיה. הילדה-יפה-כרמיאל יושבת עכשיו מולי ומדהימה את העוברים ושבים בבית הקפה בוואלי. יאנה היפהפייה מחזיקה את בלה הכלבה על ברכיה ומלטפת אותה בחיבה רבה. לפניכן היה גם כלב אבל הוא נשאר אצל החבר לשעבר. היום יאנה נשואה טרייה עם שם משפחה חדש: סוזן.

בכרמיאל היו לה חיים טובים, משפחה נהדרת וקריירת ריקודים מצליחה. "בגיל שבע, בכיתה גימל, יצאתי מהבועה הרוסית והתחלתי לרקוד וזה מה ששינה את הכול ועשה לי טוב בחיים, "היא נזכרת ופוצחת במונולוג, הייתי רוקדת הרבה ריקודים סלונים ורוסיים.

אחר כך גילו אותי בסוכנות 'יולי' ובגיל אחת עשרה כבר הייתי דוגמנית מבוקשת. הופעתי בערוץ הילדים והפכתי לכוכבת ילדים בכרמיאל. נהייתי מאוד מקובלת פופולרית.

גם אחי נהיה מפורסם בזכות עצמו. היה אלוף ישראל בהאבקות. לא הייתי מלכת הכיתה אבל צילמו אותי לכל מיני עיתונים. אני חושבת שהתבגרתי מהר מאוד.

מגיל ארבע עשרה היינו כבר על המזוודות. ההורים הגישו ניירות והחליטו להגר לקנדה. שלוש שנים לאחר מכן הצליחו לקבל ויזת עבודה ואני יחד עם כל המשפחה עברנו לקנדה. לפני שעזבנו פתחתי עסק חדש עם החבר שלי. היינו מופיעים באירועים גדולים, עשרים וחמישה רקדנים ולפעמים רקדנו בבת אחת בכמה חתונות, כמו שאומרים. בתור נערה עשיתי כסף מאוד טוב. זה היה מאוד מהנה, אני אוהבת ריקוד, אני מאוד מאורגנת וקפדנית".

המעבר לקנדה: קשיי התאקלמות

בגיל 17 אני נאלצת להתאקלם שוב. לא רציתי לעבור לקנדה. אך זה לא היה תלוי בי. בקנדה היו לנו חברים טובים שעזרו לנו להתאקלם. בגלל האנגלית חזרתי כיתה והייתי גדולה ובוגרת מכל הילדים בכיתה. היה לי מוזר אבל התגברתי. הספקתי לחבוש שנה ספסל בקולג', אלא שרציתי לעבור ללוס אנג'לס. אחרי שגרתי חמש שנים בקנדה קיבלתי דרכון אמריקאי".

"הגעתי ללוס אנג'לס, עבדתי בכל מיני משרות. היה לי ניסיון לא טוב עם ישראלים בעבודה במיוחד בחברות קונסטרקשן. פוטרתי בכמה מקומות שלא באשמתי. היו לי כל מיני הצעות רומנטיות, אבל תמיד עמדתי על שלי ושמרתי מרחק. השתלבתי חברתית מהר מאוד ותמיד גרתי בוואלי.

"הייתה לי קבוצה של חברים מישראל. כבר התחלתי לחשוב על עסק משלי. בשנת 2008 ניסיתי להביא את ההורים אבל הם כבר השתקעו בקנדה ונשארו שם. אחי הצטרף אלי לא מזמן.

"לפני ארבע שנים הכרתי את בעלי, יניב סוזן, עבדנו יחד ב'קונסטרקשן'. הוא היה בעל החברה ואני עבדתי במשרד. אחרי שנה עזבנו ביחד את החברה. מכל חברות הבניה שעבדתי שם למדתי את המקצוע על בוריו. למדתי על ניהול משרד, על 'לידים', טלמרקטינג, הנהלת חשבונות, ניהול צוותים ועל כל תרגילי המכירות של הישראלים לא כולם כאלה אבל הרבה מנצלים את המצבים ואת המצוקה והלחץ'). הייתי למעשה מוכנה לשלב הבא. ככה הכי טוב ללמוד, מניסיון ולא בקולג'.

"יניב למעשה היה הבוס שלי והיה גם שותף. שנינו עזבנו יחד והתחלנו לצאת. ב2016 הציעו ליניב לחזור ארצה ולהיכנס לשותפות עם חבר שחשבנו שהיה ובתחום הפיננסים. תוך עשרה חודשים הבנו שהעסק לא כל כך כשר. אמרתי ליניב שאנחנו עוזבים את העסק מיד וחוזרים ללוס אנג'לס.

בחזרה בת"א: מבצעי עוקץ והונאה

"החיים בארץ היו חיים מאוד שונים מאמריקה. ניסיתי להתרגל לתרבות ולחברה אבל היה מאתגר מאוד, ולמרות שעשינו כסף, גרנו במגדלי 'יו' והיו לנו משרדים יפים, הצלחנו לצערי. הלוואי שזה לא היה מצליח כי לא ידענו למה אנחנו נכנסים. היו יותר מידי אירועי עוקץ והונאה וגילינו את זה מאוחר מדי. ברגע שהבנו מכרנו את החלק שלנו לשותף ואמרנו לו שזה לא בשבילינו, שיעשה מה שהוא רוצה, אנחנו בחוץ.

"לפני שנתיים וחצי ארזנו את המזוודות וחזרנו לאל-איי. מיד פתחנו משרד של 'קונסטרקשן', אבל החלטנו לא לעשות את העבודות בפועל אלא שנעשה את השיווק עצמו. אנחנו נביא את העבודות לחברות הבנייה. לפני כמה שנים זה לא היה קיים. היו חברות שבנו אתרים קידמו את המכירות כך.

אין היום הרבה חברות שמביאות לך את העבודה, את ה'לידים'. אנחנו עובדים היום עם חברות בנייה גדולות מאוד. אצלינו בחברה יש חדרי טלמרקטיג שזו מעין טלפוניה ממוחשבת ואנחנו מתקשרים ללקוחות פוטנציאלים שמתקבלים מכל מיני מקורות ורשימות ומציעים אותם לחברות הבניה. התפקיד שלי בחברה הוא למעשה כבעלת העסק לנהל את החשבונות ואת הטלמרקטינג בפועל.

"יש לנו מנהלים באולמות, ויש לנו עשרים וחמישה סוכנים. הם מנהלים את שיחות המכירה הראשוניות בלבד. קשה מאוד למצוא אנשים לעבודה הזאת.

"אני גם אחראית לאיוש המשרות. עובדים אצלנו גם הרבה ישראלים. אנחנו ידועים במוסר העבודה והתשלומים שלנו. אצלנו משלמים תמיד בזמן ובלי שום בעיות. יש לנו בונוסים יפים והעובדים נשארים נאמנים לנו".

"אני ויניב צוות מנצח"

"יש לנו חוקים מאוד ברורים: אנחנו בודקים כל ליד וליד שיהיו לפי הנוהל שלנו ורק אחר כך אנחנו נותנים אישור להעברת הליד לחברת הבניה. העסק די משומן, בהתחלה היו פה ושם 'גליצ'ים' אבל היום הכול הולך חלק.

"אנחנו גם מקפידים לעבוד עם חברות רציניות שאנשי המכירות שלהן יכולים לסגור את החוזים עם הלקוחות הפוטנציאלים. אם החברה לא רצינית או אנשי המכירות לא טובים אנחנו לא עובדים איתם יותר. זה לא כדאי כלכלית וגם לא משתלם מבחינת המוניטין שלנו.

"חברות הבנייה משלמים גם עבור משכורותיהם של עובדי הטלמרקטינג שעובדים מולם. אנחנו מקבלים את תוצאות המכירה של כל ליד, באופן מפורט. אנחנו נותנים לחברות הבניה נתונים מאוד ברורים ועושים הרבה עבודת הכנה לפני שסוכן המכירות פונה ללקוחות.

"בעתיד הקרוב אנחנו מתכננים להקים משפחה ואז נמצא לי מחליף או מחליפה. אני מעדיפה להיות בבית ולגדל ילדים אבל מאוד קשה לי להעביר את העבודה לאחרים. אני מחפשת מישהי שיהיה לה איכפת.

"אני ויניב צוות מנצח. יניב מטפל בכל החבורה של הטלמרקטינג ואני מאחורי הקלעים. אנחנו מצליחים ואין טענות אבל יש תמיד מקום לגדול ולצמוח".

Featured

לרדת בגדול עם ניסים

Published

on

איך הפכה הקורונה את ניסים אלאלוף, בעלי "גלאקסי לימוזין", לגורו בריאות ותזונה  * ולמה הוא סוחף אליו עשרות ישראלים תושבי העיר המעוניינים בירידה במשקל, אכילה נכונה, התעמלות ומעבר לאורח חיים הוליסטי * ראיון מהבטן

בין כל העסקים בבעלות ישראלית בלוס אנג'לס, שנפגעו אנושות במשבר הקורונה, ניתן להכליל את גלאקסי לימוזין" של ניסים אלאלוף. ניסים, המכונה גם 'ביג אל', נאלץ להשבית מחוד מרץ את עסקי ההיסעים המצליחים שלו מחודש מרץ: "הקורונה ריסקה אותנו למצב של אפס עבודה. אנשים לא יוצאים, אין אירועים, הוליווד משותקת. אבל בזכות הקורונה התחלנו, סיון ואני, את העסק החדש של השידורים בפייסבוק ובאינסטגרם ומכירת סינרים. זה דוחף אותנו עכשיו למקום אחר, תפסנו על זה טרמפ. יש לנו מיליוני צפיות, מעל 100 אלף עוקבים. בדקה הראשונה של סיון בשידור יש לה 3,000 צופים מיידיים. יש אנשים פרטיים שרוצים שנקדם להם את הביזנס ובטוחים שסיון תיתן את הדחיפה. אנשים רודפים אחריה. ולי הקורונה עשתה רק טוב, בזכות הדיאטה".

השידור הזה בפייסבוק, שיוצא מבית משפחת אלאלוף בלוס אנג'לס, הפך לחגיגה יומיומית שסוחפת עשרות אלפי צופים. מדי יום ("חוץ משבת המלכה"), החל מ־11 בבוקר מתייצבת סיון מול המצלמה למשך כשעתיים, שבהן היא פותחת בפני צופיה את ביתה, מכינה אוכל, שרה, רוקדת, משתפת חברים, מעלה אנשים לשידור, מספרת בדיחות וכובשת את המסך בצורה הכי טבעית שיש, כזו שאף אושיית רשת לא תרשה לעצמה לעשות בלי הכנות מוקדמות. בעלה בד"כ מצלם ומוסיף תבלינים משלו.

במקביל ניסים, 18 שנים באמריקה ותושב נורת' הוליווד, הצליח להשיל ממשקלו כ-40 פאונד בארבעה חודשים. התחלה נאה בהחלט לגבר באמצע החיים ששקל יותר מ-300 פאונד עם גובה של 7"5 פיט. "אחרי 15 שנה אני סוף סוף יכול להסתכל למטה ולראות מה קורה שם אצלו, מתחת לבטן", הוא מחייך. "זה התחיל מזה שאשתי מבלבלת לי את המוח כבר שנים לרדת במשקל. תמיד היה תירוץ, עבודה, אין זמן. זה נכון. לא קל לשמור על תזונה נכונה כשהולכים לישון ב-10 בלילה וקמים ב-3 לפנות בוקר. וכל הזמן מתעסקים עם לקוחות, נסיעות, בלת"מים, לחץ. במהלך העבודה, הבנתי, אתה  לא מתייחס לעצמך. אתה עסוק בלספק אחרים ולא את עצמך. בדצמבר נסענו עם אמא של סיון לקוסטה ריקה. יצאנו לרפטינג, והסירה התהפכה. לא יכולתי להציל את עצמי וכמעט טבעתי. בחיים לא הרגשתי כל כך קרוב לסוף, והכל בגלל המשקל. חילצו אותי אחרון. כשהכל נגמר אמרנו הגומל, והחלטתי לעשות סוויץ'.

"הקורונה נתנה לי זמן. קיבלתי מהמדינה דמי אבטלה כך שבצד הפיננסי יכולתי להיות שקט. קמתי בבוקר וחיפשתי מה לעשות. בעבר הייתי צם הרבה, פוסח על ארוחות, שותה הרבה מים, עולה ויורד, עולה ויורד. בחודש הראשון הורדתי 20 פאונד. עשיתי הרבה כושר, אכלתי קצת אבל לא נכון. התחלתי להעלות לפייסבוק פוסטים על התהליך. חבר אמר לי: אני עוקב אחריך ורוצה לעזור לך. שמעת על הרבל לייף? אמרתי לו – עזוב אותך, לא נראה לי. הוא מפיץ שאמר לי – תעזור לי במכירות ותקבל תמלוגים. הסכמתי לקבל את הערכה ולנסות. מאז החיים שלי השתנו לגמרי".

ניסים קיבל ערכת 'הרבל לייף' המכילה אלוברה, תה, שיבולת שועל ושייק ואבקת חלבון נקי. המתכון המנצח: התרחקות טוטאלית מפחמימות, תזונה המבוססת על אוכל עתיר חלבונים ודל קלוריות עם השלמה של תוספי המזון של 'הרבל לייף' לפי נוסחה מתימטית פשוטה. על הבוקר, הוא מספר, הוא שותה "פקק אליוורה," כוס תה ומבצע הליכה בשכונה. חוזר הביתה ומכין שייק. שתי ביצים, ירקות וקוטג'. סוכר ולחם? חס מלהזכיר. ארוחת הצהריים כולל מנה בשרית – עוף סטייק, המבורגר וגם דג או טופו עם סלט. במקסימום – כף אורז אחת. ה'סנאק' לאחה"צ: חטיף בריאות של 'הרבל לייף' ובערב – טונה, סלט וביצה קשה. אחרי ארוחת הערב הוא יוצא להליכה נוספת של לפחות 20 דקות. שעתיים לפני השינה – מים ושייק. הוא מקפיד לשתות שני ליטר מים מעורבים בתרכיב של החברה, "שזה שוטף את כל הגוף ומקה מרעלים". פירות? "מקסימום שניים ביום, ורק עד 3-4 אחה"צ. יש בהם המון סוכר".

ומה קורה כשיוצאים לבילוי או למסעדה?

"אין בעיה – אני  מזמין סלט סיזר גדול עם רוטב שאני מביא מהבית ומנה בשרית. זהו. אלכוהול זה גם מחוץ לתחום. מלא סוכר ומקור לא אכזב למחלות מסוגים שונים". רק בארוחת שבת, הוא אומר, הוא מרשה לעצמו הכל. נוגע בחלה רק בשביל 'המוציא'. "אבל אני משלם על זה – הולך זמן כפול בצעדת הערב ואם אנחנו מתארחים אצל חברים – אני נוסע אליהם וחוזר הביתה ברגל…"

תקופת הקורונה הפכה את ניסים מ"הנהג של העיר" לגורו אמיתי בתחומי הבריאות והתזונה. הוא חוקר ומתעמק מדי יום בנושאים רבים הקשורים התחום: גוף האדם, תעשיית המזון והתרופות, פסיכולוגיה ואורח חיים הוליסטי. "אנשים לא קולטים שלרדת במשקל זה לאכול נכון. מתפתים לג'אנק פוד, לא מקדישים זמן להכנת אוכל בריא. זה קורה כבר מגיל צעיר: להורים אין זמן לדאוג לתזונה של ילדיהם ותעשיית המזון מאכילה אותם ואת ילדיהם בזבל. ואז, בגיל 40 הבעיות הבריאותיות והכסף עוברים לתעשיית התרופות. הגעתי למסקנה שכדי לרדת במשקל חייבים לעשות סוויץ' בראש. אני התעוררתי מאוחר אבל לא יותר מדי. אנשים לא מודעים, כמוני, למה שהם מכניסים לפה. פיתות למשל – בעבר הייתי אוכל שלוש לפני שהמנה העיקרית מגיעה… פיתה זו מחלה אחת גדולה! . שים לב שאחרי שאכלת משהו בפיתה – אתה נזרק לספה אחר כך. החלטתי לקבל את את החיים שלי בחזרה. במקום לעבור מהעולם הזה בגיל 70 בייסורים עם מלא בעיות בריאותיות כרוניות – אני מדמיין לעצמי מוות בגיל 100 באמצע שינה עריבה. זה מה שכולנו מייחלים לו, לא?

ניסים: "אנשים חייבים להבין שם אתה לא משנה את אורח החיים שלך זה לא יעבוד. מי שמוותר על הארוחות – הלילה מחכה לו… לא תישן, הגוף שולט עליך. עד לא תיתן לו את המנה והפחמימות לא תירדם". הוא מדגיש ששינה טובה היא חלק חשוב מהתהליך: "שמונה שעות ביממה. בעבר השומן גרם לי לנחירות , לחוסר שקט בשינה. עכשיו אני מקפיד על חמש ארוחות בגודל של אגרוף. החלבון נשמר והגוף במנוחה. כשאתה אוכל פחמימות – אחרי 20 דקות אתה רעב שוב. יש כל כך הרבה דברים מיותרים בתזונה שלנו ולאנשים קשה להבין את זה. יש כאלה שבורכו במטבוליזם אבל אצלנו במשפחה כולם מלאים. סיון הייתה עושה ספורט בבוקר מבשלת רק בריא. אני לא הבנתי, לא רציתי לעשות את את הסוויץ'"

עכשיו המטרה שלו היא לשקול 180 פאונד במאי 2021. "נתתי לעצמי שנה". במקביל הוא מנהל פעיל בחייהם של עשרות ישראלים בעיר, בעיקר נשים, שהצטרפו לתוכנית שלו. "יש לי מלא תלמידים שהם גם לקוחות. רואים אותי מזמינים. אני המנטור שלהם בקבוצת וואצ-אפ. שולחים את המשקלים כל יום, שולחים תמונות של האוכל כל יום, מה מותר מה אסור. הרבה מהן נשים אחרי הריון, שרוצות להוריד 10-15 פאונד שאיכפת להן במעצמן. אני עסוק כל היום בעודד אחרים – וככה אני מעודד על עצמי. כל יום שומע ולומד רופאים ומחקרים, על גוף האדם. מדבר עם שירות הלקוחות של הרבל לייף שעושים עבודה מעולה ונותנים פתרונות מיידים. יש להם מאות מוצרים שאני עדיין לומד אותם".

חלק מהתלמידים/ לקוחות מצטרפים אליו לצעדת הערב בשכונה. "לפעמים אנחנו נוסעים ללייק בלבואה, עושים שני סיבובים מלאים, שיהיה נעים בעיניים". לדבריו, הוא מקפיד על ביצוע 6000-7000 צעדים ביום, -7 -10 מייל ביום. חוץ מהתעמלות, הרמת משקולות ואירובי ביוטיוב הוא גם יוצא מדי פעם למשימה שנראתה בעבר בלתי אפשרית: "בהתחלה הייתי מטפס במעלה ההר של פריימון קניון, בין הוואלי והעיר, עד לתצפית הגדולה על לוס אנג'לס, והייתי צריך לעצור כל חמש דקות. היום אני עולה דוך בלי הפסקה. החלום שלי הוא לעשות את הטיפוס הזה בקרוב בריצה!"

==

 פרטים נוספים וסרטונים בפייסבוק: לרדת בגדול עם ניסים, או בטל': 818-674-8800

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות