Connect with us

אוכל

כאן מתמכרים בכיף

Published

on

מה זה אוכל? למה אנחנו צורכים אותו? ואיך לשלוט על 2 המוחות שלנו כדי להבין אם אנחנו אוכלים מרעב אמיתי או מסיבות אחרות? • ד"ר יעקב איידלין, מחלוצי שיטת הטיפול בהתמכרות תזונתית, יספר על 'השטן הכלכלי' (תעשיית המזון והתרופות) ומגפת ההשמנה בהרצאה מחכימה, ב-13 בפברואר במרכז שפר • לא כדאי להחמיץ

דוקטור יעקב איידלין היה מחלוצי שיטת הטיפול בהתמכרות תזונתית עוד באמצע שנות ה-90 בישראל. בתקופה שקייט מוס כבשה את העולם עם קמפיין הפרובקטיבי ל״קלווין קליין״, עם הפוסטרים שחור לבן במראה האנורקסי שסחף את העולם. הנוער הישראלי ניסה להבין כיצד אפשר להפוך להיות כל כך רזים כאשר אתה בולס פלאפל, חומוס, שווארמה ובורקס כדרך קבע כחלק מתפריט התזונה המקומי.

למרות זאת, בישראל של שנות ה-80 וה-90 המצב לא היה חמור כמו אצל האחות הגדולה מאמריקה. כאן, במקום פרסומות לירקות ופירות או לשתיית מים שכיכבו בישראל) ערוצי הטלוויזיה והכבלים היו גדושים בפרסומות לפיצה האט, טאקו בל, מקודנלד׳ס, ברגר קינג ושאר חברות המזון המהיר.

כידוע, כל מה שקורה באמריקה מגיע בסופו של יום גם לישראל. וכך, באמצע שנות ה-2000 ישראל החלה גם היא לתת דרור לחברות ג׳אנק פוד רבות לפרסם בערוצי התקשורת השונים. הדור הצעיר הירבה לצרוך את המזון המשמין והלא מזין, ובהתמדה הפכה ישראל למעצמת השמנה, שנייה רק לארצות הברית. באותן שנים נפתח בארץ ׳מכון איידלין׳ שטיפל בבעית התמכרות תזונתית באוכלוסיה. הטיפול כלל הגדרה מחדש של מה זה אוכל, למה אנחנו צורכים אותו ואיך לשלוט על 2 המוחות שלנו (כן, מסתבר שיש לנו שניים) כדי להבין מתי אנחנו אוכלים מרעב אמיתי ומתי מסיבות אחרות.

ד"ר איידלין מוטרד מבעיות ההשמנה בארה"ב; הוא מכנה את את התופעה ׳כמגפה הגדולה ביותר בעולם׳. הסטטיסטיקה, הוא מספר, מראה שכמות חולי הסוכרת בארה"ב עלתה בצורה דרמטית בעשר השנים האחרונות, בכ-161 אחוזים. כל ילד שלישי סובל מהשמנת יתר. תופעה נוספת: ילדים בדור הנוכחי הסובלים מבעיות רפואיות שפעם יכולנו למצוא רק אצל מבוגרים כמו לחץ דם גבוה, סוכרת, בעיות במחזור הדם או הלב. איידלין: ״אני שומע על כל מיני דיאטות הזויות של לחם, דיאטת פרוטאין, כדורים שונים, תחתוני הרזיה. הבעיה לא נמצאת בקיבה או בבטן – הבעיה נמצאת בראש!״

ד"ר איידליין נולד ברוסיה, שם גדל והתחנך. כבר מילדות היה ילד סקרן. ״תמיד הייתי שואל ׳למה ומדוע׳ במקום ׳מה זה׳. רציתי לדעת למה דברים הם כמו שהם: למה עלים ירוקים ולמה פרח פורח. מילדות, השקעתי בלימודי מדעים ותמיד ידעתי שאני מעוניין להיות רופא". ילדותו הייתה מלווה באנטישמיות כנגד היהודים. ״בבית הספר הייתי היהודי היחידי שלא הסתתר. חלק מהתלמידים היהודים הסתירו את זהותם כדי לא להסתבך. מגיל צעיר הייתי צריך להוכיח את עצמי ולהיות גבר קטן. הייתי נלחם כל יום נגד תוקפנות אנטישמית כלפיי, והילדות שלי הייתה מלאה במאבקים נפשיים ופיזיים. סבתי לקחה אותי ללמוד ג׳ודו ואיגרוף כדי שאוכל להגן על עצמי". איידלין מצא מפלט באהבתו הגדולה, המדע. ״הייתי מאוד מעורב בלימודי המדעיים. בגיל 14 השתתפתי באולימפיאדה לילדים בכימיה וביולוגיה והתקבלתי לחוג של מדענים צעירים באוניברסיטה".

ד״ר איידלין עלה לישראל בחורף 1989.״נחתנו בשדה התעופה בלילה של ה-31 בדצמבר וכשיצאנו משדה התעופה זה כבר היה שנת 1990", הוא נזכר. את חייו בארץ החל בירושלים ולאחר כעשור עבר להתגורר בתל אביב, שם פתח כאמור את מכון איידלין שהתמחה בבריאות, הרזיה וגמילה מהתמכרות תזונתית. השיטה עבדה בהצלחה, ועד היום הוא מנהל בשלט רחוק את המכון בישראל ומעביר סמינרים ושיעורים און ליין ללקוחותיו בישראל.

יותר מסוכן מקוקאין

ד״ר איידלין, כשאומרים 'התמכרות תזונתית', למה הכוונה? 

״ראשית ישנה התמכרות, שהוא מצב של חולי. כאשר בן אדם חווה תופעות גמילה לכן כל התמכרות מבוססת על שתי סוגי תלות: פיזית ונפשית. החברה שלנו מרבה לדבר על התמכרות לאלכוהול או סמים אבל פחות על התמכרות לאוכל. לאנשים זה נשמע טריוויאלי מפני שאנחנו זקוקים לאוכל כדי לחיות. אבל אוכל הפך בשנים האחרונות לסם ואנשים אינם מודעים לכך. עוד בישראל עסקתי בנושא של התלות של בן האדם באוכל שהטבע יצר אל מול ההתמכרות הלא בריאה שאנשים רבים מצויים בה היום.

בואו נעשה סדר: בן אדם מתוכנת גנטית ממש כמו בעל חיים בטבע – לאכול כדי להתגבר על סכנת חיים מבחינת הישרדות. אבל האוכל המודרני הפך להיות סם הרבה יותר מסוכן מקוקאין, הרואין או אלכוהל בגלל שאנחנו מתוכנתים גנטית לחפש מזון ולאכול".

אז אתה אומר שתפקיד האוכל עבר שינוי וגם איכותו?

״כן. השינוי ההיסטורי של משמעותו ותפקידו של האוכל עבור בני האדם החל לפני 50 שנה. למעשה האוכל הפך ממקור בטבע שמספק אנרגיה, אפשרות לשרוד וחיים. למקור שעשוע בחיך, בידור וסיפוק מיידי וזמין. האוכל משמש כתחליף מזוייף לחסכים ריגשיים בחייהם של בני האדם.״

אוכל שימש במשך שנים חלק מתרבות של בני האדם באירועים ובחגים דתיים.

״נכון, אבל האוכל של פעם הוא לא אותו האוכל של היום. כדי להבין מה היא התמכרות תזונתית אנחנו צריכים להבין פסיכולוגיה של אדם. אוכל זה כמו סקס.

רוב המחקרים ברפואה נעשים על ידי בעל חיים בעיקר עכברים. זאת מפני שהגנום של בני אדם מורכב מ- 23,688 גנים. ההבדל בין עכבר לבן אדם הוא פחות מ-300 גנים וזה הבדל מאוד קטן יחסית. בן האדם שייך ליונקים, לעכברים או חולדות. ובכל זאת לעכברים אין התמכרות לסקס רק לבני אדם. זה קורה מכיוון שלבני האדם יש יכולות לא רק לחשוב אלא גם להמציא. לפעמים אנחנו ממציאים דברים שהם בעוכרינו. בנוסף, בן אדם מפתח לא רק תלות פיזית אלא גם תלות נפשית, הוא מושפע בצורה דרמטית מהסביבה שלו.

"אנחנו חיים בעולם במצוקה כרונית ואנשים לא תמיד מבינים את העולם שמשתנה. למשל האדם המציא את האייפון ב -2007 וזו מהפכה. הוא אינו מבין כיצד הוא אמור להתאים את עצמו למהפכה הזו. לדור הבא יהיו גנים שונים שמושפעים ממהפכת הטלפון החכם.

"בני האדם אינם מבינים את ההבדל בין הנאה לבין אושר. אושר הוא מצב שיש לך ואתה מסופק אתה לא צריך יותר מזה. הנאה זה מצב שטוב לך ואתה רוצה מזה עוד ועוד, אתה אף פעם לא מרגיש מסופק או שבע".

כמה האוכל התעשייתי מחזק ומשפיע על ההתמכרות שלנו? 

זה נקרא ׳האמת הלא נוחה׳. בהרצאות שלי בארץ הסברתי את זה כבר באמצע שנות ה-90. לעיתים קרובות בן אדם חווה אי נוחות או אי שקט פנימי, או סובל מלחץ ומתח נפשי ולא תמיד יודע להגדיר את זה לעצמו. הוא מחפש דרך להשתחרר מהלחץ והדרך הזמינה ביותר היא במקרר. מכיוון שאוכל מעניק הנאה מידיית יש גירוי בלשון ותגובה מוחית. אחרי מלחמת העולם השניה החלה מהפכה במדע ובתעשיה והתחלנו לייצר מזון בדרך שונה ומתועשת לא כמו בעבר בחקלאות. אם מאה שנה לפני כן בערך 90 אחוז מהאוכלסיה לקחו חלק בעולם החקלאות, ומכרו אחד לשני סחורות של מזון טרי וטבעי, היום בחקלאות עובדים 2 אחוזים בלבד. מרביתם עובדים בעיקר במפעלים שהם כימיים ולוחצים על כפתורים רוב הזמן. תעשיית המזון והסופרמרקטים הפכו להיות ביזנס עם שאיפה קודם לייצור רווח כספי כמה שיותר גדול. אז השינוי הוא למעשה שאנחנו מציגים שוק תעשייתי עצום ושפע של מזון שנותן לנו את האפשרות להשיג מזון במהירות רבה, אבל הגנים שלנו לא השתנו בהתאם. הם נשארו כמו בעבר, לא שונים משל יונקים אחרים ולכן הגוף שלנו אינו מתאים לצריכת המזון המוגברת הקיימת היום.

"האוכל משפיע על המוח, הכבד ועל הלבלב ואצל בן האדם מתפתחת תסמונת מטבולית הייפר אינסוליזם. אנשים יודעים שהם לא מרגישים טוב אבל הם לא יודעם למה. הם לא מבינים שהאוכל לא עושה להם טוב".

מה עם פעילות גופנית? היא לא מסייעת להתמודד עם עודף משקל?

״פעילות גופנית לא פותרת עודף משקל. זה הגיוני וטוב לפתח גוף, סיבולת לב ריאה וכדומה כדי להיות בכושר ולשפר את מצב הרוח. אבל אם בן אדם לא עושה שינוי במערכת היחסים שלו עם האוכל המשקל שלו לא ישתנה. להפך, הוא יכול להשמין עוד יותר מפני שהוא אוכל יותר כאשר הוא מתאמן".

ד״ר איידלין מדבר על מאזן הכוחות הכלכליים תעשיית המזון ותעשיית התרופות שעושות יד אחת כדי למקסם רווחים, ואנחנו הצרכנים למעשה נופלים קורבן ומסוממים על ידם. ״אנחנו חיים בעולם של ׳השטן הכלכלי׳; שתי התעשיות שהפכו להיות מובילות בעולם הם תעשיית התרופות ותעשיית המזון. אחת קשורה לשניה והכל סביב זה. זה הרבה יותר רווחי להם שאנשים לא ידעו את האמת. אם תסתכל על הפרסומות בטלוויזיה האמריקאית תראה שרובן בן של פאסט פוד ושל תרופות. כדי שלא נכחיד את השמנים הם יצרו נורמה חברתית שאסור לומר למישהו שמן. זה לא פוליטקלי קורקט. אסור להפלות מישהו בגלל שהוא שמן או שהוא בעל עודף משקל כי זה פוגע ברגשות של בן אדם או קבוצת אנשים. כן הם משמרים את הסטטוס קוו".

כמו בסטנד אפ קומדי

ד״ר איידלין זכה לתגובות טובות בישראל, על כך שההרצאות שלו מלאות בחוש הומור: ״אני מעביר את ההרצאה כמו בסטנד אפ קומדי. פעם אמרתי לאחד האורחים בהרצאה שלי שרצה לאכול בורקס:׳ אם אתה רוצה להבין איך לרזות אתה קודם כל צריך להתפשט, לעמוד מול המראה ולבדוק מצידי המותניים שלך , איפה חסר לך בורקס… ככה תבין שהוא לא חסר לך בשום מקום.׳

״אנחנו חיים בתרבות של פיצוי מידי וזמין, האוכל הרבה פחות בריא ובאותה נשימה זמין בכל מקום. זו הסיבה להתמכרות תזונתית שמובילה בהמשך להתמכרות לתרופות. התזונה המערבית במשך חמישים השנים האחרונות אינה תורמת דבר לאנשים, אלא מושתת על חוסר ידע וחוסר מודעות שמאוד משתלמת לאינטרסים של חברות המזון והתרופות. בני האדם הפכו להיות אירונים, סקפיטים וציניים כי זה מה שהם מכירים. אני קורא למודל הזה ״משקפי סוס״: אתה רק הולך קדימה ולא יודע שום דבר על מה שקורה מסביבך. בעקבות העידוד לתזונה לקויה אנשים חולים במחלות כרונייות ואז הם הופכים להיות קהל יעד לרכישת תרופות שממשיכות איתם עד סוף החיים. זה למעשה שיתוף הפעולה של חברות המזון יחד עם חברות התרופות והפארמה. אנשים מאמינים שאם יש לך לחץ דם גבוה, או סכרת סוג 2 אתה חייב לקחת תרופות אני אומר קודם כל שנו את התזונה לכם ועדיף שעה אחת קודם".

אז איך אתה גורם לאנשים להשתנות?

״השיטה שלי היא מאוד יחודית, והיא משלבת פסיכוטרפיה קוגנטיבית כדי להגיע לאנשים. היו כאלה שאמרו שאני עושה ׳שטיפת מוח׳. כך אני מנקה המטופלים שלי מההשפעה השלילית של הרגלים שבן אדם רכש במהלך החיים שלו. ברגע שבן אדם מתנסה בשיטה שלי הוא משתנה. לוקח לי שעתיים שלוש לשכנע בן אדם ולהבין שהוא צריך לפעול אחרת. הכל מבוסס על היגיון מדעי ומטאפורות כדי שיהיה קל להבין אותם. ואז הבן אדם עובר התחלה של שינוי.

"לדעת ולהבין זה לא מספיק כדי לעשות באופן קבוע ולהתמיד. אני מחזיר למטופלים שלי שליטה על עצמם באופן הגיוני. מלמד אותם איך להתמודד מול ׳השטן הכלכלי׳. אני נותן ארגז כלים שלך כדי הם יוכלו לעבוד עם עצמם וגם מספק להם סיוע ותמיכה נפשית לאורך כל הדרך כדי לוודע שהם לא מועדים״

למי הסדנה מומלצת?

״ הסדנה פונה לקהל הרחב – היא מתאימה לגברים, נשים, לילדים ולמעשה לכל בן אדם שחשוב לו לשרוד בעולם המודרני תחת השלטון של ׳השטן הכלכלי׳. גם לכל אלו שניסו אין ספור דיאטות שלא עבדו ואף פעם לא הבינו מדוע".

ביום רביעי, 13 בפברואר, ד״ר איידלין יגיש הרצאה מרתקת ויוצאת דופן במרכז הקהילתי שפר של IACבוודלנד הילס. ההרצאה מסובסדת והכניסה חופשית בהרשמה מראש. טל':718-322-0200 דוא"ל: center@aidlin.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

אוכל

כך תכינו פלטת גבינות מושלמת

Published

on

זה רק נראה קל, אך מדובר במשימה לא פשוטה • לכל אחת מהגבינות אופי שונה מבחינת הטעם, הניחוח, המרקם והמראה • ומה עם היין?

חג שבועות מתקרב בצעדי ענק, ולצד עוגות הגבינה שמככבות בחג, כדאי לתת הרבה כבוד לפלטת גבינות שיכולה לעטר את הארוחה, לפחות עד הקינוח.

"דמיינו שבאמצע שולחן השבועות שלכם מככבת פלטת גבינות מושלמת, מגוונת ומשובבת עין", אומר שף תנובה, ניב כהן. "להכין פלטה מגוונת ועשירה בטעמים זו משימה לא פשוטה. צריך לא רק לבחור גבינות משובחות, אלא גם להיטיב לשלב ביניהן, וגם לדאוג שהכול ייראה ממש טוב".

איך ניגשים למשימה?

"ראשית, חשוב להקפיד להציע מגוון סוגי גבינות רחב ככל האפשר. לכל אחת מהגבינות אופי שונה מבחינת הטעם, הניחוח, המרקם והמראה. מומלץ להגיש מגוון גבינות מסוגי חלב שונים כמו בקר, צאן ועיזים. בנוסף, חשוב להתייחס גם למרקמים, לדוגמא גבינה קשה כגון מנצ'גו לצד גבינות חצי קשות כמו קממבר או צ'דר. חשוב להוסיף גבינות ממשפחת הגבינות הכחולות כגון רוקפור וכמובן שיש מקום בפלטת הגבינות גם לגבינות המלוחות כמו בולגרית וצפתית, אך כדאי לסננן אותן כמה שעות לפני ההגשה על מנת שלא יגירו נוזלים בפלטה".

איזה גבינות מומלצות?

"לפקורינו טעם חזק וארומטי, מנצ'גו לעומתה מתאפיינת בטעם ומרקם מתונים. צ'דר היא גבינה קשה עדינה יותר ואילו לגאודה, שהיא גבינה חצי קשה, מרקם רך יחסית. גבינת הגפן היפהפייה לא רק נהנית מטעם וניחוח מטריפים בזכות היין האדום שבו הושרתה, אלא גם מספקת את הצבע הנהדר שלה לפלטת הגבינות, וצבעה הכתום של הצ'דר מוסיף אף הוא חן רב לשילוב".

טיפים לסידור והגשה

כהן מציין כי "יש להוציא את הגבינות מהמקרר כחצי שעה לפני ההגשה. יש גם כלל שלפיו כל פלטה אמורה לכלול מספר אי-זוגי של גבינות.  לכל גבינה מגיע סכין משלה, שהטעמים לא יעברו מגבינה לגבינה. נהוג ומומלץ להתחיל לאכול את הגבינות מהטריה ביותר, כלומר הפחות מובחלת ובעלת הטעמים העדינים יותר, בדרך כלל מדובר בגבינות ללא עובש. אפשר להגיש את הגבינות במשולשים גדולים, שכל סועד יבצע לו מהם כרצונו, ואפשר גם בקוביות. לצדן כדאי להגיש לחם איכותי וטרי או באגט ממאפייה טובה, קרקרים מלוחים משובחים או ברוסקטות".

עוד מוסיף כהן כי "להשלמת התמונה מומלץ לפזר מסביב פירות מוצקים וחמצמצים, כמו ענבים ותאנים, שיעניקו ניגוד מרענן לטעמים הכבדים של הגבינות. אפשר להוסיף גם פירות יבשים, חמוציות, זיתים, אגוזים, שקדים מלוחים, קוביות קטנות של מרמלדת חבושים וענף או שניים של צמחי תבלין. לא חייבים להכביר, הגבינות בלי ספק יעשו את שלהן".

אין גבינות בלי יין

איתי שלום, מנהל בר היין והמסעדה פר דרייר בתל אביב, שמציעה גם פלטת גבינות במקום, ממליץ לאכול גבינות לצד יינות לבנים. "בצרפת נוהגים לאכול אותן בעיקר בסיום הארוחה", הוא אומר.

"בהתאמה של יין לגבינות, ננסה שלא לפגוע בטעם היין על ידי הטעמים החזקים של הגבינות ונמצא את האיזון על ידי היין הנכון. לדוגמה:  לבושה העיזים נתאים סוביניון בלאן חמצמץ, ירקרק ומרענן. לברי נתאים שרדונה בעל גוף מלא שהתיישן בחביות עץ או ריזלינג מתקתק".

"גם לגאודה והגרוייר, הגבינות הקשות בפלטה, נמליץ על שרדונה שהתבגר בחביות עץ. לגורגונזולה הכחולה נמליץ על יין קינוח, סוטרן מבורדו, שיעצים את החוויה".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות