"יש עלייה של 300% בבקשות של ישראלים מכל העולם לחזור לארץ" – שבוע ישראלי
Connect with us

קהילה

"יש עלייה של 300% בבקשות של ישראלים מכל העולם לחזור לארץ"

Published

on

מדי שנה מגיעים לישראל אלפי תושבים חוזרים * משבר הקורונה והאנטישמיות הגדילו את מספר הבקשות * מצד שני, תושבים חוזרים רבים ופעילי קליטה טוענים שישראל מפלה בהטבות לעומת העולים החדשים * "הם מרגישים מנודים" * תחקיר

"בעקבות הקורונה איבדתי את העבודה שלי בלונדון. הגעגועים למשפחה, זכרונות הילדות שלי, שאין סיכוי שהילדים שלי יוכלו אי פעם לחוות באנגליה, הביאו אותי להחלטה לנסות לחזור לישראל. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל את התהליך. האם יש עזרה? תמיכה באימהות חד הוריות? עבודה שאוכל למצוא? מקווה שמישהו בקבוצה יכול לייעץ ולכוון אותי".

את המילים האלה כתבה לאחרונה תושבת ישראלית לשעבר, המתגוררת בבירה הבריטית, בעמוד הפייסבוק "ישראלים חוזרים לישראל", שהקים ומנהל ישראל (רולי) הלברשטיין. לדבריו, "בעקבות משבר הקורונה יש עלייה של כ-300% בבקשות של ישראלים מכל העולם לחזור להתגורר בארץ".

הלברשטיין הקים את העמותה "תושב חוזר" ב-1996, לאחר שחזר לישראל בתום שהייה של 15 שנים בארה"ב, ונתקל באטימות, לטענתו, מצד הרשויות בכל הנוגע לתושבים חוזרים. "אין מספרים רשמיים, כי בניגוד לעולים חדשים, תושבים חוזרים לא חייבים להירשם במשרד הקליטה, הם פשוט נוחתים כאן. ובאמת, למה שיירשמו?", הוא אומר. "רבים עושים הכל בכוחות עצמם. עשרות אלפים מבקשים לחזור מדי שנה, אבל חלק מרימים ידיים. הם זקוקים לתשומת לב והדרכה, ואם משרדי הקליטה והאוצר היו משתפים פעולה, הם היו נלחמים כדי לחזור לישראל".

המרואיינים בכתבה ביקשו להישאר בעילום שם, והדגישו את החשש להיחשף כדי שלא ייפגעו זכויותיהם. חלקם נעזרים בעמותה, שלדבריהם מהווה את הדרך היחידה לקבל מידע אודות מגורים, מערכות חינוך, חשבון בנק, רישום בקופת חולים ומציאת עבודה – באין מקום אחד שמרכז עבורם את המידע הרלוונטי. אמנם יש מידע באתרים שונים, בעיקר באתר של משרד העלייה והקליטה, אלא שלטענתם הוא אינו עומד במבחן המציאות. "תושבים חוזרים לא מקבלים מענה שלם ממשרדי הממשלה", טוען הלברשטיין. "הם מרגישים מנודים. חושבים שקל לישראלים לשעבר לחזור לפה, וזה ממש לא כך, לא משנה כמה שנים שהו מחוץ לישראל. קרוב ל-800 אלף ישראלים חיים בכל העולם, חלק גדול מהם רוצים לחזור הביתה. הישראלים האלו נולדו בישראל, שירתו בצבא, ועכשיו כשצריך לעזור להם, הם מוצאים את עצמם לבד"

לדבריו, יש קשיים עצומים שמלווים את כל מי שמבקש לחזור לישראל כתושב חוזר. "לצערי, אין שום שינוי במדיניות הממשלה", הוא אומר. "אני מחכה שיום אחד מישהו בממשלה יתעורר ויבין שזו משימה לאומית להחזיר לישראל את הישראלים, בדיוק כמו שזו משימה לאומית להעלות לישראל כמה שיותר עולים חדשים. התושבים החוזרים מרגישים שהמדינה לא דואגת להם כהוא זה, שאפילו לא חושבים לעזור להם פה. אני אומר את זה גם מניסיון אישי. עליתי לישראל לפני 15 שנה, ואמנם התגברתי לשמחתי על הקשיים, בניתי כאן בית וטוב לי, אבל אני זוכר את הקשיים הגדולים". 

הלברשטיין מעיד כי תושבים חוזרים מספרים לו שהם לא מרגישים שחזרו הביתה. "הגוף שלהם כבר פה, אבל הם מתמודדים לבד עם הכל, כאילו חזרו למדינה זרה. זו טעות חמורה מצד הממשלה ומשרד העלייה והקליטה לא לסייע כמו שצריך לתושבים חוזרים, זה הפסד של מאות אלפי ישראלים שרוצים לחזור לישראל. בעיקר עכשיו, בגלל משבר הקורונה, יש כזו דרישה גדולה של ישראלים לחזור לישראל – אם היה שכל לממשלה, היו עושים מבצע ומחזירים אותם הביתה. אני אומר: בואו נרכב על הגל, שהקורונה תהיה זרז חיובי לחזרה הביתה. תצאו בתוכנית חדשה וכולנו נרוויח מזה – גם התושבים החוזרים וגם המדינה".

ישראל (רולי) הלברשטיין, מקים עמותת "תושב חוזר"

מה אומר החוק

על פי החוק, תושב חוזר הוא אזרח ישראלי, שגילו בעת החזרה לישראל הוא 17 ומעלה, והיה בעברו תושב ישראל. תושבים חוזרים מקבלים שורת זכויות, כשהסיוע ממשרד העלייה והקליטה אמור להינתן להם למשך שנתיים. יש זכויות קצובות בזמן, כמו הבטחת הכנסה – שהתושב החוזר (תלוי בהגדרתו) עשוי לקבל רק בשנה הראשונה שלאחר שובו.

את התושבים החוזרים מחלקים לשלוש קבוצות: תושב חוזר (חזר להתגורר בישראל לאחר מקסימום שש שנים בחו"ל); תושב חוזר רגיל: חזר לישראל לאחר 10-6 שנים בחו"ל; תושב חוזר ותיק: חזר להתגורר בישראל לאחר עשר שנים לפחות בחו"ל. ההבדל בא לידי ביטוי בזכויות ובהטבות לתושב חוזר ותיק, שלעתים זהות לשל עולה חדש – מה שמתורגם לכסף רב. לכך מתקשר "חוק מילצ'ן", שמקנה הקלות מס נרחבות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים. בין היתר, אלה פטורים ממס ומדיווח על הכנסות בחו"ל למשך עשור. למרות התנגדויות רבות במשך השנים, בעיקר בשל חשש להלבנת הון, החוק שרד – והביא בחזרה לישראל בעלי הון רבים שנהנים עד היום מהתיקון לחוק.

עולה חדש הוא יחיד שלא היה בעבר תושב ישראל, וזכאי עם עלייתו לישראל לשורת הטבות בתחומי המיסים והתעסוקה. הטענה הנשנית של תושבים חוזרים היא שרשימת הזכויות, המגיעות לעולים חדשים, רחבה בהרבה יותר משלהם. זאת, כאמור, למעט תושבים חוזרים ותיקים, שמקבלים את אותן זכויות והטבות כשל עולים חדשים. כך למשל, בשונה מההטבות שניתנות לעולים חדשים, כדי לקבל את קצבאות הביטוח הלאומי – על התושבים החוזרים להסדיר את תשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח הבריאות. מי שמתקשה בכך עם חזרתו לישראל, לא יוכל לקבל את קצבאות הביטוח הלאומי.

מעבר לכך, כל תושב חוזר מחויב בחצי שנת המתנה עד שיוכל להתקבל לאחת מקופות החולים. הדרך היחידה להסדיר זאת באופן מיידי היא תשלום בגובה של למעלה מ-12 אלף שקל לביטוח הלאומי עבור כל בן משפחה, ורק אז ניתנת זכאות לביטוח רפואי של אחת מקופות החולים. תושב חוזר עשוי להיות זכאי, לפי משרד העלייה והקליטה, לסיוע בתחומים שונים, כגון הקלות במס, ייעוץ עסקי ועוד, אבל ההטבות פחותות בהרבה משל עולים חדשים. כך לדוגמה, הוא יכול לקחת קורסים מקצועיים שונים, אבל בהשתתפות כספית ורק למשך שנתיים. לאחר מכן הוא מאבד את הזכאות לכך.

דינה (שם בדוי), שמתגוררת עם משפחתה באזור השרון, חזרה לישראל עם בעלה ושלושת ילדיהם לפני כשנה. היא חיה בארה"ב 16 שנים, בעלה 24 שנים. "לפני כשנתיים חליתי במחלה קשה. התחלתי את הטיפול בארה"ב, וזה היה הזרז להחלטה לעלות לישראל", היא מספרת. בנוסף, החשש מאנטישמיות גם היווה את אחד הגורמים להחלטה. "הילדים שלי היו יוצאים מהבית כשהם מכסים את הכיפה בכובע ודוחפים את הציציות לכיסים. אבל אז הגענו לישראל והתחלנו להיתקל בקירות. פעם אחר פעם התאכזבנו", היא אומרת.

למשל?

דינה: "אחד הדברים הראשונים שביקשנו לעשות היה לחתום בלשכת התעסוקה כדי לקבל דמי אבטלה. בלשכה הסבירו לנו בצורה מאוד לא נעימה שחבל שבאנו, כי יש להם להציע רק עבודות ניקיון. בעלי התבאס. יש לו תואר והוא החזיק במשרה נחשקת בארה"ב. בנוסף, דמי אבטלה מקבל רק מי שעבד בישראל לפחות חצי שנה לפני כן, לכן אנחנו לא זכאים להם. קיבלנו 2,700 שקל סכום ראשוני כשהגענו לישראל וחוץ מזה כלום.

"שילמנו על המכולה 6,000 דולר ועל כרטיסי הטיסה, לעומת עולים חדשים שלא משלמים על כך. במקביל, הודיעו לנו שעלינו להתחיל לשלם מיד ביטוח לאומי, סכום שמסתכם במעל 500 שקל בחודש, כדי שנהיה זכאים לזכויות מסוימות. ככל שעברו הימים, גילינו שכל מה שהיה רשום והובטח לנו – לא יקרה. אני חייבת להמשיך את הטיפולים שמונעים ממני לעבוד בעבודה מסודרת. פניתי לביטוח לאומי לבקשת נכות, ושם השיבו שמאחר שחליתי בארה"ב, אני לא זכאית פה לקצבת נכות, אלא אם המצב שלי יחמיר. אני רוצה להבריא, לא להיות חולה יותר קשה. עולה חדש היה מקבל את קצבת הנכות".

יש שיטענו שמימשתם את החלום האמריקאי, אז אל תתלוננו עכשיו.

"אני מבינה את הטענה ומקבלת אותה באהבה. אמנם היו לנו חיים טובים ונוחים, אבל עבדנו מאוד קשה בשביל זה. עכשיו אנחנו פה, בעלי כבר התחיל לעבוד כסגן מנהל סניף ברשת רמי לוי. זה לא מה שהוא חלם עליו ולא שכר שאנחנו יכולים להתקיים ממנו, אבל המשפחה עוזרת, ואנחנו משפחה דתית שמודים על מה שיש. אני גם שמחה שחזרנו לכאן לפני הקורונה. אבל עצוב שלא מקלים עלינו את תהליך החזרה. זה אבסורד איך מתייחסים אלינו לעומת עולים חדשים. טוב שיש עלייה, אבל להם נותנים הכל – רק שיבואו. הגיע הזמן שיחשבו גם עלינו. אני נולדתי וגדלתי פה, בעלי ואני שירתנו בצבא, מעולם לא התכחשתי לזהות שלי ולאזרחות שלי, ואני רק רוצה שיסייעו לנו להשתלב בחזרה, שיכירו בזכויות שמגיעות לי, למשל שיתנו לי אחוזי הנכות".

פזית זיתוני עזבה את ישראל לפני כ-22 שנים. היא שבה לארץ כתושבת חוזרת מלוס אנג'לס לפני כשנתיים וחצי עם בעלה, ששירת בצבא כמפקד טנק בשיריון, ושלושת ילדיהם. "החלטנו מהרגע להרגע לעלות, כי אמו של בעלי קיבלה אירוע מוחי קשה ורצינו לגדל את הילדים בישראל, אבל מצאנו את עצמנו מול בירוקרטיה קשה", היא אומרת. "את העולים החדשים מלווה ארגון 'נפש בנפש', אנחנו זרוקים לנפשנו. לעומתם, אנחנו לא מקבלים הנחה בארנונה, בחשמל, במים, למרות שהובטח לנו, ובנוסף אנחנו חייבים בתקופת ההמתנה לקופת חולים. בינתיים בעלי עושה קורס אונליין בנדל"ן והמשפחה מסייעת לנו, אבל אני כועסת. ההרגשה היא שחזרנו למקום שבו נולדנו ולא רוצים אותנו בחזרה".

"אני כואב איתם את הקשיים", אומר הלברשטיין. "בין היתר בגלל זה פתחה העמותה בשיתוף פעולה עם חברות ביטוח, במסגרתו בתמורה לכ-2,000 שקל לאדם, התושבים החוזרים מקבלים תוכנית ביטוח רפואי למשך חצי שנת ההמתנה. זה חוסך עשרות אלפי שקלים לכל משפחה".

ביטוח לאומי, הבטחת הכנסה

עו"ד הראל פרלמוטר, ראש מחלקת מיסים במשרד עוה"ד ברנע ג'פה לנדה, מבדיל בין הטבות הקשורות במס הכנסה להטבות הקשורות במקרקעין. "לאלו שחוזרים לישראל לאחר פחות משש שנים בחו"ל כמעט שאין הטבות מס", הוא מסביר. "לגבי מה שמגיע להם מביטוח לאומי, יש בלבול גדול. עם השנים הצטמצמו ההטבות לתושבים חוזרים וזה מרחיק אנשים מהמדינה. בנושאי מקרקעין, לעולים חדשים יש הטבה במס רכישה. עד חמישה מיליון שקל לנכס נדל"ני שהם רוכשים הם משלמים חצי אחוז, מעבר לזה 5%. זו גם ההטבה שניתנת לתושב חוזר ותיק, אבל לא לתושב חוזר רגיל".

רו"ח משה פן ממשרד רו"ח פן את ספורטה מספר על פניות רבות מהרגיל בימים אלו של ישראלים שחזרו להתגורר בישראל בעקבות הקורונה, ואינם יודעים מה מגיע להם מבחינת מיסוי ומה לא. "אנחנו עושים להם סדר בכל הקשור במיסוי. תושבים חוזרים ותיקים אכן מקבלים הטבות וחיסיון ואי דיווח למשך כעשור. אם המטרה של החוק הייתה לעודד ישראלים לשעבר, עשירים ואיכותיים, לחזור לישראל – היא אכן הושגה".

במאי 2010 התקבלה החלטת ממשלה בדבר עידוד החזרתם של תושבים חוזרים ארצה. בין היתר, הוחלט לתקן סעיף בפקודת מס הכנסה, כך שתושב חוזר יהיה זכאי לנקודות זיכוי אישיות במס הכנסה כפי שזכאי עולה חדש; ובנוסף, להשוות את מעמדו של תושב חוזר ששב לארץ לאחר שש שנים לפחות למעמדו של עולה חדש, ולהרחיב את ההקלות החלות כיום על תושב חוזר ששב לארץ לאחר שחלפו שש שנים – על כל מי ששב לארץ לאחר שחלפו שנתיים. בפועל, לאחר שעבר עשור – ההחלטה עדיין לא התממשה.

פנינה תמנו שטה, שרת העלייה והקליטה, מסרה בתגובה: "במטרה לעודד אזרחי ישראל המעוניינים לשוב הביתה, המדינה מעניקה הטבות שונות ומגוונות לתושבים חוזרים בתחומי תעסוקה, יזמות, מדע, מוסדות חינוך, הקלות במס הכנסה, ייבוא חפצים אישיים ללא מיסים ועוד. המשרד בראשותי שמח להעניק שירות לתושבים החוזרים ואנו מעודדים ישראלים שעזבו את הארץ לחזור.  לצד זה, צריך לזכור שתושבים חוזרים הם בעלי מאפיינים שונים מעולים חדשים, בכך שהם מכירים את המנטליות והתרבות הישראלית, כמו גם את השפה העברית השגורה בפיהם והם בחרו לעזוב מסיבותיהם שלהם, וטוב שחזרו. מאידך, עולים חדשים עוזבים את כל מה שהיה מוכר להם, ומתחילים חיים חדשים במדינת ישראל ורוב רובם לא מכירים את השפה, את מוסדות המדינה, כלליה וחוקיה, וכמו כן במרבית המקרים אין להם משפחות בישראל וזו התחלה חדשה לחלוטין המצריכה מעטפת שונה מתושב חוזר. לפיכך, משרד העלייה והקליטה מתאים את השירותים בהתאם למאפיינים הייחודים של כל עולה ותושב חוזר, כמו גם על פי מדינת המוצא ממנה הגיע. אנו מצפים לחזרתם של אלפי ישראלים הביתה וגידול בעלייה לישראל בשנה הקרובה, ומשרדי יפעל על מנת שכולם יקלטו באופן המהיר והמיטבי ביותר".

מהמוסד לביטוח הלאומי נמסר בתגובה: "הביטוח הלאומי פעל בשנים האחרונות לשיפור השירות לתושבים חוזרים כדי להקל על חזרתם לישראל. כיום, תושבים חוזרים יכולים להסדיר את התושבות שלהם ואת הזכאות לשירותי בריאות באתר האינטרנט שלנו ישירות מחו"ל עוד לפני החזרה לישראל. בנוגע לביטוח הבריאות הממלכתי: כל תושב ישראל משלם דמי ביטוח בריאות בכל חודש כדי להיות זכאי לשירותי בריאות בישראל. מי ששהו בחו"ל במשך מספר שנים, הפסיקו להיות תושבי ישראל ולא שילמו דמי ביטוח – נדרשים להמתין עד שישה חודשים כדי להיות זכאים לשירותי בריאות לאחר חזרתם. לפי החוק, ניתן לפדות תקופה זו בתשלום חד פעמי, וכך להיות זכאים לשירותי בריאות מיד עם החזרה לישראל. חשוב להדגיש שילדים עד גיל 18 זכאים לשירותי בריאות מיד עם חזרתם לישראל, ואינם נדרשים בתקופת המתנה או בתשלום מיוחד. בנוגע להבטחת הכנסה, משרד העלייה והקליטה משלם הבטחת הכנסה לתושבים חוזרים בשלושת החודשים הראשונים לחזרה".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

קהילה

מועדון הזמר של לאה בחנוכה: שירים מן המקורות ושירי מסורת

Published

on

בערב יום ראשון 13 בדצמבר נר רביעי של חנוכה בשעה 7:30 יקיים מועדון הזמר העברי ע"ש לאה (גליטמן-אלקלעי) מפגש זומשירה בצוותא, וירטואלי לכבוד חג החנוכה.

את השירה שתכלול שירי חג, שירי מסורת ושירים מהמקורות, תוביל הזמרת נועה כהן-בראון בליווי הפסנתרן והמנהל המוזיקלי עמית שטרנברג. שמוליק פירסטנברג ינחה ויספר סיפורים תחת שרביט ההפקה של ענת סדן.

פרטים נוספים עם הקישורים למפגש הזום והשידור החי ביוטיוב ישלחו לכול המכותבים ברשימת הקשר של מועדון הזמר. אם ברצונכם להצטרף למקבלי הקישור אנא כיתבו לשמוליק: firsten@att.net

או לענת: asadanla@gmail.com

לפרטים נוספים, טל':   323-351-7021.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות