"יש לי מסר לנשים: מחזור לא אמור לכאוב בכלל!" – שבוע ישראלי
Connect with us

בריאות

"יש לי מסר לנשים: מחזור לא אמור לכאוב בכלל!"

Published

on

נא להכיר את רובי בן, קואצ'רית לפוריות שעוזרת לנשים להיכנס להריון ומתמחה באנדומטריוזיס *  את מה שהיא עברה ולמדה על גופה היא מעבירה לנשים בכל הגילאים

האם בכל חודש כשאת מקבלת מחזור את סובלת מכאבי תופת בלתי נסבלים? דימום וסתי כבד או ארוך יותר מהנורמה? כאבים בזמן קיום יחסי מין ולאחריהם? הפרעות במערכת העיכול? נפיחות בבטן? קושי להרות? אז יש סיכוי  שאת אחת מעשר: כ – 10% מהנשים בעולם מאובחנות מאנדומטריוזיס. רגע לפני שאת מרימה ידיים ומשלימה עם מר גורלך, כדאי לך להכיר את רובי בן, קאוצ'רית לפוריות אשר עוזרת לנשים להיכנס להריון ומתמחה באנדומטריוזיס, על ידי כך שהיא עוזרת לנשים לשלוט במחלה ובסימפטומים, ולחיות חיים ללא כאבים. 

רובי בן, 33, התחילה את הדרך שלה בשנות ה 20 לחייה. "התחלתי פתאום לסבול מכאבי בטן נוראיים שהיו מגיעים כמה ימים לפני שהמחזור שלי היה מתחיל. הייתי מתעוררת באמצע הלילה – משותקת מכאב. זה הרגיש כאילו משהו מנסה למשוך לי את הרחם החוצה. וזה לא היה עובר עד שלא הייתי לוקחת כדור משכך כאבים. בפעם הראשונה שזה קרה – הייתי על סף אישפוז מרוב שהכאב היה כל כך גדול.  וכשזה התחיל לקרות כל חודש – פשוט הייתי לוקחת כדור ומחכה שזה יעבור. הפכתי כבר מיומנת בזה. אבל ידעתי שזה לא נורמלי. שזה לא אמור להיות ככה. הלכתי למספר רופאים אבל קיבלתי תשובות שלא היו נשמעות לי הגיוניות  – אמרו לי שזה נורמלי, שאני מדמיינת. שזה קורה."

רובי לא ויתרה והמשיכה לחפש רופא שיאבחן אותה נכונה ולבסוף אכן קיבלה את האבחנה שהיא סובלת מאנדומטריוזיס. מדובר במחלה שקופה אשר סובלות ממנה בעיקר נשים צעירות בכל הטווח של גיל הפוריות. אנדומטריוזיס זוהי מחלה שיכולה להיות משתקת מרוב כאב. מבחוץ אולי את נראית בריאה לחלוטין אך בפנים הסבל הוא גדול ואף הרסני לחיי היום יום. לעיתים רחוקות היא פוגעת בנערות לפני קבלת הווסת הראשונה ובנשים לאחר המונופוזה. קבוצת הגיל השכיחה להופעתה היא בין 20-40. ההערכה המקובלת היא שכ־-10% מהנשים בעולם בגיל הפוריות סובלות מאנדומטריוזיס. כ- 176 מיליון נשים. האבחנה יכולה לקחת זמן רב, בממוצע בין 6-10 שנים. אישה יכולה לבקר בממוצע אצל כ -7 רופאים עד שתאובחן נכונה. 

"לצד הצער וההלם, חשתי תחושת הקלה" מספרת רובי על היום בו נודע לה ממה היא סובלת "כי אם יש לזה שם, זה אומר שאפשר לרפא את זה". אבל מיד הגיעה תחושת אכזבה, "נדהמתי וכאבתי מאוד כשהבנתי כשמוצעים רק פלסטרים זמניים לכאב ולסימפטומים. שאין להם פתרון."

"עד שקיבלתי את האבחנה, כבר חלפו מספר שנים, ביקרתי אצל מספר רופאים, התחתנתי והתחלנו לנסות להיכנס להריון. פה זה התחיל להוות בעיה יותר גדולה. לאחר שניסינו באופן טבעי ללא הצלחה, פנינו לרופא מומחה והתחלנו טיפולי פוריות שלא צלחו. פנינו לעוד רופאים, אך כל רופא שהלכתי אליו נתן לנו את אותה תשובה, אם את רוצה הריון – את צריכה לעשות או הפריה חוץ גופית או ניתוח."

"היה לי חשוב להבין את שורש הבעיה, מה הסיבה שאני לא מצליחה להיכנס להריון? כן, אני יכולה לעשות טיפולים – ובזמנו גם עשיתי – ללא הצלחה. אבל שום דבר לא מבטיח הריון. גם לא הפריה חוץ גופית. אבל אף רופא לא מטפל בשורש הבעיה. הרי אני אמורה להיכנס להריון באופן טבעי. אני אישה, זה הקסם שנועדתי ליצור. למה בעצם יש לי בכלל אנדרימטריוזיס? הייתי מלאת סימני שאלה".

רובי שעברה לפני חמש שנים לניו יורק, הפכה את ההתמודדות האישית שלה עם אנדומטריוזיס למקצוע של ממש. כמו שאומרים כאן: כשהחיים נותנים לך לימון תהפוך אותו ללימונדה. 

מצויידת  בידע שצברה עם השנים, לאחר למידה מעמיקה, עבודות מחקר והסמכה לקואצ'רית אינטגרטיבית לפוריות הכירה עולם שלם בו ישנם כל כך הרבה גורמים מוכחים שמפריעים לנו ומקשים עלינו להרות וגורמים לנו למחלות למיניהן. 

"היום יש כל כך הרבה נשים שמתקשות להרות. לא רק בארץ, בכל העולם. הסטטיסטיקה רק עולה ועולה. אני רואה כל כך הרבה נשים שסובלות במשך שנים. בין אם זה מכאבים ומגוון סימפטומים נוספים בגלל אנדומטריוזיס או בין אם זה קושי להרות. שנים. וזה משתלט להן על החיים." 

אז מה אפשר לעשות, איך מתמודדים עם זה?

"נקודת ההתחלה היא שהגוף שלנו רוצה ויכול לרפא את עצמו. זה קורה במהלך החיים שהוא יוצא מאיזון בגלל כל מיני גורמים חיצוניים ולעיתים גם פנימיים וזה ובאחריותנו להחזיר אותו לאיזון. בין אם זה "איפוריות" (מילה שאינני מתחברת אליה כלל) ובין אם זה אנדומטריוזיס. הם סימפטומים. הגוף שלנו מאותת ומדבר אלינו כל הזמן. יש לו שפה משלו והוא מעביר אלינו מסרים, העבודה שלנו זה להקשיב".

העבודה שלי מתמקדת  בלהחזיר את גוף האישה לאיזון. לבאלאנס הטבעי שלה. לעזור לה לפתח מיומנות "הקשבה" לגוף, אבחון ומודעות בכל הקשור לגוף הפרטי שלה במקרה של סימפטומים. 

"אני לא מחפשת פלסטרים. אני אישה של פתרונות. תמיד הייתי. אני לקחתי את העניינים לידיים שלי והתחלתי לחקור, ללמוד ולהשכיל את עצמי בכל מה שאני יכולה על פוריות האישה בכללי ועל אנדומטריוזיס בפרט. למדתי שחלק מהבעיה זה האוכל שאנו אוכלים המלא בכימיקלים והורמונים המזיקים לגוף ומשבשים את האיזון ההורמונלי שלנו. כל אלו ביחד עם המתחים והלחצים של חיי היום יום (יש יותר ויותר מחקרים המוכיחים את הקשר הישיר בין רמות המתח שלנו לבין קושי להיקלט להריון ולאנדומטריוזיס), בשילוב עם מגוון כימיקלים ורעלים בסביבה שלנו, דפוסי חשיבה המעכבים ולפעמים גם חוסמים אותנו מנטלית ובכך משפיעה עלינו רגשית -כל זה פוגעים באופן ישיר ביכולת שלנו להרות. זה מכלול של גורמים בעוד שהרפואה המערבית מתמקדת לרוב במה שקורה "מתחת לחגורה".

האם הבחנת בשינוי לאחר ששינית את התזונה שלך?

בהחלט והופתעתי בענק מכוחו של המזון אשר נכנס לגופנו להשפיע ולשפר את המצב לצד שינויים נוספים כמו ניקוי הרעלים אליהם אנו נחשפים בחיי היום יום ועוד, והסימפטומים לאט לאט נעלמו. הפסקתי לסבול מכאבים בזמן מחזור, ריפאתי לעצמי את האקנה ההורמונלי שסבלתי ממנו מגיל 13 בערך, אני כבר לא נוטלת משככי כאבים ולא מתעוררת באמצע הלילה בסבל כפי שהיה לפני. הכל נעלם. אני שולטת באנדו – ולא הוא שולט בי".

אבל נשים רבות סובלות מכאבי מחזור, זהו משהו שנראה לרובנו טבעי

"יש לי מסר לנשים, מחזור לא אמור לכאוב בכלל. משום מה, אנחנו חיים בעידן שזה נחשב נורמלי שיש כאבי מחזור. אבל זה לא. יש הרבה חוסר מודעות סביב הנושא. קבלת מחזור אמורה להיות מלווה באי נוחות של כמה דקות. אולי חצי שעה. בטח שלא ליטול משככי כאבים, או לא להצליח לצאת מהמיטה בגלל שהכאב כל כך גדול.  

מי הנשים המגיעות אליך לטיפול?

"נשים שלא נקלטות להריון ורוצות הריון טבעי. נשים שעברו טיפולי פוריות שלא צלחו. נשים המאובחנות עם אנדומטריוזיס ללא קשר להריון. מגוון. אני מתמקדת בלהחזיר את הגוף לבאלאנס הטבעי שלו. פוריות זה לא אומר רק תינוקות. פוריות זה אומר מערכת רבייה משגשגת. שכשאם ומתי שהזמן נכון להריון את תהיי מוכנה. פוריות היא שלוחה של הבריאות הכללית שלנו. זה סימפטום. לדוגמא: יש לי היום קליינטית בת 42, אשר נאמר לה שהביציות שלה "זקנות" מדי. בעבר היא עברה 2 טיפולי הפריה חוץ גופית עד שנקלטה להריון. עכשיו היא באה אלי כי היא רוצה להיכנס להריון שני. אני מלווה ומנחה אותה לצד שינויים באזורים שאני מזהה אצלה שקרוב לוודאי תורמים לפגיעה באיכות הביציות שלה, כי איכות הביצית זה משהו שניתן לשפר, זה גם משהו שלא הרבה מודעות אליו, ואני מאמינה שהיא תיכנס להריון מאוד בקרוב". אבל אבחנות כמו "ביציות זקנות" הם כמו צביטה בלב עבורי. זה סוג מחשבה שמגביל אותנו. זה גורם שמשפיע על האותות שהמוח משדר לגוף שלנו. בנוסף, אנחנו מושפעים וניזונים מסטטיסטיקות ופחדים שהרופאים מכניסים אותנו אליהם. אני מסתכלת על האישה כאישה בפני עצמה. לכל אישה יש את ההיסטוריה שלה, את האתגרים שאיתם היא מתמודדת ואת הסימפטומים הייחודיים לה".

אבל הסיכוי להיכנס להריון  אכן נמוך מאוד בגיל 40+ 

"חשוב לי שנשים יבינו שגיל הביציות שלנו לא מושפע מהגיל שלנו. זה נכון שהכמות יורדת עם הזמן, אבל "גיל" ואיכות הביצית מושפע ממה שהיא נחשפה אליו עם השנים. החל מהמזון שהשפיע עליה ועד הכימיקלים בקוסמטיקה שלנו, ובין לבין יש עוד המון גורמים אותם אני מפרטת ומרחיבה עליהם במהלך העבודה איתי. 

נשים שנאמר להן שהאיכות של הביצית שלהן נמוכה והסיכוי שלהן להרות הוא מאוד נמוך או שהן צריכות להשתמש בתרומת ביציות  – זה כמו גזר דין. נשים לא יודעות שיש להן את האופציה לא לקבל את האבחנה הזאת. לדוגמא: אם אדם משתעל, הרופא יתן לו תרופה כנגד השיעול. במקום לבדוק למה יש שיעול. תרופה מעלימה את הסימפטום. אך לא את מקור הבעיה. אותו דבר עם אנדומטריוזיס או קושי להרות. אם איכות הביצית ירודה, או כל סימפטום אחר יש לבדוק למה ולטפל בזה במקום לתת גזרי דין של סיכויים נמוכים להריון וכו'. אנחנו מקבלים פלסטרים במקום לרפא מהשורש. הטיפול שלי הוא לא פלסטר. הוא עבודת שורש. עם ביטחון ואמונה שלמה".

אז את מתנגדת לטיפול הקונבנציונלי?

"אינני מתנגדת לשום דבר אשר יכול לעזור. לא משנה מאיזה עולם זה מגיע. אנחנו חיים בעידן של שפע וידע אינסופי וכל אחת רשאית לאמץ לעצמה את השיטה והדרך שהיא מאמינה ושלמה איתה. אך יש רופאים ש'ידם קלה מדי על ההדק' בכל מה שקשור לטיפול הסימפטום. כ- 70 אחוז מנשים הפונות לרופאים לטיפולי פוריות יכולות להיכנס להריון גם בלי ההתערבות הזאת. רבות מהנשים לא מטילות ספק באבחנה שניתנה להן. כי הן לא מבינות שהן יכולות. הגוף האנושי הוא כל כך אינדיבידואלי שאין זה הגיוני שמה שישפיע על מישהי אחת ישפיע גם על אחרת באותה צורה. ולכן זה מקומם בעיניי שנושא כל כך רגיש ואישי מטופל בצורה כל כך המונית ולא אישית. שורש הבעיה לא נבדק, ואותו טיפול ניתן כמענה לרוב הנשים וזוגות המגיעים לטיפול. שאלות כלליות וקולקטיביות לא מספיקות על מנת לאבחן ולתת מענה לבעיה וליצור איזון מחודש. אף אחת היא לא סטטיסטיקה. יש עוד דרכים. יש עוד אפשרויות ואני מאפשרת דרך אחרת".

איך עובד  הקואצ'ינג?

אני מציעה מספר אפשרויות לעבוד איתי – קבוצתית או באופן פרטי. העיקרית שלי היא קואצ'ינג אישי  – שזו תוכנית ליווי ותמיכה צמודה במשך 90 יום אשר בנויה משיחות המבוצעות אונליין. הקואצ'ינג מותאם אישית לכל אישה שמגיעה אלי. הגישה משתנה בהתאם לקשיים וההתמודדויות אותם חווה האישה. המטרה בקואצ'ינג, בנוסף לתמיכה רגשית היא להעצים את האישה. לסייע בקבלת תשובות לשאלות שקיימות בנו, עזרה בקבלת החלטות נכונות ומושכלות. ביחד אנחנו מחזירות לאישה את הכוח הפנימי העצום שקיים בה. להחזיר לה את השליטה והביטחון בדרך שנראית מאוד תלולה ולא יציבה. זה למצוא ולנטרל את הטריגרים המוציאים את הגוף מאיזון, חיצוניים ופנימיים, עדי כדי החזרת האיזון הטבעי של הגוף. חלק מהקואצ'ינג גם כולל הבנה מעמיקה על השפעת התזונה  על גופנו. (שזה שלעצמו תחום הדורש התמדה ומשפיע רבות על ההורמונים שלנו). אלמנט חשוב מבחינתי הוא להחזיר את האישה לעצמה. הרבה פעמים, אנחנו נכנסות לסחרחרה. כזו שאנו לא יודעות איך נכנסו אליה ובטח שלא איך לצאת ממנה. אנחנו מאבדות את הקול שלנו. את האמת שלנו".

כמה עולה טיפול פוריות היום?

"טיפולי פוריות יכולים להגיע לסכום של עשרות אלפי דולרים למחזור אחד של הפריה חוץ גופית. ויש הרבה נשים שצריכות לעבור את זה יותר מפעם אחת. זה בלתי נתפס. אם עושים טיפולי פוריות, מומלץ מאוד לשלב קואצ'ינג. מחקרים מוכיחים כי שילוב של קואצ'ינג יחד עם טיפולי פוריות מעלה את סיכויי הצלחת הטיפול בכ -20%.  הרי אם כבר עושים הפריה חוץ גופית את רוצה שזה יהיה פעם אחת". 

רובי מרגישה קירבה והזדהות מיוחדת עם הנשים המגיעות אליה כי היא חוותה את כל מה שהן חוות. "עברתי את כל זה על בשרי. אני מכירה את העצבות הזאת, את הקינאה בכל אישה בהריון בסביבה הקרובה שלנו או אפילו ברחוב" היא אומרת בכנות. לפני שהתחלתי לטפל בעצמי, התנתקתי מכל החברות וקרובי המשפחה שלי שהיו בהריון. היה לי מאוד קשה להכיל ולהתמודד עם זה. הרגשתי שיש לי בעיה. שאני שונה. שבורה. זה הדבר הכי קשה שעברתי בחיי".

חודש מרץ הוא חודש המודעות הבינלאומי לאנדומטריוזיס. כדי להעלות מודעות ולהעניק תמיכה רובי בן מתכננת להעביר MASTERCLASS אונליין בחינם על אנדומטריוזיס – ובו תיתן טיפים וכלים שנשים יוכלו ליישם במיידי ולשפר את מצבן. טיפים היכולים לעזור גם למי שאינה סובלת מאנדומטריוזיס אך מתמודדת עם אבחנות אחרות או עם קושי להרות.

המעוניינות לבחון אופציה של קאוצ'ינג כדי לעזור לה להיכנס להריון או לטפל ולהתמודד עם אנדומטריוזיס, יכולות ליצור קשר דרך האתר RUBYBEN.COM או דרך האינסטגרם

  @rubybenfertility בעברית
@rubyben.fertility   באנגלית

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

בריאות

החיסונים בדרך: בין מדע ופוליטיקה

Published

on

מהם הקשיים שבהפצת החיסונים החדשים לקורונה? * המדינות ומשרד ההגנה עושים כמיטב יכולתם להתכונן לקראת מבצע החלוקה *  הבעיה העיקרית: חלקים ניכרים מן הציבור האמריקאי – אולי אפילו רובו – אומרים שאין בכוונתם להתחסן

לאימלדה גרסיה ממחלקת הבריאות של טקסס יש שני חששות מנוגדים בנוגע לחיסון הקורונה: או שיבואו יותר מדי אנשים ויהיה מחסור בחיסונים, או שחיסונים רבים ישכבו במחסנים מאין דורש. אלו הן שתי הדאגות המטרידות רבים מן המומחים לבריאות הציבור בארה"ב, כאשר 6.4 מיליון מנות של חיסונים מוכנות למשלוח ומחכות רק לאישור מינהל התרופות והמזון – כך מדווח אקונומיסט. 

האישור לחיסון של פייזר עשוי להינתן ב-10 בדצמבר, ולזה של מודרנה – שבוע לאחר מכן. ההפצה הנרחבת שלהם תהיה לכל המוקדם באביב הבא, אבל ארה"ב מובילה את הדרך – והלקחים ממנה יילמדו בידי יתר מדינות העולם.

ארגון האספקה הוא המשימה שהוטלה על מבצע Warp Speed, אותו החל ממשל טראמפ בחודש מאי. הוא רכש מראש 100 מיליון מנות מפייזר ומודרנה, חלק ניכר כבר יוצרו ושתי החברות מצפות שיהיו להן 20 מיליון מנות עד סוף השנה. זוהי בערך הכמות הדרושה כדי לחסן את כל עובדי מערכת הבריאות האמריקאית, הניצבים בראש התור. לאחר מכן יבואו מי שחשופים במיוחד לקורונה, כולל עובדים חיוניים (ובהם שוטרים, מורים ונהגי אוטובוסים), דיירי בתי אבות, בעלי מחלות רקע ובני למעלה מ-65. סדר זה, שהוצע בידי המרכז לבקרת מחלות ומומחים אחרים, עשוי להשתנות ממדינה למדינה. התוכנית כרגע היא, שכאשר החיסון יהיה זמין בכמויות גדולות – הוא יחולק בין המדינה ושישה מטרופולינים ענקיים באופן יחסי למספר התושבים.

הלוגיסטיקה של הפצת החיסון ל-330 מיליון אמריקנים תהיה תלויה בכל חיסון, אך זו של פייזר תהיה מורכבת במיוחד, משום שיש לאחסנו בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות. מאחר שמקררים כאלו אינם מצויים מחוץ למרכזים רפואיים גדולים, פייזר תפיץ אותם במיכלים מיוחדים הארוזים בקרח יבש ומכילים 5,000-1,000 מנות כל אחד. אבל את הקרח היבש יש להחליף בצורה קבועה, אפשר לפתוח את המיכל רק פעמיים ביום, החיסון מחזיק מעמד במקרר רגיל רק חמישה ימים ויש לדלל אותו בתמיסת מלח. כל אלו מצריכים הכשרה מיוחדת, כאשר צוותי בתי החולים ממילא כורעים תחת הנטל. לכן, ייתכן שחלק משמעותי מן המשלוחים הראשונים של פייזר יירדו לטמיון.

החיסון של מודרנה דומה יותר לאלו הקיימים. יש לאחסן אותו בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות, שהיא הקיימת במקפיאים רגילים לתרופות, ניתן לשמור אותו 30 יום במקרר רגיל, הוא מגיע בחבילות של 100 יחידות ולא צריך לדלל אותו. החיסון יופץ בידי חברת מק'קסון, העוסקת בהפצת חומרים רפואיים ובהם חיסונים, כך שיש לה ניסיון בתחום. כאשר החיסונים יגיעו, יתר הציוד חייב להגיע יחד איתם. מק'קסון תפיץ חבילות מוכנות של מזרקים, מגבונים לחיטוי, כפפות וציוד נוסף הנחוץ לכל חבילה של חיסונים. הממשל אגר ציוד זה לאורך הקיץ, כדי להימנע מחזרה על הפיאסקו של מחסור בציוד מגן בגל הראשון של הקורונה.

חברת אסטרה-זנקה, המפתחת את החיסון עם מדעני אוניברסיטת אוקספורד, אומרת שכבר ייצרה מספיק מנות כדי לספק מאות מיליוני חיסונים בחודש ינואר – בתנאי כמובן שתקבל אישור; החברה טרם הודיעה על תוצאות הניסוי הקליני שלה. חברת Novavax, אשר טענה בשעתו שתוכל לספק 2 מיליארד מנות בשנה הבאה, נאלצה לדחות לפחות בחודש את הניסוי הקליני בשל בעיות בייצור רבבות המנות הדרושות לביצועו. גם החיסון של חברה זו אמור להינתן בשתי מנות. ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהתחילה את הניסוי רק בחודש ספטמבר, אומרת שכפוף לתוצאותיו (הצפויות רק בעוד כחודשיים) – תוכל לספק 100 מיליון מנות עד חודש מארס ומיליארד מנות לאורך השנה הבאה.

המדינות ומשרד ההגנה, המוביל את הצד הלוגיסטי של הפצת החיסון, מתמקדים כרגע בחיסון של פייזר. רשויות המדינות גייסו צוותים שיתנו את החיסונים, הכינו רשימות של עובדי הבריאות ואחרים שצריכים להתחסן ראשונים ומכינות את המערך למעקב אחרי ההתחסנות. הן גם החלו לבצע ניסויים על יבש, תוך הכנסת הזמנות של חיסונים וציוד למערך הלוגיסטי ותרגול של הפעולות שיבוצעו כאשר החיסון יגיע.

החלק הקשה ביותר, צופה אקונומיסט, יהיה לשכנע את הציבור להתחסן. התוכנית היא לספק את החיסונים חינם בכל המקומות בהם ניתנים חיסוני השפעת, כולל בתי מרקחת ומשרדי רופאים. הממשל יממן את החיסון למי שאין לו ביטוח בריאות, והביטוחים המסחריים יממנו אותם למבוטחיהם. אבל מומחי חיסון רבים חוששים, שהגישה של "נכין את זה והציבור יבוא" היא תמימה. סקרים מלמדים על כך שבין 20% ל-60% מהאמריקנים לא יתחסנו. בסקר בין אחיות אמרו רק שליש מהן שיתחסנו מרצונן. חלק מן האמריקנים חוששים שהחיסונים לא יהיו בטוחים משום שפותחו מהר מדי; ספקנות מצד מנהיגים פוליטיים עשתה גם היא את שלה.

בשל כך, יצטרכו כל המעורבים בחיסונים לדעת להשיב על כל השאלות בנוגע לסיכונים, לתועלת, לתופעות הלוואי האפשריות, לאורך תקופת ההגנה ועוד. אלא שההכשרה הזאת טרם החלה, בין היתר משום שמידע חיוני זה יפורסם בידי מינהל התרופות יחד עם אישור החיסונים. בכמה מקומות, כמו וושינגטון, החלו פקידי הבריאות לשוחח עם מנהיגים קהילתיים כדי להתרשם מן התחושות לגבי החיסון. קמפיינים תקשורתיים לעידוד ההתחסנות יהיו חשובים.

כל אלו, מדגיש אקונומיסט, יוצרים אתגרים בלתי מוכרים. הגישה האמריקאית לחיסונים היא פסיבית והיא אינה רגילה למסעות חיסון המוניים. אך הפעם יש חשיבות עצומה במתן החיסון לקבוצות ספציפיות, כמו עובדי הבריאות. כל עבודת ההכנה הזאת היא גם יקרה: ההערכה היא שהמדינות והרשויות המקומיות יזדקקו ל-8.4 מיליארד דולר. המרכז לבקרת מחלות הקציב 6 מיליארד דולר, מהם חולקו עד כה בפועל רק 200 מיליון דולר והובטחו עוד 140 מיליון עד סוף השנה. 

אישור התקציב הדרוש עלול ליפול קורבן למאבקי הכוח הפוליטיים בוושינגטון. פיתוח החיסון של מודרנה, שנעשה בארה"ב, הוא ניצחון למדע האמריקאי; חוסר יכולת לחסן מספיק תושבים יהיה כישלון לפוליטיקה האמריקאית.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות