בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עתירת המדינה וקבע שיצחק כהן הוא בר הסגרה לארצות הברית לצורך העמדה לדין באשמת ביצוע עבירות הלבנת הון. כהן הואשם בארצות הברית בכך שבין ינואר 2013 עד ספטמבר 2019 ניהל והפעיל מישראל יחד עם שותפתו טרייסי ריינולדס בארצות הברית, רשת מקוונת לשירותי זנות בארה"ב. כהן היה אחראי על החזקתו של האתר והעלאת תכנים ופרסום הרשת. נטען כי כהן וריינולדס פעלו כדי להסתיר את רווחיהם באמצעות העברת הרווחים למספר חשבונות בנק, כרטיסי אשראי וחשבונות ייעודיים להעברת כספים. כמו כן נעשה ברווחים שימוש על מנת לתחזק את פעילות הרשת. 

טרייסי ריינולדס בת ה-45 מאלמוסה, קולורדו, נעצרה לפני כשנתיים בנמל התעופה בטמפה, פלורידה, שם ניסתה בת ה-45 לעלות על טיסה למקסיקו, על פי הודעת משרד הפרקליטות של ארה"ב עבור המחוז הדרומי של ניו יורק. יצחק כהן, בן 53, נעצר בחדרה, ישראל.

ריינולדס וכהן התחילו את VIP Escorts ב-2012, על פי התובעים. על שירותי הליווי שלהם הם גבו בין 700 ל-1,000 דולר בניו יורק ובמקומות אחרים, כשהכסף נכנס לחשבונות בנק שונים בשליטת ריינולדס, על פי התלונה שהוגשה לבית המשפט.

יותר מ-10 מיליון דולר עברו דרך החשבונות הללו, וריינולדס שלחה יותר ממיליון דולר לכהן בישראל בעסקאות  שנועדו להסתיר מאיפה הכסף ומי השולט בו, לפי האישומים. כל אחד מהם מואשם בסעיף אחד של קשירת קשר לביצוע הלבנת הון ושתי עבירות של הלבנת הון. כל מטען נושא עונש מאסר של עד 20.

בית המשפט בירושלים דחה את כל טענותיו של כהן, כאשר העיקריות ביניהן היו היעדר ראיות מספיקות, היעדרה של פליליות כפולה והגנה מן הצדק. בית המשפט קבע כי חומר החקירה המתואר בתצהיר מקיים את הרף הראייתי הנדרש בפסיקה לכך שהחברה עסקה בשירותי זנות, בעיקר באמצעות אתר האינטרנט הראשי ושהמשיב היה מודע לכך. בכל הנוגע לעבירות הלבנת הון, קבע בית המשפט כי בחומר הראיות שצורף לעתירה יש "אחיזה לאישום" בעבירות של הלבנת הון שכן על פי התצהיר ניתן לשייך את הכספים שנמשכו במזומן או באמצעות כרטיס האשראי של ריינולדס להפקדות מעסק הזנות.

על פי התצהיר רישומי בנק מעלים כי כספי הנשים שעבדו בזנות בחברה הופקדו בחשבונות בנק שונים ברחבי ארה"ב שנוהלו על ידי ריינולדס. בעוד שמרבית החשבונות נשלטו בידי ריינולדס, חשבון בנק אחד שבו הועברו 850 אלף דולר הוחזק בידי חברה שהמשיב היה בעל זכות החתימה היחיד בה. על פי התצהיר ריינולדס העבירה למשיב במהלך תקופת הקשר ביניהם סך של 1.2 מיליון דולר עבור רישום האתרים השונים הקשורים בחברה, תחזוקת האתרים ועבור ייעוץ בהנהלת העסק.

בכל הנוגע לטענת הפליליות הכפולה, טען המשיב, בין היתר, שלא היה ניתן להעמידו לדין בישראל בעבירות הלבנת הון שכן עבירה של פרסום לזנות היא לא עבירת מקור בישראל. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי הדין הישראלי אינו דורש שהנאשם בעבירת הלבנת הון יואשם גם בעבירת המקור וכי די בכך על מנת שמעשיו של המשיב יקיימו את דרישת הפליליות הכפולה. למעלה מן הצורך, קבע בית המשפט כי המשיב לכל הפחות סייע לריינולדס לבצע עבירות מקור אחרות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון כגון סרסורות לזנות וכן כי מחומר הראיות עולה כי הוא לא היה בגדר מי שסיפק שירותי תשלום בלבד.

לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המשיב הקשורות להגנה מן הצדק וקבע כי מתקיימים בעניינו כל התנאים הנדרשים להסגרתו של המשיב לארצות הברית בהתאם לחוק ההסגרה וכי המשיב הוא בר-הסגרה לארצות הברית בגין האישומים נשוא הבקשה. מאחר שהמשיב היה אזרח ותושב ישראל בעת ביצוע העבירות, נקבע כי הוא זכאי לשאת את עונשו בישראל ככל שיורשע בדין וידון לעונש של מאסר.