רבבות משתתפי פסטיבל ברנינג מן", נלכדו במתחם הפסטיבל אחרי שבסוף השבוע גשמי זעף הפכו את האזור לאתר בוץ חם ודביק שמקשה מאוד מעבר של כלי רכב. בין אלו שתקועים שם גם ישראלים רבים, והם נקראו לחסוך במזון, במים ובדלק שברשותם מחשש שיידרשו להישאר באתר גם בימים הקרובים, עד שהבוץ יתייבש. חלקם לא מוכנים להמתין, ולפי הדיווחים יש לא מעט שדידו בתוך הבוץ ועשו מרחק של מיילים רבים כדי לברוח מהמדבר.

ברנינג מן הוא פסטיבל מוזיקה ואמנות מהמפורסמים ביותר בארה"ב, שמייצג את ערכי "תרבות-הנגד" ונערך מדי קיץ מאז 1986. בשנותיו הראשונות נערך בחופי סן פרנסיסקו אבל מאז 1990 עבר למדבר בנבאדה, כשהעיר הקרובה ביותר, רינו, שוכנת במרחק של 100 מייל מהעיר הזמנית הענקית שמוקמת לצורך הפסטיבל. העיר הזו, שמכונה "עיר הסלע השחור", מורכבת מאוהלים, קרוואנים ומבנים זמניים אחרים, שמפורקים כולם בתום החגיגה. השנה הגיעו לפסטיבל כ-70,000 משתתפים ששילמו 575 דולר לכל כרטיס. במהלך הפסטיבל בונים המשתתפים מיצגי אמנות שונים, כשקבוצות מסוימות מתכוננות לכך במשך חודשים ארוכים. רגע השיא של האירוע מתרחש לקראת סיומו: הצתת פסל ענקי בדמות אדם, ומכאן שמו של האירוע. 

הפסטיבל נפתח ביום שני בשבוע שעבר ואמור היה להסתיים ביום ראשון, כשטקס שריפת הפסל תוכנן להיערך אתמול בלילה. אלא שכל האירועים הרשמיים בוטלו אחרי שבאזור הכתה סופת גשמים חריגה, ולפי הדיווחים היא החמורה ביותר בהיסטוריה של הפסטיבל. הקרקע היבשה שבה הוא נערך, המכונה "פלאייה", לא רגילה לכמויות גשם רבות, וב-24 השעות שבין שישי בבוקר לשבת בבוקר (שעון מקומי) ירדה שם כמות גשם עצומה של יותר מ-200 מ"מ, כמות שיורדת שם בדרך כלל בתקופה של בין חודשיים לשלושה חודשים. הקרקע לא יכלה לספוג את הגשם הרב, והפכה לפיכך לבוצית מאוד.

ברשת CNN דיווחו כי נרשמו שם מקרים של אנשים שסבלו מהיפותרמיה, והבוקר כבר הודיעו הרשויות שהן חוקרות מקרה מוות שאירע בשטח הפסטיבל – במהלך מה שהן כינו "אירוע הגשם". פרטיו של האיש ונסיבות מותו לא נחשפו עד כה, אבל הרשויות הדגישו כי הודעה נמסרה למשפחתו.

הבוץ, שלפי הדיווחים מגיע עד לקרסוליהם של משתתפי הפסטיבל, מקשה מאוד גם מעבר של כלי רכב, ומחשש שאלו ייתקעו דרכי הגישה אל העיר הזמנית נסגרו, ורק לרכבי חירום מותר להיכנס או לצאת. המארגנים ציינו כי רק רכבי 4X4 שמותאמים לתנאי שטח קשים יכולים לנסוע דרך הבוץ מבלי להיתקע. כיוון שרכבי השירות לא מסוגלים להגיע למקום, גם השירותים הניידים שהוצבו באתר הוצאו משימוש, וחלק מהנוכחים שם העידו כי הם נאלצים לעשות את צרכיהם בדליים. המארגנים מסרו כי יחלפו יומיים עד שהבוץ יוכל להתייבש. המארגנים הדגישו כי העיר הזמנית באתר הפסטיבל מצוידת בתשתיות החירום הנדרשות, וכי נערכו היטב לתרחיש כמו זה שהתממש כעת. "ברנינג מן היא קהילה של אנשים שמוכנים לעזור אחד לשני", מסרו, "הגענו לכאן בידיעה שזהו מקום שבו אנחנו מביאים את כל מה שדרוש לנו כדי לשרוד. מסיבה זו אנחנו ערוכים היטב לאירוע מזג אוויר שכזה", הוסיפו. "אנחנו עסוקים כעת בכל ההיבטים הקשורים לבטיחות (המשתתפים) והעדיפות הבאה שלנו היא היציאה ההמונית שלנו מכאן".

המארגנים קראו למשתתפי הפסטיבל "לתפוס מחסה" ולהישאר באתר, אך חלק מהם בחרו לעזוב אותו באופן רגלי ועשו מסע מפרך בבוץ כדי להגיע לכביש הקרוב ביותר שנותר פתוח. שניים מאלו שעשו את המסע הזה הם הקומיקאי כריס רוק והדי.ג'יי דיפלו. דיפלו פרסם ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) סרטון שבו נראים הוא ורוק ברכב שבו תפסו טרמפ: "הלכתי 5 מייל בבוץ אל מחוץ לברנינג מן עם כריס רוק ומעריץ אסף אותנו", כתב לצד הסרטון, שזכה כבר ליותר מ-7.5 מיליון צפיות. הוא הוסיף כי עשה את המסע הזה רק בגלל שיש לו הופעה קרובה בעיר וושינגטון, והוא לא רצה לאכזב את מעריציו: "ממש הלכתי בצד הדרך, במשך שעות, עם אגודל מורמת".

גם ישראלים נתקעו: "אם כבר, אז שנהנה"

בשיחה עם ynet העיד גם ניר להב, ישראלי בן 46 שמתגורר בברקלי שבקליפורניה ומשתתף בפסטיבל זו הפעם החמישית, כי למרות הדרמה יש מי שממשיך ליהנות: "אנשים לא מדברים על לבקש החזר כספי או משהו כזה, הלך הרוח הוא שאם אנחנו כבר תקועים פה אז שכבר נהנה", אמר. "כולם יודעים שזה קמפינג הארדקור. האירועים בגדול בוטלו אבל עכשיו עושים במקום מסיבות אזוריות. אנשים ממשיכים ליהנות ואין פה לחץ".

להב מעריך שהוא ואשתו יישארו שם לפחות עד יום רביעי, עד שהבוץ יתייבש: "זה תמיד נראה גרוע יותר בתמונות ובחדשות. היה פשוט הרבה גשם, הקרקע לא סופגת את המים ויש המון בוץ. אי אפשר לנסוע ככה כי אפשר להיתקע, ולכן סגרו את השערים. המצב פה בסדר, יש אוכל, שתייה והכול. יש אנשים שקצת הוצף להם האוהל". 

גל בוזגלו, בן 32 מתל אביב שמטייל בארה"ב והגיע לפסטיבל עם שמונה חברים, נשמע מודאג יותר וציין כי אחד הקשיים הגדולים כעת הוא היעדר שירותים: "אנחנו כרגע עם אספקה של מים ואוכל אבל ללא יכולת לעשות את הצרכים שלנו כמו שצריך כי המכלים מלאים". הוא ציין כי בשישי החלו הוא וחבריו לקפל את המחנה שלהם מחשש שייתקעו, אבל אז הם קיבלו את ההודעה שהיציאות והכניסות למחנה נסגרו. 

"היום התחיל עם המון הודעות מהארץ והמון לחץ שהכניס פה את חברי הקמפ ללחץ. העיר כאן ענקית ואין לדעת מה קורה בצד השני וכמה המצב כמו שמתארים", הוסיף. "התחושות מאוד מעורבות ומאוד רוצים לשמור על איפוק אבל מצד שני מאוד רוצים כבר להיות על הכביש ולחזור הביתה. השבוע הקודם היה נפלא וחוויה יוצאת דופן, אך כל רגע שמחייב אותנו להיות כאן בעל כורחנו מעיב על השבוע שעברנו".

איימי מקס, ישראלית שחיה בלוס אנג'לס וילדיה ונכדיה משתתפים בפסטיבל, סיפרה כי הייתה מודאגת בעקבות הדיווחים על השיטפונות באתר, אבל בתה השיבה שלה כששלחה לה הודעה: "מה את דואגת אמא? אצלנו הכול בסדר". ישראלים רבים, מציינת מקס, פיספסו את הטיסות שלהם הביתה, אולם לא מדובר בבעיה של ישראלים בלבד: רבים מהמשתתפים מתמודדים עם בעיות תקשורת, ומנסים לבטל או לדחות את הטיסות שתוכננו להם.