Connect with us

אירועים

ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה

Published

on

יום ירושלים ה-52 חל ביום ראשון, כ״ח באייר, ה'תשע״ט,2 ביוני2019 • החגיגות כללו ארועים רבים ברחבי העיר ושכונותיה • על הדבש ועל העוקץ בבירת הנצח של ישראל

יש את ירושלים של מעלה, ובה בית מקדש מכון ומזומן (בית המקדש השלישי), מחכה לשעה הנאותה לרדת למקומו על הר המוריה. שם גם יושבים הקדושים והמעונים מהלך למעלה מאלפיים שנים, כמו גם גדולי האומה וחללי צה״ל הקבורים שם למטה. שם יושבים בצוותא נגר אחד מוזר וסנדלר אחד מוזר כמו גם איש לגמרי לא צעיר שבנה הרבה בתים בכל פינות העיר. הם אינם מחכים לאליהו הנביא, כי אם יושבים יחד אתו, בת צחוק על פניהם, מחכים ליום שבו הכל יקרה.

בירושלים של מעלה מכירים בסגולות העיר, ויודעים שאין תחרות בינה לבין צפת, או עם כל מקום אחר בעולם. אפילו ההכרזות המשונות של אונסקו לא יכולות להטריד את מנוחתם, שכן מבדילים הם בין מציאות והיסטוריה לבין חדשות מזויפות והיסטריה.

ירושלים – יש רק אחת. שם התרחשה הבריאה, והביא אברהם את בנו יצחק לעקידה, וחלם יעקב את חלומו, ועלה וירד בסולם בחברת מלאכים, ונלחם עם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וקרו עוד דברים רבים נהדרים ונפלאים, ולפני 52 שנים בדיוק, ביומה השלישי של המלחמה – אותו נס ששת הימים – הכריז מוטה גור, שפיקד על כוח הצנחנים, ״הר הבית בידינו" – שחררנו, לא כבשנו, וחבל שכה רבים בעם מסרבים להבין זאת.

מאז 1967 אנחנו חוגגים את איחוד ירושלים בירתנו, והעולם, כך נראה, מנסה להסתגל לרעיון. חבלי לידה, למעלה מיובל שנים, ואפילו הכרזת דונלד ג׳יי טרמפ, הנשיא האמריקאי הטוב ביותר לישראל שאי פעם היה, שירושלים היא אכן בירת ישראל, עדין נתקלת במחאה קולנית ובסירוב נחרץ, ״כך לא יהיה". ניחא, העולם בסרובו, אך ירושלים של מעלה צופה בנחת רוח במראה שניגלה משתרע לרגליה, אותה ירושלים של מטה, וכמו הורה גאה, נאנחת בקולניות שפרושה ״מה עוד נוכל לבקש ולא קיבלנו כבר!״ עיר בירה, עיר מאוחדת, עיר חיה ונושמת ומתחדשת, עיר בה הקדושה מורגשת על ידי הכל.

בירושלים של מטה יש בנייה אדירה, ופסלים בכל פינה בהם גם אנדרטאות לכל הנופלים בארועי הטרור – ופסי הרכבת הקלה כמו גם הרכבת שמגיעה מתל אביב וכבר לא מתארכת מרחק שעתיים או שלוש עד לגן החיות התנ״כי (הזכירה הנסיעה את הנסיעה בימות הבריטים, מקהיר לדמשק, עת ניתן היה לרדת מהרכבת לקטוף פרחים, ועוד להספיק לתפוס אותה – כה איטית היתה התקדמותה), והכל כה צפוף, כה רוחש אדם.

בחדשות התבשרנו שהאישה שמינה ראש העיר לתפקיד איסוף כספים כל כך מצליחה בתפקידה, שכבר זרמו למעלה ממאה מיליון דולר לקופת הקרן של העיר הקדושה בעולם, שכן אנשים וגופים שואפים להיות חלק מהעיר, להשאיר חותמם, לעזור לה להבנות.

יושב לו שם כל עם ישראל, בירושלים של מעלה, ונהנה מירושלים הקיימת, התגשמות כל המשאלות והמאווים, התפילות, התחינות, הבקשות וההבטחות מהלך אלפיים שנים, ורק טוב הוא רואה בירושלים של מטה. וממעל מסתכל על היושבים לפניו הקב״ה, הוא ולא אחר, אב המשגיח על ילדיו האהובים, וכה מאושר שככה הם ושזו עירו.

ירושלים של מטה

בירושלים של מטה יש עשירים ועניים, אך העניים שמחים בחלקם, וכך יוצא שבירושלים של מטה יש רק אנשים מאושרים. כמו בכל עיר מובילה בעולם, ההבדלים בין בעלי האמצעים לבין חסרי-כל מוקצנים יותר ויותר, כאילו אין קו תפר משותף לכולם – עיר אותה הם חולקים. יש את היהודים המגיעים מאמריקה ומחזיקים דירות שעומדות ריקות כל השנים, קונים חלקות קבר בסכומי עתק וקונים יודאיקה בגלריות שנראות כמו מוזיאונים. חלק משמותיהם מתנוססים בגאווה רבה בראש רשימת התורמים המקבלת את פני הבאים למוזיאונים, בתי חולים ואוניברסיטאות וכמו איצטלא מוכרת מאחורי שמותיהם של הפוליטיקאים המובילים בישראל.

מנגד משכנות מגורים של מעוטי יכולת, והתנועה הבלתי פוסקת, הרעש ועשן האוטובוסים המשתלטים על האזור כולו, והנה בני טובים במכוניותיהם בחלונות סגורים ממהרים לעבור, בכדי להגיע לבתיהם, לשקט ולשלווה, שם ניתן להתעלם משאר העיר ודייריה הפחות רצויים לטעמם.

בירושלים יש מסעדות (שלפי הקו התחתון בחשבון בסיום ארוחה, ניתן לחשוב שביקרנו באחת ממסעדות היוקרה הטובות ביותר בעולם), כמו גם בתי מלון בתפוסה מלאה כל הזמן, במחירים שאינם מביישים את ניו יורק, הונג קונג או בוורלי הילס. מנגד, ישנן דירות מאוכלסות לעייפה במשפחות חרדיות מרובות ילדים ומעוטות יכולת, מרפסות-שהפכו-לחלק-מהדירה (כמו בספרי הארי פוטר ממש) העמוסות כל כך שפלא שהן מחזיקות מעמד ורשתות שיווק שם אותן משפחות קונות ״בזיל הזול״ או ״בחצי מחיר״ או אפילו ״כמעט בחינם", והכל כשר למהדרין. יש גם את הערבים, ואנחנו שומעים כל הזמן שהעיר מחולקת, ושאזורי הערבים ״מוזנחים״ משום-מה ולא מקבלים תמיכה שווה לזו של ירושלים ״האחרת״ – זו של היהודים. נוסיף את החיילים, והנה שלושת המרכיבים של העיר: חרדים, ערבים וחיילים.

בין לבין, העיר מלאה בתיירים החורשים אותה לאורכה ולרוחבה, באוטובוסים, ברכבת הקלה, במוניות וכמובן גם ברגל. גם עבורם, השירותים בתחנה המרכזית מזכירים עולם שלישי ולעומתם האח״מים המגיעים בשיירות מתל-אביב שלחוף הים התיכון, לביקור ביד ושם, פגישה עם הנשיא ועם ראש הממשלה, צילום פה, צילום שם, וחזרה למטה, לאותה עיר-ללא-הפסקה.

להלן נתוני מכון ירושלים למחקר מדיניות בשנתון הסטטיסטיקה ל-2019 שהוצגו לראש העיר הנלהב החדש משה ליאון, שציין ״אני רוצה שכולם יפנימו את העובדה שירושלים מובילה בישראל בכל מובן של המילה."

  • במשך עשור, ההגירה השלילית מעיר הבירה ירדה מ-8,000 אנשים שעזבו את העיר בממוצע מדי שנה ל-6,000 (הגירה שלילית אופינית לערים גדולות בארץ
    ובחו״ל)
  • המספר הגדול ביותר של פרויקטים של בנייה חדשה מאז 2015
  • חמישית מאוכלוסית העיר (22%) היא של יהודים חילוניים, המספר הגבוה ביותר מזה עשור
  • אוכלוסית העיר מתקרבת למיליון (901,300)
  • מספר הסטודנטים בעיר (282,000) עובר את אוכלוסית חיפה
  • בפעם הראשונה מחצית (49%) מכל הגברים החרדים בגיל עבודה משתתפת בכוח העבודה בעיר
  • • מספר החברות הפעילות בהייטק עלה בשליש (33.8% הגידול הגבוה ביותר בישראל (בתל אביב, לשם השוואה, הגידול הוא של 27.1%)
  • מספר התיירים שנשארים ללון בעיר מהלך 2018 הגיע כמעט לחמישה מיליונים (4,937,600 לינות תיירים).

והנה שאלות נוספות, מעבר לנתונים ולמגמות בסימן פיתוח, התרחבות, עליה והתבססות. כמה זקנים ערירים גרים בגפם בירושלים הבירה? כמה ניצולי שואה? כמה משפחות מתחת לקו העוני? כמה דירות עומדות ריקות, ואיזה אחוז הן מכלל הדירות? כמה דירות או בתים בשווי למעלה ממיליון דולר? מה מספר הנפשות הממוצע הגר בדירה של 100 מטר רבוע? כמה שוטרים מגינים על העיר, צביונה, תושביה ומבקריה? שרותי הכבאות כמו גם מד״א – איך מספרם משתווה לערים הגדולות בישראל? כל משרדי הממשלה היו אמורים לעבור לירושלים – האם אכן זה קרה, או האם ישנם עוד משרדים, לדוגמא בת״א? היכן גרים כל עובדי הממשלה – האם הם עולים מדי יום לירושלים? כמה אנשים נכנסים לעיר מדי יום (או כמה מכוניות מגיעות לעיר מדי יום)?

גם ירושלים של מטה עיר מרתקת היא, בכך אין כל ספק.

לתגובות: bussel@m.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

אירועים

גאוות הרומנים: ננסי ברנדס חוזר ללוס אנג'לס

Published

on

ב-10 בספטמבר במועדון המארק בפיקו; צחוק טוב לבריאות, תתכוננו

הבדרן והמוזיקאי ננסי ברנדס חווה ניסים רבים, מקפיד להיות עליז ומבדח, ולוקח את עצמו בפרופורציות. אבל זה אצלו בדם; הוא לא יכול להניח לך לרגע בלי איזה ויצ או פואנטה משעשעת. בעוד שבועיים הוא נוחת באל-איי לתת גוד טיים לקהילה הישראלית. ליתר דיוק ב-10 בספטמבר, במועדון המארק המפואר בשדרות פיקו, בשבע וחצי בערב. נא לא להידחף יש מספיק מקום לכולם.

ברנדס, יליד רומניה ובן יחיד להורים מאוד מוסיקליים, עשה עלייה בגיל 27 בגפו וגר כיום בתל אביב. מנישואיו הראשונים יש לו שתי בנות גדולות ומינשואיו האחרונים, יש לו בן ובת קטנים והוא גם סב לשלושה נכדים. ברנדס שימש כמנהל מוסיקלי של אמנים מהשורה הראשונה, חתום על למעלה מ- 3000 עיבודים מוזיקליים, זכה בפרס האוסקר הישראלי, כתב מוסיקה לסרטים ישראלים, ניצח על התזמורת באירוויזיון וכיום הוא מציג מופעי סטנד-אפ ומופעי ראווה מוזיקלים עם הפילהרמונית.

את פרסומו כקומיקאי רכש בשנים שבהן התארח בתוכנית הטברנה שהנחה שמעון פרנס. שם נפל לו האסימון שהוא לא רק כישרון מוסיקלי, שאף זכה בפרס האוסקר הישראלי בתחום המוסיקה לסרטים (טיפת מזל, אבא גנוב) אלא גם מנפיק בדיחות במבטא רומני מובהק.

בימים אלה הוא מריץ מופע חדש עם שימי תבורי, ומגשים חלומות ישנים: לנגן בפסנתר, לנצח על תזמורת סימפונית, לשלב שלוש זמרות אופרה וקטעי סטנד-אפ עם חבר מיוחד.

ברנדס, בגובה 1.90 ס"מ, שהחיים הם במה עבורו ובעיניו צריך הרבה הומור וגם טיפת מזל.

בשנתיים האחרונים דיברנו יותר ממאה פעמים ונפגשנו פעמיים. ננסי ברדיס הוא אחד שאתה רוצה לשמור על קשר עימו, וזה עושה לך רק טוב. הוא מתחיל את הופעת הסטנד-אפ שלו מהרגע שנפגשנו…

לרגל הפריצה – ראיון עם ננסי בגיליון הבא. תכינו את שרירי הצחוק!

המשך לקרוא

אירועים

עופר שכטר ינחה את "קרקס החיים"

Published

on

מיכל אשכנזי וחנה בנרוש מספרות על ההכנות של מאחורי הקלעים לקראת ערב הגאלה ה-16 של עמותת "גדולים מהחיים", שייערך ב-22 בספטמבר בבוורלי הילס

עמותת ״גדולים מהחיים״ באל-איי מתכוננת לקראת הגאלה השנתית ה-16 במספר, שתתקיים במלון בוורלי הילטון בבוורלי הילס.

העמותה מארגנת את האירוע השנתי שלה תחת הכותרת ״חוגגים חיים״. גדולים מהחיים שמה לה למטרה לשפר את איכות חייהם של ילדים ישראלים הנאבקים במחלת הסרטן. הגאלה, שתיערך ביום ראשון, ה-22 בספטמבר, עתידה לקבץ בתוכה מאות תורמים מהקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס שתומכים בעמותה. יו״ר הגאלה השנה היא טל אלון.

על ההפקה אחראית חנה בנרוש. מסייעת לה במשימה חברת הבורד מיכל אשכנזי, שעובדת צמוד עם ׳גדולים מהחיים׳ כבר למעלה מעשור. מיכל: ״אני אחראית בעיקר על התוכן של הגאלה, כתיבת נאומים באנגלית ודואגת שיהיו מעניינים ולא יותר מידי ארוכים. וגם על הסרטונים וקיטעי הוידאו וההצגות.

נושא הגאלה השנה יהיה ׳קרקס החיים׳ ולמעשה אנחנו הולכים להפוך את אולם הכנסים של הבוורלי הילטון לקירקס אחד גדול. חנה: ״הרעיון מאחורי ׳קרקס החיים׳ הוא מקום כזה שילדים יכולים לברוח אליו מהדברים הרעים ולהגיע לעולם מיוחד מלא בדברים טובים. יש לנו כבר תפאורה מדהימה ועכשיו אנחנו רק מחפשים פיל מעופף״…

בכל שנה צוות ההפקה מחפש נושא אחר. השינוי: לא עוד גאלה של נאומים ארוכים עם שירים באמצע ומנחה שמעלה ומוריד את המשתתפים מהבמה. ״חשוב לנו שהנושא יתאים למבוגרים אבל בעיקר שילדים יתחברו אליו״, אומרות מיכל וחנה.

״השנה תהיה גם התמקדות בנושא האחים. כלומר הם יראו את המאבק של הילדים חולי הסרטן בתוך התא המשפחתי שלהם וכיצד זה משפיע על האחים במשפחה או איך הם תופסים את המחלה".

את הגאלה ינחה השחקן/ בדרן הישראלי עופר שכטר שיגיע במיוחד מהארץ. שכטר, הידוע ביכולת ההנחיה הקומית והמשעשעת שלו נראה כמו הבחירה הנכונה להוביל את הקרקס הצבעוני. חנה: ״עופר יהיה הרינג מסאטר, והוא ידוע כדמות מאוד תיאטרלית. רצינו מישהו שלא רק יבוא לבוש עם עניבה ויזמין אנשים לבמה, אלא מישהו עם המון הומור – ועופר נכנס מצויין למשבצת הזו״.

בצד המוזיקלי, צוות ההפקה הביא את להקת הקאברים המצויינת ״מומנטס״, וגאס סטייל. רקדני ונגני הלהקה ידועים במופעים הגדולים והמושקעים שלהם, מלווים בשלל נגנים רקדנים ורקדניות עם תלבושות נוצצות. ׳מומנסטס׳ כבר הופיעו באירועים גדולים בקהילה הישראלית וזכו לתגובות נפלאות ומה שבטוח – הם
יודעים לעשות שמח.

בסוף ערב הגאלה תוגרל גם מכונית BMW X2 חדשה ולכרטיס ההשתתפות הוצמד מחיר עממי של $75 בלבד.

ערב הגאלה של גדולים מהחיים ייערך בבוורלי הילטון ביום ראשון 22 ספטמבר החל מ-5:30 אחר הצהרים. לרכישת כרטיסים818-887-7640
Info@Largerthanlifela.com

המשך לקרוא

אירועים

בין רמת הגולן וסנטה ברברה

Published

on

מה ההבדל בין יינות ישראלים וקליפורניים? • ומה הקשר שלהם לדוד בן גוריון? • רשמי ערב קולינרי קייצי בפאסיפיק פלאסיידס

׳הקבוצה החברתית על שם בן גוריון׳ (Ben Gurion Society) של הפדרציה היהודית בלוס אנג׳לס ערכה ערב קולינרי יוצא דופן בפאסיפיק פלאסיידס, בחצר ביתם היפהפה של בני הזוג דנה וריק אנטין, הפעילים
באירגונים יהודים רבים בעיר. זה כלל ארוחת ערב בסגנון ים תיכוני של Balabusta Kosher Catering עם טעימת יינות ישראלים בהוצאות מיוחדות. הערב היה מלווה בהרצאות על ההיסטוריה של היין בישראל, תוך כדי השוואה בין היינות הישראלים בלוס אנג׳לס לבין אלו בישראל.

שולחנות עם מפות לבנות הוצבו לצד הבריכה כשלכל סועד ארבע כוסות יין לבנים ואדומים. הערב נפתח בהסבר ׳קהילת בן גוריון׳ שהוקמה ונבנתה לפי האידיאולוגיה של ראש הממשלה הראשון ואב המקימים של מדינת ישראל. הקבוצה המשתייכת לפדרציה היהודית שמה לה למטרה לאגד סביבה קבוצות צעירים בגילאי 25-45. הם תורמים כ-1000 דולר לגאלה השנתית של הארגון ובתמורה משתתפים באירועים רבים של הפדרציה, מקבלים כרטיסי VIP לשלל אירועים והזמנות לאירועי נטוורקיג. המטרה היא לעודד צעירים יהודים לתת בחזרה לקהילה שלהם ולאחרים ולשאת את מסר השיתוף האחווה והנתינה הדדית בלוס אנג׳לס.

שלושת הדוברים המרכזיים בערב היו העיתונאי מאט קטמן, עורך ה-Wine Enthusiast Magazine בסנטה ברברה, שסקר את תרבות היין בעירו וסיפר על ההיסטוריה של היין בארה"ב תוך התמקדות בערי יין קליפורניות מובילות כמו אוקסנרד, סולבנג ונאפה וואלי. מאט הציג את שני מומחי היין של הערב שערכו ערב טעימות מיוחד של היינות שלהם. הראשון היה ביל הנרי מנהל החוף המערבי של יינות Yarden הכל כך מוכרים לנו מישראל. לצידו עופר שפר – מנהל היקב המשפחתי Spear Vineyards & Winery הממוקם בגבעות סנטה ריטה. השניים הציגו יינות אדומים ולבנים והסבירו על תנאי האקלים השונים בשתי המדינות, וכיצד הוא משפיע על תהליך הפקת היין. עופר מסתייע בתהליך הכנת היין
שלו עם צוות מקצועי, בינהים הייננית קייטלין גפני.

עופר הוא גם בנה של איציק ומירי שפר, מהבולטים בחברי המנהיגות של ארגון ה-IAC ובעלי חברת ״לייף אלרט״ ללחצני מצוקה. כאשר עופר אינו מאייש את משרדי החברה באנסינו, הוא מטפל בגפנים שלו ומנהל את היקב המקומי. עופר הציג יינות אורגניים תחת השם ׳ספיר׳ ( Spear) השייך במקור למשפחתו, שהפך עם הזמן להיות שפר. היינות של עופר מושפעים מהקרבה לאוקיאנוס הפאסיפי ונהנים מגבהים שונים בהם נטועים הגפנים, במזג אוויר צונן עם ערפל בכל בוקר ובריזה קרירה מכיוון הים שמשפיעה על הגפנים, מה שיוצר שרדונה עדין.

עופר: ״זה השרדונה 2017 הראשון שאני עושה, והמטרה שלי היא לעשות שרדונה עם הדגשה של הפרי בפנים שיהיה ניתן להבחין מהיכן הוא מגיע".

ביל הנרי הציג את היינות האהובים מרמת הגולן. ״כמה מכם ביקרו ביקבי רמת הגולן?" פצח בשאלה. כמעט כל האורחים הרימו ידיים.

רובם מסתבר עברו את חוויית טעימת היינות ברמת הגולן, אתר שהפך יעד חובה בכל ביקור בארץ. כיום פועלים בישראל 300 יקבים, מספר מרשים לכל הדעות. השניים הביאו יין שרדונה ויין מבעבע. ביל הסביר שלמרות מה שרבים סבורים, בישראל יש טווח טמפרטורות מצויין להכנת יין. ״אנחנו גאים שההנהלה שלנו מנוהלת על ידי נשים – המנכלית של המשרדים היא אישה, הבוסית שלי היא אישה וגם הבוסית של בוסית שלי אישה. אז יש לנו כוח נשי חזק ב׳ירדן׳ ואנחנו גאים בו״, הוסיף.

ביל הציג את המרלו האדום שלו. "כל היינות שלנו מתבשלים בחביות ׳הוק׳ צרפתי. אנחנו לא משתמשים בחביות אחרות". עוד הוצג בפני הקהל היין האייקוני מישראל -הקברנה הסבניון של ׳ירדן׳ ששם את ישראל על המפה והיין הראשון שזכה בפרסים בין לאומיים ועדיין ממשיך לזכות. האורחים זכו גם להיות קבוצת האנשים הראשונה מחוץ לישראל שטעמה את ה- 2016 וינטיג׳ קברנה של ירדן שיצא להפצה לחניות בדיוק באותו היום.

בהמשך הוגשה ארוחת ערב נפלאה ובה דגי סלומון מובחרים, חצילים, סלטים, תפוחי אדמה ומבחר גבינות ים תיכוניות אהובות שהלכו נפלא עם שלל היינות המיוחדים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות