fbpx
Connect with us

ארה"ב-ישראל

יצא לא ממש צדיק

Published

on

סיפור על שני אינסטלטורים ישראלים ואחד אמריקאי • וסימפטום המזרח התיכון באחת הערים העשירות בעולם

מאת: ארי בוסל

בישראל פרש באחרונה השדר חיים הכט מהנחיית תוכנית טלוויזיה בשם ״יצאת צדיק״ אחרי 12 שנים. עיקרה מצלמה נסתרת, כשהה מפיקים מזמינים בעלי מקצוע שונים עבור ״בעיות״ שהם עצמם יצרו, ואנחנו כולנו יושבים וצופים בבעלי המלאכה בעת עבודתם. אלו מרמים, האחרים מקצרים פינות או מדלגים על שלבים קריטיים, אלו מוסיפים נדבכים שאינם נחוצים לעבודה ומתי מעט עושים עבודתם נאמנה, ואף מחייבים עבורה בצורה הוגנת ויפה (לעיתים אפילו לא כלום, או את המינימום שבמינימום, ביחוד כשהתגלה, שפיתרון הבעיה הוא פשוט לחלוטין – לדוגמא הברגת נורה חזרה לביתה או הכנסת תקע שאחיזתו נהיתה רופפת לשקע).

הצופים מרותקים, כי כל אחת ואחד מאתנו הזמין בעל מקצוע בעבר – לפרוץ את המכונית כשנעלנו את המפתחות בפנים, לתקן את המנעול כשהמפתח נשבר וחציו נשאר בפנים, לתקן את המזגן (תמיד בתקופת החמסינים הגדולים ביותר) או הטלויזיה או המקרר כמובן שכל האוכל התקלקל), לטפל בנזילה או בדוד המים – ולא תמיד יצאנו מרוצים.

אנחנו יושבים על קצה הספה וכוססים את צפורנינו אולי אדם זה יהיה הגון, מקצועי וישר? יושבים ומה תאכזבים, יושבים אך לא מאבדים תקווה.

אם מזמינים עשרה בעלי מקצוע בתחום מסוים, כמה מהם היתם מצפים שיעשו עבודתם בצורה מקצועית ויחיבו בהתאם? כל העשרה? תשעה? שמונה? שבעה? בחברה נורמלית, היינו מצפים שלמעלה ממחצית יהיו בסדר, וככל שהחברה מערבית יותר, המספר יהיה קרוב יותר לתקרה, לאותם עשרה שבחרנו באקראי. אשאל את אותה שאלה בצורה הפוכה: האם הייתם מצפים שיהיו רמאים בין אלו העשרה, שאתם אלו שהם יעקצו?

אם התוכנית ״יצאת צדיק״ היא אינדיקציה אמינה למה שקורה בארץ, הרי שאנחנו מקרינים את סימפטום המזרח התיכון: גנבים ורמאים ושודדים לאור יום, שלא בוחלים לעשוק זקנים ויתומים ואלמנות, וכשהם ״נתפסים״ וקלקלתם משודרת ברבים, הם מיד תוקפים חזרה, מאיימים ומגיבים באלימות. כמקובל בכל הזרמים בארץ, הם משתריינים בדוברים ועורכי דין ושאר יחצ״נים, ואלו מסבירים בשפה רהוטה שמראה העיניים הטעה, והשמיעה גם היא קלוקלת היתה, ובכלל לא היו הדברים מעולם וגם לא היתה כוונה כזו כלל ועיקר, ומי שיוצא אשם הם מפיקי התוכנית שכל שהם מחפשים הוא רייטינג גבוה (גם אם אכזב).

המעניין הוא שאנחנו לא מופתעים מהעובדה שיש כל כך הרבה בעלי מקצוע שמנסים לסדר את לקוחוה תיהם (לעיתים בצורה נבזית ונוכלית ביותר). דבר זה צריך להדאיג אותנו. במקום שהם יהיו מקרים נדירים, יוצאי דופן, הם הפכו לדבר בשגרה. תופעה שחייבים למגר, וגם אם נשאר כמעט בלי בעלי מלאכה, עדיף הדבר.

ארץ סדום ועמורה הפכנו, ואני נזכר בשאלתה של סבתי, עם קום המדינה, ״מתי כבר נהיה מדינה ככל המדינות, עם גנבים ושאר ׳בעלי מקצוע?׳״ למראה האלימות שפשטה בארץ, הכוחניות והאכזריות, סבתי, שניצלה ממלתעות השואה והמשטר הסובייטי, ודאי מתהפכת בקברה מרוב דאגה ״מה יהיה אתנו, מי יצילנו, מה יהיה גורלנו?!?״

הזמן קצר והמלאכה מרובה

אינסטלטורים הם זן מיוחד במינו. בלוס אנג׳לס אינסטלטורים ישראלים למכביר. על שניים מהם ואחד אמריקאי) ידובר כאן השבוע.

הראשון עבד עם אשתו כצוות. היו מגיעים ביחד, הוא היה עובד והיא היתה משגיחה. (אילו רק היתה משגיחה שיתקלח לעיתים תכופות יותר…) שעות על גבי שעות ארכה העבודה, כיוון שכשהוא התחיל לדבר, הוא פשוט לא הפסיק. בין מברג לפטיש, בין סיבוב ללחיצה, היינו שומעים סיפורים למכביר.

הוא היה בעל מקצוע טוב, אך עלות עבודתו נקבעה לפי שעה, וזו היתה פונקציה של דיבורים, לא של העבודה עצמה. כמו סכר שנפרץ, לא ניתן היה להפסיק את זרם דיבורו.

במהלך השנים התרגלנו, אפילו נהנינו, עד שהגיע היום וגם הוא גם אשתו חזרו ארצה (או שמא עברו למדינה אחרת להיות קרוב לילדים ולנכדים). מאז אנחנו פשוט מתגעגעים.

איני יודע כיצד מצאנו את האינסטלטור הבא, וזה מגיע לא עם אשתו כי אם עם שוליה-נושא כלים דובר לטינית. כמו רופא שיניים ואסיסטנטית לצידו, כך גם האינסטלטור שלנו. כשברז נוזל או שרותים סתומים, אי אפשר לחכות, ולוס אנג׳לס אזור ענקי, כך שלוקח זמן גם אם הוא מתכוון להגיע ״כבר מיד״. הוא תמיד נענה ובא עוד באותו יום (כשהוא לא בחופשה), ואת הבעיה הוא פותר כנדרש.

אך פה הוא קצת מלכלך, שם שובר, ובעיקר אין תשומת לב לפרטים ״קטנים״ לכאורה. בדיוק הדברים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד יום יום, ואז להזמינו פעם נוספת, שכן הוא כל כך מיהר שאת זה הוא שכח ואת זה לא בדיוק סיים כנדרש.

הגדיל לעשות כשנשבר הברז במטבח, והוא נסע להביא בדיוק את אותו אחד (דבר נהוג הוא במקומנו, שהאינסטלטור נוסע ומביא את החלקים וכמובן מחייב עבורם ועבור זמנו.) כיוון שלא היה לו זמן לפרק את הברז השבור ולהרכיב את זה החדש, שכן הוא היה באמצע עבודה אחרת, הוא הודיע שיגיע למחרת היום.

אלא מה, מרוב מהירות, או חוסר תשומת לב מספקת, הוא לא הביא את הברז הנכון, ובעת ההתקנה ביום המחרת הוא הבין שצריך לנסוע פעם נוספת. הפעם הצטרפתי גם אני, והבאנו שלושה ברזים, כדי שנוכל לבחור.

האינסטלטור הישראלי שלנו, משגיח על שולייתו הנאמן-עושה דברו לצידו, היה עסוק בשיחה נכנסת בעברית: ״שלום, כן, אני יכול בהחלט לספק את השרות. איפה אתם נמצאים? כן, אני יכול להגיע. הנה, אני אומר לעוזר שלי לרשום את הכתובת״.

הקליינט הבא כבר בפתח, ולכן כל דקה יקרה. חייבים לסיים ולצאת לדרך.

האינסטלטור מנחה את שולייתו מה לעשות, ואותנו הוא הודף. רצינו, לדקה, לראות את שלושת הברזים זה לצד זה שם מעל לכיור, כך שנוכל לבחור, להחליט על אחד מהשלושה.

אך האינסטלטור בשלו, לא מוכן! ״גם אתמול נסעתי, גם היום״ (שכח הוא שהיום הוא נסע בגלל טעות שהוא עשה והביא את הברז הלא נכון). ״אין זמן, אני מוכרח לזוז!״

היכרות רבת שנים פירושה שללקוח קבוע ניתן להתייחס בזלזול, שכן לקוח חדש בפתח!

כל כך הרבה לקוחות יש לו, שפשוט לא אכפת לו. הכסף זורם, ואת הזרם יש להגביר, לא לצמצם או להגביל. כאמור, הזמן מוגבל והמלאכה מרובה, ומאתנו לא איכפת לו כלל וכלל.

אני הטוב ביותר

לא רק משלנו, מסתבר שלזן זה דוגמאות נהדרות. אחי ואשתו לא היו בנמצא, ואני התבקשתי בדחיפות לסור לדירתם שכן היתה שם נזילה.

הגיע שרברב שועד הבית זימן. הוא נכנס והכריז, בקול רם ובודאות, ״אני הטוב ביותר!״ כבר מנקודה זו הייתי צריך להיות מודאג ביותר. כבר מנקודה זאת ידעתי שחייב אני להשגיח השגח היטב.

הוא ניגש, הסתכל בצנרת והחל לפרק אותה ולהסביר שצריך להחליף את כולה. בסופו של דבר הוא יגיד ״אבל עשיתי לכם טובה.״) כמובן שלא היה צורך לגעת בצנרת. הסתימה היתה בפנים, והשרברב שהגיע לפניו לא היה מצויד כהלכה (היה לו ״נחש״ שהגיע רק עד לנקודה מסוימת, והסתימה היתה אחריה).

כיוון שהיה שרברב אחר לפניו, וכיון שהוא ״הטוב ביותר״ לפי הכרזתו הוא עצמו, הרי שהשרברב לפניו לא ידע את מלאכתו. כך הוא הצהיר, למרות שבדיעבד יתברר שכל מה שהשרברב הקודם אמר, זה מה שצריך היה להעשות.

החלטתי לתומי לשאול כמה יעלה השירות, כך שלא תהינה הפתעות בסוף התהליך. ההפתעה התפוצצה בפניי 350 דולר וזאת לפני החלקים והעבודה של החלפת הצנרת כולה), ו״זה באחריותכם!״ כך הוא הצהיר והתחיל להסביר על מיקום הסתימה וחלוקת האחריות בין בעל הדירה (עד לקיר) וועד הבית (מהקיר החוצה). הוא דיבר מהר ובבטחון, כמעט בתוקפנות, אך דבריו לא היו נכונים. האחריות במקרה זה היתה של ועד הבית, וזו לא היתה שאלה שהוא בכלל היה צריך להתעסק בה (ועד הבית הסכים במקום והנחה אותו לבצע את הנדרש).

בנקודה זאת, השרברב ״אני-הטוב-יותר״ נאלץ לעשות את עבודתו (בדיוק מה שהשרברב הקודם אמר שצריך לעשות). אלא ששוד ושבר, כל הסיפורים הקודמים התנפצו כמו גלים מול קיר סלעים.

״השרברב הקודם לא ידע מה הוא עושה, וכך הנחש הגיע למעלה במקום למטה״. זו היתה ההצהרה/סיפור-בידור/הטלת אשמה ששמענו פחות מחצי שעה קודם לכן. והנה עתה: ״הנחש משום מה הגיע למעלה במקום למטה. משהו לא בסדר בצורה שהצנרת נבנתה כאן בבניין״.

תמיד מישהו אחר לא בסדר, אף אחד לא יודע את מלאכתו למעט השרברב ה״טוב ביותר״ שאתנו נמצא. כיוון שהוא עבד קשה כל כך עד עתה, צריך לנוח ולספר בדיחה גסה (לא אלאה אתכם בפרטים).

אחר צהריים שלם בוזבז על אדם שיודע להתרברב ולהטיל דופי באחרים, לסחוט בעלי דירות תמימים שבד״כ לא יתווכחו אתו (ומסתבר שכנראה הוא מחייב אותם ומקבל תשלום כפול גם מועד הבית!).

והנה, פעם נוספת אני מתגעגע לאיסטלטור הישראלי חסר הסבלנות זה האחרון שעבד אתנו וכמובן לקודמו שעזב ולא חזר אפילו לביקור בעיר המלאכים.

אלו הם סיפורי שרברבות, ואפילו לא נגעתי ב״קונסטרקשן״ – שטח בו ישראלים הם אלופים. קולגה כתבה כאן לפני מספר שנים וסיפרה סיפורי אימה עליהם (אמיתיים או בדויים, כולם הזויים לחלוטין), שהיו מגיעים ושוברים והורסים בכדי להגדיל את כלל העבודה.

אינסטלטורים, עסקי הריסה-בניה, ויש גם את עסקי ההובלות וגם שם ישראלים הם אנחנו) אלופים!

מסתבר שאת כל היפה בארץ למדנו ושכללנו, וכבר הספקנו ליצא לשבע ועשרים ומאה מדינה, מהודו ועד כוש, וגם בכל פינה נידחת ברחבי העולם בו ניתן למצוא אותנו, אנחנו ממשיכים בדרכינו היפות וכל כך גאים בהן!
ממש, הישראלי היפה!

לתגובות: bussel@me.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

אזהרת צפייה: צו חסימה בארה"ב ל"סדרות" ולאתרים פיראטיים ישראליים

בית משפט פדרלי קבע כי האתרים מספקים שירותים שאינם חוקיים ופסק פיצוי בגובה 7.65 מיליון דולר בגין הפרת זכויות יוצרים

Published

on

בית המשפט הפדרלי בארה"ב פסק בתחילת השבוע כי האתרים Sdarot TV, Israel TV ו-Israeli TV מספקים שירותים שאינם חוקיים והוציא צו מיידי לספקיות האינטרנט האמריקאיות לחסום את הגישה לשרתי אתרים אלה. בנוסף, בית המשפט פסק פיצוי בגובה 7.65 מיליון דולר מכל אחד מהגופים הפיראטיים בגין הפרת זכויות יוצרים. הצו אוסר על חברות אמריקאיות לספק שירותים לאתר, ביניהם סליקה ואחסון בחוות שרתים. 

הצו נקבע לאחר שבעלי זכויות התוכן הישראלי – ביניהן HOT, צ'ארלטון, yes, יונייטד קינג וגופי תקשורת נוספים – הגישו תביעה בחודש פברואר האחרון נגד האתרים הפיראטיים המשדרים תכנים ישראליים בחו"ל באופן בלתי חוקי.

בתגובה להודעה של בית המשפט, פורסם בטלגרם של אתר סדרות כי "שרתי האתר אינם יושבים בארה"ב וממוקמים בשלל מיקומים במדינות שונות. מומחי הסייבר של אתר סדרות נערכו מבעוד מועד לכל תרחיש, כבר מתחילת המשפט בארה"ב".

זו לא הפעם הראשונה שאתר סדרות מתמודד עם צו כזה. בשנת 2016, בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא צו חסימה מוחלט לאתר "סדרות", שמחייב את ספקיות האינטרנט לחסום את האתר.  חרף החלטת בית המשפט האתר עדיין עומד על כנו עד היום. האתרים ואתר סדרות בפרט מוצאים פעם אחר פעם דרכים לעקוף את החסימה באמצעות טכנולוגיה של שינוי דומיין האתר לכתובת אחרת או פתיחת ערוץ טלגרם לאתר, שם הפיקוח יותר מורכב.  על אף שצו בית המשפט יקל מאוד על פעולות אכיפה נגד אתרי תוכן פיראטי, ספק אם הוא יעלים אותם כליל. עם זאת, החלטת בית המשפט בארה"ב יכולה לעודד מדינות נוספות לפעול בנושא. 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות