יצא לא ממש צדיק - שבוע ישראלי
Connect with us

ארה"ב-ישראל

יצא לא ממש צדיק

Published

on

סיפור על שני אינסטלטורים ישראלים ואחד אמריקאי • וסימפטום המזרח התיכון באחת הערים העשירות בעולם

מאת: ארי בוסל

בישראל פרש באחרונה השדר חיים הכט מהנחיית תוכנית טלוויזיה בשם ״יצאת צדיק״ אחרי 12 שנים. עיקרה מצלמה נסתרת, כשהה מפיקים מזמינים בעלי מקצוע שונים עבור ״בעיות״ שהם עצמם יצרו, ואנחנו כולנו יושבים וצופים בבעלי המלאכה בעת עבודתם. אלו מרמים, האחרים מקצרים פינות או מדלגים על שלבים קריטיים, אלו מוסיפים נדבכים שאינם נחוצים לעבודה ומתי מעט עושים עבודתם נאמנה, ואף מחייבים עבורה בצורה הוגנת ויפה (לעיתים אפילו לא כלום, או את המינימום שבמינימום, ביחוד כשהתגלה, שפיתרון הבעיה הוא פשוט לחלוטין – לדוגמא הברגת נורה חזרה לביתה או הכנסת תקע שאחיזתו נהיתה רופפת לשקע).

הצופים מרותקים, כי כל אחת ואחד מאתנו הזמין בעל מקצוע בעבר – לפרוץ את המכונית כשנעלנו את המפתחות בפנים, לתקן את המנעול כשהמפתח נשבר וחציו נשאר בפנים, לתקן את המזגן (תמיד בתקופת החמסינים הגדולים ביותר) או הטלויזיה או המקרר כמובן שכל האוכל התקלקל), לטפל בנזילה או בדוד המים – ולא תמיד יצאנו מרוצים.

אנחנו יושבים על קצה הספה וכוססים את צפורנינו אולי אדם זה יהיה הגון, מקצועי וישר? יושבים ומה תאכזבים, יושבים אך לא מאבדים תקווה.

אם מזמינים עשרה בעלי מקצוע בתחום מסוים, כמה מהם היתם מצפים שיעשו עבודתם בצורה מקצועית ויחיבו בהתאם? כל העשרה? תשעה? שמונה? שבעה? בחברה נורמלית, היינו מצפים שלמעלה ממחצית יהיו בסדר, וככל שהחברה מערבית יותר, המספר יהיה קרוב יותר לתקרה, לאותם עשרה שבחרנו באקראי. אשאל את אותה שאלה בצורה הפוכה: האם הייתם מצפים שיהיו רמאים בין אלו העשרה, שאתם אלו שהם יעקצו?

אם התוכנית ״יצאת צדיק״ היא אינדיקציה אמינה למה שקורה בארץ, הרי שאנחנו מקרינים את סימפטום המזרח התיכון: גנבים ורמאים ושודדים לאור יום, שלא בוחלים לעשוק זקנים ויתומים ואלמנות, וכשהם ״נתפסים״ וקלקלתם משודרת ברבים, הם מיד תוקפים חזרה, מאיימים ומגיבים באלימות. כמקובל בכל הזרמים בארץ, הם משתריינים בדוברים ועורכי דין ושאר יחצ״נים, ואלו מסבירים בשפה רהוטה שמראה העיניים הטעה, והשמיעה גם היא קלוקלת היתה, ובכלל לא היו הדברים מעולם וגם לא היתה כוונה כזו כלל ועיקר, ומי שיוצא אשם הם מפיקי התוכנית שכל שהם מחפשים הוא רייטינג גבוה (גם אם אכזב).

המעניין הוא שאנחנו לא מופתעים מהעובדה שיש כל כך הרבה בעלי מקצוע שמנסים לסדר את לקוחוה תיהם (לעיתים בצורה נבזית ונוכלית ביותר). דבר זה צריך להדאיג אותנו. במקום שהם יהיו מקרים נדירים, יוצאי דופן, הם הפכו לדבר בשגרה. תופעה שחייבים למגר, וגם אם נשאר כמעט בלי בעלי מלאכה, עדיף הדבר.

ארץ סדום ועמורה הפכנו, ואני נזכר בשאלתה של סבתי, עם קום המדינה, ״מתי כבר נהיה מדינה ככל המדינות, עם גנבים ושאר ׳בעלי מקצוע?׳״ למראה האלימות שפשטה בארץ, הכוחניות והאכזריות, סבתי, שניצלה ממלתעות השואה והמשטר הסובייטי, ודאי מתהפכת בקברה מרוב דאגה ״מה יהיה אתנו, מי יצילנו, מה יהיה גורלנו?!?״

הזמן קצר והמלאכה מרובה

אינסטלטורים הם זן מיוחד במינו. בלוס אנג׳לס אינסטלטורים ישראלים למכביר. על שניים מהם ואחד אמריקאי) ידובר כאן השבוע.

הראשון עבד עם אשתו כצוות. היו מגיעים ביחד, הוא היה עובד והיא היתה משגיחה. (אילו רק היתה משגיחה שיתקלח לעיתים תכופות יותר…) שעות על גבי שעות ארכה העבודה, כיוון שכשהוא התחיל לדבר, הוא פשוט לא הפסיק. בין מברג לפטיש, בין סיבוב ללחיצה, היינו שומעים סיפורים למכביר.

הוא היה בעל מקצוע טוב, אך עלות עבודתו נקבעה לפי שעה, וזו היתה פונקציה של דיבורים, לא של העבודה עצמה. כמו סכר שנפרץ, לא ניתן היה להפסיק את זרם דיבורו.

במהלך השנים התרגלנו, אפילו נהנינו, עד שהגיע היום וגם הוא גם אשתו חזרו ארצה (או שמא עברו למדינה אחרת להיות קרוב לילדים ולנכדים). מאז אנחנו פשוט מתגעגעים.

איני יודע כיצד מצאנו את האינסטלטור הבא, וזה מגיע לא עם אשתו כי אם עם שוליה-נושא כלים דובר לטינית. כמו רופא שיניים ואסיסטנטית לצידו, כך גם האינסטלטור שלנו. כשברז נוזל או שרותים סתומים, אי אפשר לחכות, ולוס אנג׳לס אזור ענקי, כך שלוקח זמן גם אם הוא מתכוון להגיע ״כבר מיד״. הוא תמיד נענה ובא עוד באותו יום (כשהוא לא בחופשה), ואת הבעיה הוא פותר כנדרש.

אך פה הוא קצת מלכלך, שם שובר, ובעיקר אין תשומת לב לפרטים ״קטנים״ לכאורה. בדיוק הדברים שאיתם אנחנו צריכים להתמודד יום יום, ואז להזמינו פעם נוספת, שכן הוא כל כך מיהר שאת זה הוא שכח ואת זה לא בדיוק סיים כנדרש.

הגדיל לעשות כשנשבר הברז במטבח, והוא נסע להביא בדיוק את אותו אחד (דבר נהוג הוא במקומנו, שהאינסטלטור נוסע ומביא את החלקים וכמובן מחייב עבורם ועבור זמנו.) כיוון שלא היה לו זמן לפרק את הברז השבור ולהרכיב את זה החדש, שכן הוא היה באמצע עבודה אחרת, הוא הודיע שיגיע למחרת היום.

אלא מה, מרוב מהירות, או חוסר תשומת לב מספקת, הוא לא הביא את הברז הנכון, ובעת ההתקנה ביום המחרת הוא הבין שצריך לנסוע פעם נוספת. הפעם הצטרפתי גם אני, והבאנו שלושה ברזים, כדי שנוכל לבחור.

האינסטלטור הישראלי שלנו, משגיח על שולייתו הנאמן-עושה דברו לצידו, היה עסוק בשיחה נכנסת בעברית: ״שלום, כן, אני יכול בהחלט לספק את השרות. איפה אתם נמצאים? כן, אני יכול להגיע. הנה, אני אומר לעוזר שלי לרשום את הכתובת״.

הקליינט הבא כבר בפתח, ולכן כל דקה יקרה. חייבים לסיים ולצאת לדרך.

האינסטלטור מנחה את שולייתו מה לעשות, ואותנו הוא הודף. רצינו, לדקה, לראות את שלושת הברזים זה לצד זה שם מעל לכיור, כך שנוכל לבחור, להחליט על אחד מהשלושה.

אך האינסטלטור בשלו, לא מוכן! ״גם אתמול נסעתי, גם היום״ (שכח הוא שהיום הוא נסע בגלל טעות שהוא עשה והביא את הברז הלא נכון). ״אין זמן, אני מוכרח לזוז!״

היכרות רבת שנים פירושה שללקוח קבוע ניתן להתייחס בזלזול, שכן לקוח חדש בפתח!

כל כך הרבה לקוחות יש לו, שפשוט לא אכפת לו. הכסף זורם, ואת הזרם יש להגביר, לא לצמצם או להגביל. כאמור, הזמן מוגבל והמלאכה מרובה, ומאתנו לא איכפת לו כלל וכלל.

אני הטוב ביותר

לא רק משלנו, מסתבר שלזן זה דוגמאות נהדרות. אחי ואשתו לא היו בנמצא, ואני התבקשתי בדחיפות לסור לדירתם שכן היתה שם נזילה.

הגיע שרברב שועד הבית זימן. הוא נכנס והכריז, בקול רם ובודאות, ״אני הטוב ביותר!״ כבר מנקודה זו הייתי צריך להיות מודאג ביותר. כבר מנקודה זאת ידעתי שחייב אני להשגיח השגח היטב.

הוא ניגש, הסתכל בצנרת והחל לפרק אותה ולהסביר שצריך להחליף את כולה. בסופו של דבר הוא יגיד ״אבל עשיתי לכם טובה.״) כמובן שלא היה צורך לגעת בצנרת. הסתימה היתה בפנים, והשרברב שהגיע לפניו לא היה מצויד כהלכה (היה לו ״נחש״ שהגיע רק עד לנקודה מסוימת, והסתימה היתה אחריה).

כיוון שהיה שרברב אחר לפניו, וכיון שהוא ״הטוב ביותר״ לפי הכרזתו הוא עצמו, הרי שהשרברב לפניו לא ידע את מלאכתו. כך הוא הצהיר, למרות שבדיעבד יתברר שכל מה שהשרברב הקודם אמר, זה מה שצריך היה להעשות.

החלטתי לתומי לשאול כמה יעלה השירות, כך שלא תהינה הפתעות בסוף התהליך. ההפתעה התפוצצה בפניי 350 דולר וזאת לפני החלקים והעבודה של החלפת הצנרת כולה), ו״זה באחריותכם!״ כך הוא הצהיר והתחיל להסביר על מיקום הסתימה וחלוקת האחריות בין בעל הדירה (עד לקיר) וועד הבית (מהקיר החוצה). הוא דיבר מהר ובבטחון, כמעט בתוקפנות, אך דבריו לא היו נכונים. האחריות במקרה זה היתה של ועד הבית, וזו לא היתה שאלה שהוא בכלל היה צריך להתעסק בה (ועד הבית הסכים במקום והנחה אותו לבצע את הנדרש).

בנקודה זאת, השרברב ״אני-הטוב-יותר״ נאלץ לעשות את עבודתו (בדיוק מה שהשרברב הקודם אמר שצריך לעשות). אלא ששוד ושבר, כל הסיפורים הקודמים התנפצו כמו גלים מול קיר סלעים.

״השרברב הקודם לא ידע מה הוא עושה, וכך הנחש הגיע למעלה במקום למטה״. זו היתה ההצהרה/סיפור-בידור/הטלת אשמה ששמענו פחות מחצי שעה קודם לכן. והנה עתה: ״הנחש משום מה הגיע למעלה במקום למטה. משהו לא בסדר בצורה שהצנרת נבנתה כאן בבניין״.

תמיד מישהו אחר לא בסדר, אף אחד לא יודע את מלאכתו למעט השרברב ה״טוב ביותר״ שאתנו נמצא. כיוון שהוא עבד קשה כל כך עד עתה, צריך לנוח ולספר בדיחה גסה (לא אלאה אתכם בפרטים).

אחר צהריים שלם בוזבז על אדם שיודע להתרברב ולהטיל דופי באחרים, לסחוט בעלי דירות תמימים שבד״כ לא יתווכחו אתו (ומסתבר שכנראה הוא מחייב אותם ומקבל תשלום כפול גם מועד הבית!).

והנה, פעם נוספת אני מתגעגע לאיסטלטור הישראלי חסר הסבלנות זה האחרון שעבד אתנו וכמובן לקודמו שעזב ולא חזר אפילו לביקור בעיר המלאכים.

אלו הם סיפורי שרברבות, ואפילו לא נגעתי ב״קונסטרקשן״ – שטח בו ישראלים הם אלופים. קולגה כתבה כאן לפני מספר שנים וסיפרה סיפורי אימה עליהם (אמיתיים או בדויים, כולם הזויים לחלוטין), שהיו מגיעים ושוברים והורסים בכדי להגדיל את כלל העבודה.

אינסטלטורים, עסקי הריסה-בניה, ויש גם את עסקי ההובלות וגם שם ישראלים הם אנחנו) אלופים!

מסתבר שאת כל היפה בארץ למדנו ושכללנו, וכבר הספקנו ליצא לשבע ועשרים ומאה מדינה, מהודו ועד כוש, וגם בכל פינה נידחת ברחבי העולם בו ניתן למצוא אותנו, אנחנו ממשיכים בדרכינו היפות וכל כך גאים בהן!
ממש, הישראלי היפה!

לתגובות: bussel@me.com

ארה"ב-ישראל

אפליקציות חדשות לחגי תשרי (והכל נגיש בסמארטפון)

Published

on

לכבוד השנה החדשה קיצורי דרך ואפליקציות שיעזרו לכם לשדרג את החגים

מאת: שרון מור

עוד שנה חלפה עברה, והנה הגיעו ימי החגים. בטח כבר שמתם לב שהימים מתחילים להשתנות, אפרוריות הסתיו מתחילה לחלחל לאט. החום הלוהט של הקיץ עדיין כאן, אבל בהחלט עושה סימנים ראשונים של פרידה. זה הזמן הנפלא הזה של השנה, עם התחלות חדשות והבטחות חדשות, לשנה טובה ומתוקה שתיפתח עלינו תכף. ברוח ראש השנה והחגים שב־עקבותיו מיום כיפור מלא המשמעות והסליחות ועד סוכות ושמחת תורה, הנה כמה אפליקציות שיעזרו לנו לפתוח את השנה החדשה ברגל ימין.

תקיעה סלולרית

לתקיעת השופר תפקיד מרכזי בעיצוב הזהות והמורשת היהודית לאורך הדורות. בין אם מדובר בתקיעה, שברים או תרועה, לצלילים האלו מיוחסות תכונות רבות, ובהן סימן להתחלה טובה, פתיחת שערי שמים ואיחוד סביב מצוות השמיעה.

חובבי התקיעות ישמחו אפוא לדעת כי אפשר ליהנות מהצלילים הללו גם במכשיר הסלולרי שלכם. האזינו לקול התקיעה, התרועה והשברים והשמיעו אותם לחבריכם המופתעים? באייפון או במכשיר האנדרואיד שלכם שבו תוכלו גם לבחור את סוג בעל החיים שמקרניו עשוי השופר.

חייבים תרנגול לכפרות?

הסליחה היא מצווה גדולה, ומן הידועות היא שיום כיפור הוא היום הגדול למחול ולסלוח, לכפר על שעשינו לאחר ולוותר על שעשו לנו. הצעת אפליקציית סדר כפרות" עוזרת לחזור בתשובה לרגל יום כיפור וראש השנה החלים עלינו לטובה. אם אתם בעניין, אבל מעדיפים לחוס על התרנגול האומלל, תוכלו להשתמש באפליקציה כדי להסיר מעל ראשכם אי-אילו גזירות ושאר נאחס שמרחף מעליכם. בינינו, זה לא יכול להזיק אפילו לחוטאים הגדולים שבקרבנו, וזה חינם, אז בכלל טוב.

כל המידע בכיס שלכם

מי שלא דתי מכיר בעיקר את החגים המרכזיים של תשרי, אבל לאדם המאמין הממוצע יש לו"ז הרבה יותר עמוס. צום גדליה, למשל, ימי ר"ה ועוד מיני ימים טובים ומיקרו-חגים שסביבם התפתחה מסורת שלמה של מנהגים והלכות.

אפליקציית חגי תשרי" ל-iOS היא מאגר מידע מקיף ביותר המפרט את הלכות החג, הדינים הרלוונטיים והזמנים המתאימים. כך למשל תוכלו ללמוד על סעודות, מנהגים ודינים שקשורים לחגים השונים, להכיר את הדברים האסורים ביום כיפור, ואפילו פירוט על נשים בהריון וחולים במהלך כיפור.

ברכות לשנה החדשה כבר שלחתם?

אי-אפשר לדבר על ראש השנה בלי לעסוק במנהג המטריד של משלוח והקבלה של ברכות חגיגיות. כדי להיפטר מהמנהג המגונה של הודעות ה-SMS שהפכו למכת מדינה בכל חג, יש כמה אפליקציות למי שלא יכול להתאפק וחייב לאחל שנה טובה" עם גלויה וירטואלית.

iBracha light או בתרגום חופשי אני ברכה רזה" היא אחותה הקטנה והדלילה של אני ברכה", והיא עתירה בפרסום טורדני כמיטב אפליקציות החינם. למרות זאת, היא מציעה מספיק פיצ'רים הודעות ברכה וירטואליות מוכנות מראש וניתנות לעריכה, עיצוב ועימוד כאוות נפשנו. יש בה שפע ברכות לחגי ישראל השונים, אבל גם לימי הולדת, חתונות, לידות ושאר אירועים משמחים יותר ופחות.

בברכת שנה טובה של בריאות מימוש עצמי והצלחה בכל אשר תפנו, שפע גדול לכם ובני משפחותיכם.

שרון היא מפיקה וקופירטיירית בשאולינה הפקות המתמחים בצילומי פרסומות, צילום אירועים, סרטים דוקומנטאריים וסדרות אינטרנט וטלוויזיה. ליצירת קשר שרון טלפון:310-770-6423 אימייל:shaulina7@gmail.com אתר אינטרנט: www.shaulina.com

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

מה קורה כשרוקדים בין שתי חתונות

Published

on

ערב ראש השנה תשע״ט, הוזמנתי לשתי שמחות בה קשרו שני בני זוג מקומיים את גורלם זה עם זו • וגיליתי מה ההבדל הגדול בין מה שקורה כאן לתהליך החופה והקידושין בישראל על רומנטיקה, התבוללות ומה שביניהם

מאת: ארי בוסל

חודש אלול, שתיבותיו הן ״אני לדודי ודודי לי,״ משופע בחתונות. בנו הבכור של חברי הטוב, רוני וייס, קצין ששרתי אתו לפני עשורים מספר ונשארנו בקשר, מתחתן, אך לא אגיע ארצה בזמן לחתונה זו. בארץ, בין אם אנחנו רוצים ובין אם לאו, החתונה היא חתונה יהודית ״כשרה״, לפי דת משה וישראל גם אם צד אחד או שני הצדדים חילוניים, החתונה, כמו גם שאר הארועים המשמעו־תיים בחיים (ובמוות), הם לפי המסורת האורתודו קסית.

כיוון שליהודים טוב מדי, קל לנחש שגם אופציה זו, להיות עם יהודי חופשי בארצו, לא מקובלת עלינו, וכך רבים הריבים והסכסוכים על עצם החתונה, כמו גם על כל מה שקשור לדת. אך לא בענייני הארץ אעסוק הפעם, כי אם בחתונות ״יהודיות״ בגלות.

השבוע אספר על שתי חתונות, של ילדי חברים טובים.

הכלה קתולית

חבר אחד הוא יהודי חם, המאמין באמונה שלמה שישראלי הוא בהכרח ״סופרמן״ או ״סופרוומן״. אותו חבר גם משוכנע שאני איש המוסד. הוא עוד חי באופוריה של הניצחון ההירואי במלחמת ששת הימים (למרות שמאז עברו למעלה מחמישה עשורים, וכבר הספקנו כמעט להכחד במלחמת יום הכיפורים ומאז בכלל אבדנו את הרצון לנצח או את ההבנה מה פירוש לנצח).

שני בנים לו. אחד, הצעיר, מוכשר מאוד במוזיקה כמו גם בהופעה מול קהל. אחיו הבכור התאהב בבחורה מקומית, מהאצולה של בוורלי הילס. בשדרות ברטון וויי ישנה מסעדה מאד ידועה בשם ״איל צ׳יילו״. המסעדה בבית פרטי ובחצרו, וכבר התפשטה לבית הסמוך מחד והיא מוגנת ע״י הבית הסמוך מאידך, ומאמצע אותו נווה מופלא מזדקר לו תמר לגובה של כעשרים מטרים. הרבה ארועים פרטיים חשובים מתקיימים שם במסעדה, בבעלות המשפחה. אלא שבנו של בראד מגיע ממשפחה יהודית חמה, שמחציתה אורתודוקסית, בעוד שבחירת לבו, למגינת לב המשפחה, ממשפחה איטלקית קתולית אדוקה. אמריקאים, תושבים מקומיים בעיר קטנה, אך בכל זאת, לא יהודים!

הרבה זמן התחבטו בראד ואשתו דבי מה לעשות. חצי משפחתם החרים את החתונה, אך נגד אהבה אסור ואי אפשר להתייצב.

כך נקרא חזן אמריקאי-איטלקי שניהל את החתונה, ולצידו – שומו שמיים – כומר קתולי, ראש הכנסיה הקתולית ״הרועה הטוב״ של בוורלי הילס.

לכל הקרואים לאחוזת גרייסטון בבוורלי הילס חולקו שמשיות ומניפות, בקבוקי מים שהוכנו במיוחד למאורע, וכיפות כנהוג בחגיגות יהודיות. וכך, יהודים וקתולים כאחד, היו עם כיפות. החזן שילב את כל האלמנטים המוכרים, למרות שהפירוש שנתן לחלק מהם צרם קצת לאוזני. אך מה שהפריע לי ביותר היה שבמקום להצהיר שהחתונה היא לפי ״דת משה וישראל,״ הוא הודיע שהחתונה היא ״לפי המסורת״. ניחא, כשהלכנו מאזור הטקס לאזור קבלת הפנים, צעד לידינו האב הקתולי אד כשבידו הכתובה. טוב לפחות שאנחנו יוצרים קשרים בין יהודים לבין נוצרים, והקורא מתאר לעצמו שניצלתי הזדמנות זאת לדבר על ישראל ועלינו, היהודים, שכן לפספס הזדמנות פז כזו אסור וחבל.

נצר לאמא יהודיה

החתונה השניה נחוגה שבוע אחר כך בדיוק. הבת היחידה של חברים, זוג פילנתרופים, התחתנה סוף-כל-סוף עם חברה, איתו היא חיה מזה מספר שנים כזוג נשוי לכל דבר (וכבר התלוננה שהיא ממילא מכבסת ומבשלת ומנקה ודואגת, הכל למעט להיות נשואים באופן רשמי).

גם כאן, כמו אצל בראד ודבי, חצי משפחה אורתודוקסי-פרום, מאותם אזורים בניו יורק או בניו ג׳רזי שם מחמירים ביותר. אך כאן, הגיעה המשפחה בהרכב מלא, למעט הדור שכבר הלך ואיננו (ורק יוצג ע״י הטלית שהוותה חלק מהחופה ממעל והטבעת של הכלה).

בעת קבלת הפנים שקדמה לטקס עצמו הוגשו שרימפים גדולים משום מה החלטתי שהם לא כשרים, וכך הייתי צריך לדלג על האוכל הקוריאני והישראלי וכל אותם מתאבנים שהובאו על מגשים ע״י צוות מלצרים מקצועי). אך במהלך החתונה עצמה, מספר עשרות אורחים קיבלו אוכל כשר למהדרין, חתום, כאילו שהם בטיסה במחלקה ראשונה, מהמסעדה הכשרה המפורסמת ביותר בלוס אנג׳לס.

שני כיורים במטבח

חבר קרוב ושכן של הורי הכלה הציג לי את אשתו. שני הוריו נפטרו לפני מספר חודשים, אחד אחרי השני, ומאז הוא מגיע מדי שבת לבית הכנסת. הוריו, שניצלו מתופת השואה, הגיעו לארה״ב וגרו בניו יורק/ניו ג׳רזי, היו אדוקים ושרידי אותו חינוך ניכרים בבן רופא ידוע ומוכר). כשהוא קורא את ההפטרה, עם כל הטעמים, אין צורך לתקנו, למרות שעבורו עברית היא שפה זרה!

מסתבר שאשתו… קתולית, אך כיוון שמצד אמה לפני 16 דורות היתה מישהי יהודיה, הכשרות היהודית עברה מאם לבת עד שהגיעה גם אליה, וכך הוחלט שחתונתם (כבר יש להם בנות המסיימות תואר ראשון) היא חתונה יהודית כשרה למהדרין!

הרב שחיתן את הזוג הטרי (שכזכור כבר גר זה עם זו משך שנים הרבה) לא היה רב המשפחה הרגיל, רב חב״ד של בל אייר (אחד האזורים היוקרתיים ביותר בלוס אנג׳לס), כי אם רב-חזן-מזמר, צעיר ויותר קרוב לדור הבא. הוא, לפחות, ניהל את החתונה ״לפי דת משה וישראל״ ולא שינה את הטקסט ל״לפי המסורת״. אך גם אצלו צרם לי דבר אחד במיוחד, שהוא המהות. סיפר הרב, בדרשתו או כפי שהוא אמר ״דבר תורה״), על מגילות שהתגלו בירושלים בשנות החמישים או השישים של המאה שעברה, ובהם מגילה אחת בת2,700 שנים ובה כתובה הברכה הבאה:

יברכך השם וישמרך
יאר ה׳ פניו אליך ויחונך
ישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום

הברכה מופיעה בספר במדבר פרק ו׳ פסוקים 24-26 ואני משוכנע שהרב-חזן-הצעיר ודאי ידע זאת. מדוע הסיפור על תגלית המגילה או תגלית ארכיאולוגית אחרת בירושלים בשנות החמישים או השישים של המאה שעברה (ואיני חושב שהוא חשב על מגילות ים המלח), זאת איני יודע. קשה למצוא ברכה מפורסמת יותר מברכת הכהנים (למעט ״שמע ישראל ה׳ אלוהינו ה׳ אחד״), ואין צורך ליצור סיפורים כשהמקור בידינו, אותו ספר הספרים הנצחי.

ישבנו בשולחן עם בני זוג. היא אמריקאית (שהתגיירה), הוא ישראלי (לשעבר) שמשפחתו במקורה מעיראק דרך סינגפור, והוא סיפר לנו שבביתו שני כיורים נפרדים, אחד לבשרי, אחד לחלבי, ושלוש בנות להם, שהם שולחים (בעלות רבה מאד) לבתי ספר יהודים פרטיים, אך בעוד האחת מדברת עברית, השנייה קצת מבינה והשלישית כלל לא.

וכך העם היהודי, שכבר יש לו ארץ חלב ודבש, ובה טוב עד מאד, פזור הוא בכל רחבי תבל. הדור הצעיר, כשכבר מחליט להתחתן, עושה זאת לאו דוקא עם בן או בת זוג יהודים, ואפילו כששני בני הזוג יהודים, מי מבטיח שדור ההמשך יחונך על ברכי היהדות? הלא רק פירורים מהדור הצעיר יודע ומכיר מהיהדות, ומה יעבירו לצאצאיהם? פלא שאנחנו עם הולך לאיבוד?

לתגובות: bussel@me.com

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

הישראלים יודעים להעריך את עוצמת מדינתם

Published

on

גם לפי נתוני הלמ"ס, רוב הישראלים אוהבים את המדינה ומרגישים טוב בבית הלאומי היחיד והמיוחד – אף שנדרשו לא פעם לשלם את מחיר העצמאות והחירות • פרשנות

צילום: קובי בכר

מעת: חיים שיין // ישראל היום

בשורה נפלאה לקראת ראש השנה תשע"ט. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה על פי ממצאיה כי 89% מהישראלים מרוצים ומרוצים מאוד מחייהם. מהיכרותי עם מדינות בעולם, כולל מדינות סקנדינביה, כנראה שאין עוד תקדים לרמה כזו של שביעות רצון אזרחית.

רוב הישראלים אוהבים את המדינה שלהם, לא מוכנים להחליף אותה בשום מדינה אחרת ומרגישים טוב בבית הלאומי. אף על פי שלאורך 70 שנות קיום המדינה נדרשו האזרחים לשלם את מחיר העצמאות והחירות. מיליוני הישראלים שחזרו הקיץ מחו"ל בוודאי יודעים להעריך את עוצמת מדינתם והטוב שהיא משפיעה עליהם.
אינני מכיר עוד מדינה שאזרחיה מוחאים כפיים בעת שגלגלי המטוס נוגעים בקרקע המולדת. שביעות הרצון המרשימה היא תגובה הולמת וניצחת לניסיונות בלתי פוסקים של האופוזיציה ושליחיה בתקשורת להשרות אווירה דיכאונית ומייאשת, כאילו בישראל הכל רע.
השמאל שהיה פעם ציוני התבלבל בין אופוזיציה למדינה לאופוזיציה לשלטון. אפשר היה לצפות מהטאלנטים בפוליטיקה ובתקשורת שיתעשתו במהירות, יתגברו על ההלם ויגידו כמה מילים טובות על ההנהגה שהחלטותיה הם שהפכו את ישראל למעצמה מאושרת. מדובר כמובן בציפייה מוגזמת.
ממאמר המערכת ביומן הבוקר ועד 11 בלילה, ימשיכו העיתונאים "האובייקטיביים" במצעד השלילה שלהם. ההוגים המדיניים במאות ה־17 וה־18 טענו שבני האדם הסכימו לחיות במסגרות מדיניות על מנת להגן יחדיו על ביטחונם האישי ורכושם. ישראל היא הוכחה מובהקת לתיאוריה אחרת. היהודים התכנסו במולדת ההיסטורית, מתוך נכונות לשלם מחיר משמעותי בביטחון האישי וברכוש, זאת מתוך אמונה שלחיים בישראל יש משמעות. הלכידות החברתית ההכרחית היא תוצר אמונה בעבר משותף ובעתיד חזוני מלכד. האושר איננו נבחן על פי תקבולי הכנסתו של אדם אלא על פי המשמעות שהוא מוצא בחייו.
הכרתי טייקונים מיואשים ובני עניים מאושרים. זה מסביר את הממצא שרוב הישראלים מאושרים גם אם הם נתקלים בקושי לכסות את הוצאותיהם החודשיות. המדינה מחויבת למיעוטי היכולת, אולם טעם חייהם, אהבת המולדת ואושרם לא נפגמים ממצבם הכלכלי.
אתמול סיירו רבים מעובדי העיתון "ישראל היום" בחברון. במערת המכפלה חשו כולם, דתיים ושאינם דתיים, אנשי ימין ובעלי השקפה שמאלית, צעירים ומבוגרים, שיש לכולנו מורשת משותפת שמחברת אותנו אל הארץ הנפלאה הזו. בחיי היום יום איננו תמיד מודעים אליה, אך היא קיימת עמוק בתהומות הנפש ונותנת את התקווה שנמשיך להיות מאושרים בבית היחיד שלנו.
שום בית משפט, עליון או תחתון, לא יוכל לבטל את חוק הלאום שמקפל בתוכו את ההוויה העמוקה ביותר של שיבת ציון, אהבת הארץ והאושר האינסופי של החיים בה.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ספט
28
ו
17:00 שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
ספט 28 @ 17:00 – 18:00
שישי ישראלי @  IAC Shepher Community Center
ה-IAC בשיתוף עם ארגון מת"י מזמין אותכם לקבלת שבת קהילתית באווירה ישראלית בסגנון פיקניק מתחת לכיפת השמיים . אתם דואגים להביא את המאכלים החלביים האהובים עליכם ואנחנו דואגים לקידוש בסוכה, חלות, יין , קינוחים, הפעלה[...]
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 28 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
29
ש
20:00 נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ספט 29 @ 20:00 – 21:00
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ערב שירה בציבור בוואלי בית שלום. שירים לסיום הקיץ, שירים לתחילת הסתיו ולחגי תשרי.  המחיר בכניסה 20 דולר . הארוע יתחיל בשעה 8:00 בערב.
אוק
4
ה
20:30 Miri Mesika Los Angeles @ American Jewish University
Miri Mesika Los Angeles @ American Jewish University
אוק 4 @ 20:30 – 22:00
Miri Mesika Los Angeles @ American Jewish University
מירי מסיקה בהופעה בלתי נשכחת , בליווי חמישה נגנים ! עם המופע החדש, היא מגיעה עם שירים מאלבומה החדש ולהיטים מכל האלבומים- מלך, באה אליכם, לשם, אף אחת, עכשיו אתה חוזר בחזרה, ממי,תשים תשים, אלוהי[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות