Connect with us

Featured

יפות ונכונות

Published

on

חוויות ממחנה האימונים של 16 צעירות ישראמריקאיות לקראת טקס מלכת היופי הישראלית של אל-איי • קוצ׳ינג עם שרה דגן ורקפת האהרון, עיצוב שיער מידי יניב ארביב, תזונה נכונה מפי קארין אדוני בן דוד וצילומים מקצועיים בעדשה של קרן בן עמי • המתח בשיאו: מי תוכתר כמיס לוס אנג׳לס הישראלית בחורף הקרוב?

מאת: אלעד מסורי

אז מי תהיה הפנים של הישראליות של לוס אנג׳לס? לאחר שורה ראיונות ופגישות אישיות הגיעו לשלב מחנה האימונים נבחרת הבנות שייצגו את ״הפנים של ישראל בלוס אנג׳לס״. 16 המועמדות הסופיות יצאו לוויקנד ארוך של מחנה אימונים והדרכה לקראת הטקס הנוצץ שיתקיים בחורף הקרוב.

המיקום BRAEMAR קאנטרי קלאב, לוקיישן יוקרתי ויפייפה שכנראה מעיד על איכות התחרות ועל מה שעוד צפוי לנו בעתיד.

קפצתי לבקר במחנה האימונים של הבנות בשבת בצהרים, כדי לפגוש את מהמועמדות הסופיות, הצוות שמדריך אותן ולהכיר מקרוב את הנפשות הפועלות.

כבר בשעה שמונה בבוקר הגיעו כל המתחרות (בנות להורים ישראלים). חלקן נולדו באל-איי וחלקן בארץ. המשותף: כולן מאוהבות בישראל, מדברות עברית (לפעמים במבטא קצת אמריקאי). ההתרגשות והמוטיבציה הגבוהה שלהן הורגשה בכל עבר.

הבנות עשו שיער אצל המעצב המוכר יניב ארביב, ועברו שיעור כוריאוגרפיה וצעידה על במה שהעבירה להם מדריכת הדוגמניות הוותיקה סוזאן וון שאק.

הפרעות אכילה בעולם האופנה

בהמשך עשו בוק מקצועי אצל הצלמת המוכשרת קרן בו עמי, שעבדה עימן בסבלנות רבה, הדריכה אותן, הסבירה כיצד להביט במצלמה וידעה להוציא מהן את המיטב.

בין הצילומים הבנות גם נהנו מארוחת בוקר וצהרים מפנקות שכללה מבחר מגוןן של סלטים קרים וחמים, דג סלומון, לזניה פסטות ואפילו קינוחים מתוקים וטעימים.

אמרנו אוכל? הבנות עברו שיחות בקבוצות קטנות עם התזונאית קארין אדוני בן דוד שהדריכה אותן בנושא של תזונה בריאה ודימוי גוף חיובי. כמו כן, יעצה להן כיצד לשמור על אורח חיים בריא גם במסגרת עולם האופנה.

קארין: ״דיברתי עם הבנות ושיתפתי אותן גם בנסיון שלי בתור מי שסבלה מהפרעות אכילה וגדלה בעולם האופנה. יעצתי להן מנסיוני עם עבודה עם דוגמניות, כיצד לשמור על משקל תקין ולהיראות טוב מבלי להרעיב את עצמך. כל אחת קיבלה גם את ספר המתכונים הבריאים שלי במתנה״.

הבנות חולקו לשתי קבוצות. בחדר אחד עברו הכנות לצילומים: איפור שנעשה על ידי טדי ברגמן. פרנזי סדטר, הסטייליסטית הראשית ב-German Top Model ואחראית על הסטייל של דוגמנית-העל היידי קלום, הלבישה את הבנות בבגדי מעצבים.

בחדר השני עברו הבנות סדרת הרצאות עם המאמנת העיסקית רקפת אהרן, המאמנת האישית שרה דגן, יועצת הטיפוח והיופי נטלי ארביב והתזונאית קארין אדוני בן דוד.

על אילו נושאים שוחחתן עם הבנות?

רקפת: ״נתתי להן עצות בסגנון של אם את במעלית ויש לך 20 שניות מול הבן אדם שיכול להגשים לך את החלומות, מה הדבר שאת אומרת או עושה מולו כדי להשיג את מה שאת רוצה. דיברנו גם על איך עליהן לדאוג להרגיש שהן הכי חזקות בעולם גם אם לא תמיד הן מרגישות ככה״.

שרה דגן סיפרה על סרט שראתה – איך נשים רואות את עצמן לאומת איך אחרים רואים אותן, והפער הענק בין השניים.

שרה: ״נשים מחמירות עם עצמן יותר מכולם והציפיות מהן מאוד גבוהות. זה אחד הדברים שאנחנו צריכות להתמודד איתם ולכן אנחנו רוצות לעזור לנשים הצעירות הללו״.

קארין: ״לנשים יש נטיה להשוות את עצמן הרבה יותר מאחרים. אישה בכללי נותנת לעצמה סטנדרטים לא הגיוניים ולא נכונים. אנחנו מלמדות אותן לדעת לקבל את עצמך. זה נפלא אם את רוצה להשתפר, אבל את לא יכולה להוריד את עצמך כל הזמן בגלל שכרגע את עוד לא שם. שינוי בא ממקום של קבלה ואהבה. כי אם את עושה את זה ממקום של שינאה אתה תשימי לעצמך רגלים ולא תוכלי לעבור באמת את התהליך״.

מה משותף לכל הבנות?

רקפת: ״אני חושבת שבסוף היום מדובר בבנות מאוד אמיצות. לקום, לבוא לכאן ולהגיד אני רוצה. אני אומרת לעצמי שאני יפה ויכולה, ולדעת שלאנשים אחרים הולכים להיות דעות כאלו או אחרות עליך. זה אומץ. לכולן כאן יש כוח נשי שבא לידי ביטוי לא רק באיך שהן נראות אלא גם באיך שהן מתבטאות.

״בכלל, העובדה שיש כאן 16 בנות שנבחרו מתוך יותר מ-300 מועמדות מציגה את הכוח של הקהילה שראלית בלוס אנג׳לס״.

אז איך בוחרים 16 בנות מתוך מאות?

חני כהן: ״היה סינון משמעותי. לבסוף נפגשנו עם חמישים הבנות האחרונות. השתמשנו ביכולת העיתונאית של שני וביכולת הבידוק שלי מהשדה תעופה וביחד בחרנו את ה-16 האחרונ״.

שני: ״היינו בתחרות Miss Middle east וראינו כמה הטקס יכול להיות מייגע ומשעמם כאשר מעלים 20 בנות על הבמה. אז כרגע יש 16 ו-7 האחרונות מתוכן יעלו על הבמה״.

דור הסלפי, פרצופים ומסכות

אם נדמה לכם שהעובדה שהדור הצעיר של היום מבלה שעות מול הטלפון ומצלם עצמו ללא הפסקה עשויה לתרום לכישורי הדוגמנות שלו, קרן הצלמת מספרת לי שלא כך הדבר.

קרן: ״למרות שכל הבנות הצעירות הללו תמיד מצטלמות בטלפון או עושות סלפי, הן עדיין מרגישות אחרת כאשר הן ניצבות מול מצלמה מקצועית. בצילומי דוגמנות הפוזות של הסלפי לא עובדות, כי הן מתחבאות מאחורי פרצופים ומסכות. בצילום דוגמנות אתה רוצה לראות משהו נקי עם אישיות ואופי. היינו צריכים לנקות את הבנות שעושות יותר מידי פוזות, להוציא את המניירות ולהתחיל מהתחלה. אני כן יכולה להגיד שדור הסלפי מגיע עם המון ביטחון וברגע שאנחנו מראות להן איך להצטלם אז הן לומדות מאוד מהר, אז אפשר להגיד שהרווחנו ביטחון מדור הסלפי״…

להפתעתי הבנות ששוחחתי עימן כלל לא הביעו רצון להשתלב בעולם הדוגמנות. השאיפות שלהן מבחינת קריירה נגעו לעולם העסקים, חלקן מתעניינות בתחום הפסיכולוגיה וכמה מהן שואפות לעבוד עם ילדים. על המראה שלהן הן כמעט ולא דיברו. אופי יש, כבר אמרנו.

רקפת אהרן, שגם אירחה בביתה בוודלנד הילס אירוע מיוחד והרמת כוסית לכבוד 16 הפיינליסטיות, החמיאה למתמודדות: ״פגשתי אוסף של בנות חזקות וברורות. יפות מבפנים ומבחוץ שרוצות להשיג המון דברים בחיים ונהנות מהתהליך. הן כולם בירכו על החברויות ועל הדרך המדהימה שהן עושות עם שני וחני שמנהלות את התחרות הזו״.

הבנות טרם סיימו, ולאחר שלמדו מהקוצ׳אריות שלהן, והראו את היופי והלוק בצילומים, עתה עליהן להוכיח אופי, אישיות ועזרה לזולת.

בשבוע הבא הן יתנדבו אצל ארגון ״בשמחה״ יארזו מתנות לחג וחבילות למשפחות נזקקות ובהמשך יתנדבו גם בארגון ״גדולים מהחיים״ המסייע לילדים החולים במחלת הסרטן. כמו כן הן יתרמו מזמנם בהתנדבות במקלט לבעלי חיים בוואן נייס.

 

Miss IsraeLA 2018-2019

16 המועמדות הסופיות (וגילן)

Desiree Kraiem – 22.5

Chanel Ohana – 17.5
Aviv Gadi – 22
Chanel Ohevzion – 18

Michelle Levi- 20
Amour Oz – 27
Shira Ben Ami -17
Chanel Karpman -19
Liana Bakhrat -24
Tamara Ohana – 22
Emily Kouptsineli Russak – 26

Sharelle Mimon- 21
May Or – 21
Yam Or – 17
Sapir Yakovi – 19
Orin Ben Tov -16

המאמר התפרסם במוסף שישבת של ״ישראל היום״. לקריאת מאמרים נוספים ועידכונים שוטפים: www.israelhayom.co.il המטרה – להוכיח שהן יפות אבל גם נכונות.

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Featured

ארוחת בוקר עם גל גדות

Published

on

וגם מפגש עם כוכב NBA לשעבר, בילוי באטרקציות הגדולות בדרום קליפורניה, מסיבה מרגשת בבית חב"ד ואצל משפ' בנד בוודלנד הילס ושופינג ללא הפסקה • טיול החלומות של עמותת "להושיט יד" פתח עשור שני של נתינה ואהבה מהקהילה בראשות דודי ואסתר ורד, אלי ואביבה שיטרית, לילך וקובי שירזי והרב נחמן אבנד ורעייתו אילקי • המראות והקולות

עמותת ״להושיט יד״ פתחה את העשור השני של טיולי החלומות שהיא מפיקה במהלכם היא מביאה קבוצות ילדים ישראלים שנאבקים במחלת הסרטן לטיול יחודי ומפנק ברחבי עיר המלאכים.

השנה, מספרים לי בעמותה, התקיים אחד הטיולים העמוסים, הגדולים והמגוונים שהיו אי פעם. 25 ילדים ובני נוער עלו על טיסת תל אביב-לוס אנג׳לס, מלווים בצוות מתנדבים מישראל ומאל-איי, מדריכים ורופאים צמודים. על מלאכת הקודש הזו אחראים: דודי ואסתר ורד, אלי ואביבה שיטרית, לילך וקובי שירזי והרב נחמן אבנד ורעייתו אילקי. המשלחת התארחה במלון היפהפה ספורטמנ׳ס לודג׳ בסטודיו סיטי, והתעוררה כל יום לארוחת בוקר מפנקת עם בופה מלא מכל טוב. הם עזבו את המלון בכל יום וחזרו לקראת חצות עייפים אך מרוצים, מלאים בחוויות שגם ילדים שנולדו וגדלו באל-איי לא זוכים לחוות.

כבר ביום הראשון יצאו הילדים לנסיעת חלומות ברכבי ספורט מפוארים שבבעלות חברי הקהילה הישראלית בעיר. היו שם פרארי, למבורגיני, פורשה, אאודי ספורט, מרצדס מפוארת ועוד. הילדים לא יכלו להסתיר את התלהבותם העצומה מהרכבים המפוארים, ובצדק. במהלך הטיול הוזמנו ילדי ״להושיט יד״ לארוחת צהרים וביקור במשרדי חברת האופנה YMI בבעלות דודי ורד. דודי הסביר להם על תהליך יצור, עיצוב ושיווק הבגדיםוהילדים זכו לשלל מתנות.

בני הזוג אלי ואביבה שטרית ליוו באופן צמוד את הילדים בכל עשרת ימי הטיול. הם ללא ספק הרוח החיה של הפרויקט. נדמה כאילו לא עצמו עין לדקה: אלי הסתובב ללא הפסקה וניהל את כל מהלך הטיול כמו קצין מיומן – ביטחון הילדים, עמידה בלוחות זמנים, הארגון וההפקה של הטיול בפועל. אביבה אישתו היא לב הטיול ונראה כאילו הכל עובר דרכה. היא הראשונה לקום כבר בארבע בבוקר ולדאוג לילדים להשכמה, אוכל ואפילו כביסות שצריך, ולפתור כל בעיה שעלולה להתעורר. הילדים, כולם בלי יוצא מן הכלל, מאוהבים בה ומדברים בשבחה בכל הזדמנות.

זה כמעט בלתי נתפס להבין את כמות האטרקציות המטורפת שעמותת ״להושיט יד״ אירגנה לחברי המשלחת ברי המזל מישראל: הם ביקרו בכל המסעדות הכשרות הכי שוות בעיר, טיילו ביוניברסל סטודיוס ושדרת הכוכבים בהוליווד, עשו שופינג מטורף בקמריליו אווטלט, דאון טאון ובכל מול אפשרי. עוד נסעו הילדים ברכבי ספורט מפוארים, שטו בסירות מרוץ באגם, נסעו ברייזרים, בילו ביום כיף בפארק השעשועים סיקס פלאגס -מג'יק מאונטיין וגם בילו יום שלם בדיסנילנד, שהייתה חוויה ענקית עבורם ומן הסתם עבור כל ילד בעולם.

אחד הערבים המרגשים היה ה-Thank You Dinner שנערך בבית חב״ד בצפון הוליווד. הערב הוקדש להוקרה ותודה לתורמים והתומכים של הארגון במשך השנים. תעודת הוקרה מיוחדת הוענקה ל-לי סמסון, מהתומכים הגדולים של ׳להושיט יד׳, שבכל שנה מארגן להם ארוחת ערב כיד המלך בביתו ומסיבות ענק אליה דואג להביא סלבס ואטרקציות ברמה עולמית. בעבר הגיע הראפר סנופ דוג למפגש עם הילדים והופעה פרטית; השנה סמסון הביא בין היתר את כוכב האן.בי.אי האגדי סקוטי פיפן, שהצטלם וחתם על כובעי השיקגו בולס אותם חילק לכל ילד וילד. לאחר הקרנת סרטון וידאו עם המסיבות והפעילויות השונות שסמסון אירגן לילדים במרוצת השנים, הוא קיבל חנוכיה ענקית יפהפיה ותעודת הוקרה על פועלו. סמסון: ״החבר׳ה הצעירים והאמיצים האלו לימדו אותי את המשמעות של כל דקה שיש לנו בחיים האלו; וגם שלא צריך לקחת שום דבר כמובן מאליו".

בהמשך הוצג וידאו ערוך היטב שהראה את שלל הפעיליות של הילדים במהלך טיולי החלומות. דודי ורד סיפר על ההיסטוריה של הפרויקט ועל הטרגדיה האישית שלו ושל אישתו אסתר, ששכלו את בנם אדיר בתאונת דרכים כאשר היה בן 16 וחצי בלבד. מאז הטיול מוקדש לזכרו. דודי: ״בטיול הראשון ביקשת מאדיר להצטרף כמלווה בהתנדבות, בהתחלה הוא לא רצה, אמר לי: ‘אבא, זו חופשת הקיץ שלי, אני רוצה לבלות עם חברים׳. התעקשתי והסברתי לו שחשוב לי שהוא יהיה חלק מזה ושבחיים צריכים לדעת לתת מבלי לקבל דבר בתמורה. אדיר השתכנע והצטרף כמתנדב לטיול וקיבל שיעור מאלף על העוצמה הגדולה והסיפוק בנתינה ועזרה לאחר״.

דודי גם סיפר על השתתפותו ׳במצעד החיים׳ לפני מספר שבועות במחנות הריכוז בפולין. ״זה היה הטיול הכי משמעותי בחיים שלי. הדבר החשוב ביותר שלקחתי משם הוא שהם לא הצליחו. אנחנו היהודים הישראלים הם ההוכחה שהאור ניצח את החושך". הרב נחמן הוסיף בהמשך: ״ביהדות יש משהו שנקרא השגחה פרטית. אתם לא צריכים חפש יותר מזה כדי לראות משהו קדוש". ואכן, מה שארגון ׳להושיט יד׳ עושה היא השגחה פרטית ברמה הגבוהה ביותר ועל כך הברכה. מכאן המשיך הערב למסיבת יום העצמאות ה-71 לישראל עם ריקודים אל תוך הלילה עם די ג׳י אביאל.

השנה הצטרפה לילדים רופאה-מלווה בשם קרני, שסיפרה על הצד הרפואי. קרני: ״אני מוקפת כאן באנשים מדהימים. הילדים הם פשוט גיבורים. נקשרתי אליהם והדלת שלי תהיה תמיד פתוחה עבורם גם בארץ״. קרני גם סיפרה על חשיבות הטיול עבור הילדים ועל הטיפול בהם במקרה הצורך: ״הנפש והגוף מחוברות והטיול הזה הוא חלק מהטיפול עבורם. אני לא מסתכלת על הילדים כילדים חולים, אלא על מה אני יכולה לתת להם נטו. במהלך הטיול יש ילדים שמחלת הבסיס שלהם התחילה להשפיע. אז אני צריכה לבדוק טוב את המצב הכללי שלהם. אני מטפלת נקודתית, נותנת להם נוזלים אבל במקביל בודקת את האפשרויות האחרות כדי לשלול את ׳הדגלים האדומים'. הטיפול בילדים במהלך הטיול מאתגר. זה יותר מאשר לתת עזרה ראשונה לאנשים בריאים. יש פה מקום אישי מאוד. למשל אופיר, ילד מדהים עם מחלה לא פשוטה. הוא מלמד אותי לתפוס כל רגע, להעריך כל שניה ולהנות. העיניים שלו כל הזמן מחפשות, מסתכלות, מתבוננות ונהנות. הוא רוקד בכל פעם שיש מוזיקה, הוא חי כל שניה וזה מופלא לראות. לכל ילד פה יש איזה שהיא זוית אחרת וכל יום מגלים פה ילד אחר, ושומעים את הסיפור האיש שלו וזה נכנס פנימה ללב".

אופיר עוזיאל, רק בן 12 ונלחם בסרטן קשה ביותר, כבש את ליבם של צוות המלווים והמארגנים של ׳להושיט יד׳. בשיחה עימו מתגלה ילד טוב לב, סקרן, עם שמחת חיים בלתי נגמרת אבל בעיקר אמיץ. אופיר: ״אני חולה כבר ארבע שנים וראיתי הרבה עמותות. הכירו לי את ׳להושיט יד׳ השנה וממש כיף איתם. יש לי סרטן מאחורי
הכליה, גילו את זה בגיל 7 עבר הרבה זמן עד שעלו על זה והיו לי כאבים נוראים בצד, בחזה וזה הקרין גם לרגל. עכשיו אני עדיין בטיפולים בבית חולים שניידר".

רגע לפני סוף הטיול ציפתה לילדים הפתעה ענקית: ארוחת בוקר עם גל גדות, הלא היא וונדר וומן. גדות הגיעה לבית המלון, נפגשה איתם באופן אישי, שוחחה עימם ארוכות, הצטלמה והעניקה חתימות.

מסיבת הסיום המסורתית התקיימה השנה בביתם המרהיב של אמנון ורונית בנד בוודלנד הילס. ארוחת הערב הוגשה מטעם מסעדת ׳תל אביב גריל", בר חופשי פעל כל הערב ונערכה חגיגה ענקית עם הילדים, צוות הטיול ותומכים ומתנדבים רבים שבאו להיפרד. הילדים זכו לעוד מתנות פרידה ותיקים גדולים לקחת בחזרה לישראל.

אין גבול לנתינה הענקית של עמותת ״להושיט יד״, שבכל שנה רק שוברת שיאים ומביאה עוד ועוד ילדים לטיול החלומות המיוחד והכל כך חשוב הזה. הקהילה לא נשארת אדישה: במהלך עשר השנים האחרונות ישראלים רבים נרתמים לעזור ולדאוג להצלחת הטיול. כל שנותר הוא לקוות להחלמתם של הילדים האמיצים הללו ולראות אותם ממשיכים בעתיד את העבודה הנפלאה של העמותה, שמוכיחה כל שנה מחדש כמה חשוב לדעת לתת מהנשמה ומהלב.

המשך לקרוא

Featured

"אני מרחמת על בחורות עם תסביך גוף"

Published

on

נטע ברזילי עונה לליהיא גרינר ומדברת על הלילות הקשים בחו"ל, בגד הים שעורר סערה, בן הזוג המאוהב מלוס אנג'לס, ההופעה שהתבטלה אחרי הטבח בפיטסבורג, וגם מי הפייבוריט שלה לזכייה בתחרות השנה • ראיון חשוף במיוחד

אמצע מארס בנמל תל אביב, ובאוהל של שבוע האופנה המקומי מצטופפים מאות עיתונאי אופנה, בלוגרים במראה יצירתי ופאשניסטות בגזרות מוקפדות. עיניהם כבר ראו לא מעט הפתעות על מסלול באורך של מטרים ספורים, אך דבר לא הכין אותם לרגע שבו זוכת אירוויזיון 2018, נטע ברזילי, תצעד בבגד ים לצד נטע אלחמיסטר ונעה בני. "הכל התחיל כשפגשתי את המנהל של נטע אלחמיסטר במסיבה באילת", מספרת ברזילי. "סיפרתי לו כמה אני אוהבת אותה, והוא אמר שהיא רוצה לעשות לי בגד ים וגם שיש תצוגה. אמרתי לו, 'יאללה, מגניב', אבל ברמת הדיבורים באוויר. אני יוצאת מהמסיבה, מגיעה למלון, ונטע מתקשרת אלי. שואלת אותי, 'תגידי, את באמת רוצה? כי אם כן, עכשיו אני תופרת לך'".

מה עובר לך בראש?

"היא מדברת איתי, וכל מה שאני רואה מול העיניים זה את מיליון וחצי הילדות העוקבות שלה, ואת התמונה שלנו יחד. ואני אומרת, 'וואו, איזה אימפקט יהיה לזה'. ומחליטה ללכת על זה".

היה גם שיקול כלכלי?

"שום דבר, תאמין לי שזה לא נעשה בשביל כסף. אמנם יש סביב נטע ונעה באזז מטורף, ויש להן הרבה עוקבים, אבל הן בחורות שעובדות קשה במותג מתחיל, והאימהות שלהן קורעות את עצמן כדי לעזור להן. נסעתי אליהן, מדדתי את בגד הים במידה L, ונכנסתי בו. הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי, אני נראית פאקינג שווה. אני חושבת שלא התרגשתי ככה מאז האירוויזיון. הלב שלי לא עצר. אני מסתכלת עליהן ומרגישה לא פחות שווה מהן, עפתי על עצמי. עד הרגע האחרון לפני התצוגה עוד אמרתי לעצמי, תברחי, תברחי, תברחי".

מה הרגשת כשיצאת למסלול?

"זה היה פשוט מטורף. בחיים לא הייתי כל כך חשופה, ופתאום זה הרגיש לי הכי טבעי".

אילו תגובות קיבלת?

"מדהימות, וגם פחות מדהימות. היו תגובות עם הרבה שנאה. אני רגילה לקבל שנאה, כי זה מה שאתה מקבל כשאתה משנה את העולם. קראתי את הביקורות וממש ריחמתי על מי שכתבו אותן, אבל זכרתי גם שרומא לא נבנתה ביום אחד. הייתי מוכנה לזה".

את מתכוונת לליהיא גרינר?

"אתה באמת רוצה שנדבר עליה? היא שווה את זה בכלל? אני ממש מרחמת על בחורות שיש להן תסביך גוף, כי זה כל כך קשה לחיות ככה. אני מדמיינת אותה יושבת במסעדה וחושבת מה להזמין, וזה נורא. זה נורא לחשוב שאתה נראה חרא. הכל מתחיל ונגמר בהרגשה. אני ממש שולחת את האהבה שלי לליהיא גרינר".

דורין אטיאס אמרה "זכותי לקרוא לה שמנה".

"אני לא חושבת שיש קארמה טובה בפרנסה שמקורה בירידה על אנשים אחרים".

הביקורות החזירו אותך לתקופות קודמות בחיים?

"לא, כי הפעם קיבלתי גם הרבה אהבה. אני כבר שלמה עם הגוף שלי. מה שעושה לי עצוב הוא שנותנים במה לתגובות הרעות, כי הבחורה השמנה, שראתה אותי צועדת בתצוגה וכמעט הלכה לים בבגד ים, קוראת את זה, ואולי כבר לא תלך. אני מאמינה שמי שביקרה אותי שונאת את עצמה ואת איך שהיא נראית".

אחת הטענות בתגובות היתה העניין הבריאותי.

"יש פה ערימה של אנשים שמרעיבים את עצמם ומקיאים בשירותים, כדי לעמוד באידיאל שהוא בלתי אפשרי מבחינה גנטית. אני לא אוכלת מה שאני רוצה. אני אוכלת בפיקוח, ואני נראית ככה. אם ארצה לאכול המבורגר אני אֹוכל, אבל אני פותחת את הבוקר עם סלט, הולכת לרופא כל הזמן ורוקדת. אם אני מרגישה לא טוב, אני עובדת על זה ואני קשובה לגוף שלי. די להתעסק בשאלה אם אני בריאה או לא בריאה, אני לא חייבת שום דבר לאף אחד. לי הרבה יותר חשוב שאנשים ירגישו חופשיים ללכת לים ליהנות, בלי לחשוב כל הזמן איך הם נראים. למה המראה החיצוני משפיע כל כך על מי שאנחנו? אני הראיתי שאפשר להיות במידה XXXL ולהיראות מעולה. ואני פאקינג נראיתי מדהים".

• • •

מאז הלילה ההיסטורי ההוא, ב־18 במאי 2018 בפורטוגל, חייה של ברזילי השתנו. מאותו יום יש את נטע הפרטית ואת נטע הציבורית, נטע מהכותרות ומהטוקבקים, ונטע שמתכרבלת עם החבר שעתיים בבוקר. "אני עושה הפרדה מוחלטת בין הבן אדם שאני, שזאת נטע אחת, לבין הבן אדם שעומד מול הציבור, שזאת נטע שנייה", היא מסבירה. "יש דברים שאני שומרת לעצמי. טוב, נו, אין באמת דברים שאני שומרת לעצמי, אבל יש הפרדה, לפחות בראש שלי".

גם כשהיא מדברת על הקריירה, נדמה לפעמים שהיא מדברת על מישהי אחרת, והכל במודע. אולי כדי לשמור על סדר ועל שפיות. המכנה המשותף של נטע הציבורית ונטע הפרטית הוא הצוות המקצועי שמקיף אותה והפך להיות המשפחה השנייה שלה. בראשם המנהל האישי שלה, נדב גזונדהייט, שאותו פגשה כששירתו בלהקה צבאית, והיה הראשון שסימן אותה, עוד בימים שלבשה פיג'מות סאטן ורודות בטירונות.

"כשהוא ראה אותי בצבא, נראיתי כמו מורה חיילת, כי חזרתי משנת שירות ולבשתי קרדיגן ירוק, ובאופן כללי, ממש לוקים קשים. ניגשתי אליו ואמרתי לו: 'אני זוכרת אותך מהמיונים'. הוא עשה לי רנטגן מלמעלה למטה ואמר לי בציניות: 'את בלהקה צבאית?' עד שיום אחד הוא שמע אותי שרה עם גיטרה את 'So Far' של הבנות נחמה, ואמר: 'יום אחד את תהיי דיוות הגייז הכי גדולה בעולם, ואני אהיה המנהל שלך'. הסתכלתי עליו ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני. אני לא אשכח את הרגע הזה".

דרכיהם התפצלו. היא הצטרפה להרכב מוזיקלי ועבדה בבר גיורא, והוא הלך לעבוד עם עידן רייכל, עד היום שבו החליט שהגיע הזמן לממש את החזון. והחזון התגשם הרבה יותר מהר ממה ששניהם חלמו. בשנה האחרונה הם עובדים בלי הפסקה במפעל שיצרו. היא בת 26, הוא בן 25, וכשכל חבריהם במשבר של אמצע שנות העשרים, הם כבר משחקים במגרש של הגדולים.

השנה המטורפת הזאת תגיע לסיומה השבוע עם שיא חדש, כשנטע תחזור שוב לבמה הכי גדולה באירופה ותופיע לפני מדונה. "אני מופיעה שנייה לפני מדונה, וזה פסיכי (מרימה ידיים למעלה). בוא נגיד שיש לי מזל שאני מופיעה לפניה ולא אחריה, כי היא המלכה האם. אצלנו בצוות אין ליידי גאגא, יש רק מדונה. אנחנו לוקחים המון השראה מאיך שהיא התנהלה והתפתחה לאורך השנים".

• • •

עם יותר מ־200 מיליון צפיות ביוטיוב ותואר השיר המצליח ביותר בעמוד הרשמי של התחרות, אי אפשר שלא לדבר על הדבר שממנו הכל התחיל. השיר שהפך לסוג של המנון, ושהפך את נטע לסמל להשראה. "'Toy' הוא המנון ברמות. לאורך השנה החולפת קיבלתי כל כך הרבה מכתבים מאנשים שסיפרו לי מה השיר עשה להם, אתה לא מאמין. אישה אחת כתבה לי שהיא נאנסה, ושהיא כרגע בדרך להתעמת עם האנס שלה, ובדרך היא מקשיבה לשיר. אתה קולט? שלחתי את זה לדורון מדלי וכתבתי לו: 'תראה מה עשית'.

"אתה יודע בכמה ילדים וילדות השיר הזה נגע? לפני כמה ימים אני רואה ילדה בשינקין, בלונדינית עם סרט מאנגה, ואתה רואה שהיא לא מלכת הכיתה, אבל היא סופר מיוחדת. היא מסתכלת עלי, פורצת בבכי ונכנסת להיסטריה, ואני מחבקת אותה ומתחילה לבכות איתה, והיא לא מצליחה אפילו להגיד לי בכלל מה עשיתי ולמה היא כל כך מתרגשת".

ב־1 בפברואר השנה יצא הסינגל הראשון שלה מאז התחרות, "באסה סבבה", שגרר תגובות מעורבות. זה לא מנע ממנו להגיע ל־17 מיליון צפיות ולאיים על אריאנה גרנדה במצעד הבילבורד האמריקני. אני זוכרת שמגיע היום והשיר יוצא, ואני נלחצת וחרדתית ומרפרשת כל הזמן את הרשתות כדי לראות צפיות ותגובות, ויחד עם זאת, מרגישה גם הקלה משוגעת. זו היתה הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם שיר שלי שלא קשור לכלום, בלי שום תחרות. אחרי שהגענו למיליון צפיות בתוך פחות מ־24 שעות, זו היתה אנחת רווחה גדולה מאוד".

ביקרו את "באסה סבבה" על האלימות.

"אלימות? יאללה, תנוחו. השיר הזה הוא כל כך הבטן שלי, והוא כל כך אני. זה על כל הפעמים שהתביישו בי ולא רצו להראות אותי, או שמו אותי מאחור. או על הגבר שלא רוצה להביא את האישה לאמא שלו. יש בו תשובה לכולם. הוא בא להגיד, אני זאת מי שאני ומה שאני, ואתה לא תגיד לי שזה לא שווה. אני קרנף ורוד ומושלם".

הסינגל החדש גם הוא קיבל שם לא שגרתי, על אותו משקל כמו קודמו: "ננה בננה".

"זה שיר שונה מאוד מכל מה שהוצאתי עד עכשיו.הוא אישי ומדבר על התקופה לפני שהכל קרה. התקופה שבה אתה היחיד שיודע מי אתה, ואתה פוחד לצאת החוצה. יש לך יצירה, ואתה מפחד ממה שיגידו וממה שיחשבו. מפחד מהגורל של עצמך".

• • •

עם הזכייה באירוויזיון, נטע קיבלה על עצמה את תפקיד הדוברת הלא רשמית של מדינת ישראל. לרגעים נדמה שמדובר בשרת החוץ. "גדלתי על ערכים, שירתתי בצבא, אני אוהבת את המדינה, ולא מגיע לנו שידברו עלינו ככה. אני מסתובבת בעולם ורואה איך התקשורת מחפשת אותנו. הספרדים, למשל, רק מחפשים להגיד עלינו דברים רעים. אנחנו גרים בשכונה קשה שמוקפת באנשים שמנסים לחסל אותנו מיום הקמתנו. אני לא מצדיקה חלק מהמעשים שלנו, אבל עדיין לא מגיע לנו שידברו עלינו ככה".

עם החבר אילן בן אור ב'קאנאלז' של ווניס ביץ'. "מאוד אוהבת אותו"

את לא מרגישה ממלכתית מדי לפעמים?

"אמרתי לעצמי אחרי הזכייה, שזו תהיה שנה שבה אני נציגה ישראלית, אבל אני לא בן אדם פוליטי. יש כמובן דברים שמפריעים לי, כמו קבלת האחר, יוקר המחיה ודברים כאלה. אבל זה לא סותר את העובדה שתמיד אוהב את ישראל ואת המקום הזה.

"כשאני רואה את ביונסה עומדת על הבמה וצועקת ומבקרת, אני יודעת שגם אני ארצה יום אחד להגיע למקום הזה, להיפרד מהדמות שכולם מכירים ולעשות מה שאני רוצה, ולקלל. אבל כרגע יש לי קצת אחריות. כרגע אני שמה את הקוקיות שלי ואת הבגדים שלי ומופיעה ונהנית. בהמשך אתפתח כאמן, ויכול להיות שזה יהיה פחות בשביל כולם אלא יותר אוונגרד וחתרני. מי שירצה ללכת איתי ילך איתי, ומי שלא, זה גם בסדר".

דוּוח על פעילי BDS שהפגינו מחוץ להופעות שלך. זה משפיע עלייך? שהפגינו מחוץ להופעות שלך. זה משפיע עלייך?

"זה קיים, אבל אין מקום שימנע ממני לבוא ולהופיע. להרוס הופעה של אמן שכל מה שהוא עושה זה מוזיקה בלי אג'נדה, זאת בריונות. למה? כי אני מישראל? בכל פעם שחוויתי בריונות בחיי, לימדו אותי לחשוב שזו לא אני, זה הם. לבוא ולחרב אמנות זו הפצת חושך. הם עושים את זה כי התקשורת בישראל ובכל העולם תסקר את זה, ורוחנו תרד. בעיניי, בכל פעם שמסקרים דבר כזה אני מתאכזבת, כי זה נותן להם כוח. היו הרבה מקרים של שלוש נשים שעמדו עם שלט קטן, ולמחרת אני רואה בכל החדשות שהיתה הפגנה. זה מבאס".

את מפחדת?

"אנחנו נוקטים אמצעי זהירות, ואני עם אבטחה. בזה זה נגמר".

• • •

בשנה החולפת צברה ברזילי הרבה מאוד שעות טיסה והרבה שעות תחת הידיים של מעצבי השיער, המאפרים והמעצבים. היא ביצעה יותר מ־200 הופעות ביותר מ־30 מדינות, ובין לבין היו גם שני דרכונים שהלכו לאיבוד וגרמו למנהל שלה לחפש בגוגל טלפונים של שגרירויות. עד חודש דצמבר לא היו לה יותר משלושה ימים רצופים בארץ, אבל בכל הזמן הזה היא לא ביטלה שום הופעה אחת מרצונה.

"מבחוץ זה נשמע זוהר, לספר ש'בדיוק הרגע הגעתי מפריז', אבל אין דבר שאתה רוצה יותר מלהיות פה", היא אומרת. "אתה מסיים הופעה בפרנקפורט ב־3 בבוקר ומשם ישר לשדה התעופה, וכל פעם אנשים זרים ותרבות אחרת, והאוכל אף פעם לא טעים, ואתה לא מרגיש את הלב ואת החום שיש לנו פה. אנחנו אוכלים רק במלון, מזמינים רום סרוויס ומשלמים עליו ימבה כסף, כי הדבר היחיד שאתה חולם עליו אחרי הופעה זה המבורגר של רום סרוויס. ואז אתה הולך לישון ומתעורר באמצע הלילה ואומר לעצמך: הלוואי שאני בתל אביב.

"גם המים החמים והקרים במקלחות בחו"ל, עד היום אני לא מבינה איפה הם ואיך הם עובדים. בכל מלון אני מקבלת כוויות. אני מתקשרת לקבלה ומבקשת שיבואו להסביר לי, אני מוכנה לשלם להם רק שיסבירו לי. ואז אתה מבזבז עוד חצי שעה על חיפוש הכפתור של מנורת הלילה. וכמובן אין זמן לשופינג, כי בעוד שעה כבר מתחילים הראיונות. בחו"ל יש לו"ז מדויק, שאי אפשר לזוז ממנו".

קרה לך שהופעת חולה?

"אתה יודע כמה פעמים עליתי למטוס עם כאבי אוזניים ומחלות? היו מקרים שהופעתי עם דלקת גרון ו־38 מעלות חום. היו גם מקרים שהקול נעלם לי יומיים לפני הופעה, ואז אני הולכת לרופא ומקבלת זריקת סטרואידים. אני לא יכולה לאכזב את הקהל, כי זה כמו שאני מרגישה כשמבטלים לי הופעה. אני מתה".

עם המנהל והסטייליסט. "שימור הצוות שלי לידי זה הדבר הכי חשוב, והכי מייצב ומפקס"

ביטלו לך הופעות?

"כן, במצעד הגאווה בברלין. הגיעו לשם מיליון איש, ואחרי שאני כבר מוכנה עם איפור ושיער, שנייה לפני תחילת ההופעה, המשטרה עולה לבמה ומפזרת את כולם הביתה, כי יש התרעה על סופה שמתקרבת. עכשיו, תבין: אני כבר בשיא האנרגיות, עם רגל אחת על הבמה, ממש עכשיו התור שלי, בבקשה תנו לי את שלוש הדקות האלה – ולא נתנו לי. באמת היתה סופה, וזה היה הדבר הנכון לעשות, אבל לא הצלחתי להתגבר על זה. אני זוכרת שממש בכיתי.

"נדב המנהל שלי נשאר בארץ מסיבות אישיות, ומכאן הוא נלחם כדי שבכל זאת תהיה לי הופעה. הוא ניסה להציע את ההופעה לכל המקומות בברלין, עד שהגענו להופיע באיזה מועדון, בלי לקבל שקל על ההופעה. נשארתי עם הלוק 12 שעות עד שימצאו לי מקום, לא יכולתי לוותר על זה. והיה מהמם.

"הופעתי בתאילנד והקדימו בליין־אפ את 'אינפקטד משרום' כי הם היו צריכים לטוס. אחרי שהם ירדו מהבמה, מתחיל גשם זלעפות. אני עומדת שם מאחורי הקלעים עם ציפורניים 4 מטר, 20 קילו תוספות שיער, וזה כואב ולא נוח, אבל אני אומרת להם שאין מצב שאני לא מופיעה. אנחנו נחכה עד שהגשם ייפסק.

"וזה מה שהיה. הגשם הפסיק, אחד הלופרים התקלקל והופעתי עם לופר אחד, אבל הופעתי. לא ויתרתי. כזאת אני. כשעבדתי בבר גיורא תמיד היו הפסקות חשמל, ופשוט הייתי מתחילה לצרוח ולג'מג'ם, וכולם היו מתופפים על הבר ומצטרפים אלי. אלה היו הרגעים שחייתי בשבילם. פרפורמר אמיתי אוהב שמתקילים אותו, לא שהכל הולך חלק".

היו פדיחות בהופעות?

"ברור. היתה לי פעם הופעה עם אלף תקלות, כל תקלה אפשרית, והשיא היה כשהתברר שהחצאית קצרה מדי, ואיתי בצלאלי, הסטייליסט הצמוד; ע"ס) נתן לי סיכת ביטחון, והיא נפתחה באמצע ההופעה. ואני מתחילה להידקר, והפאה מתחילה לזוז לי אחורה, ואני לא שומעת את המוניטור, והכל מתחרבש".

מה עשית?

"אמרתי לקהל, 'יש לי סיכת ביטחון בין הרגליים, ואני חייבת ללכת רגע לסדר את זה'. אני חולה על זה שאני יכולה להיות כנה עם הקהל, זה שובר את הקרח".

מה היתה ההופעה הכי קטנה שלך?

"הזמינו אותי להופעה בניו יורק בתחילת נובמבר, וימים ספורים לפני כן היה הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג. זו היתה הופעת התרמה ללא מטרות רווח, אבל הגעתי עם לופר וכל הסט, ואז אמרו לי שאנשים מרוסקים וזה לא מתאים להופיע, 'אבל אם את כבר פה, בואי נחשוב מה עושים'. הצעתי שאנגן משהו אחר, ושאלו אותי אם אני פשוט יכולה לדבר. עליתי מול אנשים שמפחדים להיות יהודים, והסברתי להם מה זה אירוויזיון ומה זה אומר ש־200 מיליון צופים בוחרים בך באירופה, חלקם ממדינות מאוד אנטישמיות. אמרתי שתמיד יהיו אנשים קיצוניים, אבל יש לנו אור ואהבה, ואנחנו צריכים לקחת את מה ששלנו ולהיות בשמחה, כי רק זה מנצח את החושך. הם קמו אחד אחרי השני ותרמו מיליוני דולרים. היתה לי אכזבה שלא הופעתי, אבל זה היה מדהים לראות מה הדברים שלי עשו. תרמו שם 70 אחוז יותר מאשר בשנים קודמות".

היו לך מחשבות לעזוב את ישראל לטובת קריירה בינלאומית?

"הייתי בכל כך הרבה מקומות, אני מגיעה ורואה ומופיעה, והכל מדהים. אבל שם אני מרגישה ממש זרה, אני לא מרגישה השראה. יש משהו בישראל שמאפשר לי חופש אמנותי ואת הזהות שלי. אני מאוד מחוברת למקום הזה. אני ישראלית בכל המובנים, ובייחוד ביצירה שלי. בכל שיר שלי אתה שומע מילה או שתיים בעברית, או ניגון מזרחי, וככל שעובר הזמן, אני מבינה שזה משהו שאני לא רוצה לוותר עליו".

• • •

פחות מחצי שנה אחרי הזכייה באירוויזיון, הגיעה האהבה שהיא חיכתה לה. קוראים לו אילן בן, הוא בן 26 בן לאב ישראלי ואמא אמריקאית, עלה לפני שמונה שנים מלוס אנג'לס כדי להתגייס לצה"ל, ונשאר. הוא עובד כמנהל סושיאל. "באחד הלילות הלכתי עם חברות לבר, ואמרתי להן, 'יש לי תחושה שהיום אני פוגשת מישהו. בא לי להרגיש נחשקת, אז אף אחת לא מתקרבת אלי, לא יושבת לידי ולא מרחיקה ממני אף אחד'. אילן היה שם במסיבת רווקים עם חברים, והם אמרו, 'הנה נטע ברזילי, בואו נעשה איתה סלפי'. הוא ידע מי אני אבל היה מאוד נבוך. כדי להקליל את הסיטואציה הציע לי צ'ייסר. הסכמתי, כי הוא היה מאוד חתיך.

"עשינו צ'ייסר, והוא חזר לחברים שלו. אחרי כמה דקות הוא בא לרקוד איתי כדי להרים את האווירה, והתחלנו לדבר. היה לנו קליק חזק. הוא התקרב אלי מאוד, וחברה שלי הרחיקה אותו. הלכתי לחפש אותו, והיא שוב הרחיקה לי אותו. בסוף המסיבה הוא ליווה אותי הביתה. עלינו לדירה, והוא צחק שיש לי כל כך הרבה בגדים. הכריח אותי ללבוש את כל הבגדים שלי, ובכל בגד אמר שאני נראית כמו דמות מסרטים. זה היה מצחיק. למחרת הוא שלח לי הודעה, חזרתי אליו, ופשוט התחיל משהו".

איך את יודעת מתי רוצים להתקרב אלייך בגלל המעמד ומתי זה רציני יותר?

"אתה מרגיש את זה. אילן הוא אמריקאי, ולקח לי זמן להבין אם הוא מתאים לי או לא, כי הוא לא בדיוק הטייפ שלי. אני אוהבת אותם שנונים בטירוף, והוא ילד טוב. אנרגטית הבנתי שזה הדבר הכי נכון. הבנתי שהוא טוב בסביבה שלי, ושטוב לי כשהוא איתי".

מתי הבנת שהוא נכון לך?

"הייתי איתו במסיבה של נועה קירל ומרגי, ופתאום הוא אומר: 'נראה לי שאנשים פה נעלבים שאני לא מזהה אותם'. זה היה מהמם לראות איך הוא מתמודד ותומך מאוד מאוד".

קובי מרימי ודנה אינטרנשיונל. "כאב לי עליו"

ההורים כבר נפגשו?

"כן, בליל הסדר. יצא מצחיק, כי ההורים שלו היו בארץ ולא היה להם איפה לעשות את הסדר, וההורים שלי הזמינו אותם. זה היה מלחיץ, כי זה כמו ששני הצדדים נפגשים מתוך הצהרת כוונות".

את מאוהבת?

אני אוהבת אותו מאוד, אני משוגעת עליו".

• • •

כמעט שנה אחרי, הזמרת שמקבלת עשרות אלפי שקלים להופעה מתעקשת להמשיך לגור עם שני השותפים, אף שחוזה השכירות שלהם בדירה ההיא הסתיים והם נאלצו לשכור דירה אחרת. "זה כיף לגור ביחד", היא צוחקת. אילן גר איתי בחדר. לפני כמה ימים הוא שאל אותי מה החלום שלי, ואמרתי לו שאני חולמת שטח – שיהיה לי שטח במושב עם בית קטן, שיהיו בו מלא מקומות ישיבה, זוּלות, ומסביב מלא בתים לכל החברים והמשפחה שלי. הקהילתיות הזאת, הארוחות המשותפות האלה – זה הכל בשבילי. תחשוב איזה מבאס זה לאכול שני אנשים לבד. אני רוצה שתמיד יהיה לי שמח ותחושה ביתית".

לא היית רוצה לגור איתו לבד?

"יש לנו את הפרטיות של החדר שלנו, כרגע זה מספיק".

לפני הזכייה סיפרת שאת רוצה בסך הכל להתפרנס ממוזיקה. איפה בכל זאת הכסף הופך לשיקול?

"כשעושים קליפים, כי זה מאוד יקר. אני חוסכת איפה שאפשר, כדי שאוכל לעשות את מה שאני רוצה".

את יודעת כמה כסף יש לך בחשבון העו"ש?

לא, אבל גם אין לי טעם יקר. לעולם לא תראה כתבה על התכשיטים היקרים שנטע קנתה".

על מה את כן מבזבזת?

על וולט" (אפליקציית שליחויות של אוכל; ע"ס).

מה הדבר הכי יקר שקנית השנה?

"פאות. עשיתי הזמנה של פאות ב־5,000 שקלים".

• • •

לפני חודשיים יצאה ברזילי להגנת נציג ישראל באירוויזיון, קובי מרימי. "שמתי לב לגל רוע לא נורמלי", כתבה ברזילי ברשתות. "השיר שנבחר עבור קובי נתפר למידותיו. תאהבו או לא, זה השיר".

"כאב לי על קובי, כי זה לא מגיע לו", היא אומרת. "אני באמת מאמינה שצריך לעודד את הקבוצה שלך. אנשים ממשיכים לעודד את בית"ר גם כשהיא מפסידה, ואני חושבת שגם באירוויזיון צריך להתאחד סביב המדינה שלך. גם אצלי השמחה התחילה רק אחרי שדורגנו גבוה מאוד בהימורים. אני רגילה לקבל שנאה, ואם לא היתה לי רוח גבית מטורפת מהבית, זה לא היה קורה. תמכו בי מכל מקום, וזה ממש העיף אותי גבוה, עד שהרגשתי שאני עושה את זה לא רק בשבילי, אלא בשביל כולם, ושזה כבר הרבה יותר גדול ממני.

מה חשבת על ההחלטה של מאיה בוסקילה להשתתף ב"הכוכב הבא"?

"נפגשנו לא מזמן במסיבת יום הולדת, ויצא לי לדבר איתה. זה מדהים מה שקורה לה עכשיו. גילו אותה מחדש, והשיר שלה נכנס לפלייליסט. כשבן אדם יודע לזרוק את עצמו למים, זאת המתנה הכי גדולה, וזה ויתור על הרבה אגו. אני ממש שמחה בשבילה שהיא עשתה את זה".

היא עשתה את זה כדי להגיע לאירוויזיון.

"מה שצריך לקרות, קורה. תמיד אמרתי שלא עניין אותי לזכות ב'כוכב', וגם לא באירוויזיון, כי המטרה שלשמה נכנסתי היא כדי להתפרנס ממוזיקה. זה שילוב לא הגיוני, כי אף אחד לא מצליח לעשות את זה, ובטח שלא מפופ ולא בארץ. מאיה היא זמרת פופ, והיא מצליחה להתפרנס מזה. זו מתנה מטורפת. גם האחרים שהגיעו לגמר הצליחו מאוד. שאפיטה לא מפסיקה לדפוק קופה, והיא מדהימה".

עם בגד הים, לצידן של נטע אלחמיסטר ונעה בני

היא היתה יכולה לייצג את ישראל בתחרות?

"לא, כי המסר שלה היה מייצר ספין לא טוב. אם יש מישהו שמבין תקשורת בינלאומית, זאת אני, ואני חושבת שזה לא היה עובר. יש בתחרות נציג מוסלמי מאיטליה שקוראים לו מחמוד, ואם אני הייתי במקומו, אני לא בטוחה שלא הייתי לוקחת את זה באופן אישי. תחשוב שהיה עולה מישהו עם כובע טמבל ועושה חיקוי של צבר עם אף גדול. זה היה מכניס לנו חתיכת אגרוף לבטן, ולא היינו סולחים.

"באירוויזיון צריך לבוא מאהבה. אני מרגישה ששאפיטה באה מאהבה, אבל יש אנשים שלא רואים את זה בעין יפה. במשך עונה שלמה ניסינו להבין את הקטע שלה בארץ, ובאירוויזיון יש לנו ערב אחד לעשות את זה. היא אמנית מדהימה ואני שרופה עליה, אבל הדמות שלה בעייתית".

מי הפייבוריט שלך בתחרות השנה?

"הוא כל הזמן מתחלף. הקרב אצלי הוא בין האיטלקי לספרדי. האיטלקי מהמם, יש לו דרך להביע רגש ואני שומעת אותו. אבל האירוויזיון זה הרבה לייב והרבה אנרגיה שאתה מביא אל הבמה, ואני לא יודעת איך זה יעבור. מנגד, אני חולה על הספרדי, כי הוא עושה שיר עם אנרגיה מדהימה והמשמעות שלו היא מאוד מחאתית".

אם מחליטים מחר לשלוח אותך לייצג את ישראל בשנה הבאה, את הולכת?

"לא. מי רוצה לעשות את זה שוב? זה נורא. מי רוצה את זה, ולמה שוב? סיימתי את זה בטעם טוב. היה כיף, אבל הלחצים, ההשוואות לאנשים האחרים והתחרות – זה לא הגיוני. כל שנת 2018 הייתי בתחרות במוזיקה. די עם זה".

המשך לקרוא

Featured

דגל ארה"ב ביד אחת ודגל ישראל ביד שניה

Published

on

פסטיבל יום העצמאות ייערך השנה ב- 19במאי בראנצ'ו פארק עם אמצעי אבטחה מוגברים, צעדה ומסע עם רוכבי אופניים מישראל, פרויקטHeroes שיציג סקירה ויזואולית חוויתית של דמויות יהודיות בולטות במהלך ההיסטוריה, והופעת אורח של ליאור נרקיס • ראיון עם המפיקה עדי דרורי ועם נתי סיידוף, יו"ר הפסטיבל והספונסר הראשי

ארגון ה-IAC מתכונן במרץ לאחד האירועים הגדולים ביותר שיערוך לקהילה הישראלית והיהודית בלוס אנג׳לס. פסטיבל Celebrate Israel שיתקיים ב 19 במאי בראנצ׳ו פארק בבוורלי הילס נמצא בשלבי ההכנות אחרונות וכמו בכל שנה הוא מתוכנן להיות מלהיב, צבעוני וישראלי במיוחד.

על הפקת האירוע הופקדה עדי דרורי. זו השנה השביעית שהיא מקבלת את המושכות לתכנון הפסטיבל. לקראת האירוע נעשים סידורים אחרונים מול העירייה, המשטרה וחברות האבטחה. השנה, מעדכנת עדי, תהיה אבטחה מוגברת וגדולה מהרגיל בעקבות אירועי האנטישמיות נגד הקהילה היהודית שהתרחשו בתקופה האחרונה.

החגיגות הישראלית יחלו כבר בשעות הבוקר באזור שכונת פיקו רוברטסון בצעדה גדולה עם דגלי ישראל שמארגן ארגון STAND WITH US. עדי: ״הצעדה היא למעשה אירוע הפתיחה של החגיגות. לנו בקהילה אין הרבה הזדמנויות לצאת לרחובות ולנופף בדגלי ישראל, אלא אם כן מדובר בהפגנה נגד ה-BDS. לכן, זו ההזדמנות של כולם להגיע ולשמוח ביחד איתנו".

ההתכנסות תחל ב- 10:30 בבוקר, והצעדה תצא לדרך ב-11:00 בה יקחו חלק בין היתר אירגונים כמו בני עקיבא, הצופים, הילל אקדמי ועוד. השנה הצעדה תהיה חגיגית, עמוסה וצבעונית במיוחד. נבחרת האופניים המקצוענית של ישראל שנמצאת בסיבוב תחרויות עולמי תסיים את המסע התחרותי האחרון שלה ברכיבה מצפון קליפורניה ועד לוס אנג׳לס ב-18 במאי. יום לאחר מכן היא תערוך רכיבה מיוחדת עם דגלי ישראל שתצא מראנצ׳ו פארק לכיוון החופים של מאליבו ותתחבר בסוף בחזרה לצעדה הגדולה ברחוב פיקו רובינסון ותלווה את הקהל הישראלי. אל הצעדה יגיעו גם חבורת רוכבי האופנועים הכבדים הישראלים של הוואלי. הם יעשו סיבובי ראווה וילוו את הצועדים. בקיצור – צפו לכיבוש רחוב פיקו על ידי הקהילה הישראלית המקומית.

את הטקס המרכזי בפסטיבל, שיתחיל בשעה ארבע אחר הצהרים ינחה השחקן והבמאי הישראלי מייק בורשטיין. עוד בתחילת האירוע מטס אווירי מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל.

השנה צפויה להיות בפארק במה אחת גדולה ומרכזית שם יערכו שלל ההופעות. לא יהיה צורך להתפצל יותר כמו בשנים עברו בהם הורים רבים נדדו בין הבמה המרכזית לבין במת הילדים. בין ההופעות המרכזיות: נעמה סופר על ומופע מיוחד של הדוד חיים. כמו גם הופעות של בתי הספר השונים מרחבי העיר וגם להקת המחול ׳רויטל׳ שתגיע מישראל. וכמובן המופע המרכזי – ליאור נרקיס ולהקתו.

אירוע ׳חוגגים ישראל׳ בפארק הוא הרבה יותר מלבוא לראות הופעות ולאכול פלאפל. השנה ארגון ה- IAC שם דגש על לימוד הדור הצעיר את ההיסטוריה והרוח הישראלית.

עדי מספרת על הפרוייקט החינוכי המרכזי שיתקיים בפסטיבל שנקרא Heroes – ובעברית ׳פורצי הדרך היהודים׳. מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין ה-IAC לבין מוזיאון בית התפוצות בישראל, שיציג לילדים ולהוריהם סקירה ויזואולית חוויתית של דמויות יהודיות בולטות במהלך ההיסטוריה. כולם פורצי דרך בתחום המדע, הטכנולוגיה, המוזיקה, האומנות ועוד. הילדים יוכלו לעבור בסוג של מבוך גדול עם טיים ליין מרתק שיספר להם על גיבורי תרבות ממשה רבנו ועד אריק איינשטיין. כולם השפיעו רבות על התרבות, ההיסטוריה ועיצבו את הישראליות שלנו. עדי: ״התערוכה תתמקד בדברים חוויתיים לילדים. לדוגמא יהיה משחק בסגנון ג׳יטר הירו׳ שבו הילדים יוכלו לנגן שירים של אמנים ישראלים יהודים שהם אגדות במוזיקה. יהיה גם אזור טייס שנקרא ׳מתחם האומץ׳, בו הילדים יוכלו ללמוד ולטוס עם לידיה ליטבק – הטייסת היהודיה הראשונה, שהייתה טייסת קרב במלחמת העולם השניה".

עוד אטרקציה מעניינת – 40 חמסות ענקיות שחולקו במעוד מועד לבתי ספר שונים ברחבי הקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס. התלמידים צבעו וקישטו אותן והתוצאה תוצג בפסטיבל.

וכמובן שלא ניתן לחגוג את ישראל בלי האוכל שלה. בפסטיבל תוכלו למצוא שלל דוכנים של אוכל טרי וכשר למהדרין ממיטב המסעדות של הקהילה בלוס אנג׳לס. וגם הפרשת חלה מיוחדת שתערך בשעה 2וחצי בצהרים.

כמו בכל שנה את המדשאה הגדולה של הפארק ימלאו בוטים צבעוניים של ארגונים וחברות יהודיות וישראליות, שיגיעו להציג ולספר על פועלהם ויעניק מתנות ומזכרות לקהל. עדי: ״בית ספר עמי יעשה מתחם גדול, ב"ס קדימה יציג ביתן ענק עם חומרים מעמיקים שקשורים לישראל. ארגון ג׳ימנה שמייצג את הקהילה היהודית במזה"ת יציג את אחד המתחמים הכי גדולים בפסטיבל עם פעילויות, סיפרי בישול של עדות המזרח וגם טורניר שש בש".

לאורך כל הפסטיבל יתקיימו ריקודי עם ישראליים עם שגיא אברהם. על במת הבר המקפיצה שאורגנה השנה יהיו רוטציה של די ג׳ייז נבחרים מהקהילה באל-איי ומישראל. עם כל כך הרבה אירועים ואטרקציות באמת שאסור לפספס את האירוע הכי גדול של השנה.

• • •

נתי סיידוף, אחת הדמויות הבכירות בבורד של IAC מונה לאחרונה להיות יו״ר הדירקטריון והוא יחליף בתפקיד את אדם מילשטיין, שעשה עבודה נפלאה בשנתיים האחרונות. סיידוף, איש העסקים והנדל״ן ובעלי חברת 'שיכון ובינוי' בישראל, הוא גם אחד הפילנתרופים הגדולים למען הקהילה הישראלית באל איי. בראיון שערכתי עימו הוא מחמיא רבות לקהל הישראלי שצפוי למלא את הפארק ב-19 במאי: ״יש שינוי גדול בקהילה הישראלית. בעבר היינו מסתמכים בעיקר על התרומות של יהודי ארצות הברית. היום הישראלים יודעים להכניס יד לכיס ולתרום. המון ישראלים באים אלינו ושואלים איך אפשר לעזור, מה צריך לתרום. זה יפה לראות ואנחנו מודים להם ומאוד מעריכים".

סיידוף גם שוחח איתי על האנטישמיות הגוהה ברחבי ארצות הברית, מה שמעצים את החשיבות של אירועים פרו ישראלים ויהודים כמו זה של ׳חוגגים ישראל׳. ״הישראלים שחיים כאן רואים את האניטשמיות המתגברת בארצות הברית. הבן שלי ג׳וש מקדיש את החיים שלו כמורה ב -UCLA הוא מלמד את האמת על ישראל באוניברסיטה. לפעמים הוא מספר לי שהוא עצמנו נבהל מהכוח שיש לו להשפיע. הוא סיפר לי שאפילו סטודנטים ערבים נגישים אליו ואומרים לו תודה רבה שאתה מספר לנו את האמת על ישראל, לא ידענו את זה".

נתי סיידוף (משמאל) בחברת מייק בורשטיין, חיים סבן ושון אבן חיים

נתי, איזה מסר אתם רוצים להעביר לקהל שעומד להגיע לחגוג את יום העצמאות ה-71 של ישראל בפארק?

״במשך אלפיים שנה לא הייתה יהדות כמו יהדות ארצות הברית- כל כך חזקה ודומננטית.

"אני מזמין את הקהל לבוא מוקדם וקודם כל לצעוד איתנו בצדעה. להראות את ישראל החזקה, את הזיקה שלנו למקום ושאנחנו עדיין פה בעיר שלנו ובמדינה שמקבלת אותנו ואת היהודים בזרועות פתוחות. אנחנו הולכים בראש מורם ובגאווה למען מדינת ישראל והידידות שלה עם ארצות הברית והמדינה בה אנחנו חיים. אנחנו אוהבים את אמריקה בגלל מה שהיא עבור מדינת ישראל ובעבור ההזדמנויות שהיא נתנה לנו פה.

"החיבור עם ישראל מחזק גם את אמריקה. ישראל נותנת לארצות הברית המון טכנולוגיה ומשרתת את האינטרס הביטחוני שלה בכל רחבי העולם. אנחנו אוחזים דגל ארצות הברית ביד אחת ודגל ישראל ביד שניה זה האני מאמין של כל מי שחוגג בפארק. וזה המסר שלנו, שאנחנו נאמנים ואוהבים את שתי המדינות".

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:
www.israeliamerican.org/celebrate-israel-la/tickets
www.israeliamerican.org

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות