Connect with us

קהילה

ימה וקדמה, צפונה ונגבה

Published

on

נא להכיר את שרון פרידמן, ה-National Campaign Director שלJNF בחוף המערבי • ראיון על פיתוח הנגב והגליל, הסיוע לתושבי עוטף עזה, השקעה במאגרי מים ובניית בית חולים חדש והקמת אקדמיה לבישול בקריית שמונה • זה לא הקק"ל שהכרתם

ארגון ה-Jewish National Fund הוא הוותיק והגדול ביותר בהיסטוריה היהודית-ישראלית. הוא נוסד עוד ב-1901 במהלך הקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית על ידי חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. מטרתו אז הייתה רכישת קרקעות בישראל והכשרתן להתישבות יהודית.

הציבור הישראלי הכיר את הארגון בעיקר בזכות פרוייקט נטיעת העצים ברחבי הארץ. נדמה כי אין ילד ישראלי שלא התנסה בחוויה הזו. נתונים של ה-JNF מראים שעד היום ננטעו באמצעות הארגון, שעומד לחגוג בקרוב יום הולדת 120, למעלה מ-240 מיליון עצים ברחבי המדינה.

אך JNF הוא הרבה יותר מזה. עתה, כשהאדמות הללו שלנו ועל קיומה של מדינת ישראל אין עוררין. המטרה החשובה היא ליישב אותה. 60 אחוז ממדינת ישראל הקטנה כלל אינו מיושב. כן, ישראל היא אומנם המעצמה החזקה במזרח התיכון, אימפריה טכנולוגית, היי-טק, מדע ורפואה. אך רוב המוחות הללו מתרכזים במשולש שכולל את חיפה, ירושלים, אזור תל אביב והמרכז. חלקים רבים מהמדינה אינם מיושבים או אינם מפותחים.

ה- JNF מימן בשנים האחרונות סיוע משמעותי בפיתוח הדרום ובאר שבע, שפעם הייתה בסך הכל העיר הזו שאתה עוצר בה בדרך לחופשה באילת. כיום באר שבע היא אחת הערים הצבעונייות והמשגשגות בישראל. ערך הנדל״ן בה עלה ביותר מ-30 אחוזים ( מי שקנה דירות בעיר לפני עשר שנים צוחק עכשיו כל הדרך אל הבנק). מבירת הנגב היא הפכה ל׳בירת ההיי-טק וההזדמנויות של ישראל׳. עם קריית סייבר מפוארת של חברות מובילות כמו אלביט מערכות, IBM ,NESS שהעתיקו את משרדיהן לאזור, בית ספר מצליח לרפואה, מרכז מדע ואוניברסיטה מובילה וגם האמפיתאטרון הגדול בישראל. גם בתחום הספורט העיר עושה חיל, כשקבוצת הכדורגל הפועל באר שבע זכתה באליפות המדינה שלוש שנים ברציפות. עם לא פחות מחמישה קניונים שנפתחו בעיר, ביניהם ׳הגראנד קניון', הגדול במזרח התיכון, לא פלא שהעיר הפכה לאחת התוססות בישראל.

יש לי עוד המון אנשים לפגוש, מקומות ללכת אליהם ומדינה לבנות" שרון פרידמן

JNF שם לו למטרה לפתח את אזורי הפריפריה בדרום הארץ ובצפונה, ולהעביר לשם מאות אלפי ישראלים כדי ׳להפריח את השממה׳. הארגון גם דואג לסייע לישובי עוטף עזה ועוזר למדינה להתגונן ולהתמודד עם האיומים על ביטחונה. מסיבות אלו ועוד רבות נוספות JNF הוא הגב של מדינת ישראל. יהודי ארצות הברית הם בין התורמים הגדולים לארגון ששם לו למטרה לגייס כמיליארד דולר בעשר השנים הקרובות למען ישראל. הם כבר בחצי הדרך, לאחר שגייסו עד כה 585 מיליון דולר. ישבתי לשיחה אישית עם אחת הדמויות המרכזיות בארגון, ה -National Campaign Director בחוף המערבי, שרון פרידמן. לפרידמן וותק של 20 שנים בארגון בו ביצעה תפקידים רבים. היום היא האחראית הבכירה על פיתוח, מרקטינג, החדרת מודעות וגיוס כספים.

קידמה את דילן וספרינגסטין

פרידמן נולדה במונטריאול לאב ישראלי ואמא מצ׳רנוביץ שהיגרו לקנדה. למרות שלא נולדה בארץ, היא מספרת שגדלה עם ישראל בלב כל הזמן. זאת בזכות אביה הצבר שהטמיע בה את הישראליות. היא מדברת עברית שוטפת וגם אילן היוחסין שלה ציוני ביותר פרידמן מגיעה ממשפחת אברהם שפירא (השומר של פתח תקווה) וסבתה היא רבקה שפירא. בילדותה ביקרה בישראל פעם רבות ואף עברה להתגורר בארץ בגיל 20 בעקבות רומן עם בחור ישראלי, בעלה הראשון, ונשארה בישראל 18שנים תמימות.

פרידמן החלה את הקריירה שלה דווקא בעולם המוזיקה, בחברת התקליטים CBS שנקנתה בהמשך על ידי סוני והפכה להיות NMC. היא עבדה במחלקת יחסי הציבור של החברה, בשיווק והפקות. הייתה מנהלת A&R ועבדה תחילה במחלקה הבינלאומית. היא קידמה אמנים בינלאומיים בישראל כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ׳וואם׳ ודוראן דוראן. בהמשך עברה למחלקה הישראלית: ״זה היה די מפחיד כי העברית שלי לא הייתה טובה. הרגשתי שאם אני לא מכירה ומבינה את המילים של השירים של האמנים, איך אצליח בעבודה?". אך פרידמן הצליחה להשתלב ועבדה עם אמנים כמו אריק איינשטיין, גלי עטרי, כל הבנאים לדרותיהם, דיויד ברוזה, ירמי קפלן, יהודה פוליקר, נורית גלרון, סי היימן, ועוד רבים וטובים. לקראת סוף שנות השלושים של חייה עשתה מהפך בקריירה ובחייה האישיים, עזבה את ישראל ונטשה את עולם המוזיקה.

שרון, מה הביא לשינויים הגדולים הללו בחייך?

״בישראל עבדתי 24/7. לא היה לי יום או לילה. הייתי מרוצה אבל הרגשתי באיזה שהוא שלב שאני צריכה שינוי והפסקה. דני ידין, שהיה הבוס שלי, הציע לי לקחת הפסקה של שלושה חודשים:: ׳סעי לנוח ולחפש את עצמך וכשתחזרי נמצא לך תפקיד שיתאים. אם תחליטי שאת לא רוצה להמשיך אז אני אבין'. נסעתי לחופשה אצל אחותי בסן פרנסיסקו והתאהבתי שם בבחור שאני מכירה עוד ממונטריאול. הוא עבר לבוסטון והחלטתי שאני עוברת ביחד איתו".

איך גילית את ארגון ה-JNF?

״בבוסטון אנשים שמכירים אותי אמרו לי כל הזמן׳ יש לך תשוקה כל כך גדולה לישראל, אולי תעשי משהו למען הארץ?׳ עשיתי מחקרים על ישראל וגיליתי הרבה אירגונים יהודיים נפלאים. הכרתי את ראסל רובינסון, מנכ״ל ה- JNF בארצות הברית. הוא הציג לי את האירגון, ופגשתי מקום שהוא לא פוליטי, לא דתי (למרות שאני יהודיה הכי גאה בעולם וישראלית, אני לא דתיה). זה היה מסקרן להכיר אירגון שכל מה שהוא עושה זה לבנות את הבית שלנו. ראסל לקח איתי צ׳אנס והציע לי עבודה. בהתחלה חשבתי שאעשה את זה רק כדי להיכנס לקהילה היהודית בבוסטון, ואחרי איזו תקופה אחזור לתעשיית המוזיקה בה עסקתי רוב החיים. אבל התחלתי להתקדם באירגון ולקחת אחריות על אזורים שונים. תוך כדי עבודה גיליתי שאני אוהבת לחלוק את הקסם והחשיבות של JNF, להציג איך אנחנו משנים את חייהם של ישראלים בכל יום. קודמתי לניו אינגלנד ועזרתי לפתח את הסניפים בפיטסבורג, קליבלנד, סינסנטי ועוד. שמתי לב שלמרות שגרתי בישראל כל כך הרבה שנים, למדתי יותר על הארץ דרך העבודה שלי ב JNF. לפני כמעט ארבע שנים קיבלתי טלפון מראסל שאמר לי שאנחנו נמצאים במצב מצויין ברחבי ארצות הברית אבל אנחנו צריכים עזרה בחוף המערבי. כששאלו אותי אם אני מוכנה לעבור ל- LA, אמרתי: ׳אני לא עוברת לאל-איי, אני עוברת לגן עדן׳״…

יש בלוס אנג׳לס הרבה אירגונים שמגייסים כסף למען ישראל. מה מבדיל אתJNF מהאחרים?

״ראשית, אני מצדיעה לכל ארגון שפועל למען ישראל. זו מטרה נפלאה. עם זאת, אין עוד ארגון שעושה מה שאנחנו עושים. אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה אבל אנחנו בונים את המולדת שלנו. מחוץ למשולש של תל אביב, חיפה וירושלים יש ארץ שלמה של גליל ונגב. 60% מהמדינה שלנו היום הם עדיין מדבר. פחות מ 15% מהאוכלסיה גרה בנגב ובגליל. זה מטורף.

״לדוד בן גוריון היה חלום. הוא אמר, ׳לכו דרומה׳. ושם אנחנו בונים דרכים, ערים, קהילות ומשאבי מים. בנינו יותר מ-250 מאגרי מים בארץ שמשמשים לחקלאות ולשתייה. כשאנחנו מבקרים בנגב אנחנו פוגשים אנשים, ואני לא מגזימה, עם עיניים דומעות. הם מודים לנו שיצרנו להם שם חיים שלמים. אנחנו לוקחים קהילות קיימות ומפתחים אותן. דרך העבודה שלנו נשענת על הכלכלה, אם אנחנו יכולים להציע אפשרויות עבודה שמתחברת עם הנחת העבודה והמטרות שלנו".

הכפר של דורון וערן אלמוג

הסיפור של האלוף במילואים דורון אלמוג הוא דוגמא נפלאה לסיוע לאזרחי מדינת ישראל וכתוצאה מכך בניית קהילה שמאות ואלפים יכולו להנות ממנה בעתיד. אלמוג, קצין מוערך מאוד ולשעבר אלוף פיקוד הדרום, אוחז בסיפור אישי לא פשוט. הוא ואישתו דידי גילו שבנם האמצעי ערן סובל מצירוף של אוטיזים עם פיגור שיכלי. הזוג נעזר בסיוע ממשלתי כדי לטפל בערן, אך גילו שברגע שימלאו לו 18 לא יוכלו להמשיך ולקבל את הסיוע. השניים חששו לגורל בנם לאחר לכתם מהעולם. ערן אינו עצמאי, אפילו את המילה אמא ואבא לא יכל לומר מעולם. הם בדקו היכן יוכלו למצוא לו בית ומצאו בעיקר מוסדות קרים עם אווירה של מוסד פסיכיאטרי או של בית כלא, לא מקום שמישהו ירצה לשלוח את ילדיו לשם. לבני הזוג אלמוג היה חזון: לבנות כפר ירוק נוח ונעים, שיהיה בו מקום לבנם ערן ולעוד צעירים שסובלים מאוטיזים, שם יוכלו להתבגר ולחיות בכבוד. הם הכינו תוכנית מסודרת ל'עלי נגב׳ ופנו ל-JNF לשותפות. פרידמן: ״הסיבה שהארגון נרתם לעזרתם הייתה כי 'עלה נגב' ממוקם באופקים, עיר בפריפריה שהארגון שם לו למטרה לקדם ולפתח. JNF מימנו מתקן מפואר ויפהפה שנקרא פרוייקט ׳עלה נגב׳. לקחו עיירה כמו אופקים והפכו אותה למקום במעמד גבוה יותר. יותר אנשים עברו לעיר, הכפר הטיפולי יצר מקומות עבודה וקהילה שלמה נבנתה בעקבות כך". בשנת 2007 ערן נפטר מסיבוכים של מחלתו. אך ׳עלה נגב׳ חי וקיים ומשמש בית חם למאות נערים עם לקויות ואוטיזים. פרוייקט ׳עלה נגב׳ נגע בהמון אנשים ובהמשך זיכה את דורון אלמוג בפרס ישראל.

המהפכה שעשיתם בדרום נפלאה, אבל אני למשל שירתתי בצפון והתאהבתי בו. הסיבה שלא נשארתי לגור בו היא כי אין מה לעשות שם. יש לי חברים שנולדו וגדלו במטולה והם החליטו לעזוב מפני שאין אפשרות לפתח שם קריירה

״הפכנו מחדש את באר שבע ואת הדרום ועכשיו אנחנו עושים את זה בגליל. אחת הבעיות עם הצפון הן שלמרות שהוא כל כך שונה מהנגב – ירוק, עם מים ושמיים כחולים מקום קסום לחיות, אנשים עוזבים אותו כי הם לא מוצאים פרנסה, אין אפשרויות כלכליות. אני יכולה להבטיח לך שלחברים הישראלים שלך במטולה יהיו בעוד חמש שנים הרבה יותר אפשרויות עבודה. וכן, אם אנחנו מבקשים ממשפחות לגור במקומות כמו חלוצה, ערד, ירוחם, ספיר או בעכו. אנחנו מחיים עכו מחדש. לדוגמא, בנינו מרכז מבקרים בכניסה לשוק המפורסם בעיר שמשרת אלפי ישראלים. שם ניתן ללמוד על עסקים, מסעדנות בגליל המערבי ולבצע מפגשים עסקיים. יהודים וערבים נפגשים תחת המטריה של JNF שעוזר לפתח את העסקים שלהם ולחלוק ידע, רעיונות
ולסייע אחד לשני ו'לנט וורקינג' ביניהם.

״אנחנו צריכים לוודא שיש להם אפשרויות עבודה, חינוך, מרכזיים רפואים גדולים וגם מקומות לתרבות, מוזיקה, אומנות, תיאטרון וריקודים. הפרוייקט שנקרא ׳לך צפונה׳ כולל תוכנית של פיתוח צפון הארץ. בקרוב ייבנה בית חולים גדול בקרית שמונה, שחוץ מלהעניק שירותי רפואה ברמה גבוהה הוא יספק מקורות פרנסה למאות משפחות. אנחנו גם בונים כרגע בקרית שמונה בית ספר לבישול שיהיה המוסד הקולינרי הגדול במזה"ת ושילמד בין השאר בישול, טכנולוגית מזון, עסקי מסעדנות ובישול למוסדות, עם מקומות לינה לסטודנטים שלו, מה שיאפשר הבאת תלמידים מכל חלקי הארץ והעולם. אנחנו מפתחים גם את ׳מעלות תרשיחא׳, עיר יהודית וערבית. נבנה מרכז מים גדול בצפון. בעיקרון, המטרה שלנו היא להעביר בשנים הקרובות כ-500,000 תושבים מכל רחבי הארץ לדרום וכ-300,000 תושבים לצפון״.

ואתם ממשיכים לסייע לישובים בעוטף עזה.

״התמיכה שלנו בתושבי העוטף היא תמידית, וכמובן שגם בכל פעם שיש שם מצב חרום אנחנו עוזרים. בשנה שעברה כשהיה את טרור העפיפונים, JNF מימנו בניה של מקלטים ותוספת ניידות כיבוי אש. בשדרות בנינו מתחם משחקים ענק שהוא ׳אין דורז׳ וממוגן מבחוץ כמו מקלט. הקמנו שם משחקיה לילדים עם קיר טיפוס ואטרקציות רבות. המקום יכול להכיל 500 ילדים. זה פרוייקט מרהיב שעלה 5 מיליון דולר. המקום ממוגן ככה שבמקרה של ׳צבע אדום׳ הילדים לא צריכים לברוח למקלטים והם יכולים להישאר ולהמשיך לשחק".

ציונות ומוזיקה: שרון בימים הטובים בארץ עם גלי עטרי

תיכון עם תלמידים אמריקאים

במהלך השיחה פרידמן סוקרת שורה של פרוייקטים עתידיים שחלק גדול מהם כבר יצאו לדרך. ביניהם החזון להביא ולממן את תעשיית הסרטים, תיאטרון, אומנות ומוזיקה ותרבות בפריפריה. בבורד נמצאים כבר דמויות מוכרות כמו רון רובינסון, אבי לרנר, צ׳אק מוריס ונועה תשבי.

פרוייקטים נוספים: חוגי סיירות ברחבי הארץ, שהם העתיד של המנהיגות הישראלית והזדמנות לצעירים לרכוש ערכים של מנהיגות; 'מכון ערבה' בקיבוץ קטורה, המקום היחיד בעולם בו ישראלים, ירדנים, פלסטינים וסטודנטים מכל העולם לומדים יחד לתואר באיכות הסביבה; פרוייקט ׳מיוחדים במדים׳ המאפשר קליטה של נערים ונערות בעלי צרכים מיוחדים בצה״ל; תיכון אלכסנדר MASS בהוד השרון, עם תלמידים אמריקאים לסמסטר או תוכנית קיץ בישראל, ללימודים מלאים וחוויות מהמקומות החשובים בישראל ולא רק לימודים מתוך ספר; ובנוסף, מרכז לרכיבה טיפולית על סוסים בקיבוץ גרופית. ה-JNF גם יצר כוח משימה מיוחד שמטרותו לאחד אנשים מאזורים שונים בארץ. כל אחד יכול לייצג את אזור המגורים שלו ולהתנדב שם כדי להביא לשינוי חברתי, אקולוגי, חינוכי ועוד.

לסיום, מה הכי חשוב לך באופן אישי שידעו על JNF?

״למרות שזו כבר השנה ה-20 שלי בארגון, אני מרגישה שיש לי עוד המון אנשים לפגוש, מקומות ללכת אליהם ומדינה לבנות. JNF זוכה בשנים האחרונות ב -Charity Navigator לציון 4 כוכבים, שהוא הכי גבוה שקיים. אחת המטרות שלי באופן אישי היא שגם הישראלים יבינו ש-JNF זה לא אירגון עתיק של סבתא שלנו שרק נוטע עצים, אלא אירגון חי ותוסס שפועל למען המדינה שהם הכי אוהבים בעולם".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

לוס אנג'לס

170 עדים חדשים

Published

on

קבוצת בני נוער מכל רחבי היבשת ומישראל השתתפה במחנה קיץ ב'אמריקן ג'ואיש יוניברסיטי' בבל אייר • המטרה: שימור זכרון השואה באמצעים טכנולוגיים ורגשיים

הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים" – יאנוש קורצ'אק

במציאות של אנטישמיות גואה, הכחשת שואה ו-66% מדור המילניום שלא שמעו על אושוויץ או על ניצולי שואה, בחרנו ב-IAC להקדיש את תחרות ההאקתון השנתית של תכנית ״איתנים״ לנושא.

בני נוער אמריקאים-ישראלים הגיעו מרחבי ארצות הברית, ואליהם הצטרפה משלחת מישראל של נוער ״מחינוך לפסגות״. המשתתפים התפצלו לקבוצות מדמות סטארטאפים, והובילו תהליך של מחקר, חשיבה, תכנון, עשייה והצגת פתרונות.

מדברים הרבה על ״הבעיה של הדור הצעיר״, אבל אנחנו רואים בעיקר תקווה, תשוקה, בגרות ואין סוף חכמה וברק. תפיסת העולם שלנו פשוטה: אם רוצים להגיע למחוזות חדשים, הנוער צריך לשבת על ״כסא הנהג״. אנחנו נותנים לדור הצעיר, ותפקידנו לתת להם את הכלים והערכים שינחנו אותם. למידה מבוססת פרוייקט שמפתחת יכולות מנהיגותיות ועבודת צוות, ובאותה הנשימה מחברת אותם לזהות היהודית, ומדינת ישראל.

לצד החדשנות ויצירתיות של תפיסות עולם שמחברות זיכרון ובינה מלאכותית, הרגעים המרגשים ביותר היו החיבור הבלתי אמצעי, והחיבוקים החמים, במפגשים של הקבוצות עם ניצולי השואה. הסיפורים של זוועה שאי אפשר לדמיין, ותקווה של דור צעיר שמתחייב לא לשכוח.

אחרי תהליך של שבוע עמוס עבורם ומרגש עבור כולנו, הקבוצות המתחרות הציגו את הפתרונות היצירתיים שפיתחו אל מול ההורים, הקהילה, ופאנל שופטים מומחים. הצוות המנצח קיבל מלגה מיוחדת להשתתפות ב״מצעד החיים״ בשנה הקרובה, ויציג את הפתרון החדשני לשימור זכרון השואה ,ב- 8-5 בדצמבר, בכנס השנתי שלנו בדרום פלורידה.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לניצולי השואה שנתנו משמעות, למנטורים שהגיעו מרחבי ארצות הברית לשתף בידע וניסיון שלהם, לצוות המקצועי שלנו שהפיק חוויה מקצועית ומשמעותית, וכמובן לבני הנוער שהשתתפו השנה.

אלי ויזל אמר ״שכל מי שמקשיב לעד הופך לעד". בפעילות המשמעותית הזו, לא רק שנוצרו 170 עדים חדשים, אלא עדים שמחוייבים להעביר הלאה את הסיפורים לדור שלהם. זו ההתחייבות שלנו לאילו שעברו בגבורה את הזוועות, והאחריות שלנו ש״לעולם לא עוד״.

המשך לקרוא

לוס אנג'לס

"יש לי מוצר טוב שאפשר להתגלגל איתו לכל מיני קהילות"

Published

on

אחרי עשר שנים על בימות ישראל במחזות זמר וכזמרת ליווי לליאור נרקיס, מושיק עפיה ואייל גולן, החליטה שני קיסוס לפרוש כנפיים ולהמריא לאמריקה • היא עדיין מתגעגעת ללוד, עיר הולדתה, ומככבת בפרויקט נוסטלגיה בסטודיו סיטי עם מוזיקה ישראלית מכל הזמנים, מצגת תמונות מהארץ וכמובן אוכל ישראלי • הפינה לשיפוטכם

רגע, רגע: הבחורה יפהפיה, שרה מדהים. לילדה יש המון בטחון וכריזמה. אז מה קרה לה באודישן של אקס פקטור ב 2015- שכל השופטים חלקו בדעותיהם ועברי לידר שלח אותה הביתה? למה איכפת להם אם היא צנועה או לא? אז השתמשה קצת במילים לועזיות. ביג דיל.

כן לדעתי היא צנועה מאוד, אבל צניעות לא מעידה על כשרון. ולשני קיסוס יש המון מזה. אני יודע, שמעתי אותה בהרבה הזדמנויות. וכל המלעיזים הטוקבקיסטים
והשופטים שלא נתנו לה להגיע לגמר באקס פקטור בולעים את הכובע. בינתיים היא מתחילה להמריא כמו ציפור שיר כאן אצלנו בהוליווד.

"בארץ הופעתי עם זמרים מאוד ידועים עוד לפני התחרות. זה גם נתן לי קרש קפיצה להגיע הנה", פותחת שני קיסוס את סיפורה. "עבדתי עם ליאור נרקיס ועם
אייל גולן, מושיק עפיה ועם עידן יניב, שזה כרטיס ביקור מוזיקלי מאוד מכובד בארץ".

עכשיו נפתח לי התיאבון. אני רוצה לדעת קצת על הילדה הזמרת המחוננת עם החיוך הכובש.

"נולדתי בלוד ושם גם גדלתי, "היא ממשיכה. "הייתה לי ילדות מדהימה, יש לי חברים לכל החיים משם. מאז ששיחקנו במחבואים ועד היום אנחנו שומרים על קשר. אבל רובם עזבו את לוד מסיבות כאלה ואחרות. שגדלתי שם בתחילת שנות התשעים, זה היה מקום טוב מאוד לגדול בו. גם היום לוד היא מקום קסום, היא משלבת אנשים מדהימים וטובים עם אופי חזק וניחוח של פריפריה, במובן הטוב של המילה. עכשיו כשאני בלוס אנגלס אני מעריכה דווקא את המקום החם והפשוט יותר. את האופציה ללכת לבקש סוכר מהשכן בלי שיחשבו שאתה קוקו…

"בבית ספר כשגדלתי תמיד הייתי הליצן. חיפשתי תשומת לב בכל מיני דרכים ולבלוט כי הייתי הילדה הכי פחות מושכת בכיתה בלשון המעטה… אז גיליתי שאני
יכולה לשיר ומצאתי את הייחוד שלי בחבורה. תמיד הייתי שם המלכה השולטת.

"אני זוכרת שהיה לי בית חם עם הרבה אהבה. הייתי ילדה מאוד מכוערת לדעתי. יכול להיות שבגלל שניסיתי לפצות על זה התחלתי להתבלט עם חברתיות ואחר-כך
התפתח אצלי כישרון עלום והתחלתי לשיר. כשעמדתי שם מול אנשים לא הייתי יפה. היה לי קול טוב. היו לי גבות מחוברות, אבל יצא לי קול מדהים.

אמרתי 'מה שיהיה יהיה'

אמרתי 'מה שיהיה יהיה' "באותה תקופה היה לי שכן בשם מאור מימון, שהיה קצת
יותר מבוגר נכנס לאמרגנות מוזיקלית והצגות ילדים. הוא התחיל בחזרות אצלינו במקלט והיינו מופיעים במתנסים ובתי ספר. הוא פרסם מודעות שהוא מחפש כישרונות צעירים. הייתי בכיתה ג', וגיליתי שאני יודעת לשחק ולשיר וגם אמא שלי שלחה אותי לכוראוגרף בשם קלוד דאדיה לרקוד. אבל זה לא הספיק לי אז שרתי גם על במות קטנות, באירועי בית ספר ואירועי עירית לוד.

"אחר-כך לקחתי אוטובוס לתל אביב והצטרפתי ללהקת צעירי תל אביב של עיריית תל אביב. בו זמנית התקבלתי לכל מיני הצגות במיוחד מחזמרים. הופעתי במחזמר של שירי אילנית, שזכה סיקור רחב מאוד. הופענו עם צעירי תל אביב בכל העולם. כולל פעמיים בארצות הברית. השתלבתי בכל מיני להקות אירועים והייתי מאוד
עסוקה. בצבא הופעתי בלהקה צבאית. היה די קשה להתקבל. היו לי שלושה אודישנים עד שהתקבלתי.

"אחרי השירות, הכרתי את ליאור נרקיס, והתחלתי ללוות אותו בכל המופעים. לא היה לי סוכן. תמיד ייצגתי את עצמי מול כל המנהלים והאמנים. במקביל עשיתי גם
פרסומות לכל מיני מוצרי צריכה. הופעתי במחזמר שרץ שנתיים עם אבי דור. אחר-כך הפכתי יותר מבוקשת וחיפשו אותי לכל מיני במות ואמנים. הופעתי גם עם צחי הלוי ("פאודה") ואביבה אבידן במחזמר ״הזמיר״ על פי שיריו של נועם חורב עם שחקנים נוספים ומדהימים. בסוף גם פנו אלי מההפקה של אייל גולן ומצאתי את עצמי לידו בהרבה הופעות, במיוחד היינו בהרבה מופעים בקיסריה. שזה משהו מדהים עוצמתי ומרגש. יצאנו גם הרבה לחוץ לארץ לסיבובי הופעות בקהילות הישראליות והיהודיות.

"לעבוד עם אמן צמרת כמו אייל גולן זה משנה לגמרי את כללי המשחק. אתה לומד המון, שמדובר באמן כזה כל הפרמטרים משתנים. הנגנים הם הכי טובים, הבמות
מושקעות והפקה משוכללת ומקצועית ביותר והלהקה היא הכי טובה. שיש הפקה גדולה יש חזרות רבות, אבל כולם מומחים וזה זורם. יש תמיד כימיה מיוחדת בין כל
האמנים, זה כבר עובד על אוטומט.

"הייתי זמרת ליווי של אייל גולן שלוש שנים רצופות. בסך הכל הייתי על הבמות בארץ כזמרת כמעט עשר שנים, רוב הזמן עם ז'אנר ים תיכוני. אני אוהבת לעשות את הכל. אני מרוקאית, וזה מאוד מחייב מכל הבחינות, אבל אני נמשכת לכל הסגנונות ובמיוחד לשילובים מיוחדים של פופ עם אלמנטים ים תיכוניים, מזרח ומערב.

"אני קיסוס מהבית למרות שחלק מהמשפחה עדיין נקרא קשיש. אני כמו צמח קיסוס שמטפס אבל לא תמיד כל כך קל. לפני שנה החלטתי לעבור ללוס אנג'לס
ולהתקדם ולטפס מעלה. באתי מוכנה עם ויזת אמן. אמרתי 'מה שיהיה יהיה', האמנתי בעצמי, ידעתי מה יש לי להציע וזו הסחורה הכי טובה.

כשלון מפואר מול חלומות במגירה

"התחרות כאן גדולה, זו חוויה ענקית. החלטתי שהגיע הזמן שלי לעוף מן הקן ולפרוש כנפיים של ציפור שיר. לא הרבה אנשים יודעים, כי זה היה מאוד טראומתי בשבילי וזה עדיין נושא שכואב לי לדבר עליו: אבא שלי נפטר ממש אחרי שהשתחררתי, ולא הרשיתי לעצמי לעזוב את אמא שלי. החלום הזה להגיע לכאן ולנסות היה מבחינתי דילמה, לעזוב את המקום ליד אמא שלי ולהיות אגואיסטית או
לנסות בכל זאת להגיע ללוס אנג'לס, אפילו אם רק לתקופה. אמא תמיד מתגעגעת ושמחה על הצעד שעשיתי. אני אביא אותה לכאן לבקר בעזרת השם.

"אני חייבת לעשות עכשיו את מה שכל הזמן חלמתי עליו, כי פתאום אתעורר בגיל חמישים ואגיד – למה לא עשיתי את זה. עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה. אני אומרת לעצמי, מפה אני אקפוץ או שאני אפול. יכול להיות שעוד חודשיים יהיו לי פתאום אודישנים להצגה או מחזמר פה באל-איי או בניו יורק בברודווי. אי אפשר לדעת.

"אני אופטימית אבל עם רגליים על הקרקע. ומוכנה לכל אפשרות. למדתי לא להתכווץ אלא לשחרר ולקדם את כל העניינים שלי. תמיד שנלחמתי זה לא קרה ודווקא ששחררתי התחילו לבוא אלי דברים. היום אני מופיעה באירועים עם להקת ענק באופן קבוע בכל מיני אירועים. מרגישה שזה מתפתח וגדל.

בעבר הדרכתי להקת ילדים בבית כנסת 'אור תורה' בווניס. אני מרגישה שאני שליחה מישראל, עובדת המון עם הקהילה היהודית כאן ומלמדת אותם מה זאת ישראל דרך משחק ומוזיקה. ליהודים אין תמיד מושג מה זה ישראל. כרגע אני מכינה ערב ישראלי עם מוזיקה ישראלית של פעם ושל היום ומצגת תמונת מהארץ וכמובן אוכל ישראלי. יש לי מוצר טוב שאפשר להתגלגל איתו לכל מיני קהילות. אפילו שאני חדשה פה ומתחילה הכל מההתחלה לאחר שבארץ הופעתי עם הזמרים הכי גדולים על במות הכי מפוארות. כל ההתחלות קשות אבל אני בטוחה בעצמי
שיום יבוא ותראה את השם שלי על לוחות המודעות של הפקות רציניות והכי חשוב – שכולם ידעו שאני מישראל".

המשך לקרוא

לוס אנג'לס

לך צפונה: ממערב לוס אנג'לס לקריית שמונה

Published

on

יריד אוכל, תבלינים ומשקאות מרהיב הוצג בפני תומכי ה- JNF במלון "לאקס" בראשות השף ואשף התבלינים המפורסם ליאור בן סרקרז • המטרה: התרשמות
ראשונית מאחד המרכזים הקולינריים הגדולים בעולם שמוקם באצבע הגליל • הקרן שקיימת בישראל – לא מה שחשבתם

ארגון ה- JNF בלוס אנג'לס- השלוחה האמריקאית של הקק"ל בישראל- ערך ערב מיוחד במרכזו חשף את השלבים הראשונים של התוכנית להקמת מוסד קולינרי, מהגדולים בעולם, ביעד מעניין – העיר קריית שמונה שבצפון הארץ. לאירוע, שהתקיים במלון ״לאקס״ במערב לוס אנג'לס, הגיעו תומכים ואוהבי אוכל גורמה וחובבי יין רבים מהקהילה היהודית בעיר המלאכים. הם זכו להתרשמות ראשונה מהתוכנית ״לך צפונה״, במסגרתה משקיעה הקרן הקיימת לישראל עשרות מיליוני דולרים בפיתוח ערים בפריפרייה הישראלית.

חלק מהמטרות הן בניית מוסד לחדשנות קולינרית ומרכז לאומנות האוכל שיכשירו טבחים וחובבי בישול מכל רחבי המזרח התיכון, וגם יצירת ׳אינקבטור׳ לבעלי
חברות וסטארטפים מתחום ותעשיית המזון.

האירוע (סולד אאוט) היה בסגנון ׳מבחוץ פנימה׳. על הרעיון, התוכן וההפקה הופקדו אנשי הצוות של TEEV Events של דיויד אזולאי, ששכר שני שחקני חיזוק בדמותם של טל אוריון ויוסי מחלוף (קונספט, עיצוב תחנות האוכל והשולחנות היפהפיים)

רחבת המלון החיצונית לבשה מראה של שוק ישראלי על כל צבעיו, צורותיו וריחותיו עם חומרי הגלם שכולנו אוהבים ומכירים ושילוט ישראלי כמו: ׳הכל בשקל׳, ׳רק היום׳, ׳טרי טרי׳, ‘אבטיחים על הסכין’ ומחירי מוצרים בשקלים. בין דוכני השוק יכולתם למצוא את האוכל הישראלי והטוב מוגש בצורה הכי ארצי שראלית: פיתות טריות, מבחר סלטים, חומוס, טחינה, באבאגנוש, פלאפל
חם, שווארמה, בצל מטוגן, חצילים וגם דוכן חלווה במגוון טעמים. עוד במתחם – בר שהגיש לאורחים מיטב יינות ומשקאות אלכוהוליים לכל אורך האירוע.

קצת אחרי השעה 8 בערב הוזמנו האורחים להיכנס לאולם הכנסים של המלון, שם המתינו להם שולחנות מעוצבים באווירה יוקרתית. האירועים של של ארגון ה- JNF תמיד דואגים לשים את ישראל ב׳קידמת הבמה. לראייה: בזמן שירת ההימנונים המסורתית ׳התקווה׳ זכתה אחר כבוד להיות מבוצעת ראשונה ורק לאחר מכן בוצע ההמנון האמריקאי (מנהג שמן הראוי שייושם גם בשאר האירועים הישראלים אמריקאים).

במהלך הערב נשאו דברים ראשי ארגון ה- JNF . הם הודו לתומכים הגדולים בארגון ולתורמים, על כך שזכו לגייס בחמש השנים האחרונות למעלה מ- 600 מיליון דולר עבור מפעלות הקק"ל בישראל. כמו כן, הוקרן סרטון הסברה מיוחד שהציג את הפרוייקט הקולינרי החדש בגליל העליון, עם דגם אדריכלי של המבנה הענק שנמצא בתהליכי בנייה.

תבלינים שאמריקאים אוהבים

מנכ״ל הפרוייקט הוא השף ואשף התבלינים המפורסם ליאור בן סרקרז – ישראלי-אמריקאי שגדל בקיבוץ דן, למד בישול בצרפת ומתגורר כבר שנים רבות בניו יורק, שם פתח את חנות התבלינים המפורסמת שלו ,La Boîte שהשפיעה על שפים ובשלנים בארץ ובעולם.

ליאור פיתח עד היום למעלה מ 60- תערובות שמושפעות, להגדרתו, מישראל. "יש תערובת שנקראת גליל או מוסא על שם אבא שלי משה. יש תערובת שנקראת איילה, שבאזי ע"ש שלום שבאזי שזו אבקת סחוג. אלו טעמים שאמריקאים אוהבים מאוד. האישיות שלי והישראליות שלי מתבטאת בטעמים ובריחות והרעיון הוא לעודד אותם להשתמש בזה בשילוב של מה שיש כאן. לא צריך לשנות את אופי הבישול אבל אפשר לתת את הטעם הישראלי המוכר בכל נגיעה“.

ליאור סיפר שכאשר הגיע למשרדי JNF במנהטן עם הרעיון להקים מעצמה קולינרית חדשה בישראל בקריית שמונה, לא שיער לעצמו את גודל ההתלהבות של הארגון והתמיכה שיקבל. חלק מהפרוייקט יקרא ׳בית אשר׳ – המרכז לחדשנות מזון ויהווה חממת מחקר בכל הקשור לתחום הקולינרי. שם יוכלו להתפתח עסקים קטנים בתחום המזון, הגסטרונומיה וטכנולוגיית מזון, כאשר ההתמקדות תהיה ביצירת מזון בריא יותר, זול, חדשני וידידותי לסביבה.

במרכז לאומנות קולנרית יקחו חלק חברות שיבואו ללמוד אוכל, אבטחת תזונה ומעבדה לחוקרי מזון. הזדמנות לפתח מוצרים בריאים, אגרו קולצ׳ר שבשאיפה
תעלה את המוטיבציה ליזמים להשקיע במקום ולפתח בחממה הקולינרית הזו סטארט אפים חדשים ומענינים.

כמו כן, במקום יהיה בית הארחה גדול אליו יוכלו להגיע מבקרים מכל רחבי העולם, להינות ממסעדה גדולה ומיוחדת ולהישאר במתחם לסופשבוע של לימודים
והתנסות במאכלים שונים.

ג׳וש גריינשטיין, נציג The Israel Wine Producers Association , הגיע גם הוא לאירוע וסיפר לקהל מעט על ההיסטוריה של תרבות היין בישראל. ״יהודים עושים יין כבר למעלה מ-5000 שנה ורק לאחרונה הפכנו להיות ממש טובים בזה״, התבדח. הוא הציג סוגים שונים של יינות, אדומים, רוזה ולבנים, שהוצמדו לתפריט המיוחד של שף ליאור.

ליאור יצא מהמטבח בעודו לבוש סינר כחול, וחלק עם הקהל את הסיפור מאחורי ההחלטה שלו להיכנס לעולם הבישול: ״היום אני מקבל השראה מכל מה שמתרחש סביבי, המשפחה והילדים שלי כולם מעודדים אותי לבשל. אבל אני זוכר את הרגע הזה כשהייתי צעיר ואמרתי להורים שלי שאני רוצה להיות טבח: אבא שלי התנשף בכבדות ואמא שלי אמרה לו: ׳מוישה, מה גידלנו פה?׳… אחרי כמה כוסות של ערק היא אמרה לי ׳אם הבן שלי יהיה פייגלה הוא יהיה הכי טוב שאפשר". כך שלחו אותו ללימודים קולינרים בצרפת. כשסיים את לימודיו
ואת הפרק הצרפתי בחייו הבין ליאור עד כמה הוא אוהב את האוכל הישראלי, והחל לפתח תערובות של תבלינים בהשראת זכרונותיו מהמולדת.

שלוש מנות מצטיינות

הערב היה מפגן של היכולות הקולנריות של שף סרקרז שהציג ארוחה בת 3 מנות: מנת פתיחה של סלט סלקים מנגו ירקות ועגבניות על מצע טחינה שהייתה מרעננת
וטעימה להפליא. כשהוגשה המנה השניה אחזו בי רגשי חרטה עמוקים על שהתמלאתי כל כך מהשווארמה, הפיתות והחומוס מוקדם יותר במתחם השוק הישראלי. זו הייתה מנה עסיסית של כתף בקר בעשייה מושלמת! הבשר היה כה רך ונימוח בפה והוגש על בסיסו של רוטב קארי עם חומוס, גזר, צימוקים ואוכמניות.

גם את הקינוח שהיה אמור להיות החלק המאתגר עבורו בעקבות השמירה על הכשרות ליאור צלח בהצטיינות, כשהכין מנה נפלאה של מלבי מתוק עם פיסטוקים, מי ורדים, שערות חלבה ודובדבנים מעל.

בחלק האמנותי, ׳קוסם-האוכל׳ והמנטליסט ג׳וש בקרמן הימם את הקהל בשלל תרגילי קריאת מחשבות וקסמים. במהלך הערב חולקו פרסים רבים בין האורחים
שרכשו כרטיסי הגרלה, כמו טיסות לישראל ושהייה של שבוע בבית מלון, חופשות ברחבי ארה"ב וימי פינוק בספא מפואר בבוורלי הילס.

אין ספק: הפרוייקט הקולינרי של ה- JNF הוא אחד המעניינים והשאפתניים בתקופה האחרונה, ואם יראה כמו ערב יריית הפתיחה הנוכחי עתידו צפוי להיות ורוד וטעים בהחלט. אנחנו נמשיך לעקוב.

.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות