Connect with us

קהילה

ימה וקדמה, צפונה ונגבה

Published

on

נא להכיר את שרון פרידמן, ה-National Campaign Director שלJNF בחוף המערבי • ראיון על פיתוח הנגב והגליל, הסיוע לתושבי עוטף עזה, השקעה במאגרי מים ובניית בית חולים חדש והקמת אקדמיה לבישול בקריית שמונה • זה לא הקק"ל שהכרתם

ארגון ה-Jewish National Fund הוא הוותיק והגדול ביותר בהיסטוריה היהודית-ישראלית. הוא נוסד עוד ב-1901 במהלך הקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית על ידי חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. מטרתו אז הייתה רכישת קרקעות בישראל והכשרתן להתישבות יהודית.

הציבור הישראלי הכיר את הארגון בעיקר בזכות פרוייקט נטיעת העצים ברחבי הארץ. נדמה כי אין ילד ישראלי שלא התנסה בחוויה הזו. נתונים של ה-JNF מראים שעד היום ננטעו באמצעות הארגון, שעומד לחגוג בקרוב יום הולדת 120, למעלה מ-240 מיליון עצים ברחבי המדינה.

אך JNF הוא הרבה יותר מזה. עתה, כשהאדמות הללו שלנו ועל קיומה של מדינת ישראל אין עוררין. המטרה החשובה היא ליישב אותה. 60 אחוז ממדינת ישראל הקטנה כלל אינו מיושב. כן, ישראל היא אומנם המעצמה החזקה במזרח התיכון, אימפריה טכנולוגית, היי-טק, מדע ורפואה. אך רוב המוחות הללו מתרכזים במשולש שכולל את חיפה, ירושלים, אזור תל אביב והמרכז. חלקים רבים מהמדינה אינם מיושבים או אינם מפותחים.

ה- JNF מימן בשנים האחרונות סיוע משמעותי בפיתוח הדרום ובאר שבע, שפעם הייתה בסך הכל העיר הזו שאתה עוצר בה בדרך לחופשה באילת. כיום באר שבע היא אחת הערים הצבעונייות והמשגשגות בישראל. ערך הנדל״ן בה עלה ביותר מ-30 אחוזים ( מי שקנה דירות בעיר לפני עשר שנים צוחק עכשיו כל הדרך אל הבנק). מבירת הנגב היא הפכה ל׳בירת ההיי-טק וההזדמנויות של ישראל׳. עם קריית סייבר מפוארת של חברות מובילות כמו אלביט מערכות, IBM ,NESS שהעתיקו את משרדיהן לאזור, בית ספר מצליח לרפואה, מרכז מדע ואוניברסיטה מובילה וגם האמפיתאטרון הגדול בישראל. גם בתחום הספורט העיר עושה חיל, כשקבוצת הכדורגל הפועל באר שבע זכתה באליפות המדינה שלוש שנים ברציפות. עם לא פחות מחמישה קניונים שנפתחו בעיר, ביניהם ׳הגראנד קניון', הגדול במזרח התיכון, לא פלא שהעיר הפכה לאחת התוססות בישראל.

יש לי עוד המון אנשים לפגוש, מקומות ללכת אליהם ומדינה לבנות" שרון פרידמן

JNF שם לו למטרה לפתח את אזורי הפריפריה בדרום הארץ ובצפונה, ולהעביר לשם מאות אלפי ישראלים כדי ׳להפריח את השממה׳. הארגון גם דואג לסייע לישובי עוטף עזה ועוזר למדינה להתגונן ולהתמודד עם האיומים על ביטחונה. מסיבות אלו ועוד רבות נוספות JNF הוא הגב של מדינת ישראל. יהודי ארצות הברית הם בין התורמים הגדולים לארגון ששם לו למטרה לגייס כמיליארד דולר בעשר השנים הקרובות למען ישראל. הם כבר בחצי הדרך, לאחר שגייסו עד כה 585 מיליון דולר. ישבתי לשיחה אישית עם אחת הדמויות המרכזיות בארגון, ה -National Campaign Director בחוף המערבי, שרון פרידמן. לפרידמן וותק של 20 שנים בארגון בו ביצעה תפקידים רבים. היום היא האחראית הבכירה על פיתוח, מרקטינג, החדרת מודעות וגיוס כספים.

קידמה את דילן וספרינגסטין

פרידמן נולדה במונטריאול לאב ישראלי ואמא מצ׳רנוביץ שהיגרו לקנדה. למרות שלא נולדה בארץ, היא מספרת שגדלה עם ישראל בלב כל הזמן. זאת בזכות אביה הצבר שהטמיע בה את הישראליות. היא מדברת עברית שוטפת וגם אילן היוחסין שלה ציוני ביותר פרידמן מגיעה ממשפחת אברהם שפירא (השומר של פתח תקווה) וסבתה היא רבקה שפירא. בילדותה ביקרה בישראל פעם רבות ואף עברה להתגורר בארץ בגיל 20 בעקבות רומן עם בחור ישראלי, בעלה הראשון, ונשארה בישראל 18שנים תמימות.

פרידמן החלה את הקריירה שלה דווקא בעולם המוזיקה, בחברת התקליטים CBS שנקנתה בהמשך על ידי סוני והפכה להיות NMC. היא עבדה במחלקת יחסי הציבור של החברה, בשיווק והפקות. הייתה מנהלת A&R ועבדה תחילה במחלקה הבינלאומית. היא קידמה אמנים בינלאומיים בישראל כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ׳וואם׳ ודוראן דוראן. בהמשך עברה למחלקה הישראלית: ״זה היה די מפחיד כי העברית שלי לא הייתה טובה. הרגשתי שאם אני לא מכירה ומבינה את המילים של השירים של האמנים, איך אצליח בעבודה?". אך פרידמן הצליחה להשתלב ועבדה עם אמנים כמו אריק איינשטיין, גלי עטרי, כל הבנאים לדרותיהם, דיויד ברוזה, ירמי קפלן, יהודה פוליקר, נורית גלרון, סי היימן, ועוד רבים וטובים. לקראת סוף שנות השלושים של חייה עשתה מהפך בקריירה ובחייה האישיים, עזבה את ישראל ונטשה את עולם המוזיקה.

שרון, מה הביא לשינויים הגדולים הללו בחייך?

״בישראל עבדתי 24/7. לא היה לי יום או לילה. הייתי מרוצה אבל הרגשתי באיזה שהוא שלב שאני צריכה שינוי והפסקה. דני ידין, שהיה הבוס שלי, הציע לי לקחת הפסקה של שלושה חודשים:: ׳סעי לנוח ולחפש את עצמך וכשתחזרי נמצא לך תפקיד שיתאים. אם תחליטי שאת לא רוצה להמשיך אז אני אבין'. נסעתי לחופשה אצל אחותי בסן פרנסיסקו והתאהבתי שם בבחור שאני מכירה עוד ממונטריאול. הוא עבר לבוסטון והחלטתי שאני עוברת ביחד איתו".

איך גילית את ארגון ה-JNF?

״בבוסטון אנשים שמכירים אותי אמרו לי כל הזמן׳ יש לך תשוקה כל כך גדולה לישראל, אולי תעשי משהו למען הארץ?׳ עשיתי מחקרים על ישראל וגיליתי הרבה אירגונים יהודיים נפלאים. הכרתי את ראסל רובינסון, מנכ״ל ה- JNF בארצות הברית. הוא הציג לי את האירגון, ופגשתי מקום שהוא לא פוליטי, לא דתי (למרות שאני יהודיה הכי גאה בעולם וישראלית, אני לא דתיה). זה היה מסקרן להכיר אירגון שכל מה שהוא עושה זה לבנות את הבית שלנו. ראסל לקח איתי צ׳אנס והציע לי עבודה. בהתחלה חשבתי שאעשה את זה רק כדי להיכנס לקהילה היהודית בבוסטון, ואחרי איזו תקופה אחזור לתעשיית המוזיקה בה עסקתי רוב החיים. אבל התחלתי להתקדם באירגון ולקחת אחריות על אזורים שונים. תוך כדי עבודה גיליתי שאני אוהבת לחלוק את הקסם והחשיבות של JNF, להציג איך אנחנו משנים את חייהם של ישראלים בכל יום. קודמתי לניו אינגלנד ועזרתי לפתח את הסניפים בפיטסבורג, קליבלנד, סינסנטי ועוד. שמתי לב שלמרות שגרתי בישראל כל כך הרבה שנים, למדתי יותר על הארץ דרך העבודה שלי ב JNF. לפני כמעט ארבע שנים קיבלתי טלפון מראסל שאמר לי שאנחנו נמצאים במצב מצויין ברחבי ארצות הברית אבל אנחנו צריכים עזרה בחוף המערבי. כששאלו אותי אם אני מוכנה לעבור ל- LA, אמרתי: ׳אני לא עוברת לאל-איי, אני עוברת לגן עדן׳״…

יש בלוס אנג׳לס הרבה אירגונים שמגייסים כסף למען ישראל. מה מבדיל אתJNF מהאחרים?

״ראשית, אני מצדיעה לכל ארגון שפועל למען ישראל. זו מטרה נפלאה. עם זאת, אין עוד ארגון שעושה מה שאנחנו עושים. אני יודעת שזה נשמע כמו קלישאה אבל אנחנו בונים את המולדת שלנו. מחוץ למשולש של תל אביב, חיפה וירושלים יש ארץ שלמה של גליל ונגב. 60% מהמדינה שלנו היום הם עדיין מדבר. פחות מ 15% מהאוכלסיה גרה בנגב ובגליל. זה מטורף.

״לדוד בן גוריון היה חלום. הוא אמר, ׳לכו דרומה׳. ושם אנחנו בונים דרכים, ערים, קהילות ומשאבי מים. בנינו יותר מ-250 מאגרי מים בארץ שמשמשים לחקלאות ולשתייה. כשאנחנו מבקרים בנגב אנחנו פוגשים אנשים, ואני לא מגזימה, עם עיניים דומעות. הם מודים לנו שיצרנו להם שם חיים שלמים. אנחנו לוקחים קהילות קיימות ומפתחים אותן. דרך העבודה שלנו נשענת על הכלכלה, אם אנחנו יכולים להציע אפשרויות עבודה שמתחברת עם הנחת העבודה והמטרות שלנו".

הכפר של דורון וערן אלמוג

הסיפור של האלוף במילואים דורון אלמוג הוא דוגמא נפלאה לסיוע לאזרחי מדינת ישראל וכתוצאה מכך בניית קהילה שמאות ואלפים יכולו להנות ממנה בעתיד. אלמוג, קצין מוערך מאוד ולשעבר אלוף פיקוד הדרום, אוחז בסיפור אישי לא פשוט. הוא ואישתו דידי גילו שבנם האמצעי ערן סובל מצירוף של אוטיזים עם פיגור שיכלי. הזוג נעזר בסיוע ממשלתי כדי לטפל בערן, אך גילו שברגע שימלאו לו 18 לא יוכלו להמשיך ולקבל את הסיוע. השניים חששו לגורל בנם לאחר לכתם מהעולם. ערן אינו עצמאי, אפילו את המילה אמא ואבא לא יכל לומר מעולם. הם בדקו היכן יוכלו למצוא לו בית ומצאו בעיקר מוסדות קרים עם אווירה של מוסד פסיכיאטרי או של בית כלא, לא מקום שמישהו ירצה לשלוח את ילדיו לשם. לבני הזוג אלמוג היה חזון: לבנות כפר ירוק נוח ונעים, שיהיה בו מקום לבנם ערן ולעוד צעירים שסובלים מאוטיזים, שם יוכלו להתבגר ולחיות בכבוד. הם הכינו תוכנית מסודרת ל'עלי נגב׳ ופנו ל-JNF לשותפות. פרידמן: ״הסיבה שהארגון נרתם לעזרתם הייתה כי 'עלה נגב' ממוקם באופקים, עיר בפריפריה שהארגון שם לו למטרה לקדם ולפתח. JNF מימנו מתקן מפואר ויפהפה שנקרא פרוייקט ׳עלה נגב׳. לקחו עיירה כמו אופקים והפכו אותה למקום במעמד גבוה יותר. יותר אנשים עברו לעיר, הכפר הטיפולי יצר מקומות עבודה וקהילה שלמה נבנתה בעקבות כך". בשנת 2007 ערן נפטר מסיבוכים של מחלתו. אך ׳עלה נגב׳ חי וקיים ומשמש בית חם למאות נערים עם לקויות ואוטיזים. פרוייקט ׳עלה נגב׳ נגע בהמון אנשים ובהמשך זיכה את דורון אלמוג בפרס ישראל.

המהפכה שעשיתם בדרום נפלאה, אבל אני למשל שירתתי בצפון והתאהבתי בו. הסיבה שלא נשארתי לגור בו היא כי אין מה לעשות שם. יש לי חברים שנולדו וגדלו במטולה והם החליטו לעזוב מפני שאין אפשרות לפתח שם קריירה

״הפכנו מחדש את באר שבע ואת הדרום ועכשיו אנחנו עושים את זה בגליל. אחת הבעיות עם הצפון הן שלמרות שהוא כל כך שונה מהנגב – ירוק, עם מים ושמיים כחולים מקום קסום לחיות, אנשים עוזבים אותו כי הם לא מוצאים פרנסה, אין אפשרויות כלכליות. אני יכולה להבטיח לך שלחברים הישראלים שלך במטולה יהיו בעוד חמש שנים הרבה יותר אפשרויות עבודה. וכן, אם אנחנו מבקשים ממשפחות לגור במקומות כמו חלוצה, ערד, ירוחם, ספיר או בעכו. אנחנו מחיים עכו מחדש. לדוגמא, בנינו מרכז מבקרים בכניסה לשוק המפורסם בעיר שמשרת אלפי ישראלים. שם ניתן ללמוד על עסקים, מסעדנות בגליל המערבי ולבצע מפגשים עסקיים. יהודים וערבים נפגשים תחת המטריה של JNF שעוזר לפתח את העסקים שלהם ולחלוק ידע, רעיונות
ולסייע אחד לשני ו'לנט וורקינג' ביניהם.

״אנחנו צריכים לוודא שיש להם אפשרויות עבודה, חינוך, מרכזיים רפואים גדולים וגם מקומות לתרבות, מוזיקה, אומנות, תיאטרון וריקודים. הפרוייקט שנקרא ׳לך צפונה׳ כולל תוכנית של פיתוח צפון הארץ. בקרוב ייבנה בית חולים גדול בקרית שמונה, שחוץ מלהעניק שירותי רפואה ברמה גבוהה הוא יספק מקורות פרנסה למאות משפחות. אנחנו גם בונים כרגע בקרית שמונה בית ספר לבישול שיהיה המוסד הקולינרי הגדול במזה"ת ושילמד בין השאר בישול, טכנולוגית מזון, עסקי מסעדנות ובישול למוסדות, עם מקומות לינה לסטודנטים שלו, מה שיאפשר הבאת תלמידים מכל חלקי הארץ והעולם. אנחנו מפתחים גם את ׳מעלות תרשיחא׳, עיר יהודית וערבית. נבנה מרכז מים גדול בצפון. בעיקרון, המטרה שלנו היא להעביר בשנים הקרובות כ-500,000 תושבים מכל רחבי הארץ לדרום וכ-300,000 תושבים לצפון״.

ואתם ממשיכים לסייע לישובים בעוטף עזה.

״התמיכה שלנו בתושבי העוטף היא תמידית, וכמובן שגם בכל פעם שיש שם מצב חרום אנחנו עוזרים. בשנה שעברה כשהיה את טרור העפיפונים, JNF מימנו בניה של מקלטים ותוספת ניידות כיבוי אש. בשדרות בנינו מתחם משחקים ענק שהוא ׳אין דורז׳ וממוגן מבחוץ כמו מקלט. הקמנו שם משחקיה לילדים עם קיר טיפוס ואטרקציות רבות. המקום יכול להכיל 500 ילדים. זה פרוייקט מרהיב שעלה 5 מיליון דולר. המקום ממוגן ככה שבמקרה של ׳צבע אדום׳ הילדים לא צריכים לברוח למקלטים והם יכולים להישאר ולהמשיך לשחק".

ציונות ומוזיקה: שרון בימים הטובים בארץ עם גלי עטרי

תיכון עם תלמידים אמריקאים

במהלך השיחה פרידמן סוקרת שורה של פרוייקטים עתידיים שחלק גדול מהם כבר יצאו לדרך. ביניהם החזון להביא ולממן את תעשיית הסרטים, תיאטרון, אומנות ומוזיקה ותרבות בפריפריה. בבורד נמצאים כבר דמויות מוכרות כמו רון רובינסון, אבי לרנר, צ׳אק מוריס ונועה תשבי.

פרוייקטים נוספים: חוגי סיירות ברחבי הארץ, שהם העתיד של המנהיגות הישראלית והזדמנות לצעירים לרכוש ערכים של מנהיגות; 'מכון ערבה' בקיבוץ קטורה, המקום היחיד בעולם בו ישראלים, ירדנים, פלסטינים וסטודנטים מכל העולם לומדים יחד לתואר באיכות הסביבה; פרוייקט ׳מיוחדים במדים׳ המאפשר קליטה של נערים ונערות בעלי צרכים מיוחדים בצה״ל; תיכון אלכסנדר MASS בהוד השרון, עם תלמידים אמריקאים לסמסטר או תוכנית קיץ בישראל, ללימודים מלאים וחוויות מהמקומות החשובים בישראל ולא רק לימודים מתוך ספר; ובנוסף, מרכז לרכיבה טיפולית על סוסים בקיבוץ גרופית. ה-JNF גם יצר כוח משימה מיוחד שמטרותו לאחד אנשים מאזורים שונים בארץ. כל אחד יכול לייצג את אזור המגורים שלו ולהתנדב שם כדי להביא לשינוי חברתי, אקולוגי, חינוכי ועוד.

לסיום, מה הכי חשוב לך באופן אישי שידעו על JNF?

״למרות שזו כבר השנה ה-20 שלי בארגון, אני מרגישה שיש לי עוד המון אנשים לפגוש, מקומות ללכת אליהם ומדינה לבנות. JNF זוכה בשנים האחרונות ב -Charity Navigator לציון 4 כוכבים, שהוא הכי גבוה שקיים. אחת המטרות שלי באופן אישי היא שגם הישראלים יבינו ש-JNF זה לא אירגון עתיק של סבתא שלנו שרק נוטע עצים, אלא אירגון חי ותוסס שפועל למען המדינה שהם הכי אוהבים בעולם".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

לוס אנג'לס

העצמה נשית בוודלנד הילס

Published

on

כ-50 ישראליות השתתפו ביום ראשון שעבר בסמינר העצמה של המנטורית רקפת אהרן והתזונאית קארין אדוני בן-דוד ונהנו מיום מרגש ומעשיר

אין ספק כי כולן רוצות להגיע למטרות שלהן בחיים. בין אם זה בפן האישי, העסקי, החברתי או זה הבריאותי; כולנו רוצות להיות הגרסה הכי טובה של עצמן. במטרה לתת לנשות הקהילה את הכלים לממש את עצמן, לבנות אורח חיים מאוזן וללמוד איך להשיג יותר בחיים, אשת העסקים והקואוצ׳רית רקפת אהרן וקארין אדוני בן-דוד, תזונאית ומאמנת לאורח חיים בריא, איחדו כוחות ליום מלא בכלים, השראה, כיף וכמובן אוכל טעים ובריא.

בסמינר המיוחד והראשון מסוגו, שנקרא ״עוצמה אישית כדרך חיים״, שהתקיים בביתה של רקפת אהרן בוודלנד הילס, לקחו חלק כ-50 נשים. חלקן הגיעו במיוחד מלאס וגאס, סן דייגו, אורנג׳ קאונטי וכמובן מלוס אנג׳לס והוואלי. במהלך כל היום, שנפתח כבר בשעה 9 בבוקר ונמשך עד ל-5 אחר הצהריים, הבנות נהנו מסבב הרצאות מרתקות ומעשירות: רקפת אהרן בנושא העצמה אישית ועסקית, קארין אדוני בן-דוד חינכה על אורח חיים בריא וירידה במשקל, טל נברו, הבעלים של חברת ״Social Lady" לשיווק ברשתות חברתיות, נתנה טיפים לשימוש נכון באינסטגרם, ליאור הראל-סטרן לימדה סטיילינג ולסיום היום, בת-שבע מלכה פינקה את הבנות במדיטציה מרגיעה לנשמה.

במסגרת הסמינר דובר על שאיפות, עסקים, תזונה, התנהלות מחשבתית ודיוק בחיים, בדיקת ודחיפת גבולות והתמודדות עם מחשבות מגבילות, כאשר כל אחת לקחה את הדברים למקום שמתאים לה, בו היא נמצאת כרגע בחיים. כמו כן, הבנות נהנו מארוחות בוקר וצהריים עשירות ובריאות, פגשו חברות ותיקות והכירו כאלה חדשות. לאורך כל היום ניתן היה להרגיש את תחושת הכוח והעוצמה הנשית באוויר!

בעקבות הצלחת הסמינר והביקוש הרב לאחד נוסף, רקפת וקארין כבר עובדות על סמינר הנשים הבא והמועד יתפרסם בקרוב. יש למה לצפות!

המשך לקרוא

לוס אנג'לס

״מעגלים״: ערב גאלה למען ילדים עם צרכים מיוחדים

מאות תומכים מהקהילה הגיעו בשבוע שעבר לערב הגאלה השני של עמותת ״מעגלים״, שנערך בבית הספר ״עדת אריאל״ בוואלי וילג. כמיטב המסורת הצטלמו המוזמנים על השטיח האדום, ונהנו בכניסה מאפיטייזרים ואלכוהול ובהמשך מארוחת ערב כיד המלך. בתוכנית האמנותית התרגש הקהל משיתוף פעולה בשירה של הזמרת גילת יחד עם ילדי ״מעגלים״. כמו כן הופיעו ליה לפידות, לימור בן נון ועל המוזיקה ניצח די ג׳י אביאל.

אירגון ״מעגלים״ תומך ודואג לילדי הקהילה עם צרכים מיוחדים. איילת ששון-זנדברג הקימה את האירגון מתוך צורך אישי אותו חוותה. בגיל 23 נולד לאיילת ובעלה ציון בנם בכורם ירין, שגדל להיות עלם חמודות ואוטיסט בעל צרכים מיוחדים. כיום הוא מועסק ב"פיצה בראמיס" שם נתפרה עבורו במיוחד משרה המאפשרת לו להשתלב בקהילה ובמעגל העבודה.

בשיחה לאחר האירוע איילת עדיין נרגשת מכמות האהבה שהרעיפה הקהילה עליה באופן אישי ועל התרומה לאירגון. ״תודה ענקית לכל חברי הקהילה שלמדו להכיל את 'מעגלים' בצורה כל כך תומכת ואוהבת״, היא אומרת. ״גם אנשים באופן אישי וגם השירות שאנו מקבלים במהלך השנה מרגש. האירגון גדל ויש בו עשרות מתנדבים מתוך הקהילה״.

איילת מספרת כי רבים בינינו מעורבים ועוזרים ל״מעגלים״ ומביאים לשיתופי פעולה, וזה מקרב את הקהילה ופותח דלת של אהבה ורצון לקבל את האחר, לקבל את השוני. כמו כן ילדים ובני נוער מתנדבים ולוקחים חלק בפעילויות ומלמדים את הילדים לעשות למען האחר. בעתיד מתכננים ב״מעגלים״ למצוא קורת גג לאירגון, להעשיר ולהגדיל את החוגים הקיימים ולהקים מעגל תמיכה להורים ולאחים. איילת: ״האתגר הוא של המשפחה כולה ואנחנו רוצים להקים מרכז לפעילויות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, תמיכה במשפחה כיחידה אחת וללמד את הקהילה להכיל את בעלי הצרכים המיוחדים על קשת הספקטרום הרחבה״. באירוע נתרמוו עשרות אלפי דולרים.

לפרטים על הפעילויות אתם מוזמנים לבקר באתר: /http://www.maagalimcircles.org

המשך לקרוא

אירועים

אנחנו נכס אסטרטגי!

Published

on

בעוד שבוע ייערך בפלורידה הכנס השנתי של הקהילה הישראלית־אמריקאית (IAC), והעובדה שהנשיא טראמפ ינאם לראשונה באירוע מלמדת על הדרך שעשה הארגון המנכ"ל שהם ניקולא: "אנשים לוקחים את הערכים שלנו קדימה, מקבלים אחריות. זה ישנה את יהדות ארה"ב"

״מדברים על שבר בין יהדות ארה"ב לבין ישראל, מאשימים את ישראל בהתעלמות מהקהילה היהודית, אבל אנחנו לא מתמקדים בכך, ולא מדובר בעיקר מבחינתנו. אין לזה שום תוחלת, וזה לא מייצר שום דבר חוץ מתחושת ניתוק וריחוק", כך אומר שהם ניקולא, מנכ"ל ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית (IAC). "בשורה התחתונה, יש הרבה משותף בין יהדות ארה"ב לבין ישראל מבחינת ערכים ואהבה, אחד מחזק את השני, וכל מי שמדבר על אפשרות של 'גירושים' חוטא לתפקידו ולערכיו".

בתאריכים 8-5 בדצמבר ייערך הכנס השנתי של הארגון בהוליווד, פלורידה, בהשתתפות אלפי יהודים-אמריקאים, חלקם ישראלים לשעבר ואחרים ילידי ארה"ב. השנה, לראשונה, ינאם בכנס גם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ומדובר בחיזוק משמעותי לארגון הצעיר יחסית, שהוקם לפני 12 שנה בלבד, לאחר מלחמת לבנון השנייה.

בניגוד לארגונים אחרים שמזוהים פוליטית, ה־IAC מתמקד בבניית קהילה ישראלית־אמריקאית, בדגש על חיזוק הזהות היהודית והישראלית אצל הדור הצעיר, חיזוק הקהילה היהודית בארה"ב ותמיכה במדינת ישראל, בין השאר באמצעות מלחמה בחרם על ישראל (BDS). "כשהקמנו את הארגון, ישראל התייחסה אל הישראלים בארה"ב במילים חריפות כמו 'נפולת של נמושות' ו'יורדים', ובד בבד דיברו עלינו לא יפה גם בקהילות היהודיות באמריקה", מספר ניקולא, "אמרו שאנחנו צריכים להיות בישראל ולא כאן, שלא רוצים אותנו. יכולנו להיעלב ולבנות קהילה סגורה, אבל מעולם לא התלוננו או דיברנו נגדם. הסיבה היא שישראל חשובה לנו ולילדים שלנו, והוכחנו שאנחנו מסוגלים לפעול גם אחרת. בתוך 12 שנה, קהילת מהגרים קטנה יחסית הובילה למצב שבו נשיא ארה"ב מגיע לבקר אותה. הפכנו לכוח משמעותי והיום מדברים עלינו בתור נכס אסטרטגי".

מאבק בתוך בתי הספר

ויש לראשי הארגון סיבה להיות מרוצים מפעילותם. כיום קיימים 20 סניפים של הארגון ברחבי ארה"ב השנה ייפתחו שניים נוספים", מבטיח ניקולא), וכ־200 אלף איש לוקחים חלק בפעילות במהלך השנה. "אנחנו פועלים ביותר מ־80 קהילות ו־100 קמפוסים ברחבי ארה"ב", אומר מנכ"ל הארגון, "אנו רואים צמיחה של הפעילות בסדרי גודל בלתי רגילים. אנשים לוקחים את הערכים שלנו קדימה, מקבלים אחריות. זה ישנה את
יהדות ארה"ב".

בין השאר, מציגים בארגון שורה של הישגים בתחום המלחמה ב־BDS במהלך השנים, כולל חקיקת חוקים שונים נגד התופעה ופעילות מאסיבית ברשתות החברתיות על מנת לעצור את ההתבטאויות והפעילות הבעייתית. "אין עוד ארגון שיצר קהילה מחוף לחוף בסדר גודל שכזה", מתגאה ניקולא.

השנה התמקדו ב־IAC במאבק נגד החרם האנטי־ישראלי והפעילות האנטישמית בבתי הספר הציבוריים, במיוחד בקליפורניה, כאן נעשה ניסיון להכניס לתוכנית הלימודים תכנים חריפים ביותר נגד ישראל. "גילינו שבוועדת התוכנית – שהיתה אמורה להיות בנושא לימודים אתניים אבל בפועל לא כללה מילה על המיעוט היהודי – היו לפחות שישה חברים אנטי־ישראלים, חלקם ממש תומכי BDS, שניסו להכניס למערכת החינוך הציבורית נרטיב קיצוני נגד ישראל", מספר ניקולא. בתוך שבוע גייסו אנשי IAC עשרות אלפי תומכים, ששלחו כ־20 אלף מכתבים למקבלי ההחלטות וגרמו לגניזת התוכנית הבעייתית. שהם: "הקרב עדיין לא נגמר, אבל תוכנית כזו, משמעותה שבתי הספר ייהפכו למקום שלא פתוח לישראלים וליהודים, ולא נעצור עד שהיא תבוטל".

שיתוף הפעולה עם הרשויות התהדק ובמדינות שונות אף מאפשרים לאנשי הארגון לעבור על תוכניות הלימודים כדי למנוע הטיה. "הגענו למצב שבו אנו עובדים עם הרשויות המקומיות ומסתכלים על החומרים שמגיעים לבתי הספר, כדי למנוע החדרת תכנים בעלי נרטיב אנטי־ישראלי ואנטישמי", אומר ניקולא. במקביל הוא מאשים כי יש גם גורמים יהודיים שפועלים בגלוי, בתחומים אלו ואחרים, נגד מדינת ישראל: "לצערי יש ארגונים יהודיים שמובילים את ה־BDS".

שגרירות מעבר לים

ארה"ב נמצאת בפתחה של שנת בחירות, וההבדלים בין המחנות מתחדדים. באמריקה של 2019 קשה מאוד שלא לתפוס צד, ודווקא בגלל זה הסיסמה של הכנס השנה – "ישראל ביחד" – בסימן אחדות, היא חריגה. סיסמת הכנס, כמו יתר הפעילות של הארגון, אינם פוליטיים אלא לחזון הכללי של ה-IAC. "גורמים שונים מציבים תנאים לכך שהקשר בין ארה"ב לישראל יישמר, אבל אנחנו לא רואים בכלל אופציה שכזו", אומר ניקולא, "אפשר לקום בבוקר ולומר שאנחנו אוהבים את מדינת ישראל בלי להסכים פוליטית, וזה בכלל לא משנה מה קורה בחדשות. אנחנו שמים את הזרקור על המשותף, על הפוטנציאל, לא על הבעיות ועל הקיטוב. החזות שלנו היא עם יהודי ומדינה יהודית שמחוברים יחד". הוא מציין כי כ־20 אחוזים מהמשתתפים בתוכניות של הארגון הם יהודים-אמריקאים, מכיוון שהישראליות מתחברת גם למורשת
ולחדשנות, ולא רק למדינת המוצא או לפוליטיקה.

כאמור, למרות העובדה שהנשיא טראמפ צפוי לנאום בכנס, בארגון מתעקשים שלא להיכנס לפוליטיקה. "יש יהודים שקוראים להתנות את הקשר בין ישראל לארה"ב בדעות פוליטיות אישיות שלהם. אומרים שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. לפעמים הכלבים גם גורמים נזק. אי אפשר להתעלם מזה, אבל אנחנו לא נכנסים בכלל לתחום הזה. הספקטרום שלנו רחב מאוד, ואפשר לראות אצלנו אנשים שלא מסכימים זה עם זה ועדיין עובדים יחד, סביב אותה מטרה ואותו רעיון מרכזי. אנו מודעים לעובדה שמכיוון שמדובר בשנת בחירות, יהיו פוליטיקאים שיגידו מה שהקהל רוצה לשמוע, אבל זו בדיוק הסיבה לעמוד מאחורי העקרונות שלנו ולהישאר א־פוליטיים".

ניקולא מודע לעובדה שעדיין ישנם רבים שלא מבינים מדוע ישראלים שעזבו את הארץ פועלים כגוף ישראלי בארה"ב. מבחינתו הוא רואה בכך מטרה, מעין שגרירות של המדינה מעבר לאוקיינוס: "אנחנו רוצים להיות חלק מרכזי ומוביל, השער בין יהדות ארה"ב – וארה"ב בכלל לבין ישראל. אנחנו יודעים לדבר את שתי השפות והתרבויות, ומעוניינים להפוך לאחד מהארגונים היהודים־אמריקאיים המשפיעים ביותר. בסופו של דבר, זה נוגע לילדים שלנו, לשאלה איך לגדל בארה"ב דור צעיר המחובר לזהות ולמדינת ישראל. זו חייבת להיות המטרה שלנו".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות