יומולדת שמח: 10 שנים לאייפון הראשון - שבוע ישראלי
Connect with us

חדשות ואקטואליה

יומולדת שמח: 10 שנים לאייפון הראשון

Published

on

ההמצאה הטכנולוגית המשמעותית של המאה ה-21 שינתה את חיינו ללא הכר * כמה דוגמאות

לפני עשר שנים, ב־29 ביוני 2007, הגיע לחנויות האייפון הראשון. היה לו מסך זעיר של 3.5 אינץ', מצלמה מיושנת, ולא היו בו תכונות שנראות כיום מובנות מאליהן כמו GPS, חנות אפליקציות או אפשרות לגלישה בדור 3. אבל התורים היו ארוכים והמלאי אזל עד מהרה. זו היתה תחילת המהפכה. האייפון לא היה הסמארטפון הראשון, אך הוא המציא את המושג הזה מחדש והגדיר כיצד ייראו הסמארטפונים בשנים הבאות, עד היום: מסך מגע גדול, ללא כפתורים, תפריטים ויזואליים, שימוש פשוט באמצעות מחוות מגע וגישה רציפה לאינטרנט.

סמסונג, גוגל ושאר החברות שנכנסו לתחום הסמארטפונים, שאבו השראה מהאייפון המקורי של אפל. בתוך שנים ספורות לכל אדם כבר היה סמארטפון בכיס — שגם אם לא התנוסס עליו לוגו התפוח הנגוס, הצורה והרעיון היו דומים מאוד למה שהציג סטיב ג'ובס באייפון המקורי. כך שאת השינויים שחוללו הסמארטפונים בכלל בחיינו אפשר לשייך במידה רבה לאייפון הראשון. אז איך האייפון שינה את העולם ואת חיינו?

*הוא הפך את אפל לאימפריה: עד 2007 אפל היתה חברת טכנולוגיה מסקרנת ומצליחה למדי, אבל האייפון הוא שהפך אותה למפלצת שהיא כיום. עד היום אפל מכרה מעל מיליארד אייפונים בסך הכל, מכל הדגמים, מה שהפך אותה לאחת מחברות הטכנולוגיה העשירות ביותר אי־פעם. שווי השוק של החברה עומד כרגע על 740 מיליארד דולר — יותר מכמעט כל חברה אחרת בהיסטוריה – וההון ששמור בקופתה עומד על 256 מיליארד דולר. רוב הכסף הזה הגיע מהאייפון; מכירות האייפונים מהוות כ־60־70 אחוז מסך הכנסות החברה. לאפל שלל מוצרים אחרים – מחשבים, שעונים חכמים, אייפדים – אבל אף אחד מהם לא מגרד את מכונת הכסף שנקראת האייפון.

*הוא דחף את ההיי–טק: קשה לחשוב על איך היה נראה ענף ההיי־טק העולמי (והישראלי) בלי האייפון והסמארטפונים. כמעט אין ענף טכנולוגי שלא השתנה לחלוטין. הסמארטפונים יצרו ביקוש למעבדים חסכוניים ולהתקני זיכרון קטנים ועמידים, לתשתיות רשת ושרתים כדי לעמוד בביקוש בכל המידע שאנו מאחסנים, וזה רק קצה הקרחון. סמארטפונים הם בעצם פלטפורמה לאינספור אפליקציות ושירותים מקוונים: אינסטגרם, סנאפצ'ט, אובר, ובמידה רבה גם טוויטר, פייסבוק ורבות אחרות, הקיימות ומצליחות בעיקר בזכות הסמארטפונים. גם הצלחות ישראליות כמו ווייז או וייבר, שנמכרו באקזיטים ענקיים, לא היו מתרחשות אלמלא הסמארטפון. תעשייה שלמה של מפתחי אפליקציות קיימת רק בזכותו.

*הוא הפיל תעשיות שלמות: מאז 2007, מכירות של מצלמות דיגיטליות צנחו ב־66%, מכשירי ניווט ניידים ב־80% ונגני מוזיקה ב־87%. מי צריך אותם, כשיש סמארטפונים. אפשר להבין מדוע חברות טכנולוגיה ששיגשגו בשנות ה־90 וה־2000, ולא השכילו להסתגל לשינויים המהירים, נעלמו, נמכרו או הצטמצמו דרמטית. כשהאייפון יצא ב־2007, שתיים מחברות הטלפונים המצליחות בעולם היו נוקיה ובלקברי. הראשונה כבר לא קיימת בצורתה המקורית, והשנייה שינתה מודל עסקי ועדיין נאבקת לשרוד.

* הוא הפך אותנו למכורים: עד לא מזמן יום העבודה היה מסתיים כשהיינו יוצאים מהמשרד ומגיעים הביתה. היום, עם הסמארטפונים, הוא נמשך 24 שעות. הסמארטפונים מאפשרים לנו להיות זמינים כל הזמן, ולכן התרגלנו לזה, ולזה כולם גם מצפים מאיתנו. קבוצות הווטסאפ, מיילים, סמסים ושיחות שקשורים לעבודה ממשיכים ללוות אותנו גם בשעות הערב והלילה או הבוקר המוקדמות. אנחנו תמיד מחוברים, תמיד עובדים, תמיד מעודכנים. מצד שני, מדובר בלא פחות מהתמכרות. כשהסמארטפון לא איתנו, אנו חשים במועקה, כאילו אנחנו מחמיצים משהו, ויש דחף לא פוסק להרים את המכשיר כדי לבדוק עוד הודעה או פוסט בפייסבוק. גם ההשפעות הפיזיות בוודאי עוד ייחקרו לעומק: הרבה מאיתנו יושבים מול מחשב רוב שעות היום, ובשאר היום רכונים מעל הסמארטפון, עם יד למעלה, גב כפוף וראש מוטה כלפי מטה. לא פלא שלכולם כואב הגב והצוואר.

* נהפכנו לצלמים כפייתיים: הסמארטפונים כבר מזמן הפכו למצלמה העיקרית שלנו, בזכות הזמינות והנוחות. ב־2010 רק 40% מהתמונות שצילמנו היו דרך הטלפון – כיום זה עומד על 80%. הזמינות, שירותי האחסון החינמיים, אפליקציות המסרים שדרכן אנו שולחים את התמונות, איכות המצלמות — כל אלה הופכים את התיעוד למעשה כמעט כפייתי. לפי הערכות, מעל 1.3 טריליארד תמונות דיגיטליות מצולמות ברחבי העולם כל שבוע. רק תסתכלו באלבום התמונות בטלפון, ותמצאו מאות או אלפי תמונות של ילדים, משפחה או סתם נוף – שכנראה שכחתם מקיומן. כל כך התרגלנו לתעד ולצלם כל רגע, שעצם התיעוד הפך לחלק בלתי נפרד מהחוויה.

* לעולם לא נלך לאיבוד: האייפון והסמארטפונים עם אפליקציות המפות והניווט גרמו לכך שללכת לאיבוד הפך לדבר שהוא בגדר בלתי אפשרי. לא משנה איפה אתם, תמיד תוכלו לאתר את מיקומכם על גבי מפה מפורטת להפליא, וגם לקבל את הדרך המהירה והכי נטולת פקקים להגיע ליעדכם. כמעט אי אפשר להאמין שלא מזמן היינו תלויים בחסדיהם של חוברות מפות עבות כרס, בשילוט דרכים, או באמצעות הדרכה של עוברי אורח, כדי למצוא את דרכנו.

עכשיו מעניין איפה נהיה בעוד 10 שנים. מפחיד ומרתק כאחד!

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

ארה״ב בת 242: בדרך למלחמת אזרחים?

Published

on

השחקן רוברט דה נירו, בטקס פרסי ״טוני״ החודש: F**K TRUMP!

לפי סקר דעת קהל מקיף שנערך השבוע, רבים מתושבי ארצות הברית של אמריקה, שחגגה ביום רביעי 242 שנות קיום, חוששים מהסלמה בין שמאל לימין; ו-31% מהם מאמינים שסביר כי ארה״ב תחווה מלחמת אזרחים שנייה במהלך חמש השנים הקרובות. 11 אחוזים אף ציינו שזוהי אפשרות ״סבירה מאוד״. כ-30% סבורים שמלחמת אזרחים אינה אפשרות סבירה, ו-29% אמרו שהיא מאוד לא סבירה, כך עולה מסקר של חברת רסמוסן.

בסקר התברר שהדמוקרטים חוששיםיותר ממלחמת אזרחים: 37% מהדמוקרטים סבורים שתיתכן מלחמת שכזו, לעומת 32% מהרפובליקנים ו-26% ממי שלא רשומים באף מפלגה. כ-53% מודאגים מהאפשרות שתומכיו של הנשיא טראמפ, שמבקרים את הסיקור התקשורתי שהוא מקבל, הם אלה שינקטו אלימות. ואולם, יותר אמריקאים – 59% – מודאגים מכך שהאלימות תבוא מצד מתנגדיו של טראמפ. בתקופה המקבילה בקדנציה הראשונה של הנשיא ברק אובמה, סברו 53% מהאמריקנים שמתנגדי אובמה ינקטו באלימות.

מהסקר עולה, כי נשים דואגות לגבי האפשרות של מלחמת אזרחים יותר מגברים, ובעלי זכות בחירה מתחת לגיל 40 חוששים מאפשרות זו יותר ממבוגרים. בקרב שחורים, 44% חושבים שסביר כי תפרוץ מלחמת אזרחים בחמש השנים הקרובות, לעומת רק 28% מהלבנים. הנה מקבץ מהארועים הציבוריים שקרו בשבועות האחרונים המסמנים עליה ברטוריקה ובאלימות (המילולית בינתיים) בין שני המחנות הניצים:

  •  איימי קרמר, יו״ר משותפת של ״נשים למען טראמפ״, קיבלה איומי רצח לאחר שהופיעה ברשת CNN קרמר סיפרה ב״פוקס ניוז״ שהיא מתראיינת מזה שנים ב-CNN ושהיא רגילה להשמצות ואינה נותנת להן להפריע לה. ואולם, הוסיפה, הפעם זה היה שונה. העניין הזכיר לה, לדבריה, סרט בשם ״בנות רעות״, בו בנות מתנהגות בצורה מרושעת זו כלפי זו, כאשר המתעללות הן נשות השמאל והקורבנות הן נשות הימין. ״עשר דקות אחרי הופעתי, התחלתי לקבל איומי רצח במייל, ואנשים התקשרו והשאירו הודעות לתיבה הקולית. זה לא רק מה שהם אמרו אלא השנאה, הדרך שבה זה נאמר. השנאה בקול שלהם. זה באמת די מפחיד״.
  • קבוצה בת שמונה אנשים התיישבה בליל שישי שלאכול במסעדת ״רד הן״ (התרנגולת האדומה) בווירג׳יניה, תחת ההזמנה ״בריאן סנדרס״. המלצרים במקום זיהו מיד את אשתו של מי שהזמין את השולחן: דוברת הבית הלבן שרה האקבי סנדרס. העובדים צלצלו לבעלי המסעדה, סטפני ווילקינסון, ושאלו אותה כיצד לנהוג. ווילקינסון נסעה למקום, ואחרי התייעצות עם העובדים ביקשה מסנדרס לעזוב. ״המעשים שלה מלמדים עליה הרבה יותר ממה שהם מלמדים עליי״, צייצה סנדרס למחרת, ״אני תמיד משתדלת כמיטב יכולתי להתייחס בכבוד לאנשים, כולל אלה שאני לא מסכימה איתם, ואמשיך לעשות כן״.
  • ״אם אתם רואים מישהו מהממשל במסעדה, חנות או תחנת דלק, צרו סביבם קהל ואל תוותרו, תגידו להם שלא אינם רצויים יותר בשום מקום״ אמרה חברת בית הנבחרים הדמוקרטית מקסין ווטרס, המייצגת את דרום מזרח לוס אנג׳לס בקונגרס, בנאום שצולם בווידאו במסגרת הפגנה בחזית הבניין הפדרלי בווסטווד.
  • גירושה של סנדרס מהמסעדה ותגובתה החריפה של ווטרס נעשו בעקבות חשיפת הטיפול במהגרים לא חוקיים בגבול מקסיקו, והפרדתם של ילדים מהוריהם. ככל שמעשי הממשל נתפסים כפוגעניים יותר בקרב חלקים בציבור האמריקאי, הרטוריקה הולכת ומחריפה. מאמר המערכת של ״וושינגטון פוסט״ הזהיר ממדרון חלקלק: ״מי שמתעקשים שאנחנו בעיצומו של רגע מיוחד שמצדיק חוסר אדיבות, צריכים לשאול את עצמם כמה אמריקאים סבורים שהם מצויים ברגע כזה. כמה קשה לדמיין, למשל, אנשים שמאמינים שהפלה היא רצח מחליטים ששופטים שמגינים על זכויות ההפלה לא צריכים לחיות בשלום״.
  • גורמים מהצד השמאלי יותר של המפלגה הדמוקרטית אומרים שמי שדרדר את ארה״ב במורד המדרון הזה הוא הממשל הנוכחי, שבראשו עומד נשיא שחצה כל גבול של וולגריות וגסות רוח. השמאל, לטענתם, משחק בנימוסים והליכות בשעה שהימין רומס את כללי המשחק הדמוקרטיים. העיתונאית מישל גולדברג השיבה לטיעונים של ״וושינגטון פוסט״ בציינה שמתנגדים להפלות רצחו אנשים שסיפקו הפלות, הטמינו פצצות במרפאות שלהם והפגינו בבתי הספר של הילדים שלהם… ״חוסר היכולת להכיר בהיסטוריה הזו הוא סממן של האיזון השקרי שיוצרת התקשורת, כי היא מתקשה להתמודד עם הקיצוניות הבלתי סימטרית של המפלגה הרפובליקאית״.

״זה שנים ששמאלנים מזהירים מפני ההידרדרות של המפלגה הרפובליקאית. השאלה היא איפה מותחים את הגבול? מתי אומרים שאנחנו כבר לא בפוליטיקה נורמלית, אנחנו במשבר, על סף אובדן הדמוקרטיה?״, כתב מנגד העיתונאי דיוויד רוברטס.

ואילו טראמפ, באמצעות הטוויטר, אלוף בלהחזיר התקפה, ועושה זאת בהתלהבות רבה. ״מסעדת רד הן צריכה להתרכז יותר בלנקות את הסככות, החלונות והדלתות שלה (צריכים בדחיפות צביעה) במקום לסרב לשרת אדם מצוין כמו שרה האקבי סנדרס. תמיד היה לי חוק אחד: אם מסעדה היא מלוכלכת מבחוץ היא גם מלוכלכת מבפנים״, צייץ. את הקונגרסמנית ווטרס הוא כינה ״אשה עם איי.קיו נמוך״, והמליץ לה: ״הזהרי במשאלותיך״. כמה מהפרשנים הבינו את הציוץ הזה כאיום באלימות, והזהירו שככל שיתקרבו הבחירות לקונגרס בסוף השנה עולים הסיכויים שאיומים כאלה יתממשו.

 

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

אנחנו על המפה

Published

on

Prev1 of 4
Use your ← → (arrow) keys to browse

לראשונה – לע״מ מעדכנת את הליסט שלה וכוללת אותנו כחברים מן השורה תודה ללשכת העיתונות הממשלתית בירושלים, ולניצן חן העומד בראשה • וההכרה שהקהילה כאן חיה ושרירה, והתקשורת הישראלית המקומית חשובה ותורמת

הנה מספר אירועים בעיר המלאכים, היא לוס אנג׳לס שלחופי האוקינוס השקט: ארוחת צהרים לתומכים בפסטיבל הסרטים הישראלי ה-32 בלוס אנג׳לס; איגוד המסחר קליפורר ניה-ישראל מארח לארוחת ערב ופגישה עם משקיעים מקומיים את קבוצת היזמים שהביאה קרן מרג׳ מאורנג׳ קאונטי; עמותת ״גדולים מהחיים״ (המביא ילדים חולי סרטן מישראל לארה״ב לעשרה-ימי כיף) נהנית מהכנסות פסטיבל Taste of Israel״ עם שפים ישראלים ידועים שהגיעו לכאן במיוחד עבור האירוע; הקונסוליה עורכת את חגיגת שנת ה-70 של מדינת ישראל המודרנית באולפני יוניברסל עם למעלה מ-700 מוזמנים. ולא הספקתי לגעת ולו על קצה קצהו של המזלג במקצת הארועים הקורים כאן, בעיר המלאכים.

סגן הקונסול הכללי, איתן וייס, הגדיר את לוס אנג׳לס כ״עיר הרביעית בישראל״ (לפחות מבחינת מספר הישראלים החיים כאן). אין ספק שמבחינת חשיבות הקהילה, מקום זה בדירוג אכן משוריין לנו. אין שבוע שפוליטקאי – שר או חבר כנסת – אינו מגיע לכאן. אנשי תקשורת, חינוך, עסקים, תיירות, דת, בידור, טכנולוגיה, רפואה, צבא ועוד מגיעים יחידים וקבוצות – למטרות איסוף כספים, השקעות, שיתוף פעולה, חשיפה ולמידה. אי אפשר להתעלם מלוס אנג׳לס, אפילו אם רוצים. ברור לכל ש״אנחנו על המפה״ למרות הריחוק הגאוגרפי ממדינת ישראל. ואין זה סוג של ״פריפריה״, שכן כולם נוהרים לכאן, ואנחנו ודאי לא בשוליים.

משרת הקונסול הכללי בלוס אנג׳לס היא אחת מהמשרות הנחשקות ביותר בירושלים. לרוב היא נעשת במינוי מלמעלה (לדוגמא הקונכ״ל הנוכחי העוזב בקרוב הוא מינויו של רה״מ נתניהו, קודמיו היו מינויים של סילבן שלום וציפי לבני, ללא סדר מיוחד), ומעט מאד ניתן להציע לאחר סיום השירות שישתווה להתלהבות היומיומית כאן: מחגיגה לחגיגה, מארוחה לארוחה, מפגישה עם בעלי כוח ושררה המשפיעים על העולם כולו לאירוח של זרם בלתי פוסק של מבקרים חשובים מהארץ, לשיתוף פעולה עם קהילה חיה ונושמת את ישראל.

כאן בלוס אנג׳לס ניתן למצוא את ארץ ישראל: חנויות ומסעדות ובתי עסק, גני ילדים ובתי ספר, עיתונים, הופעות, הורים שכולים ונכי צה״ל, ניצולי שואה שנזנחו (הם אף פעם לא היו בסדר העדיפות של הקונסוליה; כמו בארץ, כך גם כאן), אנשים שזקוקים לעזרה כספית ואחרים שנקלעו למשבר, גופות נפטרים שצריך להחזיר לקבורה בישראל, עזבונות שאמורים להגיע לישראל, הצהרות לשלטונות המס וההגירה, כאן ובישראל. כך שלקונסוליה – נקודת הייצוג של כל ישראלי – עבודה רבה. לא רק מבית, כי אם גם כלפי חוץ: התמקדות בקהילות שונות לטיפוח קשרים דיפלומטים זרים (יש למעלה ממאה נציגויות בלוס אנג׳לס), לטינים, שחורים, הנוצרים לזרמיהם השונים, אנשי ביטחון האמונים על בטחון פנים של ארה״ב בכל ברמות, פוליטיקאים (מימין ומשמאל), היהודים לזרמיהם השונים, ועוד.

כל הפעילות הזו מרוכזת במשרד אחד, הקונסוליה הישראלית שאחראית לא רק על עיר המלאכים כי אם על שש מדינות בחוף המערבי והאוויי. הקונסוליה והקונכ״ל העומד בראשה מייצגת את האינטרסים של מדינת ישראל בהווה ובעתיד, שכן מה שנעשה היום משפיע על המחר. לוס אנג׳לס היא מרכז של כוח וכסף בכמויות אדירות, ויש להשכיל להשקיע היום כך שישראל תוכל לקצור את הפרות בעתיד.

בלוס אנג׳לס יש השפעה כבירה לתעשיית הסרטים. היום המילה ״סרטים״ (או תוכניות טלוויזיה) ו״ישראל״ הן שילוב רותח, מבעבע, מרגש ועולז ומקפיץ כספים אדירים. כולם חולמים להתעשר במהירות. סדרות כמו ״פאודה״ וחתונתה עם נטפליקס (עיסקה עליה ניצח יהודי בשם אדם ברקוביץ) מגיעות למסכים בכל רחבי העולם, למקומות בהם לא ניתן היה לדמיין שיאפשרו לשמוע עברית. אבל בהקשר לתעשיית הסרטים הישראלית צריך להזהר, שכן הרבה מהתוצרת הישראלית – הממומנת ע״י ממשלת ישראל, קרנות לעדוד הקולנוע בארץ וישראלים בארץ ובחו״ל – אינה טובה ליהודים, ואסתפק בכך. העובדה שתוכנית היא מבית היוצר הישראלי הופכת אותה לדבר נמכר ביותר בימינו, אך אין די בעובדה זו להסיק שאותה תוכנית טובה לישראל. ההיפך הוא הנכון: נפוץ השימוש בעובדה ״אנחנו ישראלים״ או ״אנחנו מישראל״ כפתיח המוסיף חוזק למתקפה חסרת השחר על ישראל מאותה נקודת פתיחה. תוכניות או סרטים עם תכנים אנטי-ישראלים מסבים לנו נזק תדמיתי ולעיתים נזק רב. אולי בשל כך לקח הקונכ״ל הנוכחי את ברקוביץ׳ וכמה מחבריו רבי ההשפעה לישראל לפגישה עם הנשיא ריבלין.

דוגמא נוספת היא כספים של יהודים וישראלים הזורמים מלוס אנג׳לס לישראל. מחד משקיעים בקניין נכסים יהודים מיד ערבים בירושלים הבירה וברחבי יהודה ושומרון, תומכים תמיכה כבירה בצה״ל וביחיר דותיו השונות, מעלים על נס את המוח היהודי, פלפוליו והמצאותיו כפי שהוא בא לידי ביטוי באוניברסיטאות השונות ברחבי ישראל כולה, בפיתוחים טכנולור גיים, מדעיים, רפואיים וחברתיים; ומאידך מזרימים כספים לגופים שתובעים את המדינה ומוציאים דיר בתה-המדומה לעולם כולו (יוצרים יש מאין ומציאות מדומה שאינה תואמת את פני השטח, אך העולם מאוהב באותה שנאה, באותן שקופיות ההופכות את האכזר לתמים ולקורבן). השמחה על הצלחות ותגליות שעוזרות לאנושות כולה בת חלוף היא, שניה ואיננה. טוב לנו לרגע, אך הרגע חולף, ואת מי מעניין אם ישראל המציאה ופיתחה את המחשב או הטלפון החכם בידינו או את התרופה המאפשרת לנו לחיות את חיי הרגע בנוחות ובשלווה?

Prev1 of 4
Use your ← → (arrow) keys to browse

המשך לקרוא

Featured

הוליווד הצדיעה לישראל

Published

on

ליאל קולט שרה התקווב

בילי קריסטל, קלסי קרמר, מים ביאליק וליאור רז, לצד ספורטאי
העבר אריק דיקרסון, דיוויד בלו ומטא וורלד-פיס, השתתפו בערב סיום החגיגות ליום ההולדת ה- 70של ישראל, שנערך באולפני יוניברסל בהפקת הקונסוליה הישראלית בעיר • ונינט (בליווי הבעל יוסי) הרימה את ההאנגר בביצוע מרגש של ״הללויה״ • היה מרשים

סאם עם אריק דיקרסון וכוכב הדודג׳רס פיול

חגיגות יום העצמאות ה-70 לישראל בלוס אנג׳לס ננעלו השבוע באירוע נוצץ שערכה הקונסוליה הישראלית באולפני יוניברסל בלוס אנג׳לס. הערב, שנקרא ״הוליווד מצדיעה לישראל״ כשמו כן היה – מפגן תמיכה של תעשיית הסרטים בארצות הברית לארץ הקודש. כ-800 מוזמנים מילאו את האנגר מספר 3 של האולפנים המפורסמים, ביניהם סלברטאים, בכירים מעולם הקולנוע והטלויזיה, נבחרי ציבור ודמויות מוכרות מהקהילה הישראלית בעיר המלאכים. הערב, בעלות מאות אלפי דולרים, מומן ע״י כ-20 תורמים מקומיים ובהם איש העסקים והפילנטרופ דיוויד הגר. ההאנגר ההוליוודי עוצב בצבעי כחול לבן וכסף, עם תאורה כחולה כאשר במרכז ירדו מהתקרה בלונים לבנים עליהם הוקרנו דמויות מנהגים ישראלים בולטים כמו דוד בן גוריון ומשה דיין (שאפו להפקה מצויינת של טל אוריון). האירוע נפתח בשירת ההימנון האמריקאי והישראלי על ידי הזמרת ליאל קולט. מבנה הערב כלל סקירה של 7 העשורים בהיסטוריה של המדינה על ידי מפורסמים מהקהילה היהודית בלוס אנג׳לס. עוד לפני התוכנית הרשמית, הוקרנו ברכות מפי ברברה סטרייסנד, מייקל דאגלס, גל גדות, עומרי כספי ורוברט דה נירו. קלסי גרמר (״חופשי על הבר״, ״פרייזר״) – סקר את העשור הראשון של הקמת המדינה, כולל ההכרזה המרגשת של דוד בן גוריון (שהתקבל במחיאות כפים רמות) והמאבק במלחמת יום העצמאות. מיד לאחר מכן הוקרנה ברכה מיוחדת של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבין היתר אמר: ״ההצלחה של עם ישראל לא התרחשה בין לילה, זו תוצאה של גברים ונשים שעבדו קשה. אני גאה שישראל עוזרת להציל חיים של אנשים בכל רחבי העולם, ואני בטוח שבעוד 70 שנה ישראל תהיה חזקה ומשגשגת עוד יותר״. שנות ה-50 הוצג על ידי הקונסול סם גרוונדווג, שדיבר על הבניה של ישראל והאחדות של הישראלים: ״יהודים מפולין, מאיראן, מתימן ומיוגסלביה מתאחדים כמשפחה אחת גדולה, גאים, דעתניים ומסורים אחד לשני כשהם חולקים מטרה משותפת״. בהמשך הוקרנה ברכה מיוחדת של ראש עיריית לוס אנג׳לס אריק גרסטי שבירך בשלום את הקהל: ״לוס אנג׳לס וישראל חולקים המון – תרבות, אוכל ונופים יפיפים, אבל יש גם משהו עמוק עוד יותר. שתי המדינות מובילות את הדמוקרטיה והרצון לשלום. גם בישראל ובלוס אנג׳לס הפכנו את המדבר לפורח ומגשגש ובנינו חברה מצליחה ופורה מדור לדור״.

 

שנות ה- 60 הוצגו על ידי יוצרי ״פאודה״ ליאור רז ואבי יששכרוף, שזכו לתשואות מהקהל. הם דיברו על תופעות שנות ה-60 העליזות, הביטלס, ההיפים, כמו גם על המאבק במלחמת ששת הימים. והזמינו לבמה את מים ביאליק (כוכבת ״המפץ הגדול״) שנתנה קטע סטנד אפ קומי על, איך לא, תעשיית המים בישראל… את שנות ה-70 הציגו כוכב מכבי תל אביב לשעבר, הכדורסלן דיויד בלו (בלומנת׳ל) שמתגורר כיום בלוס אנג׳לס יחד עם כוכב ה-NBA והלייקרס לשעבר מטה וורלד פיס (רון ארטסט). בלו דיבר בין היתר על הזכייה הראשונה של קבוצתו באליפות אירופה והזמין את המפיקה ההוליוודית נועה תשבי שנשאה מילים מרגשות על התקופה הקשה יותר של העשור בדמות מלחמת יום כיפור והכמיהה והצורך בשלום. ליאל קולט ביצעה בהמשך את ״דמיין״ של ג׳ון לנון. את שנות ה-80 העליזות הציגה השחקנית יעל גרובלאס שהזמינה את נינט טייב (מלווה בגיטרה חשמלית על ידי בעלה, המוזיקאי יוסי מזרחי) לביצוע מיוחד ומופלא ל״הללויה״ של לאונרד כהן, כאשר את הבית השני היא שרה בעברית. הקומיקאי היהודי-אמריקאי אילון גולד נתן קטע סטנד אפ משעשע על תשעיית הייטק הישראלית. מבול הכוכבים שפרגנו לישראל המשיך עם שרי שפרד השחקנית האמריקאית השחורה שהציגה את שנות ה-2000 יחד עם אריק דיקסון, כוכב ה-NLF האגדי. אז גם הוקרן סרטון מרגש של ארגון FIDF על הסיוע ההומנטרי הגדול למדינות העולם.

הפרזננטורס חוגגים יום הולדת 70 לישראל ולבילי קריסטל

את שנת 2010 הציג מייק בורנשטיין (״קוני למל״) שסקר את ההצלחתם של שחקני הקולנוע הישראלים במרוצות השנים: מ״כנר על הגג״ עם חיים טופול ועד אלון אבוטבול ב״באטמן״, איילת זורר ב״מינכן״, כמו גם ההצלחה של ״פאודה״, ״הומלנד״, ״החממה״ ועד כמובן לגל גדות שכבשה את את הוליווד בסערה כוונדר וומן. מיד לאחר מכן חתם את הטקס הקומיקאי המבריק ביל קריסטל שנתן קטע קומי משעשע והציג עוגה ענקית שהוכנה לכבוד יום ההולדת ה-70 לישראל, שסימלה גם את יום הולדתו הקרב ובא. בתום הטקס המרגש יצאו המשתתפים לקינוחים, יין וקפה – אז גם ניתנה להם ההזדמנות לשוחח, להחליף חוויות ולהצטלם. ללא ספק אירוע חשוב ומרגש של הקונוסוליה הישראלית בלוס אנג׳לס, שסיכמה בצורה נפלאה 70 שנים למדינתו הקטנה שהוכיחה לעולם שהיא יודעת לעשות דברים גדולים.

נינט טייב ויוסי מזרחי בביצוע מרגש ל׳׳הללויה׳׳

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

טוב לדעת

לוס אנג'לס

חדשות ואקטואליה

חדשות ואקטואליהשבוע 1 ago

ארה״ב בת 242: בדרך למלחמת אזרחים?

לפי סקר דעת קהל מקיף שנערך השבוע, רבים מתושבי ארצות הברית של אמריקה, שחגגה ביום רביעי 242 שנות קיום, חוששים מהסלמה...

ארה"ב-ישראלחודש 1 ago

אנחנו על המפה

לראשונה – לע״מ מעדכנת את הליסט שלה וכוללת אותנו כחברים מן השורה תודה ללשכת העיתונות הממשלתית בירושלים, ולניצן חן העומד...

Featuredחודש 1 ago

הוליווד הצדיעה לישראל

בילי קריסטל, קלסי קרמר, מים ביאליק וליאור רז, לצד ספורטאי העבר אריק דיקרסון, דיוויד בלו ומטא וורלד-פיס, השתתפו בערב סיום...

גוף ונפשחודש 1 ago

12 סימנים שאתם צריכים להפסיק לאכול גלוטן

לא רק כאבי בטן ושלשולים: כיבים בפה, בחילות, נשירת שיער או ירידה פתאומית במשקל – כל הסימנים והרמזים לכך שהגוף...

ארה"ב-ישראלחודש 1 ago

הוליווד כחול־לבן: אירוע הוליוודי עם טאצ' ישראלי

פסטיבל הסרטים הישראלי ה־32 בארה"ב יוצא לדרך • המייסד והמנכ"ל, מאיר פנינגשטיין, דואג לארח את תומכיו בלאנצ'ן אלגנטי במלון ארבע...

חדשות ואקטואליהחודש 1 ago

אודיה רש קוטפת עוד קמפיין נחשק

הישראלית היפהפייה אודיה רש היא נציגה ישראלית בולטת בהוליווד. רק לאחרונה היא סימנה וי מכובד ביותר על השתתפות מרשימה בסרטים...

תרבות ובידור

במה וקולנוע4 ימים ago

חדשות חמות מעולם הסרטים

סאטירה על מלחמת העולם השניה בכיכובה של סקארלט ג׳והנסון תציג גרסה דמיונית של הדיקטטור; וליאו דיקפריו חושף תמונה ראשונה מסרטו...

במה וקולנוע3 שבועות ago

בין סיקאריו, משימה בלתי אפשרית וכריסטופר רובין

עולם היורה: נפילת הממלכה /6.7 האיתחול של עולם היורה מ־2015 היה אחת ההצלחות הגדולות בהיסטוריה של הקולנוע. מי היה מאמין?...

הורים וילדים3 שבועות ago

סרט חמוד, אבל מיושן :The Incredibles 2

הסרט החדש של חברת פיקסאר הוא כייפי, מצחיק ומתוק, אולם מרגיש עלילתית מעט מיושן, ביחס לסרטים המונפשים שיצאו בשנים האחרונות...

ארה"ב-ישראל3 שבועות ago

הבכורה של PAPA: מבט אוהב ב׳יום האב׳

כוכבי הסרט PAPA , היוצרים דני וזהבה ישראלי והמפיק אמיליו רוסו השתתפו בפרימיירה של הסרט הישראלי-הוליוודי בווסטווד • רוצו לראות...

לוס אנג'לס3 שבועות ago

קדחת ריקודי העם בלוס אנג׳לס: ״כאן זה גן עדן וחווה רוקדת עם התפוח״

ריקוד הוא חלקיק אטומי תזזיתי הנע במעגלים במולקולת התרבות האנושית מאז שההומוספיאנס החל מזיז את אגן הירכיים שלו שלא למטרת...

תרבות ובידור4 שבועות ago

הטורטלים יוצאים לחופשת קיץ

בכל צחוק יש מידה של אמת, אומרת הקלישאה. באופן טבעי, האמת המדוברת סדרת המערכונים המצליחה של השנה, ״הטורטלים״ ב״ארץ נהדרת״,...

כתבות שבועיות