יום הבוחר - שבוע ישראלי
Connect with us

ארה"ב-ישראל

יום הבוחר

Published

on

ארי בוסל בילה בישראל ביום הבחירות לרשויות המקומיות – את יום בחירות האמצע באמריקה הוא כבר העביר כאן –  מצא את ההבדלים

מאת: ארי בוסל // רחובות

הבחירות המקומיות בארץ נערכו שבוע בדיוק לפני קליפורניה. השעון הוזז כאן שבוע לפני ארה״ב. בארץ מדברים על ביטול שעון-חורף שעון-קיץ, ובקליפורניה מדברים על היבדלות מארה״ב (חכו וראו מה יקרה כשכל התקציבים הפדרלים יופסקו).

אני בארץ, שכן נבצר ממני באופן זמני לטוס, אך ההרגשה היא כאילו אני בעיר המלאכים. בבוקר, בנסיעה באוטובוס לירושלים חוויתי נהג עצבני שלא הפסיק לצפצף. זה נהג לאט מדי. השני קרוב מדי. השלישי זז לו קצת ימינה וקצת שמאלה. בין לבין ההערות שהעיר לנהגים אחרים, נשמעו צפצופי אזהרה אוטומטיים, שכן הוא סטה וסיכן את כולנו, הנוסעים.

ברחובות אוספים אשפה ירוקה (פסולת גינות) בימי שני בבוקר. כך עוצרת לה המשאית באמצע הרחוב הצר, והנהג יוצא לתפעל את המנוף. בינתיים משתרך תור אדיר, אך לנהג אין ברירה. הרחובות צרים מלהכיל.

בינתיים, לכבוד יום הבחירות ובכדי לעודד את כל ששת וחצי מיליוני המצביעים הפוטנציאליים לצאת להצביע, חברו להם יחדיו הרשות המחוקקת כמו גם מזג האוויר. זו הכריזה על יום שבתון וזה הביא לנו יום קיץ נהדר. משעות הבוקר המוקדמות (הקלפיות נפתחות כאן בשבע בבוקר, כמו בלוס אנג׳לס, אך נסגרות שעתיים מאוחר יותר, בעשר בלילה), היה זרם בלתי פוסק של אנשים, מבוגרים, צעירים, זוגות עם ילדים, כולם נהרו להצביע. רק חבל ש״כולם״ – למרות כל השידולים, המסרונים, האיומים וההבטחות – לא היתרגמו לשיעורי הצבעה מכובדים יותר. כמו בארה״ב, מעטים מדי מבעלי זכות הצבעה טורחים ובאים להצביע. אח״כ כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מתלוננים!

בבוקר מוקדם, עת צעדתי ברחבי העיר, התרשמתי מאוד מכל הפעילים שהקימו ״מאהלים״ לפני כל קלפי. עודד אותי לראות כל כך הרבה חבר'ה צעירים, ואני רק מקווה שמדובר במתנדבים ולא שכירים בתשלום. האם ייתכן שכל כך הרבה חברה צעירים משולהבים מהבחירות ומשתתפים בתהליך? יבורכו אם כן. מה שבטוח הוא שתהליך הבחירות בארץ הוא תוצאה של מערכת משומנת להפליא ממספר המסרונים שקיבלתי (ואת כולם מחקתי), כמו גם מהשלטים התלויים במרפסות ברחבי העיר כולה והחומר המחולק בעיר (נדחף לידיך ולפניך ממש), אני מתאר לעצמי כמה משאבים מושקעים, כמה מאמצים עילאיים לזכות בראשויות ובמועצות הערים, שכן מי שיושב שם חולש על כוח ותקציבים אדירים.

ההבדל העיקרי שמצאתי הוא שבארץ חייבים להציג תעודה מזהה, בעוד בארה״ב חל טאבו מוחלט על אפילו להעז להעלות את הרעיון לבקש תעודה מזהה. מתי כבר יגיע הנשיא לנקודה זו ברשימת הליקויים הדורשים תיקון מיידי? הלא התרגלנו לאנשים מתים כמו גם לדמויות מסרטים מצוירים ומדיסני המצביעים באופן קבוע (ולא רק בשיקגו!).

הבחירות הזכירו לי דבר נוסף: אנשים כל כך מתחשבים, אכפתיים, בעלי מזג נוח, שזו פשוט סכנת חיים למי שלא רגיל למצב בשטח. התרגלו האנשים לחיות כפי שטוב להם, ורק להם. כיון שחניה במשורה, חונים באדום לבן (איסור חניה מוחלט). חוסמים חניה של אחרים ״רק לרגע״ שנמשך כמה זמן שנחוץ). מסכנים הולכי רגל ונהגים כאחד. לאיש לא אכפת, העיקר שלהם נוח. ואם תעז, רק תעז, להסתכל או לחשוב או – שוד ושבר להעיר, כי אז נכון לך סוף נורא ואכזר – קיתונות של שופכין, גידופים, איומים ובלי הרבה היסוס או פקפוק, אלימות לשמה (פיזית, לא רק מילולית).

הבעיה היא חוסר אכיפה, כי חוקים ושלטים לא מתקשרים היטב עם האנשים, העושים בדיוק כאוות נפשם, גם אם הדבר מסוכן ומסכן אחרים. ניחא, דיה לצרה בשעתה. אז נקים ועדות חקירה, נבכה ואולי נתחרט, ועד מהרה נחזור לסדר היום כאילו כלום לא קרה.

אלו בדיוק האבות והאמהות עם ילדיהם והאזרחים האחראים שהולכים (קרי נוהגים) להצביע. חלילה וחס שתעז להעיר על משהו שהם עושים שהוא בלתי חוקי או בלתי ראוי. להם מותר. הכל ראוי, כל זמן שהדבר לנוחיותם האישית. לאן התגלגלנו?

כיוון שהיום שבתון, יום שלישי בשבוע שעבר הפך ליום בילוי וקניות. בכל מקום אפשרי היו מבצעים ״רק להיום". המסעדות היו מלאות עד אפס מקום. המסעדות בארץ מדהימות אותי, שכן לא משנה מתי – בשני בערב, ברביעי בצהרים, בחמישי או שישי או שבת – הן מלאות, מפוצצות, חייבים הזמנה מראש (לעיתים שבועות או חודשים), והמחירים – לא היו מביישים אף עיר ברחבי העולם! מסתבר שהמצב כאן טוב עד מאד. רק מאין לאנשים יש כל כך הרבה כסף?

לא חולף פה בארץ יום בלי תאונה מחרידה. כך נשרפה למוות משפחה שלמה (הורים וששת ילדיהם) במכוניתם, ליד ים המלח. ברחבי הארץ כולה לא רק בדרום) הנספים הם לרוב הולכי רגל, שכן לנהגים כאן לא אכפת מהולכי רגל (וזאת מנסיון אישי במעברי חציה). חוקים קיימים, אך לא אוכפים אותם בכלל. איני בטוח בנתונים, אך יתכן שיש יותר הרוגים בתאונות דרכים בימים אלו מאשר בפיגועי טרור.

וכמובן שאי אפשר להתעלם מרצח ה-11 בפנסילבניה. השר נפתלי בנט עזב הכל וטס מיד לשם, למרות שהשרה שקד, השניה ברשימתו ויד ימינו, שהתה בארה״ב באותו זמן. לא מובן לי מדוע היה צורך לטוס מייד לייצג את המדינה, כשיש לנו מספיק נציגים-של-קבע בחוף המזרחי, כמו גם בוושינגטון הבירה. אולי קצה נפשו בפוליטיקה המקומית והוא נושא עיניו לתפקיד ממלכתי בכיר עוד יותר?

מאז הרצח, מדי יום נוספים אלפי תורמים לעמוד ה״גו פנד מי״ ונכון לרגע זה כמעט 15,000 אנשים תרמו למעלה מ- 800,000 דולר ״למען הקורבנות״ (או בני משפחותיהם). בארה״ב כולם אצו להכריז על התקרית האנטישמית הגרועה ביותר מאז היווסדה, ואין ארגון יהודי שלא שלח הודעה לכל חסידיו ותומכיו, מכיריו ומוקיריו, ועד כמה הם – שולחי אותה הודעה – פועלים ושוקדים על עשיה ברוכה, והעיקר שתתרמו כסף שכן זו הזדמנות נאותה וחשובה ויוצאת מן הכלל! אך הטוב ביותר היו הארגונים היהודים בשם) שהגדילו לעשות וכבר האשימו את מדינת וממשלת ישראל ועמדותיה בפשע שבוצע, כמו גם כל אותם ראשי ארגונים שבחוצפתם הרבה הפנו אצבע מאשימה לנשיא ארה״ב, שכן הוא ורק הוא אשם בשנאה היוקדת בעם (על כך שהוא נבחר).

הדבר אגב משותף לארה״ב ולארץ – השנאה התהומית לעומד בראש, העושה ככל יכולתו למען המדינה אותה הוא מנהיג. אליו ואל אשתו וילדיו, ואין דבר טוב שניתן לשייכו אליו, ואין דבר רע וגרוע שהוא קרוב לודאי הגורם והמסית והמלבה גם יחד.

העיקר שהאנטישמיות שולטת ביד רמה, וכבר צריכים כל אזרחי ארה״ב היהודים לארוז את מטלטליהם ולעבור ארצה, לארץ שכולם מבקרים ולא מפסיקים להוציא דיבתה, שכן מתווה הכותל לא לרוחם, והכיבוש משחית ונתניהו עומד בראש ממשלה ימנית קיצונית, ועוד כהנה וכהנה שטויות.

לעבור לארץ מוקדם מדי, אך האם – בשעת צורך קריטי יוכלו יהודי ארה״ב לעבור לכאן? הלא רבים מהם פועלים ללא לאות נגד מדינת ישראל, ובמו ידיהם מלבים את השנאה נגדה? נראה שבישראל יידרשו אוגדות של פסיכולוגים ופסיכיאטרים לעזור להם להתמודד עם הניגוד של מעבר לארץ כה שנואה-אהובה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

אילת – אחד מ- 52היעדים המומלצים לטיול השנה על ידי ניו יורק טיימס

Published

on

ניצבת במקום השישי ברשימה היוקרתית, לפני סנטה ברברה של קליפורניה

אילת. פתיחת שדה התעופה תחולל שינוי דרמטי

לפעמים צריך שעין חיצונית תראה ותתלהב ממה שעבורנו נראה כמו חדשות של אתמול: אילת נבחרה לאחד מ-52 היעדים המומלצים לנסוע אליהם השנה על ידי ניו יורק טיימס. העיר הדרומית ממוקמת במקום השישי. בדברי ההסבר לבחירה באילת כאחד מהיעדים החמים והבולטים של 2019, מציינים העורכים את ריף הדולפינים המפורסם ואת מספר המלונות הנוצצים, אבל עיקר תשומת הלב מופנית לפתיחת שדה התעופה החדש בתמנע. "כדי להגיע לאילת, נאלצו המבקרים לתפוס טיסת המשך מתל-אביב או לנסוע בדרך המאובקת דרך הנגב העצום. פתיחת נמל התעופה רמון בתחילת השנה תחולל שינוי דרמטי כי הוא יוכל לטפל בארבעה מיליון נוסעים בינלאומיים בשנה", נכתב.

העורכים צופים לעבר עתיד התיירות בעיר הקצה הדרומית של ישראל. "עם השדה החדש יגיעו גם טיסות ישירות ממינכן ופרנקפורט בלופטהנזה, וטיסות לואו קוסט מפראג, מלונדון ומרחבי אירופה. הכל בדיוק בזמן לאירוח אירוויזיון 2019, שייערך בישראל".

פרט לאילת, הרשימה שהרכיב ניו יורק טיימס מורכבת מיעדים מסקרנים ורעננים יחסית על פני מפת התיירות, כמו האמפי ההודית (מקום 2), זאדאר שבקרואטיה מקום 11) או טוניס (מקום 27). את העשירייה הראשונה משלימות סנטה ברברה בקליפורניה, שהפכה למוקד קולינרי, מינכן הבירה התרבותית של אירופה, איי סטוצ'י ביפן שעברו מתיחת פנים בהשקעה כלכלית גדולה, אולבורג שבדנמרק בזכות שוק אוכל תוסס ובריכת שחייה שפוגשת את הים, האיים האזוריים שקוסמים לאמריקאים עם ארבע שעות טיסה בלבד מניו יורק; ומערות הקרח של אונטריו בהן ניתן לראות גלים שקפאו והפכו למגנט תיירים.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

רוברט קראפט – חתן פרס בראשית לשנת2019

Published

on

איש העסקים והפילנתרופ והבעלים של קבוצת הפוטבול הניו אינגלנד פטריוטס, נבחר בשל מחויבתו למאבק באנטישמיות והקשר ההדוק עם ישראל

רוברט קראפט. פוטבול וכדורגל, חינוך ובריאות

קרן פרס בראשית הודיעה כי חתן פרס בראשית השישי ל-2019 הוא איש העסקים והפילנתרופ היהודי-אמריקאי, רוברט קראפט, הבעלים של קבוצת הניו אינגלנד פטריוטס (NFL). קראפט נבחר בשל מחויבותו למאבק באנטישמיות, הקשר ההדוק שלו לשורשיו היהודיים ולמדינת ישראל, ותרומותיו הרבות בתחומי הבריאות, ההשכלה והספורט. הפרס יוענק לו בטקס שיתקיים בירושלים ביוני 2019. כחלק מתהליך הזכייה יעניק קרפאט את כספי הזכייה של הפרס, מיליון דולר, לטובת נושא פילנתרופי שעומד על סדר היום של הקהילה היהודית העולמית כולה – התמודדות ומיגור תופעות אנטישמיות ברחבי העולם.

קראפט ייסד יוזמות ותוכניות ביקור בישראל לחיזוק ועידוד הקשר בין יהודים צעירים אמריקאים למדינת ישראל ולזהותם היהודית, בצד תרומה לקידום תוכניות חינוך ומחקר עם מוזיאון השואה בארה"ב. לאורך השנים תרם קראפט למעלה מ-400 מיליון דולר למגוון יוזמות בתחום החינוך והבריאות.

כאמור, קראפט הוא יו"ר ומנכ"ל קבוצת קראפט, והבעלים של קבוצת הפוטבול ניו איגנלנד פטריוטס, אחת הקבוצות המצליחות בליגת הפוטבול האמריקאית (ה -NFL), והוא חתן פרס בראשית הראשון שמגיע מתחום הספורט. קבוצת הכדורגל שבבעלותו The New -England Revolution תארח את מועדון הכדורגל צ'לסי למשחק ידידותי במאי הקרוב, כשכל ההכנסות, כמו גם תוספת נוספת של מיליון דולר מקראפט, יוקדשו למאבק באנטישמיות.

פרס בראשית מעלה על נס אנשים בהתאם לערכים שהם פועלים לפיהם וההישגים שלהם. זוכי הפרס בוחרים מדי שנה רעיון פילנתרופי בעל משמעות אישית שחשובה להם ומעבירים בהתאמה מענקים לארגונים הפועלים בתחום. בחמש השנים האחרונות זוכי קרן פרס בראשית ושותפיה השקיעו מעל ל-11 מיליון דולר ביוזמות פילנתרופיות מגוונות, כגון העצמת נשים, קידום שוויון הזדמנויות ומיגור תופעת האלימות כנגדן (רות ביידר-גינזבורג), תמיכה ביזמות חברתית (מייקל בלומברג), שילוב "משפחות-מעורבות" בקרב הקהילה היהודית (מייקל דגלאס), שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בלימודי מוסיקה ותרבות ברחבי ישראל והעולם (יצחק פרלמן), ומתן סיוע להתמודדות עם משבר הפליטים העולמי (אניש קאפור).

עם זאת, זכורה השערורייה סביב הפרס שעוררה נטלי פורטמן בשנה שעברה. השחקנית הודיעה כי לא תגיע לטקס פרס בראשית, בשל האירועים האחרונים בארץ, שלטענתה "הטרידו אותה באופן קיצוני וגרמו לה לאי נוחות לקחת חלק בכל אירוע פומבי בישראל". הצהרתה גררה את ביטולו של הטקס, שעמד להתקיים ביוני שנה שעברה, ואת ביטול הפרס עבורה.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

נינט טייב תככב בסרט אינדי על טבח בבית ספר בסן דייגו

Published

on

השחקנית הישראלית תשתתף בסרט "Tell Me Why I Don't Like Mondays", ששואב השראה ממקרה אמיתי מ–1979

נינט טייב. תפקיד ראשון בהפקה אמריקאית

נינט טייב לוהקה לסרט אמריקאי עצמאי בשם "Tell  בבימויו של "Me Why I Don't Like Mondays מרקוס תומפסון, שגם השתתף בכתיבת התסריט. עלילת הסרט שאבה השראה מפרשת הטבח בבית ספר אמריקאי בסן דייגו בשנת 1979 שביצעה ברנדה אן ספנסר, נערה אמריקאית בת 16 מבית הרוס. כשספנסר נשאלה מדוע ביצעה את הפשע הנורא, שבו נהרגו שני בני אדם ונפצעו עוד שמונה, ענתה: "אני לא אוהבת את ימי שני".

טייב, שזה תפקיד ראשון עבורה בסרט אמריקאי, תגלם בו את ג'ני, בת הזוג של אבי הגיבורה. את הדמות הראשית בסרט תגלם מדליין ארתור שהשתתפה בעבר בקומדיה הרומנטית "לכל הנערים שאהבתי" של נטפליקס. אחד ממפיקי הסרט הוא הישראלי עדי כהן, שהפיק בעבר סרטים ישראליים דוגמת "שבלולים בגשם" ואמריקאיים כמו "סנודן" עם ג'וזף גורדון לויט, ו"תוצרת אמריקה" בכיכובו של טום קרוז.

שמו של הסרט לקוח מהלהיט "I Don't Like Mondays" של להקת "The Boomtown Rats" מיוני 1979, שעוסק בטבח בסן דייגו. טייב, שעברה ללוס אנג'לס לפני מספר שנים כדי לקדם את הקריירה המוזיקלית שלה יחד עם בעלה, הגיטריסט והמפיק המוזיקלי יוסי מזרחי, גילמה מספר תפקידים בעבר בקולנוע ובטלוויזיה. היא כיכבה בסדרה "השיר שלנו" וגילמה תפקיד מרכזי בסרטו של דני לרנר, "קירות". בהמשך שיחקה בסדרה "זגורי אימפריה" של "הוט" ובסדרת הדרמה של "קשת", "בשבילה גיבורים עפים", שם גילמה את תפקידה של יעלי, אשה צעירה שנעלמה במעבה הג'ונגלים של קולומביה.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
21
ב
19:00 שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
ינו 21 @ 19:00 – 20:00
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן קהאן @ עדת ישורון
רבנים ותושבי לוס אנג'לס מקדמים בברכה את הגיעו לעיר של הרב הצדיק המקובל יוסף יואל הכהן קהאן שליט"א מ'מבקשי אמונה'. הרב קהאן יהיה אורח בארוע מעמד שולחן לט"ו בשבט ביום שני, 21 בינואר, ב-7 בערב,[...]
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]
ינו
25
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 25 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
26
ש
20:00 גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
ינו 26 @ 20:00 – 21:00
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות"
חוגגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות" עשור למת"י בערב חגיגי בסיני טמפל. סיגל כהנא – סטנד אפ; "שני עולמות" – קטע ממופע ריקוד וחיים משותפים של שני רקדנים, האחד חרש והשנייה שומעת; מוזיקאים[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות