Connect with us

ארה"ב-ישראל

טיול שנתי

Published

on

12 תלמידי כיתה ו' מבית הספר המשתלה"בצפון תל אביב הגיעו ללוס אנג'לס במשלחת חילופי סטודנטים עם וואלי בית שלום ובילו כמעט יום שלם בעיר היקרה והיוקרתית בעולם

חילופי תלמידים תל אביב ולוס אנג׳לס: הקבוצה עם המורים מהארץ ומכאן מגיעה לבניין עירית בורלי הילס

מאת: ארי בוסל

ההתרגשות אחזה בי עוד הרבה לפני הביקור. פרפרים ריצדו בבטני בלילה, כך שהתעוררתי ולא יכולתי להמשיך לישון, וכבר בבוקר מוקדם יצאתי למשרד, וכשהגעתי הבנתי שיצאתי בלי הארנק. זור נפש מוחלט, והכל סימן להתרגשותי הרבה.

עברו עשורים מאז השתתפתי בטיול שנתי – והנה אני מקבל את פניהם של תלמידי כיתה ו׳ – שכבה שלמה מבית הספר היהודי הקשור לבית הכנסת הקונסרבטיבי הגדול ביותר בואלי.

במסגרת שיתוף פעולה בין לוס אנג׳לס לבין תל אביב ובחסות הפדרציה היהודית של לוס אנג׳לס רבתי מתנהלים חילופי סטודנטים. 12 תלמידים מבית ספר ״המשתלה״ בצפון תל אביב הגיעו לכאן לעשרה ימים מהלך חג החנוכה, וכ-15 תלמידים מביה״ס היהודי ״וואלי בית שלום״ באנסינו יסעו ארצה בעוד כשלושה חודשים.

תלמידים מתארחים אצל משפחות מארחות, ויחד אתם גם שלוש מורות מתלוות מהארץ.

לפני שלושה עשורים בדיוק אביה של אחת התלמידות ואני עשינו את קורס הקצינים ביחד ואח״כ שירתנו שנינו באותו אגף של המטכ״ל. והנה, אוריאנה היא אחת מ-12 התלמידים שהגיעו ללוס אנג׳לס.טוב שירד גשם, דבר שהוא כה נדיר בלוס אנג׳לס, שאנחנו פשוט לא יודעים איך להתמודד איתו. התנועה פוסקת מלנוע, תאונות דרכים נערמות זו על זו למכביר, ואנחנו פשוט מאבדים את העשתונות: קצת גשם, קצת רוח, אולי אפילו קר טיפ-טיפה. במילה: אוי, הברוך!

התוכנית לקבוצה המבקרת יחד עם המארחת, 38 תלמידים ואתם שישה מורים, גדושה לעייפה. אך דווקא לבוקר זה, חייבים לשנות – הצפי הוא ל-85% אחוזי גשם.

״אני ראש העיר, ג'וליאן גולד"

יצא, לגמרי במקרה, שהתקשר מישהו ואמר שפעם לפני שנים הוא הוזמן לדבר לפני כל תלמידי כיתה ה׳, ועתה בת של חבר נמצאת כאן והוא רוצה להזמין את הילדים כולם לביקור בעירו. כמובן שאת העבר איש לא זכר, ובהווה חייבים לבדוק, מי אותו אדם, שכן ביטחון שדה קיים, וגם צריך לברר מה הוא מציע, כי הילדים זכאים וראויים וגם ההורים מצפים לניסים של ממש, קבלת פנים ראויה לשמה.

מתברר שכל הבדיקות נערכו, כי אני אחד מה״וותיקים,״ וקל היה לשאול ולקבל תשובה במקום, אך מה בדיוק מצפה לקבוצה – סוד מוחלט בהחלט, איש לא ידע! ניחא, באשר אבדנו אבדנו, ורק חובה שיהיה מענה על דבר אחד: הביקור חייב להערך בפנים, שכן גשם אמור לרדת, ב-85% ודאות!

כשהאוטובוס התקרב לבנין עיריית בורלי הילס, זה עם הכיפה שבראשה כתר זהב, ארי כבר עמד בחוץ לקבל את פני הבאים. הדלתות בצד הבניין, אלו שהיוו את הכניסה הראשית עת הבניין נפתח, לפני כמאה שנים, אך נעולות תמיד בשל שיקולי בטחון, פתוחות, ועומדת בכל צד מנהלת ראשית.

נכנסנו ישר לאולם המועצה, שם יושבים להם על במה מוגבהת בישיבות פתוחות ומשודרות בטלויזיה חמשת חברי המועצה הנבחרים, כשלצידם מנהל העיר, מזכיר העיר ועורך דינה. חמישה חברי מועצה שנבחרים לקדנציה של ארבע שנים. ביניהם הם בוחרים באחד שיהיה ראש העיר למשך שנה. הבחירה נעשת לפי מספר הקולות שאותו נבחר קיבל, ולפי מקומו בתור. רוטציה פשוטה. איך כך הדבר בערים אחרות. בלוס אנג׳לס, לדוגמא, ראש העיר נבחר בנפרד מחברי המועצה.)

יצא שכל חברי המועצה הנוכחיים, כמו גם שאר נבחרי הציבור בבוורלי הילס – עיר קטנה המונה 35,000 אנשים הם יהודים.

הנה נכנס אדם מכובד, שנראה כמו רופא, עם עניבה מיוחדת לחג החנוכה) ואומר: ״ברוכים הבאים לעירי, אני ראש העיר, ג׳וליאן גולד.״ הילדים נרגשים. אחד מהם מכיר את ד״ר גולד ראש העיר מהוריו, אך האחרים לא היו אף פעם בבניין המועצה ולא נפגשו עם ראש העיר.

קם ראש התלמידים, נשיא השכבה, ולוחץ את ידו של ראש העיר בעוד הוא מעניק לו שקית עם מתנות מבית הספר. ראש העיר מספר לתלמידים מקצת על ההיסטוריה של העיר, כמו גם של האולם בו הם נמצאים, על ה״משכורת״ הגבוהה שכל חבר מועצה מקבל (תשלום סימלי חודשי של כ-800 דולר), כמו גם על ההתנהלות בשגרה עם הבוחרים. ״רבים מביעים דעה, לכאן ולכאן, כולל גם על הלבוש שלנו,״ אומר ראש העיר, ״אך בפעם הראשונה בחיי מישהו העיר על הכיפה אותה לבשתי לפני מספר ימים כשקיבלתי את פניה של שרת המשפטים של מדינת ישראל לבוורלי הילס.״ (הארוע היה בבית כנסת אורתודוקסי, כך שד״ר גולד חבש כיפה.)

״ארי,״ הוא ציין, כשהוא פונה אלי – והמבטים כולם מוסטים לעברי – ״טרח והודיע לאשתי ולי שבפעם הבאה כשאני מצטלם, והתמונה מככבת דרך העולם כולו, כדאי אולי לבחור כיפה אחרת!״

התלמידים פורצים בצחוק, ואוריאנה, שהיתה מוכנה לכך, קמה כשהיא מייצגת את התלמידים מהארץ, ומעניקה לראש העיר כיפה כחולה-שזורה-בלבן, מתנתם לשימוש עתידי!

ארי מספר על ראש העיר וחבריו למועצה שפרסמו החלטה המכנה את הפעילות של אר בי אן בי אנטישמיות לשמה וקוראת לאנשים של מצפון לפעול נגדה. (החברה כזכור הסירה כ-200 יחידות דיור מהרשומות שלה, כשהיא עושה זאת ״בלב כבד ולאחר שיקולים רבים״ שכן אותן יחידות נמצאות ביהודה ושומרון, אזור ״בעיתי״ לטעמם. בעיתי מאד, רק האזור הזה בעולם כולו, שכן בכל מקום אחר שוררים שקט ושלווה, בטחון ושלום.) אותה החלטה גרמה להדים נרחבים בעולם כולו, ושימשה בתור דוגמא להתייצבות בודדים למחאה כשהדבר כה נחוץ ונדרש.

סיפר ד״ר גולד, ראש העיר: ״הייתי אני שחתמתי בשם חברי ובשמי, בשם העיר כולה, על מזכר הבנה עם מדינת ישראל כשדיויד סיגל – הנציג הבכיר ביותר של מדינת ישראל בחוף המערבי בזמנו – שירת כקונסול הכללי של מדינת ישראל כאן. מאז ניסינו לתת חיים למזכר ההבנה, והנה אתם דוגמא מעולה לשיתוף פעולה! אנחנו עיר-תאומה של הרצליה. בעוד שלושה חודשים אני אמור להיות בישראל עם משלחת מהעיר. היינו אמורים לסיים את כל ההכנות, אך אצלכם בארץ) חשבו שיהיו בחירות, ואי הודאות מנעה סיכומים סופיים.״

״ברוכים הבאים וחג חנוכה שמח לכם! אני מקווה שתהנו בביקור. מכאן אתם ממשיכים למשטרה ולמכבי שלנו, שתי מחלקות מהטובות ביותר ב רה״ב״.

12 התלמידים מהארץ מעניקים כיפה לראש העיר בורלי הילס, ד״ר ג׳וליאן גולד

ביקור במערכת עיתון

עמדתי וחיככתי ידי: עכשיו התלמידים יחליטו בעצמםמי טוב יותר: מכבי האש או המשטרה! תחרות רבת שנים, עתיקה כעיר עצמה העיר נוסדה בשנת 1914 ואמנם הדעות חלוקות, אך כולם מסכימים מכבי אש, משטרה ובתי הספר הם שלושת עמודי התווך של העיר בורלי הילס!

אחרי הסיור בעיריית בוורלי ה לס חצינו את הכביש למשרדי העתון המקומי מספר אחת בעיר. שלושה מקומונים שבועיים, ״חינמונים״ בעגה הישראלית. שניים מהם מחולקים לכל הבתים והדירות בעיר. כל אחד בעיר משתוקק לקחת את העתון לידיו ולראות האם תמונתה מופיעה, האם הוא מוזכר. ככל שהאנשים עשירים ומפורסמים יותר, כך חשוב להם להופיע ברבים, והעתונים המקומיים משרתים מטרה זו.

כך גם רב-שיח מתנהל על גבי דפי העתון, בחלק שנקרא ״מכתבים למערכת.״ קורה לעיתים תכופות שאנשים מתנגחים זה בזה, אבל בצורה ״תרבותית״ פחות או יותר.דם ניגר בין השורות, והקוראים מתמוגגים.

אלא שכששאלנו אם הילדים יודעים מה הוא ״עיתון חדשות,״ הישראלים ידעו יותר מעמיתיהם, שכן בארץ מחולקים עתונים-חינם והם נקראים בעמידה ברכבת או בכל הזדמנות של מספר דקות – סבלנות ליותר אין) ונזרקים מיד אחר כך.

״היכן הוריכם ואתם מקבלים את החדשות, אם כן,״ שאלנו, והתשובה היתה ״מהטלוויזי".

כך או אחרת, עתיונ ם מקומיים או בעלי תפוצה כללארצית) הם ינוזאור שהולך ונכחד, אך לא הרגשנושביקרנו במוזיאון. נהפוך הוא, יצאנו לצלום קבוצתי,הכרנו כלב שמערכת העתון היא ביתו ואפילו ניסו לכבד אותנו בגרנולה בר שהמארחים בדקו מראש שהם כשרים למהדרין כמו גם בבייגלה ובקבוקי מים, אך המורות מיד אסרו אלרגיות ושאר סכנות אורבות, כך שעדיף לא להסתכן. משעמם ודאי לא היה. גשם והתנועה לא זזה, אך כשלאוטובוס עלינו ומשם סרבנו לרדת. עברנו דרך ציורי הקיר של ההיסטוריה של לוס אנג׳לס היהודית מאז היווסדה ב-1850 היו בעיר המלאכים יהודים ושמנו לב במיוחד לפנאל שמראה נוער יהודי צועד במחאה, נושא כרזות  ״אנחנו מדברים רק על החיים.״ ראו, ציורי הקיר הדרומי של קנטור דלי בשדרות פיירפקס קיימים משנת 1984( אז וכבר גם שלו ים שנה לפני כן עת צעדו היהודים עם ד״ר מרטין לותר קינג גוניור), קידמנו את החיים. איזה הבדל אדיר ביננו לבין אויבינו.  חבל רק שהעולם לא זוכר, לא יודע ומסרב להפנים זאת.

הווה הולך ונעלם

בצומת הבא פסל של ראול וולנברג,  והמענין  הוא שהילדים מזהים את שמו. ילד אחד פנה לחבריו ואמר ״ראיתי את ׳רשימת שינדלר,׳ זה סרט קשה.״ סיפרתי על וולנברג, על אותו פסל שאיש לא יודע מה הוא ואיש לא טורח לעצור ולהצדיע, ועל הניצולים שחתמו בלוח המתכת ״הוא הציל את האמונה שלנו באנושות.״

קצת היסטוריה, קצת הווה הולך ונעלם, תחרות בין המשטרה ומכבי האש של בוורלי הילס, הפסקת עשר מאוחרת והפסקת צהרים מוקדמת, כשירדתי מהאוטובוס הייתי ללא טיפת כוח, הכל אזל, אבל הרגשה עילאית!

תלמידי כיתות ו׳ היוו שכבה שלמה בבית ספר יהודי, ששייך לבית כנסת שהיה הגדול ביותר באזור ופעם מנה אלפי אנשים, עכשיו רק מאות. מספר התלמידים כולם בשכבה כמספר כיתה או שתי כיתות בארץ.

חינוך יהודי יקר מאד, והיהודים האמריקאים מתרחקים מהדת (וגם מקשר עם ישראל).

פועל יוצא של שתי תופעות אלו, שהנוער,כשהוא מגיע לאוניברסיאות, אינו מוכן , למתקפות נגדו, נגד ישראל ונגד היהודים, וכך הוא מתחבא, מנסה להסיר כל סממן יהודי ולהתנתק מכל קשר נראה לעין או מופנם עם ישראל והיהדות.

ישראל היא דבר כל כך רע שעדיף וצריך להתרחק ממנה ככל האפשר, כמו ממצורע, וכך גם בטוח יותר, כי שונאים את היהודים ואת ישראל. כך באוניברסיטאות בארה״ב, ובכדי להילחם חייבים להתחיל בחינוך נכון בגיל צעיר ביותר. ברחבי ארה״ב 160 פדרציות יהודיות. מדוע החינוך היהודי צריך להיות יקר כל כך? מדוע הוא לא מסובסד?

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

הסטארט-אפ הישראלי זיקית ילביש את הלקוחות של מייסיס

Published

on

זיקית פיתחה תא מדידה וירטואלי המאפשר להלביש אנשים רגילים בפריטי אופנה מהקטלוג, כדי להתרשם מהם בצורה מדויקת

יעל ויזל, מנכ"לית ומייסדת משותפת בזיקית

ענקית הקמעונות האמריקאית מייסיס (Macy’s) הכריזה על שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ הישראלי זיקית (Zeekit), שפיתח תא מדידה וירטואלי. זיקית כבר מוטמעת באתר האופנה הבריטי אסוס ובאתר רשת וולמרט האמריקאית. בזיקית פיתחו תא מדידה וירטואלי המאפשר להלביש דוגמנים ואנשים רגילים בפריטי אופנה מהקטלוג, בשלל צבעים, גדלים, ומידות, כדי להתרשם מהם בצורה מדויקת יותר. כ-20 אלף פריטי לבוש, המהווים אחוז ניכר מהפריטים הזמינים בקטלוג המקוון של מייסיס, מעובדים על ידי זיקית בטכנולוגיה של ראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה. בעתיד הקרוב מייסיס תציע ללקוחותיה להגיע לעמדות צילום בחנויות הרשת, ולהפוך גם הם לדוגמנים הניתנים להלבשה וירטואלית בכל פריטי הקטלוג. העסקה נחשפה בכנס Shoptalk בלאס וגאס, המוקדש לחדשנות בתחום הריטייל (קמעונות). ההכרזה הגיעה לאחר פיילוט של כשלושה חודשים, במהלכו גילו במייסיס כי הפלטפורמה של זיקית מעלה את המכירות ב-43%, כאשר אף לא אחד מהפריטים שנרכשו בסיוע הפלטפורמה הוחזר.

זיקית הוקמה ב-2013 על ידי ויזל, אלון קריסטל וניר אפלבוים. את ההשראה למוצר קיבלו המייסדים משירותם בחיל האוויר, שם פיתחו טכנולוגיות מיפוי טופוגרפיות צבאיות עבור מטוסי קרב. חברה כיום 40 עובדים – שניים בניו יורק והיתר במשרדיה בתל אביב.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

סקר: שפל בשיעור האמריקאים שתומכים בישראל לעומת הפלסטינים

Published

on

לפי מכון המחקר "גאלופ", כמות האמריקאים שהעידו כי הם מצדדים בפלסטינים נמצאת בשיא של עשרים שנה • צד הדמוקרטי, לעומת זאת, פחות מחצי מהנשאלים מביעים תמיכה בישראל

רמת התמיכה בישראל בצד הדמוקרטי נמצאת בירידה מתמדת משנת 2013, אז החל העימות החזיתי בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא הקודם, ברק אובמה, בנוגע להסכם הגרעין עם איראן

שיעור התמיכה של אזרחי ארה"ב בישראל על פני הפלסטינים נמצא בשפל של עשור, בעיקר בשל צניחה ברמת התמיכה של הדמוקרטים כך עולה מהסקר השנתי של מכון המחקר "גאלופ" שפורסם בשבוע שעבר. לפי הסקר, גם בקרב רפובליקאים חלה בשנה החולפת ירידה בתמיכה בישראל, אולם מצבה בקרב תומכי מפלגתו של הנשיא, דונלד טראמפ, עדיין טוב. בצד הדמוקרטי, לעומת זאת, פחות מחצי מהנשאלים מביעים תמיכה בישראל.

מהמשיבים לסקר אמרו שהם תומכים יותר בישראל, 21% שהם תומכים יותר בפלסטינים וכ-20% מסרו שהם תומכים בשני הצדדים במידה שווה. הנתון לפיו 59% מהנשאלים תומכים יותר בישראל הוא הנמוך ביותר מזה עשר שנים – כלומר, לראשונה מאז שנת 2009 פחות מ-60% השיבו שהם תומכים יותר בישראל. לעומת זאת, אחוז המשיבים שתומכים יותר בפלסטינים בסקר הנוכחי, הוא הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות. אחוז המשיבים שתומכים בשני הצדדים במידה שווה
דומה לתוצאות בשנים עברו.

הסקר מראה גם על פער ניכר בנושא התמיכה בישראל בין תומכי שתי המפלגות הגדולות בארה"ב. בקרב הרפובליקאים, 76% תומכים יותר בישראל – ירידה לעומת שנים קודמות, אבל עדיין נתון גבוה. בצד הדמוקרטי, לעומת זאת, רק 43% תומכים יותר בישראל. רמת התמיכה בישראל בצד הדמוקרטי נמצאת בירידה מתמדת החל משנת 2013, אז החל העימות החזיתי בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא הקודם, ברק אובמה, בנוגע להסכם הגרעין עם איראן.

לצד הנתונים הללו, קצת יותר משני-שליש מהמשיבים לסקר אמרו שהם מחזיקים בדעה כללית חיובית על ישראל. גם בנושא זה ישנם פערים בין דמוקרטים לרפובליקאים. הכותרת לסקר אותה העניקו לו עורכיו היתה: "רוב האמריקאים תומכים בישראל, אבל לא דמוקרטים ליברלים".

תוצאות הסקר מתכתבות עם מספר סקרי דעת קהל נרחבים אחרים שבוצעו בשנים האחרונות, ושהצביעו על פער הולך וגדל בין שתי המפלגות ביחס לישראל, כמו גם על רמת תמיכה נמוכה בה בקרב צעירים ומיעוטים בארה"ב, בהשוואה לתמיכה בקרב לבנים מבוגרים.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

קול הזמיר

Published

on

כשצריך, נתי ברעם חוצה את הכביש מבית הכנסת בו הוא מכהן כחזן למשרדי, ופוצח בשיר או שניים לכבוד ירושלים • אם תתקלו בשם ״נתי ברעם״ (או אולי ״נתנאל ברעם״) בהקשר להופעה, טקס או ערב שבת, עיזבו את הכל – ופשוט תגיעו

נתי ברעם ניחן בקול זמיר. ראיתי אותו בערבים שהוא היה הזמר הסולן, המארגן, המארח או האורח, אך יותר מכולם, הרגשתי את זיו החיים כשניצח כיוון את מקהלת בנים מבית ספר מקומי בשירה של שיר ישראלי. הילדים כולם אמריקאים ממשפחות יהודיות אורתודוקסיות עבורם עברית היא שפה זרה (במובן לא שפת אם), ונתי פשוט פרח.

כשצריך, נתי חוצה את הכביש מבית הכנסת בו הוא מכהן כחזן למשרדי, וכאן הוא פוצח בשיר או שניים לכבוד ירושלים. וכשהוא נקרא לדגל, הוא מתייצב ללא שאלות, תהיות או מאנות: ״הנני, לשרותכם!״ כאן לתפארת השבת, לכבוד ירושלים, לתפילה למען חיילי צה״ל ומדינת ישראל או אל מלא רחמים לזכר כל הנופלים בשואה ולכבוד אלו שעדיין אתנו.

אשתו-העזר כנגדו היא נגנית מוכשרת, וביחד הם מגדלים את ילדיהם בבורלי הילס. כך שלא מן הנמנע לראות את נתי הולך ברחוב עם עגלת ילדים ובו בתו. בקיצור, אב, עוזר, מפרנס, עזר כנגד, כל אותן המטלות והתפקידים של אבא באשר הוא.

אך כשנתי עולה על הבמה ולפניו מיקרופון, נראה שחודלים שם למעלה מכל מלאכה ושיחה, ותשומת הלב כולה מופנת שם למטה, לראות מי פצח בשיר. כי כשנתי מתחיל לשיר, קולו – אותו קול הזמיר – דורש תשומת לב, תמיהה מאין בוקע קול כזה והערכה כה רבה ליצירותיו של הקב״ה, המחלק לנו מתנות – פה פריחת עצי הדר נותני ריח ופרי, פה יונק דבש שכנפיו נעות במהירות כה רבה שנראה שהוא עומד במקום, כאן שמים ציוריים כאילו נטל מישהו מכחול וצייר, ואצל נתי – קול מסולסל המרהיב את הנפש.

נתי אינו רק חזן בהא הידיעה. נתי הוא ישראלי – יהודי-דתי – וירושלמי בכל רמ״ח אבריו. הוא נולד וגדל ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים הבירה, וירושלים היא חלק מכדוריות הדם הזורמות בגופו. אין דבר, מסתבר, שאינו קשור בדרך זו או אחרת לירושלים, כך לפי מסכת חייו של נתי. מישיבת עטרת ישראל למרכז הרב קוק לבית הכנסת הגדול של ירושלים, נסיונותיו, האנשים ומקומות אלו יצקו את אותו חזן שעולה על הבמה וכשהוא מסביר, מספר או פוצח בשיר, הקהל יושב מרותק. פה בעברית, פה ביידיש ושם בדתית (שפה מיוחדת שפרושה תפילה יהודית וקשר מיוחד עם הקב״ה דרך פיוט ושירה), זו דרכו של נתי להגיע ולפרוט על מתרי לבנו, למלא אותנו בהרגשה עילאית של זכות שזכינו לשמוע את אותו קול הזמיר.

בסוף השבוע שחלף נתי הופיע בתור חזן אורח בהופעה שנתית בביה״ס למוזיקה של אוניברסיטת דרום קליפורניה, מול הדיסני קונצרט הול בדאון טאון לוס אנג׳לס. הנגנים, אחד אחד, ניגשו אליו בהפסקה ללחוץ את ידו. מסתבר שהוא השאיר רושם עמוק לא רק על הנוכחים (רוסיים ברובם) כי אם גם על אנשים שזה מקצועם וזו מומחיותם.

נתי הוא שליח הציבור – לקהילה הנוצרית, לקוריאנים, לחילונים שביננו, לדתיים המסורתיים ואלו המקפידים ביותר, לילדים, לעמיתים – חזנים, זמרים וזמרות, נגנים ואנשי מקצוע אחרים, ובהם שי אברמסון שנהג להגיע מדי שנה מהארץ להופיע כאן. מסתבר שבכל ארוע ובכל הזדמנות, אין זו ״חובה״ או ״מטלה״ כי אם ״תענוג״ ו״זכות.״ וכשכך פני הדברים, פלא שכולם מתרשמים, נהנים ומתרגשים?

מירושלים נתי הגיע לקהילת בית יעקב בבוורלי הילס קהילת כיפות סרוגות (אורתודוקסית-מודרנית) ומשם הוא עבר עם פתיחתו המחודשת של בית הכנסת של בוורלי הילס (ישראל הצעירה). מה יהיה צעדו הבא אין איש יודע, אך יש לצפות בודאות שניתן יהיה לראות אותו על במות מרכזיות ברחבי העולם שהוא מקדם את ישראל, ירושלים והיהדות בקרב המאזינים.

אם תתקלו בשם ״נתי ברעם״ או אולי ״נתנאל ברעם״ בהקשר להופעה, טקס או שבת, כאן בארה״ב או בירושלים הבירה, בארץ או בחו״ל, עיזבו את הכל ופשוט תגיעו. לא רק שלא תתאכזבו, תצאו נשכרים ביותר.

לתגובות: bussel@me.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות