Connect with us

חדשות ואקטואליה

טור פרידה מאמיר פיי גוטמן / מאת אלעד מסורי

Published

on

 אהבה בעולם מלא בציניות ואטימות ריגשית, טוב ליבו והעזרה האדירה שהעניק אמיר פיי גוטמן ז"ל לבריות לא נעלמו מעיני הציבור הישראלי *  פרידה עצובה / מאת: אלעד מסורי

אי שם בסוף שנות ה-90, להקת ״היי פייב״ הייתה הדבר הכי חם בארץ. חברות התקליטים חיפשו את התשובה הישראלית ל-BACKSTREET BOYS האמריקאים ומצאו את חמשת הזמרים מזמרי העברית שכבשו את לב הבנות בישראל. את החמישיה הוביל בחור אלמוני, חטוב, עם שיער ארוך ושחור- קראו לו אמיר פיי גוטמן. ״היי פייב״ בראשות גוטמן כבשה את מצעדי הלהיטים והמכירות עם אלבומי זהב, הופעות ברחבי הארץ ותואר להקת השנה של 1998. אך כמו רוב להקות הבנים שסובלות מתאריך תפוגה מהיר, ״היי פייב״ התפרקו מסיבות שונות כבר בסוף שנת 2000.

איש מחברי הלהקה לא שרד את הפירוק מלבד גוטמן, שנשאר דמות מוכרת ופעילה בתעשיית הבידור הישראלית עם שני אבומי סולו, פסטיגלים מצליחים, שירים שכתב והלחין לרוני דלומי, רוני דואני וחברו הטוב טל מוסרי, הופעות רבות בטלוויזה, הנחייה, שופט ריאליטי והופעה בלתי נשכחת ב"האח הגדול VIP".

מותו הטראגי של גוטמן, שהלך לעולמו בגיל 41 אחרי שטבע בחוף לא מוכרז בעתלית, היכה בתדהמה את עולם הבידור הישראלי. במהלך סוף השבוע האחרון הוצף הפייסבוק בפוסטים עצובים של שורה ארוכה של אמנים, מעריציו של הזמר וישראלים מן השורה; כולם נפרדו מאמיר בגרון חנוק. קול התהודה הרמה שנוצר בעקבות מותו של גוטמן הפתיע חלק מהציבור שלא הכיר את הכוכב, בעיקר מפני שסמוך לזמן טביעתו התרחש פיגוע דקירה מזעזע בו נרצחה משפחה בישוב חלמיש על ידי טרוריסט פלסטיני שפל.

ההזדהות העצומה וביטוי העצב הגדול על מותו של הזמר תפסה במהירות את הכותרות מסיבות רבות, ביניהן סיפורו הקשה של גוטמן, שבשנה שעברה עבר טיפולי כימותרפיה אגרסיבים לאחר שרופאיו גילו בגופו סרטן שהוגדר על ידם קטלני. הסרטן למעשה לא היה – טעות פטאלית של רופאיו שהתגלתה יותר מאוחר על ידי ינאי פרישר, בן זוגו לחיים של גוטמן שסירב להשלים עם תוצאות בדיקות בית החולים בישראל ושלח את תוצאות הביופסה לרופא מומחה בניו יורק, שם התגלה בוודאות אמיר כלל אינו חולה בסרטן! הפרשיה המקוממת הובילה ליצרת הסרט ״ההמתנה לחיים״ שגולל את סיפור מאבקו של גוטמן במחלת הסרטן, הטיפולים הקשים שעבר וההבנה שהכל היה לשווא.

אמיר היה דמות ומושא להערצה עבור כל אוהבי המוזיקה, המשחק והתיאטרון אך הוא היה גם סמל למאבק בחוסר צדק- כמי שנאבק לא רק נגד עוולות אישיות כמו הרשלנות הרפואית כלפיו אלא גם עוולות חברתיות, הפליית הקהילה ההומו-לסבית, ודאג לצאת תמיד להגנת החלש. כמה סימבולי שבמותו ניסה למעשה להציל את חיי אחייניתו שעמדה לטבוע בים כשהוא עצמו לא יכל לגלי הים שכה אהב. האהבה העצומה אותה קיבל גוטמן במותו היא תוצאה ישירה של היותו קודם כל בן אדם טוב, איש צעיר עם לב ענק שהיה נכון לעזור לכל מי שנקרה בדרכו.

הרשת מוצפת באין ספור וידויים מרגשים של מכרים החושפים את העזרה העצומה לה זכו מגוטמן, בינהם הזמרת קרן פלס שחלקה בפוסט אישי ומרגש כיצד פגשה את גוטמן כאשר הייתה בת 26, שבורת לב לאחר פרידה מבן זוגה ועזיבת ביתם המשותף. גוטמן זיהה את המצוקה הענקית שלה בין שלל אורות הכוכבים בפסטיגל, הזמין אותה להתגורר עימו בדירתו הצנועה ולא שיחרר עד שעמדה שוב על רגליה. פלס העידה שטוב ליבו והאכפתיות האדירה שקיבלה ממישהו שבקושי הכיר אותה לא הפסיקה להדהים אותה והיא לעולם לא תשכח את העזרה הגדולה שהעניק לה מבלי לבקש תמורה.

אנקדוטה קטנה: בשנה שעברה ראיינתי את צופית גרנט לקראת הופעתה בלוס אנג׳לס. במהך הראיון ביקשתי ממנה שתחלוק עימי את אחת התובנות החשובות אליהן הגיעה במהלך חייה. גרנט ענתה: ״ששום דבר לא באמת שייך לנו בעולם הזה- לא הבית שלנו שיכול להיחרב, לא הילדים שלנו שיום אחד עוזבים אותנו, ולא ההורים שלנו שבסוף מתים ונעלמים מעל פני האדמה. הדבר היחידי שבאמת שייך לנו הוא המעשים הטובים שאנחנו עושים עבור מישהו אחר, אותו אדם שעזרנו לו לעולם לא ישכח שהיינו שם עבורו זה מעשה טוב שתמיד ילך איתנו ואת זה איש לא יכול לקחת״.

בעולם מלא בציניות ואטימות ריגשית, טוב ליבו והעזרה האדירה שהעניק גוטמן לבריות לא נעלמו מעיני הציבור הישראלי שמכיר לו תודה ענקית במותו לא רק על מוזיקה ובידור נפלא שעשה במשך שנים אלא בעיקר על אופיו המיוחד שנחקק בתודעה של רבים.

יהא זכרו ברוך.

חדשות ואקטואליה

"ביבי, מיציצי אותך!":

Published

on

מה קורה כשמפגינות חשופות חזה בירושלים מעתיקות את המודל של פורטלנד

על חליצת שד בפרהסיה: אני רוצה לומר דעה שאינה פופולרית בלשון המעטה בקרב המגזר החילוני אליו אני משתייך. התפשטותן של המפגינות היה מיותר לדעתי הצנועה, ולו רק בשל העובדה שבמעשיהן הן פגעו במגזרים אחרים שמרניים יותר שבחלומינו הרטוב אנחנו מייחלים להצטרפותם למאבק להפלת שלטונו המעוות של ביבי. חבר יקר שלי, דוס בכל רמ"ח אבריו, כבר לא יצטרף אלי יותר לכיכר רבין למחאה הבאה. הוא חושש מפרובוקציות שיפגעו בסולם הערכים שלו. בוודאי שלא יגיע עם בניו בני ה-14 וה-16. האמת עירומה מספיק. היא לא זקוקה לפטמות חשופות בריש גלאי ובלבוש מינימלי ננוחם.

(רוני צפריר, פייסבוק)

***

אלפי מוחים הגיעו השבוע להפגין מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, עם מגוון שלטים וקריאות נגד פעולות הממשלה, שיא נוסף בשורת הפגנות שנמשכות מזה מספר שבועות ומסעירות את המדינה. אחד הדימויים האייקונים ביותר עד כה מהמחאה הזו – שנחרת באופן מיידי בזיכרון הציבורי, והסעיר את הימין והשמאל כאחד – היה זה של המפגינה חשופת החזה על פסל המנורה. היו שגינו ואמרו שמדובר בביזוי סמלי המדינה, והיו שתמכו באקט המשוחרר. מאז עוד מפגינות חשפו את פלג גופן העליון, תוך שהן מסבירות שזהו אמצעי יעיל לתפוס את תשומת הלב של התקשורת.

אבל עירום כאמצעי מחאה הוא תופעה נושנה. לדברי גילי סיטון, בלוגרית ומומחית לאמנות, "לחשוף את החזה כאות מחאה זה לא דבר חדש. זה דבר שנעשה לפני מאות ואלפי שנים, והוא מתועד באמנות באמצעות ציורים כמובן – כי לא הייתה מצלמה בתקופה הזאת. לפעמים העירום מגיע כסמל ממשי, כמו בציור שאנחנו רואים של ליידי גודייבה, שרכבה על סוס ברחבי העיר עירומה כביום היוולדה כדי למחות על גובה המיסים שהטיל בן זוגה הרוזן על אזרחי העיר. עירום יכול להתבטא גם באמצעות אלגוריה, כמו שהוא מופיע בציור 'החירות מובילה את העם' של אז'ן דלקרואה משנת 1830 – ומבטא בעצם פן של המהפכה הצרפתית. זאת אומרת שעירום, כמעט משחר ההיסטוריה, או לפחות ממה שאנחנו יודעים, משמש ככלי של מחאה".

את הטרנד שגלש לישראל החלה צעירה מפורטלנד, שישבה עירומה בפיסוק רגליים מול כוחות השיטור הפדרליים שנשלחו לעיר אחרי חודשיים של מהומות בעיר. את הבחורה הזאת מפורטלנד מכנים היום 'אתנה העירומה', כמו במיתולוגיה היוונית. במיתולגיה הרומית היא נקראת מינרווה. סיטון טוענת שמדובר בעצם באלת המלחמה והחכמה. "אם היא עומדת לצידך בזמן מלחמה, הניצחון שלך מובטח. ברגע שמשהו מתורגם לדבר יפה או אמנותי, וכמובן לא אלים, הוא יכול לשמש ככלי מצוין למחאה. הוא יכול לשמש גם כפרובוקציה כמובן, אבל הנקודה היא לעורר הקשבה ותשומת לב אמיתית, בעזרת הגוף הנשי. אפילו הצילום הזה של הסטודנטית לעבודה סוציאלית, שיושבת על המנורה ומניפה ורד הוא צילום אמנותי לכל דבר. החיבור הזה בין העירום לבין סמל לאומי לבין מחאה, יוצר כאילו תגובה של פרובוקציה – אבל זה בעצם מהלך אמנותי".

אחת המפגינות שבחרה לחשוף את גופה בהפגנה, סיפרה ל-YNETמה עומד מבחינתה מאחורי הצעד הזה. "בשבוע שעבר הייתה מפגינה חשופת חזה, במאבק של העובדים הסוציאליים דווקא, והיא זו שהכי זוכרים מכל המפגינים. מכל מי שהיה שם, זכרו את השדיים שלה. כנראה שלמסרים שאנחנו מעבירים לא מקשיבים, אם בסופו של דבר מסתכלים על שדיים. אז החלטנו להגיע חשופות חזה עם המסרים שהכי בוערים בעינינו, שזה בעצם הכיבוש ועד כמה שהמשטרה אלימה".

לדבריה, "התגובות היו מדהימות. בהתחלה ממש חששנו, אבל בפועל קיבלנו המון תרועות וכפיים ואנשים ממש הביאו לנו את השלטים שלהם כי הם הבינו שאותנו מצלמים. כלומר, אם נחזיק שלט עם מסר, יצלמו אותו". המפגינה הוסיפה: "זכיתי בפריבילגיה הזאת, שכשאני חושפת את החזה אני יכולה להעביר את המסר שלי קדימה ושישמעו אותי. והנה, עובדה, אנחנו מדברים על כמה עוולות נעשות. אז כנראה שכן הצלחתי".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות